החקיקה בישראל

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 חוק

111
סעיפים
16
פרקים
1
תוספות
73
הגדרות
128
הפניות פנימיות
77
הפניות חיצוניות
185
הערות עריכה
154
תיקונים
היסטוריית תיקונים154 רשומות
ס״ח תש״י, 162חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)PDF
תשי״ב, 287תיקוןPDF
תשי״ח, 172תיקוןPDF
Xת״טPDF
תשכ״ג, 36תיקון מס׳ 3PDF
תשכ״ד, 163תיקון מס׳ 2 לחוק השופטיםPDF
תשכ״ה, 295תיקון מס׳ 4PDF
תשכ״ז, 140תיקון מס׳ 5PDF
תשכ״ח, 254תיקון מס׳ 6PDF
תשל״א, 126תיקון מס׳ 7PDF
תשל״ג, 66תיקון מס׳ 8PDF
252תיקון מס׳ 9PDF
תשל״ה, 10תיקון מס׳ 10PDF
תשל״ו, 118תיקון מס׳ 11PDF
תשל״ז, 142תיקון מס׳ 12PDF
תש״ם, 190תיקון מס׳ 13PDF
תשמ״א, 11תיקון מס׳ 14PDF
תשמ״ב, 268תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשמ״ז, 42תיקון מס׳ 16PDF
תשמ״ט, 10תיקון מס׳ 17PDF
תשנ״ה, 6תיקון מס׳ 18PDF
תשנ״ו, 53תיקון מס׳ 19PDF
תשנ״ט, 80תיקון מס׳ 20PDF
118תיקון מס׳ 20 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)PDF
תש״ס, 106תיקון מס׳ 22PDF
160תיקון מס׳ 20 (תיקון)PDF
תשס״א, 120תיקון מס׳ 23PDF
תשס״ב, 442חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)PDF
תשס״ד, 46חוק גיל הפרישהPDF
316תיקון מס׳ 25PDF
316תיקון מס׳ 26PDF
380תיקון מס׳ 27PDF
תשס״ח, 36תיקון מס׳ 28PDF
684תיקון מס׳ 29PDF
תש״ע, 252תיקון מס׳ 30PDF
399תיקון מס׳ 28 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשע״א, 13חוק דיווח על פעילות אגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון (תיקוני חקיקה)PDF
992תיקון מס׳ 30 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשע״ב, 158חוק איסור עיקול דמי ליווי לעיוור ותגמולים אחרים (תיקוני חקיקה)PDF
תשע״ד, 186תיקון מס׳ 35PDF
778חוק השידור הציבוריPDF
תשע״ז, 217חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF
423תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומיPDF
תשע״ח, 822תיקון מס׳ 35 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשפ״ב, 994תיקון מס׳ 40PDF
תשפ״ג, 616תיקון מס׳ 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)PDF
תשפ״ד, 67חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבהPDF
638תיקון מס׳ 43PDF
739תיקון מס׳ 43 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשפ״ה, 130תיקון מס׳ 45PDF
264תיקון מס׳ 46PDF
תשפ״ו, 266תיקון מס׳ 47PDF
ק״ת תשל״ב, 1272מענק הנישואין ליתום
תשל״ג, 588מענק הנישואין ליתום
תשל״ו, 60הגדלת סכום המענק ליתום שהגיע למצוות
1454מענק נישואין ליתום
תשל״ז, 2586מענק נישואין ליתום
תשל״ח, 900הגדלת סכום המענק ליתום שהגיע למצוות
1021מענק נישואין ליתום
1460הגדלת סכום המענק ליתום שהגיע למצוות
1461מענק נישואין ליתום
תש״ם, 1492מענק נישואין ליתום
תשמ״ב, 315העלאאת שיעורי תגמולים
850מענק נישואין ליתום (תיקון)
תשמ״ד, 1395העלאת שיעורי תגמולים
תשמ״ו, 606העלאת שיעורי תגמולים
תשמ״ז, 327העלאת שיעורי התגמולים
1074העלאת שיעורי התגמולים (מס׳ 2)
תשמ״ח, 203העלאת שיעורי התגמולים
תשמ״ט, 606העלאת שיעורי התגמולים (תיקון)
1180העלאת שיעורי התגמולים (תיקון מס׳ 2)
תשנ״א, 763העלאת שיעורי התגמולים (תיקון)
931העלאת שיעורי התגמולים (תיקון מס׳ 2)
תשנ״ב, 685העלאת שיעורי התגמולים (תיקון)
תשנ״ד, 676מענק נישואין ליתום (תיקון)
תשנ״ה, 405העלאת שיעורי תגמולים
408מענק נישואין ליתום (תיקון)
1552מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 2)
1552העלאת שיעורי תגמולים (מס׳ 2)
תשנ״ו, 242העלאת שיעורי התגמולים (תיקון)
578הגדלת סכום המענק ליתום שהגיע למצוות
תשנ״ז, 601מענק נישואין ליתום (תיקון)
603העלאת שיעורי תגמולים
1099העלאת שיעורי תגמולים (מס׳ 2)
1101מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 2)
תשנ״ט, 488העלאת שיעורי תגמולים
488מענק נישואין ליתום (תיקון)
תש״ס, 860העלאת שיעורי תגמולים
862מענק נישואין ליתום (תיקון)
תשס״א, 188מענק נישואין ליתום (תיקון)
188הגדלת סכום המענק ליתום שהגיע למצוות (תיקון)
782העלאת שיעורי תגמולים
784מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 2)
תשס״ב, 274העלאת שיעורי תגמולים
תשס״ג, 98העלאת שיעורי תגמולים
100מענק נישואין ליתום (תיקון)
תשס״ח, 1009מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
1010מענק נישואין ליתום (תיקון)
1010העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
1011העלאת שיעורי תגמולים
תשס״ט, 50מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
50מענק נישואין ליתום (תיקון)
51העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
51העלאת שיעורי תגמולים
1026מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 2)
1026העלאת שיעורי תגמולים (מס׳ 2)
1230מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 3)
1230העלאת שיעורי תגמולים
תש״ע, 1568מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
1568מענק נישואין ליתום (תיקון)
1569העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
1569העלאת שיעורי תגמולים
תשע״ב, 784מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
784מענק נישואין ליתום (תיקון)
785העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
785העלאת שיעורי תגמולים
1538מענק נישואין ליתום (תיקון מס׳ 2)
1538העלאת שיעורי תגמולים (מס׳ 2)
תשע״ג, 1610מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
1610מענק נישואין ליתום (תיקון)
1611העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
1611העלאת שיעורי תגמולים
תשע״ד, 1662מענק נישואין ליתום (תיקון)
1662העלאת שיעורי תגמולים
תשע״ו, 112מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
112מענק נישואין ליתום (תיקון)
113העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
113העלאת שיעורי תגמולים
תשע״ז, 772מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
772מענק נישואין ליתום (תיקון)
773העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
773העלאת שיעורי תגמולים
תשע״ט, 2964מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
2964מענק נישואין ליתום (תיקון)
2965העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
2965, 2965העלאת שיעורי תגמולים
תשפ״א, 614מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)
614מענק נישואין ליתום (הוראת שעה מס׳ 2)
615מענק נישואין ליתום (הוראת שעה מס׳ 3)
615מענק נישואין ליתום (תיקון)
616העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)
616העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה מס׳ 2)
617העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה מס׳ 3)
617, 617העלאת שיעורי תגמולים
תשפ״ב, 98מענק נישואין ליתום (תיקון)PDF
99מענק נישואין ליתום (הוראת שעה)PDF
99, 99העלאת שיעורי תגמוליםPDF
100העלאת שיעורי תגמולים (הוראת שעה)PDF
4063מענק נישואין ליתום (מס׳ 2)PDF
4064(העלאת שיעורי תגמולים) (מס׳ 2)PDF
י״פ תשע״ה, 4494הודעה על עדכון סכומי ההטבות הניתנים לפי פרק שלישי1
תשע״ו, 8788הודעה על עדכון סכומי ההטבות הניתנים לפי פרק שלישי1
תש״ף, 8430הודעה על עדכון סכומי ההטבות הניתנים לפי פרק שלישי1
תשפ״ב, 208הודעה על עדכון סכומי ההטבות הניתנים לפי פרק שלישי1PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק ראשון: כללי

1פירושיםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ג־2, תשל״ו, תשל״ז, תשנ״ה, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ה־2, תשפ״ן

בחוק זה –
”שירות צבאי“ ו”שירות“ פירושו –
(א)שירות בצבא־הגנה לישראל;
(ב)לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
(ג)לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
”חייל“ פירושו – אדם בשירות צבאי;
”חייל בשירות קבע“ – חייל המשרת בשירות קבע;
”חייל משוחרר“ פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;
”חייל שנספה במערכה“ ו”נספה“ – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:
(1)חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2)מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1)מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
(2)הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
(3)מחלה אחרת שקבעה שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;
”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
”הכנסה כדי מחיה“ פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, והיא בסכום שלא יפחת מ־5,571.75 שקלים חדשים ;
”נצרך“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;
”עומד ברשות עצמו“ פירושו – אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה ואיננו נצרך;
”בן משפחה“ של חייל שנספה במערכה פירושו –
(א)מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, ובכלל זה מי שהוא והנספה התגוררו יחד לפני יום המוות ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג – אף אם הוא נישא אחרי מות הנספה לאדם אחר (להלן – אלמן או אלמנה, לפי העניין);
(א1)
(ב)ילדו של הנספה, ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ, למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן־זוגו של הנספה (להלן – ילדו של הנספה);
(ג)הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול); אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;
לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמץ את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם;
(ד)אחיו או אחותו של הנספה (להלן – אחי הנספה), ולעניין סיוע וזכויות לפי חוק זה, למעט לפי פרק שלישי1 – אחי הנספה שהם יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –
(1)נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחייתם; או
(2)נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחייתם;
”זכאי“ פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;
”יתום“ – ילדו של הנספה, שלא מלאו לו 30 שנה במות הנספה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד הוא אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
”מקבל“ פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;
”מענק“, לרבות הענקה והענקה מיוחדת;
”השכר הקובע“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים ;
”היום הקובע“, לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;
”אגף משפחות והנצחה“ או ”האגף“ – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;
”הטבה“ – סיוע הניתן לפי פרק שלישי1, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות באותו פרק, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;
”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
פורסם צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), התשע״ח–2018.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
(נכון ליולי 2023)
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953.
(נמחקה);
(נכון ליולי 2023)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
  • בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 → חוק שירות ביטחון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות צבאי“ ו”שירות“ פירושו –
{{ח:תתת|(א)}} שירות בצבא־הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי התקופה מיום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) עד יום כ״ט בכסלו תש״ט (31 בדצמבר 1948) – כל שירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך חוק זה;
{{ח:תתת|(ג)}} לגבי התקופה שעד יום י״ז בכסלו תש״ח (30 בנובמבר 1947) – שירות פעיל ביחידה מאורגנת שלחמה בארץ־ישראל למען עצמאות ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות קבע“ – שירות צבאי על פי התחייבות לשירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ פירושו – אדם בשירות צבאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשירות קבע“ – חייל המשרת בשירות קבע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ פירושו – אדם ששירת בשירות צבאי ושוחרר מהשירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל שנספה במערכה“ ו”נספה“ – חייל או חייל משוחרר שמת כתוצאה של אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
{{ח:תתת|(2)}} מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“ – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“ – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה“ – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת שירות“ – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
{{ח:תתת|(1)}} מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא־אדומה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן)|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מחלת שירות כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה;
{{ח:תתת|(3)}} מחלה אחרת שקבעה שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיועד לשירות ביטחון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו מחמת גילו או מחלתו או ליקויו הגופני או השכלי, וכן אדם שהוכר, לפי כללים שייקבעו בתקנות, כבלתי מסוגל להשתכר למחייתו;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה כדי מחיה“ פירושו – הכנסה שהוכרה כמספקת למחייתו של האדם והתלויים בו, לפי כללים שייקבעו בתקנות, והיא בסכום שלא יפחת מ־5,571.75 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2023)}};
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (כללים להכרת אדם כאינו מסוגל להשתכר למחייתו ולהכרת הכנסה כדי מחיה), תשי״ג–1953}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נצרך“ פירושו – אדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עומד ברשות עצמו“ פירושו – אדם שמלאו לו שמונה עשרה שנה ואיננו נצרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ של חייל שנספה במערכה פירושו –
{{ח:תתת|(א)}} מי שהיה נשוי לנספה ביום מותו, ובכלל זה מי שהוא והנספה התגוררו יחד לפני יום המוות ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג – אף אם הוא נישא אחרי מות הנספה לאדם אחר (להלן – אלמן או אלמנה, לפי העניין);
{{ח:תתת|(א1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(ב)}} ילדו של הנספה, ובכלל זה ילד חורג או ילד מאומץ, למעט ילד חורג שלא היה בשעת מותו של הנספה סמוך על שולחנו ושהיה מוחזק על ידי קרובו מלידה שלא היה בן־זוגו של הנספה (להלן – ילדו של הנספה);
{{ח:תתת|(ג)}} הורו של הנספה, ובכלל זה הורה חורג והורה מאמץ (להלן – שכול); אולם אם היה לנספה הורה מלידה והורה חורג או מאמץ, שניהם בני מין אחד, לא יראו כשכול אלא אותו הורה שקצין התגמולים יחליט עליו לאחר ששוכנע שמחסורו של הנספה היה לאחרונה על אותו הורה או שמחסורו של אותו הורה היה על הנספה סמוך לפטירתו; הורה קצין התגמולים כן, רשאי הוא להורות שישולם תגמול גם להורה האחר אם הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין;
{{ח:תתת}} לענין פסקה זו תהיה העובדה שאדם אמץ את הנספה בהיותו קטין חמש שנים לפחות שלא על מנת לקבל פרס – ראיה לאימוץ הנספה על ידי אותו אדם;
{{ח:תתת|(ד)}} אחיו או אחותו של הנספה (להלן – אחי הנספה), ולעניין סיוע וזכויות לפי חוק זה, למעט לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} – אחי הנספה שהם יתומים מאב ומאם, שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנה ואין להם אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר –
{{ח:תתתת|(1)}} נתיתמו לפני מותו של הנספה, ומחסורם היה על הנספה סמוך לפני מותו, ואין להם הכנסה כדי מחייתם; או
{{ח:תתתת|(2)}} נתיתמו לאחר מותו של הנספה, ואין להם הכנסה כדי מחייתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ פירושו – מי שזכאי לתגמולים לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתום“ – ילדו של הנספה, שלא מלאו לו 30 שנה במות הנספה, או שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד הוא אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל“ פירושו – מי שמקבל תגמולים לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק“, לרבות הענקה והענקה מיוחדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הקובע“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2023)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“, לגבי אלמנה שאין יתום סמוך על שולחנה – יום מות הנספה או היום שבו פסק היתום האחרון להיות סמוך על שולחנה, הכל לפי המאוחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגף משפחות והנצחה“ או ”האגף“ – אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטבה“ – סיוע הניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}, למי שמתקיימים בו אמות המידה הקבועות {{ח:פנימי|פרק 3-1|באותו פרק}}, הוראות חוק זה והתנאים שקבע שר הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיוע“ – סיוע מלא או חלקי, הניתן בתשלום, במימון, בהחזר הוצאה שהוצאה בפועל, במענק, במלווה (להלן – סיוע כספי), או בדרך אחרת כפי שקבע שר הביטחון.

1אתחולת החוק על אלמןתיקונים: תשל״ז

כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל האמור בחוק זה לגבי אלמנה של נספה יחול לגבי אלמן של נספה, בתיאומים לפי הענין.

1בסמכות להעלות שיעוריםתיקונים: תשמ״א, תשפ״ג

שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את סכום השכר הקובע, את סכום הדרגה הקובעת ואת סכומי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הבטחון רשאי בצו, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, להעלות את סכום השכר הקובע, את סכום הדרגה הקובעת ואת סכומי התגמולים המשתלמים לפי חוק זה.

1געדכון סכומים והעלאת שיעוריםתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ו

(א)הסכומים הקבועים בהגדרות ”הכנסה כדי מחיה“ ו”השכר הקובע“ שבסעיף 1, בהגדרה ”הדרגה הקובעת“ שבסעיף 8(א) ובסעיפים 9ג ו־9ד, 10(א) ו־13ב(1), יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, העדכון ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יהיה לפי שיעור העלייה של מדד החציון הראשון של שנת 2023 לעומת מדד השכר של חודש אוקטובר 2019, כפי שהיה ידוע ביום י״ט באדר התש״ף (15 במרץ 2020), ובהפחתה של 7.53%.
(ב)ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
(ג)עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
(ד)על אף האמור בסעיף זה, שר הביטחון, בהתייעצות עם הארגון היציג, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
(ה)שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
(ו)בסעיף זה –
”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
”המדד הבסיסי“ – מדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרות ”הכנסה כדי מחיה“ ו”השכר הקובע“ שבסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|בהגדרה ”הדרגה הקובעת“ שבסעיף 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 9ג|ובסעיפים 9ג}} {{ח:פנימי|סעיף 9ד|ו־9ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ו־13ב(1)}}, יעודכנו ב־1 בינואר וב־1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, העדכון ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), יהיה לפי שיעור העלייה של מדד החציון הראשון של שנת 2023 לעומת מדד השכר של חודש אוקטובר 2019, כפי שהיה ידוע ביום י״ט באדר התש״ף (15 במרץ 2020), ובהפחתה של 7.53%.
{{ח:תת|(ב)}} ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, שר הביטחון, בהתייעצות עם הארגון היציג, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.
{{ח:תת|(ה)}} שר הביטחון יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של האגף הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 בנובמבר באותה שנה או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב־15 במאי בשנה העוקבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – מדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה סכומים לפי סעיף זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון הראשון“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד החציון השני“ – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

2מחלות בשירות בחזקת מחלה עקב השירותתיקונים: תשע״ז

(א)לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שחלה בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל משוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך חוק זה, חייל או חייל משוחרר שחלה במחלה בתקופת שירותו ומת כתוצאה מאותה מחלה לפני תום שבע שנים מיום שחלה בה, ויש יסוד להניח כי חלה באותה מחלה עקב שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר; ואולם הוראה זו תחול על חייל בשירות קבע לעניין מחלת שירות בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אלא אם כן הוגשה בקשה לתגמול מחמת מותו של החייל או החייל משוחרר לפני תום שישה חודשים מיום המוות.

2אחבלה בדרך למחנה או ממנותיקונים: תשכ״ח

(א)רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
(ב)לענין סעיף זה –
”מחנה“ – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.
(ג)לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רואים חבלה שגרמה למותו של חייל או של חייל משוחרר כחבלה שאירעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא נגרמה בדרכו אל המחנה או ממנו, ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו; לגבי חייל השוהה בחופשה רואים חבלה כחבלה שגרמה למותו בתקופת שירותו עקב שירותו רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחנה“ – המקום שבו שוהה החייל תוך שירותו הצבאי, ולגבי איש מילואים – לרבות מקום התייצבותו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל השוהה בחופשה“ – חייל השוהה כדין מחוץ למחנה שלא במילוי תפקיד בשירות, ולרבות חייל משוחרר בדרכו חזרה מן השירות.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, הטוען שהחייל שהה מחוץ למחנה שלא כדין – עליו הראיה.

2במוות בשירות בחזקת מוות עקב שירותתיקונים: תשל״ו, תשע״ז

(א)לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
(ב)לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה שאירעה בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו ובשל חבלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו, ואם היה חייל בשירות קבע, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו רק אם המחלה היתה מחלת שירות, והכול זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

2גמיועדים לשירות ביטחון בהכשרה קדם־צבאית או בעת מבחנים ליחידת התנדבותתיקונים: תשע״ז

(א)לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
(ב)בסעיף זה –
”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה, רואים מיועד לשירות ביטחון שהתנדב להשתתף בהכשרה קדם־צבאית או שנקרא למבחנים ליחידת התנדבות, כחייל שאינו חייל בשירות קבע, ורואים את ההכשרה הקדם־צבאית או המבחנים ליחידת ההתנדבות, לפי העניין, כשירות צבאי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה קדם־צבאית“ – הכשרה שמקיים צבא הגנה לישראל למיועד לשירות ביטחון, לפני תחילת שירותו בצבא הגנה לישראל, ולמעט הכשרה לנהיגה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבחנים ליחידת התנדבות“ – מבחנים שנערכים למיועדים לשירות ביטחון לבחינת כושרם לשירות ביחידת התנדבות של צבא הגנה לישראל.

2דמשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובהתיקונים: תשע״ז

לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין חוק זה, חייל בשירות קבע, המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשמ״ה–1985}}, רואים אותו, בששת החודשים הראשונים של שירות הקבע כאמור, כחייל שאינו חייל בשירות קבע.

3דין נעדרים

(א)חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.
(ב)”רשות צבאית מוסמכת“, פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא־הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו, בתעודה בחתימת ידה, שנעלם ביום פלוני עקב שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, רואים אותו, לצורך חוק זה, כאילו מת באותו יום עקב שירותו.
{{ח:תת|(ב)}} ”רשות צבאית מוסמכת“, פירושו, בסעיף זה – קצין בצבא־הגנה לישראל ששר הבטחון מינה אותו להיות רשות צבאית מוסמכת לצורך סעיף זה.

4קציני תגמולים

(א)שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.
(ב)הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון ימנה קצין תגמולים או קציני תגמולים לצורך חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי קצין תגמולים ועל כתבתו תפורסם ברשומות.

5ועדות ערעורתיקונים: תשכ״ד

(א)שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.
(ב)ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
(ג)הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה ועדת ערעור או ועדות ערעור לצורך חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ערעור תהיה של שלושה חברים. כיושב ראש הועדה ימונה שופט בית משפט מחוזי או שופט של בית משפט שלום. לפחות אחד מחברי הועדה האחרים יהיה רופא מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי ועדת ערעור ועל כתבתה תפורסם ברשומות.

