1הגדרותתיקונים: תשל״ו
בחוק זה –
(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);
(2)”מעסיק“ – כל המשלם הכנסת עבודה או אחראי לתשלומה, לרבות מי שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה;
(3)”הכנסת עבודה“ – למעט –
(א)תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת רכב וכן שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של עובד;
(ב)תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת טלפון במקום מגוריו;
(ג)הכנסת עבודה כאמור בסעיף 3(ט) לפקודה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 3(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 3.ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:תת|(1)}} תהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה);
{{ח:תת|(2)}} ”מעסיק“ – כל המשלם הכנסת עבודה או אחראי לתשלומה, לרבות מי שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה;
{{ח:תת|(3)}} ”הכנסת עבודה“ – למעט –
{{ח:תתת|(א)}} תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת רכב וכן שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של עובד;
{{ח:תתת|(ב)}} תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו בשל החזקת טלפון במקום מגוריו;
{{ח:תתת|(ג)}} הכנסת עבודה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ט|בסעיף 3(ט) לפקודה}}.2הטלת המס ושיעורותיקונים: תשנ״א
(א)מעסיק יהא חייב במס בשיעור של 4% מסך כל הכנסת עבודה ששילם לכל שנת מס (להלן – מס מעסיקים).
(ב)שר האוצר רשאי בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א) ולקבעו בין 0% לבין 4% והוא רשאי לעשות כן לגבי סוגים של מעסיקים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק יהא חייב במס בשיעור של 4% מסך כל הכנסת עבודה ששילם לכל שנת מס (להלן – מס מעסיקים).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א) ולקבעו בין 0% לבין 4% והוא רשאי לעשות כן לגבי סוגים של מעסיקים.2אפטוריםתיקונים: תש״ם, תש״ן
(א)מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעד עבודה באחד מאלה יהיה פטור ממס מעסיקים בשל אותה הכנסה:
(1)במפעל תעשייתי שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969;
(2)במשק חקלאי המשמש בשנת המס בעיקר לייצור תוצרת חקלאית לרבות צמחים ובעלי חיים;
(3)בתאגיד העוסק בשיווק ואשר לפחות 70% מהשיווק שלו בשנת המס הם מכירות לחוץ לארץ של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בישראל או של תוצרת חקלאית ישראלית, בין דרך מכירה של מוצרים ותוצרת כאמור שקנה ובין דרך מכירתם בשביל אחר תמורת עמלה;
(4)בהפעלת מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או בית אבות;
(5)בבניית בתי מגורים או בעבודה הקשורה בהכנה או בהשלמה של בניה כאמור, לרבות עבודות חפירה, סלילת דרכים ועבודות עפר;
(6)בחברה שחלה עליה חובת ניכוי במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים ושעיקר הכנסתה בשנת המס הוא ממכירת שירותי עיבוד נתונים ממוחשב למי שאינו בעל שליטה בה, כשעיבוד הנתונים נעשה על־ידי תוכנות שיוצרו, פותחו ותוחזקו בידי עובדי החברה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה.
(ב)מעסיק שחל עליו סעיף קטן (א), המשלם הכנסת עבודה גם במפעלים או פעילויות אחרים, אך מרבית הכנסת העבודה משתלמת בשל עבודה שחל לגביה הפטור, יהיה פטור ממס מעסיקים גם בשל הכנסת עבודה בעד עבודה מינהלית הקשורה בשני סוגי הפעילויות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969 → חוק עידוד התעשיה (מסים)
- בסעיף 32(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק המשלם הכנסת עבודה בעד עבודה באחד מאלה יהיה פטור ממס מעסיקים בשל אותה הכנסה:
{{ח:תתת|(1)}} במפעל תעשייתי שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(2)}} במשק חקלאי המשמש בשנת המס בעיקר לייצור תוצרת חקלאית לרבות צמחים ובעלי חיים;
{{ח:תתת|(3)}} בתאגיד העוסק בשיווק ואשר לפחות 70% מהשיווק שלו בשנת המס הם מכירות לחוץ לארץ של מוצרים תעשייתיים שיוצרו בישראל או של תוצרת חקלאית ישראלית, בין דרך מכירה של מוצרים ותוצרת כאמור שקנה ובין דרך מכירתם בשביל אחר תמורת עמלה;
{{ח:תתת|(4)}} בהפעלת מלון, פנסיון, בית מרגוע, בית הארחה או בית אבות;
{{ח:תתת|(5)}} בבניית בתי מגורים או בעבודה הקשורה בהכנה או בהשלמה של בניה כאמור, לרבות עבודות חפירה, סלילת דרכים ועבודות עפר;
{{ח:תתת|(6)}} בחברה שחלה עליה חובת ניכוי במקור מתשלומים בעד שירותים או נכסים ושעיקר הכנסתה בשנת המס הוא ממכירת שירותי עיבוד נתונים ממוחשב למי שאינו בעל שליטה בה, כשעיבוד הנתונים נעשה על־ידי תוכנות שיוצרו, פותחו ותוחזקו בידי עובדי החברה; לענין זה, ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק שחל עליו סעיף קטן (א), המשלם הכנסת עבודה גם במפעלים או פעילויות אחרים, אך מרבית הכנסת העבודה משתלמת בשל עבודה שחל לגביה הפטור, יהיה פטור ממס מעסיקים גם בשל הכנסת עבודה בעד עבודה מינהלית הקשורה בשני סוגי הפעילויות.3תשלום המס
מעסיק ישלם על חשבון מס מעסיקים, במועדים שנקבעו על פי סעיף 166 לפקודה, 4% מכל הכנסת העבודה שממנה הוא חייב בניכוי מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 166 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 166
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק ישלם על חשבון מס מעסיקים, במועדים שנקבעו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודה}}, 4% מכל הכנסת העבודה שממנה הוא חייב בניכוי מס הכנסה.4תחולת הוראות הפקודהתיקונים: תש״ם
לענין דו״ח, שומה, השגה והפרשי הצמדה וריבית יחולו הוראות הפקודה על מס מעסיקים כאילו היה ניכוי שהמעסיק חייב בו, ואילו לענין ביצוע, גביה, עונשין והוראות כלליות אחרות יחולו הוראות הפקודה על מס מעסיקים כאילו היה מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין דו״ח, שומה, השגה והפרשי הצמדה וריבית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} על מס מעסיקים כאילו היה ניכוי שהמעסיק חייב בו, ואילו לענין ביצוע, גביה, עונשין והוראות כלליות אחרות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} על מס מעסיקים כאילו היה מס הכנסה.