תוכן החוק
1מטרה
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.2הטרדה מאיימת – מהי?תיקונים: תשס״ט
(א)הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1)בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2)בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3)ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4)בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
(5)בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס״ט–2008.
(ג)לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס״ט–2008 → חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
{{ח:תתת|(3)}} ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
{{ח:תתת|(4)}} בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
{{ח:תתת|(5)}} בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים|חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס״ט–2008}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.3הגדרותתיקונים: תשס״ט־2
בחוק זה –
”בית משפט“ – בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה:
(1)לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע – גם בית משפט ובית דין המוסמכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה;
(2)לענין פוגע או נפגע שהוא קטין ושבית משפט לנוער דן בענינו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) – גם בית משפט לנוער;
”בית משפט לנוער“ – כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
”חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
”חוק כלי היריה“ – חוק כלי היריה, התש״ט–1949;
”חוק למניעת אלימות במשפחה“ – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991;
”נפגע“ – מי שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)ננקטה נגדו הטרדה מאיימת;
(2)הוא מצוי בסכנה כמפורט בסעיף 4(ב)(1);
(3)אדם עלול לבצע בו עבירת מין כאמור בסעיף 4(ב)(1);
(4)בוצע בו מעשה כאמור בסעיף 4(ב)(2);
ולענין נפגע שהוא קטין – גם מי שאחראי עליו על פי דין;
”פוגע“ – מי שנקט הטרדה מאיימת או שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 4(ב)(1) או (2);
”צו מניעת הטרדה מאיימת“ – צו כאמור בסעיף 4(א) או (ב);
”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
”רשות ביטחון“ – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת כמשמעותו בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ״ח–1968, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- חוק למניעת אלימות במשפחה → חוק למניעת אלימות במשפחה
- חוק הנוער (טיפול והשגחה) → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
- בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
- בחוק למניעת אלימות במשפחה → חוק למניעת אלימות במשפחה
- החוק האמור → חוק למניעת אלימות במשפחה
- חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
- חוק כלי היריה, התש״ט–1949 → חוק כלי היריה
- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
- בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ״ח–1968 → חוק משכן הכנסת ורחבתו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע – גם בית משפט ובית דין המוסמכים לדון לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין פוגע או נפגע שהוא קטין ושבית משפט לנוער דן בענינו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}} – גם בית משפט לנוער;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט לנוער“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כלי היריה“ – {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת אלימות במשפחה“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע“ – מי שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ננקטה נגדו הטרדה מאיימת;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מצוי בסכנה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(3)}} אדם עלול לבצע בו עבירת מין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} בוצע בו מעשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(2)}};
{{ח:תת}} ולענין נפגע שהוא קטין – גם מי שאחראי עליו על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוגע“ – מי שנקט הטרדה מאיימת או שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1) או (2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מניעת הטרדה מאיימת“ – צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א) או (ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ביטחון“ – משטרת ישראל, הרשות להגנה על עדים, משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת ורחבתו|בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ״ח–1968}}, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.4צו מניעת הטרדה מאיימתתיקונים: תשע״א
(א)נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו־(6).
(ב)נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):
(1)התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(2)סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו אם נוכח בית המשפט כי המעשה שבשלו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 19 לחוק האמור.
(ד)אלה רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת:
(1)הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
(2)היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
(3)תובע משטרתי;
(4)עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 18
- סעיף 19 לחוק האמור → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 19
- חוק הנוער (טיפול והשגחה) → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(1) עד (4)}}, ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(5) ו־(6)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)(1) עד (6)}}:
{{ח:תתת|(1)}} התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;
{{ח:תתת|(2)}} סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו אם נוכח בית המשפט כי המעשה שבשלו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 18|סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 19|סעיף 19 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} אלה רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת:
{{ח:תתת|(1)}} הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} תובע משטרתי;
{{ח:תתת|(4)}} עובד סוציאלי שהתמנה על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}.5הוראות הצו
(א)צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
(1)להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2)לאיים על הנפגע;
(3)לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4)ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5)להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6)לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
(ב)ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6) –
(1)רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר;
(2)ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו:
(א)פקיד הרישוי, כהגדרתו בחוק כלי היריה;
(ב)משטרת ישראל;
(ג)צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה;
(ד)רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.
(3)לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה (2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו, להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו; לענין זה, ”בעל רישיון מיוחד“, ”מפעל ראוי“ ו”הממונה“ – כהגדרתם בסעיף 2ג(א)(2) ו־(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה.
(ג)ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 4(א) סיפה או 4(ב), שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת האיסור בצו.
(ד)צו מניעת הטרדה מאיימת יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
(ה)תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לרבות חילוטה, יפורטו בצו מניעת הטרדה מאיימת.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק כלי היריה → חוק כלי היריה
- בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה → חוק כלי היריה #סעיף 5ב
- בסעיף 2ג(א)(2) ו־(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה → חוק למניעת אלימות במשפחה #סעיף 2ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
{{ח:תתת|(1)}} להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
{{ח:תתת|(2)}} לאיים על הנפגע;
{{ח:תתת|(3)}} לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
{{ח:תתת|(5)}} להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
{{ח:תתת|(6)}} לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
{{ח:תת}} והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המחויב בצו, לאלתר;
{{ח:תתת|(2)}} ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו:
{{ח:תתתת|(א)}} פקיד הרישוי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} צבא הגנה לישראל – אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה#סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה}};
{{ח:תתתת|(ד)}} רשות ביטחון – רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.
{{ח:תתת|(3)}} לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה (2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו, להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו; לענין זה, ”בעל רישיון מיוחד“, ”מפעל ראוי“ ו”הממונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 2ג|בסעיף 2ג(א)(2) ו־(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) סיפה}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4(ב)}}, שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת האיסור בצו.
{{ח:תת|(ד)}} צו מניעת הטרדה מאיימת יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לרבות חילוטה, יפורטו בצו מניעת הטרדה מאיימת.6תקופת תוקף
תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.7סדרי דיןתיקונים: תשס״ח
(א)בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
(ב)ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
(ג)נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.
(ד)דיון בבקשה לפי סעיף 5(ב)(3) יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין.
(ה)בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.
{{ח:תת|(ד)}} דיון בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(3)}} יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.8הפרת צו
(א)הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר.
(ב)לא תהא זו הגנה טובה למי שהפר את צו מניעת הטרדה מאיימת, שהנפגע או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תהא זו הגנה טובה למי שהפר את צו מניעת הטרדה מאיימת, שהנפגע או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.9הוצאות ופיצויים בפניית סרק
דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:
(1)הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
(2)פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:
{{ח:תתת|(1)}} הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
{{ח:תתת|(2)}} פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.10סמכות
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלהחליט בבקשה לתת צו לפי סעיף 4, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלהחליט בבקשה לתת צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.11שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.12ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ״ד–2024.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)|תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ״ד–2024}}.}}13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.}}14
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.}}