6סמכויות עזר

(א)לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי פקודת ועדות החקירה ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי סעיף 5 לפקודה האמורה.
(ב)קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת ועדות החקירה → חוק ועדות חקירה
  • סעיף 5 לפקודה האמורה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לקצין תגמולים ולועדת ערעור נתונות סמכויות כסמכויותיה של ועדת חקירה, שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|פקודת ועדות החקירה}} ושהוענקו לה כל הסמכויות שאפשר להעניק לועדת חקירה כזאת לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיף 5 לפקודה האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קציני התגמולים וועדות ערעור לא יהיו קשורים בדקדוקי דיון ובדיני ראיה, אלא יפעלו בדרך שתיראה להם כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון.
פרק שני: שיעורי תגמולים

7תגמולים לאלמנה בלי ילדיםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשי״ח־2, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ה, תשנ״ו, [ק״ת עדכון תגמולים]

לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי סעיף 8(ד).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאלמנה של נספה שאין יתום סמוך על שולחנה, ישולמו תגמולים חודשיים בשיעור של 98% מהתגמולים החודשיים המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ד)}}.

8תגמולים לאלמנה עם יתומיםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ז, תשנ״ה, [ק״ת עדכון תגמולים], תשפ״ג, תשפ״ו

(א)בסעיף זה, ”הדרגה הקובעת“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים .
(ב)אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 314.18% מהדרגה הקובעת עד הגיעו של היתום לגיל 21.
(ג)אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון עד הגיעו לגיל 21.
(ג1)אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום שטרם מלאו לו שש שנים, ישולם לה בעדו, נוסף על התגמול החודשי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), סכום חודשי כמפורט להלן:
(1)בעד התקופה שבה טרם מלאו לו שלושה חודשים – 6,000 שקלים חדשים ;
(2)בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלושה חודשים ועד שטרם מלאו לו שלוש שנים – 3,000 שקלים חדשים ;
(3)בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלוש ועד שטרם מלאו לו שש שנים – 1,500 שקלים חדשים .
(ד)לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) מחמת האמור בסעיף 9(ג) וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(נכון ליולי 2023)
(מעודכן לאפריל 2022)
(נכון לפברואר 2026)
(נכון לפברואר 2026)
(נכון לפברואר 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הדרגה הקובעת“ – סכום של 3,357.62 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2023)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום אחד הסמוך על שולחנה – ישולם לה תגמול חדשי בשיעור 314.18% מהדרגה הקובעת {{ח:הערה|(מעודכן לאפריל 2022)}} עד הגיעו של היתום לגיל 21.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה של נספה שהניח אחריו שני יתומים או יותר הסמוכים על שולחנה, ישולם לה, בנוסף לתגמול החדשי לפי סעיף קטן (ב), 11% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון עד הגיעו לגיל 21.
{{ח:תת|(ג1)}} אלמנה של נספה שהניח אחריו יתום שטרם מלאו לו שש שנים, ישולם לה בעדו, נוסף על התגמול החודשי לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), סכום חודשי כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שבה טרם מלאו לו שלושה חודשים – 6,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלושה חודשים ועד שטרם מלאו לו שלוש שנים – 3,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעד התקופה שבין הגיעו לגיל שלוש ועד שטרם מלאו לו שש שנים – 1,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לאלמנה של נספה שאינה זכאית עוד לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), או לאלמנה של נספה כל עוד אינה זכאית לתגמול לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) מחמת האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} וכן לאלמנה של נספה שביום הקובע מלאו לילדיה שהם יתומי הנספה 21 שנים, ישולמו תגמולים חדשיים בשיעור האמור בסעיף קטן (ב) בהפחתת סכום השווה להפרש בין התגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ג) בעד שני יתומים והתגמול המשתלם לפי סעיף קטן (ב).

8אתגמולים לאלמנה במצב מיוחדתיקונים: תשל״א, תש״ם

אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלמנה הזקוקה מחמת זקנתה או מצב בריאותה לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לה, בנוסף לתגמול המשתלם לה על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיה הנוספות ובצרכיה המיוחדים.

8בסכום חדשי למימון צרכים מיוחדיםתיקונים: תש״ם

לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ״ד–1984.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, ישולם, בנוסף לתגמול החדשי, סכום חדשי למימון צרכיהם המיוחדים, כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ״ד–1984}}.}}

8גתוספת לאלמנה של נספהתיקונים: תשנ״ה

לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאלמנה של נספה תשולם, בנוסף לתגמול החודשי שהיא זכאית לו, תוספת של 10% בהגיעה לגיל 60.

9תגמולים בעד יתומים ואחיםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״א, תשל״ז, תש״ם, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ו

(א)בעד יתום של נספה שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור בסעיף 13ב(1) או (2), כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי הענין.
(ב)היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד.
(ג)יתום עד גיל 21 הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי הסעיפים 8, 13א, או 13ב.
(ד)תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.
(ד1)על אף האמור בסעיף זה, יתום ששולם בעדו תגמול לפי סעיף קטן (ג) בשל שהייה מחוץ לבית הורהו ולא מחמת נישואיו, זכאי לתגמול כאמור גם מגיל 21 ועד הגיעו לגיל 30, שישולם לו במישרין.
(ה)בסעיף זה, ”נציג“ של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעד יתום של נספה שמחמת מום גופני או שכלי לא עמד ברשות עצמו במות הנספה או בהגיעו לגיל 21 אחרי מותו, לפי המאוחר, וכל עוד אינו עומד ברשות עצמו מסיבות אלה, וכן בעד אח של הנספה – ישולם תגמול חדשי בשיעור התגמול האמור {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(1) או (2)}}, כאילו היה יתום הסמוך על שולחנה של גרושת הנספה, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} היה אח או יתום זקוק מטעמים רפואיים או חינוכיים לטיפול או השגחה מיוחדים במוסד או אצל יחיד, רשאי קצין התגמולים להורות כי ישלמו בעדו, במקום התגמול האמור בסעיף קטן (א), תגמול כשיעור הוצאות הטיפול במוסד או אצל היחיד, והוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים וביגוד מיוחד הנהוג במוסד.
{{ח:תת|(ג)}} יתום עד גיל 21 הסמוך על שולחן אלמנת הנספה, ובהסכמת קצין התגמולים הוא נמצא תקופה מסויימת מחוץ לבית הורהו, במוסד או אצל יחיד המספקים לו לינה וכלכלה, ישולם בעדו למשך אותה תקופה תגמול לפי סעיף קטן (א) ובמשך אותה תקופה לא יבוא היתום במנין לענין תשלום תגמולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|13א}}, {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} תגמול לפי סעיף זה ישולם לנציגו של היתום או של האח, או למוסד או ליחיד המספקים ליתום או לאח כלכלה ולינה או טיפול או השגחה מיוחדים, או חלקו לזה וחלקו לזה, הכל כפי שיורה קצין התגמולים.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף זה, יתום ששולם בעדו תגמול לפי סעיף קטן (ג) בשל שהייה מחוץ לבית הורהו ולא מחמת נישואיו, זכאי לתגמול כאמור גם מגיל 21 ועד הגיעו לגיל 30, שישולם לו במישרין.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”נציג“ של יתום או של אח – הורו או אפוטרופסו שנתמנה כדין, ובאין כאלה – מי שקצין תגמולים ימנה לענין זה כנציג ליתום או לאח.

9אתיקונים: תשכ״ה, תש״ם

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9בתגמולים בעד יתומים משני הוריהםתיקונים: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ח, תשפ״ו

(א)בעד ילדו של נספה שהתייתם משני הוריו, שאחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע בסעיף 13ב(1) מהמועד שבו מלאו לו 21 שנים או מהמועד שבו התייתם משני הוריו, לפי המאוחר.
(2)תגמול כאמור ישולם למשך 13 שנה או עד הגיעו של ילדו של נספה לגיל 50, לפי המוקדם.
(ב)ילדו של הנספה שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי חוק נפגעי איבה לילדו של נפגע שהתייתם משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:
(1)ילדו של הנספה ששני הוריו נספים;
(2)ילדו של הנספה שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות סעיף 20א.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעד ילדו של נספה שהתייתם משני הוריו, שאחד מהם נספה, ישולם תגמול חודשי בשיעור התגמול הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב(1)}} מהמועד שבו מלאו לו 21 שנים או מהמועד שבו התייתם משני הוריו, לפי המאוחר.
{{ח:תתת|(2)}} תגמול כאמור ישולם למשך 13 שנה או עד הגיעו של ילדו של נספה לגיל 50, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} ילדו של הנספה שהתייתם משני הוריו ומתקיימות בו הוראות פסקאות (1) או (2) שלהלן, יהיה זכאי לכל תגמול והטבה הניתנים לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי איבה}} לילדו של נפגע שהתייתם משני הוריו שנפטרו כתוצאה מפגיעת איבה, אם התקיימו בו התנאים לקבלת התגמול או ההטבה, בשינויים המחויבים, ובלבד שלא יהא זכאי לכפל הטבות:
{{ח:תתת|(1)}} ילדו של הנספה ששני הוריו נספים;
{{ח:תתת|(2)}} ילדו של הנספה שאחד מהוריו נספה והורהו השני נפטר כתוצאה מפגיעת איבה; הוראות פסקה זו יחולו על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20א|סעיף 20א}}.

9גתגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנהתיקונים: תשפ״ו

(א)יתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 30 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים .
(ב)יתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 2,000 שקלים חדשים .
(ג)יתום המקבל תגמול לפי סעיף קטן (א) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נכון לפברואר 2026)
(נכון לפברואר 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 30 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}}.
{{ח:תת|(ב)}} יתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה יהיה זכאי לתגמול חודשי בסכום של 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יתום המקבל תגמול לפי סעיף קטן (א) לא יהיה זכאי, בעד התקופה שבה משתלם התגמול האמור, לתשלום למחיית יתום בעת רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)(1א)}}.

9דסל שיקום תעסוקתי ליתום שמלאו לו 30 שנהתיקונים: תשפ״ו

(א)קצין תגמולים רשאי לאשר ליתום, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, נוסף על תשלומים המשתלמים לו לפי חוק זה, סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים (בסעיף זה – תגמול חודשי) וכן הכשרה מקצועית, לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)מלאו לו 30 שנה והוא טרם הגיע לגיל הפרישה מעבודה כהגדרתו בסעיף 33א (בסעיף זה – גיל פרישה);
(2)לא שולמו בעבורו דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי בעד 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או ששולמו דמי ביטוח כאמור ושכרו ב־24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה;
(3)הוא אינו מוכר כיתום שאינו עומד ברשות עצמו;
(4)לעניין יתום שאינו תושב ישראל כהגדרתו בסעיף 15א(ה) – הוא לא עבד או שעבד ושכרו לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה בתקופה של 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, והוא הוכיח זאת להנחת דעתו של קצין התגמולים.
(ב)סל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן אלא אם כן היתום משתף פעולה עם הליכי השיקום התעסוקתי כאמור באותו סעיף קטן.
(ג)היה יתום זכאי לסל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) והתקיימו לגביו התנאים לפי אותו סעיף קטן, ושוכנע קצין תגמולים כי במהלך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, הפך היתום כאמור לאדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו, רשאי קצין התגמולים להאריך את תקופת תשלום התגמול החודשי הקבועה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, עד הגיעו של היתום האמור לגיל פרישה.
(ד)קיבל יתום תגמולים לפי סעיף זה במשך חמש השנים לפחות שבתכוף לפני הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים חודשיים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור.
(ה)על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נקבעה ליתום דרגת אי־כושר צמיתה העולה על 74% לפי סעיף 209(א1) לחוק הביטוח הלאומי, ישולמו לו תגמולים חודשיים, ובלבד שאין לו הכנסה כדי מחייתו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לפברואר 2026)
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 50
  • סעיף 209(א1) לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 209
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין תגמולים רשאי לאשר ליתום, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, נוסף על תשלומים המשתלמים לו לפי חוק זה, סל שיקום תעסוקתי הכולל תגמול חודשי בסכום של 3,651.92 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}} (בסעיף זה – תגמול חודשי) וכן הכשרה מקצועית, לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק, ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 30 שנה והוא טרם הגיע לגיל הפרישה מעבודה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א}} (בסעיף זה – גיל פרישה);
{{ח:תתת|(2)}} לא שולמו בעבורו דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 50|בסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי}} בעד 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, או ששולמו דמי ביטוח כאמור ושכרו ב־24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אינו מוכר כיתום שאינו עומד ברשות עצמו;
{{ח:תתת|(4)}} לעניין יתום שאינו תושב ישראל כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(ה)}} – הוא לא עבד או שעבד ושכרו לא עלה על מחצית ההכנסה כדי מחיה בתקופה של 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה, והוא הוכיח זאת להנחת דעתו של קצין התגמולים.
{{ח:תת|(ב)}} סל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן אלא אם כן היתום משתף פעולה עם הליכי השיקום התעסוקתי כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} היה יתום זכאי לסל שיקום תעסוקתי כאמור בסעיף קטן (א) והתקיימו לגביו התנאים לפי אותו סעיף קטן, ושוכנע קצין תגמולים כי במהלך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, הפך היתום כאמור לאדם שאינו מסוגל להשתכר למחייתו ואין לו הכנסה כדי מחייתו, רשאי קצין התגמולים להאריך את תקופת תשלום התגמול החודשי הקבועה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, עד הגיעו של היתום האמור לגיל פרישה.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל יתום תגמולים לפי סעיף זה במשך חמש השנים לפחות שבתכוף לפני הגיעו לגיל פרישה, ישולמו לו לאחר הגיעו לגיל פרישה תגמולים חודשיים בשיעור ששולם לו טרם המועד האמור.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נקבעה ליתום דרגת אי־כושר צמיתה העולה על 74% לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 209|סעיף 209(א1) לחוק הביטוח הלאומי}}, ישולמו לו תגמולים חודשיים, ובלבד שאין לו הכנסה כדי מחייתו.

9המניעת כפל תשלוםתיקונים: תשפ״ו

היה יתום זכאי לתגמולים לפי סעיפים 9, 9ב, 9ג או 9ד במקביל, יקבל את התגמול הגבוה מהם בלבד.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה יתום זכאי לתגמולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ב|9ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ג|9ג}} {{ח:פנימי|סעיף 9ד|או 9ד}} במקביל, יקבל את התגמול הגבוה מהם בלבד.

10תגמולים לשכוליםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשכ״ז, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ז, תשנ״ה, תשנ״ו, תשס״א, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ז־2, [ק״ת עדכון תגמולים], תשפ״ג, תשפ״ה־2

(א)לשכול ישולם תגמול חודשי בסכום של 4,225.23 שקלים חדשים .
(א1)
(ב)שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי סעיף 11(א) – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).
(ג)שכול הנשוי לבן־זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.
(ד)שכול הנשוי לבן־זוג הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.
(ה)שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולמו לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול או הטבה כאילו הופקעו הנישואין.
(ו)שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.
(ז)שכול שנפטר והניח אחריו בן־זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור, כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, ”הכנסתו“ – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קצבת אזרח ותיק לפי חוק הביטוח הלאומי ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.
(ח)נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.
(ט)
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 5
הצג הערות עריכה
(נכון ליולי 2023)
(בוטל).
,
(בוטל).
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים לשכולים), תשי״ט–1959.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשכול ישולם תגמול חודשי בסכום של 4,225.23 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון ליולי 2023)}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} שכול שאין לו בן זוג שכול וכן שכול שלזכות בן זוגו משתלם תגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} – ישולם לו תגמול בשיעור 80% מהתגמול המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} שכול הנשוי לבן־זוגו שאינו שכול – ישולם לו תגמול בשיעור המשתלם לשני הורים שכולים לפי סעיף קטן (א), כל עוד הוא נשוי.
{{ח:תת|(ד)}} שכול הנשוי לבן־זוג הזכאי לתגמול לפי חוק זה בזכות נספה אחר – ישולם לכל אחד מהם תגמול שהיה משתלם לו לולא נישא.
{{ח:תת|(ה)}} שוכנע קצין התגמולים שחל פירוד בחיי הנישואין של זוג הורים שכולים, רשאי הוא להורות שישולמו לכל אחד מבני הזוג, כל עוד הם חיים בנפרד, תגמול או הטבה כאילו הופקעו הנישואין.
{{ח:תת|(ו)}} שכול ששכל יותר מילד אחד ישולם לו תגמול בשיעור של 200% מהתגמול שהיה משתלם לו בזכות נספה אחד.
{{ח:תת|(ז)}} שכול שנפטר והניח אחריו בן־זוג שאינו שכול, שהיה נשוי לשכול במשך שלוש השנים שלפני יום פטירתו יהיה בן הזוג כאמור, כל עוד לא נישא לאחר וכל עוד הכנסתו קטנה מהתגמול המשולם לשכול לפי סעיף קטן (א) – זכאי לתגמול בשיעור ההפרש שבין הכנסתו לבין התגמול לפי סעיף קטן (ב); לענין זה, ”הכנסתו“ – הכנסתו מכל מקור שהוא לרבות קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}{{ח:הערה|,}} ולרבות תשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים.
{{ח:תת|(ח)}} נפטר שכול, ישולם לבן זוגו, במשך שלושה חודשים, החל בחודש שלאחר החודש שבו אירעה הפטירה, בנוסף לתגמול המשתלם לו, התגמול ששולם לנפטר ערב פטירתו.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים לשכולים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים לשכולים), תשי״ט–1959}}.}}

10אתוספת להורים שכולים בעד אחי הנספהתיקונים: תשכ״ה, תש״ם, תשנ״ו, תשנ״ט, תשפ״ו

שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי סעיף 10, בשיעורים אלה:
(1)היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי סעיף 10(א) לזוג הורים שכולים;
(2)היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים;
(3)היו סמוכים על שולחנו אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם שלוש שנים – סכום חודשי של 2,500 שקלים חדשים עד שימלאו להם שלוש שנים, ובלבד שנולדו עד חמש שנים מיום פטירת הנספה.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נכון לפברואר 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכול שעל שולחנו סמוכים אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם 22 שנים, תשולם תוספת לתגמולו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, בשיעורים אלה:
{{ח:תת|(1)}} היו סמוכים על שולחנו אח אחד או אחות אחת – 20% מהתגמול המשתלם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}} לזוג הורים שכולים;
{{ח:תת|(2)}} היו סמוכים על שולחנו יותר מאח אחד או אחות אחת של הנספה – התוספת המשתלמת לפי פסקה (1) והתוספת של 11% מהתגמול האמור באותה פסקה עבור כל אח או אחות נוספים;
{{ח:תת|(3)}} היו סמוכים על שולחנו אח או אחות של הנספה שטרם מלאו להם שלוש שנים – סכום חודשי של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לפברואר 2026)}} עד שימלאו להם שלוש שנים, ובלבד שנולדו עד חמש שנים מיום פטירת הנספה.

10בתיקונים: תשנ״ה, תשס״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10גתשלום חודשי לצרכים מיוחדיםתיקונים: תשס״ד־3

לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשכול ישולם, נוסף על התגמול החודשי, תשלום חודשי למימון צרכים מיוחדים כפי שיקבע שר הביטחון באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

11תגמול לשכול במצב מיוחדתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״א, תשל״ו, תש״ם

(א)שכול הזקוק מחמת זקנותו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.
(ב)שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שכול הזקוק מחמת זקנותו או מצב בריאותו לטיפול אישי בידי הזולת, או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, או לרכישת מכשירי עזר רפואיים – רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו, בנוסף לתגמול המשתלם לו על פי חוק זה, תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים.
{{ח:תת|(ב)}} שכול הזקוק מחמת זקנתו או מצב בריאותו להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות, ישולם לבן זוגו שאיננו שכול רק מחצית סכום התגמול המשתלם לזוג הורים שכולים.

12תגמולים להורים זקניםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשל״ג־2

(א)הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין התגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי סעיף 10(א), אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.
(ב)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הניח אחריו הנספה סב או סבה שמחסורם היה עליו סמוך לפני מותו, רשאי קצין התגמולים להורות שישולם לכל אחד מהם תגמול בשיעור של 15% מסכום התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}, אולם אם לא הניח אחריו הנספה הורה שכול, יהיה דין אותו סב או סבה כדין שכול, ולצורך חישוב תגמוליהם רואים את נכדיהם וניניהם העומדים ברשות עצמם, כאילו היו ילדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

12אתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ה, תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ז, תשמ״ט, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

13תיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, [ק״ת עדכון תגמולים], תשנ״ה, תשס״ח־2, תש״ע

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

13אדין גרושה הזכאית למזונותתיקונים: תשי״ח, תשכ״ג, תשע״ד

(א)הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:
(1)היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;
(2)הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;
אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים, יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי.
לעניין סעיף קטן זה, ”חלק אישי בתגמולים“ –
(1)לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי סעיף 7;
(2)לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.
(ב)חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.
(ג)כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור בסעיף 9(ג), ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הניח נספה אשה שנתגרש ממנה, יהיה דינה לענין קבלת תגמול לפי חוק זה, כדין אלמנה, כל עוד לא נישאה שנית ואם נתמלאו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא היתה במות הנספה בת 40 שנה או מעלה או היא אם ליתום של הנספה;
{{ח:תתת|(2)}} הנספה היה חייב במותו במזונותיה של האשה על פי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב;
{{ח:תתת}} אולם היה סכום המזונות החדשי שהנספה היה חייב לשלם לגרושה כאמור קטן מחלקה האישי בתגמולים, יוקטן התגמול החדשי בהפרש בין סכום המזונות החדשי ובין החלק האישי.
{{ח:תת}} לעניין סעיף קטן זה, ”חלק אישי בתגמולים“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אלמנה שיתומי הנספה סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המגיע לאלמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מקבל אחר – התגמול החודשי המגיע לו.
{{ח:תת|(ב)}} חל שינוי ניכר בשכר הקובע מאז נקבעה זכות הגרושה לתגמול, רשאי קצין התגמולים לשנות את שיעור התגמול לטובתה לפי חישובים ונימוקים שבית המשפט היה רשאי לעשות זאת לגבי מזונותיה, אילולא מות הנספה.
{{ח:תת|(ג)}} כל עוד אשה אינה זכאית לכל תגמול לפי הסעיפים הקטנים (א) או (ב) מחמת האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, ישולמו לה התגמולים החדשיים שהיו משתלמים לה לפי אותם הסעיפים הקטנים כאילו הגיעה אותה שעה לגיל 40 שנה.

