תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
1הגדרותתיקונים: תשס״ד
בחוק זה –
”משכן הכנסת“ – הבנין שיוחד לכנסת;
”רחבת הכנסת“ – השטח שמסביב למשכן הכנסת ושגבולותיו מסומנים בקו עבה במפה הניתנת בתוספת לחוק זה, לרבות הבנינים והכבישים שבאותו שטח;
”אדם מוסמך“ – כל אחד מאלה:
(1)איש משמר הכנסת;
(2)סדרן;
(3)מוסמך לערוך חיפוש;
(4)מוסמך לדרוש הזדהות;
”איש משמר הכנסת“ – אדם שהתמנה לשמור על הביטחון והסדר במשכן הכנסת וברחבה;
”סדרן“ – אדם שהתמנה לשמור על קיום הסדר במשכן הכנסת וברחבה, ולתת שירותים לחברי הכנסת ולבאי משכן הכנסת לפי הוראות יושב ראש הכנסת;
”מוסמך לערוך חיפוש“ – איש משמר הכנסת, סדרן או מי שהוסמך לכך על ידי יושב ראש הכנסת, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה שקבע קצין הכנסת, ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;
”מוסמך לדרוש הזדהות“ – מי שהוסמך על ידי קצין הכנסת לדרוש הזדהות והצגת מסמכים, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;
”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
(1)כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש״ט–1949;
(2)חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
(3)סכין או אולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וכל נשק קר אחר;
(4)חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
(5)חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;
(6)כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחיה אשר לדעת קצין הכנסת או מי שהוא הסמיכו לכך, יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במשכן הכנסת, ברחבה או במתחם נוסף, והודעה על כך נמסרה למחזיק בו;
”כלב נחיה“ – כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה, התשנ״ג–1993;
”מתחם נוסף“ – מקום הנמצא מחוץ למשכן הכנסת או רחבתו, לרבות באזור כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977, שתחומו הוגדר על ידי יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 15א, בעת שמתקיימים בו ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק כלי היריה, התש״ט–1949 → חוק כלי היריה
- בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954 → חוק חומרי נפץ
- בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 184
- בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
- בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה, התשנ״ג–1993 → חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה
- בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משכן הכנסת“ – הבנין שיוחד לכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבת הכנסת“ – השטח שמסביב למשכן הכנסת ושגבולותיו מסומנים בקו עבה במפה הניתנת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת לחוק זה}}, לרבות הבנינים והכבישים שבאותו שטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אדם מוסמך“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איש משמר הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} סדרן;
{{ח:תתת|(3)}} מוסמך לערוך חיפוש;
{{ח:תתת|(4)}} מוסמך לדרוש הזדהות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איש משמר הכנסת“ – אדם שהתמנה לשמור על הביטחון והסדר במשכן הכנסת וברחבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סדרן“ – אדם שהתמנה לשמור על קיום הסדר במשכן הכנסת וברחבה, ולתת שירותים לחברי הכנסת ולבאי משכן הכנסת לפי הוראות יושב ראש הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך לערוך חיפוש“ – איש משמר הכנסת, סדרן או מי שהוסמך לכך על ידי יושב ראש הכנסת, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה שקבע קצין הכנסת, ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך לדרוש הזדהות“ – מי שהוסמך על ידי קצין הכנסת לדרוש הזדהות והצגת מסמכים, לאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה ובלבד שאין מניעה למינויו מטעמים של שלום הציבור, לרבות עברו הפלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי יריה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(2)}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(3)}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וכל נשק קר אחר;
{{ח:תתת|(4)}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(5)}} חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווה עבירה;
{{ח:תתת|(6)}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחיה אשר לדעת קצין הכנסת או מי שהוא הסמיכו לכך, יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במשכן הכנסת, ברחבה או במתחם נוסף, והודעה על כך נמסרה למחזיק בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלב נחיה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחיה, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם נוסף“ – מקום הנמצא מחוץ למשכן הכנסת או רחבתו, לרבות באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל״ח–1977}}, שתחומו הוגדר על ידי יושב ראש הכנסת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}}, בעת שמתקיימים בו ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת.פרק ב׳: חסינות משכן הכנסת והרחבה וקיום הסדר בהם
2הוראות יושב־ראש הכנסת
יושב ראש הכנסת רשאי לתת כל הוראה ולנקוט כל אמצעי הנראים לו דרושים לקיום הסדר והבטחון במשכן הכנסת וברחבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת רשאי לתת כל הוראה ולנקוט כל אמצעי הנראים לו דרושים לקיום הסדר והבטחון במשכן הכנסת וברחבה.3כניסה לכנסתתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ו, תשע״ו
(א)יושב־ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם הסגנים, רשאי לקבוע שטחים בתוך משכן הכנסת והרחבה שהכניסה אליהם מותרת ושטחים האסורים בכניסה.
(ב)אדם רשאי להיכנס לשטח במשכן הכנסת או ברחבה שהכניסה אליו נאסרה לפי סעיף קטן (א) אם יש בידו היתר שניתן מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ויושב־ראש הכנסת רשאי לתת היתרים מסוגים שונים, בין כלליים ובין מיוחדים.
(ג)יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לענין היתרים לפי סעיף קטן (ב) רשאי להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש ההיתר לגבי עבירות לפי –
(1)פרק ז׳, סימנים א׳, א׳1, ב׳, ז׳ ו{{ח:הערה|־}}ט׳ לפרק ח׳, סימן ג׳ לפרק ט׳ וסימנים א׳, ד׳, ה׳, ז׳, ו{{ח:הערה|־}}ח׳ לפרק י׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977;
(2)תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
(3)פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;
(4)חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954;
(5)חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור.
↗ חיצוניות: 17📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968.
