| סכום המס | הזיכוי |
| על 1,000 לירות | 100% |
| על 1,000 לירות נוספות | 75% |
| על 1,000 לירות נוספות | 662⁄3% |
| על כל סכום נוסף | 50% |
↺ פנימיות: 2▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין שהיא הפקעה או מכירה שלפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} רואים בה את המוכר כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין – לגבי החלק האמור – יינתן למוכר זיכוי מן המס שהוא חייב בו, בסכומים אלה:
{{ח:תת}} <table>
<tr><th width="150px">סכום המס</th><th width="150px">הזיכוי</th></tr>
<tr><td>על 1,000 לירות</td><td>100%</td></tr>
<tr><td>על 1,000 לירות נוספות</td><td>75%</td></tr>
<tr><td>על 1,000 לירות נוספות</td><td>66<sup>2</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>%</td></tr>
<tr><td>על כל סכום נוסף</td><td>50%</td></tr>
</table>
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”המס“ – למעט מס הרכישה שיחיד חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות במקרקעין המשותפת לאחדים יינתן הזיכוי לכל אחד מן השותפים בשיעור חלקו היחסי בזכות.פרק חמישי 1: פטור לדירת מגורים מזכה
49הגדרה וחזקהתיקונים: תשל״ה־2, תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשנ״ט־3, תשפ״ג־7
(א)לענין פרק זה,
”בעלות“ – לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת ”זכות במקרקעין“;
”היום הקובע“ – יום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998);
”דירת מגורים מזכה“ – דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
(1)ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
(2)ארבע השנים שקדמו למכירתה;
לענין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו, או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שימשה הדירה למגורים; לענין התקופה הקבועה בפסקה (1) – לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום הקובע, ולענין התקופה הקבועה בפסקה (2) – לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר.
(ב)לענין פרק זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים או ילדים יתומים מאחד או משני הוריהם – כמוכר אחד.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת), התשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}},
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעלות“ – לרבות חכירה כמשמעותה בהגדרת ”זכות במקרקעין“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים מזכה“ – דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים לפחות באחת משתי התקופות שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} ארבע חמישיות מהתקופה שבשלה מחושב השבח;
{{ח:תתתת|(2)}} ארבע השנים שקדמו למכירתה;
{{ח:תתת}} לענין הגדרה זו, יראו תקופה שבה לא נעשה בדירה שימוש כלשהו, או תקופה שבה שימשה הדירה לפעולות חינוך, לרבות פעוטון, או דת כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כתקופה שבה שימשה הדירה למגורים; לענין התקופה הקבועה בפסקה (1) – לא תובא בחשבון תקופה שקדמה ליום הקובע, ולענין התקופה הקבועה בפסקה (2) – לא תובא בחשבון תקופה כאמור, אם ביקש זאת המוכר.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת)|קביעת מס שבח מקרקעין (תקופה שבה שימשה דירה לפעולות חינוך או דת), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}} יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים למעט ילדים נשואים או ילדים יתומים מאחד או משני הוריהם – כמוכר אחד.49אתנאים לפטורתיקונים: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט־3, תשע״ג־2, תשפ״ה
(א)תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים בפרק זה, יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.
(א1)על אף האמור בסעיף 49ב, עלה סכום שווי המכירה על 5,008,000 שקלים חדשים (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), ויעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף לסעיף 49ב, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2025)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תושב ישראל או תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, המוכר את כל הזכויות במקרקעין שיש לו בדירת מגורים מזכה, שלגביה נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|פרק 5-1|בפרק זה}}, יהיה זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, לפטור ממס במכירתה; לעניין סעיף קטן זה, יראו תושב חוץ כמי שיש לו דירת מגורים במדינה שבה הוא תושב, כל עוד לא המציא אישור משלטונות המס באותה מדינה כי אין לו דירה כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49ב|בסעיף 49ב}}, עלה סכום שווי המכירה על 5,008,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} (בסעיף קטן זה – סכום התקרה), יהיה המוכר זכאי לפטור ממס על חלק השווי שעד סכום התקרה, ויראו את סכום ההפרש שבין שווי המכירה לסכום התקרה כדמי מכר של זכות אחרת בדירת מגורים מזכה החייבת במס אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות; הסכום הנקוב בסעיף קטן זה יתואם בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), ויעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אך בכפוף {{ח:פנימי|סעיף 49ב|לסעיף 49ב}}, מוכר המוכר חלק מזכויותיו בדירת מגורים מזכה שתמורתה היא שירותי בנייה בבניין שייבנה על הקרקע שעליה נמצאת דירת המגורים המזכה, זכאי על פי בקשתו, שתוגש במועד האמור בסעיף קטן (א), לפטור ממס על החלק הנמכר בדירת המגורים המזכה.49בפטור לדירת מגורים מזכהתיקונים: תש״ם, תשנ״ג־3, תשנ״ז, תשנ״ט־3, תש״ס, תשס״ה־3, תשע״א־5, תשע״ב־3, תשע״ג־2, תשע״ו־4
המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
(2)הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א, והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פסקה זו; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה כאמור בסעיף 49ג(3) ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה שבסעיף 49ג במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;
(3)
(4)
(5)המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
(ב)לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(ג)אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
(6)בפסקה זו –
”מוסד ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 61(ד) או כמשמעותו בסעיף 61(ה);
”דירת מגורים“ – דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1, אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי;
(ב)המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1)המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור בסעיף 9(2) לפקודה (להלן – דין וחשבון שנתי) והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
(2)המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים (להלן – סכום התמורה) למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי;
(3)לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
(4)אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
(5)המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש כאמור בדין וחשבון השנתי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 9(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוכר דירת מגורים מזכה יהא זכאי לפטור ממס במכירתה אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(2)}} הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה, דירת מגורים אחרת כאמור, בפטור ממס לפי פסקה זו; הוראה זו לא תחול על מכירת חלק בדירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}} ועל מכירת דירה שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) אם בשל החלק או הדירה האמורים הוחלה החזקה {{ח:פנימי|סעיף 49ג|שבסעיף 49ג}} במכירת דירת מגורים אחרת בפטור ממס לפי פסקה זו;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל המוכר בירושה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש;
{{ח:תתת|(ב)}} לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:תתת|(ג)}} אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
{{ח:תת|(6)|(א)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ד)}} או כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ה)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, אף כשהיא בבעלותו או בחכירתו של מוסד ציבורי;
{{ח:תתת|(ב)}} המכירה היא של דירת מגורים מזכה שקיבל בירושה מוכר שהוא מוסד ציבורי ובלבד שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} המוסד הציבורי מגיש דין וחשבון שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודה}} (להלן – דין וחשבון שנתי) והגיש דין וחשבון כדין בשנים שקדמו לשנת המכירה;
{{ח:תתתת|(2)}} המוסד הציבורי עשה שימוש בכל סכום התמורה שנתקבל ממכירת דירת המגורים (להלן – סכום התמורה) למטרותיו הציבוריות ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש האמור בדין וחשבון השנתי;
{{ח:תתתת|(3)}} לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד;
{{ח:תתתת|(4)}} אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה;
{{ח:תתתת|(5)}} המוריש קבע בצוואתו שימוש מוגדר למטרות הציבוריות של המוסד הציבורי בכל סכום התמורה ורואה החשבון שלו יאשר את השימוש כאמור בדין וחשבון השנתי.49גחזקת דירת מגורים יחידהתיקונים: תש״ם, תשנ״ז, תשס״ה־3, תשע״ג־2, תשע״ו־4, תשפ״ג־6
לענין סעיף 49ב(2), יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:
(1)היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב־24 החודשים שקדמו למכירה;
(2)היא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997);
(3)חלקו של המוכר בבעלותה הוא אינו עולה על שליש, ולגבי דירה שהתקבלה בירושה – אינו עולה על מחצית;
(4)היא דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי סעיף 49ב(5)(א) ו־(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}}, יראו את הדירה הנמכרת כדירת המגורים היחידה שבבעלות המוכר גם אם יש לו, בנוסף על הדירה הנמכרת, דירת מגורים שנתקיים לגביה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נרכשה כתחליף לדירה הנמכרת ב־24 החודשים שקדמו למכירה;
{{ח:תת|(2)}} היא הושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997);
{{ח:תת|(3)}} חלקו של המוכר בבעלותה הוא אינו עולה על שליש, ולגבי דירה שהתקבלה בירושה – אינו עולה על מחצית;
{{ח:תת|(4)}} היא דירה שהתקבלה בירושה והתקיימו בה תנאי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(5)(א) ו־(ב)}}.49דחזקת דירת מגורים נוספתתיקונים: תש״ם, תשנ״ז, תשע״ג־2, תשע״ו־4
לענין סעיף 49ב(2) יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997); לענין זה, ”זכויות“ – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}} יראו כדירת מגורים נוספת גם דירה המשמשת למגורים או מיועדת למגורים לפי טיבה שהיא בבעלותו של איגוד, למעט דירה המהווה מלאי עסקי לענין מס הכנסה, אך למוכר יש באמצעות זכויותיו באיגוד, במישרין או בעקיפין, חלק העולה על שליש בבעלות בה, ולגבי מוכר שירש את זכויותיו באיגוד – חלק העולה על מחצית בבעלות בה, והיא לא הושכרה בשכירות מוגנת לפני יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997); לענין זה, ”זכויות“ – כל אחת מאלה: הזכות לקבלת נכסי האיגוד בעת פירוקו, הזכות לקבל רווחים והזכות למנות מנהלים.49הפטור חד פעמי – הוראה מיוחדתתיקונים: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט־2, תשנ״ט־3, תשע״ג־2, תשפ״ה
(א)על אף הוראות סעיף 49ב, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה – הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
(1)במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה – הדירה הנוספת);
(2)המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
(3)סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 2,252,000 שקלים חדשים ;
(4)המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה בסעיף 9(ג), בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 16א (בסעיף זה – הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
(א1)על אף הוראות סעיף 49ב, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,746,000 שקלים חדשים , יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווי להפרש שבין 2,252,000 שקלים חדשים לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
(א2)הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027) ויעוגלו ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
(ב)פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2025)
(מתואם לשנת 2025)
(מתואם לשנת 2025)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, המוכר דירת מגורים מזכה (בסעיף זה – הדירה הראשונה), יהיה זכאי לפטור ממס במכירתה, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במועד המכירה של הדירה הראשונה יש בבעלותו, דירת מגורים נוספת אחת בלבד (בסעיף זה – הדירה הנוספת);
{{ח:תתת|(2)}} המוכר מכר את הדירה הנוספת בפטור ממס, בתוך 12 חודשים מיום מכירת הדירה הראשונה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום השווי של הדירה הראשונה ושל הדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 2,252,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}};
{{ח:תתת|(4)}} המוכר רכש בשנה שלפני מכירת הדירה הנוספת או ירכוש בשנה שלאחר מכירתה, דירת מגורים אחרת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}} (בסעיף זה – הדירה החלופית), בסכום השווה לשלושה רבעים לפחות משווי הדירות כאמור בפסקה (3); הדירה החלופית לא תבוא במניין הדירות כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב}}, התקיימו במוכר דירה ראשונה הוראות סעיף קטן (א)(1), (2) ו־(4), וסכום השווי של הדירה הראשונה והדירה הנוספת, יחד, לא עלה על 3,746,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}}, יהיה המוכר זכאי לפטור ממס במכירה של הדירה הראשונה, על סכום השווי להפרש שבין 2,252,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} לבין סכום השווי של הדירה הנוספת; את יתרת סכום השווי של הדירה הראשונה יראו כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי מהשווי של הזכות כולה, כיחס שבין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו לבין מלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(א2)}} הסכומים הנקובים בסעיף זה יתואמו בתחילת כל שנת מס, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, לפי שיעור עליית המדד, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027) ויעוגלו ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים.
{{ח:תת|(ב)}} פטור לפי סעיף זה לא יינתן למוכר אחד יותר מפעם אחת.49וסייג לדירה שנתקבלה במתנהתיקונים: תש״ם, תשס״ה־3, תשע״ג־2
(א)על אף האמור בהוראות הקודמות של פרק זה לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –
(1)אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;
(2)אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים.
(ב)מוכר כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, יתחיל לגביו מנין השנים האמורות מיום שמלאו לו 18 שנים.
(ג)לענין סעיף זה –
(1)יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;
(2)אם הבעלות בדירה הנמכרת משותפת לבני־זוג, יביאו בחשבון לענין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) את גילו של המבוגר שבהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בהוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}} לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –
{{ח:תתת|(1)}} אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} מוכר כאמור בסעיף קטן (א) שקיבל את הדירה לפני שמלאו לו 18 שנים, יתחיל לגביו מנין השנים האמורות מיום שמלאו לו 18 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו קבלת 50% לפחות ממחיר הדירה במתנה, בתוך שלוש שנים שקדמו לרכישתה, כקבלתה במתנה;
{{ח:תתת|(2)}} אם הבעלות בדירה הנמכרת משותפת לבני־זוג, יביאו בחשבון לענין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) את גילו של המבוגר שבהם.49זכשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניהתיקונים: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשנ״ט־3, תשס״ה־3, תשע״ג־2, [ק״ת הודעות], תשפ״ה
(א)במכירת דירת מגורים מזכה, שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת), יהא המוכר זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי סעיף 73, לפטור, בכפוף, להוראות סעיפים 49א ו־49ב, בשל סכום שווי המכירה, עד לסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה הנוספת כאמור (להלן – סכום שווי הדירה).
(2)היה סכום שווי הדירה כאמור בפסקה (1) נמוך מ־2,428,100 שקלים חדשים יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה הנוספת כאמור, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין 2,428,100 שקלים חדשים לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך.
(3)סכום הפטור הכולל לפי פסקאות (1) ו־(2) בשל מכירת דירה כאמור, שבנייתה הסתיימה לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ואשר יום רכישתה על ידי המוכר קדם למועד האמור, לא יפחת מ־607,000 שקלים חדשים .
(4)יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים הפטורים ממס לפי פסקאות (1) עד (3), כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
(5)הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה יתואמו אחת לשנה, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, ב־16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בינואר של אותה שנה לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים; המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים כפי שעודכנו; לענין פסקה זו –
”המדד“ – כהגדרתו בסעיף 9(ג2);
”המדד הבסיסי“ – המדד שיפורסם ביום ז׳ בשבט התשפ״ז (15 בינואר 2027).
(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה.
(ב)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2025)
(מתואם לשנת 2025)
(מתואם לשנת 2025)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} במכירת דירת מגורים מזכה, שלדעת המנהל התמורה המשתלמת בעדה הושפעה מאפשרויות קיימות או צפויות לבניית שטח גדול יותר מהשטח הכולל הנמכר (להלן – זכויות לבנייה נוספת), יהא המוכר זכאי, על פי בקשתו שתוגש במועד ההצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}}, לפטור, בכפוף, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49א|סעיפים 49א}} {{ח:פנימי|סעיף 49ב|ו־49ב}}, בשל סכום שווי המכירה, עד לסכום שיש לצפות לו ממכירתה של הדירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ללא הזכויות לבניה הנוספת כאמור (להלן – סכום שווי הדירה).
{{ח:תתת|(2)}} היה סכום שווי הדירה כאמור בפסקה (1) נמוך מ־2,428,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה הנוספת כאמור, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין 2,428,100 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}} לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך.
{{ח:תתת|(3)}} סכום הפטור הכולל לפי פסקאות (1) ו־(2) בשל מכירת דירה כאמור, שבנייתה הסתיימה לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997) ואשר יום רכישתה על ידי המוכר קדם למועד האמור, לא יפחת מ־607,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2025)}}.
{{ח:תתת|(4)}} יראו את יתרת סכום שווי המכירה לאחר הפחתת הסכומים הפטורים ממס לפי פסקאות (1) עד (3), כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה, כיחס חלק שווי המכירה המתייחס לזכות זו למלוא שווי המכירה, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תתת|(5)}} הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה יתואמו אחת לשנה, למעט בשנות המס 2025 עד 2027, ב־16 בינואר, לפי שיעור עליית המדד שיפורסם בינואר של אותה שנה לעומת המדד הבסיסי, ויעוגלו ל־100 השקלים החדשים הקרובים; המנהל יפרסם ברשומות את הסכומים כפי שעודכנו; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג2)}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שיפורסם ביום ז׳ בשבט התשפ״ז (15 בינואר 2027).
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של המוכר בדירת המגורים המזכה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(א1) יחולו גם במכירת משק חקלאי הכולל את דירת מגוריו של המוכר, כאשר לא ניתן למכור את הדירה בנפרד.49ז1פטור על תשלומי איזוןתיקונים: תשנ״ה־7
תשלומי איזון כמשמעותם בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, ששולמו לבעל דירה, פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות ההרחבה, ממוכר מרצון לקונה מרצון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 71ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תשלומי איזון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 71ב|בסעיף 71ב(ד) לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, ששולמו לבעל דירה, פטורים ממס כל עוד סכומם אינו עולה על מחצית התמורה שיש לצפות לה ממכירת הדירה, ללא זכויות ההרחבה, ממוכר מרצון לקונה מרצון.49חכללים למגורי קבעתיקונים: תש״ם
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר מהותם של מגורי קבע לענין פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר מהותם של מגורי קבע לענין {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק זה}}.49טתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק חמישי 2: אופציה במקרקעין
49יהגדרותתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־4
(א)בסעיף זה –
”אופציה“ – זכות לרכישה של זכות במקרקעין למעט זכות לרכישה של זכות באיגוד, שהתקיימו לגביה כל אלה:
(1)האופציה ניתנה בכתב;
(2)האופציה ניתנת להעברה ולמימוש בתנאים הקבועים בהסכם האופציה;
(3)התחייבות המוכר בהסכם האופציה למכירת הזכות במקרקעין בתנאים הקבועים בהסכם היא בלתי חוזרת;
(4)האופציה ניתנת למימוש בתקופת האופציה; בסעיף זה, ”תקופת האופציה“ – תקופה שאינה עולה על 24 חודשים מיום מתן אופציה לראשונה על ידי בעל הזכות במקרקעין, לרבות כל תקופת הארכה שניתנה במהלך תקופת האופציה או לאחר שהסתיימה ואם ניתנו אופציות אחרות בידי אותו בעל מקרקעין לרכישת אותה הזכות במקרקעין כולה או חלקה, יראו את כל התקופות של האופציות האחרות או המוארכות כאמור כתקופת האופציה;
(5)התמורה ששולמה בעבור האופציה במועד מתן האופציה לראשונה לא עולה על 5% משווי הזכות במקרקעין או ממחיר המימוש שנקבע בהסכם האופציה, לפי הגבוה מביניהם;
(6)למחזיק האופציה לא ניתנה זכות חזקה במקרקעין שלגביהם ניתנה האופציה;
(7)הודעה על מכירת האופציה נמסרה למנהל בתוך 30 ימים מיום מתן האופציה, בהתאם לכללים שקבע;
”התקופה הקובעת“ –
”מימוש“ – מכירת הזכות במקרקעין שלגביה ניתנה האופציה, למחזיק האופציה;
”מחזיק“ – מי שקיבל אופציה מבעל הזכות במקרקעין או מאחר.
(ב)על אף הוראות חוק זה, במכירה של אופציה, שאינה מימוש אופציה יחולו הוראות אלה:
(1)המכירה תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה;
(2)המכירה תהיה חייבת במס רווח הון לפי חלק ה׳ לפקודה או במס הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, הכל לפי הענין.
(ג)על אף הוראות חוק זה, במימוש האופציה יחולו הוראות אלה:
(1)לצורך חישוב השבח, תיווסף לשווי המכירה התמורה שקיבל בעל הזכות במקרקעין בעבור האופציה, אלא אם כן חויבה התמורה במס על פי הוראות סעיף קטן (ב)(2);
(1א)
(2)לצורך חישוב מס הרכישה, ייווספו לשווי המכירה סכומים ששילם רוכש הזכות במקרקעין בעבור רכישת האופציה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- חלק ה׳ לפקודה → פקודת מס הכנסה #חלק ה
- סעיף 2(1) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופציה“ – זכות לרכישה של זכות במקרקעין למעט זכות לרכישה של זכות באיגוד, שהתקיימו לגביה כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} האופציה ניתנה בכתב;
{{ח:תתתת|(2)}} האופציה ניתנת להעברה ולמימוש בתנאים הקבועים בהסכם האופציה;
{{ח:תתתת|(3)}} התחייבות המוכר בהסכם האופציה למכירת הזכות במקרקעין בתנאים הקבועים בהסכם היא בלתי חוזרת;
{{ח:תתתת|(4)}} האופציה ניתנת למימוש בתקופת האופציה; בסעיף זה, ”תקופת האופציה“ – תקופה שאינה עולה על 24 חודשים מיום מתן אופציה לראשונה על ידי בעל הזכות במקרקעין, לרבות כל תקופת הארכה שניתנה במהלך תקופת האופציה או לאחר שהסתיימה ואם ניתנו אופציות אחרות בידי אותו בעל מקרקעין לרכישת אותה הזכות במקרקעין כולה או חלקה, יראו את כל התקופות של האופציות האחרות או המוארכות כאמור כתקופת האופציה;
{{ח:תתתת|(5)}} התמורה ששולמה בעבור האופציה במועד מתן האופציה לראשונה לא עולה על 5% משווי הזכות במקרקעין או ממחיר המימוש שנקבע בהסכם האופציה, לפי הגבוה מביניהם;
{{ח:תתתת|(6)}} למחזיק האופציה לא ניתנה זכות חזקה במקרקעין שלגביהם ניתנה האופציה;
{{ח:תתתת|(7)}} הודעה על מכירת האופציה נמסרה למנהל בתוך 30 ימים מיום מתן האופציה, בהתאם לכללים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מימוש“ – מכירת הזכות במקרקעין שלגביה ניתנה האופציה, למחזיק האופציה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – מי שקיבל אופציה מבעל הזכות במקרקעין או מאחר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות חוק זה, במכירה של אופציה, שאינה מימוש אופציה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה תהיה פטורה ממס שבח וממס רכישה;
{{ח:תתת|(2)}} המכירה תהיה חייבת במס רווח הון לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה|חלק ה׳ לפקודה}} או במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות חוק זה, במימוש האופציה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לצורך חישוב השבח, תיווסף לשווי המכירה התמורה שקיבל בעל הזכות במקרקעין בעבור האופציה, אלא אם כן חויבה התמורה במס על פי הוראות סעיף קטן (ב)(2);
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} לצורך חישוב מס הרכישה, ייווספו לשווי המכירה סכומים ששילם רוכש הזכות במקרקעין בעבור רכישת האופציה.49י1הוראה מיוחדת במימוש זכותתיקונים: תשס״ב־3
במכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין לרבות מימוש אופציה, לא יחולו פטור או הקלה אחרת ממס, אם במועד מתן הזכות לראשונה לא היתה מכירת הזכות במקרקעין פטורה מאותו המס או זכאית לאותה הקלה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין שהיא מימוש זכות לקבלת זכות במקרקעין לרבות מימוש אופציה, לא יחולו פטור או הקלה אחרת ממס, אם במועד מתן הזכות לראשונה לא היתה מכירת הזכות במקרקעין פטורה מאותו המס או זכאית לאותה הקלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003}}.}}פרק חמישי 3: חילוף זכויות במקרקעין – הוראת שעה
49יאפטור ממס בחילוף זכויות במקרקעיןתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ז־2, תש״ע
(א)בפרק זה –
”מבנה עסקי“ – מבנה שאינו מלאי עסקי, ושמתקיים בו אחד מאלה:
(1)הוא משמש בייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, בידי המוכר או בידי שוכר המבנה בתנאים שקבע שר האוצר ולמשך תקופה שקבע, או שהוא מושכר למדינה או לגוף שחלות עליו הוראות סעיף 9(2) לפקודה, ומשמש אותם במישרין;
(2)הוא מיועד לשמש לפי טיבו, ליצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי מוכר, ובלבד שלא שימש למגורים בידי המוכר, שוכר או קרוב של מי מהם;
”הזכות הנמכרת“ ו”הזכות החלופית“ – כמשמעותן בסעיף קטן (ב);
”שווי הזכות החלופית“ – שווי המכירה של הזכות החלופית ואם היא זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, לרבות הוצאות בניית המבנה העסקי עליה;
”שווי הזכות החלופית המתואמת“ – שווי הזכות החלופית כפול במדד ביום המכירה של הזכות הנמכרת ומחולק במדד יום רכישת הזכות החלופית ובתוספת הוצאות שהוצאו לבניית המבנה העסקי, כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה;
”מלאי עסקי“ – כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
(ב)מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי (בפרק זה – הזכות הנמכרת) פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי, לחילוף הזכות הנמכרת (בפרק זה – הזכות החלופית);
(2)היתה הזכות החלופית זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, והתקיים, בתוך חמש שנים מיום רכישתה או מיום מכירת הזכות הנמכרת, לפי המוקדם, אחד מאלה:
(א)קיימת תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה (בסעיף זה – תכנית) המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה מבנה עסקי ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה;
(ב)קיימת תכנית כאמור בפסקה (א) ונבנה עליה מבנה עסקי והוצאות הבניה לא פחתו מ־70% משווי המכירה של הזכות הנמכרת.
(3)שווי הזכות החלופית המתואמת לא פחת משווי המכירה של הזכות הנמכרת;
(4)מכירת הזכות הנמכרת אינה לקרוב ורכישת הזכות החלופית אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד; לענין זה –
”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
”שליטה“ – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
”שינוי ייעוד“ – העברה כמשמעותה בסעיף 5(ב) או הפיכת מלאי עסקי בעסק לנכס קבוע באותו עסק כאמור בסעיף 85.
(ג)במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן – יחולו הוראות אלה:
(1)מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין שווי הזכות החלופית המתואמת, לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת – פטורה ממס (בפרק זה – הזכות הנמכרת הפטורה);
(2)מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת – חייבת במס; לענין זה, ”יתרת הזכות הנמכרת“ – ההפרש שבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת הפטורה.
(ד)עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת, יראו את המוכר, לצורך חישוב השבח והמס, כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
(1)זכות במקרקעין ששוויה כשווי המכירה של הזכות הנמכרת (בפרק זה – חלק הזכות החלופית);
(2)זכות במקרקעין ששוויה כהפרש שבין שווי הזכות החלופית המתואמת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת (בפרק זה – הזכות החלופית הנוספת).
(ה)שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי כזכות חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 10📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה), התשס״ד–2004.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2(1) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- סעיף 9(2) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9.2
- סעיף 2(1) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- בסעיף 85 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 85
- בחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
- סעיף 265 לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #סעיף 265
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – מבנה שאינו מלאי עסקי, ושמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא משמש בייצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, בידי המוכר או בידי שוכר המבנה בתנאים שקבע שר האוצר ולמשך תקופה שקבע, או שהוא מושכר למדינה או לגוף שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|סעיף 9(2) לפקודה}}, ומשמש אותם במישרין;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש בייצור הכנסה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תתתת|(2)}} הוא מיועד לשמש לפי טיבו, ליצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}} בידי מוכר, ובלבד שלא שימש למגורים בידי המוכר, שוכר או קרוב של מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות הנמכרת“ ו”הזכות החלופית“ – כמשמעותן בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי הזכות החלופית“ – שווי המכירה של הזכות החלופית ואם היא זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, לרבות הוצאות בניית המבנה העסקי עליה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שווי הזכות החלופית המתואמת“ – שווי הזכות החלופית כפול במדד ביום המכירה של הזכות הנמכרת ומחולק במדד יום רכישת הזכות החלופית ובתוספת הוצאות שהוצאו לבניית המבנה העסקי, כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלאי עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85|בסעיף 85 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
{{ח:תת|(ב)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת) פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי, לחילוף הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות החלופית זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע לבניית מבנה עסקי, והתקיים, בתוך חמש שנים מיום רכישתה או מיום מכירת הזכות הנמכרת, לפי המוקדם, אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קיימת תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} (בסעיף זה – תכנית) המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה מבנה עסקי ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת אישור לאספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבנין, לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 265|סעיף 265 לחוק התכנון והבניה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימת תכנית כאמור בפסקה (א) ונבנה עליה מבנה עסקי והוצאות הבניה לא פחתו מ־70% משווי המכירה של הזכות הנמכרת.
