החקיקה בישראל

חוק מילווה המדינה, תשל״ט–1979 חוק

18
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
4
הפניות פנימיות
8
הפניות חיצוניות
9
הערות עריכה
25
תיקונים
היסטוריית תיקונים25 רשומות
ס״ח תשל״ט, 112חוק מילווה המדינהPDF
תשמ״א, 86תיקוןPDF
תשמ״ג, 48תיקון מס׳ 2PDF
תשמ״ד, 127תיקון מס׳ 3PDF
תשמ״ה, 167תיקון מס׳ 4PDF
תשמ״ז, 30תיקון מס׳ 5PDF
93תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסהPDF
תשמ״ח, 44תיקון מס׳ 7PDF
211תיקון מס׳ 8PDF
תשנ״א, 217תיקון מס׳ 9PDF
תשנ״ג, 120תיקון מס׳ 10PDF
תשנ״ה, 150תיקון מס׳ 11PDF
תשס״ג, 142תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסהPDF
תשס״ד, 92חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ה, 93תיקון מס׳ 14PDF
תשע״ב, 566תיקון מס׳ 11 לחוק הדוארPDF
תשפ״ב, 833תיקון מס׳ 13 לחוק הדוארPDF
ק״ת תשמ״ה, 1475הגדלת סכום המילווהPDF
תשמ״ז, 178הגדלת סכום המילווה
757הגדלת סכום המילווה
1254הגדלת סכום המילווה (מס׳ 3)
תשמ״ח, 319הגדלת סכום המילווה
תש״ן, 591הגדלת סכום המילווה
תשנ״א, 927הגדלת סכום המילווה
תשנ״ג, 767הגדלת סכום המילווה

תוכן החוק

1הרשאה ללוותתיקונים: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ה

הממשלה מורשית בזה ללוות, בשם המדינה, ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה מורשית בזה ללוות, בשם המדינה, ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.

2תשלום וערובה

הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך נכסיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך נכסיה.

3סדרות של איגרות חובתיקונים: תשס״ה

איגרות החוב יהיו רשומות על שם ויוצאו בסדרות; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הועדה), לקבוע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג סדרות:
(1)התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
(2)שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב, דרכי תשלומה ופרקי הזמן לתשלומה;
(3)השווי הנקוב של איגרות החוב;
(4)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
פורסמו תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב יהיו רשומות על שם ויוצאו בסדרות; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הועדה), לקבוע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג סדרות:
{{ח:תת|(1)}} התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
{{ח:תת|(2)}} שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב, דרכי תשלומה ופרקי הזמן לתשלומה;
{{ח:תת|(3)}} השווי הנקוב של איגרות החוב;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "ערד")|תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995}}.}}

4תנאים מיוחדיםתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשס״ג, תשס״ה

שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות, לגבי כל סדרה או כל סוג סדרות, הוראות בענינים אלה:
(1)הצמדה מלאה או חלקית של קרן איגרות החוב או של הריבית עליהן למדד המחירים לצרכן או לשער החליפין של מטבע חוץ פלוני או של סל מטבעות ותנאי ההצמדה, לרבות ברירה בין אפשרויות הצמדה כאמור; לענין זה, ”סל מטבעות“ – צירוף של מטבעות חוץ, שהרכבו ומספר היחידות מכל מטבע בו ייקבע בתקנות האמורות;
(2)
(3)הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, למכור את איגרות החוב במכרז או בהליך תחרותי ושוויוני אחר, ולהציע לציבור פדיון מוקדם של איגרות חוב בדרך שתיקבע בתקנות;
(4)המחיר שבו יימכרו איגרות החוב, או הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, לקבוע את המחיר בתוך טווח מחירים, הכל בין בשוויין הנקוב ובין בפחות או ביותר ממנו;
(5)הגבלות לענין סוגי התאגידים או היחידים שיהיו רשאים לרכוש את איגרות החוב, ולענין מטרות רכישתן בידי תאגידים כאמור;
(6)הגבלות לענין סחירותן, עבירותן ושיעבודן של איגרות החוב;
(7)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות, לגבי כל סדרה או כל סוג סדרות, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הצמדה מלאה או חלקית של קרן איגרות החוב או של הריבית עליהן למדד המחירים לצרכן או לשער החליפין של מטבע חוץ פלוני או של סל מטבעות ותנאי ההצמדה, לרבות ברירה בין אפשרויות הצמדה כאמור; לענין זה, ”סל מטבעות“ – צירוף של מטבעות חוץ, שהרכבו ומספר היחידות מכל מטבע בו ייקבע בתקנות האמורות;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, למכור את איגרות החוב במכרז או בהליך תחרותי ושוויוני אחר, ולהציע לציבור פדיון מוקדם של איגרות חוב בדרך שתיקבע בתקנות;
{{ח:תת|(4)}} המחיר שבו יימכרו איגרות החוב, או הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, לקבוע את המחיר בתוך טווח מחירים, הכל בין בשוויין הנקוב ובין בפחות או ביותר ממנו;
{{ח:תת|(5)}} הגבלות לענין סוגי התאגידים או היחידים שיהיו רשאים לרכוש את איגרות החוב, ולענין מטרות רכישתן בידי תאגידים כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הגבלות לענין סחירותן, עבירותן ושיעבודן של איגרות החוב;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