הצג הפניות חיצוניות
- פרק ז׳ → חוק העונשין #פרק ז
- סימנים א׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן א
- א׳1 → חוק העונשין #פרק ח סימן א1
- ב׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן ב
- ז׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן ז
- ו{{ח:הערה|־}}ט׳ לפרק ח׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן ט
- סימן ג׳ לפרק ט׳ → חוק העונשין #פרק ט סימן ג
- וסימנים א׳ → חוק העונשין #פרק י סימן א
- ד׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ד
- ה׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ה
- ז׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ז
- ו{{ח:הערה|־}}ח׳ לפרק י׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק י סימן ח
- תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 → תקנות ההגנה (שעת חירום)
- פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948 → פקודת מניעת טרור
- חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
- חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור
- בחוק האמור → חוק המאבק בטרור
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב־ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם הסגנים, רשאי לקבוע שטחים בתוך משכן הכנסת והרחבה שהכניסה אליהם מותרת ושטחים האסורים בכניסה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אדם רשאי להיכנס לשטח במשכן הכנסת או ברחבה שהכניסה אליו נאסרה לפי סעיף קטן (א) אם יש בידו היתר שניתן מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ויושב־ראש הכנסת רשאי לתת היתרים מסוגים שונים, בין כלליים ובין מיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לענין היתרים לפי סעיף קטן (ב) רשאי להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש ההיתר לגבי עבירות לפי –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן א|סימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן א1|א׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ב|ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ז|ז׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ט|ו{{ח:הערה|־}}ט׳ לפרק ח׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ג|סימן ג׳ לפרק ט׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|וסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|ד׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|ה׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|ז׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ לפרק י׳ של חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק האמור}}.4ייחוד אולם ישיבות הכנסת
לא ייכנס אדם לאולם ישיבות המליאה בשעות עבודתה אלא על פי היתר מיוחד מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ובהתאם להוראות ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייכנס אדם לאולם ישיבות המליאה בשעות עבודתה אלא על פי היתר מיוחד מאת יושב־ראש הכנסת או מטעמו, ובהתאם להוראות ההיתר.5איסור לשאת חפץ אסורתיקונים: תשס״ד
לא יכניס אדם חפץ אסור ולא יחזיקנו בתוך משכן הכנסת או ברחבה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יכניס אדם חפץ אסור ולא יחזיקנו בתוך משכן הכנסת או ברחבה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.6פעולה שעובד ציבורי אינו רשאי לבצעהתיקונים: תשס״ד
כל אדם או גוף הממלא תפקיד על פי דין (בסעיף זה – עובד הציבור) אינו רשאי לעשות במשכן הכנסת או ברחבה כל פעולה שהוא חייב או רשאי לבצעה במילוי תפקידו, אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת, והעובדה שעובד הציבור פעל כאמור לפי הוראות הממונה עליו לא תשמש לו הגנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם או גוף הממלא תפקיד על פי דין (בסעיף זה – עובד הציבור) אינו רשאי לעשות במשכן הכנסת או ברחבה כל פעולה שהוא חייב או רשאי לבצעה במילוי תפקידו, אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת, והעובדה שעובד הציבור פעל כאמור לפי הוראות הממונה עליו לא תשמש לו הגנה.7הסדר במשכן הכנסת וברחבה
(א)לא ינהג אדם במשכן הכנסת או ברחבה בדרך או בצורה שיש בה כדי להפריע לעבודה התקינה בכנסת או להפריע לבאי משכן הכנסת.
(ב)במשכן הכנסת וברחבה לא תיערך כל אסיפה וכל תהלוכה אלא בהיתר, בין כללי ובין מיוחד, מאת יושב־ראש הכנסת.
(ג)במשכן הכנסת וברחבה לא יעמיד אדם שלט, מודעה או כרזה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.
(ד)בסעיף זה –
”אסיפה“ – עשרה אנשים או יותר שנאספו לפעול במשותף;
”תהלוכה“ – עשרה אנשים או יותר ההולכים יחד, או מתקהלים לשם הליכה יחד, ממקום למקום לשם מטרה משותפת, בין שהסתדרו בסך ובין שלא הסתדרו כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם במשכן הכנסת או ברחבה בדרך או בצורה שיש בה כדי להפריע לעבודה התקינה בכנסת או להפריע לבאי משכן הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} במשכן הכנסת וברחבה לא תיערך כל אסיפה וכל תהלוכה אלא בהיתר, בין כללי ובין מיוחד, מאת יושב־ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} במשכן הכנסת וברחבה לא יעמיד אדם שלט, מודעה או כרזה אלא בהיתר מאת יושב־ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} ”אסיפה“ – עשרה אנשים או יותר שנאספו לפעול במשותף;
{{ח:תת}} ”תהלוכה“ – עשרה אנשים או יותר ההולכים יחד, או מתקהלים לשם הליכה יחד, ממקום למקום לשם מטרה משותפת, בין שהסתדרו בסך ובין שלא הסתדרו כך.פרק ג׳: הבטחת החסינות והסדר במשכן הכנסת, ברחבה ובמתחם נוסף
8קצין הכנסתתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד, תשנ״ז
(א)יושב־ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ובאישורה של ועדת הכנסת, ימנה את קצין הכנסת.
(ב)קצין הכנסת יהיה ממונה על שמירת הביטחון ועל קיום הסדר במשכן הכנסת וברחבה, על אבטחת מידע מסווג של הכנסת או מידע מסווג המצוי ברשותה, ובקשר לכל אלה על אכיפת הוראות חוק זה והוראות שניתנו לפיו.
(ג)לקצין הכנסת יהיו כל הסמכויות הדרושות לו לביצוע תפקידיו ולשם כך נתונות לו גם הסמכויות הנתונות בכל דין אחר למפקד משטרת מחוז.
(ג1)קצין הכנסת יכהן גם כמפקד משמר הכנסת.
(ד)קצין הכנסת יהיה אחראי לפני יושב־ראש הכנסת למילוי תפקידו לפי חוק זה.
(ה)בהעדרו של קצין הכנסת יהיו לסגן מפקד משמר הכנסת סמכויות קצין הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב־ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ובאישורה של ועדת הכנסת, ימנה את קצין הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} קצין הכנסת יהיה ממונה על שמירת הביטחון ועל קיום הסדר במשכן הכנסת וברחבה, על אבטחת מידע מסווג של הכנסת או מידע מסווג המצוי ברשותה, ובקשר לכל אלה על אכיפת הוראות חוק זה והוראות שניתנו לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} לקצין הכנסת יהיו כל הסמכויות הדרושות לו לביצוע תפקידיו ולשם כך נתונות לו גם הסמכויות הנתונות בכל דין אחר למפקד משטרת מחוז.