{{ח:תתת|(3)}} שווי הזכות החלופית המתואמת לא פחת משווי המכירה של הזכות הנמכרת;
{{ח:תתת|(4)}} מכירת הזכות הנמכרת אינה לקרוב ורכישת הזכות החלופית אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי ייעוד“ – העברה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)}} או הפיכת מלאי עסקי בעסק לנכס קבוע באותו עסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.
{{ח:תת|(ג)}} במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן – יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין שווי הזכות החלופית המתואמת, לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת – פטורה ממס ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת הפטורה);
{{ח:תתת|(2)}} מכירת החלק מהזכות הנמכרת שהוא כיחס שבין יתרת הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת – חייבת במס; לענין זה, ”יתרת הזכות הנמכרת“ – ההפרש שבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת לבין שווי הזכות הנמכרת הפטורה.
{{ח:תת|(ד)}} עלה שווי הזכות החלופית המתואמת על שווי המכירה של הזכות הנמכרת, יראו את המוכר, לצורך חישוב השבח והמס, כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכות במקרקעין ששוויה כשווי המכירה של הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – חלק הזכות החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} זכות במקרקעין ששוויה כהפרש שבין שווי הזכות החלופית המתואמת לבין שווי המכירה של הזכות הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הזכות החלופית הנוספת).
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם מבנה עסקי או קרקע לבניית מבנה עסקי כזכות חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.49יא1פטור ממס בחילוף קרקע חקלאיתתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2
(א)מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית (בפרק זה – הקרקע החקלאית הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית לחילוף הקרקע החקלאית הנמכרת (בפרק זה – הקרקע החקלאית החלופית);
(2)הקרקע החקלאית הנמכרת שימשה בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות קודם למכירתה ומשמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות לאחר המכירה;
(3)הקרקע החקלאית החלופית משמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות, לאחר רכישתה;
(4)שווי הקרקע החקלאית החלופית לא פחת משווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת;
(5)המכירה אינה לקרוב: לעניין זה –
”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
”שליטה“ – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“, ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
(ב)במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף 49יא(ג), בשינויים המחויבים;
(2)עלה שווי הקרקע החקלאית החלופית על שווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת – יחולו הוראות סעיף 49יא(ד), בשינויים המחויבים.
(ג)בסעיף זה –
”קרקע חקלאית“ – קרקע שיועדה לחקלאות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות ניתן לפי התכנית לבנות עליה גם מבנה שאינו משמש לייצור הכנסה מחקלאות או להשתמש בה שלא לצורכי חקלאות;
”הכנסה מחקלאות“ – הכנסה מחקלאות לפי סעיף 2(1) או 2(8) לפקודה.
(ד)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו ברכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית, כקרקע חקלאית חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה
- סעיף 2(1) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.1
- או 2(8) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הקרקע החקלאית הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה זכות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית לחילוף הקרקע החקלאית הנמכרת ({{ח:פנימי|פרק 5-3|בפרק זה}} – הקרקע החקלאית החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} הקרקע החקלאית הנמכרת שימשה בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות קודם למכירתה ומשמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות לאחר המכירה;
{{ח:תתת|(3)}} הקרקע החקלאית החלופית משמשת בייצור הכנסה מחקלאות במשך חמש שנים לפחות, לאחר רכישתה;
{{ח:תתת|(4)}} שווי הקרקע החקלאית החלופית לא פחת משווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת;
{{ח:תתת|(5)}} המכירה אינה לקרוב: לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“, ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במכירת זכות במקרקעין שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ג)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} עלה שווי הקרקע החקלאית החלופית על שווי המכירה של הקרקע החקלאית הנמכרת – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרקע חקלאית“ – קרקע שיועדה לחקלאות לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, למעט קרקע כאמור שאף שיועדה לחקלאות ניתן לפי התכנית לבנות עליה גם מבנה שאינו משמש לייצור הכנסה מחקלאות או להשתמש בה שלא לצורכי חקלאות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מחקלאות“ – הכנסה מחקלאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או 2(8) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו ברכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם קרקע חקלאית, כקרקע חקלאית חלופית אחת לענין סעיף זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.49יבפטור ממס בחילוף זכויות בדירת מגוריםתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2
(א)מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים (בסעיף זה – דירת המגורים הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחילוף דירת המגורים הנמכרת (בסעיף זה – דירת המגורים החלופית);
(2)שווי דירת המגורים החלופית לא פחת משווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת;
(3)המכירה אינה לקרוב; לעניין זה –
”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
”שליטה“ – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
(ב)במכירת דירת המגורים הנמכרת, שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) למעט התנאי האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף 49יא(ג), בשינויים המחויבים.
(2)עלה שווי דירת המגורים החלופית על שווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת, יחולו הוראות סעיף 49יא(ד), בשינויים המחויבים.
(ג)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כזכות חלופית אחת לענין זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים (בסעיף זה – דירת המגורים הנמכרת), פטורה ממס ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוכר רכש בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לחילוף דירת המגורים הנמכרת (בסעיף זה – דירת המגורים החלופית);
{{ח:תתת|(2)}} שווי דירת המגורים החלופית לא פחת משווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת;
{{ח:תתת|(3)}} המכירה אינה לקרוב; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} במכירת דירת המגורים הנמכרת, שהתקיימו לגביה התנאים האמורים בסעיף קטן (א) למעט התנאי האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} עלה שווי דירת המגורים החלופית על שווי המכירה של דירת המגורים הנמכרת, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיף 49יא(ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם יראו רכישה בתקופה הקובעת של מספר זכויות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים כזכות חלופית אחת לענין זה; בתקנות כאמור יקבע שר האוצר את התיאומים הנדרשים.49יגפטור ממס במכירת מקרקעין לצורך רכישת זכות בבית אבותתיקונים: תשס״ב־3, [ק״ת הודעות], תשס״ה־3
(א)על מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים מזכה, בידי מי שמלאו, לו או לבן זוגו, 60 שנים יחולו הוראות סעיפים 49יא ו־49יב, בשינויים המחויבים, ובלבד שהזכות החלופית היא זכות למגורים בבית אבות, למגורי המוכר או בן זוגו.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוכר שטרם מלאו לו או לבן זוגו 60 שנים, ובלבד שאחד מהם זקוק לשירותי סיעוד כהגדרתם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (בסעיף זה – שירותי סיעוד); שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן זה.
(ג)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת זכות במקרקעין במקרקעין שאינם דירת מגורים מזכה, ובלבד שלא היתה למוכר או לבן זוגו דירת מגורים מזכה בארבע השנים שקדמו למכירת הזכות הנמכרת ואולם סכום הפטור במכירה לפי סעיף קטן זה, לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים .
(2)הסכום האמור בפסקה (1) יתואם לפי הוראת סעיף 49ז(א)(5) ואולם לענין זה יהיה ”המדד הבסיסי“ המדד שפורסם ביום ב׳ בשבט התשס״ב (15 בינואר 2002).
(ד)לענין זה –
”בית אבות“ – מקום מגורים קבוע לשלושים אנשים או יותר, שהם או בני זוגם בני 60 שנים לפחות או שהם נזקקים לשירותי סיעוד, שהוא אחד מאלה:
(1)דיור מוגן;
(2)מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים, שניתן לו רישיון על פי חוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965;
”דירת מגורים מזכה“ – כהגדרתה בסעיף 49;
”זכות למגורים בבית אבות“ – זכות בעלות או חכירה ביחידת מגורים בבית אבות או זכות אחרת ביחידה כאמור כפי שקבע שר האוצר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2002; החל משנת 2003, 540,500 ש״ח)
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
- חוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965 → חוק הפיקוח על המעונות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על מכירה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין במקרקעין שהם דירת מגורים מזכה, בידי מי שמלאו, לו או לבן זוגו, 60 שנים יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49יא|סעיפים 49יא}} {{ח:פנימי|סעיף 49יב|ו־49יב}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שהזכות החלופית היא זכות למגורים בבית אבות, למגורי המוכר או בן זוגו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי מוכר שטרם מלאו לו או לבן זוגו 60 שנים, ובלבד שאחד מהם זקוק לשירותי סיעוד כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – שירותי סיעוד); שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם במכירת זכות במקרקעין במקרקעין שאינם דירת מגורים מזכה, ובלבד שלא היתה למוכר או לבן זוגו דירת מגורים מזכה בארבע השנים שקדמו למכירת הזכות הנמכרת ואולם סכום הפטור במכירה לפי סעיף קטן זה, לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2002; החל משנת 2003, 540,500 ש״ח)}}.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום האמור בפסקה (1) יתואם לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 49ז|סעיף 49ז(א)(5)}} ואולם לענין זה יהיה ”המדד הבסיסי“ המדד שפורסם ביום ב׳ בשבט התשס״ב (15 בינואר 2002).
{{ח:תת|(ד)}} לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית אבות“ – מקום מגורים קבוע לשלושים אנשים או יותר, שהם או בני זוגם בני 60 שנים לפחות או שהם נזקקים לשירותי סיעוד, שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} דיור מוגן;
{{ח:תתתת|(2)}} מקום המעניק שירותי סיעוד לנזקקים, שניתן לו רישיון על פי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המעונות|חוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים מזכה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זכות למגורים בבית אבות“ – זכות בעלות או חכירה ביחידת מגורים בבית אבות או זכות אחרת ביחידה כאמור כפי שקבע שר האוצר.49ידהחזר מס ודחיית מסתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ח־4
(א)מוכר זכות במקרקעין שהוראות פרק זה חלות עליו חייב בתשלום מס השבח ומס הרכישה, לפי הענין כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי פרק זה.
(ב)התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס או בהנחה ממס רכישה לפי פרק זה, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לענין זה הוראות סעיף 103א.
(ג)המנהל רשאי לקבוע כללים לענין החזר מס ששולם כאמור בסעיף קטן (א) וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה בדרך ובתנאים שקבע שר האוצר להבטחת התשלום האמור.
(ד)התקיימו התנאים המזכים בפטור לפי פרק זה, לאחר מועד המכירה, ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה על אף האמור בסעיף 85.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוכר זכות במקרקעין שהוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}} חלות עליו חייב בתשלום מס השבח ומס הרכישה, לפי הענין כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס או בהנחה ממס רכישה לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 103א|סעיף 103א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לענין החזר מס ששולם כאמור בסעיף קטן (א) וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה בדרך ובתנאים שקבע שר האוצר להבטחת התשלום האמור.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו התנאים המזכים בפטור לפי {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}}, לאחר מועד המכירה, ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.49טותיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}49טזשלילת פטורתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3
(א)במכירת הזכות החלופית, הקרקע החקלאית החלופית, דירת המגורים החלופית והזכות למגורים בבית אבות (בסעיף זה – הזכות החלופית במקרקעין), לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס.
(1א)הוראות פסקה (1) לא יחולו במכירת זכות חלופית במקרקעין שחלות עליה הוראות סעיפים 60, 61(א), 64, 65, 67 ו־69 וכן לא יחולו לענין הוראות סעיפים 51 ו־91א.
(2)היתה הזכות החלופית במקרקעין זכות במקרקעין שאינה בעלות, ובפקיעתה לא הוארכה הזכות או חודשה, יראו את פקיעתה כמכירתה של הזכות במקרקעין שפקעה ושווי מכירתה יהיה השווי שהיה נקבע אילו נרכשה לראשונה במועד הפקיעה.
(3)הוראות פסקה (2) לא יחולו על זכות למגורים בבית אבות.
(ב)נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מי שרכש דירת מגורים חלופית כאמור בסעיף 49יב (בסעיף זה – רוכש דירה) לא יהא זכאי לפטור ממס במכירתה לפי פרק חמישי 1.
(ג)האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם לגבי מי שיום הרכישה שנקבע לגביו במכירת הזכות החלופית במקרקעין הוא יום הרכישה שהיה נקבע לרוכש הזכות החלופית במקרקעין אילו הוא היה מוכר אותה.
(ד)האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחול על רוכש דירת מגורים חלופית שהיא דירת מגורים באזור עדיפות לאומית, כפי שקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שהדירה שימשה דרך קבע למגוריו במשך שנתיים לפחות.
↺ פנימיות: 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} במכירת הזכות החלופית, הקרקע החקלאית החלופית, דירת המגורים החלופית והזכות למגורים בבית אבות (בסעיף זה – הזכות החלופית במקרקעין), לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס.
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו במכירת זכות חלופית במקרקעין שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67}} {{ח:פנימי|סעיף 69|ו־69}} וכן לא יחולו לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 91א|ו־91א}}.
{{ח:תתת|(2)}} היתה הזכות החלופית במקרקעין זכות במקרקעין שאינה בעלות, ובפקיעתה לא הוארכה הזכות או חודשה, יראו את פקיעתה כמכירתה של הזכות במקרקעין שפקעה ושווי מכירתה יהיה השווי שהיה נקבע אילו נרכשה לראשונה במועד הפקיעה.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות פסקה (2) לא יחולו על זכות למגורים בבית אבות.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (א), מי שרכש דירת מגורים חלופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יב|בסעיף 49יב}} (בסעיף זה – רוכש דירה) לא יהא זכאי לפטור ממס במכירתה לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחול גם לגבי מי שיום הרכישה שנקבע לגביו במכירת הזכות החלופית במקרקעין הוא יום הרכישה שהיה נקבע לרוכש הזכות החלופית במקרקעין אילו הוא היה מוכר אותה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחול על רוכש דירת מגורים חלופית שהיא דירת מגורים באזור עדיפות לאומית, כפי שקבע שר האוצר בתקנות, ובלבד שהדירה שימשה דרך קבע למגוריו במשך שנתיים לפחות.49טז1אי־שלילת פטור לדירת מגורים מזכהתיקונים: תשס״ה־3
מכירת דירת המגורים הנמכרת בפטור ממס לפי סעיף 49יב או 49יג, לא תיחשב, לענין סעיף 49ב(1), כמכירה פטורה ממס.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת דירת המגורים הנמכרת בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49יב|סעיף 49יב}} {{ח:פנימי|סעיף 49יג|או 49יג}}, לא תיחשב, לענין {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(1)}}, כמכירה פטורה ממס.49יזפטור חלקי ממס רכישה בחילוף זכויות במקרקעיןתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3
(א)ברכישה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית, ישולם מס רכישה כאמור בסעיף 9, ואולם על חלק מהזכות החלופית ששוויה כשווי הזכות הנמכרת הפטורה, ישולם מס רכישה בשיעור 50% ממס הרכישה החל עליה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ברכישה בתקופה הקובעת של זכות במקרקעין שהיא זכות חלופית, ישולם מס רכישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, ואולם על חלק מהזכות החלופית ששוויה כשווי הזכות הנמכרת הפטורה, ישולם מס רכישה בשיעור 50% ממס הרכישה החל עליה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין קרקע חקלאית חלופית, דירת מגורים חלופית וזכות למגורים בבית אבות.49יחתחולת הפרקתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3
הוראות פרק זה יחולו רק אם הזכות הנמכרת, הקרקע החקלאית הנמכרת, דירת המגורים הנמכרת או הזכות למקרקעין שנמכרה כאמור בסעיף 49יג, נמכרו בתקופה הקובעת.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק זה}} יחולו רק אם הזכות הנמכרת, הקרקע החקלאית הנמכרת, דירת המגורים הנמכרת או הזכות למקרקעין שנמכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג}}, נמכרו בתקופה הקובעת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003}}.}}פרק חמישי 4: פינוי ובינוי
49יטהגדרות וחזקותתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3
(א)בפרק זה –
”התקופה הקובעת“ –
”יחידה“ – יחידת מגורים או יחידה אחרת;
”יחידת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016 (בפרק זה – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), לפי הענין;
”יחידה אחרת“ – מבנה או חלק ממבנה שאינו יחידת מגורים המשמש את בעל הזכויות בו, לרבות כשהוא משמש את המחזיק בו כיחידה עצמאית ונפרדת, ואשר שימש כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;
”יזם“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שלצורך פינוי מתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו רוכש יחידות באותו המתחם;
(2)מי שהגיש בקשה לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית להכריז על שטח כעל מתחם פינוי ובינוי, רוכש יחידות בשטח האמור, לצורך פינוי המתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו;
”המנהלים“ – המנהל וכן המנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
”יחידת מגורים חלופית“ – דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) וכן תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית דירת המגורים האמורה ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שיקבע המנהל;
”מתחם“ או ”מתחם פינוי ובינוי“ – מתחם פינוי ובינוי כהגדרתו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;
”מתחם פינוי ובינוי“ –
”מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי“ –
”קשיש“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף התגורר ביחידת המגורים הנמכרת וכן התגורר דרך קבע באותה יחידה במועד החתימה על ההסכם עימו והתקיים בו אחד מאלה: במועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים, ובאותו מועד הוא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות; הוא נזקק לשירותי סיעוד; לעניין זה, ”נזקק לשירותי סיעוד“ – אדם שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור בסעיף 49כ על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף ובמועד החתימה על ההסכם עימו היה זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(2)בן זוגו של מי שמתקיים בו האמור בפסקה (1), למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד;
”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“, ו”מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – כהגדרתם בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית.
(ב)לענין פרק זה –
(1)
(2)יראו מכירה ליזם של זכות דיירות מוגנת ביחידת מגורים לפי חוק הגנת הדייר כמכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה לענין זה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד;
(3)יראו תמורה המשתלמת למחזיק ביחידה שאינה מלאי עסקי כתמורה בשל מכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 7📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016 → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית #סעיף 14
- סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית #סעיף 14
- סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית #סעיף 14
- בחוק מס ערך מוסף → חוק מס ערך מוסף
- בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
- סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 224
- בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
- חוק הגנת הדייר → חוק הגנת הדייר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – יחידת מגורים או יחידה אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016}} ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית), לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידה אחרת“ – מבנה או חלק ממבנה שאינו יחידת מגורים המשמש את בעל הזכויות בו, לרבות כשהוא משמש את המחזיק בו כיחידה עצמאית ונפרדת, ואשר שימש כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, סמוך לפני ההכרזה על המתחם לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שלצורך פינוי מתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו רוכש יחידות באותו המתחם;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהגיש בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} להכריז על שטח כעל מתחם פינוי ובינוי, רוכש יחידות בשטח האמור, לצורך פינוי המתחם לשם בינויו או לשם עיבוי הבניה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המנהלים“ – המנהל וכן המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת מגורים חלופית“ – דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} וכן תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית דירת המגורים האמורה ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שיקבע המנהל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם“ או ”מתחם פינוי ובינוי“ – מתחם פינוי ובינוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף התגורר ביחידת המגורים הנמכרת וכן התגורר דרך קבע באותה יחידה במועד החתימה על ההסכם עימו והתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} במועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף מלאו לו 70 שנים, ובאותו מועד הוא התגורר ביחידת המגורים הנמכרת שנתיים רצופות לפחות;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הוא נזקק לשירותי סיעוד; לעניין זה, ”נזקק לשירותי סיעוד“ – אדם שבמועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} על ידי אחד מבעלי הדירות בבית המשותף ובמועד החתימה על ההסכם עימו היה זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 224|סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתתת|(2)}} בן זוגו של מי שמתקיים בו האמור בפסקה (1), למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“, ו”מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית|בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} יראו מכירה ליזם של זכות דיירות מוגנת ביחידת מגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר}} כמכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה לענין זה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} יראו תמורה המשתלמת למחזיק ביחידה שאינה מלאי עסקי כתמורה בשל מכירת זכות במקרקעין, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות על מכירת זכות במקרקעין בלבד.49כיום המכירהתיקונים: תשס״ה־3, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשפ״ב
על אף האמור בחוק זה ובחלק ב׳ לפקודה, לענין פינוי לשם בינוי, במכירה ליזם של כל הזכויות ביחידה במתחם או בשטח שהוגשה לגביו בקשה לאישור מקדמי לפי סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית או בסמוך לפני הגשת הבקשה כאמור, המותנית בתנאי מתלה, או שהיא מכירה של זכות לרכישת זכות ביחידה כאמור (בפרק זה – האופציה), יום המכירה יהיה המוקדם מבין אלה, לפי הענין ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור בסעיף 49כא:
(1)המועד שבו התקיים התנאי;
(2)המועד שבו מומשה האופציה; בסעיף זה, ”מימוש האופציה“ – המועד שבו מחזיק האופציה רכש את הזכויות ביחידה שלגביה ניתנה האופציה;
(3)המועד שבו התחיל היזם או מי מטעמו את הבניה בבניין שבו נמצאת היחידה הנמכרת.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- ובחלק ב׳ לפקודה → פקודת מס הכנסה #חלק ב
- סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב|ובחלק ב׳ לפקודה}}, לענין פינוי לשם בינוי, במכירה ליזם של כל הזכויות ביחידה במתחם או בשטח שהוגשה לגביו בקשה לאישור מקדמי לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 14|סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} או בסמוך לפני הגשת הבקשה כאמור, המותנית בתנאי מתלה, או שהיא מכירה של זכות לרכישת זכות ביחידה כאמור ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – האופציה), יום המכירה יהיה המוקדם מבין אלה, לפי הענין ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כא|בסעיף 49כא}}:
{{ח:תת|(1)}} המועד שבו התקיים התנאי;
{{ח:תת|(2)}} המועד שבו מומשה האופציה; בסעיף זה, ”מימוש האופציה“ – המועד שבו מחזיק האופציה רכש את הזכויות ביחידה שלגביה ניתנה האופציה;
{{ח:תת|(3)}} המועד שבו התחיל היזם או מי מטעמו את הבניה בבניין שבו נמצאת היחידה הנמכרת.49כאחובת הודעה ודיווחתיקונים: תשס״ב־3
(א)על אף הוראות סעיף 49כ יודיע היזם למנהל על כל הסכם למכירה כאמור באותו סעיף בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
(ב)לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או פקודת מס הכנסה, לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ.
(ג)יזם רשאי לפנות למנהלים לפני יום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ בבקשה שיאשרו כי תנאי עסקה כפי שהוצגו למנהלים יזכו בהטבות הקבועות בפרק זה, ובלבד שהיחידות שלגביהן נתבקש האישור הן חלק ממתחם או יהיו חלק ממתחם.
(2)המנהלים ישיבו בתוך 120 ימים מהיום שהומצאו להם כל הפרטים והמסמכים הדרושים כפי שקבעו בכללים שפורסמו.
(ד)המבקש אישור לפי סעיף קטן (ג) ישלם אגרת בקשה כפי שקבע שר האוצר, ורשאי השר לקבוע שהאגרה תהיה בשיעור משווי המכירה לפי סעיף קטן (ג) או לפי חישוב אחר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כ|סעיף 49כ}} יודיע היזם למנהל על כל הסכם למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|באותו סעיף}} בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} יזם רשאי לפנות למנהלים לפני יום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} בבקשה שיאשרו כי תנאי עסקה כפי שהוצגו למנהלים יזכו בהטבות הקבועות {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}}, ובלבד שהיחידות שלגביהן נתבקש האישור הן חלק ממתחם או יהיו חלק ממתחם.
{{ח:תתת|(2)}} המנהלים ישיבו בתוך 120 ימים מהיום שהומצאו להם כל הפרטים והמסמכים הדרושים כפי שקבעו בכללים שפורסמו.
{{ח:תת|(ד)}} המבקש אישור לפי סעיף קטן (ג) ישלם אגרת בקשה כפי שקבע שר האוצר, ורשאי השר לקבוע שהאגרה תהיה בשיעור משווי המכירה לפי סעיף קטן (ג) או לפי חישוב אחר.49כבפטור ממסיםתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״א, תשע״ב־4, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3
(א)לעניין פינוי לשם בינוי – המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם (בפרק זה – יחידת המגורים הנמכרת) שתמורתה ניתנה רק זכות ביחידת מגורים חלופית אחת, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה, ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי; לענין זה, ”תקרת השווי“ – אחד מאלה, לפי הגבוה:
(1)150% משווי יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שוויין של זכויות לבניה נוספת ביחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותן בסעיף 49ז(א)(1);
(2)שווי דירת מגורים, כהגדרתה בסעיף 9(ג), באותו מתחם, ששטחה 120 מ״ר;
(3)שווי דירת מגורים, כהגדרתה בסעיף 9(ג), באותו מתחם, ששטחה 150% משטחה של יחידת המגורים הנמכרת, ולא יותר מ־200 מ״ר;
והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית יחידת המגורים החלופית, ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל.
(2)על אף האמור בפסקה (1), עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית (בפרק זה – הפרש השווי), יחולו הוראות אלה:
(א)יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך (בפרק זה – הזכות הנמכרת הפטורה), וזכות נוספת ביחידת מגורים ששוויה כהפרש השווי (בפרק זה – הזכות הנמכרת החייבת);
(ב)יראו את המוכר כרוכש זכות בדירת המגורים החלופית שוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך (בפרק זה – הזכות החלופית הבסיסית), וזכות נוספת ששוויה כהפרש השווי בהפחתת התמורה הכספית (בפרק זה – הזכות החלופית הנוספת);
(ג)מכירת הזכות הנמכרת הפטורה, פטורה ממס;
(ד)היה המוכר יחיד ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור בסעיף 48א(ב)(1).
(א1)
(א2)קשיש המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת במתחם, שתמורתה ניתנו לו שתי יחידות מגורים חלופיות, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן (א), בתנאים הקבועים בו, ויחולו על שתי היחידות החלופיות ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית.
(א3)מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) אשר תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה לו גם תמורה כספית, יקראו את סעיף קטן (א), לגבי דירה אחת שמכר במתחם, בשינויים אלה:
(1)בפסקה (1), ברישה, אחרי ”ביחידת מגורים חלופית אחת“ יבוא ”וגם תמורה כספית“ ובמקום ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי“ יבוא ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו על תקרת השווי“;
(2)בפסקה (2) –
(א)ברישה, במקום ”עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית“ יבוא ”עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי“;
(ב)בפסקת משנה (א), במקום ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך“ יבוא ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששווייה כתקרת השווי“.
(א4)בסעיף קטן זה –
”מתחם מזכה“ – מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו בסעיף 49לב או מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים בהחלטה מנומקת בכתב;
”שירותי בנייה“ – כל אחד מאלה: חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים שזכויות בה נמכרו; הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה לאחר הרחבתה אינו עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ״ר או על 120 מ״ר בסך הכול, לפי הגבוה; התקנת מעלית במבנה; עיצוב המבנה ושיפוצו; תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה כפי שיקבע המנהל.
(2)המוכר ליזם זכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.
(3)יראו תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בנייה, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
(4)הוצאות שהוצאו לשם שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת יחידת המגורים שבה בוצעה הבנייה.
(5)נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים במתחם, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים בפרק זה למתן פטור ממס למכירה כאמור בסעיף 49כב(א) ו־(א2), ולעניין קשיש יחולו אף הוראות סעיפים 49כב1 ו־49כב2.
