החקיקה בישראל

חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011 חוק

40
סעיפים
7
פרקים
1
תוספות
19
הגדרות
26
הפניות פנימיות
37
הפניות חיצוניות
12
הערות עריכה
34
תיקונים
היסטוריית תיקונים34 רשומות
ס״ח תשע״א, 1057חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה)PDF
תשע״ג, 113תיקוןPDF
תשע״ה, 200תיקון מס׳ 2PDF
תשע״ז, 430תיקון מס׳ 3PDF
תשע״ח, 253תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרהPDF
תש״ף, 68תיקון מס׳ 5PDF
תשפ״א, 366תיקון מס׳ 6PDF
תשפ״ב, 7חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
תשפ״ג, 24חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
34תיקון מס׳ 9PDF
422תיקון מס׳ 10PDF
תשפ״ד, 424תיקון מס׳ 11PDF
886תיקון מס׳ 12PDF
תשפ״ה, 12תיקון מס׳ 13PDF
134תיקון מס׳ 14PDF
312תיקון מס׳ 15PDF
428תיקון מס׳ 16PDF
694תיקון מס׳ 17PDF
728תיקון מס׳ 18PDF
ק״ת תשע״ב, 1326שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
תשע״ד, 346שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
1108שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)PDF
תשע״ה, 79שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
956ת״טPDF
1208ת״טPDF
1213שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)PDF
תשע״ו, 2272שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
תשע״ט, 23שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
23שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)PDF
תשפ״ב, 1745שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
1874שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
תשפ״ד, 3084שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
תשפ״ה, 638שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
1502שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: מטרה

1מטרהתיקונים: תשפ״ה־6

(א)מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
(ב)לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מטרתו של חוק זה לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכול בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} לשם השגת מטרות חוק זה, יפעל ברשויות מקומיות מערך אכיפה מקומי שיסייע למשטרת ישראל בפעולות לפי חוק זה, לצד ביצוע פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולפי כל דין ובמגמה כי מערכים אלה יוקמו בכל רשות מקומית.
פרק ב׳: פרשנות

2הגדרותתיקונים: תשפ״ה־6

בחוק זה –
”חוק כלי הירייה“ – חוק כלי הירייה, התש״ט–1949;
”היחידה“ – היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי סעיף 7ו;
”מערך אכיפה מקומי“ – מערך כאמור בסעיף 7;
”מרחב ציבורי“ – דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
(1)מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
(2)מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
”נשק“ – כל אחד מאלה:
(1)כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2)כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה;
(3)תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
(4)סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(5)כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
”עיר גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”פקודת המשטרה“ – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”פקח שיטור מקומי“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 10;
”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 337א לפקודת העיריות, או סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, לפי העניין;
”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו בפקודת המשטרה;
”ראש היחידה“ – עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
”השר“ – השר לביטחון לאומי.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק כלי הירייה, התש״ט–1949 → חוק כלי הירייה
  • בחוק כלי הירייה → חוק כלי הירייה
  • בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 184
  • פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
  • פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת המשטרה
  • סעיף 337א לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 337א
  • סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 13ז
  • בפקודת המשטרה → פקודת המשטרה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כלי הירייה“ – {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היחידה“ – היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערך אכיפה מקומי“ – מערך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב ציבורי“ – דרך, מקום או אמצעי תעבורה שיש לציבור אותה שעה זכות או רשות גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בניין או מקום המשמש באותה העת להתקהלות ציבורית, למעט אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקום המשמש אותה שעה להתקהלות שהיא מחאה או הפגנה או התקהלות מפלגתית, פוליטית או דתית;
{{ח:תתת|(2)}} מקום שמתקיימת בו אבטחה לפי כל דין, אלא אם כן פקח השיטור המקומי נקרא למקום על ידי המחזיק במקום, כוח האבטחה או משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
{{ח:תתת|(2)}} כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה}};
{{ח:תתת|(3)}} תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
{{ח:תתת|(4)}} סכין או אולר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיר גדולה“ – רשות מקומית שמספר תושביה הוא 300,000 תושבים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח שיטור מקומי“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקח עירוני“ – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 337א|סעיף 337א לפקודת העיריות}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 13ז|סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש היחידה“ – עובד בכיר של המשרד לביטחון לאומי שהשר הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון לאומי.
פרק ג׳: הסמכת פקחים עירוניים

3תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

4תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

6תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ד׳: מערך אכיפה מקומי

7הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן – צו מערך אכיפה מקומי):
(1)יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
(2)כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
(ב)השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
(1)רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
(2)הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
(3)הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע, בצו, רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי שיורכב משני אלה (להלן – צו מערך אכיפה מקומי):
{{ח:תתת|(1)}} יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחי שיטור מקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הודעות בדבר כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שנכללות בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והכללתה בצו מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית, מועד הפסקת הפעילות והסיבה לכך.

