החקיקה בישראל

חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008 חוק

28
סעיפים
7
פרקים
0
תוספות
34
הגדרות
42
הפניות פנימיות
40
הפניות חיצוניות
7
הערות עריכה
10
תיקונים
היסטוריית תיקונים10 רשומות
ס״ח תשס״ח, 184חוק מערכות תשלומיםPDF
תש״ע, 475חוק בנק ישראלPDF
תשע״ז, 154חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF
367חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)PDF
696תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערךPDF
תשע״ח, 414חוק חדלות פירעון ושיקום כלכליPDF
תשע״ט, 225חוק שירותי תשלוםPDF
תש״ף, 14תיקון לחוק שירותי תשלוםPDF
תשפ״ג, 357חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ו, 253תיקון מס׳ 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכליPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות

1הגדרותתיקונים: תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ג

בחוק זה –
”בנק הדואר“ – החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר, התשמ״ו–1986; בהגדרה זו, ”החברה“ ו”השירותים הכספיים“ כהגדרתם בחוק האמור, ו”החברה הבת“ כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;
”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”הוראת תשלום“ – הוראה להעברת כספים;
”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”כללי מערכת“ – הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים;
”מסלקת בורסה“ – מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”מערכת תשלומים“ – מערכת כללים, מכשירים או נהלים להעברה ולביצוע של הוראות תשלום בין משתתפיה, הכוללת את המשתתפים בה ואת מפעילה;
”מערכת מבוקרת“ – מערכת תשלומים שהוכרזה לפי סעיף 2;
”מערכת מבוקרת מיועדת“ – מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי סעיף 3;
”מפעיל“, של מערכת תשלומים – גוף האחראי לתפעול מערכת תשלומים;
”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;
”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת;
”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי להשתתף במערכת תשלומים בהתאם לכללי המערכת;
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל;
”נותן שירותי תשלום“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
(2)חברת תשלומים;
(3)בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;
(4)תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
(5)בנק הדואר;
”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;
”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;
”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).
↗ חיצוניות: 18↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
  • בחוק האמור → חוק הדואר
  • בסעיף 88יא לחוק האמור → חוק הדואר #סעיף 88יא
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
  • בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום
  • חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023 → חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך
  • סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 5
  • בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 2
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • בסעיף 2 לחוק ניירות ערך → חוק ניירות ערך #סעיף 2
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}; בהגדרה זו, ”החברה“ ו”השירותים הכספיים“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק האמור}}, ו”החברה הבת“ כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת תשלום“ – הוראה להעברת כספים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מערכת“ – הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקת בורסה“ – מסלקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תשלומים“ – מערכת כללים, מכשירים או נהלים להעברה ולביצוע של הוראות תשלום בין משתתפיה, הכוללת את המשתתפים בה ואת מפעילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מבוקרת“ – מערכת תשלומים שהוכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מבוקרת מיועדת“ – מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, של מערכת תשלומים – גוף האחראי לתפעול מערכת תשלומים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי להשתתף במערכת תשלומים בהתאם לכללי המערכת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי תשלום“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;
{{ח:תתת|(2)}} חברת תשלומים;
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;
{{ח:תתת|(5)}} בנק הדואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}.
פרק ב׳: הכרזה על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת

2הכרזה על מערכת מבוקרתתיקונים: תשע״ז־3

(א)הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, כמערכת מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה:
(1)פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;
(2)קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.
(ב)הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מפעיל של מערכת מבוקרת כאמור יהיה רשאי לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, כמערכת מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;
{{ח:תתת|(2)}} קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מפעיל של מערכת מבוקרת כאמור יהיה רשאי לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד.

3הכרזה על מערכת מבוקרת מיועדת

הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת מבוקרת כמערכת מבוקרת מיועדת, לצורך החלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על אותה מערכת, בהתקיים כל אלה:
(1)פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;
(2)קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה לפגוע ביציבות כאמור בפסקה (1);
(3)קיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על המערכת, לצורך שמירה על יציבות כאמור בפסקה (1).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת מבוקרת כמערכת מבוקרת מיועדת, לצורך החלת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} על אותה מערכת, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;
{{ח:תת|(2)}} קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה לפגוע ביציבות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} קיימת חשיבות להחלת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}} על המערכת, לצורך שמירה על יציבות כאמור בפסקה (1).