(6)נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה וגם תמורה כספית, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה; הפטור לפי פסקה זו יחול לגבי יחידת מגורים אחת בלבד של המוכר במתחם; שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן חישוב מס השבח ומיסוי התמורה הכספית שהתקבלה לפי פסקה זו במכירת יחידת המגורים החלופית.
(ב)הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן בשל מכירת הזכויות ביחידת מגורים אחת או יותר במתחם, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת, ולגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
(ג)הועברה יחידה לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותן יחידות; בסעיף קטן זה –
”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
”שליטה“ – כמשמעותה בסעיף 2 ובשינויים אלה: בכל מקום בסעיף האמור, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
”תקופת המיזם“ – התקופה המתחילה 24 חודשים לפני מועד החתימה על ההסכם למכירת הזכות הנמכרת, וסופה ביום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ.
↺ פנימיות: 18📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} לעניין פינוי לשם בינוי – המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים במתחם ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – יחידת המגורים הנמכרת) שתמורתה ניתנה רק זכות ביחידת מגורים חלופית אחת, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה, ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי; לענין זה, ”תקרת השווי“ – אחד מאלה, לפי הגבוה:
{{ח:תתתת|(1)}} 150% משווי יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שוויין של זכויות לבניה נוספת ביחידת המגורים הנמכרת, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 49ז|בסעיף 49ז(א)(1)}};
{{ח:תתתת|(2)}} שווי דירת מגורים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, באותו מתחם, ששטחה 120 מ״ר;
{{ח:תתתת|(3)}} שווי דירת מגורים, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, באותו מתחם, ששטחה 150% משטחה של יחידת המגורים הנמכרת, ולא יותר מ־200 מ״ר;
{{ח:תתת}} והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת בניית יחידת המגורים החלופית, ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הפרש השווי), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת הפטורה), וזכות נוספת ביחידת מגורים ששוויה כהפרש השווי ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת החייבת);
{{ח:תתתת|(ב)}} יראו את המוכר כרוכש זכות בדירת המגורים החלופית שוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או כתקרת השווי, לפי הנמוך ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות החלופית הבסיסית), וזכות נוספת ששוויה כהפרש השווי בהפחתת התמורה הכספית ({{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} – הזכות החלופית הנוספת);
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירת הזכות הנמכרת הפטורה, פטורה ממס;
{{ח:תתתת|(ד)}} היה המוכר יחיד ותמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחושב המס על חלק השבח המיוחס לתמורה הכספית עד גובה תקרת השווי, לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 48א|בסעיף 48א(ב)(1)}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} קשיש המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת המגורים הנמכרת במתחם, שתמורתה ניתנו לו שתי יחידות מגורים חלופיות, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן (א), בתנאים הקבועים בו, ויחולו על שתי היחידות החלופיות ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית.
{{ח:תת|(א3)}} מוכר כאמור בסעיף קטן (א)(1) אשר תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה לו גם תמורה כספית, יקראו את סעיף קטן (א), לגבי דירה אחת שמכר במתחם, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקה (1), ברישה, אחרי ”ביחידת מגורים חלופית אחת“ יבוא ”וגם תמורה כספית“ ובמקום ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית לא עלה על תקרת השווי“ יבוא ”ובלבד ששווי הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית לא עלו על תקרת השווי“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (2) –
{{ח:תתתת|(א)}} ברישה, במקום ”עלה שוויה של הזכות ביחידת המגורים החלופית על תקרת השווי או שניתנה למוכר גם תמורה כספית“ יבוא ”עלה שוויין של הזכות ביחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית על תקרת השווי“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בפסקת משנה (א), במקום ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששוויה כשווי יחידת המגורים החלופית או תקרת השווי, לפי הנמוך“ יבוא ”יראו את המוכר כמוכר זכות ביחידת מגורים ששווייה כתקרת השווי“.
{{ח:תת|(א4)|(1)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתחם מזכה“ – מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה ונמצא באזור מוטב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49לב|בסעיף 49לב}} או מתחם פינוי בינוי הכולל גם מבנים המיועדים לעיבוי בנייה שהמנהל, לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, אישר לעניין זה מטעמים מיוחדים בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בנייה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} חיזוק של המבנה שבו יחידת המגורים שזכויות בה נמכרו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הרחבת יחידת דיור הקיימת במבנה, ובלבד ששטח היחידה לאחר הרחבתה אינו עולה על שטח דירת המגורים הקיימת בתוספת 25 מ״ר או על 120 מ״ר בסך הכול, לפי הגבוה;
{{ח:תתתתת|(3)}} התקנת מעלית במבנה;
{{ח:תתתתת|(4)}} עיצוב המבנה ושיפוצו;
{{ח:תתתתת|(5)}} תשלום לכיסוי הוצאות הכרוכות בשירותי בנייה כפי שיקבע המנהל.
{{ח:תתת|(2)}} המוכר ליזם זכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} יראו תמורה בעד מכירה כאמור בפסקה (2), שניתנה שלא בשירותי בנייה, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תתת|(4)}} הוצאות שהוצאו לשם שירותי בנייה, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בפסקה (2), לא יותרו בניכוי בעת מכירת יחידת המגורים שבה בוצעה הבנייה.
{{ח:תתת|(5)}} נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין לשם עיבוי בנייה במתחם מזכה, שתמורתן ניתנה לו זכות ביחידת מגורים במתחם, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה לפי אותם התנאים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}} למתן פטור ממס למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א) ו־(א2)}}, ולעניין קשיש יחולו אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|סעיפים 49כב1}} {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|ו־49כב2}}.
{{ח:תתת|(6)}} נוסף על הוראות פסקה (2), המוכר ליזם את הזכויות שיש לו ביחידת מגורים בבניין המיועד לעיבוי בנייה במתחם, שתמורתן ניתנו לו שירותי בנייה וגם תמורה כספית, זכאי בשל המכירה לפטור ממס לפי חוק זה; הפטור לפי פסקה זו יחול לגבי יחידת מגורים אחת בלבד של המוכר במתחם; שר האוצר יקבע בתקנות הוראות לעניין אופן חישוב מס השבח ומיסוי התמורה הכספית שהתקבלה לפי פסקה זו במכירת יחידת המגורים החלופית.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור לפי סעיף קטן (א) יינתן בשל מכירת הזכויות ביחידת מגורים אחת או יותר במתחם, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת, ולגבי דירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר ביחידת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג)}} הועברה יחידה לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותן יחידות; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – לרבות איגוד השולט בו ואיגוד שבשליטת השולט בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} ובשינויים אלה: בכל מקום {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף האמור}}, במקום ”רובו של הון המניות“ ייקרא ”20% או יותר של הון המניות“ ובמקום ”את רובו של הסכום“ ייקרא ”20% או יותר של הסכום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המיזם“ – התקופה המתחילה 24 חודשים לפני מועד החתימה על ההסכם למכירת הזכות הנמכרת, וסופה ביום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.49כב1מכירת יחידת מגורים חלופית על ידי קשיש לכל אדםתיקונים: תשע״ח־4, תשפ״ג־3
(א)בסעיף זה, ”היתר בנייה“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006.
(ב)קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף 49כב(א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)לפני המכירה, נקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי חוק התכנון והבנייה בקשה להיתר בנייה מכוח תכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת;
(2)הקשיש רכש, בתקופה שתחילתה ביום שהוגשה בקשה להיתר בנייה כאמור בפסקה (1) וסיומה שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת או שנה מיום המכירה של יחידת המגורים החלופית, לפי המאוחר, זכות שהיא אחת מאלה (בסעיף זה – יחידת המגורים הנרכשת):
(א)זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג), לחילוף דירת המגורים החלופית;
(ב)זכות למגורים בבית אבות כהגדרתה בסעיף 49יג(ד), למגוריו או למגורי בן זוגו;
(3)שווי יחידת המגורים הנרכשת לא פחת מ־75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית;
(4)המכירה אינה לקרוב כהגדרתו בסעיף 49כב(ב);
(5)המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.
(ג)לא עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, יראו את יחידת המגורים הנרכשת כיחידת מגורים חלופית ואת הסכום הכספי שנותר אצל הקשיש ממכירת יחידת המגורים החלופית, ככל שנותר, כתמורה כספית נוספת, ויחולו עליהם כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.
(ד)עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי יחידת המגורים החלופית, יראו את הקשיש כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
(1)זכות ביחידת המגורים הנרכשת ששווייה כשווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיראו אותה כיחידת מגורים חלופית, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית;
(2)זכות במקרקעין ששווייה כהפרש שבין שווי יחידת המגורים הנרכשת ובין שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיום רכישתה ושווי רכישתה הם כפי שנקבע לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006 → חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)
- חוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”היתר בנייה“ ו”תכנית לפינוי ובינוי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)|בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס״ו–2006}}.
{{ח:תת|(ב)}} קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו ביחידת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפני המכירה, נקלטה במוסד התכנון המוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} בקשה להיתר בנייה מכוח תכנית לפינוי ובינוי, לגבי הבית המשותף שבו נמצאת היחידה הנמכרת;
{{ח:תתת|(2)}} הקשיש רכש, בתקופה שתחילתה ביום שהוגשה בקשה להיתר בנייה כאמור בפסקה (1) וסיומה שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת או שנה מיום המכירה של יחידת המגורים החלופית, לפי המאוחר, זכות שהיא אחת מאלה (בסעיף זה – יחידת המגורים הנרכשת):
{{ח:תתתת|(א)}} זכות במקרקעין שהם דירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}}, לחילוף דירת המגורים החלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} זכות למגורים בבית אבות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ד)}}, למגוריו או למגורי בן זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} שווי יחידת המגורים הנרכשת לא פחת מ־75% משווי המכירה של יחידת המגורים החלופית;
{{ח:תתת|(4)}} המכירה אינה לקרוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} המכירה של דירת המגורים החלופית נעשתה עד שישה חודשים לאחר מועד הפינוי של יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג)}} לא עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, יראו את יחידת המגורים הנרכשת כיחידת מגורים חלופית ואת הסכום הכספי שנותר אצל הקשיש ממכירת יחידת המגורים החלופית, ככל שנותר, כתמורה כספית נוספת, ויחולו עליהם כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית ותמורה כספית נוספת.
{{ח:תת|(ד)}} עלה שווי יחידת המגורים הנרכשת על שווי יחידת המגורים החלופית, יראו את הקשיש כרוכש שתי זכויות במקרקעין כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ביחידת המגורים הנרכשת ששווייה כשווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיראו אותה כיחידת מגורים חלופית, ויחולו עליה כל ההוראות החלות על יחידת מגורים חלופית;
{{ח:תתת|(2)}} זכות במקרקעין ששווייה כהפרש שבין שווי יחידת המגורים הנרכשת ובין שווי המכירה של יחידת המגורים החלופית, שיום רכישתה ושווי רכישתה הם כפי שנקבע לפי חוק זה.49כב2מכירת יחידת מגורים חלופית מקשיש ליזםתיקונים: תשע״ח־4, תשפ״ג־3, תשפ״ו־2
(א)מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף 49כב(א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהקשיש מכר את הזכות ביחידת המגורים החלופית ליזם עד יום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת כמשמעותו בסעיף 49כ, ושהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 49כב1(ב)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
(ב)על מכירה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור בסעיף 49כב1(ג) או (ד), בשינויים המחויבים.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם בסעיף 49יג(ב), ובלבד שבכספי התמורה, כולם או חלקם, הוא רכש זכות למגורים בבית אבות כאמור בפסקה (2)(ב) של סעיף 49כב1(ב), לו או לבן זוגו, והתקיימו שאר התנאים שבפסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף, בשינויים המחויבים.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירה ליזם של זכות ביחידת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהקשיש מכר את הזכות ביחידת המגורים החלופית ליזם עד יום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, ושהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ב)(2) עד (4)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} על מכירה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות החלות על מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ג) או (ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ב)}}, ובלבד שבכספי התמורה, כולם או חלקם, הוא רכש זכות למגורים בבית אבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בפסקה (2)(ב) של סעיף 49כב1(ב)}}, לו או לבן זוגו, והתקיימו שאר התנאים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|שבפסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף}}, בשינויים המחויבים.49כגיום, שווי רכישה ושווי מכירה של יחידת המגורים החלופית והזכות הנוספתתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״ח־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3
(1)שווי הרכישה ויום הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה פטורה ממס לפי סעיף 49כב(א)(1), יהיה שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
(2)שווי הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה ליחידת המגורים הנמכרת, כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין שווי יחידת המגורים החלופית, ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית – כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית.
(3)יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא יום הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
(4)שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה כאמור בסעיף 49כב(א)(2), הוא כמפורט להלן:
(א)שווי הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא השווי שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שווי הרכישה שנקבע לזכות הנמכרת החייבת, כאמור בפסקה (2);
(ב)שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שווי רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
(5)יום הרכישה של יחידת המגורים החלופית כאמור בפסקה (4) הוא כמפורט להלן:
(א)יום הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת כאמור בפסקה (3);
(ב)יום הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא יום רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
(6)שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי מוכר של זכות ביחידת המגורים הנמכרת שאינה זכות במקרקעין ואשר לא שולם בעד רכישתה, יהיה אפס, ויום הרכישה יהיה יום המכירה שנקבע כאמור בסעיף 49כ.
(7)אם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות פרק זה, לעניין חישוב מס השבח החל במכירת הזכות החלופית הנמכרת ייווסף לשווי המכירה סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם; בפסקה זו –
”הזכות החלופית הנמכרת“ –
(א)במכירה שחלות עליה הוראות סעיף 49כב(א)(1) – יחידת המגורים החלופית;
(ב)במכירה שחלות עליה הוראות סעיף 49כב(א)(2) – הזכות החלופית הבסיסית;
”מדד“ – כהגדרתו בסעיף 47;
”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי“ – סכום התמורה הכספית שהייתה פטורה ממס או ההפרש שבין תקרת השווי ושווי יחידת המגורים החלופית, לפי הנמוך;
”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם“ – סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי מוכפל במדד ביום המכירה של הזכות החלופית הנמכרת, ומחולק במדד ביום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת שנקבע לפי סעיף 49כ.
(8)לעניין חישוב המס במכירת יחידת המגורים החלופית, יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, הוראות סעיף 40(ג), וההגדרה ”יתרת שווי רכישה“ שבסעיף 47 כמשמעותה לעניין זכות חלופית.
↺ פנימיות: 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} שווי הרכישה ויום הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(1)}}, יהיה שווי הרכישה ויום הרכישה שהיו נקבעים במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(2)}} שווי הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא שווי הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה ליחידת המגורים הנמכרת, כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין שווי יחידת המגורים החלופית, ואם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית – כשהוא מוכפל ביחס שבין הפרש השווי לבין התוצאה המתקבלת מחיבור שווי יחידת המגורים החלופית והתמורה הכספית.
{{ח:תת|(3)}} יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת הוא יום הרכישה שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(4)}} שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי המוכר במכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)(2)}}, הוא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} שווי הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא השווי שהיה נקבע לפי חוק זה במכירת יחידת המגורים הנמכרת, בניכוי שווי הרכישה שנקבע לזכות הנמכרת החייבת, כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(ב)}} שווי הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא שווי רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(5)}} יום הרכישה של יחידת המגורים החלופית כאמור בפסקה (4) הוא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} יום הרכישה של הזכות החלופית הבסיסית הוא יום הרכישה של הזכות הנמכרת החייבת כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(ב)}} יום הרכישה של הזכות החלופית הנוספת הוא יום רכישתה כפי שנקבע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(6)}} שווי הרכישה של יחידת המגורים החלופית שהתקבלה על ידי מוכר של זכות ביחידת המגורים הנמכרת שאינה זכות במקרקעין ואשר לא שולם בעד רכישתה, יהיה אפס, ויום הרכישה יהיה יום המכירה שנקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(7)}} אם תמורת יחידת המגורים הנמכרת ניתנה זכות ביחידת מגורים חלופית וגם תמורה כספית אשר, כולה או חלקה, הייתה פטורה ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}}, לעניין חישוב מס השבח החל במכירת הזכות החלופית הנמכרת ייווסף לשווי המכירה סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות החלופית הנמכרת“ –
{{ח:תתתת|(א)}} במכירה שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(1)}} – יחידת המגורים החלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} במכירה שחלות עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א)(2)}} – הזכות החלופית הבסיסית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי“ – סכום התמורה הכספית שהייתה פטורה ממס או ההפרש שבין תקרת השווי ושווי יחידת המגורים החלופית, לפי הנמוך;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי כשהוא מתואם“ – סכום התמורה הפטורה שמתחת לתקרת השווי מוכפל במדד ביום המכירה של הזכות החלופית הנמכרת, ומחולק במדד ביום המכירה של יחידת המגורים הנמכרת שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כ|סעיף 49כ}}.
{{ח:תת|(8)}} לעניין חישוב המס במכירת יחידת המגורים החלופית, יחולו, בשינויים המחויבים ולפי העניין, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|וההגדרה ”יתרת שווי רכישה“ שבסעיף 47}} כמשמעותה לעניין זכות חלופית.49כדפטור ממס רכישהתיקונים: תשס״ב־3
על אף הוראות סעיף 9, במכירת יחידת מגורים כאמור בסעיף 49כב, פטור המוכר ממס רכישה ברכישת יחידת המגורים החלופית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, במכירת יחידת מגורים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב}}, פטור המוכר ממס רכישה ברכישת יחידת המגורים החלופית.49כהשווי הרכישה של היזםתיקונים: תשס״ב־3
שווי המכירה של זכות במקרקעין שרכש היזם, לצורך חישוב מס הרכישה, הוא כלל התמורות שנדרש לשלם בשל רכישת הזכות במתחם; ואולם על אף הוראות חוק זה, כלל שווי הרכישה לפי סעיף זה את שוויה של הקרקע ביחידת המגורים החלופית, ינוכה שוויה של הקרקע משווי המכירה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שווי המכירה של זכות במקרקעין שרכש היזם, לצורך חישוב מס הרכישה, הוא כלל התמורות שנדרש לשלם בשל רכישת הזכות במתחם; ואולם על אף הוראות חוק זה, כלל שווי הרכישה לפי סעיף זה את שוויה של הקרקע ביחידת המגורים החלופית, ינוכה שוויה של הקרקע משווי המכירה כאמור.49כה1שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירהתיקונים: תשפ״ג־3
(א)בסעיף זה –
”יום המכירה“ של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49כ;
”יזם ממשיך“ – אחד מאלה:
(1)יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
(2)בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
”עסקה מקורית“ – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור בסעיף 49כ, המותנית בתנאי מתלה.
(ב)החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור בסעיף 49כ, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
(ג)על אף הוראות סעיף 49כה, לעניין חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות שווי התמורות שהיזם האחר התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא אפס.
(ה)יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום המכירה“ של העסקה המקורית – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם ממשיך“ – אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
{{ח:תתתת|(2)}} בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מקורית“ – מכירת זכות במקרקעין ליזם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, המותנית בתנאי מתלה.
{{ח:תת|(ב)}} החל מיום ההסכם למכירת זכויות ליזם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כה|סעיף 49כה}}, לעניין חישוב מס הרכישה של זכות במקרקעין שרכש יזם ממשיך מהיזם האחר, בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית – ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות שווי התמורות שהיזם האחר התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} שהיא הקצאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית הוא אפס.
{{ח:תת|(ה)}} יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות במקרקעין מהמוכר בעסקה המקורית.49כופטור נוסףתיקונים: תשס״ב־3
מוכר זכאי לפטור האמור בפרק זה, נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי פרק חמישי 1.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוכר זכאי לפטור האמור {{ח:פנימי|פרק 5-4|בפרק זה}}, נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.49כזפטור ליחידה אחרתתיקונים: תשס״ב־3, תשע״ג־2, תשע״ח־4, תשפ״ג־3
האמור בסעיפים 49כב עד 49כו למעט בסעיפים 49כב(א2) ו־(א3), 49כב1 ו־49כב2, יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי מכירה ליזם של יחידה אחרת במתחם שאינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר, ואולם הפטור לפי סעיף 49כב לא יחול על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת הזכות ביחידת מגורים חלופית או ביחידה אחרת שהתקבלה תמורת היחידה האחרת הנמכרת, לא יחול פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי הפקודה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיפים 49כב עד 49כו}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיפים 49כב(א2) ו־(א3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|49כב1}} {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|ו־49כב2}}, יחול, בשינויים המחויבים, גם לגבי מכירה ליזם של יחידה אחרת במתחם שאינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר, ואולם הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב}} לא יחול על תמורה כספית נוספת, אם ניתנה, ובמכירת הזכות ביחידת מגורים חלופית או ביחידה אחרת שהתקבלה תמורת היחידה האחרת הנמכרת, לא יחול פטור ממס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.49כז1זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגוריםתיקונים: תשפ״ב
על אף האמור בחוק זה, נמכרה יחידת מגורים במכירה לפי סעיף 49כב, יראו זכות ליחידת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, נמכרה יחידת מגורים במכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב}}, יראו זכות ליחידת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.49כחתיקונים: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשע״ו־7, תשע״ז־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}49כטתחולת הפרקתיקונים: תשס״ב־3
הוראות פרק זה יחולו בתקופת תוקפו של הצו על מכירה כאמור בסעיף 49כ, ובלבד שהסכם המכירה, כאמור באותו סעיף, נעשה ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} יחולו בתקופת תוקפו של הצו על מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}}, ובלבד שהסכם המכירה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|באותו סעיף}}, נעשה ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו.49למתחם להתחדשות עירונית – הוראות מיוחדותתיקונים: תשס״ב־3, תשע״ו־8, תשע״ז־4
(א)בסעיף זה, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – מתחם שעליו הכריזה הממשלה כמתחם להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) לפני תחילתו של סעיף 33א לחוק התכנון והבניה כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 21 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית באחת מהחלטות הממשלה שניתנו ביום כ״א בחשון התשס״א (19 בנובמבר 2000) או ביום ב׳ באב התשס״א (22 ביולי 2001) או ביום כ״ה בחשון התשס״ב (11 בנובמבר 2001), כנוסחן ביום הינתנן.
(ב)הוראות פרק זה יחולו גם על מכירת זכויות ביחידה במתחם להתחדשות עירונית ועל מכירת אופציה לגבי זכויות ביחידה כאמור, ובלבד שהסכם המכירה כאמור בסעיף 49כ נעשה אחרי יום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) וכל עוד הכרזת הממשלה לגבי המתחם האמור עומדת בתוקפה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 33א לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #סעיף 33א
- בסעיף 21 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית → חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מתחם להתחדשות עירונית“ – מתחם שעליו הכריזה הממשלה כמתחם להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק התכנון והבניה}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית}} באחת מהחלטות הממשלה שניתנו ביום כ״א בחשון התשס״א (19 בנובמבר 2000) או ביום ב׳ באב התשס״א (22 ביולי 2001) או ביום כ״ה בחשון התשס״ב (11 בנובמבר 2001), כנוסחן ביום הינתנן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}} יחולו גם על מכירת זכויות ביחידה במתחם להתחדשות עירונית ועל מכירת אופציה לגבי זכויות ביחידה כאמור, ובלבד שהסכם המכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כ|בסעיף 49כ}} נעשה אחרי יום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) וכל עוד הכרזת הממשלה לגבי המתחם האמור עומדת בתוקפה.49לאהסמכהתיקונים: תשס״ב־3
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים ותיאומים ככל הנדרש לענין פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים ותיאומים ככל הנדרש לענין {{ח:פנימי|פרק 5-4|פרק זה}}.פרק חמישי 5: פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תוכנית החיזוק
49לבהגדרותתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ב־4, תשפ״ג־3
בפרק זה –
”אזור מוטב“ – אזור שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)הוא נמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993;
(2)הוא מסווג ברמה חברתית–כלכלית באשכול 1 עד 6 בדירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”אזור פריפריאלי“ – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991, או בגליל, כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993;
”דירת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;
”הסכם מכירה ראשון“ – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה בחוק החיזוק;
”זכויות בניה לפי תכנית החיזוק“ – זכויות לבניה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק;
”זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – זכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק בדרך של הריסה ולמעט זכויות בנייה מכוח תכנית אחרת;
”חוק החיזוק“ – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008;
”מלאי עסקי“ – כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה;
”מס מכירה“ – כהגדרתו בסעיף 72ג, כנוסחו ערב ביטולו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס׳ 61), התשס״ח–2008;
”קשיש“ – כהגדרתו בסעיף 49יט, בשינויים המחויבים;
”רכוש משותף“ – כהגדרתו בסעיף 52 או בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לפי העניין;
”שירותי בניה לפי תכנית החיזוק“ – כל אחד מאלה, לפי הוראות תכנית החיזוק:
(1)חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בהגדרה זו – מבנה), מפני רעידות אדמה;
(2)הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה, ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ״ר;
(3)התקנת מעלית במבנה;
(4)עיצוב המבנה ושיפוצו;
(5)תשלום לכיסוי הוצאות כרוכות בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק כפי שיקבע המנהל;
”תוכנית החיזוק“ – כהגדרתה בחוק החיזוק;
”תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – הוראות תכנית החיזוק שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991 → חוק הרשות לפיתוח הנגב
- בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993 → חוק הרשות לפיתוח הגליל
- בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991 → חוק הרשות לפיתוח הנגב
- בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993 → חוק הרשות לפיתוח הגליל
- בחוק החיזוק → חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)
- חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008 → חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)
- בסעיף 85 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 85
- בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס׳ 61), התשס״ח–2008
- בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 77א
- בחוק החיזוק → חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוטב“ – אזור שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא בנגב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}, או בגליל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסווג ברמה חברתית–כלכלית באשכול 1 עד 6 בדירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור פריפריאלי“ – אזור הנמצא בנגב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991}}, או בגליל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הגליל|בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דירת מגורים“ – דירה או חלק מדירה המשמשת למגורים, לרבות למגורי המחזיק בה ואשר שימשה למגורים כאמור במשך תקופה של שנתיים רצופות לפחות, לפני המועד שבו נחתם הסכם מכירה ראשון בבניין שבו נמצאת הדירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם מכירה ראשון“ – עסקה ראשונה לפי תוכנית החיזוק כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|בחוק החיזוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בניה לפי תכנית החיזוק“ – זכויות לבניה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – זכויות לבנייה נוספת שהוקנו לפי הוראות תכנית החיזוק בדרך של הריסה ולמעט זכויות בנייה מכוח תכנית אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיזוק“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלאי עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85|בסעיף 85 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס מכירה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 72ג|בסעיף 72ג}}, כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300821.pdf|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון מס׳ 61), התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קשיש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 49יט|בסעיף 49יט}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}} או {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|בסעיף 77א לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בניה לפי תכנית החיזוק“ – כל אחד מאלה, לפי הוראות תכנית החיזוק:
{{ח:תתת|(1)}} חיזוק של מבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בהגדרה זו – מבנה), מפני רעידות אדמה;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה, ובלבד ששטח יחידת הדיור, לאחר הרחבתה, אינו עולה על שטח היחידה הקיימת בתוספת 25 מ״ר;
{{ח:תתת|(3)}} התקנת מעלית במבנה;
{{ח:תתת|(4)}} עיצוב המבנה ושיפוצו;
{{ח:תתת|(5)}} תשלום לכיסוי הוצאות כרוכות בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק כפי שיקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית החיזוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה)|בחוק החיזוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית החיזוק בדרך של הריסה“ – הוראות תכנית החיזוק שמתנה את מימושה בחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה בדרך של הריסה ובנייה מחדש.49לב1יום המכירהתיקונים: תשע״א־2, תשע״ב־4
על אף האמור בחוק זה, היתה המכירה של הזכות הנמכרת לפי סעיף 49לג או 49לג1, לפי העניין, מותנית בתנאי מתלה, או מכירה של זכות לרכישת זכות במקרקעין (בפרק זה – האופציה), יהיה יום המכירה המוקדם מבין אלה, ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור בסעיף 49לב2:
(1)המועד שבו התקיים התנאי או שבו מומשה האופציה, לפי העניין;
(2)המועד שבו הוחל במתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק או המועד שבו החלה הבנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה, לפי העניין.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, היתה המכירה של הזכות הנמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, מותנית בתנאי מתלה, או מכירה של זכות לרכישת זכות במקרקעין ({{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} – האופציה), יהיה יום המכירה המוקדם מבין אלה, ובלבד שנמסרה הודעה למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לב2|בסעיף 49לב2}}:
{{ח:תת|(1)}} המועד שבו התקיים התנאי או שבו מומשה האופציה, לפי העניין;
{{ח:תת|(2)}} המועד שבו הוחל במתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק או המועד שבו החלה הבנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה, לפי העניין.49לב2חובת הודעה ודיווחתיקונים: תשע״א־2, תשע״ב־4
(א)המוכר יודיע למנהל על הסכם למכירה כאמור בסעיף 49לב1 בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
(ב)לעניין הצהרה על מכירת הזכות הנמכרת לפי סעיף 49לג או 49לג1, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה מיום המכירה כמשמעותו בסעיף 49לב1.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוכר יודיע למנהל על הסכם למכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}} בתוך 30 ימים מיום ההסכם, על גבי טופס שקבע המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הצהרה על מכירת הזכות הנמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה מיום המכירה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}}.49לב3שווי הרכישה של יזם ממשיך במכירה שהתקיימה בתקופה שמיום הסכם המכירה ועד לפני יום המכירהתיקונים: תשפ״ג־3
(א)בסעיף זה –
”יום המכירה“, של העסקה המקורית – כמשמעותו בסעיף 49לב1;
”יזם“ – מי שרוכש זכות נמכרת כמשמעותה בסעיפים 49לג או 49לג1, לפי העניין, במבנה לשם חיזוק המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לשם הריסת המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת;
”יזם ממשיך“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
(2)בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
”עסקה מקורית“ – מכירת זכות נמכרת ליזם לפי סעיפים 49לג או 49לג1, המותנית בתנאי מתלה.
