תוכן החוק
1פרשנותתיקונים: תש״ם, תשמ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ז
בחוק זה –
”חוק הביטוח“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, והתקנות לפיו;
”המוסד“ – כמשמעותו בחוק הביטוח;
”עובד“ ו־”מעביד“ – כמשמעותם בחוק הביטוח;
”הכנסה“ – הכנסת העובד שממנה חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולגבי מי שאינו עובד – ההכנסה שממנה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי;
”עובד עצמאי“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח;
”דמי ביטוח לאומי“ – דמי ביטוח כלשהם לפי חוק הביטוח;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”תושב ישראל“ – לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 192א לחוק הביטוח.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
- בחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- בחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- בסעיף 1 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 1
- חוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- בסעיף 192א לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 378
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, והתקנות לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ ו־”מעביד“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסת העובד שממנה חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לאומי, ולגבי מי שאינו עובד – ההכנסה שממנה הוא חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח לאומי“ – דמי ביטוח כלשהם לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 192א לחוק הביטוח}}.2חובת תשלום מס מקבילתיקונים: תשל״ו, תשל״ח, תשל״ט, תש״ם, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4
(א)מעביד, לרבות מעביד כאמור בסעיף 192א(ב)(5) ו־(6) לחוק הביטוח, חייב לשלם מס מקביל בעד כל עובד מעובדיו שהוא תושב ישראל ושהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, בשיעור מלא כאמור בפרט (1) בטור ב׳ בלוח א׳ מהכנסת העובד, ובלבד שעל חלק ההכנסה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1א לחוק הביטוח יהיה שיעור המס המקביל בשיעור מופחת כאמור בפרט (1) בטור ב׳ בלוח א׳.
(ב)עובד עצמאי תושב ישראל, החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור מלא כאמור בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳ מהכנסתו.
(ג)עובד תושב ישראל שמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, אך העובד חייב בתשלומם בעד עצמו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור מלא כאמור בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳ מהכנסתה ובלבד שעל חלק ההכנסה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כמשמעותו בסעיף 1א לחוק הביטוח, יהיה שיעור המס המקביל בשיעור מופחת כאמור בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳.
(ד)תושב ישראל מעל גיל 18, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, למעט מי שהמוסד ביטחו לפי בקשתו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור של 3.1% מהכנסתו או בשיעור מוקטן שייקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ד1)שיעורי המס המקביל החלים לפי סעיף קטן (א) יופחתו באחוזים מההכנסה כנקוב בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} בטור ג׳ בלוח א׳, ושיעורי המס המקביל החלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יופחתו באחוזים מההכנסה כנקוב בפרט (2) בטור ג׳ בלוח א׳.
(ד2)על אף הוראות סעיף קטן (א), יופחת שיעור המס המקביל החל על מעביד של עובד במשק בית לפי חוק זה, ב־0.3% במקום השיעורים האמורים בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}, בטור ג׳ בלוח א׳.
(ד3)הופחתו שיעורי המס המקביל לפי הוראות סעיף קטן (ד1), ישלם אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שניים אלה (להלן – שיפוי המס המקביל):
(1)סכום השווה ל־64.86% מסך כל תקבולי המס המקביל שגבה המוסד ממעבידים, בחודש שלגביו מחושב השיפוי;
(2)סכום השווה ל־65.13% מסך כל תקבולי המס המקביל שגבה המוסד מעובדים עצמאיים, בחודש שלגביו מחושב השיפוי.
(ד4)הוראות סעיף 159ב(ב) עד (ה) לחוק הביטוח, יחולו בשינויים המחוייבים, לענין סכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (ד3).
(ה)שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע לגבי עובד במשק בית מס מקביל מוקטן, לפי שיעורים ודרכי חישוב שייקבעו בתקנות, במקום שיעור המס האמור בסעיף קטן (א).
(ו)אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהתחייבות של מעביד לשלם מס מקביל בעד עובדו לשעבר הזכאי לקיצבת פרישה מעבודה.