13בדין גרושה שיש אתה יתומים של הנספהתיקונים: תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תש״ע, [ק״ת עדכון תגמולים], תשפ״ג, תשפ״ה

הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי סעיף 13א, אך היתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:
(1)היה יתום אחד סמוך על שולחנה – תגמול חודשי בסכום של 8,500 שקלים חדשים ;
(2)היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1), בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נקוב לינואר 2025)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הניח נספה אשה שנתגרש ממנה והיא אינה זכאית לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}}, אך היתומים של הנספה סמוכים על שולחנה, ישולם לאשה בעד היתומים האמורים תגמול חדשי כזה:
{{ח:תת|(1)}} היה יתום אחד סמוך על שולחנה – תגמול חודשי בסכום של 8,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לינואר 2025)}};
{{ח:תת|(2)}} היו שני יתומים או יותר סמוכים על שולחנה – שיעור התגמול המשתלם לאישה לפי פסקה (1), בתוספת של 24% מהתגמול האמור בעד כל יתום שלאחר הראשון.

13גאשה שעזבה את הנספהתיקונים: תשי״ח

נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה, ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נספה שאשתו עזבה אותו מרצונה, ונקבע בפסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך כי אינה זכאית למזונות מהנספה – דינה לענין חוק זה כדין גרושה.
פרק שלישי: הענקות אחרות

14תוספת לתקופת הריון והענקה מיוחדת בקשר ללידהתיקונים: תשי״ב

היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –
(1)מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;
(2)מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי סעיף 7(א), שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה אלמנתו של נספה הרה ביום מותו, ישולמו לה –
{{ח:תת|(1)}} מתחילת החודש השביעי להריונה עד תום ההריון – נוסף על תגמוליה תוספת חדשית של שליש מאותם תגמולים;
{{ח:תת|(2)}} מענק מיוחד בשיעור של שלושה תגמולים המגיעים לאלמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}}, שישולם לה ככל האפשר בשני שיעורים, אחד בתקופת הריונה והשני סמוך ללידה.

14אמענק מיוחד לאלמנה בעת התאלמנותהתיקונים: תשל״ו, תשנ״ה

(א)לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.
(ב)סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאלמנת נספה ישולם, בנוסף לתגמוליה, מענק למימון הוצאות מיוחדות כתוצאה מהתאלמנותה, בסכום של 2,142 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סכום כל מענק לפי סעיף זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

14א1מענק מיוחד לאלמנה בשנה שלאחר התאלמנותהתיקונים: תשפ״ו

לאלמנת נספה ישולם, נוסף על תגמוליה, תשלום חודשי בגובה השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, החל בחודש שלאחר החודש שבו התאלמנה, למשך 12 חודשים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאלמנת נספה ישולם, נוסף על תגמוליה, תשלום חודשי בגובה השכר הממוצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי}}, החל בחודש שלאחר החודש שבו התאלמנה, למשך 12 חודשים.

14במענק מיוחדתיקונים: תשנ״ה, תשס״א

לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע בסעיף 14א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאלמנה של נספה ישולם אחת לשבע שנים, מתום השנה השביעית להתאלמנותה, בנוסף לתגמוליה, מענק מיוחד בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.

14ב1מענק חד־פעמי בשל הוספת תגמולים ליתום שמלאו לו 21 שנה וטרם מלאו לו 40 שנהתיקונים: תשפ״ו

(א)בסעיף זה, ”יום תחילתו של תיקון מס׳ 47“ – יום תחילתו של חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס׳ 47), התשפ״ו–2026.
(ב)ליתום שביום תחילתו של תיקון מס׳ 47 מלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה, ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 40, וכן מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 60.
(ג)ליתום שביום תחילתו של תיקון מס׳ 47 מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 60 שנה, ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, וכן מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 60.
(ד)ליתום שביום תחילתו של תיקון מס׳ 47 מלאו לו 60 שנה ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 50,000 שקלים חדשים.
(ה)יתום שזכאי לתגמול לפי סעיף 9 או 9ב(ב), לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה.
(ו)יתום שזכאי לתגמול חודשי לפי סעיף 9ב(א) לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה; ואולם, מי שביום תחילתו של תיקון מס׳ 47 נותרו לו לכל היותר שישה תשלומים לקבלת תגמול חודשי לפי סעיף 9ב(א), יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|תיקון מס׳ 47}}“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס׳ 47), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ב)}} ליתום שביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|תיקון מס׳ 47}} מלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 40 שנה, ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 40, וכן מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 60.
{{ח:תת|(ג)}} ליתום שביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|תיקון מס׳ 47}} מלאו לו 40 שנה וטרם מלאו לו 60 שנה, ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, וכן מענק חד־פעמי בסכום של 25,000 שקלים חדשים בהגיעו לגיל 60.
{{ח:תת|(ד)}} ליתום שביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|תיקון מס׳ 47}} מלאו לו 60 שנה ישולם מענק חד־פעמי בסכום של 50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ה)}} יתום שזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} {{ח:פנימי|סעיף 9ב|או 9ב(ב)}}, לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} יתום שזכאי לתגמול חודשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב(א)}} לא יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה; ואולם, מי שביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11107689.pdf|תיקון מס׳ 47}} נותרו לו לכל היותר שישה תשלומים לקבלת תגמול חודשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 9ב|סעיף 9ב(א)}}, יהיה זכאי למענק לפי סעיף זה.

15ביטוח מפני מחלהתיקונים: תשכ״ג, תש״ם

(א)כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.
(ב)בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.
(ג)בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש שבין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.
(ד)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים), תשכ״ג–1963.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס׳ 2), התשנ״ד–1993.
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל בן משפחה של נספה, המקבל תגמולים או שבעדו מקבלים תגמולים, יהיה מבוטח מפני מחלה.
{{ח:תת|(ב)}} בן משפחה כאמור המבוטח מפני מחלה לפי תנאים שאושרו על ידי קצין תגמולים, ישתתף אוצר המדינה בהוצאות הביטוח בסכום שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה של בני משפחה שאינם זכאים לתגמולים), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס' 2)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (ביטוח מפני מחלה) (מס׳ 2), התשנ״ד–1993}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בן משפחה שאיננו מבוטח כאמור, יבוטח מפני מחלה על ידי קצין תגמולים; וקצין התגמולים יהיה רשאי לנכות מהתגמול החדשי המגיע למבוטח, או בעדו, את ההפרש שבין כל הוצאות הביטוח ובין הסכום שנקבע בתקנות כסכום השתתפותו של אוצר המדינה בהוצאות הביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק שלישי1: הטבות

15אהטבות והיקפןתיקונים: תשע״ד, תשפ״ו

(א)בפרק זה –
”האזור“ – יהודה והשומרון;
”עובד סוציאלי“ – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996.
(ב)שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה, לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד־פעמי או בשיעורים.
(ג)סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי פרק זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם אם ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו סכומי ההטבות, וביום העדכון הבא שבו חלה עלייה של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי כאמור, יעודכנו סכומי ההטבות בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור; לעניין זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(2)על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת.
(3)לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה:
(א)סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה;
(ב)סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות.
(ד)הטבה לפי פרק זה תשולם או תינתן לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו־15ח רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
(2)הטבה לפי סעיף 15ז תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיף האמור, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
(3)התובע הטבה לפי סעיפים 15ב עד 15ו ו־15ח יגיש בקשה לקצין תגמולים, והתובע הטבה לפי סעיף 15ז יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי.
(ה)שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל –
(א)כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;
(ב)כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע.
(2)בסעיף קטן זה, ”תושב ישראל“ – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים לפחות, ב־12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו.
(ו)שכול ששכל יותר מילד אחד, אלמנה שהיא גם שכולה, ואלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה, יהיו זכאים לכפל הטבה, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות במפורש אחרת.
(2)שר הביטחון יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההטבה הנוספת.
(ז)ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי פרק זה יהיה כאמור בסעיף 25; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 12📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 → חוק העובדים הסוציאליים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האזור“ – יהודה והשומרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הביטחון יקבע את התנאים למתן הטבה לפי חוק זה, לרבות לעניין הוכחת התנאים לנתינתה, וכן את היקף ההטבה, שיעורה, דרך הגשת הבקשה לקבלתה ואופן נתינתה, ואם קבע כי ההטבה תינתן בדרך של מתן סיוע כספי – אם תשולם בסכום חד־פעמי או בשיעורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)|(1)}} סכומי ההטבות הניתנות בדרך של מתן סיוע כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם אם ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו סכומי ההטבות, וביום העדכון הבא שבו חלה עלייה של המדד החדש לעומת המדד הבסיסי כאמור, יעודכנו סכומי ההטבות בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי האמור; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע לגבי הטבה מסוימת דרך עדכון אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין עדכון הטבות יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הטבה שכלל לאחר העדכון אגורות, יעוגל לשקל הקרוב כלפי מעלה;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכומי ההטבות המעודכנים יפורסמו באתר האינטרנט של האגף וברשומות.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הטבה לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} תשולם או תינתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיפים 15ב עד 15ו}} {{ח:פנימי|סעיף 15ח|ו־15ח}} רק למי שקצין תגמולים אישר לו את ההטבה כמפורט בסעיפים האמורים, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} הטבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}} תשולם או תינתן רק למי שעובד סוציאלי אישר לו את ההטבה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 15ז|בסעיף האמור}}, לאחר שמצא כי התקיימו לגביו כל התנאים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} התובע הטבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיפים 15ב עד 15ו}} {{ח:פנימי|סעיף 15ח|ו־15ח}} יגיש בקשה לקצין תגמולים, והתובע הטבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}} יגיש בקשה לעובד האגף שהוא עובד סוציאלי.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} שר הביטחון רשאי לקבוע, לגבי מי שאינו תושב ישראל –
{{ח:תתתת|(א)}} כי הטבות מסוימות לא יינתנו לו אף אם התקיימו לגביו כל שאר התנאים לקבלת ההטבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי הטבות מסוימות יינתנו לו בתנאים שקבע.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”תושב ישראל“ – מי שהתגורר בישראל או באזור 183 ימים לפחות, ב־12 החודשים שקדמו למועד שבו התמלאו התנאים לקבלת ההטבה המבוקשת על ידו.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} שכול ששכל יותר מילד אחד, אלמנה שהיא גם שכולה, ואלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה, יהיו זכאים לכפל הטבה, אלא אם כן קבע שר הביטחון בתקנות במפורש אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} שר הביטחון יקבע הוראות לעניין אופן מתן ההטבה הנוספת.
{{ח:תת|(ז)}} ערעור על החלטה של קצין תגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}}; לעניין זה, החלטה של ראש אגף משפחות והנצחה דינה כהחלטה של קצין תגמולים.

15בהטבות לשיקום תעסוקתיתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות], תשפ״ו

(א)בסעיף זה –
”יתום“ – יתום שטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי סעיף 33(א)(1א);
”עסק“ – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכול כפי שקבע שר הביטחון.
(ב)לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד.
(ג)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (י).
(2)סיוע לפי סעיפים קטנים (ז) עד (י) יינתן במקום הסיוע המפורט בסעיף 15ג.
(ד)להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד־פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
(1)לשכול – בסכום שלא יעלה על 105,420 שקלים חדשים ;
(2)לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 103,030 שקלים חדשים ;
(3)ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,470 שקלים חדשים .
(ה)לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
(1)לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים ;
(2)לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים ;
(3)ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 10,960 שקלים חדשים .
(ו)לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,480 שקלים חדשים .
(ז)לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 64,320 שקלים חדשים .
(ח)להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 64,320 שקלים חדשים .
(ט)לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 40,894 שקלים חדשים .
(י)להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 40,894 שקלים חדשים .
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 11
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 107,114 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 104,688 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 18,771 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 11,109 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 5,572 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 65,355 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 65,355 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 41,555 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 41,555 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתום“ – יתום שטרם מלאו לו 30 שנה ביום שהגיש את בקשתו ובתנאי שלא ניתן לו בעבר סיוע לרכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א)(1א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – עסק בבעלות מלאה או חלקית של מבקש ההטבה, הכול כפי שקבע שר הביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד והמבקשים סיוע לצורך עסק אחד, כשכול אחד.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבה לשיקום תעסוקתי כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (י).
{{ח:תתת|(2)}} סיוע לפי סעיפים קטנים (ז) עד (י) יינתן במקום הסיוע המפורט {{ח:פנימי|סעיף 15ג|בסעיף 15ג}}.
{{ח:תת|(ד)}} להקמת עסק ראשון לתעסוקה ולפרנסה – מלווה חד־פעמי כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} לשכול – בסכום שלא יעלה על 105,420 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 107,114 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 103,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 104,688 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} ליתום – בסכום שלא יעלה על 18,470 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 18,771 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לביסוס או להשלמה של עסק קיים המשמש לתעסוקה ולפרנסה, מלווה כמפורט בפסקאות (1) עד (3):
{{ח:תתת|(1)}} לשכול – בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} ליתום – לביסוס העסק, בסכום שלא יעלה על 10,960 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 11,109 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לשיקום תעסוקתי של יתום – מלווה בסכום שלא יעלה על 5,480 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 5,572 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לרכישת רכב מסחרי ראשון המשמש את העסק, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 64,320 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 65,355 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ח)}} להחלפת רכב מסחרי המשמש את העסק, לשכול ולאלמנה – מענק אחת לחמש שנים בסכום של 64,320 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 65,355 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ט)}} לרכישת רכב ראשון המשמש ללימוד הוראת נהיגה, לשכול, לאלמנה וליתום – מענק חד־פעמי בסכום של 40,894 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 41,555 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(י)}} להחלפת רכב המשמש ללימוד הוראת נהיגה אחת לשלוש שנים, לשכול ולאלמנה – מענק בסכום של 40,894 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 41,555 ש״ח)}}.

15גהטבות רכב וניידותתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות], תשפ״ו

(א)בסעיף זה, ”הטבות רכב“ – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה.
(ב)לעניין סעיפים קטנים (ד) עד (ו), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ג)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יא).
(ד)לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –
(1)בעד רכב ראשון – שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 46,640 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 31,090 שקלים חדשים ;
(2)בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 38,340 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים .
(ה)לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:
(1)מענק בסכום של 38,340 שקלים חדשים ;
(2)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים .
(ו)לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –
(1)בעד רכב ראשון, שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 31,090 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים ;
(2)בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 25,560 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים .
(ז)לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –
(1)בעד רכב ראשון, שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 59,080 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 77,430 שקלים חדשים ;
(2)בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 46,700 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים .
(ז1)לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:
(1)מענק בסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2)(א);
(2)מלווה בסכום שלא יעלה על הסכום האמור בסעיף קטן (ז)(2)(ב).
(ח)לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –
(1)בעד רכב ראשון, שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 41,350 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים ;
(2)בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
(א)מענק בסכום של 32,680 שקלים חדשים ;
(ב)מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים .
(ט)סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.
(י)סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 376 שקלים חדשים לחודש .
(יא)סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –
(1)לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,540 שקלים חדשים ;
(2)לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים ;
(3)ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד־פעמי בסכום של 2,146 שקלים חדשים ;
(4)ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים , ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 23
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 47,392 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 31,593 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 38,959 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 38,959 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 31,593 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 25,973 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 60,030 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 78,676 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 47,452 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 42,017 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 33,208 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 390 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,568 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הטבות רכב“ – סיוע לרכישת רכב, החלפתו והחזקתו, ולקבלת שיעורי נהיגה.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיפים קטנים (ד) עד (ו), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
{{ח:תת|(ג)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבות רכב כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יא).
{{ח:תת|(ד)}} לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד רכב ראשון – שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 46,640 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 47,392 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 31,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 31,593 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 38,340 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 38,959 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לשכול שיש לו רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מענק בסכום של 38,340 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 38,959 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לשכול שאין לו רישיון נהיגה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד רכב ראשון, שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 31,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 31,593 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 25,560 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 25,973 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,810 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 23,180 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד רכב ראשון, שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 59,080 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 60,030 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 77,430 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 78,676 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 46,700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 47,452 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ז1)}} לרכישת רכב משומש לשימוש אישי לאלמנה שיש לה רישיון נהיגה – בעד רכב ראשון ובעד החלפת רכב לאחר ארבע שנים ממועד קבלת הסיוע הקודם, שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מענק בסכום כאמור בסעיף קטן (ז)(2)(א);
{{ח:תתת|(2)}} מלווה בסכום שלא יעלה על הסכום האמור בסעיף קטן (ז)(2)(ב).
{{ח:תת|(ח)}} לרכישת רכב חדש לשימוש אישי לאלמנה שאין לה רישיון נהיגה –
{{ח:תתת|(1)}} בעד רכב ראשון, שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 41,350 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 42,017 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד החלפת רכב אחת לארבע שנים – שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מענק בסכום של 32,680 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 33,208 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מלווה בסכום שלא יעלה על 22,030 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 22,387 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ט)}} סיוע בתשלום ביטוח רכב והחזר תשלום אגרת רישיון רכב לאלמנה שיש לה רכב – בשיעור שיקבע שר הביטחון.
{{ח:תת|(י)}} סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה שאין לה רכב – בסכום של 376 שקלים חדשים לחודש {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 390 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} סיוע במימון שיעורי נהיגה לכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) עד (4), שאין לו רישיון נהיגה –
{{ח:תתת|(1)}} לשכול – בסכום שלא יעלה על 1,540 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,568 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה – בסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} ליתום בהגיעו לגיל 17 – בדרך של מענק חד־פעמי בסכום של 2,146 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(4)}} ליתום שהתייתם לאחר שמלאו לו 17 שנה, ובעת שהתייתם לא היה בידו רישיון נהיגה – החזר ההוצאה שהוצאה בפועל ועד לסכום שלא יעלה על 2,146 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,167 ש״ח)}}, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הטבה זו לפני שמלאו לו 30 שנה.