4שיקולים להכרזהתיקונים: תשע״ז־3

בבואו להכריז על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת, לפי סעיפים 2 ו־3, רשאי הנגיד להתחשב, בין השאר, באלה:
(1)הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
(2)המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
(3)מספר המשתתפים במערכת;
(4)היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת בורסה;
(5)מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבואו להכריז על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, רשאי הנגיד להתחשב, בין השאר, באלה:
{{ח:תת|(1)}} הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
{{ח:תת|(2)}} המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;
{{ח:תת|(3)}} מספר המשתתפים במערכת;
{{ח:תת|(4)}} היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת בורסה;
{{ח:תת|(5)}} מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי.

5דרישת מידע לצורך הכרזה

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש ממפעיל של מערכת תשלומים וממשתתף במערכת כאמור כל מידע הדרוש לו לשם הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש ממפעיל של מערכת תשלומים וממשתתף במערכת כאמור כל מידע הדרוש לו לשם הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת.

6ביטול הכרזה

חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבשלהם ניתנה הכרזה, לפי סעיפים 2 או 3, יבטל הנגיד את ההכרזה, לאחר שנתן למפעיל של מערכת התשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו; הביטול ייכנס לתוקפו 15 ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת הודעה על כך.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבשלהם ניתנה הכרזה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, יבטל הנגיד את ההכרזה, לאחר שנתן למפעיל של מערכת התשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו; הביטול ייכנס לתוקפו 15 ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת הודעה על כך.

7פרסום ברשומות

הודעה על הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3 ועל ביטול הכרזה לפי סעיף 6 תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בנק ישראל ותכלול את פרטיו המזהים של מפעיל המערכת; הפרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל יהיה בסמוך לאחר מועד ההכרזה או ביטולה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} ועל ביטול הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בנק ישראל ותכלול את פרטיו המזהים של מפעיל המערכת; הפרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל יהיה בסמוך לאחר מועד ההכרזה או ביטולה.
פרק ג׳: בקרה

8חובות של מפעיל מערכת מבוקרתתיקונים: תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ו

מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
(1)גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, ובכלל זה בעניינים אלה:
(א)דרישות הוגנות לחיבור למערכת מהמבקשים להשתתף בה שמקיימות, בין השאר, את כל אלה:
(1)מאפשרות חיבור של נותן שירותי תשלום או של בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, למערכת והשתתפותו היעילה בה;
(2)אינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף בה, שהם בעלי מאפיינים דומים; לא יראו דרישה שונה כדרישה מפלה כאמור, אם השונות נובעת מסוג ההשתתפות במערכת או ממאפייני המשתתפים במערכת או המבקשים להשתתף בה;
(ב)המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים לגביו הליכי פירוק לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות או הליכי חדלות פירעון או הליכים לאישור הסדר חוב לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;
(ג)אמצעים לאכיפת הכללים האמורים;
(2)הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;
(3)קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת, למניעתם ולהגבלתם;
(4)קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חירום.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 25יז
  • חלק שמיני א׳ לחוק החברות → חוק החברות #חלק 8א
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, ובכלל זה בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(א)}} דרישות הוגנות לחיבור למערכת מהמבקשים להשתתף בה שמקיימות, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מאפשרות חיבור של נותן שירותי תשלום או של בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, למערכת והשתתפותו היעילה בה;
{{ח:תתתת|(2)}} אינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף בה, שהם בעלי מאפיינים דומים; לא יראו דרישה שונה כדרישה מפלה כאמור, אם השונות נובעת מסוג ההשתתפות במערכת או ממאפייני המשתתפים במערכת או המבקשים להשתתף בה;
{{ח:תתת|(ב)}} המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים לגביו הליכי פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או הליכי חדלות פירעון או הליכים לאישור הסדר חוב לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}};
{{ח:תתת|(ג)}} אמצעים לאכיפת הכללים האמורים;
{{ח:תת|(2)}} הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;
{{ח:תת|(3)}} קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת, למניעתם ולהגבלתם;
{{ח:תת|(4)}} קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חירום.