(ז)הוראות חוק הביטוח, לרבות ההוראות המיוחדות שבסימן ה׳ לפרק ח׳ בו, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין מס מקביל כאילו היה דמי ביטוח לאומי; שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר מס מקביל כדרך שהם רשאים לקבוע לפי חוק הביטוח הוראות בדבר דמי ביטוח לאומי, ובלבד שחלק מההכנסה שיקבע לענין שיעורים מופחתים של מס מקביל לא יעלה על חלק מההכנסה שנקבע לענין שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לאומי לפי סעיף 160א לחוק הביטוח.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 8📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית), התשנ״ג–1993.
פורסמו תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל) (מס׳ 4), התשמ״ז–1987.
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 192א(ב)(5) ו־(6) לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 378
- בסעיף 1א לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 2
- בסעיף 1א לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 2
- סעיף 159ב(ב) עד (ה) לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 339
- חוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- שבסימן ה׳ לפרק ח׳ בו → חוק הביטוח הלאומי #פרק טו סימן ה
- חוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 160א לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 341
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעביד, לרבות מעביד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 192א(ב)(5) ו־(6) לחוק הביטוח}}, חייב לשלם מס מקביל בעד כל עובד מעובדיו שהוא תושב ישראל ושהמעביד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, בשיעור מלא כאמור {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 1|בפרט (1) בטור ב׳ בלוח א׳}} מהכנסת העובד, ובלבד שעל חלק ההכנסה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 1א לחוק הביטוח}} יהיה שיעור המס המקביל בשיעור מופחת כאמור {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 1|בפרט (1) בטור ב׳ בלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} עובד עצמאי תושב ישראל, החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור מלא כאמור {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 2|בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳}} מהכנסתו.
{{ח:תת|(ג)}} עובד תושב ישראל שמעבידו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעדו, אך העובד חייב בתשלומם בעד עצמו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור מלא כאמור {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 2|בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳}} מהכנסתה ובלבד שעל חלק ההכנסה שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 2|בסעיף 1א לחוק הביטוח}}, יהיה שיעור המס המקביל בשיעור מופחת כאמור {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 2|בפרט (2) בטור ב׳ בלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} תושב ישראל מעל גיל 18, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו, למעט מי שהמוסד ביטחו לפי בקשתו, חייב לשלם בעד עצמו מס מקביל בשיעור של 3.1% מהכנסתו או בשיעור מוקטן שייקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
{{ח:תת|(ד1)}} שיעורי המס המקביל החלים לפי סעיף קטן (א) יופחתו באחוזים מההכנסה כנקוב {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 1|בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} בטור ג׳ בלוח א׳}}, ושיעורי המס המקביל החלים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יופחתו באחוזים מההכנסה כנקוב {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 2|בפרט (2) בטור ג׳ בלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ד2)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יופחת שיעור המס המקביל החל על מעביד של עובד במשק בית לפי חוק זה, ב־0.3% במקום השיעורים האמורים {{ח:פנימי|תוספת לוח א פרט 1|בפרט {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}, בטור ג׳ בלוח א׳}}.
{{ח:תת|(ד3)}} הופחתו שיעורי המס המקביל לפי הוראות סעיף קטן (ד1), ישלם אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שניים אלה (להלן – שיפוי המס המקביל):
{{ח:תתת|(1)}} סכום השווה ל־64.86% מסך כל תקבולי המס המקביל שגבה המוסד ממעבידים, בחודש שלגביו מחושב השיפוי;
{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־65.13% מסך כל תקבולי המס המקביל שגבה המוסד מעובדים עצמאיים, בחודש שלגביו מחושב השיפוי.
{{ח:תת|(ד4)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 339|סעיף 159ב(ב) עד (ה) לחוק הביטוח}}, יחולו בשינויים המחוייבים, לענין סכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (ד3).