7אאמות מידה ותבחינים להכללת הרשויות המקומיות בצו מערך אכיפה מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
(1)היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
(2)גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
(3)רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
(א)המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
(ב)מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
(ג)הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
(ד)מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967;
(4)המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית – גם זמן תגובה ממוצע.
(ב)השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
(ג)על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה בסעיף 7(א).
(2)בסעיף קטן זה, ”אזור עדיפות או מיקוד לאומי“ – אזור עדיפות לאומית מכוח פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009, או אזור מיקוד לאומי מכוח סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967 → צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)
  • פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009 → חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) #פרק כו
  • סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025 → חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו #סעיף 18
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אמות המידה להכללת רשות מקומית בצו מערך אכיפה מקומי הן אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היקף עבריינות נרחב ברשות המקומית ברשימת עבירות שהשר גיבש, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחומי איכות החיים, אלימות, וגרימת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי;
{{ח:תתת|(2)}} גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בהתאם למדד ביטחון אישי שפרסם המשרד לביטחון לאומי בהתאם לתבחינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הפניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ג)}} הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית בשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתתת|(ד)}} מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה לפי {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967}};
{{ח:תתת|(4)}} המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית כפי שבא לידי ביטוי בעומס אירועים ובמרחק מתחנת משטרה, ולעניין מועצה אזורית – גם זמן תגובה ממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, ובהסכמת שר הפנים, יקבע בתקנות את משקלן היחסי של אמות המידה המפורטות בסעיף קטן (א), ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה משקל יחסי ותבחינים לעניין סוגים שונים של רשויות מקומיות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת – גם תבחינים שוויוניים נוספים לעניין סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף זה, התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי, רשאית הממשלה להחליט כי ברשויות מקומיות שהן באזור כאמור יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אם המפקח הכללי של משטרת ישראל המליץ כי יש צורך בחיזוק הביטחון האישי באותן רשויות מקומיות; החליטה הממשלה כאמור, יוסיף השר את הרשויות המקומיות האמורות לצו מערך האכיפה המקומי בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה, ”אזור עדיפות או מיקוד לאומי“ – אזור עדיפות לאומית מכוח {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)#פרק כו|פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009}}, או אזור מיקוד לאומי מכוח {{ח:חיצוני|חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו#סעיף 18|סעיף 18(א) לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ״ה–2025}}.