(ב)החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי סעיפים 49לג או 49לג1, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
(ג)על אף הוראות פרק שלישי, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהיזם התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה בסעיף 9(ב) שהיא הקצאה כהגדרתה בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא אפס.
(ה)יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.
↺ פנימיות: 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום המכירה“, של העסקה המקורית – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 49לב1|בסעיף 49לב1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם“ – מי שרוכש זכות נמכרת כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 49לג|בסעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, לפי העניין, במבנה לשם חיזוק המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק או לשם הריסת המבנה בהתאם לתוכנית החיזוק בדרך של הריסה, רוכש באותו המבנה זכות נמכרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יזם ממשיך“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} יזם הרוכש זכות במקרקעין מיזם אחר, ובלבד שבמסגרת הסכם המכירה בין היזמים הומחו ליזם הרוכש התחייבויות היזם האחר כלפי המוכר לפי העסקה המקורית;
{{ח:תתתת|(2)}} בפעולה באיגוד מקרקעין שהוא יזם – רוכש הזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מקורית“ – מכירת זכות נמכרת ליזם לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, המותנית בתנאי מתלה.
{{ח:תת|(ב)}} החל מיום ההסכם למכירת זכות נמכרת ליזם כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיפים 49לג}} {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|או 49לג1}}, יראו זכות שנרכשה בידי יזם במכירה כאמור כזכות במקרקעין, ויחולו עליה לעניין זה הוראות חוק זה החלות על זכות במקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, ינוכה משווי המכירה של אותה הזכות, שווי התמורות שהיזם התחייב בהן כלפי המוכר לפי העסקה המקורית ואשר הומחו ליזם הממשיך לפי הסכם המכירה בין היזמים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בפעולה באיגוד כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)}} שהיא הקצאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ בסעיף 1}}, לעניין חישוב מס הרכישה של יזם ממשיך בתקופה שמיום הסכם המכירה של העסקה המקורית ועד לפני יום המכירה של העסקה המקורית, יראו כאילו שווי המכירה של הזכות שנרכשה בעסקה המקורית היא אפס.
{{ח:תת|(ה)}} יראו את היזם הממשיך שביום המכירה של העסקה המקורית חב בהתחייבויות היזם כלפי המוכר לפי העסקה המקורית כאילו רכש את הזכות מהמוכר בעסקה המקורית.49לגפטור ממס וממס מכירה במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוקתיקונים: תשס״ח־5, תשע״ו־7, תשע״ז־4, תשפ״ב
(א)מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק (בפרק זה – הזכות הנמכרת), תהא פטורה ממס וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
(1)התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק;
(2)בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תכנית החיזוק.
(ב)תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
(ג)הוצאות אשר הוצאו לשירותי בנייה לפי תכנית החיזוק במקרקעין, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בניה לפי תכנית החיזוק ({{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} – הזכות הנמכרת), תהא פטורה ממס וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התמורה בעד המכירה ניתנה בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק;
{{ח:תתת|(2)}} בוצע חיזוק של המבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק, מפני רעידות אדמה, בהתאם להוראות תכנית החיזוק.
{{ח:תת|(ב)}} תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא בשירותי בניה לפי תכנית החיזוק, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(ג)}} הוצאות אשר הוצאו לשירותי בנייה לפי תכנית החיזוק במקרקעין, שקיבל מוכר כתמורה למכירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יותרו בניכוי בעת מכירת היחידה שבה בוצעה הבנייה.49לג1פטור ממס במכירה שתמורתה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסהתיקונים: תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ג־3
(א)מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (בסעיף זה – הזכות הנמכרת), תהיה פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
(1)ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית, ובאזור מוטב – שתי דירות מגורים חלופיות, לכל היותר, שמתקיים בהן אחד מאלה:
(א)שטח הדירה או השטח המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על שטח דירת המגורים הנמכרת בתוספת 25 מ״ר;
(ב)שווי הדירה או השווי המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על סכום הפטור הקבוע בסעיף 49ז(א)(2) או על שווייה של דירת המגורים הנמכרת, בלא הזכויות לבנייה נוספת, לפי הגבוה;
והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת הריסת המבנה ובנייתו מחדש ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל;
(2)בוצעה הקמתו מחדש של המבנה שנהרס בהתאם לתכנית החיזוק בדרך של הריסה.
(ב)תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא כאמור באותו סעיף קטן, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
(ב1)לעניין חישוב המס במכירת דירת מגורים חלופית כמשמעותה בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות החלות על מכירת יחידת מגורים חלופית כאמור בסעיף 49כב(א), בשינויים המחויבים.
(ג)הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת, ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
(2)על אף האמור בפסקה (1) –
(א)במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;
(ב)במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998, או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.
(ג1)במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב, שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחולו הוראות סעיף 49כב(א3), בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות סעיף 49כג(7), בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”מוכר מוטב“ – קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי סעיף 49ב(2).
(ד)הועברה דירת מגורים לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה, בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותה דירה; בסעיף קטן זה, ”קרוב“, ”שליטה“ ו”תקופת המיזם“ – כהגדרתם בסעיף 49כב(ג), בשינויים המחויבים.
(ה)לעניין סעיף זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים – כמוכר אחד.
(ו)הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, זכות ביחידה בבניין שאינה דירת מגורים ואינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר.
(2)במכירת זכות בדירת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת זכות נמכרת שאינה דירת מגורים, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי הפקודה.
(ו1)קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 49כב1(ב), בשינויים המחויבים; הוראות סעיפים 49כב1(ג) ו־(ד) יחולו בשינוים המחויבים, ועל דירת מגורים הנרכשת על ידי הקשיש יחולו הוראות סעיף 49כד, בשינויים המחויבים.
(2)מכירה ליזם של זכות בדירת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 49כב2(א) בשינויים המחויבים, והוראות סעיף 49כב2(ב) ו־(ג) יחולו, בשינויים המחויבים; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם בסעיף 49יג(ב), ובלבד שהתקיימו התנאים שבסעיף 49כב2(ג), בשינויים המחויבים.
(ז)המנהל יפרסם את רשימת היישובים הנכללים בהגדרה ”אזור מוטב“.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 13📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ההוראה תחול על מכירת זכות מיום 1.1.2013 עד יום 31.12.2033):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998 → חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ההוראה תחול על מכירת זכות מיום 1.1.2013 עד יום 31.12.2033):}}
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין שהתמורה המשתלמת בעדה מושפעת מזכויות בנייה לפי תכנית החיזוק בדרך של הריסה (בסעיף זה – הזכות הנמכרת), תהיה פטורה ממס, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית, ובאזור מוטב – שתי דירות מגורים חלופיות, לכל היותר, שמתקיים בהן אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שטח הדירה או השטח המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על שטח דירת המגורים הנמכרת בתוספת 25 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שווי הדירה או השווי המצטבר של הדירות, לפי העניין, אינו עולה על סכום הפטור הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 49ז|בסעיף 49ז(א)(2)}} או על שווייה של דירת המגורים הנמכרת, בלא הזכויות לבנייה נוספת, לפי הגבוה;
{{ח:תתת}} והכל בתוספת תשלום בעבור דמי שכירות לתקופת הריסת המבנה ובנייתו מחדש ולכיסוי הוצאות כרוכות כפי שקבע המנהל;
{{ח:תתת|(2)}} בוצעה הקמתו מחדש של המבנה שנהרס בהתאם לתכנית החיזוק בדרך של הריסה.
{{ח:תת|(ב)}} תמורה בעד מכירה כאמור בסעיף קטן (א) שניתנה שלא כאמור באותו סעיף קטן, יראו אותה כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות הנמכרת, כיחס שבין התמורה האמורה לבין שווי הזכות הנמכרת, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
{{ח:תת|(ב1)}} לעניין חישוב המס במכירת דירת מגורים חלופית כמשמעותה בסעיף קטן (א), יחולו ההוראות החלות על מכירת יחידת מגורים חלופית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(א)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בשתי דירות מגורים בבניין, לכל היותר, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית יהיה שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת, ובדירה שמלוא הזכויות בה התקבלו בירושה – ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית לא יפחת משיעור זכותו ביחידת המגורים הנמכרת.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} במכירת זכות במקרקעין על ידי קשיש או במכירת זכות במקרקעין באזור מוטב יחול הפטור לגבי שתי דירות מגורים שניתנו למוכר בשל מכירת זכויות בדירת מגורים אחת, ויחולו על שתי הדירות החלופיות ההוראות החלות על דירת מגורים חלופית;
{{ח:תתתת|(ב)}} במכירת זכויות בדירה ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי|בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998}}, או במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים הנמצאת באזור פריפריאלי, הפטור לפי סעיף זה יינתן בשל מכירת הזכויות בדירת מגורים אחת או יותר בבניין, ובלבד ששיעור זכותו של המוכר בדירת המגורים החלופית שווה לשיעור זכותו בדירת המגורים הנמכרת.
{{ח:תת|(ג1)}} במכירת זכות נמכרת כאמור בסעיף קטן (א) על ידי מוכר מוטב, שבה ניתנה לו, תמורת הזכות הנמכרת, דירת מגורים חלופית וגם תמורה כספית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב|סעיף 49כב(א3)}}, בשינויים המחויבים; קיבל מוכר מוטב גם תמורה כספית הפטורה ממס לפי סעיף קטן זה, יחולו על התמורה הכספית הנוספת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כג|סעיף 49כג(7)}}, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”מוכר מוטב“ – קשיש או מי שיחידת המגורים במתחם היא דירתו היחידה כמשמעותה לעניין פטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ב|סעיף 49ב(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה דירת מגורים לקרוב בפטור ממס לפי חוק זה, בתקופת המיזם, יראו את המעביר ואת קרובו כמוכר אחד לעניין אותה דירה; בסעיף קטן זה, ”קרוב“, ”שליטה“ ו”תקופת המיזם“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49כב|בסעיף 49כב(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין סעיף זה יראו מוכר ובן זוגו, למעט בן זוג הגר דרך קבע בנפרד, וילדיהם שטרם מלאו להם 18 שנים – כמוכר אחד.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה) יחולו, בשינויים המחויבים, גם אם ניתנה למוכר, תמורת הזכות הנמכרת, זכות ביחידה בבניין שאינה דירת מגורים ואינה מהווה מלאי עסקי בידי המוכר.
{{ח:תתת|(2)}} במכירת זכות בדירת מגורים חלופית שהתקבלה תמורת זכות נמכרת שאינה דירת מגורים, לא יחולו פטור ממס, כולו או חלקו, שיעור מס מופחת או דחיית מס לפי הוראות חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.
{{ח:תת|(ו1)|(1)}} קשיש המוכר את כל הזכויות שיש לו בדירת מגורים חלופית שקיבל בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), זכאי בשל המכירה לפטור ממס, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|בסעיף 49כב1(ב)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב1|סעיפים 49כב1(ג) ו־(ד)}} יחולו בשינוים המחויבים, ועל דירת מגורים הנרכשת על ידי הקשיש יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כד|סעיף 49כד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} מכירה ליזם של זכות בדירת מגורים חלופית שקיבל קשיש, בעסקה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|בסעיף 49כב2(א)}} בשינויים המחויבים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|סעיף 49כב2(ב) ו־(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים; הוראות פסקה זו יחולו גם לגבי מוכר שאינו קשיש אך הוא או בן זוגו נזקק לשירותי סיעוד כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49יג|בסעיף 49יג(ב)}}, ובלבד שהתקיימו התנאים {{ח:פנימי|סעיף 49כב2|שבסעיף 49כב2(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל יפרסם את רשימת היישובים הנכללים בהגדרה ”אזור מוטב“.49לדפטור ממס וממס רכישה במכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותףתיקונים: תשס״ח־5
על אף האמור בסעיף 9, מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק תהא פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)המוכר והרוכש מכרו את הזכות הנמכרת בפטור ממס לפי הוראות סעיף 49לג;
(2)המכירה נעשתה בסמוך למכירת הזכות הנמכרת;
(3)לא ניתנה תמורה כספית בעד המכירה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, מכירת זכות במקרקעין שהיא רכוש משותף במבנה שלגביו ניתנו זכויות בניה לפי תכנית החיזוק תהא פטורה ממס וממס רכישה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוכר והרוכש מכרו את הזכות הנמכרת בפטור ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}};
{{ח:תת|(2)}} המכירה נעשתה בסמוך למכירת הזכות הנמכרת;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה תמורה כספית בעד המכירה.49להסייג לפטורתיקונים: תשס״ח־5
הוראות פרק זה לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין, במקרקעין המהווים מלאי עסקי בידי המוכר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-5|פרק זה}} לא יחולו על מכירת זכות במקרקעין, במקרקעין המהווים מלאי עסקי בידי המוכר.49לופטור נוסףתיקונים: תשס״ח־5
מוכר זכאי לפטור כאמור בפרק זה נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי פרק חמישי 1.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוכר זכאי לפטור כאמור {{ח:פנימי|פרק 5-5|בפרק זה}} נוסף על כל פטור אחר ממס שהוא זכאי לו, ואין בזכאות לפטור כאמור כדי לפגוע בזכאות לפטור אחר ממס, לרבות לפי {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}.49לו1זכות ביחידת מגורים חלופית כדירת מגוריםתיקונים: תשע״ב־4, תשפ״ב
על אף האמור בחוק זה, נמכרה זכות במקרקעין שהיא יחידת מגורים במכירה לפי סעיף 49לג1, יראו זכות ליחידת מגורים שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה בסעיף 9(ג) לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, נמכרה זכות במקרקעין שהיא יחידת מגורים במכירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|סעיף 49לג1}}, יראו זכות ליחידת מגורים שהתקבלה תמורת יחידת המגורים הנמכרת כדירת מגורים כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ג)}} לעניין מס רכישה או כדירת מגורים לעניין מס שבח, לפי העניין.49לו2תחולה – הוראת שעהתיקונים: תשע״א־2, תשע״ב־4, תשע״ו־7, תשפ״ג, תשפ״ג־3
הוראות פרק זה יחולו על מכירת זכות נמכרת לפי סעיף 49לג שנעשתה בתקופה שמיום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005) ועד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033) ולעניין מכירת זכות נמכרת לפי סעיף 49לג1 – מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-5|פרק זה}} יחולו על מכירת זכות נמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג|סעיף 49לג}} שנעשתה בתקופה שמיום ט׳ באייר התשס״ה (18 במאי 2005) ועד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033) ולעניין מכירת זכות נמכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לג1|סעיף 49לג1}} – מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום ט׳ בטבת התשצ״ג (31 בדצמבר 2033).פרק חמישי 6: העברת מפעל לאזור מוטב – הוראת שעה
49לזהגדרותתיקונים: תשס״ח־6
בפרק זה –
”אזור מוטב“ – אחד מאלה:
(1)תחום רשות מקומית במחוז הדרום, במחוז הצפון או בנפת חיפה, ובלבד שבתיה, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600, ומתקיימים בה שני אלה:
(א)רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
(ב)שיעור אבטלה שנתי ממוצע, לפי פרסומי שירות התעסוקה, של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
(2)אזור תעשיה מרחבי בתחום מחוז הצפון או מחוז הדרום, ובלבד שכולו או חלקו, נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; ואולם בנפת אשקלון – רק אזור תעשיה מרחבי בתחום רשות מקומית שבה רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; בפסקה זו, ”אזור תעשיה מרחבי“ – אזור תעשיה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשיה, 100 דונם לפחות;
(3)אזור תעשיה ביישוב מיעוטים ובלבד שכולו או חלקו נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; בפסקה זו, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(4)שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, ”יישובי עוטף עזה“ – היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
”אשכול“ – דירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הפעלה מהותית“, במפעל באזור מוטב – העסקת עובדים במפעל באזור מוטב שמספרם לא פחת מ־75% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון, בטופס שקבע המנהל;
”מפעל“ – מפעל תעשייתי כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, וכן מרכז לסיוע לוגיסטי או מוקד מענה טלפוני;
”מפעל באזור מוטב“, ”מפעל נמכר“ – כמשמעותם בסעיף 49לח;
”עובד“ – עובד המועסק במשרה מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה יימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה, באופן יחסי בהתאם לחלקיות המשרה או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 19(4) והמונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש לפי אותו סעיף;
”רשות מקומית מוטבת“ – אחד מאלה, ובלבד שהרמה החברתית–כלכלית בו אינה עולה על אשכול 5:
(1)רשות מקומית שנמצאת באזור מוטב;
(2)יישוב במחוז הדרום או יישוב מיעוטים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600;
(3)יישוב במחוז הצפון.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 51
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מוטב“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום רשות מקומית במחוז הדרום, במחוז הצפון או בנפת חיפה, ובלבד שבתיה, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600, ומתקיימים בה שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור אבטלה שנתי ממוצע, לפי פרסומי שירות התעסוקה, של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(2)}} אזור תעשיה מרחבי בתחום מחוז הצפון או מחוז הדרום, ובלבד שכולו או חלקו, נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; ואולם בנפת אשקלון – רק אזור תעשיה מרחבי בתחום רשות מקומית שבה רמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; בפסקה זו, ”אזור תעשיה מרחבי“ – אזור תעשיה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשיה, 100 דונם לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} אזור תעשיה ביישוב מיעוטים ובלבד שכולו או חלקו נמצא מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600; בפסקה זו, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% לפחות מתושביו אינם יהודים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|(4)}} שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, ”יישובי עוטף עזה“ – היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, שבתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול“ – דירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה מהותית“, במפעל באזור מוטב – העסקת עובדים במפעל באזור מוטב שמספרם לא פחת מ־75% ממספר העובדים שהועסקו במפעל הנמכר בתקופה של שלוש שנים רצופות סמוך לפני מכירתו, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון, בטופס שקבע המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל תעשייתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 51|בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון}}, וכן מרכז לסיוע לוגיסטי או מוקד מענה טלפוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל באזור מוטב“, ”מפעל נמכר“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בסעיף 49לח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד המועסק במשרה מלאה במהלך שנה שלמה, ולעניין זה יימנה עובד המועסק במשרה חלקית או עובד המועסק בחלק מהשנה, באופן יחסי בהתאם לחלקיות המשרה או למשך עבודתו באותה שנה, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(4)}} והמונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית מוטבת“ – אחד מאלה, ובלבד שהרמה החברתית–כלכלית בו אינה עולה על אשכול 5:
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית שנמצאת באזור מוטב;
{{ח:תתת|(2)}} יישוב במחוז הדרום או יישוב מיעוטים שבתיהם, כולם או חלקם, נמצאים מעל קו רוחב 710 או מתחת לקו רוחב 600;
{{ח:תתת|(3)}} יישוב במחוז הצפון.49לחפטור ממס בהעברת מפעל לאזור מוטבתיקונים: תשס״ח־6
מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שאינו נמצא באזור מוטב (בפרק זה – מפעל נמכר), פטורה ממס עד לסכום הפטור כאמור בסעיף 49לט, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)המוכר רכש, עד סוף שנת המס 2009, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שנמצא באזור מוטב או שהם קרקע לבניית מפעל כאמור (בפרק זה – מפעל באזור מוטב) לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר;
(2)המכירה התבצעה בתקופה שתחילתה ביום תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 63 – הוראת שעה), התשס״ח–2008, וסיומה בתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
(3)המפעל הנמכר שימש בייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, במשך חמש שנים רצופות, לפחות, סמוך לפני מכירתו;
(4)רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב אינה מקרוב ומכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר אינה לקרוב;
(5)לא התקיימו לגבי המכירה הוראות סעיף 70 והיא אינה במסגרת שינוי מבנה כהגדרתו בסעיף 103 לפקודה;
(6)לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב התקיימה במפעל האמור הפעלה מהותית והיא המשיכה להתקיים בו במשך עשר שנים רצופות לפחות (בסעיף זה – תקופת ההפעלה המהותית);
(7)במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית לא פחת שטחו של המפעל באזור מוטב מ־75% משטחו של המפעל הנמכר;
(8)בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית הועסקו במפעל באזור מוטב שישים עובדים לפחות, לפי חישוב ממוצע שנתי, וכן 80% לפחות מכלל העובדים, בכל שנה, היו תושבי רשות מקומית מוטבת, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל;
(9)הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב לא נמכרה במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית;
(10)בהצהרה שהגיש המוכר, בהתאם להוראות סעיף 73(א), הוא הודיע על בחירתו בהחלת הוראות פרק זה;
(11)נקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, ואם לא חל הסכם קיבוצי כאמור – בהסכם או בהסדר אחר, הוראות המסדירות את הזכויות של עובד המפעל הנמכר שסיים את עבודתו עקב העברת המפעל הנמכר, וכן הוראות המסדירות את שמירת הזכויות ותנאי העבודה, שהיו ערב העברת המפעל הנמכר, לעובד המפעל הנמכר שהמשיך בעבודתו במפעל באזור מוטב; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות עובדי המפעל הנמכר לפי כל דין.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירה של זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שאינו נמצא באזור מוטב ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – מפעל נמכר), פטורה ממס עד לסכום הפטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לט|בסעיף 49לט}}, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המוכר רכש, עד סוף שנת המס 2009, זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל שנמצא באזור מוטב או שהם קרקע לבניית מפעל כאמור ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – מפעל באזור מוטב) לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר;
{{ח:תת|(2)}} המכירה התבצעה בתקופה שתחילתה ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300645.pdf|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס׳ 63 – הוראת שעה), התשס״ח–2008}}, וסיומה בתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
{{ח:תת|(3)}} המפעל הנמכר שימש בייצור הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודה}}, במשך חמש שנים רצופות, לפחות, סמוך לפני מכירתו;
{{ח:תת|(4)}} רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב אינה מקרוב ומכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר אינה לקרוב;
{{ח:תת|(5)}} לא התקיימו לגבי המכירה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}} והיא אינה במסגרת שינוי מבנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 103|בסעיף 103 לפקודה}};
{{ח:תת|(6)}} לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב התקיימה במפעל האמור הפעלה מהותית והיא המשיכה להתקיים בו במשך עשר שנים רצופות לפחות (בסעיף זה – תקופת ההפעלה המהותית);
{{ח:תת|(7)}} במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית לא פחת שטחו של המפעל באזור מוטב מ־75% משטחו של המפעל הנמכר;
{{ח:תת|(8)}} בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית הועסקו במפעל באזור מוטב שישים עובדים לפחות, לפי חישוב ממוצע שנתי, וכן 80% לפחות מכלל העובדים, בכל שנה, היו תושבי רשות מקומית מוטבת, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל;
{{ח:תת|(9)}} הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב לא נמכרה במהלך כל תקופת ההפעלה המהותית;
{{ח:תת|(10)}} בהצהרה שהגיש המוכר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}}, הוא הודיע על בחירתו בהחלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}};
{{ח:תת|(11)}} נקבעו בהסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, ואם לא חל הסכם קיבוצי כאמור – בהסכם או בהסדר אחר, הוראות המסדירות את הזכויות של עובד המפעל הנמכר שסיים את עבודתו עקב העברת המפעל הנמכר, וכן הוראות המסדירות את שמירת הזכויות ותנאי העבודה, שהיו ערב העברת המפעל הנמכר, לעובד המפעל הנמכר שהמשיך בעבודתו במפעל באזור מוטב; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות עובדי המפעל הנמכר לפי כל דין.49לטהסכום הפטורתיקונים: תשס״ח־6
הסכום הפטור ממס לפי סעיף 49לח הוא הסכום הנמוך מבין אלה:
(1)הסכום המתקבל מצירוף של שווי הרכישה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב ושל כל ההוצאות כמפורט להלן שהוצאו עד למועד שבו היתה במפעל האמור הפעלה מהותית:
(א)הוצאות לבניית מבנה שישמש למפעל באזור מוטב;
(ב)הוצאות הקשורות במישרין לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר בזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
(ג)הוצאות להכשרת כוח אדם שיועסק במפעל באזור מוטב;
(2)הסכום המתקבל ממכפלה של 337,500 שקלים חדשים, במספר העובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת שהועסקו במפעל באזור מוטב בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לח|סעיף 49לח}} הוא הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של שווי הרכישה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב ושל כל ההוצאות כמפורט להלן שהוצאו עד למועד שבו היתה במפעל האמור הפעלה מהותית:
{{ח:תתת|(א)}} הוצאות לבניית מבנה שישמש למפעל באזור מוטב;
{{ח:תתת|(ב)}} הוצאות הקשורות במישרין לחילוף הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר בזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב;
{{ח:תתת|(ג)}} הוצאות להכשרת כוח אדם שיועסק במפעל באזור מוטב;
{{ח:תת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלה של 337,500 שקלים חדשים, במספר העובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת שהועסקו במפעל באזור מוטב בשלוש השנים האחרונות של תקופת ההפעלה המהותית, לפי חישוב ממוצע שנתי, והכל לפי אישור מאת רואה חשבון בטופס שקבע המנהל.49מייחוס ניכוייםתיקונים: תשס״ח־6
יראו את יתרת סכום שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר לאחר הפחתת הסכום הפטור ממס לפי סעיף 49לט, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה במקרקעין שהם מפעל נמכר, כיחס בין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות האחרת כאמור לבין מלוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יראו את יתרת סכום שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר לאחר הפחתת הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לט|סעיף 49לט}}, כדמי מכר של זכות אחרת במקרקעין אשר שווי רכישתה הוא חלק יחסי משווי הרכישה של הזכות כולה במקרקעין שהם מפעל נמכר, כיחס בין חלק שווי המכירה המתייחס לזכות האחרת כאמור לבין מלוא שווי המכירה של הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, ובהתאם לכך ייוחסו גם הניכויים והתוספות.49מאהחזר מס ודחיית מסתיקונים: תשס״ח־6
(א)מוכר זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, שהוראות פרק זה חלות עליו, חייב בתשלום מס כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי פרק זה (בפרק זה – התנאים המזכים בפטור).