4אדין איגרות חוב שסחירותן מוגבלת, לענין עזבוןתיקונים: תשמ״ה

מי שעל שמו רשומות איגרות חוב שסחירותן מוגבלת, רשאי להודיע למינהלה למי ישולמו הסכומים שיש לשלם על פי תנאיהן לאחר מותו; הודיע אדם כאמור, יחולו על הסכומים האמורים הוראות סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965 → חוק הירושה #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שעל שמו רשומות איגרות חוב שסחירותן מוגבלת, רשאי להודיע למינהלה למי ישולמו הסכומים שיש לשלם על פי תנאיהן לאחר מותו; הודיע אדם כאמור, יחולו על הסכומים האמורים הוראות {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 147|סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}}.

5דרכי מכירת איגרות חובתיקונים: תשס״ה

שר האוצר רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר דרכי עריכת מכרז או הליך תחרותי שוויוני אחר למכירת איגרות חוב, ובדבר ההליכים הכרוכים בביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר דרכי עריכת מכרז או הליך תחרותי שוויוני אחר למכירת איגרות חוב, ובדבר ההליכים הכרוכים בביצועו.

6קביעת תנאים לסדרהתיקונים: תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ה

(א)שר האוצר, או מי שהוא הסמיך, יקבע לגבי כל סדרה של איגרות חוב ענינים אלה:
(1)סוג הסדרה;
(2)יום הוצאתה;
(3)סך כל שוויה הנקוב;
(4)מועדי תשלום הריבית;
(5)מועדי פדיון איגרות החוב;
הודעה על קביעה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ולא תהיה טעונה פרסום ברשומות.
(ב)קבע שר האוצר או מי שהוא הסמיך, כי סדרה של איגרות חוב תימכר במכרז או בהליך תחרותי שוויוני אחר, או את מחיר המכירה בטווח מחירים, תיכלל הקביעה בהודעה שלפי סעיף קטן (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, או מי שהוא הסמיך, יקבע לגבי כל סדרה של איגרות חוב ענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג הסדרה;
{{ח:תתת|(2)}} יום הוצאתה;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל שוויה הנקוב;
{{ח:תתת|(4)}} מועדי תשלום הריבית;
{{ח:תתת|(5)}} מועדי פדיון איגרות החוב;
{{ח:תת}} הודעה על קביעה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ולא תהיה טעונה פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר האוצר או מי שהוא הסמיך, כי סדרה של איגרות חוב תימכר במכרז או בהליך תחרותי שוויוני אחר, או את מחיר המכירה בטווח מחירים, תיכלל הקביעה בהודעה שלפי סעיף קטן (א).

