החקיקה בישראל

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964 חוק

11
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
1
הגדרות
12
הפניות פנימיות
15
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
תשכ״ד, 84חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)PDF
XIIת״טPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בחוק זה –
”נכס עסקי“ –
(1)מכונות, ציוד ובנין או חלק מהם, המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבניה או לבתי מלון, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה;
(2)בנין או חלק ממנו המשמש להשכרה וחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954, חל עליהם;
(3)נטיעות.
יתר המונחים – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה).
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • וחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954 → חוק הגנת הדייר
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס עסקי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מכונות, ציוד ובנין או חלק מהם, המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבניה או לבתי מלון, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(2)}} בנין או חלק ממנו המשמש להשכרה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|וחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954}}, חל עליהם;
{{ח:תתת|(3)}} נטיעות.
{{ח:ת}} יתר המונחים – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה).

2זכות לניכוי תוספת פחת

נישום שבשנת המס 1962 היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי סעיף 21 לפקודה, יהא זכאי לניכוי נוסף כמפורט בסעיפים 3, 4, 6 ו־7 לחוק זה לגבי הפחת שעוד מגיע לו מהמחצית השניה של שנת המס 1963 ואילך בשל אותו נכס עסקי, והכל בכפוף להוראות סעיף 3 לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ״ד–1964.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 21 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
  • סעיף 3 לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ״ד–1964 → חוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נישום שבשנת המס 1962 היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודה}}, יהא זכאי לניכוי נוסף כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7 לחוק זה}} לגבי הפחת שעוד מגיע לו מהמחצית השניה של שנת המס 1963 ואילך בשל אותו נכס עסקי, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ״ד–1964}}.

3ניכוי נוסף אם הנכס נרכש בדולרים

(א)נרכש נכס עסקי על ידי הנישום או מטעמו בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף – הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי הפקודה; ובלבד שאם נרכש הנכס לאחר יום ו׳ בתמוז תש״ך (1 ביולי 1960) אולם לפני יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962) ושולם עליו מכס, יהיה הניכוי הנוסף 40% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) וסעיפים 4 ו־5 לא יחולו לגבי נכס שהנישום זכאי לקבל בעדו ניכוי נוסף על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
  • חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958 → חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (תשי"ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נרכש נכס עסקי על ידי הנישום או מטעמו בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף – הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; ובלבד שאם נרכש הנכס לאחר יום ו׳ בתמוז תש״ך (1 ביולי 1960) אולם לפני יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962) ושולם עליו מכס, יהיה הניכוי הנוסף 40% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} לא יחולו לגבי נכס שהנישום זכאי לקבל בעדו ניכוי נוסף על פי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (תשי"ח)|חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958}}.

4ניכוי נוסף אם הנכס נרכש במטבע־חוץ אחר

נרכש נכס עסקי על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 3 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נרכש נכס עסקי על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.

5רכישה בתנאים מיוחדים כרכישה במטבע־חוץ

לענין הסעיפים 3 ו־4, יראו כאילו נרכש נכס עסקי במטבע־חוץ, אם נרכש במישרים מהיבואן על פי היתר מאת רשות מוסמכת לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות ההגנה (כספים), 1941 → תקנות ההגנה (כספים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, יראו כאילו נרכש נכס עסקי במטבע־חוץ, אם נרכש במישרים מהיבואן על פי היתר מאת רשות מוסמכת לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (כספים)|תקנות ההגנה (כספים), 1941}}. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.

6ניכוי נוסף אם המכונות והציוד נרכשו במטבע ישראלי

היה הנכס העסקי מכונות או ציוד ונרכש על ידי הנישום במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה, בה רכש הנישום את הנכס, כדלקמן:
(1)נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1953 לבין 31 במרס 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה;
(2)נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1955 לבין 31 במרס 1957 – יהיה הניכוי הנוסף 331⁄3% מסכום הפחת כאמור;
(3)נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1957 לבין 31 במרס 1960 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור;
(4)נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1960 לבין 31 במרס 1961 – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הנכס העסקי מכונות או ציוד ונרכש על ידי הנישום במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה, בה רכש הנישום את הנכס, כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1953 לבין 31 במרס 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1955 לבין 31 במרס 1957 – יהיה הניכוי הנוסף 33<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1957 לבין 31 במרס 1960 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(4)}} נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1960 לבין 31 במרס 1961 – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת כאמור.

7ניכוי נוסף לבנין

היה הנכס העסקי בנין, ייקבע הניכוי הנוסף על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, לפי שנת גמר בנייתו או לפי שנת רכישתו – הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כדלקמן:
(1)היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף 200% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה;
(2)היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1941 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;
(3)היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 90% מסכום הפחת כאמור;
(4)היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין סוף שנת 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 45% מסכום הפחת כאמור;
(5)היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1956 – יהיה הניכוי הנוסף 30% מסכום הפחת כאמור;
(6)היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1957 לבין סוף שנת 1959 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הנכס העסקי בנין, ייקבע הניכוי הנוסף על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, לפי שנת גמר בנייתו או לפי שנת רכישתו – הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף 200% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}};
{{ח:תת|(2)}} היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1941 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(3)}} היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 90% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(4)}} היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין סוף שנת 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 45% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(5)}} היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1956 – יהיה הניכוי הנוסף 30% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(6)}} היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1957 לבין סוף שנת 1959 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור.

8חישוב ריווח הון

לצורך חישוב ריווח הון, לפי סעיפים 27 או 88–105 לפקודה, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה ממכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילו לא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 27 → פקודת מס הכנסה #סעיף 27
  • או 88–105 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 88
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך חישוב ריווח הון, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 27|סעיפים 27}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|או 88–105 לפקודה}}, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה ממכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילו לא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס.

9תחולת הוראות פקודת מס הכנסה

הוראות הפקודה יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק מהפקודה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
  • מהפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|מהפקודה}}.

10ניהול חשבונות

ניכוי לפי סעיף 2 לא יוּתר אלא אם ניהל הנישום ספרי חשבון נאותים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} לא יוּתר אלא אם ניהל הנישום ספרי חשבון נאותים.

11ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.