7במבנה הכוח של מערך אכיפה מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית – גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
(ב)היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
(ג)בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
(1)הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים – בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
(2)הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
(ה)השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
(ו)בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור בסעיף 7(א)(2) ובהתאם להוראות פרק רביעי1 לפקודת המשטרה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #סעיף 49ג
  • בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #סעיף 49ב
  • פרק רביעי1 לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #פרק 4-1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע, בנוהל, את המספר הכולל של השוטרים ופקחי השיטור המקומיים במערך אכיפה מקומי לפי גודל האוכלוסייה ברשות המקומית, ובמועצה אזורית – גם לפי מספר היישובים במועצה האזורית וזמן התגובה הממוצע.
{{ח:תת|(ב)}} היחס בין פקחי השיטור המקומיים לשוטרים במערכי אכיפה מקומיים יהיה של פקח שיטור מקומי לכל שוטר, אלא אם כן קבע השר יחס שונה לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) יקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, את אלו:
{{ח:תתת|(1)}} הקטנה או הגדלה של מספר השוטרים במערך אכיפה מקומי, בהתייעצות עם ראש הרשות המקומית ובהמלצת ראש היחידה וקצין משטרה שמינה המפקח הכללי של משטרת ישראל הממונה על תחום מערכי האכיפה המקומיים – בשיעור של עד מחצית ממספר השוטרים שנקבע, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי שיטור מקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ובערים גדולות – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; הוראות פסקה זו לא יחייבו את הרשות המקומית להגדיל את מספר פקחי השיטור המקומיים;
{{ח:תתת|(2)}} הגדלת מספר פקחי השיטור המקומיים במערכי אכיפה מקומיים, לבקשת ראש רשות מקומית, ובלבד שהיחס בין השוטרים לפקחי השיטור המקומיים לא יעלה על שלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר, ולעניין עיר גדולה – על ארבעה פקחי שיטור מקומיים לשוטר; ואולם, קביעה כי היחס האמור יעלה על שני פקחי שיטור מקומיים לשוטר טעונה את אישור שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא ייקבע יחס של יותר משלושה פקחי שיטור מקומיים לשוטר בעיר גדולה כאמור באותו סעיף קטן אלא ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי ברציפות במשך חמש שנים לפחות, וכן בהסכמת שר הפנים ובהמלצת קצין משטרה הממונה על תחום מערכי אכיפה מקומיים כי נדרש באותה רשות מקומית יחס כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי את הנוהל לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהיחס שנקבע בין מספר פקחי השיטור המקומיים ובין מספר השוטרים באותה רשות מקומית, מערך אכיפה מקומי יהיה רשאי להסתייע במתנדב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ג|בסעיף 49ג(1) לפקודת המשטרה}}, המסייע ליחידות הסיור של משטרת ישראל וקיבל הכשרה מתאימה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 49ב|בסעיף 49ב(ד) לפקודת המשטרה}}, והוא יהיה רשאי לפעול בנוכחות שוטר הנמנה עם כוח שיטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}} ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#פרק 4-1|פרק רביעי1 לפקודת המשטרה}}.

7גהסכמת הרשות המקומית והתחייבותה לעמוד בתנאיםתיקונים: תשפ״ה־6

(א)לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
(ב)השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
(1)הקצאת כוח אדם;
(2)הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
(3)מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
(4)מדים וציוד אישי;
(5)ביצוע הכשרות;
(6)הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
(7)חובות דיווח ובקרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יקבע השר בצו מערך אכיפה מקומי רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה מקומי, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה כפי שנמסרו לה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יגבש תנאים שיפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה מקומי בנושאים שלהלן, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך:
{{ח:תתת|(1)}} הקצאת כוח אדם;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת אמצעים לרבות כלי רכב;
{{ח:תתת|(3)}} מבנה להפעלת מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תתת|(4)}} מדים וציוד אישי;
{{ח:תתת|(5)}} ביצוע הכשרות;
{{ח:תתת|(6)}} הקמת גוף ניהול משותף של משטרת ישראל והרשות המקומית;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיווח ובקרה.

7דהשתתפות במימון מערך אכיפה מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
(ב)שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה – המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
(ג)שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
(1)שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
(2)שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
(ד)השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ה)התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו בסעיף 7א(ג)(2), או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המשרד לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון מערכי אכיפה מקומיים; מימון שניתן לרשות מקומית לפי סעיף זה, ישמש לצורכי מערך האכיפה המקומי בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} שיעור ההשתתפות במימון לרשויות מקומיות יהיה בהתאם לשקלול המדד החברתי־כלכלי ומדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בחוק זה – המדד המשולב), ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור ההשתתפות במימון כאמור בסעיף זה ייעשה בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור ההשתתפות לרשות מקומית במדד משולב מסוים לא יהיה גבוה משיעור ההשתתפות לרשות במדד משולב נמוך ממנה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההשתתפות יהיה זהה לכל היישובים הנמצאים באותו מדד משולב.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לקבוע, בתקנות, אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} התקבלה החלטת הממשלה לעניין אזור עדיפות או מיקוד לאומי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(ג)(2)}}, או לעניין אזור מיקוד לאומי מכוח חוק אחר או מכוח החלטת ממשלה אחרת, רשאי השר להורות על מתן סיוע במימון לרשויות מקומיות שבאזור כאמור, באופן שוויוני, שלא על פי אמות מידה כאמור בסעיף זה, בתקופת תוקפה של החלטת הממשלה כאמור.