6אעושי שוק ראשייםתיקונים: תשס״ה

(א)הממשלה רשאית למנות, מעת לעת, עושי שוק ראשיים לאיגרות חוב שהוצאו ושיוצאו לפי חוק זה, ולהתקשר עמם בהסכם; בהסכם כאמור ייקבעו, בין השאר, זכויותיהם וחובותיהם של מי שמונו כעושי שוק ראשיים, ואשר עיקריהן הן –
(1)החובה לרכוש מידי הממשלה את איגרות החוב בכמות מזערית על בסיס תקופתי והחובה לפרסם את המחיר שבו עושה השוק הראשי מתחייב לקנות את איגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים ואת המחיר שבו הוא מתחייב למכור אותן כאמור;
(2)הזכות להשתתף ברכישת איגרות החוב מידי הממשלה, הזכות לקבל אופציה לרכישת כמות נוספת של איגרות חוב מידי הממשלה, הזכות לשאול איגרות חוב מידי הממשלה והזכות לסחור באיגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים.
(ב)כל מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים למינוי עושה שוק ראשי והתנאים לפעילותו, זכאי בכל עת להתמנות לעושה שוק ראשי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם את כל המסמכים ואת כל המידע, הנוגעים להליכי המינוי, למינוי, לתנאי הכשירות ולתנאי פעילותם של עושי השוק שימונו, וכן כל שינוי שיחול בהם, זמן סביר לפני כניסתם לתוקף של התנאים למינויים.
(ד)שר האוצר או מי שהסמיך לכך יורה על הכמות המזערית של איגרות חוב שתוצע לכלל הציבור באמצעות תאגידים בנקאיים, חברי הבורסה, וגופים נוספים שיאשר החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה, ובלבד שבשנה הראשונה להפעלתו של חוק מילווה המדינה (תיקון מס׳ 14), התשס״ה–2004, לא תפחת הכמות המזערית כאמור משיעור של 20% מכל סדרה שתימכר לפי סעיף זה.
(2)שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם, מזמן לזמן, את הכמות המזערית שנקבעה כאמור.
(ה)היקף העסקאות המתבצעות בידי עושי השוק שמונו לפי הוראות סעיף זה ומחיריהן, וכן המחיר שבו מתחייבים עושי השוק הראשיים לקנות את איגרות החוב והמחיר שבו הם מתחייבים למכרם, יפורסמו באופן שוטף ובאופן שיבטיח את פומביותם, הכל כפי שייקבע בהסכמים.
(ו)הודעה על מינויים של עושי שוק ראשיים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר; פרסום לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יהיה באתר האינטרנט של משרד האוצר.
(ז)בסעיף זה –
”עושה שוק ראשי“ – גוף פיננסי המתמחה במסחר בניירות ערך לחשבונו העצמי, אשר לו איתנות פיננסית מתאימה כפי שיקבע החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה ובהתאם לתנאי הכשירות שייקבע על פי הוראות סעיף זה, ובלבד שהוא תאגיד בנקאי, חבר הבורסה או חבר בגוף דומה מחוץ לישראל המפוקח בידי הרשויות המוסמכות במדינות ה־OECD ‏(Organisation for Economic Co-operation and Development);
”בורסה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית למנות, מעת לעת, עושי שוק ראשיים לאיגרות חוב שהוצאו ושיוצאו לפי חוק זה, ולהתקשר עמם בהסכם; בהסכם כאמור ייקבעו, בין השאר, זכויותיהם וחובותיהם של מי שמונו כעושי שוק ראשיים, ואשר עיקריהן הן –
{{ח:תתת|(1)}} החובה לרכוש מידי הממשלה את איגרות החוב בכמות מזערית על בסיס תקופתי והחובה לפרסם את המחיר שבו עושה השוק הראשי מתחייב לקנות את איגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים ואת המחיר שבו הוא מתחייב למכור אותן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות להשתתף ברכישת איגרות החוב מידי הממשלה, הזכות לקבל אופציה לרכישת כמות נוספת של איגרות חוב מידי הממשלה, הזכות לשאול איגרות חוב מידי הממשלה והזכות לסחור באיגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים.
{{ח:תת|(ב)}} כל מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים למינוי עושה שוק ראשי והתנאים לפעילותו, זכאי בכל עת להתמנות לעושה שוק ראשי כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם את כל המסמכים ואת כל המידע, הנוגעים להליכי המינוי, למינוי, לתנאי הכשירות ולתנאי פעילותם של עושי השוק שימונו, וכן כל שינוי שיחול בהם, זמן סביר לפני כניסתם לתוקף של התנאים למינויים.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} שר האוצר או מי שהסמיך לכך יורה על הכמות המזערית של איגרות חוב שתוצע לכלל הציבור באמצעות תאגידים בנקאיים, חברי הבורסה, וגופים נוספים שיאשר החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה, ובלבד שבשנה הראשונה להפעלתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299717.pdf|חוק מילווה המדינה (תיקון מס׳ 14), התשס״ה–2004}}, לא תפחת הכמות המזערית כאמור משיעור של 20% מכל סדרה שתימכר לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם, מזמן לזמן, את הכמות המזערית שנקבעה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} היקף העסקאות המתבצעות בידי עושי השוק שמונו לפי הוראות סעיף זה ומחיריהן, וכן המחיר שבו מתחייבים עושי השוק הראשיים לקנות את איגרות החוב והמחיר שבו הם מתחייבים למכרם, יפורסמו באופן שוטף ובאופן שיבטיח את פומביותם, הכל כפי שייקבע בהסכמים.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על מינויים של עושי שוק ראשיים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר; פרסום לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יהיה באתר האינטרנט של משרד האוצר.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עושה שוק ראשי“ – גוף פיננסי המתמחה במסחר בניירות ערך לחשבונו העצמי, אשר לו איתנות פיננסית מתאימה כפי שיקבע החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה ובהתאם לתנאי הכשירות שייקבע על פי הוראות סעיף זה, ובלבד שהוא תאגיד בנקאי, חבר הבורסה או חבר בגוף דומה מחוץ לישראל המפוקח בידי הרשויות המוסמכות במדינות ה־OECD ‏(Organisation for Economic Co-operation and Development);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.