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע לגבי עובד במשק בית מס מקביל מוקטן, לפי שיעורים ודרכי חישוב שייקבעו בתקנות, במקום שיעור המס האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית)|תקנות מס מקביל (תשלום מס מקביל לגבי עובד במשק בית), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהתחייבות של מעביד לשלם מס מקביל בעד עובדו לשעבר הזכאי לקיצבת פרישה מעבודה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}}, לרבות ההוראות המיוחדות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק טו סימן ה|שבסימן ה׳ לפרק ח׳ בו}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, לענין מס מקביל כאילו היה דמי ביטוח לאומי; שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים לקבוע בתקנות הוראות בדבר מס מקביל כדרך שהם רשאים לקבוע לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} הוראות בדבר דמי ביטוח לאומי, ובלבד שחלק מההכנסה שיקבע לענין שיעורים מופחתים של מס מקביל לא יעלה על חלק מההכנסה שנקבע לענין שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 341|סעיף 160א לחוק הביטוח}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל) (מס' 4)|תקנות מס מקביל (שיעורים מופחתים של מס מקביל) (מס׳ 4), התשמ״ז–1987}}.}}2אהוראות מיוחדותתיקונים: תשמ״ד, תשנ״ד, תשנ״ה
שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לענין חובת תשלום מס מקביל לגבי תושב ישראל מעל גיל 18 שסעיף 2(א) עד (ד) לא חל לגביו, ואשר משתלמים בעדו דמי ביטוח לאומי, ובלבד שתקנות לגבי מי שסעיף 192 לחוק הביטוח חל לגביו, יותקנו בהסכמת שר האוצר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל), התשמ״ד–1984.
הצג הפניות חיצוניות
- שסעיף 192 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 377
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה ושר הבריאות רשאים לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לענין חובת תשלום מס מקביל לגבי תושב ישראל מעל גיל 18 {{ח:פנימי|סעיף 2|שסעיף 2(א) עד (ד)}} לא חל לגביו, ואשר משתלמים בעדו דמי ביטוח לאומי, ובלבד שתקנות לגבי מי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 377|שסעיף 192 לחוק הביטוח}} חל לגביו, יותקנו בהסכמת שר האוצר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל)|תקנות מס מקביל (הוראות מיוחדות בדבר תשלום מס מקביל), התשמ״ד–1984}}.}}2בתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשנ״ד, תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}3דרכי הגביה
(א)המוסד יגבה את המס המקביל בדרך שבה הוא גובה דמי ביטוח לאומי, ולענין הגביה והתשלום של המס המקביל יחולו הוראות חוק הביטוח בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה דמי־ביטוח.
(ב)שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לענין אופן ודרכי הגביה והתשלום של המס המקביל לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוסד יגבה את המס המקביל בדרך שבה הוא גובה דמי ביטוח לאומי, ולענין הגביה והתשלום של המס המקביל יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח}} בשינויים המחוייבים לפי הענין, כאילו היה דמי־ביטוח.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לענין אופן ודרכי הגביה והתשלום של המס המקביל לפי סעיף זה.4תשלום מס מקביל על־פי הסכם
היה מעביד חייב בתשלום מס מקביל לקופת חולים בעד עובדיו על פי הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או כל הסכם אחר, יופחת מתשלום זה המס המקביל שהוא חייב לשלם לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה מעביד חייב בתשלום מס מקביל לקופת חולים בעד עובדיו על פי הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או כל הסכם אחר, יופחת מתשלום זה המס המקביל שהוא חייב לשלם לפי חוק זה.5תיקונים: תשנ״ד, תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}5אתיקונים: תשמ״ד, תשנ״ד, תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}6חלוקת מס לקופותתיקונים: תש״ם, תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשנ״א, תשנ״ב־2, תשנ״ג, תשנ״ד, תשנ״ה
(א)
(ב)
(ג)
(ד)המוסד ינכה את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידו על פי חוק זה, מהסכומים שגבה כמס מקביל, לפי שיעורים ודרכי חישוב שיקבע שר העבודה בתקנות.
(ה)
📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} המוסד ינכה את ההוצאות שהיו לו בקשר למילוי תפקידו על פי חוק זה, מהסכומים שגבה כמס מקביל, לפי שיעורים ודרכי חישוב שיקבע שר העבודה בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}6אתיקונים: תשנ״א, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ה־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}7מסירת נתוניםתיקונים: תשמ״ד, תשנ״ב
(א)כל קופת חולים חייבת להעביר למוסד, לפי דרישתו, כל נתון שידרוש המוסד לענין חוק זה, לפי כללים שייקבעו בתקנות.