7ההפסקת פעילותו של מערך אכיפה מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
(1)הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
(2)הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.
(ב)השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
(ג)לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
(ד)לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע, בצו, כי פעילות מערך האכיפה המקומי ברשות מקומית תופסק, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשות המקומית ביקשה להפסיק את הפעילות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך האכיפה המקומי בתחומה בתקופה רצופה שלא תפחת מ־18 חודשים לעניין ההקמה ו־12 חודשים לעניין ההפעלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע ויפרסם נוהל לעניין הליך הפסקת הפעילות של מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יורה השר על הפסקת פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות לטעון את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
{{ח:תת|(ד)}} לא עמדה רשות מקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה להקמה או להפעלה של מערך אכיפה מקומי בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחי שיטור מקומיים במערך האכיפה המקומי באותה רשות מקומית בשים לב, בין השאר, לבחינת יכולותיה הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיה, לאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שנתן לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין זה.

7והיחידה הארצית למערכי אכיפה מקומייםתיקונים: תשפ״ה־6

(א)מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
(ב)תפקידי היחידה הם:
(1)אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
(2)גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
(3)בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
(4)טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם לסעיף 17.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים במשרד לביטחון לאומי.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי היחידה הם:
{{ח:תתת|(1)}} אחריות להפעלתם של מערכי האכיפה המקומיים ברשויות המקומיות, לרבות לעניין שקלול סדר הכללת רשויות מקומיות בצו מערך אכיפה מקומי, הקמת מערך אכיפה מקומי ברשות מקומית והפסקת פעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} גיבוש מחקר הערכה בדבר פעילותם של מערכי אכיפה מקומיים, שממצאיו יוגשו לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בקרה ופיקוח על משאבים שמקצה המשרד לביטחון לאומי למערכי האכיפה המקומיים ברשויות מקומיות, עמידה בתקנים ומצבות כוח אדם וקיום התנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערכי אכיפה מקומיים ברשויות מקומיות;
{{ח:תתת|(4)}} טיפול בתלונות בנוגע להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 17|לסעיף 17}}.

8הנחיית משטרת ישראלתיקונים: תשפ״ה־6

מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; פקחי השיטור המקומיים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לפי הוראות חוק זה; משטרת ישראל תקבע נוהל לשם הפעלה אחידה של סמכויות לפי הוראות חוק זה.

9שמירה על המשך אכיפה ופיקוחתיקונים: תשע״ח

(א)משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
(ב)רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 90א לפקודת המשטרה → פקודת המשטרה #סעיף 90א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירוני ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.

10הסמכת פקחים מסייעיםתיקונים: תשפ״ה־6

(א)השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2)הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
(3)הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
(4)אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(5)הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
(6)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
(ב)הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה: כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי; כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה; אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור בסעיף 13, ובסעיף 13א בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם בסעיפים 34כד ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, בהתאמה; מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
(א1)חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
(2)השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
(ב)הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4 לחוק כלי הירייה → חוק כלי הירייה #סעיף 4
  • בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
  • בסעיפים 34כד → חוק העונשין #סעיף 34כד
  • ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 368א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, לבקשת רשות מקומית שנקבע לגביה בצו מערך אכיפה מקומי כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה מקומי ובהסכמת שר הפנים, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי, ובלבד שלא יוסמך פקח שיטור מקומי אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
{{ח:תתת|(3)}} הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק כלי הירייה}}, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשק;
{{ח:תתת|(4)}} אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(5)}} הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
{{ח:תתת|(6)|(א)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הכשרה מתאימה כאמור בפסקת משנה (א) תינתן בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לעניין זה, שיינתן בין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי;
{{ח:תתתתת|(2)}} כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
{{ח:תתתתת|(3)}} אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובכלל זה בנושא הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 13א|ובסעיף 13א}} בתקופת תוקפו, לרבות כלפי קטינים וחסרי ישע, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיפים 34כד}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|ו־368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בהתאמה;
{{ח:תתתתת|(4)}} מועדי הכשרות ריענון לפקחי שיטור מקומיים בתפקיד, אחת לשנה לכל הפחות.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} חדל להתקיים בפקח שיטור מקומי אחד מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א) או חדל לעבוד כפקח שיטור מקומי באותה רשות מקומית, יפקע תוקפה של ההסמכה.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לבטל הסמכה של פקח שיטור מקומי אם השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו או שחדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, ובלבד שראש היחידה המליץ על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת פקח שיטור מקומי או על תום תוקפה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.