7תיקונים: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

8מינהלהתיקונים: תשס״ה

משרד האוצר ינהל את כל עניני המילווה (להלן – המינהלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרד האוצר ינהל את כל עניני המילווה (להלן – המינהלה).

9פנקס איגרות החובתיקונים: תשס״ה

(א)המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב ושוויין הנקוב של איגרות החוב שבבעלותם (להלן – הפנקס).
(א1)המינהלה לא תוציא תעודות מילווה לגבי איגרות חוב שהוציאה לפי הוראות חוק זה.
(ב)הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב ושוויין הנקוב של איגרות החוב שבבעלותם (להלן – הפנקס).
{{ח:תת|(א1)}} המינהלה לא תוציא תעודות מילווה לגבי איגרות חוב שהוציאה לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.

10העברת איגרות חוב

איגרות החוב ניתנות להעברה, בכפוף לכל הגבלה לפי סעיף 4, בכתב העברה חתום בידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום בפנקס את ההעברה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב ניתנות להעברה, בכפוף לכל הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, בכתב העברה חתום בידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום בפנקס את ההעברה.

11תיקונים: תשמ״ה, תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

12עמלה והנחהתיקונים: תשס״ד, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב

(א)שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(ב)שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחה ממחיר המכירה שתינתן למי שרוכש איגרות חוב כהשקעה של כספי תכנית חסכון שלגביה ניתן צו בדבר פטור ממס הכנסה על פי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט״ז–1956, דרך כלל או לסדרה פלונית.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
  • סעיף 88א לאותו חוק → חוק הדואר #סעיף 88א
  • בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
  • חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט״ז–1956 → חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחה ממחיר המכירה שתינתן למי שרוכש איגרות חוב כהשקעה של כספי תכנית חסכון שלגביה ניתן צו בדבר פטור ממס הכנסה על פי {{ח:חיצוני|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות|חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט״ז–1956}}, דרך כלל או לסדרה פלונית.

13פטור ממס בולים

איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.

14תיקונים: תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

15ביצוע ותקנותתיקונים: תשנ״ג

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ואולם –
(1)לתקנות לפי סעיפים 3 עד 5 לא יהיה תוקף למפרע אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.
(2)משהותקנו תקנות לפי סעיפים 3 עד 5, או משפורסמה הודעה לפי סעיף 6, לא יהיו נתונים לשינוי לגבי סדרה שכבר הוצאה אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ואולם –
{{ח:תת|(1)}} לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 5}} לא יהיה תוקף למפרע אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(2)}} משהותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 5}}, או משפורסמה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, לא יהיו נתונים לשינוי לגבי סדרה שכבר הוצאה אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.

16

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מילווה פיתוח, תש״ך–1960.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מילווה פיתוח|בחוק מילווה פיתוח, תש״ך–1960}}.}}