15דהטבות לרווחה כלכליתתיקונים: תשע״ד, תשע״ד־2, [י״פ הודעות], תשפ״ב, תשפ״ו

(א)לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו־(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (טו) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ב)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יט).
(ג)לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית, או לימודי העשרה ובלבד שמשכם לא יעלה על שנה – בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה).
(ד)לאחי הנספה, סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על תיכוני, בעד כל שנת לימודים אשר בתחילתה טרם מלאו לו 40 שנים – בסכום שלא יעלה על 40% משכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה בעד אותה שנת לימודים, אך לא יותר מ־40% מההוצאה שהוצאה בפועל, לפי הנמוך.
(ה)לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב – בסכום של 2,110 שקלים חדשים לשנה , בעד כל אחד מאחי הנספה.
(ו)לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,140 שקלים חדשים , שיינתן במשך שנה אחת, בעד כל אחד מאחי הנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.
(ז)לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים, כמפורט להלן:
(1)בעד יתום הלומד בכיתות א׳ עד ו׳ – מענק שנתי בסכום של 1,790 שקלים חדשים ;
(2)בעד יתום הלומד בכיתות ז׳ עד י׳ – מענק שנתי בסכום של 2,110 שקלים חדשים ;
(3)בעד יתום הלומד בכיתות י״א או י״ב – מענק שנתי בסכום של 2,870 שקלים חדשים .
(ח)מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה; המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה יהיה כמפורט להלן:
(1)לשכול בודד ולאלמנה – עשרה ימים;
(2)לבני זוג שכולים – חמישה עשר ימים;
(3)ליתום – שלושה ימים; הוראות פסקה זו יחולו על יתום שהתקיימו לגביו הנסיבות שבסעיף 9ב(א) שטרם מלאו לו 21, ועל יתום שהתקיימו בו הנסיבות שבסעיף 9ב(ב) שטרם מלאו לו 18.
(ט)לאלמנה, מענק חד־פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 8,930 שקלים חדשים ; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום.
(י)מלווה חד־פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, כמפורט להלן:
(1)לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,790 שקלים חדשים בעד כל אחד מאחי הנספה;
(2)לשכול, בעד נישואין של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 16,090 שקלים חדשים ; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה;
(3)לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של יתום – בסכום שלא יעלה על 3,700 שקלים חדשים בעד כל יתום;
(4)לאלמנה, בעד נישואין של יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 9,060 שקלים חדשים ; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום;
(5)לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,720 שקלים חדשים ;
(6)לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,370 שקלים חדשים ;
(7)ליתום, עד הגיעו לגיל 30, בעד דיור או נישואין, ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 30,370 שקלים חדשים .
(יא)לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,720 שקלים חדשים .
(יב)לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים – בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים .
(2)ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק לפי פסקה (1) לסכום שלא יעלה על 7,000 שקלים חדשים .
(3)ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם נוכח כי יש צורך להגדיל את סכום המענק לאחר הגדלתו על ידי ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית, לאשר את הגדלת המענק כאמור לסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים .
(4)מענק לפי סעיף קטן זה ישולם אחת לשנתיים לכל היותר.
(יג)לשכול ולאלמנה, מלווה חד־פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 57,190 שקלים חדשים ; קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.
(יד)
(טו)לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט להלן:
(1)בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 194 שקלים חדשים ;
(2)בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 41 שקלים חדשים ;
(3)בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים .
(טז)לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים .
(יז)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט להלן:
(1)בעבור רכישת חלקת הקבר – בסכום שלא יעלה על 5,240 שקלים חדשים ;
(2)בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים .
(יח)לשכול – מענק חודשי בסכום של 400 שקלים חדשים הכולל את ההטבות המפורטות להלן:
(1)סיוע ברכישת תרופות – בסכום של 220 שקלים חדשים ; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה) של סעיף 15ו, אם השכול קיבל סיוע לפי אותם סעיפים קטנים;
(2)סיוע לרכישת ציוד ביתי – בסכום של 83 שקלים חדשים ;
(3)דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב – בסכום של 97 שקלים חדשים .
(יט)לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 – מענק חד־פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 36,180 שקלים חדשים ולא יותר מההוצאה בפועל, לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית.
(2)מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 5📝 הערות: 31
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,148 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,161 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,823 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,148 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,920 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 9,077 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 6,903 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 16,352 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 3,764 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 9,209 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 10,896 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,502 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 30,862 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 6,832 ש״ח)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 58,111 ש״ח)
(בוטל).
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 201 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 46 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 271 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 271 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 5,329 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 417 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 226 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 88 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 103 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 36,765 ש״ח)
ראו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
  • בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012 → חוק הדיור המוגן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה) ו־(ו), יראו שני הורים שכולים של נספה כשכול אחד, ולעניין סעיפים קטנים (יא), (יב), (יג), (טו) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
{{ח:תת|(ב)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבה לרווחה כלכלית כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (יט).
{{ח:תת|(ג)}} לשכול, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית, או לימודי העשרה ובלבד שמשכם לא יעלה על שנה – בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בחוק זה – המועצה להשכלה גבוהה).
{{ח:תת|(ד)}} לאחי הנספה, סיוע במימון שכר לימוד במוסד אקדמי לתואר ראשון בלבד או במוסד על תיכוני, בעד כל שנת לימודים אשר בתחילתה טרם מלאו לו 40 שנים – בסכום שלא יעלה על 40% משכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה בעד אותה שנת לימודים, אך לא יותר מ־40% מההוצאה שהוצאה בפועל, לפי הנמוך.
{{ח:תת|(ה)}} לשכול, סיוע במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב – בסכום של 2,110 שקלים חדשים לשנה {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,148 ש״ח)}}, בעד כל אחד מאחי הנספה.
{{ח:תת|(ו)}} לשכול, סיוע במימון שיעורי עזר בעד אחי הנספה הלומדים בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון, על פי דרישת בית הספר שבו הם לומדים – מענק חודשי, בסכום שלא יעלה על 1,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,161 ש״ח)}}, שיינתן במשך שנה אחת, בעד כל אחד מאחי הנספה, ובתנאי שטרם חלפו שנתיים ממועד פטירת הנספה.
{{ח:תת|(ז)}} לאלמנה, סיוע במימון הוצאות לימודים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד יתום הלומד בכיתות א׳ עד ו׳ – מענק שנתי בסכום של 1,790 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,823 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעד יתום הלומד בכיתות ז׳ עד י׳ – מענק שנתי בסכום של 2,110 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,148 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעד יתום הלומד בכיתות י״א או י״ב – מענק שנתי בסכום של 2,870 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,920 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ח)}} מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה; המענק יחושב לפי תעריף יום הבראה כפי שנקבע בהוראות החשב הכללי מעת לעת ומספר ימי ההבראה יהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשכול בודד ולאלמנה – עשרה ימים;
{{ח:תתת|(2)}} לבני זוג שכולים – חמישה עשר ימים;
{{ח:תתת|(3)}} ליתום – שלושה ימים; הוראות פסקה זו יחולו על יתום שהתקיימו לגביו הנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|שבסעיף 9ב(א)}} שטרם מלאו לו 21, ועל יתום שהתקיימו בו הנסיבות {{ח:פנימי|סעיף 9ב|שבסעיף 9ב(ב)}} שטרם מלאו לו 18.
{{ח:תת|(ט)}} לאלמנה, מענק חד־פעמי בעד נישואי יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום של 8,930 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 9,077 ש״ח)}}; המענק לפי סעיף קטן זה יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום.
{{ח:תת|(י)}} מלווה חד־פעמי להוצאות מיוחדות ולצרכים אישיים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשכול, בעד בר מצווה או בת מצווה של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 6,790 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 6,903 ש״ח)}} בעד כל אחד מאחי הנספה;
{{ח:תתת|(2)}} לשכול, בעד נישואין של אחי הנספה – בסכום שלא יעלה על 16,090 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 16,352 ש״ח)}}; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל אחד מאחי הנספה;
{{ח:תתת|(3)}} לאלמנה, בעד בר מצווה או בת מצווה של יתום – בסכום שלא יעלה על 3,700 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 3,764 ש״ח)}} בעד כל יתום;
{{ח:תתת|(4)}} לאלמנה, בעד נישואין של יתום, אף אם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 9,060 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 9,209 ש״ח)}}; המלווה לפי פסקה זו יינתן פעם אחת בלבד בעד כל יתום;
{{ח:תתת|(5)}} לשכול, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 10,720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 10,896 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(6)}} לאלמנה, בעד הנצחת הנספה – בסכום שלא יעלה על 7,370 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,502 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(7)}} ליתום, עד הגיעו לגיל 30, בעד דיור או נישואין, ובלבד שביום הגשת הבקשה טרם מלאו לו 30 שנה – בסכום שלא יעלה על 30,370 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 30,862 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יא)}} לשכול ולאלמנה, לצרכים אישיים – מלווה אחת לשלוש שנים, בסכום שלא יעלה על 6,720 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 6,832 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יב)|(1)}} לשכול ולאלמנה, מענק מיוחד לפתרון מצוקה אם נקלעו לקשיים כלכליים או הוצאות חריגות עקב אירועים מיוחדים – בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תתת|(2)}} ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר את הגדלת המענק לפי פסקה (1) לסכום שלא יעלה על 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תתת|(3)}} ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, אם נוכח כי יש צורך להגדיל את סכום המענק לאחר הגדלתו על ידי ראש היחידה לתגמולים ורווחה כלכלית, לאשר את הגדלת המענק כאמור לסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מענק לפי סעיף קטן זה ישולם אחת לשנתיים לכל היותר.
{{ח:תת|(יג)}} לשכול ולאלמנה, מלווה חד־פעמי לכיסוי חובות בשל מצוקה כלכלית בתקופה של עד שלוש שנים מיום נפילת הנספה או מיום ההכרה בזכויות לפי חוק זה – בסכום שלא יעלה על 57,190 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 58,111 ש״ח)}}; קצין תגמולים רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר עד מחצית מסכום המלווה כמענק.
{{ח:תת|(יד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(טו)}} לשכול, סיוע בהוצאות טלפון כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור התקנת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 194 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 201 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעבור העתקת קו טלפון – בסכום חד־פעמי שלא יעלה על 41 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 46 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 271 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(טז)}} לאלמנה, סיוע בעד דמי שימוש בטלפון – אחת לשנה, בסכום שלא יעלה על 263 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 271 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יז)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת חלקת קבר והקמת מצבה בעבורם; לא קיבלו שכול ואלמנה סיוע זה בעודם בחיים – יינתן הסיוע לשאר הבשר אשר רכש את חלקת הקבר בעבורם או מימן את הקמת המצבה בעבורם, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעבור רכישת חלקת הקבר – בסכום שלא יעלה על 5,240 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 5,329 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעבור הקמת מצבה – בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יח)}} לשכול – מענק חודשי בסכום של 400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 417 ש״ח)}} הכולל את ההטבות המפורטות להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סיוע ברכישת תרופות – בסכום של 220 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 226 ש״ח)}}; סכום זה יקוזז מסכום הסיוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ו|סעיפים קטנים (ד) או (ה) של סעיף 15ו}}, אם השכול קיבל סיוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ו|אותם סעיפים קטנים}};
{{ח:תתת|(2)}} סיוע לרכישת ציוד ביתי – בסכום של 83 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 88 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(3)}} דמי ניידות וסיוע בתשלום אגרת רישיון רכב – בסכום של 97 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 103 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יט)|(1)}} לשכול ולאלמנה העוברים להתגורר במחלקה המיועדת לדיירים עצמאיים בבית אבות או בבית דיור מוגן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|בחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} – מענק חד־פעמי לשם השתתפות בדמי כניסה או פיקדון בסכום שלא יעלה על 36,180 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 36,765 ש״ח)}} ולא יותר מההוצאה בפועל, לפי הנמוך, ובלבד שבבית האבות או בבית הדיור המוגן יש מחלקה סיעודית.
{{ח:תתת|(2)}} מענק לפי פסקה (1) לא יינתן לשכול או לאלמנה שיחידת הדיור במקום כאמור באותה פסקה היא בבעלותם ונרכשה על שמם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018}}.}}

15ההטבות לדיורתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות], תשפ״ו

(א)בסעיף זה –
”דירה“ – כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור;
”דירה ציבורית“ – כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998;
”חוק הלוואות לדיור“ – חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992;
”ילדים הסמוכים על שולחנה“, של אלמנה – יתומים שטרם מלאו להם 30 שנה, שאינם נשואים ומתגוררים באותה דירה עם אמם האלמנה, בין שהיא מחוסרת דיור ובין שאינה מחוסרת דיור;
”מחוסר דיור“ – מי שהוכר כזכאי לפי חוק הלוואות לדיור.
(ב)לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ג)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לדיור, כמפורט בסעיפים קטנים (ו) עד (טז).
(ד)קצין תגמולים רשאי לאשר הטבה לדיור כאמור בסעיף קטן (ג), רק פעם אחת ולאחת המטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ו) עד (טז), בלבד, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת לפי סעיף זה.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לקבוע כי בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיפרט, קצין תגמולים יהיה רשאי לאשר הטבה לדיור למי שהתקיימו בו כל התנאים לקבלת ההטבה, יותר מפעם אחת וליותר ממטרה אחת.
(ו)לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית – שניים אלה:
(1)מענק – בסכום של 298,604 שקלים חדשים ;
(2)מלווה – בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים .
(ז)לשכול המתגורר בדירה ציבורית, סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה – שניים אלה:
(1)מענק – בסכום של 104,396 שקלים חדשים ;
(2)מלווה – בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים .
(ח)לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה בסכום שלא יעלה על 655,211 שקלים חדשים , וכן במענק כמפורט להלן:
(1)אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 161,789 שקלים חדשים ;
(2)אם יש לה עד שלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 514,596 שקלים חדשים ;
(3)אם יש לה יותר משלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 514,596 שקלים חדשים , ומענק נוסף בסכום של 38,858 שקלים חדשים בעד כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך.
(ט)לשכול, סיוע במימון החלפת דירה – שניים אלה:
(1)מענק – בסכום של 104,396 שקלים חדשים ;
(2)מלווה – בסכום שלא יעלה על 268,184 שקלים חדשים .
(י)לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה בסכום שלא יעלה על 328,320 שקלים חדשים , וכן במענק כמפורט להלן, ובלבד שהתמורה שהתקבלה בעד הדירה הנמכרת לצורך ההחלפה, אינה עולה על שווי הסכום הקבוע בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) ו־9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963:
(1)אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 80,000 שקלים חדשים ;
(2)אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 40,000 שקלים חדשים .
(יא)לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריו, כמפורט להלן:
(1)לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים ומענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים ;
(2)להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 268,184 שקלים חדשים ומענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים .
(יב)לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריה, כמפורט להלן:
(1)לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 655,211 שקלים חדשים ;
(2)להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 328,320 שקלים חדשים ;
(3)לדירה ראשונה ולהחלפת דירה –
(א)אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים ;
(ב)אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 161,789 שקלים חדשים .
(יג)לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה – במלווה בסכום שלא יעלה על 59,373 שקלים חדשים .
(יד)לשכול ולאלמנה הזקוקים לכך אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, סיוע אחת לעשר שנים במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – במענק בסכום שלא יעלה על 42,890 שקלים חדשים .
(טו)סיוע במימון שיפוץ דירה שבבעלות השכול או האלמנה, כמפורט להלן:
(1)לשכול ולאלמנה – מלווה בסכום שלא יעלה על 139,196 שקלים חדשים , אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה;
(2)לאלמנה – מענק בסכום שלא יעלה על 64,676 שקלים חדשים .
(טז)סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט להלן:
(1)לשכול – בסכום שלא יעלה על 3,536 שקלים חדשים לחודש;
(2)לאלמנה עם יתום שטרם מלאו לו 30 שנה הגר עמה – בסכום שלא יעלה על 4,595 שקלים חדשים לחודש.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1📝 הערות: 28
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 43,582 ש״ח)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הלוואות לדיור → חוק הלוואות לדיור
  • בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998 → חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי
  • חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992 → חוק הלוואות לדיור
  • חוק הלוואות לדיור → חוק הלוואות לדיור
  • בסעיף 9(ג1ג)(3)(א) → חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) #סעיף 9
  • ו־9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירה ציבורית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הלוואות לדיור“ – {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|חוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילדים הסמוכים על שולחנה“, של אלמנה – יתומים שטרם מלאו להם 30 שנה, שאינם נשואים ומתגוררים באותה דירה עם אמם האלמנה, בין שהיא מחוסרת דיור ובין שאינה מחוסרת דיור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחוסר דיור“ – מי שהוכר כזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|חוק הלוואות לדיור}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה, יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
{{ח:תת|(ג)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבה לדיור, כמפורט בסעיפים קטנים (ו) עד (טז).
{{ח:תת|(ד)}} קצין תגמולים רשאי לאשר הטבה לדיור כאמור בסעיף קטן (ג), רק פעם אחת ולאחת המטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ו) עד (טז), בלבד, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הביטחון רשאי לקבוע כי בנסיבות מיוחדות ובתנאים שיפרט, קצין תגמולים יהיה רשאי לאשר הטבה לדיור למי שהתקיימו בו כל התנאים לקבלת ההטבה, יותר מפעם אחת וליותר ממטרה אחת.
{{ח:תת|(ו)}} לשכול מחוסר דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, למעט דירה ציבורית – שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מענק – בסכום של 298,604 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} מלווה – בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(ז)}} לשכול המתגורר בדירה ציבורית, סיוע במימון רכישת הדירה שבה הוא מתגורר, ובלבד שמדובר ברכישה ראשונה של דירה – שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מענק – בסכום של 104,396 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} מלווה – בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(ח)}} לאלמנה מחוסרת דיור, סיוע במימון רכישת דירה ראשונה, במלווה בסכום שלא יעלה על 655,211 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}, וכן במענק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 161,789 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לה עד שלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 514,596 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(3)}} אם יש לה יותר משלושה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 514,596 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}, ומענק נוסף בסכום של 38,858 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} בעד כל ילד נוסף הסמוך על שולחנה, מהילד הרביעי ואילך.
{{ח:תת|(ט)}} לשכול, סיוע במימון החלפת דירה – שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מענק – בסכום של 104,396 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} מלווה – בסכום שלא יעלה על 268,184 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(י)}} לאלמנה, סיוע במימון החלפת דירה, במלווה בסכום שלא יעלה על 328,320 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}, וכן במענק כמפורט להלן, ובלבד שהתמורה שהתקבלה בעד הדירה הנמכרת לצורך ההחלפה, אינה עולה על שווי הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 9|בסעיף 9(ג1ג)(3)(א)}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 9|ו־9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}:
{{ח:תתת|(1)}} אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 80,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(יא)}} לשכול, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריו, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 536,329 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} ומענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 268,184 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} ומענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(יב)}} לאלמנה, סיוע בהחזר של הלוואת משכנתה שניטלה לצורך רכישת דירה המשמשת למגוריה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדירה ראשונה – מלווה בסכום שלא יעלה על 655,211 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(2)}} להחלפת דירה – מלווה בסכום שלא יעלה על 328,320 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתת|(3)}} לדירה ראשונה ולהחלפת דירה –
{{ח:תתתת|(א)}} אם יש לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 258,036 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} אם אין לה ילדים הסמוכים על שולחנה – מענק בסכום של 161,789 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(יג)}} לאלמנה, סיוע לשם התארגנות ראשונית בדירה – במלווה בסכום שלא יעלה על 59,373 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(יד)}} לשכול ולאלמנה הזקוקים לכך אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, סיוע אחת לעשר שנים במימון התקנת מעלון לדירת מגוריו – במענק בסכום שלא יעלה על 42,890 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 43,582 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(טו)}} סיוע במימון שיפוץ דירה שבבעלות השכול או האלמנה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשכול ולאלמנה – מלווה בסכום שלא יעלה על 139,196 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה – מענק בסכום שלא יעלה על 64,676 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(טז)}} סיוע במימון שכר דירה, לשכול ולאלמנה, אף אם קיבלו הטבה אחרת לדיור לפי סעיף זה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשכול – בסכום שלא יעלה על 3,536 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} לחודש;
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה עם יתום שטרם מלאו לו 30 שנה הגר עמה – בסכום שלא יעלה על 4,595 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} לחודש.

15והטבות רפואיותתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות], תשפ״ו

(א)לעניין סעיפים קטנים (יא) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
(ב)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר לשכול, לאלמנה או ליתום הזקוקים לטיפול רפואי לפי אישור רופא, הטבות רפואיות כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יח).
(ג)תנאי למתן אישור להטבה רפואית לפי סעיף זה, נוסף על האישור הרפואי כאמור בסעיף קטן (ב), הוא מיצוי כל הזכויות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, לטיפול הרפואי הנדרש, או מיצוי כל מקור זכאות אחר המקנה טיפול רפואי כאמור למבקש ההטבה הרפואית, אלא אם כן קבע שר הביטחון במפורש אחרת בתקנות לפי סעיף 15א.
(ד)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות לחולים כרוניים או לחולים הסובלים ממחלות ממושכות, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
(ה)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות שאינן לשימוש כרוני, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
(ו)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית, למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 830 שקלים חדשים לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל.
(ז)לשכול ולאלמנה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים.
(ח)סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט להלן:
(1)לשכול – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל;
(2)לאלמנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־15,000 שקלים חדשים לשנה;
(3)ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־4,000 שקלים חדשים לשנה.
(ט)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי כפי שיקבע שר הביטחון.
(י)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישה או השכרה של אבזרים ומכשירים רפואיים, כפי שיקבע שר הביטחון.
(יא)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון לחצן מצוקה כללי או לאירועי לב.
(יב)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת נעליים אורתופדיות, בסכום שלא יעלה על 955 שקלים חדשים לשנה.
(יג)לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל.
(2)לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 710 שקלים חדשים לשנה או 1,190 שקלים חדשים לשנתיים, לפי העניין.
(יד)לשכול ולאלמנה, סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז.
(טו)סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט להלן:
(א)לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,250 שקלים חדשים ;
(ב)לזוג שכולים, לקלנועית זוגית – בסכום שלא יעלה על 16,000 שקלים חדשים ;
(ג)לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים .
(2)הסיוע יינתן, בתקופה שבה הוא ניתן, במקום סיוע לפי סעיף 15ב(ז) עד (י) וסעיף 15ג, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין.
(טז)לשכול, טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגים והניתנים בתכנית לשירותים נוספים – בסכום שלא יעלה על 132 שקלים חדשים לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה; לעניין זה, ”תכנית לשירותים נוספים“ – כמשמעותה בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
(יז)לשכול, סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי – בסכום שלא יעלה על 11,910 שקלים חדשים , בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,390 שקלים חדשים .
(יח)לשכול, לאלמנה וליתום שמלאו לו 21 שנה, סיוע חד־פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות – בסכום שלא יעלה על 23,820 שקלים חדשים .
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4📝 הערות: 13
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 848 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 15,243 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,068 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 970 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 726 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,213 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 11,434 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 16,260 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 15,243 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 138 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 12,100 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,433 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 24,205 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
  • בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לעניין סעיפים קטנים (יא) ו־(יח), יראו בני זוג שכולים המקיימים תא משפחתי אחד כשכול אחד.
{{ח:תת|(ב)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר לשכול, לאלמנה או ליתום הזקוקים לטיפול רפואי לפי אישור רופא, הטבות רפואיות כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יח).
{{ח:תת|(ג)}} תנאי למתן אישור להטבה רפואית לפי סעיף זה, נוסף על האישור הרפואי כאמור בסעיף קטן (ב), הוא מיצוי כל הזכויות על פי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, לטיפול הרפואי הנדרש, או מיצוי כל מקור זכאות אחר המקנה טיפול רפואי כאמור למבקש ההטבה הרפואית, אלא אם כן קבע שר הביטחון במפורש אחרת בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}.
{{ח:תת|(ד)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות לחולים כרוניים או לחולים הסובלים ממחלות ממושכות, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ה)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון תרופות שאינן לשימוש כרוני, ובלבד שהתרופה אושרה לשימוש על ידי משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ו)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון התייעצות עם רופא מומחה בשל בעיה רפואית או צורך בהתערבות כירורגית, למעט לצורך טיפולים או ניתוחים קוסמטיים ולמעט התייעצות עם פסיכיאטר, בסכום שלא יעלה על 830 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 848 ש״ח)}} לשנה ולא יותר מההוצאה שהוצאה בפועל.
{{ח:תת|(ז)}} לשכול ולאלמנה, סיוע ברכישת מוצרי ספיגה לשמירת ההיגיינה האישית למבוגרים.
{{ח:תת|(ח)}} סיוע במימון טיפול שיניים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשכול – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} לאלמנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 15,243 ש״ח)}} לשנה;
{{ח:תתת|(3)}} ליתום שטרם מלאו לו 18 שנה – החזר בשיעור של 50% מההוצאה שהוצאה בפועל ולא יותר מ־4,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,068 ש״ח)}} לשנה.
{{ח:תת|(ט)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון הוצאות נסיעה לטיפול רפואי כפי שיקבע שר הביטחון.
{{ח:תת|(י)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישה או השכרה של אבזרים ומכשירים רפואיים, כפי שיקבע שר הביטחון.
{{ח:תת|(יא)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון לחצן מצוקה כללי או לאירועי לב.
{{ח:תת|(יב)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון רכישת נעליים אורתופדיות, בסכום שלא יעלה על 955 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 970 ש״ח)}} לשנה.
{{ח:תת|(יג)|(1)}} לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות רפואיות לעיוור או ללקוי ראייה בשל צורך רפואי מיוחד, לפי ההוצאה שהוצאה בפועל.
{{ח:תתת|(2)}} לשכול ולאלמנה – סיוע במימון רכישת עדשות למשקפיים לאחר ניתוח עיניים או בשל מחלת עיניים כרונית – בסכום שלא יעלה על 710 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 726 ש״ח)}} לשנה או 1,190 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 1,213 ש״ח)}} לשנתיים, לפי העניין.
{{ח:תת|(יד)}} לשכול ולאלמנה, סיוע במימון דמי החלמה לאחר אשפוז.
{{ח:תת|(טו)|(1)}} סיוע במימון רכישת קלנועית למי שמוגבל בניידות מפאת מצבו הרפואי כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לשכול, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 11,250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 11,434 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לזוג שכולים, לקלנועית זוגית – בסכום שלא יעלה על 16,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 16,260 ש״ח)}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה, לקלנועית בודדת – בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 15,243 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסיוע יינתן, בתקופה שבה הוא ניתן, במקום סיוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(ז) עד (י)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ג|וסעיף 15ג}}, לפי בחירת השכול, זוג השכולים או האלמנה, לפי העניין.
{{ח:תת|(טז)}} לשכול, טיפול ברפואה משלימה, הנמנה עם רשימת הטיפולים הנהוגים והניתנים בתכנית לשירותים נוספים – בסכום שלא יעלה על 132 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנים 2020 ו־2021, 138 ש״ח)}} לטיפול ועד 20 טיפולים בשנה; לעניין זה, ”תכנית לשירותים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(יז)}} לשכול, סיוע במימון ניתוח פרטי, למעט ניתוח קוסמטי – בסכום שלא יעלה על 11,910 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 12,100 ש״ח)}}, בניכוי השתתפות עצמית בסכום של 2,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,433 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(יח)}} לשכול, לאלמנה וליתום שמלאו לו 21 שנה, סיוע חד־פעמי במימון טיפולי פוריות או פונדקאות – בסכום שלא יעלה על 23,820 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 24,205 ש״ח)}}.