11הפעלת סמכויות – הוראות כלליותתיקונים: תשפ״ה־6

לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
(1)הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
(2)הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3)יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
(4)הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
{{ח:תת|(2)}} הוא לבוש מדי פקח שיטור מקומי, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(3)}} יש בידו תעודת פקח שיטור מקומי שאותה יציג לפי דרישה;
{{ח:תת|(4)}} הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.

12תעודת פקח שיטור מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
(ב)תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תעודת פקח שיטור מקומי תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של פקח השיטור המקומי.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפה של תעודת פקח שיטור מקומי יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח שיטור מקומי.

13סמכויות פקח שיטור מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

(א)לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
(1)אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
(2)אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם בפקודת התעבורה, במקומות המנויים בפרטים (1) עד (6) ובפרט (8) לתוספת, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
(3)אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
(ב)אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
(ג)לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
(1)לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
(3)לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, בשינויים המחויבים, וסעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
(ד)לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
(ה)הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או סעיף 13א בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
(ו)קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או סעיף 13א בתקופת תוקפו לראש היחידה.
(ז)השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי פרק זה ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
(ח)בסעיף זה –
”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
”מעשה גנבה“ – מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, לרבות גנבת רכב המנוי בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016, למעט כלי רכב מנועי;
”מפגע בטיחותי“ – מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
”רכב“ – כהגדרתו בפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 7📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):
(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
  • וסעיף 44 לפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 44
  • סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 383
  • בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016 → חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה) #תוספת 1א
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח שיטור מקומי להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) במקרים שלהלן, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} אם ביצע אדם במרחב הציבורי מעשה אלימות, מעשה גנבה או מעשה שגרם לנזק של ממש לרכוש או ביצע מעשה המסכן חיים באופן מיידי וממשי באמצעות רכב במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, בפני פקח השיטור המקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה לפקח השיטור המקומי חשד סביר כי אדם עומד לבצע במרחב הציבורי, בטווח זמן מיידי, מעשה אלימות או מעשה שיגרום לנזק של ממש לרכוש או כי בטרם התחלת הנסיעה ברכב האדם נתון תחת השפעת סמים מסוכנים או משקאות משכרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, במקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (6)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|ובפרט (8) לתוספת}}, ועקב כך הוא עומד לסכן חיים בטווח הזמן המיידי באמצעות רכב;
{{ח:תתת|(3)}} אם היה לפקח שיטור מקומי במרחב הציבורי חשד סביר כי אדם נושא עימו נשק שלא כדין או עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב.
{{ח:תת|(ב)}} אירע מפגע בטיחותי בפני פקח שיטור מקומי או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני פקח השיטור המקומי, תהיה לפקח השיטור המקומי הסמכות למנוע גישה למפגע ולסביבתו הקרובה, ולתת הוראות להכוונת התנועה בסביבתו הקרובה של המפגע הבטיחותי עד להגעתו של שוטר, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה לכך.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף קטן (א), יהיו נתונות לפקח שיטור מקומי הסמכויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או ברכב אם יש לו חשד סביר שאותו אדם נושא עימו שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא ברכב;
{{ח:תתת|(3)}} לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 44|וסעיף 44 לפקודת החיפוש}}; פקח שיטור מקומי המבצע עיכוב לפי פסקה זו רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מעשה מסכן חיים באמצעות רכב לפי סעיף זה רשאי פקח שיטור מקומי להורות לנהג הרכב לעצור את רכבו לשם עיכובו; סירב הנהג להיענות להוראה והמשיך בנסיעה, יחדל פקח שיטור מקומי מטיפול באירוע.
{{ח:תת|(ה)}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} הפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור המקומית הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין השאר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
{{ח:תת|(ו)}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה לראש היחידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}} קצין משטרה בכיר מטעם המפקח הכללי של משטרת ישראל יעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} בתקופת תוקפו לראש היחידה.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר מטעמו, יקבע נוהל בעניין אופן ההכשרה של פקחי השיטור המקומיים, תוכנה והיקפה בשים לב, בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ובכלל זה לאופן השימוש בסמכויות כלפי קטין וחסר ישע.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה אלימות“ – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעשה גנבה“ – מעשה הנחזה לעבירת גנבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 383|סעיף 383(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לרבות גנבת רכב המנוי {{ח:חיצוני|חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה)#תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳ לחוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה), התשע״ו–2016}}, למעט כלי רכב מנועי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחותי“ – מפגע שיש בו כדי לסכן את שלום המשתמשים בדרך ציבורית או בנתיב תחבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