{{ח:תת|(ג1)}} קצין הכנסת יכהן גם כמפקד משמר הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} קצין הכנסת יהיה אחראי לפני יושב־ראש הכנסת למילוי תפקידו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} בהעדרו של קצין הכנסת יהיו לסגן מפקד משמר הכנסת סמכויות קצין הכנסת.9קצין הכנסת, מפקד הסדרנים ואנשי משמר הכנסתתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד
(א)קצין הכנסת יפקד על הסדרנים ועל אנשי משמר הכנסת.
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין הכנסת יפקד על הסדרנים ועל אנשי משמר הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}10הוראות סדרן ואיש משמר הכנסתתיקונים: תשנ״ה
סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להורות לכל אדם לעשות מעשה או להימנע מעשותו כדי למלא אחר הוראות חוק זה או הוראות שניתנו לפיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להורות לכל אדם לעשות מעשה או להימנע מעשותו כדי למלא אחר הוראות חוק זה או הוראות שניתנו לפיו.11הרחקת משיג גבולתיקונים: תשנ״ה
סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להרחיק ממשכן הכנסת ומהרחבה כל אדם שנכנס, או מתכוון להיכנס, למשכן הכנסת או לרחבה ללא היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סדרן או איש משמר הכנסת רשאים להרחיק ממשכן הכנסת ומהרחבה כל אדם שנכנס, או מתכוון להיכנס, למשכן הכנסת או לרחבה ללא היתר.12הרחקת מפר הוראותתיקונים: תשס״ד
קצין הכנסת, איש משמר הכנסת או סדרן רשאים להרחיק אדם ממשכן הכנסת והרחבה אם לא ציית להוראות שניתנו כדין, או הפר את הסדר במשכן או ברחבה, או שקיים יסוד סביר לחשוד שהוא עלול להפר את הסדר בהם, או שנכנס למקום שהכניסה אליו לא הותרה לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קצין הכנסת, איש משמר הכנסת או סדרן רשאים להרחיק אדם ממשכן הכנסת והרחבה אם לא ציית להוראות שניתנו כדין, או הפר את הסדר במשכן או ברחבה, או שקיים יסוד סביר לחשוד שהוא עלול להפר את הסדר בהם, או שנכנס למקום שהכניסה אליו לא הותרה לו.12אסמכות לדרוש הזדהות והצגת מסמכיםתיקונים: תשס״ד
אדם מוסמך רשאי לדרוש מכל מי שמבקש להיכנס למשכן הכנסת או לרחבה או הנמצא בהם, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן היתר כניסה לפי הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם מוסמך רשאי לדרוש מכל מי שמבקש להיכנס למשכן הכנסת או לרחבה או הנמצא בהם, למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, וכן היתר כניסה לפי הוראות חוק זה.12בסמכות עיכובתיקונים: תשס״ד
היה לאיש משמר הכנסת או לסדרן יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה במשכן הכנסת או ברחבה, או כי הוא עומד לעבור בהם עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור, את הסדר הציבורי, או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת המשטרה או למסור אותו לידי שוטר; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (להלן – חוק המעצרים), בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לאיש משמר הכנסת או לסדרן יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה במשכן הכנסת או ברחבה, או כי הוא עומד לעבור בהם עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור, את הסדר הציבורי, או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת המשטרה או למסור אותו לידי שוטר; על עיכוב כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים), בשינויים המחויבים.13סמכות מעצרתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד
(א)לא ציית אדם להוראות שניתנו על פי סמכויות העיכוב האמורות בסעיף 12ב או הפריע לאיש משמר הכנסת או לסדרן להשתמש בסמכויות העיכוב, רשאי איש משמר הכנסת לעצרו ולמסור אותו לידי שוטר, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מארבע שעות לאחר שנעצר.
(ב)הוראות סעיפים 24 עד 26 לחוק המעצרים יחולו על מבצע מעצר לפי הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 24 עד 26 לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ציית אדם להוראות שניתנו על פי סמכויות העיכוב האמורות {{ח:פנימי|סעיף 12ב|בסעיף 12ב}} או הפריע לאיש משמר הכנסת או לסדרן להשתמש בסמכויות העיכוב, רשאי איש משמר הכנסת לעצרו ולמסור אותו לידי שוטר, בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר מארבע שעות לאחר שנעצר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|סעיפים 24 עד 26 לחוק המעצרים}} יחולו על מבצע מעצר לפי הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.14סמכות חיפושתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד
(א)בסעיף זה –
”חיפוש“ – חיפוש בלא צו של שופט;
”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו.
(ב)לשם שמירה על ביטחון המדינה, על הסדר הציבורי, או על שלומו או ביטחונו של אדם או של הציבור, רשאי המוסמך לערוך חיפוש, במסגרת מילוי תפקידו, לערוך חיפוש על גוף, בכלי רכב, במטען או בטובין אחרים, לפי הענין, בכל אחד מאלה:
(1)בעת כניסתם למשכן הכנסת או לרחבה;
(2)בעת הימצאם במשכן הכנסת או ברחבה, אם היה לו חשד שאדם מחזיק בהם חפץ אסור או דבר שנלקח שלא כדין ממשכן הכנסת או מהרחבה, או שחפץ אסור או דבר כאמור נמצא בכלי הרכב, במטען או בטובין האחרים.
(ג)חיפוש על גוף הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיפוש“ – חיפוש בלא צו של שופט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו.
{{ח:תת|(ב)}} לשם שמירה על ביטחון המדינה, על הסדר הציבורי, או על שלומו או ביטחונו של אדם או של הציבור, רשאי המוסמך לערוך חיפוש, במסגרת מילוי תפקידו, לערוך חיפוש על גוף, בכלי רכב, במטען או בטובין אחרים, לפי הענין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת כניסתם למשכן הכנסת או לרחבה;
{{ח:תתת|(2)}} בעת הימצאם במשכן הכנסת או ברחבה, אם היה לו חשד שאדם מחזיק בהם חפץ אסור או דבר שנלקח שלא כדין ממשכן הכנסת או מהרחבה, או שחפץ אסור או דבר כאמור נמצא בכלי הרכב, במטען או בטובין האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} חיפוש על גוף הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.14אסמכות לדרוש הפקדת חפציםתיקונים: תשס״ד
המוסמך לערוך חיפוש רשאי לדרוש שחפץ אסור יופקד במקום שיורה עליו, כל עוד נושאו נמצא במשכן הכנסת או ברחבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסמך לערוך חיפוש רשאי לדרוש שחפץ אסור יופקד במקום שיורה עליו, כל עוד נושאו נמצא במשכן הכנסת או ברחבה.14בסמכות תפיסהתיקונים: תשס״ד
(א)המוסמך לערוך חיפוש רשאי לתפוס חפץ אסור שלא הופקד כאמור בסעיף 14א, או כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.