(ב)התקיימו כל התנאים המזכים בפטור, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א.
(ג)המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין החזר המס ששולם כאמור בסעיף קטן (א), וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה, בדרך ובתנאים שקבע המנהל, להבטחת התשלום האמור.
(ד)התקיימו כל התנאים המזכים בפטור לאחר מועד המכירה ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה, על אף האמור בסעיף 85.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוכר זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר, שהוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}} חלות עליו, חייב בתשלום מס כל עוד לא התקיימו כל התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק 5-6|בפרק זה}} – התנאים המזכים בפטור).
{{ח:תת|(ב)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור, זכאי המוכר להחזר המס ששילם ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 103א|סעיף 103א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין החזר המס ששולם כאמור בסעיף קטן (א), וכן לדחות את תשלום המס, כולו או חלקו, אם המוכר המציא ערובה, בדרך ובתנאים שקבע המנהל, להבטחת התשלום האמור.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו כל התנאים המזכים בפטור לאחר מועד המכירה ולאחר שחלפו ארבע שנים מיום שנעשתה השומה, תתוקן השומה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.49מבשלילת פטור נוסףתיקונים: תשס״ח־6
התקיימו לגבי מכירת זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר התנאים המזכים בפטור, לא יחולו הוראות פרק חמישי 3 ולא יראו את רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב כרכישת זכות חלופית לפי הוראות הפרק האמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקיימו לגבי מכירת זכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר התנאים המזכים בפטור, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|פרק חמישי 3}} ולא יראו את רכישת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל באזור מוטב כרכישת זכות חלופית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-3|הפרק האמור}}.49מגהסמכהתיקונים: תשס״ח־6
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פרק זה, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
(1)החלת הוראות פרק זה, בתנאים שיקבע, באחד מאלה:
(א)במקרה שבו מכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר היתה לקרוב, וזאת על אף הוראות פסקה (4) של סעיף 49לח;
(ב)במקרה שבו ההפעלה המהותית במפעל באזור מוטב לא התקיימה במשך עשר שנים רצופות לפחות, כאמור בפסקה (6) של סעיף 49לח, ובלבד שהיא התקיימה במשך חמש שנים רצופות לפחות, והופסקה לאחר התקופה האמורה בשל משבר כלכלי בענף שאליו משתייך המפעל באזור מוטב או בשל מצב ביטחוני מיוחד במקום הפעלתו; קבע שר האוצר כאמור, יחושב הסכום הפטור ממס לפי סעיף 49לט באופן יחסי בהתאם לתקופת ההפעלה המהותית;
(2)תנאים מיוחדים שצריכים להתקיים לגבי עובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת כאמור בפסקה (8) של סעיף 49לח, לרבות תנאים בדבר גילם או מצבם המשפחתי או דרישה להיותם עולים חדשים; קביעה כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובשים לב למידת השתלבותם של עובדים שמתקיימים לגביהם תנאים כאמור בשוק העבודה באזור המוטב.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}}, ובין השאר הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-6|פרק זה}}, בתנאים שיקבע, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} במקרה שבו מכירת הזכות במקרקעין במקרקעין שהם מפעל נמכר היתה לקרוב, וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49לח|פסקה (4) של סעיף 49לח}};
{{ח:תתת|(ב)}} במקרה שבו ההפעלה המהותית במפעל באזור מוטב לא התקיימה במשך עשר שנים רצופות לפחות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בפסקה (6) של סעיף 49לח}}, ובלבד שהיא התקיימה במשך חמש שנים רצופות לפחות, והופסקה לאחר התקופה האמורה בשל משבר כלכלי בענף שאליו משתייך המפעל באזור מוטב או בשל מצב ביטחוני מיוחד במקום הפעלתו; קבע שר האוצר כאמור, יחושב הסכום הפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 49לט|סעיף 49לט}} באופן יחסי בהתאם לתקופת ההפעלה המהותית;
{{ח:תת|(2)}} תנאים מיוחדים שצריכים להתקיים לגבי עובדים שהם תושבי רשות מקומית מוטבת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49לח|בפסקה (8) של סעיף 49לח}}, לרבות תנאים בדבר גילם או מצבם המשפחתי או דרישה להיותם עולים חדשים; קביעה כאמור תיעשה לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ועם שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובשים לב למידת השתלבותם של עובדים שמתקיימים לגביהם תנאים כאמור בשוק העבודה באזור המוטב.פרק ששי: פטורים אחרים ודחיית מועדי תשלום
50מכירה החייבת במס הכנסהתיקונים: תשכ״ה, תשכ״ח, תשכ״ח־2, תש״ם
(א)מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהריווח מהן נתון לשומה על פי הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודת מס הכנסה תהא פטורה ממס.
(ב)הפטור לפי סעיף זה יינתן לאדם שימציא למנהל אישור בדרך שתיקבע בתקנות, כי הריווח מאותה מכירה או מאותה פעולה באיגוד נתון לשומה לפי פקודת מס הכנסה; המנהל רשאי להתנות מתן האישור בתשלום מס הכנסה המגיע מאותו אדם, או במתן ערובה כדי הנחת דעתו של המנהל להבטחת תשלום מס ההכנסה; ובלבד שלא יידרשו תשלום או ערובה כאמור בסכום העולה על 40% מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הזכות במקרקעין או הפעולה באיגוד שבשלה נדרש האישור; אם מבקש האישור הוא איגוד מקרקעין יחולו ההוראות כאמור גם לגבי מס ההכנסה המגיע מבעל זכויות באיגוד.
(ג)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה), תשכ״ד–1963.
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #חלק ב פרק 1
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהריווח מהן נתון לשומה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ב פרק 1|הפרק הראשון לחלק ב׳ לפקודת מס הכנסה}} תהא פטורה ממס.
{{ח:תת|(ב)}} הפטור לפי סעיף זה יינתן לאדם שימציא למנהל אישור בדרך שתיקבע בתקנות, כי הריווח מאותה מכירה או מאותה פעולה באיגוד נתון לשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; המנהל רשאי להתנות מתן האישור בתשלום מס הכנסה המגיע מאותו אדם, או במתן ערובה כדי הנחת דעתו של המנהל להבטחת תשלום מס ההכנסה; ובלבד שלא יידרשו תשלום או ערובה כאמור בסכום העולה על 40% מהתמורה שנתקבלה בעד מכירת הזכות במקרקעין או הפעולה באיגוד שבשלה נדרש האישור; אם מבקש האישור הוא איגוד מקרקעין יחולו ההוראות כאמור גם לגבי מס ההכנסה המגיע מבעל זכויות באיגוד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה)|תקנות מס שבח מקרקעין (אישור על ריווח, ממכירת זכות במקרקעין, הנתון לשומת מס הכנסה), תשכ״ד–1963}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}51הסכם למכירהתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4
בהסכם למכור זכות במקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי סעיף 91 או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
(1)החזקת המקרקעין היא בידי הקונה או נתונה לפקודתו;
(2)הקונה שילם או זיכה על חשבון המחיר את המתחייב למכור, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
(3)המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לקונה או לאדם אחר לרשום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהסכם למכור זכות במקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}} או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תת|(1)}} החזקת המקרקעין היא בידי הקונה או נתונה לפקודתו;
{{ח:תת|(2)}} הקונה שילם או זיכה על חשבון המחיר את המתחייב למכור, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
{{ח:תת|(3)}} המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לקונה או לאדם אחר לרשום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו.52הסכם לעשות פעולהתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4
בהסכם לעשות פעולה באיגוד מקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי סעיף 91 או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
(1)לרוכש את הזכות באיגוד הזכות לתפוס את מקרקעי האיגוד או חלק מהם או זכות להורות לאיגוד למסור את המקרקעין או חלק מהם למי שיורה;
(2)הקונה שילם או זיכה, על חשבון המחיר, את המתחייב לעשות פעולה באיגוד, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
(3)המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לרוכש או לאדם אחר לעשות את הפעולה באיגוד לטובת הרוכש או לפקודתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהסכם לעשות פעולה באיגוד מקרקעין ישולם המס במועד שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}} או בהתקיים אחת מאלה, לפי המאוחר:
{{ח:תת|(1)}} לרוכש את הזכות באיגוד הזכות לתפוס את מקרקעי האיגוד או חלק מהם או זכות להורות לאיגוד למסור את המקרקעין או חלק מהם למי שיורה;
{{ח:תת|(2)}} הקונה שילם או זיכה, על חשבון המחיר, את המתחייב לעשות פעולה באיגוד, בדרך של פקדון או בכל דרך אחרת, בסכום העולה על 50% מהמחיר לעניין מס רכישה ו־40% מהמחיר לעניין מס שבח, או העמיד לפקודתו את הסכום האמור;
{{ח:תת|(3)}} המתחייב נתן יפוי כוח בלתי חוזר לרוכש או לאדם אחר לעשות את הפעולה באיגוד לטובת הרוכש או לפקודתו.53יפוי כוח לבצע מכירה
מתן יפוי כוח לאחר למכור לאדם שלישי זכות במקרקעין מטעם המרשה יהיה פטור ממס באחת מאלה –
(1)המרשה יכול לבטל את יפוי הכוח בכל עת;
(2)יפוי הכוח תקף לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים;
(3)יפוי הכוח ניתן על ידי בעלי הזכות לאדם החייב לפעול לטובתם ולא להבטחת הזכות של מי שרכש זכות במקרקעין או מי שעומד לרכוש זכות כזו ואין המורשה רשאי ליהנות מתמורת המכירה – למעט שכר סביר והחזרת הוצאות שהוציא וחייב הוא למסרה בשלמותה למרשה, ויפוי הכוח אינו ניתן להעברה על ידיו;
(4)יפוי הכוח ניתן לבורר לשם הבטחת ביצוע פסק דינו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתן יפוי כוח לאחר למכור לאדם שלישי זכות במקרקעין מטעם המרשה יהיה פטור ממס באחת מאלה –
{{ח:תת|(1)}} המרשה יכול לבטל את יפוי הכוח בכל עת;
{{ח:תת|(2)}} יפוי הכוח תקף לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים;
{{ח:תת|(3)}} יפוי הכוח ניתן על ידי בעלי הזכות לאדם החייב לפעול לטובתם ולא להבטחת הזכות של מי שרכש זכות במקרקעין או מי שעומד לרכוש זכות כזו ואין המורשה רשאי ליהנות מתמורת המכירה – למעט שכר סביר והחזרת הוצאות שהוציא וחייב הוא למסרה בשלמותה למרשה, ויפוי הכוח אינו ניתן להעברה על ידיו;
{{ח:תת|(4)}} יפוי הכוח ניתן לבורר לשם הבטחת ביצוע פסק דינו.54העברת שליטה הפטורה ממס
(א)הענקת שליטה לאדם באיגוד על ידי בעל זכות באיגוד תהיה פטורה ממס אם נתקיימו בה כל אלה:
(1)הענקת שליטה באיגוד כאמור היא לפעול לטובת בעל הזכות באיגוד ולמי שהוענקה השליטה אין שום זכות ליהנות במישרין או בעקיפין, מנכסי האיגוד או מהכנסותיו בשל אותה הענקה, למעט זכות לשכר סביר ולהחזרת הוצאות שהוציא;
(2)מי שהוענקה לו השליטה באיגוד כאמור איננו יכול להעבירה לאחר ומי שהעניק את השליטה יכול לחזור ולנטלה.
(ב)מי שהוענקה לו השליטה חייב להודיע למנהל על כל שינוי שחל בזכויותיו של נותן השליטה תוך שלושים יום מיום שנודע לו על כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הענקת שליטה לאדם באיגוד על ידי בעל זכות באיגוד תהיה פטורה ממס אם נתקיימו בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הענקת שליטה באיגוד כאמור היא לפעול לטובת בעל הזכות באיגוד ולמי שהוענקה השליטה אין שום זכות ליהנות במישרין או בעקיפין, מנכסי האיגוד או מהכנסותיו בשל אותה הענקה, למעט זכות לשכר סביר ולהחזרת הוצאות שהוציא;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוענקה לו השליטה באיגוד כאמור איננו יכול להעבירה לאחר ומי שהעניק את השליטה יכול לחזור ולנטלה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוענקה לו השליטה חייב להודיע למנהל על כל שינוי שחל בזכויותיו של נותן השליטה תוך שלושים יום מיום שנודע לו על כך.55מניעת מס כפל
מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תהיה פטורה ממס אם בעד מכירת אותה זכות לאותו קונה או בעד עשיית אותה פעולה שולם בעבר מס, והמוכר או עושה הפעולה, לא הפך להיות שוב בעל הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד בה נעשתה הפעולה לאחר המכירה או הפעולה הראשונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין או עשיית פעולה באיגוד תהיה פטורה ממס אם בעד מכירת אותה זכות לאותו קונה או בעד עשיית אותה פעולה שולם בעבר מס, והמוכר או עושה הפעולה, לא הפך להיות שוב בעל הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד בה נעשתה הפעולה לאחר המכירה או הפעולה הראשונה.56פטור מאגרת העברת מקרקעין
שולמה תוספת מס לפי סעיף 9(א) על רכישת זכות במקרקעין, לא תשולם אגרת העברת מקרקעין והתוספת המשתלמת לפי חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959, בזמן הרישום של הזכות האמורה בפנקס המקרקעין על שם האדם ששילם את התוספת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959 → חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שולמה תוספת מס לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}} על רכישת זכות במקרקעין, לא תשולם אגרת העברת מקרקעין והתוספת המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}, בזמן הרישום של הזכות האמורה בפנקס המקרקעין על שם האדם ששילם את התוספת.57תיקונים: תשנ״ב־3, תשנ״ה־2, תשנ״ה־5, תשס״ב־3, תשס״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}58תיקונים: תשכ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}59פעולות באיגוד שנקבעו
סוגי פעולות בסוגי איגודים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיו פטורים ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סוגי פעולות בסוגי איגודים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיו פטורים ממס.60מכירה למדינה לרשויות מקומיות ולמוסדות לאומיים
מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה, למדינה, לרשות מקומית, לקרן הקיימת לישראל, או לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל – תהיה פטורה ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה, למדינה, לרשות מקומית, לקרן הקיימת לישראל, או לקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל – תהיה פטורה ממס.61מוסדות ציבורתיקונים: תשמ״ד־2, תשמ״ד־3
(א)מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה למוסדות ציבור פטורה ממס.
(ב)מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי –
(1)אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו – תהא פטורה ממס;
(2)אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד במשך תקופה קצרה מ־80% מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד, או שלא שימשו אותו כלל –
(א)כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה שאינה פחותה משנה ואינה עולה על ארבע שנים – יינתן פטור יחסי מהמס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו;
(ב)כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה העולה על ארבע שנים – יינתן פטור של מחצית המס, ואם המקרקעין שימשו במישרין את המוסד – יינתן, בנוסף לפטור האמור, גם פטור על חלק יחסי מהמחצית השניה של המס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו.
(ג)מכר מוסד את הזכות במקרקעין שרכישתם היתה פטורה ממס לפי סעיף קטן (א) תוך חמש שנים מיום שרכשה, יהא המוכר חייב גם במס אשר האדם שממנו נרכשה הזכות היה פטור ממנו על פי הוראות הסעיף הקטן האמור.
(ד)לענין סעיף זה, ”מוסדות ציבור“ – מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לענין זה על־ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ה)מוסד ציבורי שנקבע לענין סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה, יראוהו כאילו נקבע גם לענין סעיף קטן (ד).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 46
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין ללא תמורה למוסדות ציבור פטורה ממס.
{{ח:תת|(ב)}} מכירת זכות במקרקעין בידי מוסד ציבורי –
{{ח:תתת|(1)}} אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידיו – תהא פטורה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת שימשו במישרין את המוסד במשך תקופה קצרה מ־80% מהתקופה שהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד, או שלא שימשו אותו כלל –
{{ח:תתתת|(א)}} כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה שאינה פחותה משנה ואינה עולה על ארבע שנים – יינתן פטור יחסי מהמס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו;
{{ח:תתתת|(ב)}} כשהזכות במקרקעין היתה בידי המוסד במשך תקופה העולה על ארבע שנים – יינתן פטור של מחצית המס, ואם המקרקעין שימשו במישרין את המוסד – יינתן, בנוסף לפטור האמור, גם פטור על חלק יחסי מהמחצית השניה של המס, שהוא כיחס שבין התקופה שבה שימשו המקרקעין במישרין את המוסד לבין כל התקופה שהזכות היתה בידיו.
{{ח:תת|(ג)}} מכר מוסד את הזכות במקרקעין שרכישתם היתה פטורה ממס לפי סעיף קטן (א) תוך חמש שנים מיום שרכשה, יהא המוכר חייב גם במס אשר האדם שממנו נרכשה הזכות היה פטור ממנו על פי הוראות הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”מוסדות ציבור“ – מוסדות לדת, לתרבות, לחינוך, למדע, לבריאות, לסעד או לספורט או למטרה ציבורית אחרת ושאינם מיועדים להפקת רווחים, שנקבעו לענין זה על־ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} מוסד ציבורי שנקבע לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה}}, יראוהו כאילו נקבע גם לענין סעיף קטן (ד).62מתנות לקרוביםתיקונים: תשנ״ד־2, תשע״ג־2
(א)מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, ”קרוב“ – קרוב כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 1, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.
(ב)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, ”קרוב“ – קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 1}}, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}63פטור על ויתור וללא תמורה
ויתור על זכות ללא תמורה – פטור ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ויתור על זכות ללא תמורה – פטור ממס.64פטור בהפקעה שתמורתה זכות במקרקעין
הפקעה של זכות במקרקעין, שתמורתה ניתנה כפיצוי רק זכות במקרקעין – תהיה פטורה ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפקעה של זכות במקרקעין, שתמורתה ניתנה כפיצוי רק זכות במקרקעין – תהיה פטורה ממס.65פטור בהחלפות מסויימותתיקונים: תשמ״ד־2, תשס״ב־2
החלפת מקרקעין בשל צו רשות מוסמכת שניתן על פי כל דין, שהוראות סעיף 67 אינן חלות לגביה כשלא שולם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף – תהיה פטורה ממס; שולם סכום הפרש כאמור – יראו את המוכר לענין חישוב השבח והמס כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין שנתן, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש האמור, לבין כל התמורה שקיבל בעד הזכות במקרקעין שנתן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלפת מקרקעין בשל צו רשות מוסמכת שניתן על פי כל דין, שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}} אינן חלות לגביה כשלא שולם גם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף – תהיה פטורה ממס; שולם סכום הפרש כאמור – יראו את המוכר לענין חישוב השבח והמס כמוכר חלק יחסי מהזכות במקרקעין שנתן, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש האמור, לבין כל התמורה שקיבל בעד הזכות במקרקעין שנתן.66פטור בחלוקת קרקע למתיישבים
מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת מקרקעין המשמשים למטרה חקלאית, ושעובדו על־ידי חברי אגודה שיתופית חקלאית במשותף, לחברי אותה אגודה בהתאם לזכויותיה בה וללא תמורה נוספת – פטורה ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין שהיא חלוקת מקרקעין המשמשים למטרה חקלאית, ושעובדו על־ידי חברי אגודה שיתופית חקלאית במשותף, לחברי אותה אגודה בהתאם לזכויותיה בה וללא תמורה נוספת – פטורה ממס.67פטור באיחוד וחלוקהתיקונים: תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ז־2
(א)על מכירת זכות במקרקעין, שהיא חלוקת מקרקעין בין כל בעליה המשותפים או שהיא איחוד מקרקעין, יחולו הוראות אלה:
(1)לא שולם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף (להלן – סכום הפרש) – פטורה המכירה ממס;
(2)שולם סכום הפרש – פטורה המכירה ממס, למעט מכירת הזכות שבשלה שולם סכום ההפרש.
(ב)בסעיף זה –
”איחוד מקרקעין“ –
(1)איחוד חלקות גובלות או חלקות רצופות לשם תכנונן מחדש, לרבות איחוד חלקות כאמור לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
(2)מכירה של חלק מזכות במקרקעין שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין בחלקות גובלות או בחלקות רצופות;
”הזכות שבשלה שולם סכום הפרש“ – החלק היחסי מהזכות במקרקעין שנתן המוכר, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש שקיבל המוכר, לבין הסכום הכולל של שווי הזכות במקרקעין שקיבל המוכר עקב איחוד המקרקעין או חלוקת המקרקעין, בתוספת סכום ההפרש שקיבל המוכר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על מכירת זכות במקרקעין, שהיא חלוקת מקרקעין בין כל בעליה המשותפים או שהיא איחוד מקרקעין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא שולם סכום הפרש בכסף או בשווה כסף (להלן – סכום הפרש) – פטורה המכירה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} שולם סכום הפרש – פטורה המכירה ממס, למעט מכירת הזכות שבשלה שולם סכום ההפרש.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איחוד מקרקעין“ –
{{ח:תתתת|(1)}} איחוד חלקות גובלות או חלקות רצופות לשם תכנונן מחדש, לרבות איחוד חלקות כאמור לפי תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תתתת|(2)}} מכירה של חלק מזכות במקרקעין שתמורתה היא בניה על יתרת המקרקעין בחלקות גובלות או בחלקות רצופות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הזכות שבשלה שולם סכום הפרש“ – החלק היחסי מהזכות במקרקעין שנתן המוכר, שהוא כיחס שבין סכום ההפרש שקיבל המוכר, לבין הסכום הכולל של שווי הזכות במקרקעין שקיבל המוכר עקב איחוד המקרקעין או חלוקת המקרקעין, בתוספת סכום ההפרש שקיבל המוכר.68פטור בהחלפת מקרקעין בין חברי אגודה להתיישבות חקלאית
שר האוצר רשאי לפטור ממס חליפין – ללא תמורה נוספת – של מקרקעין המשמשים לעיבוד חקלאי, בין חברי אגודה שיתופית חקלאית מקומית, הנעשים על פי החלטת האגודה, אם אישר שר החקלאות שהחליפין דרושים לשיפור העיבוד החקלאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לפטור ממס חליפין – ללא תמורה נוספת – של מקרקעין המשמשים לעיבוד חקלאי, בין חברי אגודה שיתופית חקלאית מקומית, הנעשים על פי החלטת האגודה, אם אישר שר החקלאות שהחליפין דרושים לשיפור העיבוד החקלאי.69העברה מסויימת של זכות מנאמן
(א)מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.
(ב)לענין סעיף זה –
”נאמן“ – אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;
”נהנה“ – אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.
(ג)לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי סעיף 73(ו), 74 או 119, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירה של זכות במקרקעין והעברת זכות באיגוד, מנאמן לנהנה, יהיו פטורות ממס.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נאמן“ – אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נהנה“ – אדם שבשבילו מוחזקת הזכות האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יוכר אדם כנאמן לצורך סעיף זה אלא אם מסר הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 74|74}} {{ח:פנימי|סעיף 119|או 119}}, הכל לפי הענין, ולא יינתן הפטור אלא לגבי העברה לנהנה שעליו נמסרה הודעה כאמור.70פטור מותנה למכירות מסויימות לאיגודיםתיקונים: תשנ״ז־6, תשס״ה־3
(א)מכירת זכות במקרקעין לאיגוד על ידי בעלי זכויות באותו איגוד בתמורה להקצאה בלבד, באותו איגוד תהיה פטורה ממס אם –
(1)אותו איגוד הוא איגוד מקרקעין, או – מיד לאחר שרכש את המקרקעין – הפך להיות איגוד מקרקעין;
(2)הזכויות באיגוד מוקנות למי שמכר לאיגוד את הזכויות במקרקעין באותה מידה שבה היו לו זכויות במקרקעין שנמכרו לאיגוד;
(3)
(4)ייעודה של הזכות במקרקעין לא שונה למלאי עסקי בעת המכירה לאיגוד;
(5)היחס שבין שווי הזכויות באיגוד שהוקצו, לבין שווי כלל הזכויות באיגוד מיד לאחר ההקצאה, הוא כיחס שבין השווי של הזכות במקרקעין שנמכרה, לשווי האיגוד מיד לאחר המכירה.
(ב)בסעיף זה, ”הקצאה“ – כמשמעותה בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין לאיגוד על ידי בעלי זכויות באותו איגוד בתמורה להקצאה בלבד, באותו איגוד תהיה פטורה ממס אם –
{{ח:תתת|(1)}} אותו איגוד הוא איגוד מקרקעין, או – מיד לאחר שרכש את המקרקעין – הפך להיות איגוד מקרקעין;
{{ח:תתת|(2)}} הזכויות באיגוד מוקנות למי שמכר לאיגוד את הזכויות במקרקעין באותה מידה שבה היו לו זכויות במקרקעין שנמכרו לאיגוד;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} ייעודה של הזכות במקרקעין לא שונה למלאי עסקי בעת המכירה לאיגוד;
{{ח:תתת|(5)}} היחס שבין שווי הזכויות באיגוד שהוקצו, לבין שווי כלל הזכויות באיגוד מיד לאחר ההקצאה, הוא כיחס שבין השווי של הזכות במקרקעין שנמכרה, לשווי האיגוד מיד לאחר המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הקצאה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}}.71העברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגודתיקונים: תשנ״ז־6, תשס״ב־3
(א)מכירת זכות במקרקעין של איגוד (בסעיף זה – האיגוד המתפרק) וכן הקניית זכות באיגוד של איגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, אם נתמלאו כל אלה:
(1)המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;
(2)לא ניתנה תמורה בעד הזכות;
(3)הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד הוקנו לבעלי הזכות באיגוד המתפרק באותה מידה שבה היו להם זכויות באיגוד המתפרק;
(4)
(5)ייעודה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא שונה למלאי עסקי, בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;
(6)בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה;
(7)הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), בפירוק איגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו יחולו הוראות סעיף 93 לפקודה.
(ג)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי איגודי מקרקעין נוספים שעליהם יחולו הוראות סעיף קטן (ב), וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
(ד)בסעיף זה –
”הקצאה“ – כמשמעותה בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1;
”הקצאה מטיבה“ – הקצאה, אחת או יותר, למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד, שמתקיימים לגביה שניים אלה:
(1)ההקצאה היא לבעלי זכויות באיגוד, או למי שאינו בעל זכויות באיגוד ואשר בשל ההקצאה כאמור היה לבעל זכויות בו, במישרין או בעקיפין;
(2)בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% או יותר;
”התקופה שקדמה לפירוק“ – תקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 93 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 93
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מכירת זכות במקרקעין של איגוד (בסעיף זה – האיגוד המתפרק) וכן הקניית זכות באיגוד של איגוד מתפרק תהיה פטורה ממס, אם נתמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המכירה או הפעולה באיגוד נעשו אגב פירוק האיגוד המתפרק;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה תמורה בעד הזכות;
{{ח:תתת|(3)}} הזכויות במקרקעין או הזכויות באיגוד הוקנו לבעלי הזכות באיגוד המתפרק באותה מידה שבה היו להם זכויות באיגוד המתפרק;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} ייעודה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא שונה למלאי עסקי, בעת המכירה או הקניה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(6)}} בתקופה שקדמה לפירוק לא היתה באיגוד המתפרק הקצאה מטיבה;
{{ח:תתת|(7)}} הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד לא נרכשו בידי האיגוד בתקופה שקדמה לפירוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בפירוק איגוד אשר הפך לאיגוד מקרקעין ביום כ״א בחשון התשס״ב (7 בנובמבר 2001) או לאחריו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 93|סעיף 93 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי איגודי מקרקעין נוספים שעליהם יחולו הוראות סעיף קטן (ב), וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה מטיבה“ – הקצאה, אחת או יותר, למעט הקצאה במועד התאגדותו של איגוד, שמתקיימים לגביה שניים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההקצאה היא לבעלי זכויות באיגוד, או למי שאינו בעל זכויות באיגוד ואשר בשל ההקצאה כאמור היה לבעל זכויות בו, במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתתת|(2)}} בעקבות ההקצאה שונו זכויותיהם של בעלי הזכויות באיגוד, כולם או חלקם, במישרין או בעקיפין, בשיעור של 10% או יותר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה שקדמה לפירוק“ – תקופה של ארבע שנים שסיומה ביום שבו הוחל בפירוק האיגוד המתפרק.71ארווח נוסף בפירוקתיקונים: תשס״ה־3, תשס״ה־4
(א)הועברה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי הוראות סעיף 71, יחויב בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין כאמור, במס מיוחד על הרווח הנוסף, אם הודיע על רצונו להתחייב במס בהצהרה שהגיש למנהל לפי סעיף 73 על העברת הזכות לידיו.