(ב)לא הגישה קופת חולים נתונים כנדרש ממנה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לעכב כספים המגיעים לה לפי סעיף 6.
(ג)מי שחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו או בעד אחר וכן מי שמשתלמים בעדו דמי ביטוח לאומי, חייב למסור למעבידו או למוסד, לפי דרישתם, כל נתון הנחוץ לענין חוק זה, לפי כללים שייקבעו בתקנות.
(ד)המוסד רשאי להעביר לכל אחת מקופות החולים מידע הדרוש לאימות נתונים לצורך ביצוע חוק זה לגבי מבוטחיה, בני זוגם וילדיהם שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנים; לענין זה, ”מידע“ – שם, מספר תעודת זיהוי, כתובת, מין, תאריך לידה, תאריך עליה לישראל, ומועד הצטרפות לקופת חולים אחרת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל קופת חולים חייבת להעביר למוסד, לפי דרישתו, כל נתון שידרוש המוסד לענין חוק זה, לפי כללים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגישה קופת חולים נתונים כנדרש ממנה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לעכב כספים המגיעים לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שחייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עצמו או בעד אחר וכן מי שמשתלמים בעדו דמי ביטוח לאומי, חייב למסור למעבידו או למוסד, לפי דרישתם, כל נתון הנחוץ לענין חוק זה, לפי כללים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי להעביר לכל אחת מקופות החולים מידע הדרוש לאימות נתונים לצורך ביצוע חוק זה לגבי מבוטחיה, בני זוגם וילדיהם שטרם מלאו להם שמונה עשרה שנים; לענין זה, ”מידע“ – שם, מספר תעודת זיהוי, כתובת, מין, תאריך לידה, תאריך עליה לישראל, ומועד הצטרפות לקופת חולים אחרת.8שירותי בריאות בעבודהתיקונים: תשמ״ד
(א)קופות החולים יתנו שירותי רפואה בעבודה, יבצעו פעולה מונעת ומחקר, ויממנו שירותים ופעולות אלה, הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבעו שרי העבודה והבריאות בתקנות; נקבע בתקנות שפעולות ושירותים כאמור יבוצעו במקום העבודה לגבי כלל העובדים או סוג מסויים מהם, יכול שיבוצעו על ידי קופת חולים אחת כפי שייקבע.
(ב)נטל ההוצאות של פעולות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) יתחלק באופן יחסי בין קופות החולים לפי כללים שיקבעו שרי העבודה והבריאות בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
(ג)הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים גם לגבי עובד עצמאי.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה), תשל״ג–1973.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קופות החולים יתנו שירותי רפואה בעבודה, יבצעו פעולה מונעת ומחקר, ויממנו שירותים ופעולות אלה, הכל מסוגים, במקומות, במועדים, בדרכים ובהיקף שיקבעו שרי העבודה והבריאות בתקנות; נקבע בתקנות שפעולות ושירותים כאמור יבוצעו במקום העבודה לגבי כלל העובדים או סוג מסויים מהם, יכול שיבוצעו על ידי קופת חולים אחת כפי שייקבע.
{{ח:תת|(ב)}} נטל ההוצאות של פעולות ושירותים כאמור בסעיף קטן (א) יתחלק באופן יחסי בין קופות החולים לפי כללים שיקבעו שרי העבודה והבריאות בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה)|תקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחוייבים גם לגבי עובד עצמאי.9עונשיןתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ו־2, תשנ״ד, תשנ״ה
מי שלא שילם מס מקביל בעד עובדו או בעד עצמו כאמור בחוק זה דינו – קנס; נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מנהלי בכיר אחראי למעשה נושא עבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
(1)שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שלא שילם מס מקביל בעד עובדו או בעד עצמו כאמור בחוק זה דינו – קנס; נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מנהלי בכיר אחראי למעשה נושא עבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.10פיקוח
מי שניתנו לו סמכויות לפי סעיף 196 לחוק הביטוח (להלן – מפקח) רשאי להשתמש בהן גם לעניין חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 196 לחוק הביטוח → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 383
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שניתנו לו סמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 383|סעיף 196 לחוק הביטוח}} (להלן – מפקח) רשאי להשתמש בהן גם לעניין חוק זה.11סמכות
(א)לבית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה הנובעת מחוק זה.