(ב)מי שביצע תפיסת חפצים לפי סעיף קטן (א) יערוך רשימה שלהם, והוא רשאי להעבירם ידי המשטרה או להחזירם לאדם שממנו נתפסו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסמך לערוך חיפוש רשאי לתפוס חפץ אסור שלא הופקד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, או כל חפץ שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שביצע תפיסת חפצים לפי סעיף קטן (א) יערוך רשימה שלהם, והוא רשאי להעבירם ידי המשטרה או להחזירם לאדם שממנו נתפסו.14גסמכויות נלוותתיקונים: תשס״ד
(א)סירב אדם לדרישת הזדהות, לדרישת הפקדת חפץ, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך להפעיל את הסמכויות האמורות, לפעול בדרכים אלה:
(1)למנוע מאותו אדם כניסה למשכן הכנסת או לרחבה או למנוע את הכנסתם של כלי רכב, מטען או טובין אחרים, למשכן הכנסת או לרחבה, הכל לפי הענין; הוראות סעיף 12ב יחולו על פעולה לפי פסקה זו;
(2)להוציא ממשכן הכנסת או מהרחבה את האדם, כלי הרכב, המטען או הטובין האחרים, הכל לפי הענין.
(ב)אין בהפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהסמכות לבצע את החיפוש או התפיסה על אף הסירוב, או משאר הסמכויות לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סירב אדם לדרישת הזדהות, לדרישת הפקדת חפץ, לחיפוש או לתפיסה לפי הוראות חוק זה, רשאי מי שמוסמך להפעיל את הסמכויות האמורות, לפעול בדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה למשכן הכנסת או לרחבה או למנוע את הכנסתם של כלי רכב, מטען או טובין אחרים, למשכן הכנסת או לרחבה, הכל לפי הענין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12ב|סעיף 12ב}} יחולו על פעולה לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} להוציא ממשכן הכנסת או מהרחבה את האדם, כלי הרכב, המטען או הטובין האחרים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהסמכות לבצע את החיפוש או התפיסה על אף הסירוב, או משאר הסמכויות לפי חוק זה.15סמכות להשתמש בכוחתיקונים: תשנ״ה
סדרן או איש משמר הכנסת יהיו רשאים להשתמש בכוח במידה הדרושה למילוי תפקידיהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סדרן או איש משמר הכנסת יהיו רשאים להשתמש בכוח במידה הדרושה למילוי תפקידיהם.15אמתחם נוסף – הגדרתו והחלת הוראות עליותיקונים: תשס״ד
(א)לא תתקיים ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת במתחם נוסף, אלא אם כן הוגדר המתחם הנוסף לפי הוראות סעיף קטן (ב), הוחלו עליו הוראות סעיף קטן (ג) ונקבע בו שילוט מתאים.
(ב)יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ועם קצין הכנסת, ובתיאום עם משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וצבא הגנה לישראל, יגדיר מתחם נוסף באופן שיכלול את השטח המצומצם ביותר ההכרחי לשם שמירה על הסדר והביטחון בו.
(ג)לשם שמירה על הסדר והביטחון במתחם הנוסף, רשאי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם קצין הכנסת ובתיאום עם הגופים האמורים בסעיף קטן (ב), להחיל את הוראות סעיפים 3 עד 5, 10 עד 12, 12א, 12ב, 14, 14א, 14ב, 14ג ו־15, כולן או חלקן, על מתחם נוסף; החליט יושב ראש הכנסת כאמור, יחולו אותן הוראות על המתחם הנוסף כאילו היה חלק ממשכן הכנסת, בשינויים המחויבים.
(ד)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע, במקרים מיוחדים, כי ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה תתקיים מחוץ למשכן הכנסת ורחבתו, במקום שקבע, אף אם אינו מתחם נוסף.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תתקיים ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה או אירוע מטעם הכנסת במתחם נוסף, אלא אם כן הוגדר המתחם הנוסף לפי הוראות סעיף קטן (ב), הוחלו עליו הוראות סעיף קטן (ג) ונקבע בו שילוט מתאים.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם הסגנים ועם קצין הכנסת, ובתיאום עם משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי וצבא הגנה לישראל, יגדיר מתחם נוסף באופן שיכלול את השטח המצומצם ביותר ההכרחי לשם שמירה על הסדר והביטחון בו.
{{ח:תת|(ג)}} לשם שמירה על הסדר והביטחון במתחם הנוסף, רשאי יושב ראש הכנסת, בהתייעצות עם קצין הכנסת ובתיאום עם הגופים האמורים בסעיף קטן (ב), להחיל את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10 עד 12}}, {{ח:פנימי|סעיף 12א|12א}}, {{ח:פנימי|סעיף 12ב|12ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א|14א}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ב|14ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ג|14ג}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}, כולן או חלקן, על מתחם נוסף; החליט יושב ראש הכנסת כאמור, יחולו אותן הוראות על המתחם הנוסף כאילו היה חלק ממשכן הכנסת, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הכנסת לקבוע, במקרים מיוחדים, כי ישיבה של הכנסת או של ועדה מועדותיה תתקיים מחוץ למשכן הכנסת ורחבתו, במקום שקבע, אף אם אינו מתחם נוסף.15בהזדהות אדם מוסמךתיקונים: תשס״ד
(א)אדם מוסמך יענוד, בעת מילוי תפקידו, תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו, שם משפחתו ותפקידו, ואם אינו לבוש מדים ומשתמש בסמכויות לפי חוק זה כלפי אדם, יזהה עצמו לפניו, בציון פרטי זהות ובהצגת תעודת המינוי שלו או תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו.