13אסמכויות למאבק בתופעת השכרותתיקונים: תשפ״ה־6

(א)לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010 (בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בפרטים (1) עד (7) לתוספת.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06:00.
(ג)הוראות סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
(ד)השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת.
(ה)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010 → חוק המאבק בתופעת השכרות
  • סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות → חוק המאבק בתופעת השכרות #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 15.7.2025):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח שיטור מקומי סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות|חוק המאבק בתופעת השכרות, התש״ע–2010}} (בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים (1) עד (7) לתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל פקח שיטור מקומי את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל־06:00.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השכרות#סעיף 2|סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות}} יחולו גם לעניין סמכויות פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשישה חודשים, על מספר המקרים שבהם הפעילו פקחי שיטור מקומיים את סמכויותיהם לפי סעיף זה, בפילוח לפי מספר המקרים שהסמכויות הופעלו כלפי קטינים וכלפי בגירים.

14הוראות לעניין סמכות חיפושתיקונים: תשפ״ה־6

(א)על חיפוש לפי סעיף 13(ג)(2) יחולו הוראות אלה:
(1)חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
(2)אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
(3)התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;
(4)סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
(ב)בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפרק הרביעי של פקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #פרק 4
  • בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על חיפוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(2)}} יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח שיטור מקומי לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח שיטור מקומי לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”חיפוש על גופו של אדם“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}.

15תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16חובת ביטוחתיקונים: תשפ״ה־6

לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יוסמך פקח עירוני כפקח שיטור מקומי אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח שיטור מקומי לפיצוי על פי כל דין.

17טיפול בתלונותתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6

(א)כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
(1)ליחידה;
(2)לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008 (בסעיף זה – הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות החוק האמור.
(ב)הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
(2)ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
(ג)ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור בסעיף 17א; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא –
(1)להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
(2)להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
(3)להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978;
(4)להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
(ד)השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
(ו)החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008 → חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)
  • החוק האמור → חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)
  • בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978 → חוק הרשויות המקומיות (משמעת) #סעיף 9
  • בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978 → חוק הרשויות המקומיות (משמעת) #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות שלא כדין של פקח שיטור מקומי לפי חוק זה, לאחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליחידה;
{{ח:תתת|(2)}} לממונה על תלונות הציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס״ח–2008}} (בסעיף זה – הממונה על תלונות הציבור); על תלונה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור)|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה על תלונות הציבור יודיע לראש היחידה על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א), וכן על הליכים שננקטו או יינקטו עקב התלונה.
{{ח:תתת|(2)}} ראש היחידה יודיע לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית הנוגעת בדבר, על תלונות שהוגשו אליו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ראש היחידה רשאי לברר תלונה או לברר בקשה מנומקת שהוגשה לו לביטול הסמכתו של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}; מצא ראש היחידה כי התלונה או הבקשה מוצדקת, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לשר על ביצוע הכשרה עיתית לפקח שיטור מקומי;
{{ח:תתת|(2)}} להמליץ לראש הרשות המקומית על נקיטת אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים;
{{ח:תתת|(3)}} להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ לשר על ביטול הסמכתו של הנילון כפקח שיטור מקומי.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע בתקנות הוראות לעניין סדרי הטיפול בתלונות לפי סעיף זה, ובכלל זה דרכי בירור התלונה, מתן הזדמנות לפקח השיטור המקומי הנילון להשמיע את טענותיו ומתן אפשרות לראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר להביא את עמדתו לפני היחידה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
{{ח:תת|(ו)}} החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח שיטור מקומי בשל עבירת משמעת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)#סעיף 9|בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש היחידה כאמור בסעיף קטן (ג)(3), יודיע על כך לשר.

17אהתנהגות לא הולמת של פקח שיטור מקומיתיקונים: תשפ״ה־6

סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סבר קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיך לכך כי פקח שיטור מקומי השתמש בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זה הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, או שהוא חדל להיות מתאים לשמש כפקח שיטור מקומי מכל טעם אחר, יפנה לראש היחידה בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח שיטור מקומי, ובלבד שהודיע על כך לפקח השיטור המקומי ולראש הרשות המקומית.