15זהטבות לטיפול פסיכו־סוציאליתיקונים: תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ה, תשפ״ו

(א)בסעיף זה, ”טיפול פסיכו־סוציאלי“ – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי.
(ב)עובד האגף שהוא עובד סוציאלי רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבה לטיפול פסיכו־סוציאלי כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (ח); על החלטת העובד הסוציאלי ניתן לערור לפני העובד הסוציאלי הראשי שמינה שר הביטחון מקרב עובדי האגף שהם עובדים סוציאליים (בסעיף זה – העובד הסוציאלי הראשי), והוא יהיה רשאי לאשרה, לשנותה או לבטלה.
(ג)לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן לילדו של הנספה, ולאדם שיתום של הנספה סמוך על שולחנו והוא אינו אלמן או אלמנה של הנספה – עד הגיע הצעיר שבין היתומים כאמור לגיל 30, סיוע במימון טיפול נפשי, כל עוד הם זקוקים לסיוע זה.
(ד)לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן לילדו של הנספה כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית, כפי שיקבע שר הביטחון, ובלבד שהסיוע לא יעלה על 162 מפגשים בסך הכול; העובד הסוציאלי הראשי יקבע את סוגי הטיפולים להתערבות לרווחה רגשית לעניין סעיף זה.
(ה)לאלמנה וכן ליתום, כל עוד לא מלאו לו 60 שנה, סיוע במימון אבחון תעסוקתי–מקצועי.
(ו)לאלמנה, סיוע במימון חונכות בעד יתום, בעד התקופה שמהגיעו לגיל 4 עד הגיעו לגיל 18 או עד למועד סיום לימודיו בבית ספר תיכון, או כל עוד היתום אינו עומד ברשות עצמו, לפי המאוחר.
(ז)סיוע במימון אבחון לקות למידה –
(1)לאלמנה, בעד יתום שטרם מלאו לו 21 שנה הזקוק לאבחון כאמור – סיוע במימון של עד ארבעה אבחונים, ובלבד שהגישה המלצה של גורם מקצועי לכך;
(2)ליתום שטרם מלאו לו 30 שנה, הזקוק לאבחון כאמור – סיוע חד־פעמי במימון האבחון, ובלבד שלא מיצה את מלוא הסיוע כאמור בפסקה (1) והגיש המלצה של גורם מקצועי לכך.
(ח)לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי או בתיכון – סיוע במימון שיעורי הוראה מתקנת ליתום שאובחנה אצלו לקות למידה.
(ט)לאלמנה בעד יתום בעבור התקופה שעד הגיעו לגיל 21, סיוע במימון תוכנית ליווי אישית לשם התפתחות אישית, שאישר העובד הסוציאלי הראשי או מי מטעמו, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים לכל התקופה האמורה.
(י)לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון – סיוע במימון שיעורי עזר בסכום שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים לשנה.
(יא)ליתום שמלאו לו 21 שנה והוא אינו עומד ברשות עצמו, סיוע במימון תוכנית ליווי אישית לשם התפתחות אישית בסכום שנתי של 3,000 שקלים חדשים .
(יב)ליתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 65 שנה, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית וכן הוצאות הנדרשות לשם כך כפי שיקבע שר הביטחון בתקנות.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
(מתואם לשנת 2026)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”טיפול פסיכו־סוציאלי“ – טיפול וייעוץ תומך רגשי או נפשי שנועד לסייע בהתמודדות עם האובדן והשלכותיו בתחום התפקוד האישי, המשפחתי, החברתי או התעסוקתי.
{{ח:תת|(ב)}} עובד האגף שהוא עובד סוציאלי רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבה לטיפול פסיכו־סוציאלי כמפורט בסעיפים קטנים (ג) עד (ח); על החלטת העובד הסוציאלי ניתן לערור לפני העובד הסוציאלי הראשי שמינה שר הביטחון מקרב עובדי האגף שהם עובדים סוציאליים (בסעיף זה – העובד הסוציאלי הראשי), והוא יהיה רשאי לאשרה, לשנותה או לבטלה.
{{ח:תת|(ג)}} לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן לילדו של הנספה, ולאדם שיתום של הנספה סמוך על שולחנו והוא אינו אלמן או אלמנה של הנספה – עד הגיע הצעיר שבין היתומים כאמור לגיל 30, סיוע במימון טיפול נפשי, כל עוד הם זקוקים לסיוע זה.
{{ח:תת|(ד)}} לשכול, לאלמנה, לאחי הנספה, וכן לילדו של הנספה כל עוד לא מלאו לו 30 שנה, סיוע במימון התערבויות לרווחה רגשית, כפי שיקבע שר הביטחון, ובלבד שהסיוע לא יעלה על 162 מפגשים בסך הכול; העובד הסוציאלי הראשי יקבע את סוגי הטיפולים להתערבות לרווחה רגשית לעניין סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} לאלמנה וכן ליתום, כל עוד לא מלאו לו 60 שנה, סיוע במימון אבחון תעסוקתי–מקצועי.
{{ח:תת|(ו)}} לאלמנה, סיוע במימון חונכות בעד יתום, בעד התקופה שמהגיעו לגיל 4 עד הגיעו לגיל 18 או עד למועד סיום לימודיו בבית ספר תיכון, או כל עוד היתום אינו עומד ברשות עצמו, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ז)}} סיוע במימון אבחון לקות למידה –
{{ח:תתת|(1)}} לאלמנה, בעד יתום שטרם מלאו לו 21 שנה הזקוק לאבחון כאמור – סיוע במימון של עד ארבעה אבחונים, ובלבד שהגישה המלצה של גורם מקצועי לכך;
{{ח:תתת|(2)}} ליתום שטרם מלאו לו 30 שנה, הזקוק לאבחון כאמור – סיוע חד־פעמי במימון האבחון, ובלבד שלא מיצה את מלוא הסיוע כאמור בפסקה (1) והגיש המלצה של גורם מקצועי לכך.
{{ח:תת|(ח)}} לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי או בתיכון – סיוע במימון שיעורי הוראה מתקנת ליתום שאובחנה אצלו לקות למידה.
{{ח:תת|(ט)}} לאלמנה בעד יתום בעבור התקופה שעד הגיעו לגיל 21, סיוע במימון תוכנית ליווי אישית לשם התפתחות אישית, שאישר העובד הסוציאלי הראשי או מי מטעמו, בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} לכל התקופה האמורה.
{{ח:תת|(י)}} לאלמנה, בעד יתום הלומד בבית ספר יסודי, בחטיבת ביניים או בתיכון – סיוע במימון שיעורי עזר בסכום שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}} לשנה.
{{ח:תת|(יא)}} ליתום שמלאו לו 21 שנה והוא אינו עומד ברשות עצמו, סיוע במימון תוכנית ליווי אישית לשם התפתחות אישית בסכום שנתי של 3,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}.
{{ח:תת|(יב)}} ליתום שמלאו לו 30 שנה וטרם מלאו לו 65 שנה, סיוע במימון שכר לימוד לתואר ראשון או הכשרה מקצועית וכן הוצאות הנדרשות לשם כך כפי שיקבע שר הביטחון בתקנות.

15חהטבות להנצחהתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות], תשפ״ו

(א)בסעיף זה –
”אחי החלל“ – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של החלל;
”בן משפחה“ – הורה ואלמנה של חלל, ואולם –
(1)אם נפטרו הורי החלל – אחד מאחיו או מאחיותיו של החלל, בהסכמת כל אחיו ואחיותיו;
(2)אם נפטרה האלמנה – אחד מילדיו של החלל, בהסכמת כל ילדיו;
(3)בהעדר בן משפחה המנוי בפסקאות (1) או (2) – קרוב משפחה אחר של החלל, שקצין תגמולים אישר, כפי שקבע שר הביטחון;
”הרשות המוסמכת“, ”מצבה צבאית“ ו”קרוב“ – כהגדרתם בחוק בתי קברות צבאיים, התש״י–1950 (בסעיף זה – חוק בתי קברות צבאיים);
”חלל“ – כל אחד מאלה:
(1)חייל שנספה במערכה;
(2)חייל שנפטר וזכאי לקבורה בבית קברות צבאי על פי חוק בתי קברות צבאיים;
”נכה“ ו”דרגת נכות“ – כמשמעותם בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].
(ב)לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט), יראו את הורי החלל המנהלים תא משפחתי אחד כהורה אחד.
(ג)קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי סעיף 15א, לאשר הטבות להנצחה כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יב).
(ד)לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,330 שקלים חדשים ; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 2,285 שקלים חדשים .
(ה)לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 920 שקלים חדשים .
(ו)לבן משפחה ולילדו של חלל, סיוע בהגעה בתוך ישראל לאזכרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל.
(ז)לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,630 שקלים חדשים ; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 7,630 שקלים חדשים .
(ח)לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה מצבה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים .
(ט)לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% – סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים .
(י)מימון מלא של הוצאות הגעתם לישראל של הורים, אלמנה, יתומים ואחים של חלל, שאינם תושבי ישראל או השוהים מחוץ לישראל, בעת נפילת החלל.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי חייל נעדר, שבוי או מאושפז במצב קשה בסכנת חיים ולגבי חלל שהוחלט על העתקת קברו.
(יא)סיוע במימון הוצאות הגעתם של המפורטים להלן, שאינם תושבי ישראל, לביקורי התייחדות עם החלל במועדים אלה:
(1)הורים, אלמנה, יתומים ואחים – בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה;
(2)הורים, אלמנה, יתומים ואחים עד גיל 18 – אחת לכל שנה, מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד נפילת החלל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום ז׳ באדר, למשפחות של חללים שמקום קבורתם אינו נודע, ובתנאי שחלפה שנה מתום הביקור הקודם;
(3)אחים מעל גיל 18 – אחת לחמש שנים מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל.
(יב)שי ליתומי החלל, אחת לשנה – ליתומים מגיל 4 עד גיל 14.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,452 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,325 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 939 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,757 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,757 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק בתי קברות צבאיים, התש״י–1950 → חוק בתי קברות צבאיים
  • חוק בתי קברות צבאיים → חוק בתי קברות צבאיים
  • בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אחי החלל“ – כל אחד מאחיו ומאחיותיו של החלל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה ואלמנה של חלל, ואולם –
{{ח:תתתת|(1)}} אם נפטרו הורי החלל – אחד מאחיו או מאחיותיו של החלל, בהסכמת כל אחיו ואחיותיו;
{{ח:תתתת|(2)}} אם נפטרה האלמנה – אחד מילדיו של החלל, בהסכמת כל ילדיו;
{{ח:תתת|(3)}} בהעדר בן משפחה המנוי בפסקאות (1) או (2) – קרוב משפחה אחר של החלל, שקצין תגמולים אישר, כפי שקבע שר הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“, ”מצבה צבאית“ ו”קרוב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים|בחוק בתי קברות צבאיים, התש״י–1950}} (בסעיף זה – חוק בתי קברות צבאיים);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלל“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חייל שנספה במערכה;
{{ח:תתתת|(2)}} חייל שנפטר וזכאי לקבורה בבית קברות צבאי על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי קברות צבאיים|חוק בתי קברות צבאיים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ ו”דרגת נכות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיפים קטנים (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט), יראו את הורי החלל המנהלים תא משפחתי אחד כהורה אחד.
{{ח:תת|(ג)}} קצין תגמולים רשאי, בכפוף לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}}, לאשר הטבות להנצחה כמפורט בסעיפים קטנים (ד) עד (יב).
{{ח:תת|(ד)}} לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית בהוצאות אבל בסכום של 7,330 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,452 ש״ח)}}; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 2,285 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 2,325 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ה)}} לבן משפחה, השתתפות אחת לשנה בהוצאות אזכרה בסכום של 920 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 939 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לבן משפחה ולילדו של חלל, סיוע בהגעה בתוך ישראל לאזכרה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום האזכרה הפרטית של החלל – לפי בקשת בן המשפחה; קצין תגמולים רשאי לאשר סיוע לפי סעיף קטן זה גם לאחי החלל.
{{ח:תת|(ז)}} לבן משפחה, השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית בסכום שלא יעלה על 7,630 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,757 ש״ח)}}; ראש אגף משפחות והנצחה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר תוספת על הסכום האמור שלא תעלה על 7,630 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 7,757 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ח)}} לבן משפחה של נכה שנפטר וביום מותו דרגת נכותו היתה 100% לפחות – סיוע בהקמת מצבה צבאית על קברו על ידי הרשות המוסמכת; בחר בן המשפחה בהקמת מצבה שאינה מצבה צבאית, סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ט)}} לבן משפחה של נכה שנפטר עקב נכותו ושדרגת נכותו ביום מותו לא עלתה על 99% – סיוע במימון הקמת מצבה שאינה מצבה צבאית בסכום שלא יעלה על 4,460 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 4,535 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(י)|(1)}} מימון מלא של הוצאות הגעתם לישראל של הורים, אלמנה, יתומים ואחים של חלל, שאינם תושבי ישראל או השוהים מחוץ לישראל, בעת נפילת החלל.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי חייל נעדר, שבוי או מאושפז במצב קשה בסכנת חיים ולגבי חלל שהוחלט על העתקת קברו.
{{ח:תת|(יא)}} סיוע במימון הוצאות הגעתם של המפורטים להלן, שאינם תושבי ישראל, לביקורי התייחדות עם החלל במועדים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הורים, אלמנה, יתומים ואחים – בתום השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד האזכרה;
{{ח:תתת|(2)}} הורים, אלמנה, יתומים ואחים עד גיל 18 – אחת לכל שנה, מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל, סמוך למועד נפילת החלל, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או ביום ז׳ באדר, למשפחות של חללים שמקום קבורתם אינו נודע, ובתנאי שחלפה שנה מתום הביקור הקודם;
{{ח:תתת|(3)}} אחים מעל גיל 18 – אחת לחמש שנים מהשנה שלאחר השנה הראשונה לנפילת החלל.
{{ח:תת|(יב)}} שי ליתומי החלל, אחת לשנה – ליתומים מגיל 4 עד גיל 14.

15טועדת חריגים להטבותתיקונים: תשע״ד, [י״פ הודעות]

(א)שר הביטחון רשאי להקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, את הגדלת הסכום הכספי הקבוע להטבה מסוימת לפי פרק זה (בסעיף זה – ועדת חריגים להטבות), ובלבד שהתקיימו במבקש כל התנאים לקבלת אותה הטבה.
(ב)נוסף על הוראות סעיף קטן (א), ועדת חריגים להטבות רשאית לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים בפרק זה, הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש, בסכום שלא יעלה על 56,000 שקלים חדשים .
(ג)שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב ועדת החריגים להטבות, את דרכי פעולתה ואת שיעורי החריגה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור הטבות על ידיה.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 56,902 ש״ח)
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של ועדת חריגים להטבות), התשע״ח–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון רשאי להקים ועדה שתהיה מוסמכת לאשר, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, את הגדלת הסכום הכספי הקבוע להטבה מסוימת לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} (בסעיף זה – ועדת חריגים להטבות), ובלבד שהתקיימו במבקש כל התנאים לקבלת אותה הטבה.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), ועדת חריגים להטבות רשאית לאשר, במקרים חריגים ונדירים שלא ניתן לצפותם, מימון שירותים והחזר הוצאות שאינם מוסדרים {{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}}, הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש, בסכום שלא יעלה על 56,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2021, 56,902 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב ועדת החריגים להטבות, את דרכי פעולתה ואת שיעורי החריגה המרביים שהוועדה יכולה לאשר ואת אמות המידה לאישור הטבות על ידיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של ועדת חריגים להטבות)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של ועדת חריגים להטבות), התשע״ח–2017}}.}}

15יסיוע ליתום שסמוך על שולחנו של אדםתיקונים: תשפ״ה

(א)אדם שיתום של נספה עד גיל 21 סמוך על שולחנו והוא אינו אלמן או אלמנה של הנספה יהיה זכאי למענק חד־פעמי לרכישת רכב בסכום של 52,866 שקלים חדשים .
(ב)אדם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה זכאי לסיוע במימון הוצאות מדור, כמפורט להלן, בעבור הדירה שמשמשת למגורי היתום שסמוך על שולחנו בסכום של עד 2,500 שקלים חדשים לחודש, בשלוש השנים שלאחר מות הנספה או עד הגיע צעיר היתומים שסמוך על שולחנו לגיל 21, לפי המוקדם:
(1)שכר דירה;
(2)החזר של הלוואת משכנתה.
(ג)סיוע לפי סעיף זה ישולם רק בעד יתום אחד של הנספה, גם אם יש יתומים נוספים של אותו נספה שסמוכים על שולחנו של אותו אדם.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2025)
(מתואם לשנת 2025)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שיתום של נספה עד גיל 21 סמוך על שולחנו והוא אינו אלמן או אלמנה של הנספה יהיה זכאי למענק חד־פעמי לרכישת רכב בסכום של 52,866 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה זכאי לסיוע במימון הוצאות מדור, כמפורט להלן, בעבור הדירה שמשמשת למגורי היתום שסמוך על שולחנו בסכום של עד 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} לחודש, בשלוש השנים שלאחר מות הנספה או עד הגיע צעיר היתומים שסמוך על שולחנו לגיל 21, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} שכר דירה;
{{ח:תתת|(2)}} החזר של הלוואת משכנתה.
{{ח:תת|(ג)}} סיוע לפי סעיף זה ישולם רק בעד יתום אחד של הנספה, גם אם יש יתומים נוספים של אותו נספה שסמוכים על שולחנו של אותו אדם.
פרק רביעי: סייגים לזכות התגמול

16התנהגות רעה חמורהתיקונים: תשכ״ג, תשע״ד

נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן־משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נגרם מותו של הנספה על ידי התנהגות רעה חמורה של הנספה, לא יחולו על בני משפחתו הוראות חוק זה המקנות טובות הנאה כל שהן, אך אם יש בן־משפחה נצרך, רשאי קצין תגמולים מסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להעניק לו חלק מהתגמול הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.

17נטילת תגמול במקרים מסויימים

לא פרנס מקבל את בני משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו – רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני משפחה, או להורות שממונה מטעם קצין התגמולים יעשה זאת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא פרנס מקבל את בני משפחתו של נספה שהוא חייב במזונותיהם, או הנתונים להשגחתו – רשאי קצין תגמולים ליטול לידיו את התגמול, כולו או מקצתו, ולהשתמש בו לטובת אותם בני משפחה, או להורות שממונה מטעם קצין התגמולים יעשה זאת.

18מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסרתיקונים: תשע״ד

מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא תינתן לו הטבה בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקבל תגמול או הטבה המרצה עונש מאסר – לא ישולם לו תגמול ולא תינתן לו הטבה בתקופת מאסרו; אך קצין התגמולים רשאי להורות שהתגמול המגיע לו, כולו או מקצתו, ישולם למי שהמקבל חייב במזונותיו או למי שנתון להשגחתו.

19הפסקת תגמול והטבה לבני משפחתו של נעדרתיקונים: תשע״ד

חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור בסעיף 3, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים וההטבות לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייל שרשות צבאית מוסמכת העידה עליו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, ונוכח קצין תגמולים, על יסוד ראיות שבידו, כי אותו חייל הוא בחיים – יופסקו התגמולים וההטבות לבני משפחתו מיום שיחליט עליו קצין התגמולים.

20תגמול לאלמנה שהיא גם שכולה ולאלמנה שהתאלמנה מנספהתיקונים: תש״ם, תשס״א, תשע״ד

(א)
(ב)אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי סעיף 10(א).
(ג)אלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה תהיה זכאית לתגמול כאלמנה של כל אחד מהנספים.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} אלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי חוק זה תהיה זכאית, בנוסף לתגמוליה כאלמנה לפי חוק זה, לתגמול החדשי המשתלם לשכול בודד על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אלמנה שהתאלמנה יותר מפעם אחת מבן זוג שהוא נספה תהיה זכאית לתגמול כאלמנה של כל אחד מהנספים.