(ב)אדם מוסמך ימסור את פרטי הזהות לבקשת כל אדם, בכל ענין הקשור לתפקידו לפי חוק זה, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
(ג)בסעיף זה, ”פרטי זהות“ – שם, שם משפחה ותפקיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם מוסמך יענוד, בעת מילוי תפקידו, תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו, שם משפחתו ותפקידו, ואם אינו לבוש מדים ומשתמש בסמכויות לפי חוק זה כלפי אדם, יזהה עצמו לפניו, בציון פרטי זהות ובהצגת תעודת המינוי שלו או תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו.
{{ח:תת|(ב)}} אדם מוסמך ימסור את פרטי הזהות לבקשת כל אדם, בכל ענין הקשור לתפקידו לפי חוק זה, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”פרטי זהות“ – שם, שם משפחה ותפקיד.15גסייג לאחריותתיקונים: תשס״ד
אדם מוסמך לא יישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם מוסמך לא יישא באחריות פלילית או אזרחית למעשה או למחדל שעשה בתום לב ובאופן סביר במסגרת תפקידו ולשם מילויו; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריות משמעתית לפי כל דין.16תקיפת אדם מוסמךתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו
התוקף אדם מוסמך כשהוא ממלא תפקידו כדין או המפריע לאדם מוסמך במילוי תפקידו או מכשילו בכך, רואים אותו כאילו עשה כאמור כלפי שוטר (כמשמעותו בפקודת המשטרה), ויחול עליו החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת המשטרה → פקודת המשטרה
- החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952 → חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התוקף אדם מוסמך כשהוא ממלא תפקידו כדין או המפריע לאדם מוסמך במילוי תפקידו או מכשילו בכך, רואים אותו כאילו עשה כאמור כלפי שוטר (כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}), ויחול עליו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים)|החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי״ב–1952}}.פרק ג׳1: הסדרת התנועה
16אהגדרותתיקונים: תשנ״ט
בפרק זה –
”ברירת משפט“, ”הודעת תשלום קנס“ – כמשמעותם בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);
”גורר מורשה“, ”רכב מנועי“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה (להלן – פקודת התעבורה);
”עבירת תעבורה“ – כהגדרתה בפקודת התעבורה, ובלבד שענינה אי ציות לתמרור או אי ציות להוראות בדבר הכוונה של תנועת רכב, חנייתו או עצירתו.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ברירת משפט“, ”הודעת תשלום קנס“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורר מורשה“, ”רכב מנועי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} (להלן – פקודת התעבורה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ובלבד שענינה אי ציות לתמרור או אי ציות להוראות בדבר הכוונה של תנועת רכב, חנייתו או עצירתו.16בהסדרת התנועהתיקונים: תשנ״ט
קצין הכנסת, או מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, רשאי לקבוע את הסדרי התנועה והחניה ברחבת הכנסת לפי פקודת התעבורה, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לפי הפקודה האמורה למפקח על התעבורה, לקצין משטרה ולרשויות התימרור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- הפקודה האמורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קצין הכנסת, או מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך, רשאי לקבוע את הסדרי התנועה והחניה ברחבת הכנסת לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, ולשם כך יהיו לו כל הסמכויות הנתונות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|הפקודה האמורה}} למפקח על התעבורה, לקצין משטרה ולרשויות התימרור.16גסמכות לצורך הכוונת תנועת רכבתיקונים: תשנ״ט
לצורך הכוונת תנועת רכב, חנייתו או עצירתו ברחבת הכנסת, תהיה לקצין הכנסת או לאיש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לכך לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כל סמכות הנתונה לפי כל דין לשוטר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך הכוונת תנועת רכב, חנייתו או עצירתו ברחבת הכנסת, תהיה לקצין הכנסת או לאיש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לכך לאחר שקיבל הכשרה מתאימה, כל סמכות הנתונה לפי כל דין לשוטר.16דסמכות למסור הודעות תשלום קנסתיקונים: תשנ״ט
(א)קצין הכנסת, או איש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לפי סעיף 16ג, שיש לו יסוד להניח כי אדם פלוני עבר ברחבת הכנסת עבירת תעבורה ברכב מנועי שהיא עבירה של ברירת משפט, רשאי למסור לו הודעת תשלום קנס.
(ב)דין הודעת תשלום קנס שנמסרה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), כדין הודעת תשלום קנס שנמסרה על ידי שוטר והוראות לפי סעיפים 228 עד 230 לחוק סדר הדין הפלילי יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 228 עד 230 לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 228
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין הכנסת, או איש משמר הכנסת שקצין הכנסת הסמיכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16ג|סעיף 16ג}}, שיש לו יסוד להניח כי אדם פלוני עבר ברחבת הכנסת עבירת תעבורה ברכב מנועי שהיא עבירה של ברירת משפט, רשאי למסור לו הודעת תשלום קנס.
{{ח:תת|(ב)}} דין הודעת תשלום קנס שנמסרה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), כדין הודעת תשלום קנס שנמסרה על ידי שוטר והוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיפים 228 עד 230 לחוק סדר הדין הפלילי}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.16האחריות לחניהתיקונים: תשנ״ט
(א)קצין הכנסת רשאי להורות על גרירתו או על העברתו של רכב מנועי, העומד ברחבת הכנסת במקום שהעמדתו אסורה, או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי התנועה או בטיחותה, או שההרחקה דרושה לשם הסדרת התנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור ברחבת הכנסת.
(ב)גרירת הרכב או העברתו תיעשה על ידי איש משמר הכנסת או על ידי גורר מורשה, למקום אחר, בין בתחום רחבת הכנסת ובין מחוצה לה; הגרירה או ההעברה תיעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.