8אהשתתפות במערכת מבוקרתתיקונים: תשפ״ג

(א)מפעיל מערכת מבוקרת, למעט מערכת מבוקרת מיועדת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים להשתתף במערכת מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, כסירוב מטעמים בלתי סבירים –
(1)התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת;
(2)קביעת דרישות שאינן דרישות הוגנות לחיבור למערכת כאמור בסעיף 8(1)(א).
(ב)משתתף במערכת מבוקרת מיועדת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום אחר או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי, כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, להשתתף באמצעותו באותה מערכת מטעמים בלתי סבירים, ולא יתנה תנאים בלתי סבירים להשתתפות כאמור.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 25יז
  • בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) #סעיף 25יז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מערכת מבוקרת, למעט מערכת מבוקרת מיועדת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}} להשתתף במערכת מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, כסירוב מטעמים בלתי סבירים –
{{ח:תתת|(1)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת דרישות שאינן דרישות הוגנות לחיבור למערכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(1)(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} משתתף במערכת מבוקרת מיועדת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום אחר או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, להשתתף באמצעותו באותה מערכת מטעמים בלתי סבירים, ולא יתנה תנאים בלתי סבירים להשתתפות כאמור.

9סמכות בקרה

בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור בסעיף 10 ואת פעילותה התקינה; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת נאותות כללי המערכת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} ואת פעילותה התקינה; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת נאותות כללי המערכת.

10בחינת היציבות והיעילות של מערכת מבוקרת

(א)יציבותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
(1)אמינות המערכת;
(2)הנגישות למערכת;
(3)שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו;
(4)במערכת מבוקרת מיועדת – קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף 14(א), כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.
(ב)יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
(1)מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;
(2)העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים שהמערכת מספקת למשתתפים;
(3)סבירות התנאים להשתתפות במערכת של משתתף.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יציבותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמינות המערכת;
{{ח:תתת|(2)}} הנגישות למערכת;
{{ח:תתת|(3)}} שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו;
{{ח:תתת|(4)}} במערכת מבוקרת מיועדת – קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}}, כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.
{{ח:תת|(ב)}} יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים שהמערכת מספקת למשתתפים;
{{ח:תתת|(3)}} סבירות התנאים להשתתפות במערכת של משתתף.

11הוראות למפעיל מערכת מבוקרתתיקונים: תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ג

(א)ראה הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת אינו מקיים חובה מחובותיו לפי סעיף 8, רשאי הוא, לאחר שנתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות לו לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שעליהם יורה, ובין השאר להורות לו להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף 8, או להפעיל את המערכת בהתאם להוראות הסעיף האמור.
(א1)הפעלת סמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין חברת תשלומים תיעשה בהתאם להוראות אלה:
(1)הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לפי סעיף 8(1)(א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ולעניין חברת תשלומים – בהתייעצות עם רשות ניירות ערך;
(2)הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לחבר נותני שירותי תשלום כאמור למערכת, לפי הכללים שגובשו בהתאם לסעיף 8(1)(א), תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך לעניין חברת תשלומים.
(ב)לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך למפעיל המערכת ויפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור, או הודעה על כך, באתר האינטרנט של בנק ישראל; מפעיל המערכת יודיע על התקנה או שינוי של הכללים למשתתפים במערכת בהתאם לכללי המערכת; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שיקבע הנגיד בפרסום או בהודעה כאמור.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת אינו מקיים חובה מחובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, רשאי הוא, לאחר שנתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות לו לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שעליהם יורה, ובין השאר להורות לו להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, או להפעיל את המערכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(א1)}} הפעלת סמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין חברת תשלומים תיעשה בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(1)(א)}} לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ולעניין חברת תשלומים – בהתייעצות עם רשות ניירות ערך;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לחבר נותני שירותי תשלום כאמור למערכת, לפי הכללים שגובשו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 8|לסעיף 8(1)(א)}}, תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך לעניין חברת תשלומים.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך למפעיל המערכת ויפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור, או הודעה על כך, באתר האינטרנט של בנק ישראל; מפעיל המערכת יודיע על התקנה או שינוי של הכללים למשתתפים במערכת בהתאם לכללי המערכת; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שיקבע הנגיד בפרסום או בהודעה כאמור.

12דיווח ומידעתיקונים: תשע״ז־3

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת בורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת הנגיד לביצוע ההוראות לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת בורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת הנגיד לביצוע ההוראות לפי חוק זה.