(ב)לא הודיע בעל המניות על רצונו להתחייב במס כאמור בסעיף קטן (א) או שלא שילם את המס המיוחד בשל הרווח הנוסף במועד האמור, יחויב במס על הרווח הנוסף במועד מכירתה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין שהעברתה אליו היתה פטורה ממס לפי סעיף 71, נוסף על המס החל על השבח כאמור בחוק זה.
(ג)שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הוא השיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד לפי סעיפים 125ב(1) או (2) או 126(ב) או (ג) לפקודה, או בשיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב לפקודה, לפי הענין.
(ד)נמכרה הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) בפטור ממס, לא יחולו לגבי הרווח הנוסף פטור ממס, כולו או חלקו, או דחיית מס, למעט פטור ממס לפי סעיפים 60, 61, 64, 65, 67 עד 69 ו־71; חל פטור כאמור בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בידי מי שקיבל אותה מהמוכר.
(ה)היה למוכר כאמור בסעיף קטן (ב) הפסד במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, רשאי המוכר לקזז הפסד כאמור בהתאם להוראות הפקודה או כנגד הרווח הנוסף, לפי בחירתו.
(2)היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיותר במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות הפקודה; הוראות סעיף 33 לפקודה לא יחולו לענין הפסד כאמור בפסקה זו.
(ו)בסעיף זה –
”בעל מניות“ – בעל הזכות באיגוד שקיבל זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי סעיף 71;
”המחיר המקורי של המניות“ – המחיר המקורי של המניות בהפחתת המחיר המקורי של המניות כשהוא מוכפל ביחס שבין התמורה שהתקבלה במכירת המניות לפי סעיף 93(א)(3) לפקודה, אם היתה כזו, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד;
”מחיר מקורי“, ”תמורה“ – כהגדרתם בסעיף 88 לפקודה;
”יתרת שווי רכישה מתואמת“ – כהגדרתה בסעיף 47; לענין הגדרה זו, יראו את שווי הרכישה כפי שנקבע לפי סעיף 31;
”רווח נוסף“ – ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 12
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 125ב(1) או (2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 125ב
- או 126(ב) או (ג) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 126
- סעיף 94ב לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 94ב
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- סעיף 33 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 33
- סעיף 93(א)(3) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 93
- בסעיף 88 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 88
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הועברה זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, יחויב בעל המניות שקיבל את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין כאמור, במס מיוחד על הרווח הנוסף, אם הודיע על רצונו להתחייב במס בהצהרה שהגיש למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} על העברת הזכות לידיו.
{{ח:תת|(ב)}} לא הודיע בעל המניות על רצונו להתחייב במס כאמור בסעיף קטן (א) או שלא שילם את המס המיוחד בשל הרווח הנוסף במועד האמור, יחויב במס על הרווח הנוסף במועד מכירתה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין שהעברתה אליו היתה פטורה ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, נוסף על המס החל על השבח כאמור בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור המס שיחול על הרווח הנוסף הוא השיעור שהיה חל אילו היה הרווח הנוסף מתקבל כדיבידנד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיפים 125ב(1) או (2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|או 126(ב) או (ג) לפקודה}}, או בשיעור שהיה חל אילו היו רואים ברווח הנוסף רווחים ראויים לחלוקה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 94ב|סעיף 94ב לפקודה}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)}} נמכרה הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) בפטור ממס, לא יחולו לגבי הרווח הנוסף פטור ממס, כולו או חלקו, או דחיית מס, למעט פטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}}, {{ח:פנימי|סעיף 61|61}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}}, {{ח:פנימי|סעיף 67|67 עד 69}} {{ח:פנימי|סעיף 71|ו־71}}; חל פטור כאמור בסעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בידי מי שקיבל אותה מהמוכר.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} היה למוכר כאמור בסעיף קטן (ב) הפסד במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, רשאי המוכר לקזז הפסד כאמור בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} או כנגד הרווח הנוסף, לפי בחירתו.
{{ח:תתת|(2)}} היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיותר במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33|סעיף 33 לפקודה}} לא יחולו לענין הפסד כאמור בפסקה זו.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות“ – בעל הזכות באיגוד שקיבל זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין בפטור ממס לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר המקורי של המניות“ – המחיר המקורי של המניות בהפחתת המחיר המקורי של המניות כשהוא מוכפל ביחס שבין התמורה שהתקבלה במכירת המניות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 93|סעיף 93(א)(3) לפקודה}}, אם היתה כזו, לבין הסכום המתקבל מצירוף התמורה שהתקבלה כאמור ושוויה של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, כפי שהיתה ביום שבו הוחל בפירוקו של האיגוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מקורי“, ”תמורה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת שווי רכישה מתואמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}; לענין הגדרה זו, יראו את שווי הרכישה כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רווח נוסף“ – ההפרש שבין יתרת שווי הרכישה המתואמת של הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד המקרקעין, לפי הענין, כפי שהיתה במועד שבו הוחל בפירוקו של האיגוד, כשהיא מתואמת ליום המכירה, לבין המחיר המקורי של המניות כשהוא מתואם ליום המכירה.72פטור לרשות הפתוח וכו׳
מכירת זכות במקרקעין על ידי –
רשות מקומית;
רשות הפתוח;
הקרן הקיימת לישראל;
הימנותא בע״מ, כל עוד היא בשליטה של הקרן הקימת לישראל;
תהיה פטורה ממס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת זכות במקרקעין על ידי –
{{ח:תת}} רשות מקומית;
{{ח:תת}} רשות הפתוח;
{{ח:תת}} הקרן הקיימת לישראל;
{{ח:תת}} הימנותא בע״מ, כל עוד היא בשליטה של הקרן הקימת לישראל;
{{ח:ת}} תהיה פטורה ממס.72אשלילת פטור לדירה בבנין להשכרהתיקונים: תשנ״ב־3, תשנ״ו, תשס״ה־3
על אף האמור בכל דין, מכירת דירה בידי מי שהיה זכאי להטבות בשלה לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, למעט סעיף 53ג1 שבו, או לפי חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981, למעט לפי סעיף 2 שבו, והכל בבנין שבנייתו נגמרה אחרי כ״ד בטבת התשמ״א (31 בדצמבר 1980), לא יחול לגביה פטור ממס או דחיית מס.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #פרק 7-1
- סעיף 53ג1 שבו → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 53ג1
- חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 → חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)
- סעיף 2 שבו → חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, מכירת דירה בידי מי שהיה זכאי להטבות בשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#פרק 7-1|פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 53ג1|סעיף 53ג1 שבו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק)#סעיף 2|סעיף 2 שבו}}, והכל בבנין שבנייתו נגמרה אחרי כ״ד בטבת התשמ״א (31 בדצמבר 1980), לא יחול לגביה פטור ממס או דחיית מס.72בשלילת פטור לזכות במקרקעין שנתקבלה אגב פירוק איגודתיקונים: תשנ״ז־4, תשס״ב־3, תשס״ב־4
(א)נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, לפי הוראות סעיף 71 או סעיף 64א1 לפקודה, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין והמוכר, הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות פרק חמישי 1, ביקש פטור, יחויב המוכר, על אף הוראות הפרק האמור, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה –
”מוכר“ – מי שהיה בעל זכות באיגוד ורכש את הזכות במקרקעין אגב פירוק האיגוד, או מי שיום הרכישה שנקבע לגביו הוא יום הרכישה שהיה נקבע לבעל הזכות באיגוד אילו הוא היה מוכר את הזכות במקרקעין;
”איגוד“ – למעט איגוד שהיה איגוד מקרקעין במשך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום ח׳ בטבת התשמ״ה (1 בינואר 1985), לפי המאוחר, ועד ליום פירוקו.
(א1)נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין על ידי איגוד לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד לפי הוראות סעיף 71, כאשר המקרקעין האמורים הגיעו לאיגוד בפטור ממס לפי חלק ה׳2 לפקודה, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין, והמוכר הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות פרק חמישי 1 ביקש פטור ממס, יחויב המוכר, על אף הוראות הפרק האמור, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה, ”מוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).
(ב)המס שבו יחויב המוכר לפי הוראות סעיף קטן (א) הוא המס שהיה חל במועד מכירת הזכות במקרקעין לבעל הזכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, אילו המכירה היתה חייבת במס או המס שהיה חל לפי הפקודה, אילו הועברה זכות כאמור כדיבידנד מיד לפני תחילת הפירוק, לפי הגבוה מביניהם, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד ליום התשלום בפועל.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 64א1 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 64א1
- חלק ה׳2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #חלק ה2
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}} או {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לפקודה}}, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין והמוכר, הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}}, ביקש פטור, יחויב המוכר, על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|הפרק האמור}}, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוכר“ – מי שהיה בעל זכות באיגוד ורכש את הזכות במקרקעין אגב פירוק האיגוד, או מי שיום הרכישה שנקבע לגביו הוא יום הרכישה שהיה נקבע לבעל הזכות באיגוד אילו הוא היה מוכר את הזכות במקרקעין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”איגוד“ – למעט איגוד שהיה איגוד מקרקעין במשך כל התקופה שמיום תחילת פעילותו או מיום ח׳ בטבת התשמ״ה (1 בינואר 1985), לפי המאוחר, ועד ליום פירוקו.
{{ח:תת|(א1)}} נמכרה בפטור ממס זכות במקרקעין על ידי איגוד לבעל זכות באיגוד אגב פירוק האיגוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, כאשר המקרקעין האמורים הגיעו לאיגוד בפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה׳2 לפקודה}}, ולאחר מכן נמכרה הזכות במקרקעין, והמוכר הזכאי לפטור ממס במכירתה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|פרק חמישי 1}} ביקש פטור ממס, יחויב המוכר, על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 5-1|הפרק האמור}}, במס כאמור בסעיף קטן (ב); לענין זה, ”מוכר“ – כהגדרתו בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} המס שבו יחויב המוכר לפי הוראות סעיף קטן (א) הוא המס שהיה חל במועד מכירת הזכות במקרקעין לבעל הזכות באיגוד אגב פירוק האיגוד, אילו המכירה היתה חייבת במס או המס שהיה חל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, אילו הועברה זכות כאמור כדיבידנד מיד לפני תחילת הפירוק, לפי הגבוה מביניהם, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, עד ליום התשלום בפועל.פרק שישי 1: מס מכירה
72גתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ה־3, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72דתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72התיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ה־3, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72ותיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72זתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72חתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72טתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72יתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}72יאתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ח־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}פרק שביעי: הצהרות ושומה
73הצהרותתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״א־4, תשע״ז, תשע״ח־2
(א)המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
(1)פרטי הזכות;
(2)פרטי העסקה;
(3)התמורה בעד מכירת הזכות ותאריך מכירתה;
(4)התמורה בעד רכישת הזכות ותאריך רכישתה;
(5)הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
(6)סכום המס המגיע ודרך חישובו;
(7)זכאות לפטור או להנחה מהמס החל.
(ב)העושה פעולה באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום עשיית הפעולה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
(1)הפעולה שנעשתה;
(2)תאריך עשיית הפעולה;
(3)התמורה בעד הפעולה;
(4)התמורה בעד רכישת הזכות באיגוד ותאריך רכישתה;
(5)הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
(6)סכום המס המגיע ודרך חישובו;
(7)זכאות לפטור מהמס החל;
להצהרה יצורף מאזן של איגוד המקרקעין לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
(ג)הרוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום הרכישה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
(1)פרטי הזכות;
(2)פרטי העסקה;
(3)התמורה בעד הזכות;
(4)סכום המס המגיע, אם מגיע, ודרך חישובו;
(5)זכאות לפטור מהמס החל;
(6)פרטי כלל הזכויות במקרקעין וכלל הזכויות באיגודי מקרקעין שבידי האיגוד ושוויים;
(7)פרטים כאמור בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018.
(ד)מוכר, עושה פעולה או רוכש כאמור, לפי העניין, שלא פירט בהצהרתו את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין, יראוהו, לעניין סעיף 82, כאילו לא הגיש הצהרה; הוראה זו לא תחול אם שוכנע המנהל כי הפרטים האמורים אינם מצויים בידיעת המצהיר; עושה פעולה שלא צירף להצהרתו מאזן של איגוד המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), יראוהו, לעניין סעיף 82, כאילו לא הגיש הצהרה, זולת אם יגיש מאזן כאמור במועד אחר שהתיר לו המנהל או אם האיגוד הגיש מאזן כאמור לפי הוראות סעיף 75(א).
(ד1)הוראות סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), (ג)(1) עד (3) ו־(ד), יחולו על המדינה.
(ה)כל הרושם לפי דין פעולה באיגוד מקרקעין או זכות באיגוד, יודיע למנהל על כל פעולה או זכות שרשם, תוך שלושים יום מיום הרישום.
(ו)כל אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, וכן כל אדם המחזיק ביפוי כוח לרישום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, על כל מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שכתוצאה ממנה הוא יחזיק באותה זכות או יפוי הכוח בשביל אדם אחר, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההודעה על אותה מכירה או פעולה, אלא אם אותה מכירה או פעולה אינן עשויות להיות חייבות במס לפי חוק זה; אין האמור בזה בא לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (א).
(ז)
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018 → חוק לצמצום השימוש במזומן #סעיף 30
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזכות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד מכירת הזכות ותאריך מכירתה;
{{ח:תתת|(4)}} התמורה בעד רכישת הזכות ותאריך רכישתה;
{{ח:תתת|(5)}} הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
{{ח:תתת|(6)}} סכום המס המגיע ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(7)}} זכאות לפטור או להנחה מהמס החל.
{{ח:תת|(ב)}} העושה פעולה באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום עשיית הפעולה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעולה שנעשתה;
{{ח:תתת|(2)}} תאריך עשיית הפעולה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד הפעולה;
{{ח:תתת|(4)}} התמורה בעד רכישת הזכות באיגוד ותאריך רכישתה;
{{ח:תתת|(5)}} הניכויים והתוספות שהוא תובע לעניין חישוב השבח;
{{ח:תתת|(6)}} סכום המס המגיע ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(7)}} זכאות לפטור מהמס החל;
{{ח:תת}} להצהרה יצורף מאזן של איגוד המקרקעין לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
{{ח:תת|(ג)}} הרוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין ימסור למנהל, בתוך 30 ימים מיום הרכישה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטי הזכות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי העסקה;
{{ח:תתת|(3)}} התמורה בעד הזכות;
{{ח:תתת|(4)}} סכום המס המגיע, אם מגיע, ודרך חישובו;
{{ח:תתת|(5)}} זכאות לפטור מהמס החל;
{{ח:תתת|(6)}} פרטי כלל הזכויות במקרקעין וכלל הזכויות באיגודי מקרקעין שבידי האיגוד ושוויים;
{{ח:תתת|(7)}} פרטים כאמור {{ח:חיצוני|חוק לצמצום השימוש במזומן#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע״ח–2018}}.
{{ח:תת|(ד)}} מוכר, עושה פעולה או רוכש כאמור, לפי העניין, שלא פירט בהצהרתו את כל הפרטים הנדרשים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין, יראוהו, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, כאילו לא הגיש הצהרה; הוראה זו לא תחול אם שוכנע המנהל כי הפרטים האמורים אינם מצויים בידיעת המצהיר; עושה פעולה שלא צירף להצהרתו מאזן של איגוד המקרקעין כאמור בסעיף קטן (ב), יראוהו, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, כאילו לא הגיש הצהרה, זולת אם יגיש מאזן כאמור במועד אחר שהתיר לו המנהל או אם האיגוד הגיש מאזן כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} הוראות סעיפים קטנים (א)(1) עד (3), (ג)(1) עד (3) ו־(ד), יחולו על המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} כל הרושם לפי דין פעולה באיגוד מקרקעין או זכות באיגוד, יודיע למנהל על כל פעולה או זכות שרשם, תוך שלושים יום מיום הרישום.
{{ח:תת|(ו)}} כל אדם המחזיק בשמו הוא בשביל פלוני בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, וכן כל אדם המחזיק ביפוי כוח לרישום זכות במקרקעין על שם הקונה או לפקודתו, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, על כל מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין שכתוצאה ממנה הוא יחזיק באותה זכות או יפוי הכוח בשביל אדם אחר, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההודעה על אותה מכירה או פעולה, אלא אם אותה מכירה או פעולה אינן עשויות להיות חייבות במס לפי חוק זה; אין האמור בזה בא לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}74הודעה על נאמנותתיקונים: תשע״א־3
כל אדם הרוכש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, תוך שלושים יום מיום הרכישה, כי רכש את הזכות בשמו הוא בשביל אחר, ומשיודיע כך יראו אותו כנאמן לענין סעיף 69.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם הרוכש בשמו הוא בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, תוך שלושים יום מיום הרכישה, כי רכש את הזכות בשמו הוא בשביל אחר, ומשיודיע כך יראו אותו כנאמן לענין {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}.75הצהרות על ידי איגוד או על ידי בעלי הזכויות בותיקונים: תשס״ה־3, תשע״א־4
(א)נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי סעיף 73(ב) או (ג) ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
(1)זכויותיו במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;
(2)תיאור סוגי הזכויות באיגוד;
להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
(ב)
(ג)היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1, ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לענין זה לפי הוראות סעיף 112.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעשתה פעולה באיגוד מקרקעין, ימסור האיגוד למנהל, יחד עם ההצהרה שעושה הפעולה או רוכש הזכות באיגוד חייב למסרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) או (ג)}} ונוסף עליה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכויותיו במקרקעין וזכויותיו באיגוד מקרקעין אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תיאור סוגי הזכויות באיגוד;
{{ח:תת}} להודעה יצורף מאזן של האיגוד לסוף השנה שלפני יום עשיית הפעולה או יום רכישת הזכות באיגוד, לפי העניין, ככל שהאיגוד חייב בעריכתו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} היתה הקצאה באיגוד מקרקעין, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 1|בהגדרה ”פעולה באיגוד“ שבסעיף 1}}, ימסרו האיגוד ובעלי הזכויות בו, למנהל, בתוך 30 ימים מיום ההקצאה, הודעה על כך, בטופס שקבע המנהל לענין זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}.75אהודעה על עסקה המותנית בתנאי עתידיתיקונים: תשע״א־3
נעשתה עסקה שיום המכירה שלה נקבע לפי הוראות סעיף 19(3א), ימסרו הצדדים למנהל, בתוך 30 ימים מהיום שהיה נקבע כיום המכירה אילולא היו חלות הוראות סעיף 19(3א), הודעה על ביצוע העסקה, בטופס שקבע המנהל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעשתה עסקה שיום המכירה שלה נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3א)}}, ימסרו הצדדים למנהל, בתוך 30 ימים מהיום שהיה נקבע כיום המכירה אילולא היו חלות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(3א)}}, הודעה על ביצוע העסקה, בטופס שקבע המנהל.76מועד הודעה כשתנאי של פטור חדל להתקייםתיקונים: תש״ם
חדל להתקיים במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד, תנאי הדוחה את מועד תשלום המס לפי סעיפים 51 או 52, יודיעו על כך הצדדים להסכם למנהל, תוך 14 יום מיום שחדל התנאי להתקיים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדל להתקיים במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד, תנאי הדוחה את מועד תשלום המס לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}, יודיעו על כך הצדדים להסכם למנהל, תוך 14 יום מיום שחדל התנאי להתקיים.76אהגשה באופן מקווןתיקונים: תשע״ג־2, תשע״ו־3, תשפ״ג־5
(א)בסעיף זה –
”הגשה באופן מקוון“ – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;
”חוק חתימה אלקטרונית“ – חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;
”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית.
(ב)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה (בסעיף זה – הצהרות וטפסים), יוגשו באופן מקוון, בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרות וטפסים באופן מקוון כפי שקבע יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרות וטפסים לעניין ההוראות לפי חוק זה.
(ג)המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:
(1)הליכי הזיהוי לצורך ההגשה;
(2)אופן ההגשה;
(3)הארכת מועד ההגשה;
(4)הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
(ד)על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017.
פורסמו כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017.
הצג הפניות חיצוניות
- חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001 → חוק חתימה אלקטרונית
- בחוק חתימה אלקטרונית → חוק חתימה אלקטרונית
- בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית → חוק חתימה אלקטרונית #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגשה באופן מקוון“ – הגשת דוח, מסמך או טופס, באמצעות מסר אלקטרוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חתימה אלקטרונית“ – {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הצהרות, מסמכים או טפסים שיש להגיש למנהל לפי חוק זה (בסעיף זה – הצהרות וטפסים), יוגשו באופן מקוון, בדרך שיקבע, וכן חריגים להגשת ההצהרות כאמור, וכן את סוגי החייבים בדיווח שיהיו פטורים מחובת הגשה באופן מקוון, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם מי שלא הגיש הצהרות וטפסים באופן מקוון כפי שקבע יראו אותו כמי שלא הגיש הצהרות וטפסים לעניין ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לגבי הגשה באופן מקוון, בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הליכי הזיהוי לצורך ההגשה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן ההגשה;
{{ח:תתת|(3)}} הארכת מועד ההגשה;
{{ח:תתת|(4)}} הטפסים והמסרים האלקטרוניים שיש להשתמש בהם לצורך ההגשה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|כללי מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק חתימה אלקטרונית}}, יראו דוח, מסמך או טופס שהוגשו באופן מקוון בהתאם לכללים שקבע המנהל לפי סעיף זה, כאילו נחתמו.77פטור מהצהרות בעסקאות מסויימות
שר האוצר רשאי בתקנות לפטור מחובת מסירת הצהרות לפי חוק זה סוגי מכירות של זכויות במקרקעין או סוגי פעולות באיגוד מקרקעין הפטורים ממס לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בתקנות לפטור מחובת מסירת הצהרות לפי חוק זה סוגי מכירות של זכויות במקרקעין או סוגי פעולות באיגוד מקרקעין הפטורים ממס לפי חוק זה.78שומה במכירת זכות במקרקעין או בפעולה באיגוד מקרקעיןתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשס״ח־4, תשע״א־4
(א)נמסרה למנהל הצהרת מוכר או עושה פעולה לפי סעיף 73(א) או (ב), יראו את ההצהרה כקביעת שבח בידי אותו אדם (להלן – שומה עצמית), והמנהל ישלח למוסר ההצהרה, בתוך 20 ימים מיום שנמסרה לו ההצהרה, הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו לפי ההצהרה; דין הודעה כאמור כדין שומה שנמסרה לגביה הודעת שומה לפי סעיף 86.
(ב)המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו ההצהרה, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
(1)לאשר את השומה העצמית;
(2)אם יש לו טעמים סבירים להניח שההצהרה אינה נכונה – לקבוע לפי מיטב שפיטתו כאמור בסעיף 79א, את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח על פי כל דין והמס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם המוכר או עושה הפעולה, לפי העניין;
(3)אם שוכנע שנפלה בשומה כאמור בפסקה (1) או (2) טעות חשבון – תקנה, ביוזמתו או לבקשת המוכר או עושה הפעולה; תיקן המנהל כאמור שומה שאושרה לפי פסקה (1), יוסיפו לראות בה שומה עצמית.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הצהרת רוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, לפי סעיף 73(ג).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למנהל הצהרת מוכר או עושה פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א) או (ב)}}, יראו את ההצהרה כקביעת שבח בידי אותו אדם (להלן – שומה עצמית), והמנהל ישלח למוסר ההצהרה, בתוך 20 ימים מיום שנמסרה לו ההצהרה, הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה חייב בו לפי ההצהרה; דין הודעה כאמור כדין שומה שנמסרה לגביה הודעת שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו ההצהרה, לבדוק אותה ולעשות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאשר את השומה העצמית;
{{ח:תתת|(2)}} אם יש לו טעמים סבירים להניח שההצהרה אינה נכונה – לקבוע לפי מיטב שפיטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 79א|בסעיף 79א}}, את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח, התוספות, הפטורים המותרים מהשבח על פי כל דין והמס החל; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם המוכר או עושה הפעולה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} אם שוכנע שנפלה בשומה כאמור בפסקה (1) או (2) טעות חשבון – תקנה, ביוזמתו או לבקשת המוכר או עושה הפעולה; תיקן המנהל כאמור שומה שאושרה לפי פסקה (1), יוסיפו לראות בה שומה עצמית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הצהרת רוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ג)}}.79תיקונים: תש״ם, תשנ״ט־4, תשע״א־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}79אהנמקה במיטב השפיטה ומתן זכות טיעוןתיקונים: תשנ״ח־2, תשע״א־4
(א)נעשתה שומה לפי מיטב השפיטה לפי סעיף 78(ב)(2) או (ג), יפרט המנהל, נוסף על הנימוקים לאי־אישור השומה העצמית, את הדרך שלפיה נעשתה השומה.
(ב)לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה כאמור בסעיף קטן (א), בלי שניתנה למוכר, לעושה הפעולה או לרוכש, לפי העניין, הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נעשתה שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(2) או (ג)}}, יפרט המנהל, נוסף על הנימוקים לאי־אישור השומה העצמית, את הדרך שלפיה נעשתה השומה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה כאמור בסעיף קטן (א), בלי שניתנה למוכר, לעושה הפעולה או לרוכש, לפי העניין, הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.80תיקונים: תשמ״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}81הודעה על חיוב במס באיגודתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ה־3
הוברר למנהל כי פעולה באיגוד שנמסרה עליה הודעה לפי סעיף 16(ג) או לפי סעיף 75(ג) היא פעולה באיגוד מקרקעין שחייבים עליה במס, יודיע על כך לעושה הפעולה ולמי שהוקנתה לו הזכות באיגוד באותה פעולה, ומי שנמסרה לו הודעה כאמור יהא חייב במסירת הצהרות למנהל כאמור בסעיפים 72ח, 73 ו־75 כאילו עשו את הפעולה ביום שנמסרה להם הודעת המנהל לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוברר למנהל כי פעולה באיגוד שנמסרה עליה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ג)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ג)}} היא פעולה באיגוד מקרקעין שחייבים עליה במס, יודיע על כך לעושה הפעולה ולמי שהוקנתה לו הזכות באיגוד באותה פעולה, ומי שנמסרה לו הודעה כאמור יהא חייב במסירת הצהרות למנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 72ח|בסעיפים 72ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} כאילו עשו את הפעולה ביום שנמסרה להם הודעת המנהל לפי סעיף זה.82שומה כשלא נמסרה הצהרת המוכר או הרוכשתיקונים: תשמ״ד־2, תשע״א־4
לא נמסרה למנהל הצהרת המוכר או עושה פעולה באיגוד, או הצהרת הרוכש והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש את מסירת ההצהרה ומשלא נענה רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח ואת המס שאותו אדם חייב בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא נמסרה למנהל הצהרת המוכר או עושה פעולה באיגוד, או הצהרת הרוכש והמנהל סבור שאדם פלוני חייב בתשלום מס, רשאי המנהל לדרוש את מסירת ההצהרה ומשלא נענה רשאי הוא לקבוע לפי מיטב שפיטתו את יום המכירה, שווי המכירה, יום הרכישה, שווי הרכישה, סכום השבח ואת המס שאותו אדם חייב בו.83תיקונים: תשע״א־4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}84סמכות להתעלם מעסקאות מסוימותתיקונים: תשס״ב־3
סבור המנהל כי עיסקה פלונית או פעולה פלונית באיגוד, המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס העשוי להשתלם על ידי אדם פלוני, או למנוע תשלום מס, היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, רשאי הוא להתעלם מהן ולשום את המס המגיע לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס, ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סבור המנהל כי עיסקה פלונית או פעולה פלונית באיגוד, המפחיתה או העלולה להפחית את סכום המס העשוי להשתלם על ידי אדם פלוני, או למנוע תשלום מס, היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, רשאי הוא להתעלם מהן ולשום את המס המגיע לפי זה. הימנעות ממס או הפחתת מס, ניתן לראותן כבלתי נאותות אפילו אינן נוגדות את החוק.85תיקון שומהתיקונים: תשמ״ז, תשע״א־4
(א)המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) או (ג) או לפי סעיף 82, תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
(2)המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
(3)נתגלתה טעות בשומה.
