1הגדרות
בחוק זה –
”הלוואה“ – הלוואה שנתקיימו בה כל אלה:
(1)נתקבלה ביום הקובע או לפניו ונפרעה, כולה או מקצתה, לאחר אותו יום;
(2)משמשת למקבלה בהשגת הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) – בתעשיה, בתחבורה, בחקלאות ובכלל זה בתי אריזה של תוצרת חקלאית, בבניה או בבית מלון;
(3)נותן ההלוואה אינו נמנה עם המפורטים בתוספת;
(4)הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שניתנה בתום לב;
”הלוואה צמודה למטבע־חוץ“ – הלוואה שבה הקרן צמודה לשער החליפין הרשמי, או שנתקבלה במטבע־חוץ באישור המפקח על מטבע־חוץ כמשמעותו בתקנות ההגנה (כספים), 1941, ושיש להחזירה במטבע־חוץ;
”מדד יוקר המחיה“ – כמשמעותו בחוק מילווה בטחון, תשי״ז–1956;
”היום הקובע“ – יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962);
”הפרשי הצמדה“ –
(1)סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע־חוץ עקב שינוי שחל בשער החליפין של אותו מטבע ביום הקובע;
(2)סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום א׳ בשבט תשי״ט (1 בינואר 1959) ליום כ״ו בטבת תשכ״ה (31 בדצמבר 1964), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע;
(3)סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד אחר עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום א׳ בשבט תשי״ט (1 בינואר 1959) ליום כ״ו בטבת תשכ״ה (31 בדצמבר 1964), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע, אך לא יותר מהסכום שהיה מתווסף כאמור אילו היתה הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה;
”נכס עסקי“ – כמשמעותו בחוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964;
יתר המונחים כמשמעותם בפקודה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- בתקנות ההגנה (כספים), 1941 → תקנות ההגנה (כספים)
- בחוק מילווה בטחון, תשי״ז–1956 → חוק מילווה בטחון
- בחוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964 → חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)
- בפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה“ – הלוואה שנתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתקבלה ביום הקובע או לפניו ונפרעה, כולה או מקצתה, לאחר אותו יום;
{{ח:תתת|(2)}} משמשת למקבלה בהשגת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה) – בתעשיה, בתחבורה, בחקלאות ובכלל זה בתי אריזה של תוצרת חקלאית, בבניה או בבית מלון;
{{ח:תתת|(3)}} נותן ההלוואה אינו נמנה עם המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(4)}} הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שניתנה בתום לב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה צמודה למטבע־חוץ“ – הלוואה שבה הקרן צמודה לשער החליפין הרשמי, או שנתקבלה במטבע־חוץ באישור המפקח על מטבע־חוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (כספים)|בתקנות ההגנה (כספים), 1941}}, ושיש להחזירה במטבע־חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד יוקר המחיה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מילווה בטחון|בחוק מילווה בטחון, תשי״ז–1956}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ –
{{ח:תתת|(1)}} סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למטבע־חוץ עקב שינוי שחל בשער החליפין של אותו מטבע ביום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום א׳ בשבט תשי״ט (1 בינואר 1959) ליום כ״ו בטבת תשכ״ה (31 בדצמבר 1964), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע;
{{ח:תתת|(3)}} סכום שנוסף לקרן הלוואה צמודה למדד אחר עקב עליית אותו מדד בתקופה שבין יום א׳ בשבט תשי״ט (1 בינואר 1959) ליום כ״ו בטבת תשכ״ה (31 בדצמבר 1964), ואותו סכום נפרע לאחר היום הקובע, אך לא יותר מהסכום שהיה מתווסף כאמור אילו היתה הלוואה צמודה למדד יוקר המחיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס עסקי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)|בחוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964}};
{{ח:ת}} יתר המונחים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}.2ניכוי הפרשי הצמדה
(א)סכום הפרשי הצמדה ששילם נישום בשנת מס 1962 או בכל שנת מס שלאחריה ינוכה מהכנסתו החייבת לאותה שנת מס שבה שילם ולשלוש שנות המס שלאחריה, לכל שנה 25% מאותו סכום, ולענין זה יראו הפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962) לבין כ״ה באדר ב׳ תשכ״ב (31 במרס 1962) כאילו שולמו בשנת המס 1962.