20אתגמולים לבן משפחה לפי חוק זה ולפי חוק נפגעי איבהתיקונים: תשמ״ב

(א)הוכר בן משפחה של נספה כבן משפחה של אדם שנפטר מפגיעת איבה, יראו את האדם שנפטר מפגיעת האיבה כאילו היה חייל שנספה במערכה; בסעיף קטן זה, ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה).
(ב)בן משפחה של נספה, שהאמור בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה חל עליו ובחר בתגמול לפי אותו חוק, תשולם לו מחצית התגמול המשתלם לבודד לפי חוק זה, והתגמול לפי חוק נפגעי איבה לא ייחשב כהכנסה לענין חוק זה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 17א
  • אותו חוק → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • חוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוכר בן משפחה של נספה כבן משפחה של אדם שנפטר מפגיעת איבה, יראו את האדם שנפטר מפגיעת האיבה כאילו היה חייל שנספה במערכה; בסעיף קטן זה, ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}} (להלן – חוק נפגעי איבה).
{{ח:תת|(ב)}} בן משפחה של נספה, שהאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17א|בסעיף 17א(ב) לחוק נפגעי איבה}} חל עליו ובחר בתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|אותו חוק}}, תשולם לו מחצית התגמול המשתלם לבודד לפי חוק זה, והתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי איבה}} לא ייחשב כהכנסה לענין חוק זה.

21תגמול חדשי ופיצויים לפי חוק אחרתיקונים: תשי״ב, תשכ״ג, תש״ם, תשנ״ה, תשע״ד, תשפ״ד־3

(א)מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:
(1)מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;
(2)שולמו לבן־משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן־משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;
(3)בן־המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין תגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;
(4)כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן־המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן־המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;
(5)הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן־המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;
(6)שולמו לבן־המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה; ואולם –
(א)בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;
(ב)קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;
(ג)בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;
(7)בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.
(א1)הגיש בן משפחה כאמור בסעיף קטן (א), הזכאי לתשלומים לפי חוק זה, תביעה לפיצויי נזיקין בשל מעשה טרור שגרם למות הנספה, כנגד מבצע מעשה הטרור, מתגמל מעשה הטרור או מי שנושא באחריות לו לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו הוראות אלה:
(1)התובע יודיע למדינה על הגשת התביעה האמורה;
(2)פסק בית המשפט בתביעה כאמור כי התובע זכאי לפיצויי נזיקין, יהיה התובע זכאי בתביעתו להפרש החיובי שבין סכום פיצויי הנזיקין כאמור לסכום התשלומים המהוון או ל־75% מסכום פיצויי הנזיקין, לפי הגבוה, ותביעת המדינה לפי סעיף קטן (א)(2) תהיה עד ליתרת הסכום של פיצויי הנזיקין;
(3)הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(4) עד (6) לא יחולו.
(א2)אין בהוראות סעיף קטן (א) או (א1) כדי לגרוע מהזכות לגבות פיצויים לדוגמה בשל מעשה טרור, ובכלל זה לפי חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024, נוסף על תשלומים לפי חוק זה.
(ב)בסעיף זה –
”תשלומים לפי חוק זה“ – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;
”פיצויים לפי חוק אחר“ – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי פקודת הפיצויים לעובדים, 1947;
”מעשה טרור“ – כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016;
”סכום התשלומים המהוון“ – סך התשלומים החודשיים ששולמו לתובע או שעתידים להשתלם לו לפי חוק זה כשהם מהוונים לפי סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים;
”פיצויים לדוגמה“ – פיצויים שאינם תלויים בנזק;
”פיצויי נזיקין“ – פיצויים בשל נזק לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
”תובע“ – מי שהגיש תביעה כאמור בסעיף קטן (ב1).
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 12
  • חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024 → חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)
  • פקודת הפיצויים לעובדים, 1947 → פקודת הפיצויים לעובדים
  • בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור
  • סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 333
  • פקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מגיעים לפי חוק זה בשל מותו של נספה תשלומים לפי חוק זה לבן משפחתו או בעד בן משפחתו של הנספה, ואותו בן משפחה זכאי בשל מות הנספה הזה לפיצויים על פי חוק אחר, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מותר לנקוט בצעדים משפטיים, כדי לזכות בתשלומים לפי חוק זה וכן בפיצויים לפי החוק האחר, אך לא ייגבו תשלומים לפי חוק זה ופיצויים לפי החוק האחר כאחד;
{{ח:תתת|(2)}} שולמו לבן־משפחה או בעדו תשלומים לפי חוק זה, זכאית המדינה להיות מפוצה בעד תשלומים אלה או בעד כל תשלום אחר שהיא עלולה לחוב בו מכוח חוק זה, מידי האדם שעליו מוטלת החובה לשלם לאותו בן־משפחה פיצויים לפי החוק האחר, עד לסכום אותם הפיצויים, או עד לסכום העולה בחלקו של אותו אדם כשהאחריות לפיצויים משותפת לו ולאחראים אחרים, הכל לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} בן־המשפחה חייב לנקוט כל פעולה סבירה שביקש קצין תגמולים כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו לפי סעיף זה, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות אוצר המדינה לפי סעיף זה או למנוע את מימושן;
{{ח:תתת|(4)}} כל עוד לא גבתה המדינה בכל דרך שהיא, את המגיע לה לפי פסקה (2), רשאי בן־המשפחה, בהסכמת קצין תגמולים, להחזיר לה כל מענק ותשלומים לפי חוק זה, וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר טובות הנאה שקיבל מכוח חוק זה, בשל מות הנספה, ומשהוחזרו הסכומים האמורים תפקע זכותה של המדינה לתבוע לפי פסקה (2), ובן־המשפחה יהא זכאי לתבוע לפי החוק האחר;
{{ח:תתת|(5)}} הגיעה המדינה לידי הסכם בכתב בדבר הפיצויים עם האדם החייב בהם לפי החוק האחר ונקבע בהסכם שיעור הפיצויים ותנאי תשלומם, לא יהא בן־המשפחה זכאי לשיעור ולתנאים שונים מאלה שנקבעו בהסכם, אפילו אם עדיין לא נגבו הפיצויים על ידי המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} שולמו לבן־המשפחה או בעדו פיצויים לפי החוק האחר, לא יחולו עליו שאר הסעיפים של חוק זה; ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} בן משפחה שהוא נצרך רשאי להגיש בקשה לקצין התגמולים כי ישולמו לו תגמולים על פי חוק זה אף אם גבה פיצויים על פי חוק אחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצין התגמולים רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, לאחר ששוכנע כי נסיבות הענין מצדיקות זאת, להחליט כי ישולמו לבן המשפחה כאמור או בעדו תגמולים לפי חוק זה מהתאריך הקבוע בהחלטה, ובלבד שמועד תשלום התגמולים לא יקדם ליום הגשת הבקשה;
{{ח:תתתת|(ג)}} בהחלטתו רשאי קצין התגמולים לקבוע כי התגמולים ישולמו בתנאי שבן המשפחה יחזיר למדינה, במועדים ובשיעורים הקבועים בהחלטה, את הפיצויים שנגבו לפי החוק האחר, בשלמותם או בחלקם, וכי יתווספו לסכום הפיצויים ריבית או הפרשי הצמדה, הכל לפי שיקול דעתו;
{{ח:תתת|(7)}} בן משפחה כאמור בסעיף קטן זה שעבר על איסור לפי סעיף קטן זה או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי קצין התגמולים לשלול ממנו כל זכות שלפי סעיף קטן זה, כולה או מקצתה.
{{ח:תת|(א1)}} הגיש בן משפחה כאמור בסעיף קטן (א), הזכאי לתשלומים לפי חוק זה, תביעה לפיצויי נזיקין בשל מעשה טרור שגרם למות הנספה, כנגד מבצע מעשה הטרור, מתגמל מעשה הטרור או מי שנושא באחריות לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 12|סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התובע יודיע למדינה על הגשת התביעה האמורה;
{{ח:תתת|(2)}} פסק בית המשפט בתביעה כאמור כי התובע זכאי לפיצויי נזיקין, יהיה התובע זכאי בתביעתו להפרש החיובי שבין סכום פיצויי הנזיקין כאמור לסכום התשלומים המהוון או ל־75% מסכום פיצויי הנזיקין, לפי הגבוה, ותביעת המדינה לפי סעיף קטן (א)(2) תהיה עד ליתרת הסכום של פיצויי הנזיקין;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(4) עד (6) לא יחולו.
{{ח:תת|(א2)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) או (א1) כדי לגרוע מהזכות לגבות פיצויים לדוגמה בשל מעשה טרור, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)|חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), התשפ״ד–2024}}, נוסף על תשלומים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים לפי חוק זה“ – תגמולים, מענקים, הענקות, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיצויים לפי חוק אחר“ – פיצויים על נזקים אזרחיים או פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה טרור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התשלומים המהוון“ – סך התשלומים החודשיים ששולמו לתובע או שעתידים להשתלם לו לפי חוק זה כשהם מהוונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 333|סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיצויים לדוגמה“ – פיצויים שאינם תלויים בנזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי נזיקין“ – פיצויים בשל נזק לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – מי שהגיש תביעה כאמור בסעיף קטן (ב1).

21אזכויות לפי חוק זה ולפי חוק הביטוח הלאומיתיקונים: תשכ״ג, תשל״ו, תשנ״ה, תשפ״ה־2

בן משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי יחולו עליו הוראות אלה:
(1)בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;
(2)בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי;
(3)פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן־המשפחה, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי סימן ד׳ לפרק י״ד לחוק הביטוח הלאומי, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן־משפחה, והוראות סימן ד׳ לפרק י״ד יחולו על בן־המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי חוק הביטוח הלאומי;
(4)פסקה (3) תחול גם על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955, ולפי סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960;
(5)הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 323
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 333
  • פקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין
  • חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
  • סימן ד׳ לפרק י״ד לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק יד סימן ד
  • סימן ד׳ לפרק י״ד → חוק הביטוח הלאומי #פרק יד סימן ד
  • חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
  • סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955 → חוק המשטרה (נכים ונספים)
  • סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960 → חוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בן משפחה שבידו הברירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 323|סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי}} יחולו עליו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בחר בזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, לא יחולו עליו הוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} בחר בזכויות לפי חוק זה – רשאי אוצר המדינה לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי על כל הוצאה שהוציא או שהוא עתיד להוציא מכוח חוק זה, עד לסכום המהוון של הגימלאות שהמוסד לביטוח לאומי היה חייב בהן, אילו בחר בן המשפחה בזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, ולענין ההיוון יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 333|סעיף 333 לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(3)}} פיצה המוסד לביטוח לאומי את המדינה כאמור בפסקה (2), והמקרה משמש עילה לחייב צד שלישי בתשלום פיצויים לבן־המשפחה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}}, רשאי המוסד לתבוע מן הצד השלישי פיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד לחוק הביטוח הלאומי}}, על הסכומים ששילם למדינה, או שהוא עתיד לשלמם כאילו היה חייב לשלם סכומים אלה לבן־משפחה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} יחולו על בן־המשפחה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה זכאי לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(4)}} פסקה (3) תחול גם על חיובים של המוסד לביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|סעיף 9 לחוק המשטרה (נכים ונספים), תשט״ו–1955}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים)|סעיף 14 לחוק שירות בתי סוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}};
{{ח:תת|(5)}} הבוחר בזכויות לפי חוק זה חייב לנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע לאוצר המדינה במימוש זכותו של אוצר המדינה לפי פסקה (2).

21בזכויות לפי חוק זה ולפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955תיקונים: תשכ״ג, תשע״ד

בן־משפחה שבידו הברירה לפי סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר ההטבות וההענקות האחרות שקיבל מכוח חוק זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 → חוק שירות המדינה (גימלאות) #סעיף 34
  • חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 → חוק שירות המדינה (גימלאות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בן־משפחה שבידו הברירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 34|סעיף 27 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}}, והוא בחר בזכויות לפי חוק זה, רשאי בהסכמת קצין תגמולים, לבטל בחירתו ולתבוע את זכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}}, אם החזיר למדינה כל מענק ותגמולים לפי חוק זה וכן את הסכום שיקבע קצין תגמולים תמורת כל יתר ההטבות וההענקות האחרות שקיבל מכוח חוק זה.

21גהחלת הוראות מחוק נפגעי איבהתיקונים: תשפ״ו

הוראות לפי סעיפים 7ד, 7ד1 ו־7ד2 לחוק נפגעי איבה יחולו גם על אפוטרופוס ומשפחה מלווה לפי הוראות חוק זה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 7ד → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 7ד
  • 7ד1 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 7ד1
  • ו־7ד2 לחוק נפגעי איבה → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה #סעיף 7ד2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7ד|סעיפים 7ד}}, {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7ד1|7ד1}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7ד2|ו־7ד2 לחוק נפגעי איבה}} יחולו גם על אפוטרופוס ומשפחה מלווה לפי הוראות חוק זה.

22תיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ה, תשס״א, תשס״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק חמישי: סדרי התביעה

23בקשותתיקונים: תשכ״ג, תשע״ז

(א)התובע תגמול, הענקה מיוחדת או זכות אחרת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.
(ב)קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר, ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יצויין בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
[צ״ל: יציין]
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע תגמול, הענקה מיוחדת או זכות אחרת לפי חוק זה, יגיש בקשה לקצין תגמולים.
{{ח:תת|(ב)}} קצין תגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מהמועדים שקבע השר, ויודיע את החלטתו בדואר רשום לתובע; ואם החליט שאין התובע זכאי לתגמול, להענקה או לזכות האחרת, יצויין {{ח:הערה|[צ״ל: יציין]}} בהחלטה את הנימוקים להחלטתו.

24מילווה לתובע עד למתן החלטה

קצין תגמולים שלא פסק בענין הבקשה לתגמול תוך שלושים יום מיום הגשתה, רשאי להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן מאוצר המדינה לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קצין תגמולים שלא פסק בענין הבקשה לתגמול תוך שלושים יום מיום הגשתה, רשאי להורות מדי חודש בחדשו, עד שיפסוק בבקשה, כי יינתן מאוצר המדינה לתובע מילווה בסכום שלא יעלה על התגמול הנתבע בבקשה.

25ערעורתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ח, תש״ם, תשנ״ט־2

(א)תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו הודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
(ב)הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים. הועדה תשלח עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.
(ג)ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.
(ד)תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי לבוא לפניה, הוא או בא־כוחו, ולטעון את טענותיו.
(ה)
(ו)ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
(ז)יושב ראש ועדת הערעור ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים.
(ח)התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
(2)בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
(3)פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
(ט)שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
פורסמו תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובע הרואה עצמו נפגע על ידי כל החלטה שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מיום שבו הגיעה אליו הודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור תקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש לועדת הערעור בכתב בארבעה עותקים. הועדה תשלח עותק אחד לקצין התגמולים שעל החלטתו מערערים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערעור רשאית לאשר את החלטת קצין התגמולים או לשנותה.
{{ח:תת|(ד)}} תובע שהגיש ערעור לועדת ערעור רשאי לבוא לפניה, הוא או בא־כוחו, ולטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} ועדת ערעור תתן נימוקים להחלטתה.
{{ח:תת|(ז)}} יושב ראש ועדת הערעור ישלח בדואר רשום העתק החלטת הועדה לתובע ולקצין התגמולים.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} התובע וקצין התגמולים רשאים לערער על החלטת ועדת ערעורים לפני בית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט המחוזי ידון בערעור בשלושה והוא רשאי לאשר את החלטת הועדה, לבטלה, לשנותה או להחזירה לועדה.
{{ח:תתת|(3)}} פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את המועד להגשת ערעור לפי סעיף קטן (ח), את אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור)|תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ״ז–1987}}.}}

25אהחלטות חדשותתיקונים: תשי״ב, תשל״א

(א)קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי סעיף 25, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
(ב)ניתנה החלטה חדשה המזכה בן־משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין תגמולים רשאי לתת החלטה חדשה בכל בקשה, אף אם ניתנה כבר החלטה סופית לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, אם הוכח, כי ההחלטה הושגה על ידי מעשה או חדלה, המהווים עבירה פלילית, או אם נתגלה על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת, כי אותה החלטה בטעות יסודה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה החלטה חדשה המזכה בן־משפחה בתשלום תגמולים או בתגמולים מוגדלים, ישולמו התגמולים או התגמולים המוגדלים החל מהמועד של הגשת הראיות החדשות שעל פיהן ניתנה ההחלטה החדשה, אולם רשאי קצין התגמולים להורות שישולמו ממועד מוקדם יותר ובלבד שלא יקדם משנה אחת להגשת הראיות החדשות.

25בהחזרת הכספים ששולמו שלא כדיןתיקונים: תשכ״ג

(א)ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח סעיף 25א, רשאי הוא, בהחלטת הביטול או השינוי, לחייב בן־משפחה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה ההחלטה.
(ב)לא ערער בן־המשפחה על החיוב האמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביטל או שינה קצין תגמולים החלטה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}}, רשאי הוא, בהחלטת הביטול או השינוי, לחייב בן־משפחה בהחזרת כל סכום המגיע ממנו עקב אותה ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ערער בן־המשפחה על החיוב האמור או ערער וערעורו נדחה – יהא דינו של החיוב, לענין ההוצאה לפועל, כפסק דין סופי של בית משפט.

25געיכוב זמני של תגמוליםתיקונים: תשכ״ג

היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח סעיף 25א ולחייב בן־משפחה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לבן־המשפחה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לקצין תגמולים יסוד סביר להניח שיש מקום לבטל או לשנות החלטה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}} ולחייב בן־משפחה בהחזרת כספים ששולמו לו, רשאי הוא לעכב את תשלום התגמולים לבן־המשפחה, כולם או מקצתם, לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

26התישנות תביעותתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ה, תשנ״ו

(א)הזכות להגיש בקשה כאמור בסעיף 23 מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע – לגבי תביעת תגמול לפי סעיף 7, וכתום ששה חדשים מיום הלידה – לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי סעיף 14.
(ב)הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
(ג)
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הזכות להגיש בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}} מתיישנת כתום שנה מהיום הקובע – לגבי תביעת תגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, וכתום ששה חדשים מיום הלידה – לגבי תביעת הענקה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב ההתיישנות לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק שישי: סדרי תשלום

27התשלום מאוצר המדינהתיקונים: תשע״ד

תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תגמולים, הענקה מיוחדת והטבות לפי חוק זה ישולמו מאוצר המדינה.

28מאימתי משלמים תגמוליםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ח, תש״ס, תשס״ד־2, תשס״ח

(א)הגיש זכאי את בקשתו לתגמולים תוך שנה מיום היותו לזכאי, ישולמו לו התגמולים מיום היותו לזכאי; הגיש בקשה כעבור שנה כאמור, ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.
(ב)הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי סעיף 3 לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב השנה לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
(ג)חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו מהמועד שבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.
(ד)קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.
(ה)לא נענה בן המשפחה לדרישה לפי סעיף קטן (ד) תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות, כי עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני ישולמו לבן המשפחה תגמולים מחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגיש זכאי את בקשתו לתגמולים תוך שנה מיום היותו לזכאי, ישולמו לו התגמולים מיום היותו לזכאי; הגיש בקשה כעבור שנה כאמור, ישולם לו התגמול מיום הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} הוציאה רשות צבאית מוסמכת תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לגבי חייל פלוני, רואים, לענין חישוב השנה לפי סעיף זה, את יום הוצאת התעודה כיום מותו של אותו חייל, על אף האמור בתעודה, כל עוד לא הוכח כי מת ביום מאוחר יותר.
{{ח:תת|(ג)}} חל במצבו של בן משפחה של נספה שינוי המזכהו בהגדלת תגמוליו, יודיע על כך לקצין התגמולים בתוך חמש שנים מיום השינוי ויהיה זכאי להגדלת תגמוליו מהמועד שבו חל השינוי במצבו; הודיע לאחר חמש שנים מיום השינוי, יהיה זכאי להגדלת תגמוליו רק מתאריך מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} קצין התגמולים רשאי לדרוש מבן משפחה של נספה להגיש לו אחת לשנה הצהרה על הרכב משפחתו ופרטים אחרים העשויים להשפיע על שיעור התגמולים שהוא זכאי להם לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} לא נענה בן המשפחה לדרישה לפי סעיף קטן (ד) תוך ששים יום מיום מסירתה, רשאי קצין התגמולים להורות, כי עד למסירת ההצהרה על פרט פלוני ישולמו לבן המשפחה תגמולים מחושבים כאילו אותו פרט אינו משפיע על שיעור תגמוליו.