(ב)הורשע מוכר זכות במקרקעין, עושה פעולה באיגוד מקרקעין, רוכש זכות במקרקעין או רוכש זכות באיגוד מקרקעין, בעבירה לפי סעיף 98, או הוטל עליו כופר כסף לפי סעיף 101, רשאי המנהל לפעול כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי העניין, או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב) או (ג)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
{{ח:תתת|(2)}} המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
{{ח:תתת|(3)}} נתגלתה טעות בשומה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע מוכר זכות במקרקעין, עושה פעולה באיגוד מקרקעין, רוכש זכות במקרקעין או רוכש זכות באיגוד מקרקעין, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, או הוטל עליו כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, רשאי המנהל לפעול כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה המסתיימת בתום שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי העניין, או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), לפי המאוחר.85אתיקון שומה בשינויי מבנהתיקונים: תשס״ה־3, תשע״א־4
התקיימו התנאים המזכים בפטור ממס לפי חלק ה2 לפקודה, לאחר שחלפו ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, יתקן המנהל את השומה, על אף האמור בסעיף 85.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חלק ה2 לפקודה → פקודת מס הכנסה #חלק ה2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקיימו התנאים המזכים בפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ה2|חלק ה2 לפקודה}}, לאחר שחלפו ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, יתקן המנהל את השומה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85}}.86הודעות שומהתיקונים: תשע״א־4
אישר המנהל שומה עצמית או שעשה שומה לפי פרק זה, ימסור לחייב בתשלום המס הודעת שומה, בה יפורטו הניכויים והתוספות שהותרו, שווי הרכישה, שווי המכירה, וסכום המס.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר המנהל שומה עצמית או שעשה שומה לפי {{ח:פנימי|פרק 7|פרק זה}}, ימסור לחייב בתשלום המס הודעת שומה, בה יפורטו הניכויים והתוספות שהותרו, שווי הרכישה, שווי המכירה, וסכום המס.פרק שמיני: השגה וערעור
87השגהתיקונים: תשנ״ח־2, תשע״א־4
(א)היה אדם חולק על השומה רשאי הוא לבקש מהמנהל, בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעיין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש את הנימוקים להשגה על השומה, את סכום המס הנובע מהם ואת דרך חישובו (להלן – סכום המס שאינו שנוי במחלוקת), ותוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה; הוכח להנחת דעתו של המנהל שהאדם החולק על השומה היה מנוע מלהגיש את הבקשה בתוך המועד האמור משום שנעדר מן הארץ או היה חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות.
(ב)לא הגיש אדם הצהרה לפי הוראות סעיף 73 והוצאה לו שומה לפי סעיף 82, יראו כהשגה על אותה שומה רק הצהרה מפורטת, כאמור בסעיף 73, שהגיש לגבי העסקה או הפעולה.
(ג)בא המשיג על השומה שנערכה לו לידי הסכם עם המנהל, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לו הודעה על המס שעליו לשלם.
(ד)המנהל ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ד), על השגה שהוגשה על שומה שהוצאה לפי סעיף 82, ייתן המנהל למשיג את החלטתו בתוך 12 חודשים מיום שקיבל את ההצהרה המפורטת כאמור בסעיף קטן (ב).
(ו)לא נתן המנהל את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיפים קטנים (ד) או (ה), לפי העניין, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ז)לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, בלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה אדם חולק על השומה רשאי הוא לבקש מהמנהל, בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעיין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש את הנימוקים להשגה על השומה, את סכום המס הנובע מהם ואת דרך חישובו (להלן – סכום המס שאינו שנוי במחלוקת), ותוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעת השומה; הוכח להנחת דעתו של המנהל שהאדם החולק על השומה היה מנוע מלהגיש את הבקשה בתוך המועד האמור משום שנעדר מן הארץ או היה חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש אדם הצהרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} והוצאה לו שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, יראו כהשגה על אותה שומה רק הצהרה מפורטת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, שהגיש לגבי העסקה או הפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} בא המשיג על השומה שנערכה לו לידי הסכם עם המנהל, תתוקן השומה לפי זה ותומצא לו הודעה על המס שעליו לשלם.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), על השגה שהוגשה על שומה שהוצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}}, ייתן המנהל למשיג את החלטתו בתוך 12 חודשים מיום שקיבל את ההצהרה המפורטת כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ו)}} לא נתן המנהל את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיפים קטנים (ד) או (ה), לפי העניין, לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, בלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.87אהחלטה בהשגהתיקונים: תשנ״ח־2
מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שערך את השומה לא יחליט בהשגה עליה.88ערר
הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערור עליה לפני ועדת ערר, ובין היתר לערור על כל החלטה של המנהל בהשתמשו בשיקול הדעת הניתן לו בחוק זה.89ועדת עררתיקונים: תשכ״ג, תשנ״ב, תשנ״ט־4, תשע״א־4
(א)שר המשפטים ימנה לענין סעיף 88 ועדות ערר של שלושה כל אחת והם: שופט שיהא יושב ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.
(ב)הוועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, להגדילה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון, ולצורך זה רשאית הועדה לדון, לפי שיקול דעתה, בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו.
(ג)לועדה יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה, וכן רשאית הוועדה להטיל הוצאות, להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולערוך בהם בדיקות ומדידות, וכן רשאית הועדה לדרוש מבעל הנכס או המחזיק בו או ממי שחייב במסירת הצהרה לפי סעיפים 72ח או 73(ד)–(ו) למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} ועדות ערר של שלושה כל אחת והם: שופט שיהא יושב ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה רשאית לאשר את השומה, להפחיתה, להגדילה, לבטלה או להחליט בדרך אחרת כפי שתראה לנכון, ולצורך זה רשאית הועדה לדון, לפי שיקול דעתה, בכל דבר שהמנהל רשאי להחליט בו לפי חוק זה, לפי שיקול דעתו.
{{ח:תת|(ג)}} לועדה יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}, וכן רשאית הוועדה להטיל הוצאות, להיכנס או להרשות אדם אחר להיכנס, בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולערוך בהם בדיקות ומדידות, וכן רשאית הועדה לדרוש מבעל הנכס או המחזיק בו או ממי שחייב במסירת הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיפים 72ח}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73(ד)–(ו)}} למסור לה כל ידיעה או מסמך הנמצאים ברשותו והדרושים לה למילוי תפקידיה.90ערעור לבית המשפט העליוןתיקונים: תש״ם
על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה, או אם ניתנה בהעדר המערער – מיום שנמסרה לו.פרק תשיעי: תשלום המס וגבייתו
90אתשלום לאחר הודעה על סכום מסתיקונים: תש״ם, תשע״א־4
חייב במס שקיבל הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 78(א), ישלם את המס המגיע ממנו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ואם חלים על המכירה סעיפים 51 או 52 – במועד למסירת ההודעה לפי סעיף 76.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חייב במס שקיבל הודעה בדבר סכום המס שהוא חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)}}, ישלם את המס המגיע ממנו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ואם חלים על המכירה {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}} – במועד למסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}.91תשלום יתרת מס על פי שומהתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשע״א־4
(א)נמסרה לאדם הודעת שומה לפי סעיף 86, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה; הגיש השגה לפי סעיף 87 – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
(ב)נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי סעיף 87, ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי סעיף 88 – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב1)ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי סעיף 89, ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
(ב2)ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף 90, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
(ג)מס ששילם המוכר לפי סעיף 16 ינוכה מן המס שחייבים בתשלומו לפי סעיף זה או שיוחזר עודף המס במקרה של תשלום יתר.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמסרה לאדם הודעת שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה; הגיש השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}} – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לאדם החלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, ישלם את סכום המס המגיע ממנו לפיה בתוך 15 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; הגיש ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} – ישלם את סכום המס שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב1)}} ניתנה החלטה של ועדת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}}, ישולם סכום המס המגיע לפי ההחלטה בתוך 45 ימים מיום שניתנה, זולת אם קבע בית המשפט העליון אחרת.
{{ח:תת|(ב2)}} ניתן פסק דין של בית המשפט העליון בערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90}}, ישולם סכום המס המגיע לפי פסק הדין בתוך 15 ימים מיום שניתן.
{{ח:תת|(ג)}} מס ששילם המוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} ינוכה מן המס שחייבים בתשלומו לפי סעיף זה או שיוחזר עודף המס במקרה של תשלום יתר.91אריבית על דחיית מועד תשלוםתיקונים: תשנ״ז־4
המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לדחות את המועד לתשלום המס, כולו או מקצתו, לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהחייב במס ישלם על תקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית.92גביית המסתיקונים: תש״ם, תשמ״ד־2, תשע״ד־4
(א)על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי פרק זה, תחול פקודת המסים (גביה).
(ב)לשם גבייה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה) גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1)הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2)אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
(א)לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה);
(ב)המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג)הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
- סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 5
- סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 12ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על גביית המס וכן על גביית הפרשי הצמדה וריבית וקנסות לפי {{ח:פנימי|פרק 9|פרק זה}}, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לשם גבייה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}} גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.93גביית המס במכירה מאונס
במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד שלא על ידי המוכר לשם פרעון משכנתה, שעבוד אחר או לפי פסק־דין וכן במכירה בהליכי הוצאה לפועל, ישולם המס מתוך תמורת המכירה, לפני העברתה לשימוש לכל מטרה שהיא, לרבות המטרה שלשמה נמכרה אותה זכות, אך לא לפני פרעון תשלומים לעובדים במידה שהם מסוג התשלומים שיש להם דין קדימה על פי סעיף 220א(1) לפקודת החברות או סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל, 1936.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 220א(1) לפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 354
- סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל, 1936 → חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי #סעיף 234
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במכירת זכות במקרקעין או זכות באיגוד שלא על ידי המוכר לשם פרעון משכנתה, שעבוד אחר או לפי פסק־דין וכן במכירה בהליכי הוצאה לפועל, ישולם המס מתוך תמורת המכירה, לפני העברתה לשימוש לכל מטרה שהיא, לרבות המטרה שלשמה נמכרה אותה זכות, אך לא לפני פרעון תשלומים לעובדים במידה שהם מסוג התשלומים שיש להם דין קדימה על פי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 354|סעיף 220א(1) לפקודת החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 234|סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל, 1936}}.94ריבית בשל פיגור בתשלוםתיקונים: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2, תשנ״ט־4, תשס״ח־4, תשע״א־4
(א)על סכומי מס, לרבות סכום מס שאינו שנוי במחלוקת, שלא שולמו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ייווספו, החל ביום שלאחר תום התקופה האמורה עד יום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית, גם אם חלים על המכירה או על הפעולה סעיפים 5(ב)(1), 51 או 52.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי התקופה שעד המועד שנקבע בסעיף 91(א) לתשלום המס, אם ההפרש שבין סכום המס שנקבע בשומה לפי סעיף 78(ב)(2) לבין סכום המס ששולם לפי ההודעה בדבר סכום המס שאדם חייב בו לפי סעיף 78(א), אינו עולה על 10%.
(ג)המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הפרשי ההצמדה והריבית, כולם או מקצתם.
(ד)
(ה)המועד לתשלום הפרשי ההצמדה והריבית על פי סעיף קטן (א) הוא –
(1)לגבי הריבית שנצברה עד המועד שנקבע בסעיף 91 לתשלום המס – במועד לתשלום המס;
(2)לגבי הריבית שנצברה לאחר המועד האמור בפסקה (1) – בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.
↺ פנימיות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על סכומי מס, לרבות סכום מס שאינו שנוי במחלוקת, שלא שולמו בתוך 60 ימים מיום המכירה או מיום הפעולה באיגוד המקרקעין, לפי העניין, ייווספו, החל ביום שלאחר תום התקופה האמורה עד יום התשלום, הפרשי הצמדה וריבית, גם אם חלים על המכירה או על הפעולה {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 51|51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי התקופה שעד המועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91(א)}} לתשלום המס, אם ההפרש שבין סכום המס שנקבע בשומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)(2)}} לבין סכום המס ששולם לפי ההודעה בדבר סכום המס שאדם חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(א)}}, אינו עולה על 10%.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הפרשי ההצמדה והריבית, כולם או מקצתם.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} המועד לתשלום הפרשי ההצמדה והריבית על פי סעיף קטן (א) הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי הריבית שנצברה עד המועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}} לתשלום המס – במועד לתשלום המס;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי הריבית שנצברה לאחר המועד האמור בפסקה (1) – בתום ארבעה עשר ימים מהיום האחרון של כל תקופת פיגור של ארבעה עשר ימים.94אקנס על אי הגשת הצהרה או הודעהתיקונים: תש״ם, תשנ״ט־4, תשע״א־4
(א)לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיפים כמפורט להלן, יוטל עליו, בעד כל שבועיים של פיגור, קנס בסכום כמפורט להלן:
(1)בסעיפים 73 ו־76 – 250 שקלים חדשים ;
(2)בסעיפים 74 ו־75 – 200 שקלים חדשים ;
הסכומים האמורים יתואמו אחת לשנה, ב־16 לינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש ינואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2011; הסכומים שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב)המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף קטן (א), כולו או חלקו.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 290 ש״ח; בשנת 2025, 300 ש״ח; בשנת 2026, 310 ש״ח)
(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 230 ש״ח; בשנת 2025, 240 ש״ח; בשנת 2026, 250 ש״ח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הגיש אדם הצהרה או הודעה במועד שנקבע בסעיפים כמפורט להלן, יוטל עליו, בעד כל שבועיים של פיגור, קנס בסכום כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:פנימי|סעיף 76|ו־76}} – 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 290 ש״ח; בשנת 2025, 300 ש״ח; בשנת 2026, 310 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} – 200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנים 2023 ו־2024, 230 ש״ח; בשנת 2025, 240 ש״ח; בשנת 2026, 250 ש״ח)}};
{{ח:תת}} הסכומים האמורים יתואמו אחת לשנה, ב־16 לינואר, לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש ינואר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם בחודש ינואר 2011; הסכומים שתואמו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, אם הוכח להנחת דעתו כי האיחור היה מנסיבות מוצדקות, לפטור אותו מתשלום הקנס לפי סעיף קטן (א), כולו או חלקו.94בקנס על פיגור בתשלוםתיקונים: תש״ם
(א)סכום שחייבים לשלמו על פי חוק זה ולא שולם במועדו, יווסף עליו קנס של 1⁄2% לכל שבוע של פיגור ובלבד שלא יוטל קנס לפי סעיף זה על אי־תשלום מס בשל תקופה שחייבים לגביה קנס על פי סעיף 94א.
(ב)לענין קנס לפי סעיף זה בשל פיגור בתשלום המס יראו את תחילת תקופת הפיגור בתום 14 ימים מיום שבו נמסרה השומה לחייב, ולגבי מי שעשה שומה עצמית – מיום שבו היתה שומתו לסופית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום שחייבים לשלמו על פי חוק זה ולא שולם במועדו, יווסף עליו קנס של <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>2</sub>% לכל שבוע של פיגור ובלבד שלא יוטל קנס לפי סעיף זה על אי־תשלום מס בשל תקופה שחייבים לגביה קנס על פי {{ח:פנימי|סעיף 94א|סעיף 94א}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין קנס לפי סעיף זה בשל פיגור בתשלום המס יראו את תחילת תקופת הפיגור בתום 14 ימים מיום שבו נמסרה השומה לחייב, ולגבי מי שעשה שומה עצמית – מיום שבו היתה שומתו לסופית.94גסמכות המנהל לפטור מתשלום קנסתיקונים: תש״ם, תשע״א־4
המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הקנס שלפי סעיף 94ב, כולו או מקצתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור אדם מתשלום הקנס שלפי {{ח:פנימי|סעיף 94ב|סעיף 94ב}}, כולו או מקצתו.94דזקיפת תשלומיםתיקונים: תשמ״ד, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־2
(א)אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס; לענין זה –
(1)דין מס שנוכה במקור לפי סעיף 164 לפקודה ולא קוזז לפי סעיף 177 לפקודה, דין החזר מס שקוזז על פי חוק קיזוז מסים, תש״ם–1980, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי פקודת המסים (גביה) או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;
(2)”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם עקב מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין;
(3)”סוגי חיוב“ – כל אחד מאלה: מס שבח, מס רכישה, הפרשי הצמדה וריבית.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 164 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 164
- סעיף 177 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 177
- חוק קיזוז מסים, תש״ם–1980 → חוק קיזוז מסים
- פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם ששילם סכום כלשהו על חשבון חוב מס, ייזקף כנגד כל סוג חיוב שבאותו חוב מס, חלק יחסי מהסכום ששילם כיחס חלקו של הסכום שבאותו סוג לסך כל חוב המס; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} דין מס שנוכה במקור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיף 164 לפקודה}} ולא קוזז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 177|סעיף 177 לפקודה}}, דין החזר מס שקוזז על פי {{ח:חיצוני|חוק קיזוז מסים|חוק קיזוז מסים, תש״ם–1980}}, כנגד חוב מס, ודין סכום שנגבה על פי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} או בדרך אחרת – כדין סכום ששילם אדם;
{{ח:תתת|(2)}} ”חוב מס“ – סך כל הסכומים מכל סוגי החיוב שחייב אדם עקב מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} ”סוגי חיוב“ – כל אחד מאלה: מס שבח, מס רכישה, הפרשי הצמדה וריבית.95קנס על גרעוןתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ט־4, תשס״ה־4, תשע״א־4, תשע״ג־2
(א)במכירה או בפעולה באיגוד שלגביהן שולם מס על פי סעיף 16 ונקבע לגביו גרעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה כאמור, ולמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגרעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוכר או עושה הפעולה ללא הצדק סביר בהצהרה שמסר על פי סעיף 72ח או על פי הפרק השביעי או באי מסירת הצהרה כאמור, יווסף לסכום המס המגיע על המכירה, קנס השווה ל־15% מסכום הגרעון.
(ב)היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון כאמור בסעיף קטן (א) נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, יווסף לסכום המס קנס השווה ל־30% מסכום הגרעון.
(ב1)נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
(1)הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי סעיף 131(ז) לפקודה כפעולה החייבת בדיווח;
(2)הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה בסעיף 158ב לפקודה, מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי הפרק השביעי, ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;
(3)תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה, לפי סעיף 84.
(ב2)הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ב1), לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
(ב3)הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(ג)בסעיף זה, ”גרעון“ – הסכום שבו עודף המס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד על המס שחושב על פי הצהרה לפי סעיף 72ח או לפי הפרק השביעי או על פי שומה שנעשתה לפי סעיף 82 אם לא נמסרה הצהרה, לפי הענין.
(ג1)על קנס שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום 15 ימים מהיום שבו נמסרה לנישום הודעה על הטלתו של הקנס, עד מועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כסוג חיוב לעניין סעיף 94ד.
(ד)המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור מן הקנס כולו או מקצתו.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 9
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 131(ז) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 131
- בסעיף 158ב לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 158ב
- בסעיף 159א(א) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 159א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במכירה או בפעולה באיגוד שלגביהן שולם מס על פי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} ונקבע לגביו גרעון העולה על 50% מהמס המגיע במכירה או בפעולה כאמור, ולמנהל יש טעמים סבירים להאמין כי הגרעון לא היה מתהווה אילולא התרשל המוכר או עושה הפעולה ללא הצדק סביר בהצהרה שמסר על פי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיף 72ח}} או על פי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} או באי מסירת הצהרה כאמור, יווסף לסכום המס המגיע על המכירה, קנס השווה ל־15% מסכום הגרעון.
{{ח:תת|(ב)}} היו למנהל טעמים סבירים להאמין כי הגרעון כאמור בסעיף קטן (א) נוצר במזיד ומתוך כוונה להתחמק מתשלום המס, יווסף לסכום המס קנס השווה ל־30% מסכום הגרעון.
{{ח:תת|(ב1)}} נישום שלגביו נקבע גירעון בסכום העולה על 500 אלף שקלים חדשים לשנה, והגירעון האמור עולה על 50% מהמס שהנישום חייב בו, רשאי המנהל להטיל עליו קנס בשיעור של 30% מסכום הגירעון אם הגירעון נובע בשל אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנישום לא דיווח על פעולה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131(ז) לפקודה}} כפעולה החייבת בדיווח;
{{ח:תתת|(2)}} הנישום פעל בעניין מסוים בניגוד להחלטת מיסוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 158ב|בסעיף 158ב לפקודה}}, מפורשת ומנומקת שניתנה לו באותו עניין בשלוש השנים שקדמו להגשת ההצהרה לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}}, ולא דיווח, בטופס שקבע המנהל, על כך שפעל בניגוד להחלטת המיסוי באותו עניין;
{{ח:תתת|(3)}} תכנון מס שנקבע לגביו בשומה סופית כי הוא מהווה עסקה מלאכותית, ובלבד שהנישום לא דיווח עליה, או עסקה בדויה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}.
{{ח:תת|(ב2)}} הוטל קנס כאמור בסעיף קטן (ב1), לא יוטל בשל אותו גירעון קנס לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).
{{ח:תת|(ב3)}} הוגש כתב אישום נגד הנישום בשל אחת העילות המנויות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לא יחויב בשל אותו מעשה בקנס על הגירעון, ואם שילם קנס על הגירעון – יוחזר לו סכום הקנס ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א(א) לפקודה}} מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”גרעון“ – הסכום שבו עודף המס המגיע במכירה או בפעולה באיגוד על המס שחושב על פי הצהרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיף 72ח}} או לפי {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי}} או על פי שומה שנעשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} אם לא נמסרה הצהרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג1)}} על קנס שהוטל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום 15 ימים מהיום שבו נמסרה לנישום הודעה על הטלתו של הקנס, עד מועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כסוג חיוב לעניין {{ח:פנימי|סעיף 94ד|סעיף 94ד}}.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי, אם ראה סיבה מספקת לכך, לפטור מן הקנס כולו או מקצתו.95אגביית מס בנסיבות מיוחדותתיקונים: תשע״א־3
(א)בסעיף זה, ”חוב מס סופי“ – חוב מס כמשמעותו בסעיף 94ד שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
(ב)היה לאדם חוב מס סופי, ולאחר מכן העביר את נכסיו למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, או העבירם לאחר בלא תמורה, ולא נותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו האמור, אפשר לגבות את חוב המס הסופי –
(1)אם המעביר הוא איגוד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו איגוד בנסיבות האמורות;
(2)אם המעביר הוא יחיד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור, או מתום השנה שבה היה חוב המס לסופי, לפי המאוחר.
(ג)לא ייגבה ממי שקיבל את הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) יותר משווי הנכסים שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים, לפי העניין, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור – לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
(ד)על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גבייה).
(ה)החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר; על החלטת המנהל אפשר להשיג לפני המנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה; על החלטת המנהל בהשגה אפשר לערור, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, לפני ועדת הערר כמשמעותה בסעיף 89.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”חוב מס סופי“ – חוב מס כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 94ד|בסעיף 94ד}} שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או לערעור.
{{ח:תת|(ב)}} היה לאדם חוב מס סופי, ולאחר מכן העביר את נכסיו למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, או העבירם לאחר בלא תמורה, ולא נותרו לו אמצעים בישראל לסילוק חובו האמור, אפשר לגבות את חוב המס הסופי –
{{ח:תתת|(1)}} אם המעביר הוא איגוד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו איגוד בנסיבות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} אם המעביר הוא יחיד – ממי שקיבל את הנכסים מאותו יחיד בנסיבות האמורות, כל עוד לא חלפו שלוש שנים מתום השנה שבה הועברו הנכסים כאמור, או מתום השנה שבה היה חוב המס לסופי, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייגבה ממי שקיבל את הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) יותר משווי הנכסים שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים, לפי העניין, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור – לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
{{ח:תת|(ד)}} על גביית סכומים לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ה)}} החליט המנהל לפעול לפי סעיף זה, יודיע על כך למעביר ולנעבר; על החלטת המנהל אפשר להשיג לפני המנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה; על החלטת המנהל בהשגה אפשר לערור, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה, לפני ועדת הערר כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89}}.95בבקשה לרשם לענייני המרכז להטלת הגבלותתיקונים: תשע״ד־5, תשע״ה
הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי סעיף 194א לפקודה, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי פקודת המסים (גבייה), וההוראות לפי אותו סעיף יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 194א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 194א
- פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
- אותו סעיף → פקודת מס הכנסה #סעיף 194א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לרשם לענייני המרכז לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|סעיף 194א לפקודה}}, יהיו נתונות לו גם לעניין חוב מס לפי חוק זה שהחלו הליכים לגבייתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, וההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 194א|אותו סעיף}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים.פרק עשירי: סמכויות
96סמכות לדרוש מסמכים וידיעות ולהיכנס
המנהל או מי שהורשה לכך על ידיו רשאי לצורך ביצוע חוק זה –
(1)לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים, שימסור לו תוך זמן שייקבע בדרישה, כל הסכם, תעודת קנין, פנקסים, פנקסי רישום, חשבונות, מסמכים וכל תעודה אחרת או ידיעה שברשותו הדרושים למנהל לצורך חוק זה;
(2)לערוך העתקים או תמציות מן המסמכים והתעודות המפורטים בפסקה (1);
(3)לדרוש מכל אדם, שהוא סבור שיש בידו מסמכים, שיתייצב לפניו ויביא עמו לבדיקה מסמכים או תעודות המפורטים בפסקה (1), ולגבות ממנו עדות;
(4)להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לרבות בית מגורים, נשוא המכירה או הפעולה באיגוד, ולערוך בהם בדיקות ומדידות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל או מי שהורשה לכך על ידיו רשאי לצורך ביצוע חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם, שהמנהל סבור שיש בידו מסמכים, שימסור לו תוך זמן שייקבע בדרישה, כל הסכם, תעודת קנין, פנקסים, פנקסי רישום, חשבונות, מסמכים וכל תעודה אחרת או ידיעה שברשותו הדרושים למנהל לצורך חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לערוך העתקים או תמציות מן המסמכים והתעודות המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} לדרוש מכל אדם, שהוא סבור שיש בידו מסמכים, שיתייצב לפניו ויביא עמו לבדיקה מסמכים או תעודות המפורטים בפסקה (1), ולגבות ממנו עדות;
{{ח:תת|(4)}} להיכנס בכל עת סבירה בשעות היום לכל מקרקעין, לרבות בית מגורים, נשוא המכירה או הפעולה באיגוד, ולערוך בהם בדיקות ומדידות.97חקירות וחיפושים
שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה, לערוך חקירות או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה, ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –
(1)להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיפים 3 ו־4 לפקודה האמורה יחולו על הודעה שרשם כאמור;
(2)להשתמש בסמכויות שוטר לענין סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) → פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) #סעיף 2
- וסעיפים 3 → פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) #סעיף 3
- ו־4 לפקודה האמורה → פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) #סעיף 4
- סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים) → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשטרה רשאי להסמיך אנשים העובדים בביצוע חוק זה, לערוך חקירות או חיפושים לשם גילוין של עבירות על חוק זה, ואדם שהוסמך כראוי יהיה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להשתמש בכל הסמכויות הניתנות לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 4|ו־4 לפקודה האמורה}} יחולו על הודעה שרשם כאמור;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בסמכויות שוטר לענין {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים)}}, למעט תפיסת כל רכוש שאינו מסמכים.פרק אחד עשר: עבירות וענשים
98עבירות וענשיםתיקונים: תשנ״ט־4, תשס״ג־2
(א)קונה, מוכר, עושה הפעולה באיגוד או הרוכש זכות באיגוד שלא מסרו – בלא סיבה מספקת – דבר שהם חייבים במסירתו לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי הוראות סעיפים 72ח, 73(א), (ב) ו־(ג), דינם – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפרק זה – חוק העונשין) או קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ב)מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר – בלא סיבה מספקת – דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ב1)מי שהשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין חישוב השומה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
(ג)מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, או קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
(ג1)מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה לצורך חוק זה, ביודעין שאינן נכונות, או שהתייצב כמיופה כוח של אחר ומסר הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעין שאינן נכונות, דינו – כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה בניגוד לסעיף קטן (ג).