(ב)אם בשנת מס פלונית אי אפשר היה לנכות את הפרשי ההצמדה שהותר לנכותם לפי סעיף קטן (א), יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד לענין סעיף 28 לפקודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 28 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום הפרשי הצמדה ששילם נישום בשנת מס 1962 או בכל שנת מס שלאחריה ינוכה מהכנסתו החייבת לאותה שנת מס שבה שילם ולשלוש שנות המס שלאחריה, לכל שנה 25% מאותו סכום, ולענין זה יראו הפרשי הצמדה ששולמו בתקופה שבין יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962) לבין כ״ה באדר ב׳ תשכ״ב (31 במרס 1962) כאילו שולמו בשנת המס 1962.
{{ח:תת|(ב)}} אם בשנת מס פלונית אי אפשר היה לנכות את הפרשי ההצמדה שהותר לנכותם לפי סעיף קטן (א), יראו את הסכום שלא נוכה כהפסד לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 28|סעיף 28 לפקודה}}.3הלוואה צמודה לרכישת נכס עסקי
(א)נישום שקיבל הלוואה לרכישת נכס עסקי ובשל אותה הלוואה הוא עשוי להתחייב בתשלום הפרשי הצמדה, יהיה זכאי, לפי בחירתו, לניכוי לפי חוק זה בשל ההלוואה האמורה, או לניכוי נוסף לפי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964, בשל אותו נכס.
(ב)רואים נישום כאילו קיבל הלוואה לשם רכישת נכס עסקי, הכל כאמור בסעיף קטן (א), אם ביום הקובע היה לו נכס עסקי שעליו היה זכאי אותה שעה לניכוי פחת וההלוואה נתקבלה תוך שנה לפני רכישתו או תוך שנה לאחר רכישתו של אותו נכס; הוא הדין אף אם נתקבלה הלוואה כאמור במועד אחר, זולת אם הנישום הוכיח שהשתמש בהלוואה למטרה שאיננה רכישת נכס עסקי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964 → חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נישום שקיבל הלוואה לרכישת נכס עסקי ובשל אותה הלוואה הוא עשוי להתחייב בתשלום הפרשי הצמדה, יהיה זכאי, לפי בחירתו, לניכוי לפי חוק זה בשל ההלוואה האמורה, או לניכוי נוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)|חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964}}, בשל אותו נכס.
{{ח:תת|(ב)}} רואים נישום כאילו קיבל הלוואה לשם רכישת נכס עסקי, הכל כאמור בסעיף קטן (א), אם ביום הקובע היה לו נכס עסקי שעליו היה זכאי אותה שעה לניכוי פחת וההלוואה נתקבלה תוך שנה לפני רכישתו או תוך שנה לאחר רכישתו של אותו נכס; הוא הדין אף אם נתקבלה הלוואה כאמור במועד אחר, זולת אם הנישום הוכיח שהשתמש בהלוואה למטרה שאיננה רכישת נכס עסקי.1
חבר־בני־אדם –
(א)שהוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה;
(ב)שמקבל ההלוואה הוא, במישרין או בעקיפין, אחד מבעלי השליטה בו כאמור בסעיף 76 לפקודה;
(ג)שיש לו, במישרין או בעקיפין, שליטה במקבל ההלוואה;
(ד)שהוא שותף למקבל ההלוואה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר־בני־אדם –
{{ח:תת|(א)}} שהוא חברת מעטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}};
{{ח:תת|(ב)}} שמקבל ההלוואה הוא, במישרין או בעקיפין, אחד מבעלי השליטה בו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}};
{{ח:תת|(ג)}} שיש לו, במישרין או בעקיפין, שליטה במקבל ההלוואה;
{{ח:תת|(ד)}} שהוא שותף למקבל ההלוואה.2תיקונים: תשכ״ד
יחיד שהוא קרובו של מקבל ההלוואה או שותפו; ואם מקבל ההלוואה הוא חבר־בני־אדם – יחיד שהוא אחד מבעלי השליטה בו כאמור בסעיף 76 לפקודה, או קרוב שלו;
”קרוב“ לענין זה – בן זוג לרבות אחיו וצאצאיו, וכן צאצא, הורה, הורה של הורה, לרבות בני זוגם, אחיהם וצאצאיהם.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יחיד שהוא קרובו של מקבל ההלוואה או שותפו; ואם מקבל ההלוואה הוא חבר־בני־אדם – יחיד שהוא אחד מבעלי השליטה בו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}, או קרוב שלו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“{{ח:הערה|,}} לענין זה – בן זוג לרבות אחיו וצאצאיו, וכן צאצא, הורה, הורה של הורה, לרבות בני זוגם, אחיהם וצאצאיהם.