תוכן החוק
1הרשאה ללוותתיקונים: תשכ״א, תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ח, תשל״ט
הממשלה מורשית בזה לקבל, בשם המדינה, מילווה למטרות פיתוח בסכום כולל שלא יעלה על 25,000 מיליון לירות ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה מורשית בזה לקבל, בשם המדינה, מילווה למטרות פיתוח בסכום כולל שלא יעלה על 25,000 מיליון לירות ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.2הוצאה בסדרות
איגרות החוב יוצאו בסדרות ויהיו למוכ״ז או רשומות על שם, או מקצתן למוכ״ז ומקצתן רשומות על שם, הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לגבי כל סדרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יוצאו בסדרות ויהיו למוכ״ז או רשומות על שם, או מקצתן למוכ״ז ומקצתן רשומות על שם, הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לגבי כל סדרה.3תשלום וערובה
הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.4הנהלת המילווה
הנהלת עניני המילווה (להלן – המינהלה) תהיה בידי בנק ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנהלת עניני המילווה (להלן – המינהלה) תהיה בידי בנק ישראל.5תקנות לסוגי סדרותתיקונים: תשכ״ד, תשכ״ד־2, תשל״ב, תשל״ז־2
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב המוצאות לפי חוק זה; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג:
(1)שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב ופרקי הזמן לתשלומה;
(2)התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
(3)שווין הנקוב של איגרות החוב;
(4)נוסחן של איגרות החוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב המוצאות לפי חוק זה; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג:
{{ח:תת|(1)}} שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב ופרקי הזמן לתשלומה;
{{ח:תת|(2)}} התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
{{ח:תת|(3)}} שווין הנקוב של איגרות החוב;
{{ח:תת|(4)}} נוסחן של איגרות החוב.6תנאים מיוחדיםתיקונים: תשכ״ב, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ז־2
(א)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי כל סדרה או כל סוג של סדרה:
(1)שהקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות הצמדה מלאה או חלקית למדד יוקר המחיה או לשער החליפין של מטבע חוץ, לפי התנאים שנקבעו;
(2)שהריבית לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי סעיף 31(7) לפקודת מס הכנסה, 1947, ושלא יעלה על 35%;
(3)שאיגרות החוב יימכרו רק למוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה או לסוג פלוני של קופות גמל כאמור;
(4)שאיגרות החוב המוצאות כאיגרות על שם בלבד לא יהיו סחירות ולא יהיו ניתנות לשעבוד ולהעברת למעט העברות מכוח הדין, או שיהיו סחירות וניתנות לשעבוד ולהעברה באופן חלקי בלבד, לפי התנאים שנקבעו.
(ב)שר האוצר, או מי ששר האוצר הסמיכו לכך, יקבע לגבי כל סדרה ענינים אלה:
(1)סוג הסדרה;
(2)יום הוצאתה;
(3)סך כל שוויה הנקוב;
(4)מועדי תשלום הריבית;
(5)מועדי פדיון איגרות החוב;
הודעה על קביעה כאמור תפורסם מיום הוצאת הסדרה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 31(7) לפקודת מס הכנסה, 1947 → פקודת מס הכנסה #סעיף 161
- בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954 → חוק הבנקאות (רישוי)
- בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי כל סדרה או כל סוג של סדרה:
{{ח:תתת|(1)}} שהקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות הצמדה מלאה או חלקית למדד יוקר המחיה או לשער החליפין של מטבע חוץ, לפי התנאים שנקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} שהריבית לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 161|סעיף 31(7) לפקודת מס הכנסה, 1947}}, ושלא יעלה על 35%;
{{ח:תתת|(3)}} שאיגרות החוב יימכרו רק למוסד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, לקופת גמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 1|בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה}} או לסוג פלוני של קופות גמל כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} שאיגרות החוב המוצאות כאיגרות על שם בלבד לא יהיו סחירות ולא יהיו ניתנות לשעבוד ולהעברת למעט העברות מכוח הדין, או שיהיו סחירות וניתנות לשעבוד ולהעברה באופן חלקי בלבד, לפי התנאים שנקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, או מי ששר האוצר הסמיכו לכך, יקבע לגבי כל סדרה ענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} יום הוצאתה;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל שוויה הנקוב;
{{ח:תתת|(4)}} מועדי תשלום הריבית;
{{ח:תתת|(5)}} מועדי פדיון איגרות החוב;
{{ח:תת}} הודעה על קביעה כאמור תפורסם מיום הוצאת הסדרה.6אתיקונים: תשכ״ט, תשל״ט־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}7פנקס האיגרות על שם
(א)המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב על שם ושווין הנקוב של האיגרות.
(ב)הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב על שם ושווין הנקוב של האיגרות.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.8העברת איגרות חובתיקונים: תשל״ו, תשל״ו־2
(א)איגרות חוב למוכ״ז ניתנות להעברה במסירה.
(ב)איגרות חוב על שם ניתנות להעברה, בכפוף לכל תנאי או הגבלה לפי סעיף 6(4), בכתב־העברה חתום על ידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום את ההעברה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איגרות חוב למוכ״ז ניתנות להעברה במסירה.
{{ח:תת|(ב)}} איגרות חוב על שם ניתנות להעברה, בכפוף לכל תנאי או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(4)}}, בכתב־העברה חתום על ידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום את ההעברה.9הסכם להפצת איגרות חוב ומכירה מתחת לשווי הנקובתיקונים: תשל״ב
(א)שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם אדם שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, ולשלם לו עמלה כפי שיקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(ב)שר האוצר רשאי להתיר מכירתן של איגרות החוב בפחות משוויין הנקוב, ובלבד שההֶפחת לא יעלה על אחוז שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם אדם שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, ולשלם לו עמלה כפי שיקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לסדרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להתיר מכירתן של איגרות החוב בפחות משוויין הנקוב, ובלבד שההֶפחת לא יעלה על אחוז שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.10פטור ממס בולים
איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.11חתימה
איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.12רכישת איגרות חוב ללא הוצאת איגרות
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים שלפיהם רשאית המינהלה, על אף האמור בחוק זה, לנהל רישום של איגרות חוב שנרכשו על ידי מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, ושל העברת זכות עליהן ממוסד בנקאי למשנהו בלי להוציא את איגרות החוב שנרכשו או הועברו כאמור; לענין סעיף זה דין חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ ודין חברת ”גמול“ בע״מ כדין מוסד בנקאי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים שלפיהם רשאית המינהלה, על אף האמור בחוק זה, לנהל רישום של איגרות חוב שנרכשו על ידי מוסד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}}, ושל העברת זכות עליהן ממוסד בנקאי למשנהו בלי להוציא את איגרות החוב שנרכשו או הועברו כאמור; לענין סעיף זה דין חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ ודין חברת ”גמול“ בע״מ כדין מוסד בנקאי.13ביצוע ותקנותתיקונים: תשל״ז־2
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות לפי הסעיפים 5 ו־6 יותקנו לפני הוצאתה של כל סדרה ומשהותקנו לא יהיו נתונות לשינוי לגבי סדרה שכבר הוצאה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובלבד שתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} יותקנו לפני הוצאתה של כל סדרה ומשהותקנו לא יהיו נתונות לשינוי לגבי סדרה שכבר הוצאה.