(ב)
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969.
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית הדין האזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}, תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל תובענה הנובעת מחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.}}12דין המדינה
לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.13עונשיןתיקונים: תשל״ג
(א)מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 3,000 לירות:
(1)מסר הצהרה כוזבת בקשר למס מקביל או העלים עובדות שיש להם חשיבות לענין זה;
(2)עשה קנוניה עם אדם אחר להקטנת מס מקביל;
(3)הפריע למפקח במילוי תפקידו.
(ב)מי שלא עשה את המוטל עליו על־פי חוק זה או התקנות לפיו, חוץ מחובת תשלום מס מקביל, דינו – קנס 100 לירות בעד כל אדם שלגביו נעברה העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת או קנס 3,000 לירות:
{{ח:תתת|(1)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר למס מקביל או העלים עובדות שיש להם חשיבות לענין זה;
{{ח:תתת|(2)}} עשה קנוניה עם אדם אחר להקטנת מס מקביל;
{{ח:תתת|(3)}} הפריע למפקח במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא עשה את המוטל עליו על־פי חוק זה או התקנות לפיו, חוץ מחובת תשלום מס מקביל, דינו – קנס 100 לירות בעד כל אדם שלגביו נעברה העבירה.14מועצה מייעצתתיקונים: תשמ״ד, תשמ״ו־2
(א)שר העבודה ימנה מועצה מייעצת לענין חוק זה ולא יותקנו תקנות לפי חוק זה אלא לאחר התייעצות עם המועצה.
(ב)המוסד יגיש למועצה דין וחשבון שנתי על ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
(ג)שר העבודה יקבע את מספר חברי המועצה; המועצה תכלול במספרים שווים זה לזה, נציגי קופת החולים – ובלבד שלכל קופת חולים יהיה לפחות נציג אחד – נציגי עובדים שיתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, נציגי מעבידים אשר יתמנו לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם יציגים ונציגי עובדים עצמאיים שיתמנו לאחר התייעצות בארגונים שלדעת השר מייצגים עובדים עצמאיים; כן תכלול המועצה נציגי שרי העבודה והבריאות והמוסד לביטוח לאומי, ונציגים אחרים של משרדי הממשלה ושל הציבור, הכל כפי שיקבע שר העבודה.
(ד)הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
(ה)שר העבודה, או מי שהוא ימנה, יהיה יושב ראש המועצה.
(ו)המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולמנות להן מומחים שלא מבין חבריה, ולאצול להן מסמכויותיה.
(ז)המועצה וועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.
(ח)קיומן של המועצה או ועדה מועדותיה ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה ימנה מועצה מייעצת לענין חוק זה ולא יותקנו תקנות לפי חוק זה אלא לאחר התייעצות עם המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} המוסד יגיש למועצה דין וחשבון שנתי על ביצוע תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה יקבע את מספר חברי המועצה; המועצה תכלול במספרים שווים זה לזה, נציגי קופת החולים – ובלבד שלכל קופת חולים יהיה לפחות נציג אחד – נציגי עובדים שיתמנו לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה, נציגי מעבידים אשר יתמנו לאחר התייעצות בארגונים ארציים של מעבידים שלדעת שר העבודה הם יציגים ונציגי עובדים עצמאיים שיתמנו לאחר התייעצות בארגונים שלדעת השר מייצגים עובדים עצמאיים; כן תכלול המועצה נציגי שרי העבודה והבריאות והמוסד לביטוח לאומי, ונציגים אחרים של משרדי הממשלה ושל הציבור, הכל כפי שיקבע שר העבודה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, או מי שהוא ימנה, יהיה יושב ראש המועצה.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולמנות להן מומחים שלא מבין חבריה, ולאצול להן מסמכויותיה.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה וועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ח)}} קיומן של המועצה או ועדה מועדותיה ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו.15תיקונים: תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ז
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}16ביצוע ותקנותתיקונים: תשנ״ד, תשנ״ה
שר העבודה והרווחה ושר הבריאות ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר העבודה והרווחה ושר הבריאות ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.17תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ח באדר ב׳ תשל״ג (1 באפריל 1973).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ח באדר ב׳ תשל״ג (1 באפריל 1973).17אביטול חובת תשלום המס המקביל – הוראות מיוחדותתיקונים: תשנ״ז
(א)חובת תשלום מס מקביל תחול רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) (להלן – היום הקובע).
