החקיקה בישראל

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958 חוק

13
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
1
הגדרות
6
הפניות פנימיות
15
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
3
תיקונים
היסטוריית תיקונים3 רשומות
ס״ח תשי״ח, 168חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)PDF
Xת״טPDF
תשי״ט, 194תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרות

בחוק זה –
”נכס עסקי“ – מכונות וציוד המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבתי מלון או לבתי קולנוע, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולרבות נטיעות ואינוונטר חי המשמש לחקלאות. יתר המונחים כמשמעותם בפקודת מס הכנסה, 1947 (להלן – הפקודה).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • בפקודת מס הכנסה, 1947 → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס עסקי“ – מכונות וציוד המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבתי מלון או לבתי קולנוע, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ולרבות נטיעות ואינוונטר חי המשמש לחקלאות. יתר המונחים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה, 1947}} (להלן – הפקודה).

2זכות לניכוי נוסף של פחת

נישום שבשנת המס 1957, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה – למעט פחת מלפני שנת המס 1955 שנתווסף לפי פסקת משנה (II) שבו (להלן – הפחת) – יהיה זכאי משנת המס 1957 ואילך לניכוי נוסף כמפורט בסעיפים 3, 4 ו־6.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 11(1)(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
  • פסקת משנה (II) שבו → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נישום שבשנת המס 1957, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 11(1)(ט) לפקודה}} – למעט פחת מלפני שנת המס 1955 שנתווסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|פסקת משנה (II) שבו}} (להלן – הפחת) – יהיה זכאי משנת המס 1957 ואילך לניכוי נוסף כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}.

2אזכות לניכוי נוסף של פחת בעד בנין עסקיתיקונים: תשי״ט

(א)נישום שבשנת המס 1958, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בשל בנין עסקי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה – למעט פחת מלפני שנת המס 1958 שנתווסף לפי פסקת משנה (II) שבו – יהיה זכאי משנת המס 1958 ואילך לניכוי נוסף, לפי שנת גמר הבנין או לפי שנת רכישתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כלהלן:
(1)היו גמר הבנין או הרכישה בשנת 1941 או לפני כן – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו;
(2)היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף פי שניים מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;
(3)היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו.
(ב)בסעיף זה ולהלן –
(1)”בנין עסקי“ – בנין או חלק מבנין המשמש לצרכי עסק, משלח יד או מקצוע או להשכרה;
(2)”גמר בנין“ – שעה שהבנין היה מוכן לשמש למטרה אשר לה נועד.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 11(1)(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
  • פסקת משנה (II) שבו → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נישום שבשנת המס 1958, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בשל בנין עסקי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 11(1)(ט) לפקודה}} – למעט פחת מלפני שנת המס 1958 שנתווסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|פסקת משנה (II) שבו}} – יהיה זכאי משנת המס 1958 ואילך לניכוי נוסף, לפי שנת גמר הבנין או לפי שנת רכישתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} היו גמר הבנין או הרכישה בשנת 1941 או לפני כן – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו;
{{ח:תתת|(2)}} היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף פי שניים מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;
{{ח:תתת|(3)}} היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה ולהלן –
{{ח:תתת|(1)}} ”בנין עסקי“ – בנין או חלק מבנין המשמש לצרכי עסק, משלח יד או מקצוע או להשכרה;
{{ח:תתת|(2)}} ”גמר בנין“ – שעה שהבנין היה מוכן לשמש למטרה אשר לה נועד.

3הניכוי הנוסף אם הנכס נרכש בדולרים

נרכש הנכס על ידי הנישום או מטעמו – בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע מחיר הקרן של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 1.800 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי הפקודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נרכש הנכס על ידי הנישום או מטעמו – בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע מחיר הקרן של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 1.800 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.

4הניכוי הנוסף בנכס שנרכש במטבע־חוץ אחר

נרכש הנכס על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 3 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נרכש הנכס על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.

5רכישה בתנאים מיוחדים בארץ דינה כרכישה במטבע־חוץ

לענין סעיפים 3 ו־4 יראו כאילו נרכש נכס במטבע־חוץ, אם נרכש במישרין מאת היבואן על־פי היתר מאת רשות מוסמכת על־פי תקנות ההגנה, 1939. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} יראו כאילו נרכש נכס במטבע־חוץ, אם נרכש במישרין מאת היבואן על־פי היתר מאת רשות מוסמכת על־פי תקנות ההגנה, 1939. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.