13פטור

הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל מפעיל המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את מפעיל המערכת ומשתתפים במערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות סעיפים 14 ו־15; הודעה על כוונה ליתן פטור ועל מתן פטור כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל מפעיל המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את מפעיל המערכת ומשתתפים במערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}; הודעה על כוונה ליתן פטור ועל מתן פטור כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.
פרק ד׳: סופיות התשלום והליכי חדלות פירעון או פירוק של משתתף

14סופיות התשלום

(א)התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה – פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.
(ב)התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

15הליכי חדלות פירעון או פירוקתיקונים: תשע״ח, תשפ״ו

(א)ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) או צו עיכוב הליכים זמני לפי סעיף 319ז לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים) או צו פירוק לפי סעיף 342יא לחוק החברות (בפרק זה – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך הנאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
(ב)סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.
(ג)מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף 14(א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.
(ד)על אף הוראות סעיף 14(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי הנאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:
(1)במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);
(2)מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.
(ה)נחשב חיוב לפי הוראות סעיף 14(ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.
(ו)הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א).
(ז)אין במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.
(ח)לעניין סעיפים קטנים (ג) ו־(ז) –
(1)יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;
(2)יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 9📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס״ט–2009.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
  • סעיף 20(א)(3) → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 20
  • סעיף 319ז לאותו חוק → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 319ז
  • סעיף 342יא לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 342יא
  • סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 29
  • וסעיף 342יג לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 342יג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או סעד זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 20|סעיף 20(א)(3)}} או צו עיכוב הליכים זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 319ז|סעיף 319ז לאותו חוק}} ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – צו לפתיחת הליכים) או צו פירוק לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יא|סעיף 342יא לחוק החברות}} ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך הנאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק)|תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 29|סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342יג|וסעיף 342יג לחוק החברות}} לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|הסעיף האמור}} כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי הנאמן או מנהל ההסדר, לפי העניין, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.
{{ח:תת|(ה)}} נחשב חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}.
{{ח:תת|(ז)}} אין במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.
{{ח:תת|(ח)}} לעניין סעיפים קטנים (ג) ו־(ז) –
{{ח:תתת|(1)}} יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.
פרק ד׳1: הוראות לעניין שליטה, החזקת אמצעי שליטה ומינוי דירקטורים במפעיל מערכת ממשק

15אהגדרות – פרק ד׳1תיקונים: תשע״ז־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ג

(א)בפרק זה –
”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”החזקה“ או ”רכישה“, ”שליטה“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
”חוק הבנקאות (רישוי)“ –
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי);
”מערכת ממשק“ – מערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב יום התחילה של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017;
”מפעיל“ – מפעיל של מערכת ממשק;
”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941.
(ב)לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11ב
  • חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017 → חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)
  • בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36ט
  • פקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”החזקה“ או ”רכישה“, ”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנפיק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ממשק“ – מערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב יום התחילה של {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מפעיל של מערכת ממשק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

15בהוראות לעניין החזקת אמצעי שליטה במפעילתיקונים: תשע״ז־2

(א)לא ישלוט אדם במפעיל ולא יחזיק יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.
(ב)הנגיד, בהסכמת שר האוצר או לפי הצעת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, הוראות שונות מההוראות האמורות בסעיף קטן (א), לגבי כלל המחזיקים או לגבי סוג מסוים מהם, ובלבד שלא יקבע שיעור נמוך מהשיעור הקבוע באותו סעיף קטן; בקביעת הוראות כאמור, יובאו בחשבון, בין היתר, יציבותה, יעילותה וניהולה התקין של מערכת הממשק וכן קידום התחרות בשוק מערכות התשלומים.
(2)החזיקו משתתפים במפעיל מעל 75% מאמצעי השליטה בו, ייקבעו הוראות לפי פסקה (1) באופן שיבטיח, ככל שניתן, כי כל עוד מחזיקים המשתתפים אמצעי שליטה בשיעור האמור, לא יחזיק כל סוג משתתפים מעל 50% מאמצעי השליטה במפעיל.
(3)נקבע צו לפי פסקה (1), יחולו לעניין זה הוראות סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, בהתאמות שייקבעו בצו.
(ג)החזיק אדם אמצעי שליטה במפעיל בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הנגיד, משתתף במערכת הממשק או מחזיק במפעיל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שהחזיק בניגוד להוראות כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017 → חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ישלוט אדם במפעיל ולא יחזיק יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הנגיד, בהסכמת שר האוצר או לפי הצעת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, הוראות שונות מההוראות האמורות בסעיף קטן (א), לגבי כלל המחזיקים או לגבי סוג מסוים מהם, ובלבד שלא יקבע שיעור נמוך מהשיעור הקבוע באותו סעיף קטן; בקביעת הוראות כאמור, יובאו בחשבון, בין היתר, יציבותה, יעילותה וניהולה התקין של מערכת הממשק וכן קידום התחרות בשוק מערכות התשלומים.
{{ח:תתת|(2)}} החזיקו משתתפים במפעיל מעל 75% מאמצעי השליטה בו, ייקבעו הוראות לפי פסקה (1) באופן שיבטיח, ככל שניתן, כי כל עוד מחזיקים המשתתפים אמצעי שליטה בשיעור האמור, לא יחזיק כל סוג משתתפים מעל 50% מאמצעי השליטה במפעיל.
{{ח:תתת|(3)}} נקבע צו לפי פסקה (1), יחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017}}, בהתאמות שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ג)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במפעיל בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הנגיד, משתתף במערכת הממשק או מחזיק במפעיל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שהחזיק בניגוד להוראות כאמור.
פרק ה׳: הוראות שונות