17בהחלת הוראות מחוק כלי הירייהתיקונים: תשפ״ה־6

(א)מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור, ולא יחולו הוראות סעיף 9 לחוק האמור.
(ב)הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי חוק כלי הירייה.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה → חוק כלי הירייה #סעיף 10
  • סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור → חוק כלי הירייה #סעיף 10
  • סעיף 9 לחוק האמור → חוק כלי הירייה #סעיף 9
  • חוק כלי הירייה → חוק כלי הירייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מערך אכיפה מקומי רשאי להחזיק ברישיון מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק כלי הירייה}}, אם קבע לגביו קצין משטרה בכיר כי יש צורך בכך; על מערך אכיפה מקומי כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 10|סעיפים 10(ב) ו־(ג) לחוק האמור}}, ולא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכשרת פקח שיטור מקומי לעניין החזקת נשק במערך אכיפה מקומי תיעשה בתוכנית הכשרה לקבלת רישיון והרשאה להחזקה ונשיאה של כלי ירייה לצורכי אבטחה, וכן בתוכנית ריענון לצורך המשך החזקה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה}}.

18תיקונים: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

19דיווח לכנסתתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ה־6

השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
(1)רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
(2)רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
(3)רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
(4)אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
(5)פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור בסעיף 7ב(ב), והיחס שנקבע בהן לפי הוראות סעיף 7ב(ג) ו־(ד);
(6)פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
(7)מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
(8)תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי סעיף 17(ג);
(9)קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור בסעיף 17(ו) והחלטות בית הדין בעניינן;
(10)בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור בסעיף 17א, ותוצאות הטיפול בהן.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ידווח, בכתב, לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בתום הרבעון הראשון מדי שנה, על כל אלה, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח:
{{ח:תת|(1)}} רשויות מקומיות שהוקמו בהן מערכי אכיפה מקומיים וחלקן היחסי של רשויות אלה מכלל הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה מקומי;
{{ח:תת|(2)}} רשויות מקומיות שביקשו להקים ולהפעיל מערך אכיפה מקומי וטרם הוקם בהן מערך כאמור והסיבות לכך;
{{ח:תת|(3)}} רשויות מקומיות שהופסקה בהן פעילות מערך אכיפה מקומי והסיבות לכך, חלקן היחסי של רשויות מקומיות אלה מכלל הרשויות המקומיות או המועצות האזוריות שבהן פועל מערך אכיפה מקומי וחלקן היחסי של רשויות מקומיות מכלל הרשויות המקומיות באותם סוגים של רשויות מקומיות;
{{ח:תת|(4)}} אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של פקחי השיטור המקומיים והטיפול בהם;
{{ח:תת|(5)}} פירוט הרשויות המקומיות שבהן עלה היחס על פקח שיטור מקומי לכל שוטר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב(ב)}}, והיחס שנקבע בהן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ג) ו־(ד)}};
{{ח:תת|(6)}} פירוט הרשויות המקומיות שניתן להן סיוע במימון מערכי אכיפה מקומיים והיקף הסיוע;
{{ח:תת|(7)}} מספר תקני השוטרים שהוסטו לטובת הקמת מערכי אכיפה מקומיים או לטובת מערכי אכיפה מקומיים קיימים;
{{ח:תת|(8)}} תלונות שהתבררו ביחידה, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}};
{{ח:תת|(9)}} קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ו)}} והחלטות בית הדין בעניינן;
{{ח:תת|(10)}} בקשות לביטול הסמכה של פקח שיטור מקומי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}, ותוצאות הטיפול בהן.
פרק ה׳: הוראות שונות

20שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.

21תיקונים: תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}.}}

22ביצועתיקונים: תשפ״ה־6

(א)השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

23תיקונים: תשע״ג, תשע״ה, תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ה־5, תשפ״ה־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
תוספת

(1)

חופי רחצה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חופי רחצה;

(2)

טיילות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טיילות;

(3)

חניונים ציבוריים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חניונים ציבוריים;

(4)

גנים ציבוריים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גנים ציבוריים;

(5)

פארקים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פארקים;

(6)

אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;

(7)

בתי חולים ומקומות אשפוז;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי חולים ומקומות אשפוז;

(8)

סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמוך למוסדות חינוך, וסמוך למקום שמתקיימת בו פעילות חינוכית או פעילות תרבות ופנאי לקהל הרחב.