28אמאימתי ייתנו ההטבותתיקונים: תשע״ד

(א)הטבה לפי פרק שלישי1 המנויה בתוספת תינתן למבקש מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, בלא צורך להגיש בקשה לכך.
(2)על אף האמור בפסקה (1), מצא קצין תגמולים כי לא ניתנה הטבה לפי אותה פסקה אף שמלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה בעד התקופה שבה לא ניתנה, ושלא תעלה על שבע שנים.
(ב)הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מנויה בתוספת, תינתן למבקש מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת ההטבה בתוך שלוש שנים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור.
(2)על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה לקבלת הטבה, למעט הטבה הניתנת באופן חד־פעמי, לאחר שחלפו שלוש שנים מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה למבקש רק מיום הגשת הבקשה.
(ג)הוכרה זכאות לתגמולים לפי חוק זה, ונקבע בהחלטה לפי סעיף 23(ב) או לפי סעיף 25א, לפי המאוחר (בסעיף זה – החלטת ההכרה) כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יינתנו למי שזכאי לתגמולים מכוח החלטת ההכרה גם ההטבות לפי פרק שלישי1 מהמועד שנקבע בהחלטת ההכרה; ואולם הטבות כאמור יינתנו רק בעד התקופה שבה התקיימו התנאים לקבלתן, ולעניין הטבה לפי פרק שלישי1 שאינה מנויה בתוספת – בתנאי שהבקשה לקבלת ההטבה הוגשה בתוך שלוש שנים ממועד החלטת ההכרה.
(2)על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון רשאי לקבוע הוראות בדבר הטבות שלא יינתנו בעד התקופה שקדמה למועד החלטת ההכרה.
(ד)הוראות סעיף זה יחולו ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.
↺ פנימיות: 9📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הטבה לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} תינתן למבקש מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, בלא צורך להגיש בקשה לכך.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מצא קצין תגמולים כי לא ניתנה הטבה לפי אותה פסקה אף שמלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה בעד התקופה שבה לא ניתנה, ושלא תעלה על שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הטבה לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, תינתן למבקש מהיום שבו מלאו לגביו התנאים לקבלתה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת ההטבה בתוך שלוש שנים מהמועד שבו מלאו התנאים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הוגשה בקשה לקבלת הטבה, למעט הטבה הניתנת באופן חד־פעמי, לאחר שחלפו שלוש שנים מהיום שבו מלאו התנאים לקבלתה, תינתן ההטבה למבקש רק מיום הגשת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוכרה זכאות לתגמולים לפי חוק זה, ונקבע בהחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}}, לפי המאוחר (בסעיף זה – החלטת ההכרה) כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יינתנו למי שזכאי לתגמולים מכוח החלטת ההכרה גם ההטבות לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} מהמועד שנקבע בהחלטת ההכרה; ואולם הטבות כאמור יינתנו רק בעד התקופה שבה התקיימו התנאים לקבלתן, ולעניין הטבה לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} – בתנאי שהבקשה לקבלת ההטבה הוגשה בתוך שלוש שנים ממועד החלטת ההכרה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שר הביטחון רשאי לקבוע הוראות בדבר הטבות שלא יינתנו בעד התקופה שקדמה למועד החלטת ההכרה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו ככל שלא נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית), התשע״ט–2018}}.}}

28באופן תשלום תגמולים והטבות באיחורתיקונים: תשפ״ו

תשלומים לפי חוק זה המשתלמים באיחור ישולמו לפי שיעורם המעודכן בחודש התשלום בפועל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תשלומים לפי חוק זה המשתלמים באיחור ישולמו לפי שיעורם המעודכן בחודש התשלום בפועל.

28גאי־תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדהתיקונים: תשפ״ו

חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לא יחול על תשלום המשולם לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על תשלום המשולם לפי חוק זה.

29תיקונים: תשי״ב, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם, תשפ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

29אמענק נישואין לילדו של נספהתיקונים: תשכ״ה, תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג־2, תשל״ו, תשמ״ז, תשנ״ה, [ק״ת עדכון סכומים], תשפ״ג, תשפ״ו

(א)ילדו של נספה שנכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין 300,000 שקלים חדשים ; על עדכון סכום המענק יחולו הוראות סעיף 1ג; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
(ב)קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה את סכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות; הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
של
(מעודכן לפברואר 2026)
פורסם צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מענק נישואין ליתום), התשמ״ב–1982.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (מענק מגורים ליתום), תש״ם–1980.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ילדו של נספה שנכנס לברית הנישואין לפני שמלאו לו 30 שנה, רשאי קצין התגמולים לשלם לו מענק נישואין {{ח:הערה|של}} 300,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מעודכן לפברואר 2026)}}; על עדכון סכום המענק יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מענק נישואין ליתום)|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (מענק נישואין ליתום), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} קצין התגמולים רשאי לשלם לילדו של נספה את סכום המענק למטרת מגוריו, אף אם טרם נכנס לברית הנישואין, כפי שנקבע בתקנות; הגיע ילדו של נספה לגיל 30 וטרם נכנס בברית הנישואין, רשאי קצין התגמולים לשלם לו את סכום המענק כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (מענק מגורים ליתום)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (מענק מגורים ליתום), תש״ם–1980}}.}}

29בתיקונים: תשכ״ח, תשל״א, תשל״ג, תשל״ג־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

29גמענק ליתום שהגיע למצוותתיקונים: תשכ״ח, תשל״א, [ק״ת עדכון סכומים], תשפ״ג

ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים ; על עדכון סכום המענק יחולו הוראות סעיף 1ג; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2000; החל מיולי 2023, 9,963 ש״ח)
פורסם צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סכום מענק ליתום שהגיע למצוות), התשנ״ו–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליתום של נספה שהגיע לגיל 13, בילד, או לגיל 12, בילדה, ישלם קצין התגמולים מענק של 7,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2000; החל מיולי 2023, 9,963 ש״ח)}}; על עדכון סכום המענק יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי בצו להעלות את הסכום האמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סכום מענק ליתום שהגיע למצוות)|צו משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סכום מענק ליתום שהגיע למצוות), התשנ״ו–1996}}.}}

29דקצובת הבראה ונופשתיקונים: תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ו, תש״ם, תשס״א

(א)הורה שכול או אלמנת נספה המקבלים תגמולים יהיו זכאים פעם אחת בשנה לקצובת הבראה ונופש בעד שמונה ימים, בסכום הנהוג באותה שנה לגבי עובד המדינה.
(ב)שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי הוראות חוק זה זכאים לקצובת הבראה ונופש בסכום כפול מהסכום המשולם לפי סעיף קטן (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה שכול או אלמנת נספה המקבלים תגמולים יהיו זכאים פעם אחת בשנה לקצובת הבראה ונופש בעד שמונה ימים, בסכום הנהוג באותה שנה לגבי עובד המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} שכול ששכל יותר מילד אחד ואלמנת נספה שהיא גם שכולה על פי הוראות חוק זה זכאים לקצובת הבראה ונופש בסכום כפול מהסכום המשולם לפי סעיף קטן (א).

29התיקונים: תשס״ד־4, תשפ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

30תיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשכ״ה, תשל״ו, תש״ם, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

31תגמולים והטבות – הוראות שונותתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשע״ב, תשע״ד

(א)זכות לתגמול או להטבה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת; הוראת סעיף קטן זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1987, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(ב)תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי סעיף 23 או שלפני החלטת ועדת־ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי סעיף 25 ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי סעיף 24.
(ג)
(ד)
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הדואר, התשמ״ו–1987 → חוק הדואר
  • סעיף 88א לאותו חוק → חוק הדואר #סעיף 88א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} זכות לתגמול או להטבה אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשיעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא אם כן נקבע בחוק זה אחרת; הוראת סעיף קטן זה תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1987}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
{{ח:תת|(ב)}} תגמול ישולם מדי חודש בחדשו בסופו של כל חודש; אך תגמול המגיע לזכאי בעד התקופה שלפני החלטת קצין תגמולים לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} או שלפני החלטת ועדת־ערעור או לפני פסק דין של בית המשפט העליון לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} ישולם בסופו של החודש שבו ניתנה ההחלטה, בניכוי כל סכום של מילווה שניתן לאותו זכאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

31אניכוי דמי חבר לארגון יציגתיקונים: תשנ״ו, תשפ״ו

(א)על אף הוראת סעיף 31(א), רשאי קצין התגמולים לנכות מן התגמול של זכאי, למעט יתום וילדו של נספה, דמי חבר, בסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ד), לטובת ארגון שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.
(ב)קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מן התגמול אלא לאחר שהודיע בכתב לזכאי על זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי.
(ג)הודיע הזכאי לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מקבלת ההודעה.
(ד)שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של זכאי לפי סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמה אכרזה על ארגון יציג של זכאים (י״פ תשנ״ו, 2405).
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הסכום המרבי שמותר לנכות מתגמולי זכאי), התשנ״ו–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראת {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}}, רשאי קצין התגמולים לנכות מן התגמול של זכאי, למעט יתום וילדו של נספה, דמי חבר, בסכום שנקבע לפי סעיף קטן (ד), לטובת ארגון שהוכרז על ידי שר הבטחון כארגון יציג של זכאים על פי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזה על ארגון יציג של זכאים לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|אכרזה על ארגון יציג של זכאים}} (י״פ תשנ״ו, 2405).}}
{{ח:תת|(ב)}} קצין התגמולים לא ישתמש בסמכותו לנכות מן התגמול אלא לאחר שהודיע בכתב לזכאי על זכותו להגיש התנגדות בכתב לניכוי.
{{ח:תת|(ג)}} הודיע הזכאי לקצין התגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מקבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מתגמוליו של זכאי לפי סעיף קטן (א).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הסכום המרבי שמותר לנכות מתגמולי זכאי)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (הסכום המרבי שמותר לנכות מתגמולי זכאי), התשנ״ו–1996}}.}}

31בניכוי תשלומי יתרתיקונים: תשע״ד

(א)שולמו לאדם בטעות או שלא כדין תשלומים למעלה מן המגיע לו (בסעיף זה – תשלומי יתר), רשאי קצין תגמולים לנכות את תשלומי היתר מכל תשלום שיגיע לאותו אדם, בין בבת אחת ובין בשיעורים, בהתחשב במצבו ובנסיבות העניין, ובלבד שבכל חודש ישולם לו סכום השווה לפחות לשני שלישים מסכום התגמול המגיע לו לפי חוק זה באותו חודש.
(ב)קצין תגמולים רשאי לנכות את תשלומי היתר ששולמו לפי סעיף קטן (א), בצירוף תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמו תשלומי היתר.
(ג)אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות המדינה לגבות את תשלומי היתר בדרך אחרת.
(ד)בסעיף זה, ”תשלומים“ – תגמולים, מענקים, הענקות, טובות הנאה, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שולמו לאדם בטעות או שלא כדין תשלומים למעלה מן המגיע לו (בסעיף זה – תשלומי יתר), רשאי קצין תגמולים לנכות את תשלומי היתר מכל תשלום שיגיע לאותו אדם, בין בבת אחת ובין בשיעורים, בהתחשב במצבו ובנסיבות העניין, ובלבד שבכל חודש ישולם לו סכום השווה לפחות לשני שלישים מסכום התגמול המגיע לו לפי חוק זה באותו חודש.
{{ח:תת|(ב)}} קצין תגמולים רשאי לנכות את תשלומי היתר ששולמו לפי סעיף קטן (א), בצירוף תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולמו תשלומי היתר.
{{ח:תת|(ג)}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בזכות המדינה לגבות את תשלומי היתר בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”תשלומים“ – תגמולים, מענקים, הענקות, טובות הנאה, הטבות וכל תשלום אחר הניתן לבן משפחה לפי חוק זה.

32סילוק מלוות שיקוםתיקונים: תשכ״ג, תשע״ד

(א)מקבל שניתן לו, בין לפני שנכנס חוק זה לתקפו ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או בסבסוד המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים להורות שיעוכב מתגמולו החדשי חלק שאינו עולה על שליש ממנו, עד שהמילווה יסולק במלואו.
(ב)בסעיף זה, ”מלווה בשיקום“ – מלווה שניתן לפי פרק שלישי1, בתנאים ובסכומים שנקבעו לפי הפרק האמור.
(ג)פרעה המדינה ערבות שנתנה לבן־משפחה בתוקף תקנות לפי הפסקאות (1) עד (3) לסעיף 33(א), יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקבל שניתן לו, בין לפני שנכנס חוק זה לתקפו ובין לאחר מכן, מילווה שיקום מאוצר המדינה או בערבות המדינה או בסבסוד המדינה או מקרן שהמדינה ערבה להפסדיה, רשאי קצין תגמולים להורות שיעוכב מתגמולו החדשי חלק שאינו עולה על שליש ממנו, עד שהמילווה יסולק במלואו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מלווה בשיקום“ – מלווה שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}, בתנאים ובסכומים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|הפרק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרעה המדינה ערבות שנתנה לבן־משפחה בתוקף תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|הפסקאות (1) עד (3) לסעיף 33(א)}}, יהיה לענין סעיף זה דין הסכום שנפרע כדין מילווה שיקום.

32אדין יתרות התגמולים המגיעים לבן־משפחה שנפטרתיקונים: תשכ״ג

נפטר בן־משפחה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח חוק זה, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שבן־המשפחה הורה בכתב לקצין תגמולים; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו ובאין בן־זוג – ליורשיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפטר בן־משפחה ובשעת מותו הגיעו לו תשלומים מכוח חוק זה, ישולמו הסכומים על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שבן־המשפחה הורה בכתב לקצין תגמולים; לא הורה – ישולמו לבן־זוגו ובאין בן־זוג – ליורשיו.
פרק שביעי: שיקום
סימן א׳: הגנה על בן משפחה בתעסוקה

32בהגנה על בן משפחה בתעסוקהתיקונים: תשפ״ה־2

(א)מעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה של נספה ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשלושת החודשים שלאחר מות הנספה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת תעסוקה רשאית לתת למעסיק היתר כמפורט להלן:
(1)היתר לפיטורים של העובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
(א)המעסיק הוכיח כי חלו נסיבות חמורות התלויות בעובד ולדעת ועדת התעסוקה לא יהיה צודק שלא לתת את ההיתר;
(ב)עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית;
(2)היתר לפגיעה בהיקף המשרה של העובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), שאין בה כדי לפגוע בהכנסתו – אם עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות זמנית בשל נסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו, אולם תוקפו של היתר כאמור יפקע במועד שבו חודשה פעילות העסק.
(ג)מעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה של נספה בתקופה שמתום שלושת החודשים שלאחר מות הנספה ועד תום השנה הראשונה למות הנספה ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה.
(ד)ועדת תעסוקה רשאית לתת היתר לפיטורי העובד כאמור בסעיף קטן (ג), אם המעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר למות הנספה והתקיים אחד מאלה:
(1)התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף קטן (ב)(1);
(2)חלו תמורות יסודיות במקום העבודה שהובילו לצמצום בהיקף העבודה ולפיטורים של עובדים נוספים, והמעסיק הוכיח כי אין אפשרות להמשיך ולהעסיק את העובד במקום העבודה;
(3)ניתנה לעובד, לפני מות הנספה, הודעה מוקדמת לפיטורים לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001.
(ה)ועדת תעסוקה רשאית לתת היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים אחד מאלה:
(1)המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה למות הנספה, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד;
(2)הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר למות הנספה, והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור.
(ו)ועדת תעסוקה לא תיתן היתר לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ז)היעדרות העובד בעת הוצאתו לחופשה ללא תשלום לפי הוראות סעיף קטן (ה), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו או במקום העבודה.
(ח)במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג), לא יבואו התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים.
(ט)היה המעסיק קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996, יחולו גם הוראות אלה:
(1)יראו, לעניין סעיף זה, גם הפסקה זמנית של העסקת העובד כפיטורים;
(2)לא יגרום מעסיק בפועל, כהגדרתו בחוק האמור, לכך שקבלן כוח אדם יפטר את העובד בניגוד להוראות סעיף זה; פוטר עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; הוראות פסקה זו לעניין פיטורים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, או על הוצאה לחופשה ללא תשלום, של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף זה;
(3)בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) או (ג) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
(י)הוראות פרק חמישי לחוק החיילים המשוחררים יחולו, בשינויים המחויבים, בכל עניין הנוגע לוועדת תעסוקה לפי סעיף זה.
(יא)הוראות סעיף זה יחולו גם על ארוסה של הנספה כאמור בסעיף 35ב, אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול ולהטבות מכוח הסעיף האמור וכל עוד לא נדחתה בקשתה לזכאות, ולעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א) – גם אם טרם הגישה בקשה לזכאות כאמור, והכול ובלבד שהודיעה למעסיק בכתב על זיקתה זו לנספה.
(2)הוראות סעיף זה יחולו גם על הורהו האחר של יתום קטין של הנספה, או על אפוטרופוס או אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, של יתום כאמור, שהודיע למעסיק בכתב על זיקתו זו לנספה.
(יב)הוראות סעיף זה יחולו הן על עובד קבוע והן על עובד זמני.
(יג)לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
(יד)הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מעסיק שהוא יחיד, אם העובד הוא עובדו היחיד.
(טו)התפטר עובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א) או (ג), יראו את התפטרותו כהפסקת עבודה שיש לה הצדקה לפי סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי.
(טז)למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף 18(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור, גם לעניין פיטורי עובד, פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, שנעשו בניגוד להוראות סעיף זה.
(יז)משרד הביטחון יישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי פרט 15 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, למי שחלות עליו הוראות סעיף זה.
(יח)בסעיף זה –
”בן משפחה“ – כהגדרתו בסעיף 1, ולרבות אח, אחות וילדים, בכל גיל;
”הוצאה לחופשה ללא תשלום“ – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה:
(1)תקופה בלתי מוגבלת;
(2)תקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
(3)תקופה של פחות מ־30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות;
”ועדת תעסוקה“ – כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים;
”חוק החיילים המשוחררים“ – חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949;
”פגיעה“, בהיקף משרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזם העובד בשל מצבו הרפואי או המשפחתי;
”פגיעה“, בהכנסה – כמשמעותה בסעיף 41א(ב) לחוק החיילים המשוחררים;
”פיטורים“ – כהגדרתם בסעיף 41א(ה) לחוק החיילים המשוחררים.
↗ חיצוניות: 13↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001 → חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
  • בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
  • בחוק האמור → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
  • פרק חמישי לחוק החיילים המשוחררים → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #פרק 5
  • בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
  • סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 166
  • סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988 → חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה #סעיף 18
  • סעיף 18(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור → חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה #סעיף 18
  • פרט 15 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 → חוק הסיוע המשפטי #תוספת פרט 15
  • בחוק החיילים המשוחררים → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
  • חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
  • בסעיף 41א(ב) לחוק החיילים המשוחררים → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 41א
  • בסעיף 41א(ה) לחוק החיילים המשוחררים → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 41א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה של נספה ולא יפגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו בשלושת החודשים שלאחר מות הנספה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת תעסוקה רשאית לתת למעסיק היתר כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} היתר לפיטורים של העובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המעסיק הוכיח כי חלו נסיבות חמורות התלויות בעובד ולדעת ועדת התעסוקה לא יהיה צודק שלא לתת את ההיתר;
{{ח:תתתת|(ב)}} עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות שאינה זמנית;
{{ח:תתת|(2)}} היתר לפגיעה בהיקף המשרה של העובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), שאין בה כדי לפגוע בהכנסתו – אם עסקו של המעסיק חדל לפעול בהפסקת פעילות זמנית בשל נסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו, אולם תוקפו של היתר כאמור יפקע במועד שבו חודשה פעילות העסק.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק לא יפטר עובד שהוא בן משפחה של נספה בתקופה שמתום שלושת החודשים שלאחר מות הנספה ועד תום השנה הראשונה למות הנספה ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופה האמורה, אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת תעסוקה רשאית לתת היתר לפיטורי העובד כאמור בסעיף קטן (ג), אם המעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר למות הנספה והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התקיימה אחת הנסיבות המנויות בסעיף קטן (ב)(1);
{{ח:תתת|(2)}} חלו תמורות יסודיות במקום העבודה שהובילו לצמצום בהיקף העבודה ולפיטורים של עובדים נוספים, והמעסיק הוכיח כי אין אפשרות להמשיך ולהעסיק את העובד במקום העבודה;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה לעובד, לפני מות הנספה, הודעה מוקדמת לפיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות|חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001}}.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת תעסוקה רשאית לתת היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה למות הנספה, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר למות הנספה, והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת תעסוקה לא תיתן היתר לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} היעדרות העובד בעת הוצאתו לחופשה ללא תשלום לפי הוראות סעיף קטן (ה), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו או במקום העבודה.
{{ח:תת|(ח)}} במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג), לא יבואו התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים.
{{ח:תת|(ט)}} היה המעסיק קבלן כוח אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}, יחולו גם הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו, לעניין סעיף זה, גם הפסקה זמנית של העסקת העובד כפיטורים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יגרום מעסיק בפועל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק האמור}}, לכך שקבלן כוח אדם יפטר את העובד בניגוד להוראות סעיף זה; פוטר עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף זה, חזקה היא שהמעסיק בפועל הוא שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת; הוראות פסקה זו לעניין פיטורים יחולו, בשינויים המחויבים, גם על פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה, או על הוצאה לחופשה ללא תשלום, של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} בקשה להיתר לפי סעיף קטן (א) או (ג) תוגש הן בידי המעסיק בפועל והן בידי קבלן כוח האדם.
{{ח:תת|(י)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#פרק 5|פרק חמישי לחוק החיילים המשוחררים}} יחולו, בשינויים המחויבים, בכל עניין הנוגע לוועדת תעסוקה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(יא)|(1)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על ארוסה של הנספה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35ב|בסעיף 35ב}}, אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול ולהטבות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 35ב|הסעיף האמור}} וכל עוד לא נדחתה בקשתה לזכאות, ולעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (א) – גם אם טרם הגישה בקשה לזכאות כאמור, והכול ובלבד שהודיעה למעסיק בכתב על זיקתה זו לנספה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הורהו האחר של יתום קטין של הנספה, או על אפוטרופוס או אומן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, של יתום כאמור, שהודיע למעסיק בכתב על זיקתו זו לנספה.
{{ח:תת|(יב)}} הוראות סעיף זה יחולו הן על עובד קבוע והן על עובד זמני.
{{ח:תת|(יג)}} לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
{{ח:תת|(יד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מעסיק שהוא יחיד, אם העובד הוא עובדו היחיד.
{{ח:תת|(טו)}} התפטר עובד בתקופה האמורה בסעיף קטן (א) או (ג), יראו את התפטרותו כהפסקת עבודה שיש לה הצדקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 166|סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי}}.
{{ח:תת|(טז)}} למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, יהיו נתונות הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 18|סעיף 18(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור}}, גם לעניין פיטורי עובד, פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו או הוצאתו לחופשה ללא תשלום, שנעשו בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יז)}} משרד הביטחון יישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 15|פרט 15 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, למי שחלות עליו הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, ולרבות אח, אחות וילדים, בכל גיל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאה לחופשה ללא תשלום“ – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תקופה בלתי מוגבלת;
{{ח:תתתת|(2)}} תקופה רצופה של 30 ימים לפחות;
{{ח:תתתת|(3)}} תקופה של פחות מ־30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת תעסוקה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיילים המשוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהיקף משרה – למעט שינוי זמני בהיקף המשרה לפי בקשה שיזם העובד בשל מצבו הרפואי או המשפחתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“, בהכנסה – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א|בסעיף 41א(ב) לחוק החיילים המשוחררים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פיטורים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 41א|בסעיף 41א(ה) לחוק החיילים המשוחררים}}.
סימן ב׳: תקנות שיקום