16אשראי תוך־יומיתיקונים: תש״ע, תשע״ח

(א)בנק ישראל רשאי לתת אשראי למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד שעבוד שניתן כערובה להתחייבות המשתתף, או כנגד פיקדונות של המשתתף בבנק ישראל שלגביהם יש לבנק ישראל זכות קיזוז, והכל להנחת דעתו של הנגיד ובתנאים שיורה.
(ב)אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום.
(ג)על שעבוד של ניירות ערך או כספים, שעבוד של זכות לניירות ערך או לכספים או שעבוד של חשבון ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 → חוק בנק ישראל #סעיף 37
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל רשאי לתת אשראי למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד שעבוד שניתן כערובה להתחייבות המשתתף, או כנגד פיקדונות של המשתתף בבנק ישראל שלגביהם יש לבנק ישראל זכות קיזוז, והכל להנחת דעתו של הנגיד ובתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום.
{{ח:תת|(ג)}} על שעבוד של ניירות ערך או כספים, שעבוד של זכות לניירות ערך או לכספים או שעבוד של חשבון ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 37|סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, בשינויים המחויבים.

17דרישת מידע

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת.

18ערעור על החלטת הנגיד

מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

19סודיותתיקונים: תשפ״ג

(א)אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת.
(ב1)על אף הוראות סעיף קטן (א), הנגיד או עובד בנק ישראל מטעמו, רשאי למסור מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה למפקח על הבנקים, למפקח על נותני שירותים פיננסיים, או לרשות ניירות ערך, ובלבד שנוכח לדעת כי המידע מתבקש לשם מילוי תפקידו של מי מהם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מידע לעניין מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת על ידי הנגיד בהתאם להוראות סעיף 2(ב).
(2)לא יגלה אדם מידע שנמסר לו לפי הוראות פסקה (1) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו או על פי צו בית משפט.
(ג)העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הנגיד או עובד בנק ישראל מטעמו, רשאי למסור מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה למפקח על הבנקים, למפקח על נותני שירותים פיננסיים, או לרשות ניירות ערך, ובלבד שנוכח לדעת כי המידע מתבקש לשם מילוי תפקידו של מי מהם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מידע לעניין מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת על ידי הנגיד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}.
{{ח:תתת|(2)}} לא יגלה אדם מידע שנמסר לו לפי הוראות פסקה (1) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו או על פי צו בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.

20עיצום כספיתיקונים: תשע״ז־3

(א)היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 100,000 שקלים חדשים:
(1)לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף 5;
(2)הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף 11;
(3)לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי סעיף 12.
(ב)נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי סעיף 17, ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך 15,000 שקלים חדשים.
(ג)על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות סעיפים 14ט עד 14יג ו־14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו מערכות תשלומים (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 14ט עד 14יג → פקודת הבנקאות #סעיף 14ט
  • ו־14טו לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 14טו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 100,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שנתן הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר מידע או מסמך שנדרש למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש מפעיל מערכת תשלומים למסור מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי בסך 15,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} על עיצום כספי שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיפים 14ט עד 14יג}} {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14טו|ו־14טו לפקודת הבנקאות, 1941}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו מערכות תשלומים (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)|צו מערכות תשלומים (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי), התשע״א–2011}}.}}

21ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

22

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}}.}}

23

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.}}

24

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.}}

25

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המשכון, התשכ״ז–1967.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המשכון|בחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}.}}