6הניכוי הנוסף בנכס שנרכש במטבע של ארץ־ישראל או של ישראל

נרכש הנכס על ידי הנישום במטבע שהיה או שהנו הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכש הנישום את הנכס, כזה:
(1)נרכש הנכס בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף פי חמישה מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;
(2)נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת 1941 לבין סוף 1945 – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת כאמור;
(3)נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1946 לבין סוף שנת 1948 – יהיה הניכוי הנוסף פי שנים מסכום הפחת כאמור;
(4)נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1949 לבין סוף שנת 1950 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;
(5)נרכש הנכס בשנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת כאמור;
(6)נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין 31 במרס 1953 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נרכש הנכס על ידי הנישום במטבע שהיה או שהנו הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכש הנישום את הנכס, כזה:
{{ח:תת|(1)}} נרכש הנכס בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף פי חמישה מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;
{{ח:תת|(2)}} נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת 1941 לבין סוף 1945 – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(3)}} נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1946 לבין סוף שנת 1948 – יהיה הניכוי הנוסף פי שנים מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(4)}} נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1949 לבין סוף שנת 1950 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(5)}} נרכש הנכס בשנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת כאמור;
{{ח:תת|(6)}} נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין 31 במרס 1953 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת כאמור.

7ניכוי נוסף לשנות המס 1955 ו־1956

נישום שבשנת המס 1955 או בשנת המס 1956 היה זכאי לנכות פחת, יותר לו ניכוי נוסף כאמור לפי חוק זה, אלא שהניכוי הנוסף בעד שנת המס 1955 לא יותר אלא מהכנסת הנישום בשנת המס 1957 והנובעת מאותו מפעל שבו השתמש הנישום בנכס העסקי, והניכוי הנוסף בעד שנת המס 1956 לא יותר כניכוי אלא מהכנסתו כאמור בשנת המס 1958. על הניכוי הנוסף לפי סעיף זה, יחולו הוראות התנאי המגביל השני לסעיף 11(1)(ט) לפקודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • התנאי המגביל השני לסעיף 11(1)(ט) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נישום שבשנת המס 1955 או בשנת המס 1956 היה זכאי לנכות פחת, יותר לו ניכוי נוסף כאמור לפי חוק זה, אלא שהניכוי הנוסף בעד שנת המס 1955 לא יותר אלא מהכנסת הנישום בשנת המס 1957 והנובעת מאותו מפעל שבו השתמש הנישום בנכס העסקי, והניכוי הנוסף בעד שנת המס 1956 לא יותר כניכוי אלא מהכנסתו כאמור בשנת המס 1958. על הניכוי הנוסף לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|התנאי המגביל השני לסעיף 11(1)(ט) לפקודה}}.

8חישוב ריווח ההון

לצורך חישוב ריווח ההון, לפי סעיף 5א לפקודה, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילולא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס. הוראות סעיף זה יחולו גם אם הנכס העסקי נמכר לפני תחילתו של חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 27
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך חישוב ריווח ההון, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 27|סעיף 5א לפקודה}}, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילולא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס. הוראות סעיף זה יחולו גם אם הנכס העסקי נמכר לפני תחילתו של חוק זה.

9ניכוי לנישום לפי החוק לעידוד השקעות הון

נישום שביקש כי ניכוי פחת שהוא זכאי לו על נכסים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1955 יחושב על פי האמור בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950, רשאי, עם הגשת דין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1957, לתבוע כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה אותו סעיף חל לגבי אותם הנכסים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950 → חוק לעידוד השקעות הון 1950 #סעיף 10
  • אותו סעיף → חוק לעידוד השקעות הון 1950 #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נישום שביקש כי ניכוי פחת שהוא זכאי לו על נכסים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1955 יחושב על פי האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון 1950#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950}}, רשאי, עם הגשת דין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1957, לתבוע כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון 1950#סעיף 10|אותו סעיף}} חל לגבי אותם הנכסים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.

9אניכוי לנישום לפי החוק לעידוד השקעות הוןתיקונים: תשי״ט

נישום שביקש, כי ניכוי פחת, שהוא זכאי לו על בנינים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1958, יחושב על פי האמור בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950 רשאי, עם הגשת הדין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1958, לתבוע, כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה אותו סעיף חל לגבי אותם הבנינים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950 → חוק לעידוד השקעות הון 1950 #סעיף 10
  • אותו סעיף → חוק לעידוד השקעות הון 1950 #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נישום שביקש, כי ניכוי פחת, שהוא זכאי לו על בנינים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1958, יחושב על פי האמור {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון 1950#סעיף 10|בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950}} רשאי, עם הגשת הדין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1958, לתבוע, כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון 1950#סעיף 10|אותו סעיף}} חל לגבי אותם הבנינים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.

10תחולת הוראות פקודת מס הכנסה

הוראות הפקודה יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק מהפקודה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הפקודה → פקודת מס הכנסה
  • מהפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|מהפקודה}}.

11ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.