33תקנות בדבר שיקוםתיקונים: תשי״ב, תשי״ח, תשכ״ג, תשל״ג־2, תש״ם

(א)שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)הענקת תשלומים ומתן מילוות וערבויות לזכאים, לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;
(1א)תשלומים, מענקים, מילוות וערבויות ליתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים וכן לאלמנת נספה;
(2)המצאת מקומות עסק לזכאים;
(3)מתן מילוות וערבויות לזכאים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות האלה;
(4)קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;
(5)מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;
(6)שיטת ההיוון לצורך סעיף 21, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר בסעיף 21(ב).
(ב)שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בענינים אלה:
(1)הטלת חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק זכאים בעבודות או בהתעסקויות שייקבעו בתקנות, במכסה או במספר שייקבעו בתקנות;
(1א)ייחוד סוגי עבודות במפעלים או בהתעסקויות מסויימים לשכולים שאין להם הכנסה כדי מחיה ושמלאו להם 50 שנה;
(2)כינון רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת זכאים וקביעת סמכויותיהן וסדרי עבודתן.
(ג)שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות בדבר הסדרים לקבלת זכאים לעבודה.
(ד)מי שנתקבל לעבודה מכוח תקנות על פי סעיף זה, לא יפוטר מעבודתו תוך שנה אחת מיום שנתקבל לעבודה אלא על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על פי סעיף 31 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949.
(ה)כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר גם לקבוע לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי״ד–1954.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), תשי״ט–1959.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על־תיכונית), תשי״ט–1959.
פורסמו תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה), תשכ״ד–1964.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה), תשל״ו–1975.
פורסמו תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה, תשי״א–1951.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 31 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הענקת תשלומים ומתן מילוות וערבויות לזכאים, לשם יצירת מקורות פרנסה או ביסוסם, ואופן סילוק המילוות האלה;
{{ח:תתת|(1א)}} תשלומים, מענקים, מילוות וערבויות ליתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים וכן לאלמנת נספה;
{{ח:תתת|(2)}} המצאת מקומות עסק לזכאים;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מילוות וערבויות לזכאים לצרכי דיור ושיכון ואופן סילוק המילוות האלה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת נוהל בכל ענין הנידון בתקנות;
{{ח:תתת|(5)}} מינוי קציני שיקום ורשויות אחרות לביצוע התקנות, קביעת סמכויותיהם, תחומי פעולתם וסדרי עבודתם;
{{ח:תתת|(6)}} שיטת ההיוון לצורך {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, של תשלומים לפי חוק זה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ב)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לזכאים), תשי״ד–1954}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים), תשט״ו–1955}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (חינוך יתומים לשם רכישת מקצוע או השכלה כללית או מקצועית), תשי״ט–1959}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על-תיכונית)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות ליתומים להשתלמות במוסדות להשכלה על־תיכונית), תשי״ט–1959}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (הקלות לאלמנות לרכישת הכשרה מקצועית או השכלה גבוהה), תשכ״ד–1964}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (העסקת עובד מעבר לגיל הפרישה), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה, להתקין תקנות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטלת חובה על נותני עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני עבודה, להעסיק זכאים בעבודות או בהתעסקויות שייקבעו בתקנות, במכסה או במספר שייקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(1א)}} ייחוד סוגי עבודות במפעלים או בהתעסקויות מסויימים לשכולים שאין להם הכנסה כדי מחיה ושמלאו להם 50 שנה;
{{ח:תתת|(2)}} כינון רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת זכאים וקביעת סמכויותיהן וסדרי עבודתן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה|תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה, תשי״א–1951}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה ולאחר התיעצות עם מרכז לשכות העבודה הכלליות, להתקין תקנות בדבר הסדרים לקבלת זכאים לעבודה.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנתקבל לעבודה מכוח תקנות על פי סעיף זה, לא יפוטר מעבודתו תוך שנה אחת מיום שנתקבל לעבודה אלא על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על פי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}.
{{ח:תת|(ה)}} כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר גם לקבוע לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם.

33אחובת העסקה אחרי גיל הפרישהתיקונים: תשל״ה, תשס״ד, תשע״ד, תשפ״ו

(א)שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.
(ב)עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על־פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על־פי סעיף 31 לחוק האמור, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג)עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.
(ד)לענין סעיף זה –
”עובד“ – אלמנה או שכול;
”גיל הפרישה מעבודה“ – גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949 → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)
  • סעיף 31 לחוק האמור → חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) #סעיף 31
  • בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 → חוק גיל פרישה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בדבר חובת נותן עבודה להמשיך ולהעסיק עובד שעבד אצלו בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה מעבודה והוא כשיר לעבודה בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות כאמור, במשך תקופה שלא תעלה על חמש שנים מיום הגיעו לגיל הפרישה, הכל כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד הממשיך בעבודה מכוח סעיף זה לא יפוטר ולא יחוייב לפרוש מעבודתו במשך התקופה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על־פי החלטה של ועדת תעסוקה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש״ט–1949}}, שניתנה על יסוד נימוקים המתירים לפטר נכה מלחמה מכוח תקנות על־פי {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק האמור}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} עובד שפוטר מעבודתו סמוך לפני הגיעו לגיל הפרישה מהעבודה יחולו עליו הוראות סעיף זה כאילו הגיע אותה שעה לגיל הפרישה זולת אם הוכח כי פיטוריו נעשו שלא כדי להימנע ממילוי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – אלמנה או שכול;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה מעבודה“ – גיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}.

34הקלות שונותתיקונים: תשכ״ג, תשל״א, תשל״ג־2

(א)שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ושר העבודה, ואם הדבר נראה לו לקידום מטרות חוק זה –
(1)להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, זכאים או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלות על פיו;
(2)להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לזכאים או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר;
(3)להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לבני משפחה של נספה או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה ליהנות משירותם של מוסדות לימוד או חינוך ולקבל סטיפנדיות או הנחות בדמי לימוד.
(ב)תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.
(ג)בסעיף זה –
”שר“ כולל את ראש הממשלה;
”שר הממונה על ביצוע חוק“ פירושו –
(1)לגבי פקודה או תקנות שעמדו בתקפן ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) – השר שבידו נתונות הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות;
(2)לגבי חוק אחר – השר שנקבע במפורש באותו חוק כממונה על ביצועו.
(ד)כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר לקבוע גם לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם, וכן לגבי יתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים.
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק), תשי״א–1951.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מהגבלות בשירות המדינה של הורה ואלמנה של נספה), תשכ״ד–1963.
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש), תשל״ד–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התיעצות עם שר הבטחון ושר העבודה, ואם הדבר נראה לו לקידום מטרות חוק זה –
{{ח:תתת|(1)}} להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, זכאים או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלות על פיו;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק)|תקנות משפחות החיילים שנספו במערכה (פטור מאגרת רשיון לסחור בטבק), תשי״א–1951}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מהגבלות בשירות המדינה של הורה ואלמנה של נספה)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מהגבלות בשירות המדינה של הורה ואלמנה של נספה), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (פטור מתשלום מס רכוש), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לזכאים או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר;
{{ח:תתת|(3)}} להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לבני משפחה של נספה או לסוג מסויים שבהם זכות קדימה ליהנות משירותם של מוסדות לימוד או חינוך ולקבל סטיפנדיות או הנחות בדמי לימוד.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות שיותקנו על ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שר“ כולל את ראש הממשלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שר הממונה על ביצוע חוק“ פירושו –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי פקודה או תקנות שעמדו בתקפן ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) – השר שבידו נתונות הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי חוק אחר – השר שנקבע במפורש באותו חוק כממונה על ביצועו.
{{ח:תת|(ד)}} כל מה שמותר לקבוע בתקנות לפי סעיף זה לגבי זכאים מותר לקבוע גם לגבי הורה ואלמנתו של נספה שאינם זכאים מחמת גילם או שיעור הכנסותיהם, וכן לגבי יתומי נספה שטרם מלאו להם 30 שנים.

35הגדרות מיוחדותתיקונים: תשי״ב, תשפ״ה־2

בסימן זה, פרט לסעיף 33(א) –
(א)המונח ”בן משפחה“ כולל אח או אחות של נספה, יתומים מאב ומאם, הסמוכים על שולחנם של אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר אלמלא האח או האחות העומדים ברשות עצמם היה מגיע להם תגמול.
(ב)המונח ”זכאי“ כולל כל בן משפחה של נספה, וכן אח או אחות העומדים ברשות עצמם שהנזכרים בפיסקה (א) סמוכים על שולחנם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 7 סימן ב|בסימן זה}}, פרט {{ח:פנימי|סעיף 33|לסעיף 33(א)}} –
{{ח:תת|(א)}} המונח ”בן משפחה“ כולל אח או אחות של נספה, יתומים מאב ומאם, הסמוכים על שולחנם של אח או אחות העומדים ברשות עצמם, ואשר אלמלא האח או האחות העומדים ברשות עצמם היה מגיע להם תגמול.
{{ח:תת|(ב)}} המונח ”זכאי“ כולל כל בן משפחה של נספה, וכן אח או אחות העומדים ברשות עצמם שהנזכרים בפיסקה (א) סמוכים על שולחנם.
פרק שביעי1: הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין

35אהוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדיןתיקונים: תשע״ד, תשפ״ו

(א)שר הביטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לשכול, לאלמנה וליתום אף אם מלאו לו 30 שנה, במקרים חריגים.
(ב)לשם גיבוש המלצתה, הוועדה רשאית לשקול שיקולים סוציו–אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים.
(ג)שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב הוועדה, ובלבד שאחד החברים יהיה נציג הזכאים לפי חוק זה שאינו בעל תפקיד בארגון יציג של זכאים, שהוכרז לפי חוק זה.
(ד)יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, בהמלצת שר הביטחון; שר הביטחון ימנה את שאר חברי הוועדה; הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות.
(ה)החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף, בלא פרטים מזהים.
(ו)שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין), התשע״ח–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון יקים ועדה שתהיה רשאית להחליט על מתן סיוע לפנים משורת הדין, לשכול, לאלמנה וליתום אף אם מלאו לו 30 שנה, במקרים חריגים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם גיבוש המלצתה, הוועדה רשאית לשקול שיקולים סוציו–אקונומיים, הומניטריים ושיקומיים.
{{ח:תת|(ג)}} שר הביטחון יקבע בתקנות את הרכב הוועדה, ובלבד שאחד החברים יהיה נציג הזכאים לפי חוק זה שאינו בעל תפקיד בארגון יציג של זכאים, שהוכרז לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הוועדה יהיה שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, בהמלצת שר הביטחון; שר הביטחון ימנה את שאר חברי הוועדה; הודעה על מינוי חברי הוועדה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של האגף, בלא פרטים מזהים.
{{ח:תת|(ו)}} שר הביטחון יקבע את כללי עבודתה של הוועדה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין)|תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (כללי עבודתה של הוועדה למתן סיוע לפנים משורת הדין), התשע״ח–2017}}.}}
פרק שביעי2: תגמול והטבות לארוסות

35בתגמול והטבות לארוסהתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בסעיף זה –
”ארוסה“ – מי שביום מותו של הנספה הייתה מיועדת להינשא לו אף אם לא גרה עימו, והוכיחה כי הייתה בכוונתם להינשא;
”הוכחת כוונה להינשא“ – אחת מאלה:
(1)הוכחה כי הנספה והארוסה הגישו בקשה לרישום נישואין לרשות הרושמת כהגדרתה בפקודת הנישואין והגירושין (רישום);
(2)הוכחה כי טרם פטירת הנספה התקיימו לפחות שניים מאלה: בין הנספה לארוסה נעשתה הצעת נישואין או התקיימה מסיבת אירוסין שמעידה על כוונתם והסכמתם להינשא והדבר פורסם וידוע לבני משפחתם ולקרובי משפחה נוספים, ובהם בני משפחה וקרובים של הנספה והסכמה זו עמדה בתוקפה בעת הפטירה; לעניין זה – ”הצעת נישואין“ – לרבות הסכמה של הנספה והארוסה בפני שני עדים על כוונתם להינשא שמתועדת בכתב; ”פרסום“ – לרבות באמצעות משלוח דיגיטלי של תיעוד האירוע ופרסום ברשתות חברתיות או במודעה בעיתון על האירוסין; הנספה והארוסה קבעו מועד ומקום לחתונתם והתקשרו בהסכם לעריכת החתונה במקום מסוים או בהסכם למתן שירותי הסעדה לחתונה; הנספה או הארוסה רכשו טבעת לצורך הצעת הנישואין או העניקו טבעת בהצעת הנישואין או בתקופת האירוסין; הנספה והארוסה התקשרו עם צד שלישי בהסכם לרכישת דירת מגורים או בהסכם לשכירת דירת מגורים.
(ב)ארוסתו של נספה תהיה זכאית לתגמול בגובה התגמול הניתן לפי הוראות סעיף 7 בחמש השנים שממועד פטירת הנספה, ויחולו עליה בתקופה האמורה הוראות סעיפים 14א, 15ו ו־33(א)(1א), ובעשר השנים שממועד פטירת הנספה – גם הוראות סעיף 15ז, והכול בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
(1)בסעיף 15ו –
(א)בסעיף קטן (ח) – תחול פסקה (2) בלבד;
(ב)סעיפים קטנים (טו), (טז), (יז) ו־(יח) – לא יחולו;
(2)בסעיף 15ז, סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לא יחולו.
(ג)הוראות פרק זה לגבי ארוסה יחולו לגבי ארוס, בתיאומים לפי העניין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 8
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הנישואין והגירושין (רישום) → פקודת הנישואין והגירושין (רישום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארוסה“ – מי שביום מותו של הנספה הייתה מיועדת להינשא לו אף אם לא גרה עימו, והוכיחה כי הייתה בכוונתם להינשא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוכחת כוונה להינשא“ – אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוכחה כי הנספה והארוסה הגישו בקשה לרישום נישואין לרשות הרושמת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הנישואין והגירושין (רישום)|בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)}};
{{ח:תתתת|(2)}} הוכחה כי טרם פטירת הנספה התקיימו לפחות שניים מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} בין הנספה לארוסה נעשתה הצעת נישואין או התקיימה מסיבת אירוסין שמעידה על כוונתם והסכמתם להינשא והדבר פורסם וידוע לבני משפחתם ולקרובי משפחה נוספים, ובהם בני משפחה וקרובים של הנספה והסכמה זו עמדה בתוקפה בעת הפטירה; לעניין זה –
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”הצעת נישואין“ – לרבות הסכמה של הנספה והארוסה בפני שני עדים על כוונתם להינשא שמתועדת בכתב;
{{ח:תתתתת|סוג=הגדרה}} ”פרסום“ – לרבות באמצעות משלוח דיגיטלי של תיעוד האירוע ופרסום ברשתות חברתיות או במודעה בעיתון על האירוסין;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הנספה והארוסה קבעו מועד ומקום לחתונתם והתקשרו בהסכם לעריכת החתונה במקום מסוים או בהסכם למתן שירותי הסעדה לחתונה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הנספה או הארוסה רכשו טבעת לצורך הצעת הנישואין או העניקו טבעת בהצעת הנישואין או בתקופת האירוסין;
{{ח:תתתתת|(ד)}} הנספה והארוסה התקשרו עם צד שלישי בהסכם לרכישת דירת מגורים או בהסכם לשכירת דירת מגורים.
{{ח:תת|(ב)}} ארוסתו של נספה תהיה זכאית לתגמול בגובה התגמול הניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} בחמש השנים שממועד פטירת הנספה, ויחולו עליה בתקופה האמורה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיפים 14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ו|15ו}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(א)(1א)}}, ובעשר השנים שממועד פטירת הנספה – גם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}}, והכול בשינויים המחויבים ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ו|בסעיף 15ו}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ח) – תחול פסקה (2) בלבד;
{{ח:תתתת|(ב)}} סעיפים קטנים (טו), (טז), (יז) ו־(יח) – לא יחולו;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ז|בסעיף 15ז}}, סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לא יחולו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 7-2|פרק זה}} לגבי ארוסה יחולו לגבי ארוס, בתיאומים לפי העניין.
פרק שמיני: שונות

36עבירותתיקונים: תשכ״ג

(א)אדם שמסר במזיד לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין זכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני העונשים כאחד.
(ב)אדם שבמרמה השיג תגמול לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.
(ג)אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שמסר במזיד לקצין תגמולים או לועדת ערעור ידיעה כוזבת בענין זכויותיו לפי חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות או שני העונשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שבמרמה השיג תגמול לעצמו או לאדם אחר, דינו – מאסר עד שתי שנים.
{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר.

36אתיקונים: תשי״ח, תשל״ו, תשפ״ג

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

36א1דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסתתיקונים: תשע״א

(א)שר הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:
(1)תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;
(2)אופן חלוקת תקציב האגף;
(3)פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;
(4)לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;
(5)כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
(ב)ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א), על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הביטחון וראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווחו לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בתחילת כל שנה, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תכנית העבודה של האגף לשנה הבאה ויעדיו;
{{ח:תתת|(2)}} אופן חלוקת תקציב האגף;
{{ח:תתת|(3)}} פעילות האגף והמדדים שעל פיהם היא נבחנת;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי ששת החודשים האחרונים בשנה שקדמה לדיווח – עמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו;
{{ח:תתת|(5)}} כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} ראש אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישה חודשים לאחר כל דיווח כאמור בסעיף קטן (א), על העמידה ביעדי האגף, יישום תכנית העבודה שלו ומימוש תקציבו בתקופה שחלפה מאז הדיווח האחרון לפי סעיף קטן (א), וכן על כל עניין אחר הקשור לפעילות האגף, לפי דרישת הוועדה.

36א2עדכון סכומים שנקבעו בתקנותתיקונים: תשפ״ג

סכומים שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 8ב ו־33(א)(1) ו־(1א), יעודכנו בהתאם להוראות לפי סעיף 1ג.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכומים שנקבעו בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8ב|סעיפים 8ב}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33(א)(1) ו־(1א)}}, יעודכנו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}}.

36בתקנות בדבר הכנסהתיקונים: תשכ״ג

(א)שר הבטחון באישור שר האוצר וועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לבני משפחה או ילדיהם דרך כלל, או לסוגים מסויימים שבהם.
(ב)שר הבטחון באישור שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון באישור שר האוצר וועדת העבודה של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות מה היא הכנסה לענין חוק זה, כולו או חלק ממנו, ורשאי הוא לקבוע זאת לבני משפחה או ילדיהם דרך כלל, או לסוגים מסויימים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} שר הבטחון באישור שר האוצר רשאי לקבוע את דרכי ההוכחה של הכנסה לענין חוק זה.

37ביצוע ותקנותתיקונים: תשס״א, תשע״ד

(א)שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)תקנות לפי פרק שלישי1 ופרק שביעי1 יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
(ג)בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי פרק שלישי1 ופרק שביעי1 שיש להן השלכה תקציבית יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} {{ח:פנימי|פרק 7-1|ופרק שביעי1}} יותקנו באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}} {{ח:פנימי|פרק 7-1|ופרק שביעי1}} שיש להן השלכה תקציבית יותקנו בהתייעצות עם שר האוצר.

37אתוקף התקנותתיקונים: תשי״ח

כוחן של תקנות לפי חוק זה יפה מיום תחילתן גם לגבי זכויות לתגמולים חדשיים או לשיעורים שנקבעו סופית, לפי סעיף 25, לפני תחילתן של התקנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כוחן של תקנות לפי חוק זה יפה מיום תחילתן גם לגבי זכויות לתגמולים חדשיים או לשיעורים שנקבעו סופית, לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, לפני תחילתן של התקנות.
תוספת
רשימת ההטבות לפי פרק שלישי1 הניתנות בלא צורך בהגשת בקשה

1

סיוע בתשלום ביטוח רכב לאלמנה שהגישה בקשה להחזר אגרת רכב לפי סעיף 15ג(ט);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע בתשלום ביטוח רכב לאלמנה שהגישה בקשה להחזר אגרת רכב לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג(ט)}};

2

סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה לפי סעיף 15ג(י);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע במימון הוצאות ניידות לאלמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג(י)}};

3

סיוע במימון שיעורי נהיגה ליתום בהגיעו לגיל 17 לפי סעיף 15ג(יא)(3);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע במימון שיעורי נהיגה ליתום בהגיעו לגיל 17 לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג(יא)(3)}};

4

סיוע לשכול במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב לפי סעיף 15ד(ה);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע לשכול במימון הוצאות נלוות ללימודים בעד אחי הנספה הלומדים בכיתות ז׳ עד י״ב לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(ה)}};

5

סיוע לאלמנה במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים לפי סעיף 15ד(ז);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע לאלמנה במימון הוצאות לימודים ומימון חוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(ז)}};

6

מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה לפי סעיף 15ד(ח);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מענק הבראה חד־פעמי הניתן בסמוך לנפילת הנספה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(ח)}};

7תיקונים: תשע״ד־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

8

סיוע שנתי לשכול בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טו)(3);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע שנתי לשכול בעד דמי שימוש בטלפון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(טו)(3)}};

9

סיוע שנתי לאלמנה בעד דמי שימוש בטלפון לפי סעיף 15ד(טז);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיוע שנתי לאלמנה בעד דמי שימוש בטלפון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(טז)}};

10

מענק חודשי לשכול לפי סעיף 15ד(יח);
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מענק חודשי לשכול לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ד|סעיף 15ד(יח)}};

11

השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית לפי סעיף 15ח(ז).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השתתפות חד־פעמית במימון הנצחה פרטית לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ח|סעיף 15ח(ז)}}.