(ג)הוראות סעיף 70א(ד), (ו) ו־(ז) לפקודת התעבורה יחולו, בשינויים המחויבים, על גרירת רכב או על העברתו לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 70א(ד), (ו) ו־(ז) לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 70א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קצין הכנסת רשאי להורות על גרירתו או על העברתו של רכב מנועי, העומד ברחבת הכנסת במקום שהעמדתו אסורה, או בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי התנועה או בטיחותה, או שההרחקה דרושה לשם הסדרת התנועה או לבטיחותה או לבטיחות הציבור ברחבת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} גרירת הרכב או העברתו תיעשה על ידי איש משמר הכנסת או על ידי גורר מורשה, למקום אחר, בין בתחום רחבת הכנסת ובין מחוצה לה; הגרירה או ההעברה תיעשה תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח את בטיחות הרכב.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 70א|סעיף 70א(ד), (ו) ו־(ז) לפקודת התעבורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, על גרירת רכב או על העברתו לפי סעיף זה.16ודרך בתחום רחבת הכנסתתיקונים: תשנ״ט
לענין פרק זה, דין כל מקום בתחום רחבת הכנסת שבו יכול לנוע רכב מנועי, כדין ”דרך“ כהגדרתה בפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, דין כל מקום בתחום רחבת הכנסת שבו יכול לנוע רכב מנועי, כדין ”דרך“ כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.פרק ד׳: אנשי משמר הכנסת
17תנאי שירותתיקונים: תשנ״ה
קבלת אנשי משמר הכנסת לשירות ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים לשירות וכתנאי שירותם, בתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלת אנשי משמר הכנסת לשירות ותנאי שירותם יהיו כקבלת שוטרים לשירות וכתנאי שירותם, בתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת.18שעות עבודה ומנוחהתיקונים: תשנ״ה
חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951, לא יחול על העבדתם של אנשי משמר הכנסת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951}}, לא יחול על העבדתם של אנשי משמר הכנסת.19שיפוט משמעתיתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד, תשס״ו, תשע״א, תשע״ב
לענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי דין איש משמר הכנסת כדין שוטר לפי חוק המשטרה, התשס״ו–2005 (בסעיף זה – חוק המשטרה) ובפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף זה – פקודת המשטרה), אולם סמכויות שר המשטרה יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת וסמכויות המפקח הכללי – לקצין הכנסת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים שיקבע יושב ראש הכנסת וכן בשינויים אלה בחוק המשטרה ולעניין פסקה (10) – בפקודת המשטרה:
(1)בסעיף 1, בהגדרה ”קצין שיפוט בכיר“, במקום ”ניצב משנה“ יבוא ”סגן גונן“;
(2)בסעיף 27, במקום ”קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל,“ יבוא ”קצין שיפוט בכיר או עורך דין אחר שאינו עובד הלשכה המשפטית של הכנסת,“;
(3)בסעיף 42, במקום ”המפקח הכללי“ יבוא ”יושב ראש הכנסת“;
(4)במקום האמור בסעיף 43 יבוא ”יושב ראש הכנסת ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין עובד הלשכה המשפטית של הכנסת.“;
(5)בסעיף 44 –
(א)בסעיף קטן (א), במקום ”שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים“ יבוא ”שהם עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת ושני קציני שיפוט בכירים“;
(ב)בסעיף קטן (ב) –
(1)במקום האמור בפסקה (1) יבוא ”עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת וקצין שיפוט בכיר“;
(2)בפסקה (2), המילים ”בהסכמת שר המשפטים“ – יימחקו;
(6)לענין סעיף 55, היועץ המשפטי לכנסת יהיה נשיא בית הדין לערעורים;
(7)לענין סעיף 56, הרכב מותב בית הדין לערעורים יהיה נשיא בית הדין, קצין הכנסת ועורך דין שהוא עובד הכנסת או גמלאי הכנסת;
(8)בסעיף 67(א), ברישה, במקום ”שקבע המפקח הכללי“ יבוא ”שקבע קצין הכנסת, בהסכמת המפקח הכללי“;
(9)בסעיף 71(ב), במקום ”לקרן הכללית של משטרת ישראל“ יבוא ”לקרן התרבות של משמר הכנסת“;
(10)בסעיף 77י לפקודת המשטרה, במקום ”קצין משטרה בכיר“ יבוא ”סגן גונן ומעלה“.
↗ חיצוניות: 14
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המשטרה, התשס״ו–2005 → חוק המשטרה
- ובפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת המשטרה
- בחוק המשטרה → חוק המשטרה
- בפקודת המשטרה → פקודת המשטרה
- בסעיף 1 → חוק המשטרה #סעיף 1
- בסעיף 27 → חוק המשטרה #סעיף 27
- בסעיף 42 → חוק המשטרה #סעיף 42
- בסעיף 43 → חוק המשטרה #סעיף 43
- בסעיף 44 → חוק המשטרה #סעיף 44
- סעיף 55 → חוק המשטרה #סעיף 55
- סעיף 56 → חוק המשטרה #סעיף 56
- בסעיף 67(א) → חוק המשטרה #סעיף 67
- בסעיף 71(ב) → חוק המשטרה #סעיף 71
- בסעיף 77י לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #סעיף 77י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי דין איש משמר הכנסת כדין שוטר לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2005}} (בסעיף זה – חוק המשטרה) {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|ובפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (בסעיף זה – פקודת המשטרה), אולם סמכויות שר המשטרה יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת וסמכויות המפקח הכללי – לקצין הכנסת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים שיקבע יושב ראש הכנסת וכן בשינויים אלה {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}} ולעניין פסקה (10) – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}}:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 1|בסעיף 1}}, בהגדרה ”קצין שיפוט בכיר“, במקום ”ניצב משנה“ יבוא ”סגן גונן“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 27|בסעיף 27}}, במקום ”קצין משטרה שדרגתו תיקבע בפקודות משטרת ישראל,“ יבוא ”קצין שיפוט בכיר או עורך דין אחר שאינו עובד הלשכה המשפטית של הכנסת,“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 42|בסעיף 42}}, במקום ”המפקח הכללי“ יבוא ”יושב ראש הכנסת“;
{{ח:תת|(4)}} במקום האמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 43|בסעיף 43}} יבוא ”יושב ראש הכנסת ימנה נשיא לבית הדין למשמעת שהוא עורך דין עובד הלשכה המשפטית של הכנסת.“;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 44|בסעיף 44}} –
{{ח:תתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”שהם קציני משטרה בכירים, מהם שניים לפחות משפטנים“ יבוא ”שהם עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת ושני קציני שיפוט בכירים“;