(ב)קופות החולים ימשיכו לפעול בהתאם להוראות סעיף 8 עד ליום הקובע.
(2)לאחר היום הקובע יינתנו שירותי רפואה בעבודה על פי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, ופעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה יבוצעו וימומנו על פי הוראות חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.
(ג)שר העבודה והרווחה יורה על פיזור המועצה המייעצת האמורה בסעיף 14, לא יאוחר מתום 5 שנים מהיום הקובע; הודעה על פיזור המועצה תפורסם ברשומות.
(ד)שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין ההתאמות הנדרשות עקב ביטול חובת תשלום המס המקביל.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954 → חוק ארגון הפיקוח על העבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חובת תשלום מס מקביל תחול רק בעד התקופה המסתיימת ביום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) (להלן – היום הקובע).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קופות החולים ימשיכו לפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} עד ליום הקובע.
{{ח:תתת|(2)}} לאחר היום הקובע יינתנו שירותי רפואה בעבודה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, ופעולה מונעת ומחקר בתחום הבריאות והבטיחות בעבודה יבוצעו וימומנו על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר העבודה והרווחה יורה על פיזור המועצה המייעצת האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, לא יאוחר מתום 5 שנים מהיום הקובע; הודעה על פיזור המועצה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין ההתאמות הנדרשות עקב ביטול חובת תשלום המס המקביל.תוספת
קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא״י;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בא״י;
קופת חולים לעובדים לאומיים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים לעובדים לאומיים;תיקונים: ק״ת תשל״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}תיקונים: ק״ת תשל״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}תיקונים: ק״ת תשל״ו
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}תיקונים: ק״ת תשל״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}תיקונים: ק״ת תשל״ה
קופת חולים מאוחדת (מרכזית–עממית);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים מאוחדת (מרכזית–עממית);תיקונים: ק״ת תשל״ו
קופת חולים מכבי (כוללת קופת חולים אסף).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים מכבי (כוללת קופת חולים אסף).לוח א׳
>
| פרט | טור א׳ סוג החייב בתשלום | טור ב׳ סה״כ אחוזים מההכנסה | טור ג׳ ההפחתה במס המקביל | טור ד׳ האחוזים מההכנסה לאחר הפחתת המס המקביל |
| שיעור מלא | שיעור מופחת | שיעור מלא | שיעור מופחת | שיעור מלא | שיעור מופחת |
| 1 | מעביד | 4.95 | 2.93 | 1.95 | 1.15 | 3.00 | 1.78 |
| 2 | עובד עצמאי ועובד שמעבידו אינו חייב בתשלום | 4.95 | 2.40 | 1.95 | 0.95 | 3.00 | 1.45 |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th rowspan="2">פרט</th><th rowspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג החייב בתשלום</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סה״כ אחוזים מההכנסה</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} ההפחתה במס המקביל</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} האחוזים מההכנסה לאחר הפחתת המס המקביל</th></tr>
<tr><th>שיעור מלא</th><th>שיעור מופחת</th><th>שיעור מלא</th><th>שיעור מופחת</th><th>שיעור מלא</th><th>שיעור מופחת</th></tr>
<tr id="תוספת לוח א פרט 1"><td>1</td><td>מעביד</td><td>4.95</td><td>2.93</td><td>1.95</td><td>1.15</td><td>3.00</td><td>1.78</td></tr>
<tr id="תוספת לוח א פרט 2"><td>2</td><td>עובד עצמאי ועובד שמעבידו אינו חייב בתשלום</td><td>4.95</td><td>2.40</td><td>1.95</td><td>0.95</td><td>3.00</td><td>1.45</td></tr>
</table>