1המטבע
(א)המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.
(ב)החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.
{{ח:תת|(ב)}} החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.| חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2793 | דבר המלך במועצה על מטבעות פלשתינה (א״י), 1927 | |
| חא״י כרך א׳ פרק מ״א, עמ׳ 489 | פקודת שטרי הכסף | |
| ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39 | פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים) | |
| חא״י כרך ב׳ פרק ק״א, עמ׳ 1015 | פקודת המטבע הפלשתינאי (א״י) (הנהגתו במקום מטבעות אחרים) | |
| ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 39 | פקודת המטבע | |
| ס״ח תשי״ד, 192 | חוק בנק ישראל | |
| תשי״ט, 193 | תיקון | |
| תש״ך, 46 | תיקון מס׳ 2 | |
| תשכ״ט, 136 | תיקון מס׳ 4 | |
| ק״ת תש״ם, 1080 | תקנות שעת חירום (מטבע השקל) | |
| ס״ח תש״ם, 128 | חוק מטבע השקל | |
| ס״ח תשמ״ה, 216 | חוק מטבע השקל החדש |
{{ח:תת|(א)}} המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.
{{ח:תת|(ב)}} החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.{{ח:תת|(א)}} שקל חדש אחד יהיה שווה ערך לאלף שקלים ויבוא במקומם.
{{ח:תת|(ב)}} אגורה אחת תהיה שוות ערך לעשרה שקלים ותבוא במקומם.
{{ח:תת|(ג)}} כל מקום שבו נאמר, בכל דרך שהיא, סכום בלירות או בשקלים, יראו כאילו נאמר בו סכום שווה ערך בשקלים חדשים.{{ח:תת|(א)}} ביום תחילתו של חוק זה יחדלו מלהיות הילך חוקי בישראל –
{{ח:תתת|(1)}} מעות בערך נקוב של אגורה חדשה;
{{ח:תתת|(2)}} מעות ושטרות בערך נקוב של שקל אחד;
{{ח:תתת|(3)}} מעות ושטרות בערך נקוב של חמישה שקלים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, מטבע שלא בוטל על פי סעיף קטן (א) ושהיה הילך חוקי ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך להיות הילך חוקי עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול על מעות שהוכרזו כמטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסר לבנק ישראל או לבנק או לבנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, מטבע הנקוב בשקלים, לרבות מטבע שחדל להיות הילך חוקי על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יהא זכאי לקבל תמורתם, ללא עמלה, שטרי כסף ומעות הנקובים בשקלים חדשים ובאגורות, ועל בנק ישראל וכל בנק כאמור, בכל סניפיו, להחליף מטבע כאמור; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, המוסר יהא זכאי לקבל אגורה רק אם מסר מטבע שווה ערך לעשרה שקלים.{{ח:תת|(א)}} יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) יהיה היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בהודעה ברשומות מועד מאוחר מזה שיהיה היום הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי ביום הקובע וביום סמוך לו יהיו הבנקים, לרבות בנק הדואר, סגורים לציבור; נקבע כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 8יז|סעיפים 8יז עד 8כא לפקודת הבנקאות, 1941}}, בתיאומים שיקבע שר האוצר בצו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, ולענין בנק הדואר – בהתייעצות עם שר התקשורת.{{ח:תת|(א)}} לפני היום הקובע, בכל מקום אשר על פי דין יש לנהל פנקסים או לערוך מסמך במטבע ישראלי – יירשם כל סכום בשקלים; החל ביום הקובע יירשם כל סכום כאמור בשקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} כל המציג מחיר לפני היום הקובע – למעט מי שמציג כדין מחיר נקוב במטבע חוץ – יציגו בשקלים בלבד או בשקלים ובשקלים חדשים כאחת, ובציון מפורש וברור של שם המטבע.{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, בנק ישראל ובנק הדואר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן ישן“ – סימן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מטבע השקל#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק מטבע השקל, התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן חדש“ – סימן שנקבע לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על הבנקים יקבע בהודעה ברשומות סימן שיופיע על כל שיק האמור להיות נקוב בשקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} לפני היום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים או שיק הערוך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש.
{{ח:תת|(ד)}} החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים אם נערך על טופס שיק שאין עליו סימן חדש.
{{ח:תת|(ה)}} החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים אלא אם כן נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיק ערוך על טופס שיש עליו סימן ישן;
{{ח:תתת|(2)}} השיק נמסר לשם גביה או ערובה לבנק לפני היום הקובע.
{{ח:תת|(ו)}} שיק שנערך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש, רשאי הבנק הנמשך לראות כל סכום הנקוב בו כסכום בשקלים חדשים אף אם צויינה או מופיעה בו המלה ”שקל“ או ”שקלים“ ללא ציון המלה ”חדש“ או ”חדשים“.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) כדי לגרוע מחובותיהם וזכויותיהם של מושך שיק או של נפרע, מסב, או אוחז בו, בינם לבין עצמם, או כדי להטיל חובה על בנק נמשך לכבד שיק כשלא היתה עליו חובה לעשות זאת כלפי מושך השיק.
{{ח:תת|(ח)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לקבוע מועד שבו יפקע תקפו של סעיף זה או של חלק ממנו.{{ח:ת}} היה סך כל הסכום העומד להשתלם במזומנים מסתיים בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר – כאגורה שלמה, ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, יהא בנק ישראל רשאי להוציא מטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|בסעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, הנקובים בשקלים, ובלבד שהבנק החל בהכנתם לפני יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מטבע שהוצא כאמור בסעיף קטן (א) והוכרז על ידי הנגיד כמטבע זכרון או מטבע מיוחד, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, יהא הילך חוקי בישראל.{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מטבע השקל|חוק מטבע השקל, התש״ם–1980}} – בטל.{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.}}{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ח באלול התשמ״ה (4 בספטמבר 1985).{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.