{{ח:תתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתתת|(1)}} במקום האמור בפסקה (1) יבוא ”עורך דין שהוא עובד הלשכה המשפטית של הכנסת וקצין שיפוט בכיר“;
{{ח:תתתת|(2)}} בפסקה (2), המילים ”בהסכמת שר המשפטים“ – יימחקו;
{{ח:תת|(6)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 55|סעיף 55}}, היועץ המשפטי לכנסת יהיה נשיא בית הדין לערעורים;
{{ח:תת|(7)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 56|סעיף 56}}, הרכב מותב בית הדין לערעורים יהיה נשיא בית הדין, קצין הכנסת ועורך דין שהוא עובד הכנסת או גמלאי הכנסת;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 67|בסעיף 67(א)}}, ברישה, במקום ”שקבע המפקח הכללי“ יבוא ”שקבע קצין הכנסת, בהסכמת המפקח הכללי“;
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#סעיף 71|בסעיף 71(ב)}}, במקום ”לקרן הכללית של משטרת ישראל“ יבוא ”לקרן התרבות של משמר הכנסת“;
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 77י|בסעיף 77י לפקודת המשטרה}}, במקום ”קצין משטרה בכיר“ יבוא ”סגן גונן ומעלה“.20גימלאות לאנשי משמרתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ו־2
לענין הזכות לגימלה לפי חוק שירות המדינה (גימלאות){{ח:הערה|,}} תשט״ו–1955, דין איש משמר הכנסת כדין שוטר, בשינויים המחוייבים על פי הענין ובתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת, והסמכויות הניתנות בחוק האמור למפקח הכללי של המשטרה ולשר לבטחון הפנים, יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות המדינה (גימלאות){{ח:הערה|,}} תשט״ו–1955 → חוק שירות המדינה (גימלאות)
- בחוק האמור → חוק שירות המדינה (גימלאות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין הזכות לגימלה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות){{ח:הערה|,}} תשט״ו–1955}}, דין איש משמר הכנסת כדין שוטר, בשינויים המחוייבים על פי הענין ובתיאומים שקבע יושב־ראש הכנסת, והסמכויות הניתנות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|בחוק האמור}} למפקח הכללי של המשטרה ולשר לבטחון הפנים, יהיו נתונות ליושב־ראש הכנסת.21תגמולים לאנשי משמרתיקונים: תשמ״א, תשנ״ה, תשע״ז, תשפ״ד
(א)אירעה לאיש משמר הכנסת פגיעה המזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין איש משמר הכנסת, לעניין חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981, כדין שוטר ודין בני משפחתו, לרבות ארוסתו כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, של איש משמר הכנסת שנפטר כדין בני משפחתו ודין ארוסתו של שוטר שנפטר, בשינויים המחויבים לפי העניין ובתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת, וסמכות הניתנת בחוק האמור לשר הפנים תהיה נתונה ליושב ראש הכנסת.
(ב)אירעה לאיש משמר הכנסת, תוך כדי השירות ועקב השירות, פגיעה שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה, יחולו לעניין זה הוראות פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 295א(ה) עד (ח) ו־295ב לחוק האמור.
(ג)בסעיף זה –
”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – כהגדרתה בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי;
”פגיעת איבה“ – כהגדרתה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.
↗ חיצוניות: 9
הצג הפניות חיצוניות
- חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981 → חוק המשטרה (נכים ונספים)
- בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 35ב
- בחוק האמור → חוק המשטרה (נכים ונספים)
- פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ה
- סעיפים 295א(ה) עד (ח) → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 295א
- ו־295ב לחוק האמור → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 295ב
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
- בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 295א
- בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אירעה לאיש משמר הכנסת פגיעה המזכה לפי חוקי השיקום, יהיה דין איש משמר הכנסת, לעניין {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}, כדין שוטר ודין בני משפחתו, לרבות ארוסתו כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 35ב|בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, של איש משמר הכנסת שנפטר כדין בני משפחתו ודין ארוסתו של שוטר שנפטר, בשינויים המחויבים לפי העניין ובתיאומים שקבע יושב ראש הכנסת, וסמכות הניתנת {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק האמור}} לשר הפנים תהיה נתונה ליושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} אירעה לאיש משמר הכנסת, תוך כדי השירות ועקב השירות, פגיעה שאינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה פגיעת איבה, יחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי}} וכן יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|סעיפים 295א(ה) עד (ח)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295ב|ו־295ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 295א|בסעיף 295א(א) לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.22זכויות יתרתיקונים: תשנ״ה
אנשי משמר הכנסת זכאי לכל זכות יתר המוענקת כדין לשוטר, והוא הדין לכל פטור או הנחה ממס, מאגרה, מארנונה או מהיטל אשר שוטר זכאי להם על פי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אנשי משמר הכנסת זכאי לכל זכות יתר המוענקת כדין לשוטר, והוא הדין לכל פטור או הנחה ממס, מאגרה, מארנונה או מהיטל אשר שוטר זכאי להם על פי הדין.פרק ה׳: עונשין
23דרך החזקת חפץ אסור ללא היתר ועשיית מהומהתיקונים: תשס״ד
ואלה דינם מאסר שנתיים:
(1)העובר על הוראות סעיף 5;
(2)משתתף באסיפה או בתהלוכה ברחבת הכנסת בניגוד לסעיף 7(ב), המתפרץ או החודר או המסתנן למשכן הכנסת;
(3)הנכנס בין כדין ובין שלא כדין, למשכן הכנסת או לרחבה ועשה בתוכם מעשה כדי לאפשר למשתתפים באסיפה או בתהלוכה להתפרץ, להיכנס או להסתנן למשכן הכנסת או לרחבה, בין שהוא עצמו השתתף באסיפה או בתהלוכה ובין שלא השתתף בהן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה דינם מאסר שנתיים:
{{ח:תת|(1)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|(2)}} משתתף באסיפה או בתהלוכה ברחבת הכנסת בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7(ב)}}, המתפרץ או החודר או המסתנן למשכן הכנסת;
{{ח:תת|(3)}} הנכנס בין כדין ובין שלא כדין, למשכן הכנסת או לרחבה ועשה בתוכם מעשה כדי לאפשר למשתתפים באסיפה או בתהלוכה להתפרץ, להיכנס או להסתנן למשכן הכנסת או לרחבה, בין שהוא עצמו השתתף באסיפה או בתהלוכה ובין שלא השתתף בהן.24דין מבצע תפקיד ציבורי ללא רשות והשתתפות באסיפה או בתהלוכה