(ג2)אדם אשר במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ופי שניים מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים או שעזר להעלים או שני העונשים כאחד:
(1)מסר בהצהרה על פי חוק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;
(2)השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי חוק זה;
(3)הכין או קיים, או הרשה להכין או הרשה לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
(4)השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.
(ד)מי שהפריע לאדם שהוסמך לפעול לפי חוק זה לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קונה, מוכר, עושה הפעולה באיגוד או הרוכש זכות באיגוד שלא מסרו – בלא סיבה מספקת – דבר שהם חייבים במסירתו לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, או לא מילאו אחרי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 72ח|סעיפים 72ח}}, {{ח:פנימי|סעיף 73|73(א), (ב) ו־(ג)}}, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|פרק 11|בפרק זה}} – חוק העונשין) או קנס שהוא פי שניים מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא חל עליו סעיף קטן (א) ולא מסר – בלא סיבה מספקת – דבר שהוא חייב במסירתו לפי חוק זה, או לא מילא אחרי דרישה מאת מי שהוסמך לפעול לפי חוק זה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב1)}} מי שהשמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין חישוב השומה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, או קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ג1)}} מי שסייע לאחר לערוך הצהרה, ידיעה או הודעה לצורך חוק זה, ביודעין שאינן נכונות, או שהתייצב כמיופה כוח של אחר ומסר הצהרה, ידיעה או הודעה כאמור, ביודעין שאינן נכונות, דינו – כמי שמסר את ההצהרה, הידיעה או ההודעה בניגוד לסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג2)}} אדם אשר במטרה להתחמק ממס או לעזור לאחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ופי שניים מסכום המס שהעלים או שהתכוון להעלים או שעזר להעלים או שני העונשים כאחד:
{{ח:תתת|(1)}} מסר בהצהרה על פי חוק זה, אמרה או תרשומת כוזבת;
{{ח:תתת|(2)}} השיב תשובה כוזבת בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה על פי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} הכין או קיים, או הרשה להכין או הרשה לקיים הצהרה כוזבת או חוזה כוזב או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף הצהרה או חוזה או רשומות;
{{ח:תתת|(4)}} השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.
{{ח:תת|(ד)}} מי שהפריע לאדם שהוסמך לפעול לפי חוק זה לבצע את סמכויותיו או מנע זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.98אתשלום קנס או כופר שהוטל על הזולתתיקונים: תשנ״ב־4
לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי סעיף 98; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישלם חבר בני אדם, במישרין או בעקיפין, קנס או כופר כסף שהוטל על זולתו בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}; העובר על הוראה של סעיף זה, דינו – קנס פי שלושה מסכום הקנס או הכופר ששולם; לענין זה, ”חבר בני אדם“ – למעט חבר בני אדם שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.99עבירות על ידי תאגידתיקונים: תשנ״ב־4
נעברה עבירה לפי סעיף 98 או 98א על ידי תאגיד, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח, או חשב ראשי או חשב יחידי של אותו תאגיד, אם לא הוכיח שתי אלה:
(1)העבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)הוא נקט כל האמצעים הנאותים לשמירתן של הוראות חוק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} {{ח:פנימי|סעיף 98א|או 98א}} על ידי תאגיד, אשם בעבירה גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה חבר מינהלה פעיל, מנהל, מזכיר, נאמן, בא־כוח, או חשב ראשי או חשב יחידי של אותו תאגיד, אם לא הוכיח שתי אלה:
{{ח:תת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט כל האמצעים הנאותים לשמירתן של הוראות חוק זה.100חבות לתשלום המס
אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישום בפלילים של אדם, או הרשעתו על פי חוק זה, אינם גורעים מחובתו לתשלום המס.101כופר כסף
נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הואשם האדם בפלילים, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח המנהל כי אדם עבר על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הוא, בהסכמתו של האדם, לקחת מידו כופר כסף, שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הואשם האדם בפלילים, אין לקבל כופר כל עוד לא ציווה היועץ המשפטי לממשלה על הפסקת ההליכים.פרק שנים עשר: הוראות שונות
102החזרת מס בביטול מכירה
המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס.103החזרת מס שנגבה בטעות
תוקנה שומה לפי חוק זה והוברר למנהל כי לא היו חייבים בתשלום סכום כסף ששולם כמס, יוחזר אותו סכום למי ששילמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוקנה שומה לפי חוק זה והוברר למנהל כי לא היו חייבים בתשלום סכום כסף ששולם כמס, יוחזר אותו סכום למי ששילמו.103אהפרשי הצמדה וריבית על החזרתיקונים: תש״ם, תשמ״ב, תשמ״ד־2
סכומים שיש להחזירם לפי סעיף 102 או 103 וכן הפרשי הצמדה וריבית, ריבית וקנסות ששולמו בשלהם יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום ועד יום ההחזר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכומים שיש להחזירם לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|או 103}} וכן הפרשי הצמדה וריבית, ריבית וקנסות ששולמו בשלהם יוחזרו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופה שמיום התשלום ועד יום ההחזר.103בסמכות להחזיר מס לתושב חוץתיקונים: תשס״ב־3
שר האוצר רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס או החזר מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל, אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל או חייב בו בישראל, לפי הענין, עולה על הסכום שמותר לו בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מהמס שחל באותה ארץ על אותה הכנסה או מכירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע כללים למתן פטור ממס או החזר מס, כולו או מקצתו, לאדם שאינו תושב ישראל, אם סכום המס שאותו אדם שילם בישראל או חייב בו בישראל, לפי הענין, עולה על הסכום שמותר לו בארץ מושבו הקבוע כזיכוי מהמס שחל באותה ארץ על אותה הכנסה או מכירה.104זיכוי ממס שבח במס עזבון
מס עזבון החל על עזבון שנכללה בו זכות במקרקעין או זכות באיגוד שמכירתה או שפעולה בה לפי הענין, נתחייבו במס שבח, יזוכה בסכום ששולם כמס שבח בשל אותה מכירה או פעולה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מס עזבון החל על עזבון שנכללה בו זכות במקרקעין או זכות באיגוד שמכירתה או שפעולה בה לפי הענין, נתחייבו במס שבח, יזוכה בסכום ששולם כמס שבח בשל אותה מכירה או פעולה.105שמירת סוד
(א)לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
(ב)העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
📝 הערות: 11
הצג הערות עריכה
שר האוצר האציל את סמכותו למנהל רשות המסים (י״פ תשס״ה, 3497).
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשנ״ח, 3130) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תש״ס, 4226) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ד, 7664), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7136), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ה, 7857), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף, חלות על מידע כאמור.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ו, 7616), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014) (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשע״ז, 514), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1) ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח החוק והתקנות בלבד.
ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשפ״א, 10), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.
פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות (י״פ תשפ״ה, 3266), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן – מט״ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות המט״ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|שר האוצר האציל את סמכותו למנהל רשות המסים (י״פ תשס״ה, 3497).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4636.pdf|י״פ תשנ״ח, 3130}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע לאדם אגב ביצוע החוק, לראש המטה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה או למי שיוסמך על ידו לענין זה, הנדרש לצורך פעילות המטה ללוחמה בטרור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4902.pdf|י״פ תש״ס, 4226}}) המתיר למנהל רשות המסים (במקור: לנציב מס הכנסה) או למי שיורה, להתיר גילוי מידע שהגיע אליו אגב ביצוע החוק לראש שירות ביטחון כללי או לבעלי תפקידים בשירות הביטחון הכללי שיסמיך לענין זה, הנדרש לצורך פעילות שירות ביטחון כללי.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6861.pdf|י״פ תשע״ד, 7664}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, לראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן – המוסד) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המוסד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7072.pdf|י״פ תשע״ה, 7136}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, לראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (להלן – המלמ״ב) או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך פעילות המלמ״ב.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7090.pdf|י״פ תשע״ה, 7857}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות מידע שהגיע להם אגב ביצוע החוק, שעניינו שמו ותעודת הזהות של פונה במסגרת ”נוהל גילוי מרצון“ בלבד, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה, הנדרש לצורך הפעלת ”נוהל גילוי מרצון“.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לצוות להתוויית המדיניות, לוועדה המתמדת ולצוות מודיעין המשולב (להלן – הגופים) שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2006_des4618|בהחלטת ממשלה מס׳ 4618, מיום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006)}} (להלן – החלטת הממשלה), ולגורמים נוספים המשתפים פעולה עם הגופים, את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים (לרבות לכוח המשימה שהוקם מכוח סעיף ג׳ להחלטת הממשלה) ובמסגרת תפקידם וסמכויותיהם של הגופים, והכול כקבוע בהחלטת הממשלה, ועל פי כל דין; מידע כאמור, לא יהיה ניתן להעבירו לכל גורם אחר אלא בכפוף לחתימה על התחייבות לסודיות של מקבל המידע; הוראות {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 142|סעיף 142(ב) לחוק מס ערך מוסף}}, חלות על מידע כאמור.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7280.pdf|י״פ תשע״ו, 7616}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לוועדת ההיגוי העליונה ולמרכז לאבחון לאומי (להלן – הגופים), שהוקמו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/2014_dec2379|בהחלטת ממשלה מס׳ 2379, מיום ו׳ בטבת התשע״ה (28 בדצמבר 2014)}} (להלן – החלטת הממשלה), את המידע הדרוש לצורך ביצוע תפקידם של הגופים ובמסגרת תפקידם של הגופים, כקבוע בהחלטת הממשלה.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7373.pdf|י״פ תשע״ז, 514}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור או למי שהוא הסמיכו לעניין זה ולכל גורם נוסף, כפי שנקבע בהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיפים 30(ב1), (ה) ו־(ז1)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 32|ו־32 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, והתקנות שהותקנו מכוחם (להלן – החוק והתקנות), מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, והכול לצורך מילוי תפקידם מכוח {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק}} והתקנות בלבד.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ניתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9107.pdf|י״פ תשפ״א, 10}}), המתיר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות האוצר לראש אגף המודיעין (להלן – אמ״ן) בצבא ההגנה לישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות אמ״ן.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר מתן היתר כללי לגילוי ידיעות ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13158.pdf|י״פ תשפ״ה, 3266}}), לפיה ניתן היתר לעובדי רשות המסים בישראל לגלות לראש המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (להלן – מט״ל) במשרד הביטחון או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע שהגיע אליהם אגב ביצוע החוק, שנדרש לצורך פעילות המט״ל, והכול בכפוף לתנאים שנקבעו בהיתר.}}
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.105אמאגר מידעתיקונים: תשנ״ט
(א)על אף האמור בסעיף 105, המנהל או מי שהמנהל הרשה אותו לכך, רשאי לנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור (להלן – המאגר); המאגר יכלול פרטים על מכירות של זכויות במקרקעין כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלא ייכללו בו פרטים מזהים של הצדדים לעסקה.
(ב)כל אדם זכאי לעיין במאגר, בדרך אלקטרונית של תקשורת בין מחשבים ובתנאים שייקבעו.
(ג)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר, התנאים למסירתו והאגרה שתשולם בעד קבלתו.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע), התשס״ג–2003.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע), התשס״ג–2003.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 105|בסעיף 105}}, המנהל או מי שהמנהל הרשה אותו לכך, רשאי לנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור (להלן – המאגר); המאגר יכלול פרטים על מכירות של זכויות במקרקעין כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלא ייכללו בו פרטים מזהים של הצדדים לעסקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם זכאי לעיין במאגר, בדרך אלקטרונית של תקשורת בין מחשבים ובתנאים שייקבעו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר, התנאים למסירתו והאגרה שתשולם בעד קבלתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מאגר מידע), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תנאים למסירת מידע), התשס״ג–2003}}.}}106הסכמה על ידי חברות שיכון
חברת שיכון ששר האוצר קבעה בצו לענין סעיף זה – והמורשה, באופן ישיר או באמצעות קרואי שמה, על פי יפוי כוח מבעלי הזכויות במקרקעין בשיכונים שבנתה, לרשום אותן זכויות בפנקסי המקרקעין – לא תסכים למסירת חזקה במקרקעין של אותם בעלי הזכויות כאמור לאחרים, כל עוד לא הוכח לה שבמכירת הזכות במקרקעין שבהם נמסרת החזקה לאותו אחר, נתמלאו הוראות סעיף 16.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברת שיכון ששר האוצר קבעה בצו לענין סעיף זה – והמורשה, באופן ישיר או באמצעות קרואי שמה, על פי יפוי כוח מבעלי הזכויות במקרקעין בשיכונים שבנתה, לרשום אותן זכויות בפנקסי המקרקעין – לא תסכים למסירת חזקה במקרקעין של אותם בעלי הזכויות כאמור לאחרים, כל עוד לא הוכח לה שבמכירת הזכות במקרקעין שבהם נמסרת החזקה לאותו אחר, נתמלאו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}.107הארכת מועדתיקונים: תשנ״ז
(א)המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
(ב)המנהל רשאי, לדרוש מאדם שעליו מוטלת חובת תשלום מס ואשר ניתנה לו ארכה לפי סעיף קטן (א) לדרוש ערובה לתשלום המס שהוא עלול להתחייב בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להאריך כל מועד שנקבע בחוק זה, אם נתבקש לכך ואם ראה סיבה מספקת להיעתר לבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לדרוש מאדם שעליו מוטלת חובת תשלום מס ואשר ניתנה לו ארכה לפי סעיף קטן (א) לדרוש ערובה לתשלום המס שהוא עלול להתחייב בו.108פגמים וליקויים
הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע תקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה שניתנה או כל פעולה אחרת שנעשתה לפי חוק זה, לא ייגרע תקפן בגלל פגם בצורה או בגלל טעות, ליקוי או השמטה שאין בהם כדי לפגוע בעיקר או להטעות.109מסירת הודעות
מותר למסור הודעה וכל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, בכפוף להוראות בדבר סדרי דין בבתי המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר למסור הודעה וכל מסמך אחר לפי חוק זה לאדם, בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען בית מגוריו או בית עסקו, הידוע לאחרונה, בכפוף להוראות בדבר סדרי דין בבתי המשפט.109אייצוג נישום בידי רואה חשבוןתיקונים: תשס״ד, תשס״ה־2
(א)רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים בפני המנהל או עובדי משרדו לפי סעיף 87, בכל הקשור לחישוב המס בלבד, בהתקיים כל אלה:
(1)מכירת הזכות במקרקעין או מכירת הזכות באיגוד המקרקעין אינה פטורה ממס;
(2)הנישום חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה לפי סעיף 131(א) לפקודה.
(ב)הוראת סעיף קטן (א) אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
(ג)לענין סעיף זה –
”רואה חשבון“ – כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 131(א) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 131
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין
- בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 → חוק רואי חשבון
- בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005 → חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רואה חשבון או יועץ מס מייצג רשאי לייצג נישום בהליכים המתנהלים בפני המנהל או עובדי משרדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87}}, בכל הקשור לחישוב המס בלבד, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מכירת הזכות במקרקעין או מכירת הזכות באיגוד המקרקעין אינה פטורה ממס;
{{ח:תתת|(2)}} הנישום חייב בהגשת דוח שנתי לפקיד השומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131(א) לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) אינה באה לפגוע בזכותו של עורך דין על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יועץ מס מייצג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005}}.110סדרי דין ואגרות בועדות עררתיקונים: תשס״א
(א)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדות ערר ובין השאר בדבר הארכת המועד להגשת ערר ושכר בטלה של עדים.
(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, אגרות בעד הטיפול בערר.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדות ערר ובין השאר בדבר הארכת המועד להגשת ערר ושכר בטלה של עדים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, אגרות בעד הטיפול בערר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר)|תקנות מיסוי מקרקעין (סדרי הדין בפני ועדת ערר), תשכ״ה–1965}}.}}111אצילת סמכויותתיקונים: תשע״א־4
המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה לאדם אחר אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, למעט הסמכות להאריך את התקופה לפי סעיף 87(ד), הסמכות להטיל קנס גרעון לפי סעיף 95 והסמכות לקבל כופר כסף לפי סעיף 101.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול מתפקידיו ומסמכויותיו לפי חוק זה לאדם אחר אם בדרך כלל ואם לענין מסויים או לאזור מסויים, למעט הסמכות להאריך את התקופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 87|סעיף 87(ד)}}, הסמכות להטיל קנס גרעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} והסמכות לקבל כופר כסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}.112טפסים
(א)המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור לא ישתמש אדם אלא בהם.
(ב)טפסים שנקבעו אין חובה לפרסמם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לקבוע את הטפסים הדרושים לביצוע חוק זה; קבע המנהל טפסים כאמור לא ישתמש אדם אלא בהם.
{{ח:תת|(ב)}} טפסים שנקבעו אין חובה לפרסמם ברשומות.113ביטולים
בטלים –
(1)חוק מס שבח מקרקעים, תש״ט–1949;
(2)
(3)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הביטול שולב בחוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב];
הביטול שולב בפקודת מס הבולים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} חוק מס שבח מקרקעים, תש״ט–1949;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הביטול שולב {{ח:חיצוני|חוק בתים משותפים|בחוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב]}};}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הביטול שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הבולים|בפקודת מס הבולים}}.}}114אי מתן ניכויים לפי פקודת מס הכנסה
סכומים ששולמו כמס לפי חוק זה לא יורשו כניכוי לפי פקודת מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכומים ששולמו כמס לפי חוק זה לא יורשו כניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.115ביצוע ותקנותתיקונים: תש״ן, תשנ״ט־4, תשס״ב־3, תשס״ה־3
(א)שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות הנסיבות בהן מותר לבקש עשיית שומה לפי חוק זה לגבי עסקה שעדיין לא נסתיימה, תקפה של שומה כאמור, והאגרות שיש לשלם בעד עשייתה; כן רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
(ב)שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות כי סכומי פחת שנוכו לפי סעיף 21(ד) לפקודה לא יופחתו משווי הרכישה לענין קביעת יתרת שווי רכישה כהגדרתה בסעיף 47, אלא יווספו לשווי המכירה כשהם מתואמים מתום שנת המס שבה הופחתו ועד מועד המכירה.
(ג)תקנות לענין פרק שישי 1 יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ד)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות, שבהן יהיה המנהל רשאי לקבוע פיצולה של מכירה למספר מכירות, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר יום המכירה, יום הרכישה ושווי הרכישה של מכירה כאמור, וכן תיאומים נוספים שיידרשו בשל קביעה כאמור.
(ה)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לענין סעיפים 7א, 9ב, 9ג, 19(4), 39א, 48א, 48א1, 48ב ו־49י עד 49ל, תנאים ותיאומים נדרשים, לרבות הוראות מיוחדות בדבר יום ושווי הרכישה ויום ושווי המכירה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 11📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים), התש״ע–2009.
פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21(ד) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות הנסיבות בהן מותר לבקש עשיית שומה לפי חוק זה לגבי עסקה שעדיין לא נסתיימה, תקפה של שומה כאמור, והאגרות שיש לשלם בעד עשייתה; כן רשאי שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בעד פעולות ושירותים שנותן המנהל לצורך ביצוע הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע בתקנות כי סכומי פחת שנוכו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21(ד) לפקודה}} לא יופחתו משווי הרכישה לענין קביעת יתרת שווי רכישה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, אלא יווספו לשווי המכירה כשהם מתואמים מתום שנת המס שבה הופחתו ועד מועד המכירה.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק שישי 1}} יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עסקאות, שבהן יהיה המנהל רשאי לקבוע פיצולה של מכירה למספר מכירות, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר יום המכירה, יום הרכישה ושווי הרכישה של מכירה כאמור, וכן תיאומים נוספים שיידרשו בשל קביעה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לענין {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ב|9ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 9ג|9ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 39א|39א}}, {{ח:פנימי|סעיף 48א|48א}}, {{ח:פנימי|סעיף 48א1|48א1}}, {{ח:פנימי|סעיף 48ב|48ב}} {{ח:פנימי|סעיף 49י|ו־49י עד 49ל}}, תנאים ותיאומים נדרשים, לרבות הוראות מיוחדות בדבר יום ושווי הרכישה ויום ושווי המכירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל״ה–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לענין אופציה במקרקעין), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (החלת הוראות הפקודה בפירוק איגודי מקרקעין מסוימים), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (קביעת אגרות בעד פעולות ושירותים), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון)|תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (דיווח מקוון), התשע״ח–2017}}.}}פרק שלושה עשר: תחילה והוראות מעבר
116תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ב׳ באלול תשכ״ג (22 באוגוסט 1963).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ב׳ באלול תשכ״ג (22 באוגוסט 1963).117רישום זכות במקרקעין של איגוד על שם בעליו
(א)תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תהיה העברת זכות במקרקעין בדרך רישום משמו של איגוד לשמות בעלי הזכויות באותו איגוד, בהתאם לזכויותיהם באיגוד ביום תחילתו של חוק זה, לרבות בדרך רישום לפי חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב], פטורה ממס ומאגרת העברת מקרקעין, וכן מתוספת האגרה לפי חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959.
(ב)שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה – עקב רישומה לפי סעיף קטן (א), יהיה השווי שהיה נקבע אילו היה בעל הזכות במקרקעין חייב במס על פעולה באיגוד בקשר עם הזכות באיגוד שתמורתה נתקבלו המקרקעין – אלמלא נעשה הרישום על פי סעיף קטן (א), ובלבד שאם בעל הזכות באיגוד היה בעל הזכות במקרקעין לפני מכירתה לאיגוד, יהיה תאריך רכישתה התאריך שבו רכש את הזכות במקרקעין.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב] → חוק בתים משותפים
- חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959 → חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, תהיה העברת זכות במקרקעין בדרך רישום משמו של איגוד לשמות בעלי הזכויות באותו איגוד, בהתאם לזכויותיהם באיגוד ביום תחילתו של חוק זה, לרבות בדרך רישום לפי {{ח:חיצוני|חוק בתים משותפים|חוק בתים משותפים, תשכ״א–1961 [נוסח משולב]}}, פטורה ממס ומאגרת העברת מקרקעין, וכן מתוספת האגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין)|חוק הרשויות המקומיות (אגרת העברת מקרקעין), תשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ב)}} שווי הרכישה של זכות במקרקעין שנתקבלה – עקב רישומה לפי סעיף קטן (א), יהיה השווי שהיה נקבע אילו היה בעל הזכות במקרקעין חייב במס על פעולה באיגוד בקשר עם הזכות באיגוד שתמורתה נתקבלו המקרקעין – אלמלא נעשה הרישום על פי סעיף קטן (א), ובלבד שאם בעל הזכות באיגוד היה בעל הזכות במקרקעין לפני מכירתה לאיגוד, יהיה תאריך רכישתה התאריך שבו רכש את הזכות במקרקעין.118הצהרות על ידי איגוד מקרקעין
איגוד מקרקעין שפסקאות (1), (2) ו־(3) לסעיף 7 דנים בו, ימסור למנהל תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה הצהרה ובה יפרט –
(1)הזכויות במקרקעין שבבעלותו, התמורה ששילם בעד רכישתם ותאריך רכישתם;
(2)בעלי זכות חכירה במקרקעין שבבעלות האיגוד;
(3)תיאור סוגי הזכויות באיגוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגוד מקרקעין {{ח:פנימי|סעיף 7|שפסקאות (1), (2) ו־(3) לסעיף 7}} דנים בו, ימסור למנהל תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה הצהרה ובה יפרט –
{{ח:תת|(1)}} הזכויות במקרקעין שבבעלותו, התמורה ששילם בעד רכישתם ותאריך רכישתם;
{{ח:תת|(2)}} בעלי זכות חכירה במקרקעין שבבעלות האיגוד;
{{ח:תת|(3)}} תיאור סוגי הזכויות באיגוד.119הצהרות על ידי נאמנים
כל אדם המחזיק על שמו בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה, על כל זכות שהוא מחזיק כאמור ואת שמו של האדם שבשבילו הוא מחזיק, וכן את המועד בו רכש את הזכות האמורה בשביל הנהנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם המחזיק על שמו בשביל פלוני זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין, יודיע למנהל, על אף האמור בכל דין, תוך שלושה חדשים מיום תחילתו של חוק זה, על כל זכות שהוא מחזיק כאמור ואת שמו של האדם שבשבילו הוא מחזיק, וכן את המועד בו רכש את הזכות האמורה בשביל הנהנה.120הוראת מעבר
(א)לענין הטלת מס כאמור בסעיף 7(4) ו־(5), לא יובאו בחשבון פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה.
(ב)מי שהוטלה עליו חובה לפי חוק זה – מיום תחילתו ועד יום פרסומו ברשומות – לעשות דבר תוך זמן קצוב, יהא חייב לעשותו תוך שלושים יום מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
(ג)המחזיק ביפוי כוח שעל נתינתו היו חייבים במס לפי חוק זה או שהיו חייבים להפקידו אצל המנהל על פי הוראות סעיף 16(ב) – לו ניתן לאחר תחילתו של חוק זה – יפקידו, תוך שלושים יום מיום פרסום חוק זה ברשומות, במקום שייקבע.
(ד)כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הוראות סעיף 76 לחוק יחולו על מכירות של זכות במקרקעין או פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה ואשר אילו נעשו אחרי תחילתו היו פטורות ממס על פי הוראות הסעיפים 51 או 52.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לענין הטלת מס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(4) ו־(5)}}, לא יובאו בחשבון פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובה לפי חוק זה – מיום תחילתו ועד יום פרסומו ברשומות – לעשות דבר תוך זמן קצוב, יהא חייב לעשותו תוך שלושים יום מיום פרסומו של חוק זה ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק ביפוי כוח שעל נתינתו היו חייבים במס לפי חוק זה או שהיו חייבים להפקידו אצל המנהל על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(ב)}} – לו ניתן לאחר תחילתו של חוק זה – יפקידו, תוך שלושים יום מיום פרסום חוק זה ברשומות, במקום שייקבע.
{{ח:תת|(ד)}} כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76 לחוק}} יחולו על מכירות של זכות במקרקעין או פעולות באיגוד מקרקעין שנעשו לפני תחילתו של חוק זה ואשר אילו נעשו אחרי תחילתו היו פטורות ממס על פי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|הסעיפים 51}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52}}.