ואלה דינם מאסר שנה:
(1)העובר על הוראות סעיף 6;
(2)המשתתף באסיפה או בתהלוכה במשכן הכנסת או ברחבה בניגוד לסעיף 7(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה דינם מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תת|(2)}} המשתתף באסיפה או בתהלוכה במשכן הכנסת או ברחבה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 7|לסעיף 7(ב)}}.25דין המפר הוראות אחרותתיקונים: תשנ״ה
ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס 500 לירות:
(1)הנכנס למשכן הכנסת, לרחבה או לאולם ישיבות המליאה ללא היתר לפי סעיפים 3 או 4;
(2)העובר על הוראות הסעיפים 7(א), 7(ג);
(3)המפר הוראות שניתנו כדין מאת קצין הכנסת או מאת סדרן או איש משמר הכנסת;
(4)המפר הוראות יושב־ראש הכנסת לפי סעיף 2 ולא נקבע בחוק זה עונש אחר לאותה עבירה.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה דינם מאסר חודש ימים או קנס 500 לירות:
{{ח:תת|(1)}} הנכנס למשכן הכנסת, לרחבה או לאולם ישיבות המליאה ללא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}};
{{ח:תת|(2)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|הסעיפים 7(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} המפר הוראות שניתנו כדין מאת קצין הכנסת או מאת סדרן או איש משמר הכנסת;
{{ח:תת|(4)}} המפר הוראות יושב־ראש הכנסת לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ולא נקבע בחוק זה עונש אחר לאותה עבירה.פרק ו׳: שונות
26הגשת תביעה פלילית
לא תוגש תביעה פלילית נגד אדם בשל עבירה על חוק זה, ולא יהא היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הליכים שנפתחו – אלא על דעת יושב־ראש הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוגש תביעה פלילית נגד אדם בשל עבירה על חוק זה, ולא יהא היועץ המשפטי לממשלה רשאי לצוות על הפסקת הליכים שנפתחו – אלא על דעת יושב־ראש הכנסת.27תחולת החוקתיקונים: תשמ״ז־2, תש״ף
(א)הוראות חוק זה, פרט לסעיף 5, אינן חלות על –
(1)נשיא המדינה;
(2)חברי הכנסת.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 7 גם על חברי הכנסת, אולם לענין זה לא יחולו עליהם הוראות פרק ה׳; עבר חבר הכנסת על הוראות סעיף 7, יובא העניין בידי יושב ראש הכנסת לוועדת האתיקה של חברי הכנסת.
(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם על שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה, פרט {{ח:פנימי|סעיף 5|לסעיף 5}}, אינן חלות על –
{{ח:תתת|(1)}} נשיא המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} גם על חברי הכנסת, אולם לענין זה לא יחולו עליהם הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; עבר חבר הכנסת על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, יובא העניין בידי יושב ראש הכנסת לוועדת האתיקה של חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שרים וסגני שרים שאינם חברי הכנסת.28תנאי שירות של סדרנים
דין הסדרנים, בין שנתקבלו לשירות לפני תחילת חוק זה ובין לאחר מכן, לענין קבלה לשירות ותנאי שירות לרבות הזכות לגימלה ולענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי, כדין עובדי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דין הסדרנים, בין שנתקבלו לשירות לפני תחילת חוק זה ובין לאחר מכן, לענין קבלה לשירות ותנאי שירות לרבות הזכות לגימלה ולענין חובת משמעת ושיפוט משמעתי, כדין עובדי המדינה.29מילוי מקומו של יושב־ראש הכנסת
בזמן ישיבות הכנסת בהעדר יושב־ראש הכנסת ימלא יושב־ראש הישיבה את מקום יושב־ראש הכנסת לענין חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בזמן ישיבות הכנסת בהעדר יושב־ראש הכנסת ימלא יושב־ראש הישיבה את מקום יושב־ראש הכנסת לענין חוק זה.29אועדת הבחירות המרכזיתתיקונים: תשל״ז
יושב ראש הכנסת יכול להרשות, בתנאים שיקבע, לועדת הבחירות המרכזית לכנסת לנהל פעולותיה, כולן או מקצתן, במשכן הכנסת וברחבתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת יכול להרשות, בתנאים שיקבע, לועדת הבחירות המרכזית לכנסת לנהל פעולותיה, כולן או מקצתן, במשכן הכנסת וברחבתו.29בתיקונים: תשנ״ג, תשס״ח
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}30אצילת סמכויותתיקונים: תשנ״ה, תשס״ד
(א)יושב־ראש הכנסת רשאי לאצול בכתב לסגן יושב־ראש הכנסת את סמכויותיו לפי סעיפים 3(ב), 4, 6 ו־7 אם דרך כלל ואם לענין מסויים ואם לשעה.
(ב)
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב־ראש הכנסת רשאי לאצול בכתב לסגן יושב־ראש הכנסת את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} אם דרך כלל ואם לענין מסויים ואם לשעה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}31ביצוע ותקנות
יושב־ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישורה של ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הפגנות ותהלוכות), תשכ״ח–1968.
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968.
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (היתרי כניסה), תשל״א–1971.
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב־ראש הכנסת ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישורה של ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הפגנות ותהלוכות)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הפגנות ותהלוכות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (שטחים מותרים ואסורים בכניסה), התשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (היתרי כניסה)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (היתרי כניסה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (פעולות ועדת הבחירות המרכזית), תשל״ז–1977}}.}}32ביטול
חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952 – בטל.33הוראות מעברתיקונים: תשנ״ה
מי שנתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952, והוא עודנו בשירות, רואים אותו כאילו נתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק זה, ותקופת שירותו כשומר תובא בחשבון לענין זכותו לגימלאות לפי חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955 → חוק שירות המדינה (גימלאות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק חסינות בניני הכנסת, תשי״ב–1952, והוא עודנו בשירות, רואים אותו כאילו נתמנה להיות איש משמר הכנסת על פי חוק זה, ותקופת שירותו כשומר תובא בחשבון לענין זכותו לגימלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)|חוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}}.תוספת
גבולות רחבת הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:גבול חסינות כנסת.png|600px|link=]]}}