החקיקה בישראל

חוק מטבע השקל החדש, התשמ״ה–1985 חוק

12
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
3
הפניות פנימיות
8
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
12
תיקונים
היסטוריית תיקונים12 רשומות
חא״י כרך ג׳, עמ׳ 2793דבר המלך במועצה על מטבעות פלשתינה (א״י), 1927PDF
חא״י כרך א׳ פרק מ״א, עמ׳ 489פקודת שטרי הכסףPDF
ע״ר 1937, תוס׳ 1, 39פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)PDF
חא״י כרך ב׳ פרק ק״א, עמ׳ 1015פקודת המטבע הפלשתינאי (א״י) (הנהגתו במקום מטבעות אחרים)PDF
ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 39פקודת המטבעPDF
ס״ח תשי״ד, 192חוק בנק ישראלPDF
תשי״ט, 193תיקוןPDF
תש״ך, 46תיקון מס׳ 2PDF
תשכ״ט, 136תיקון מס׳ 4PDF
ק״ת תש״ם, 1080תקנות שעת חירום (מטבע השקל)PDF
ס״ח תש״ם, 128חוק מטבע השקלPDF
ס״ח תשמ״ה, 216חוק מטבע השקל החדשPDF

תוכן החוק

1המטבע

(א)המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.
(ב)החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המטבע של ישראל יהיה שקל חדש.
{{ח:תת|(ב)}} החלק המאה של השקל החדש יהיה האגורה.

2השוואת ערכי מטבע

(א)שקל חדש אחד יהיה שווה ערך לאלף שקלים ויבוא במקומם.
(ב)אגורה אחת תהיה שוות ערך לעשרה שקלים ותבוא במקומם.
(ג)כל מקום שבו נאמר, בכל דרך שהיא, סכום בלירות או בשקלים, יראו כאילו נאמר בו סכום שווה ערך בשקלים חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שקל חדש אחד יהיה שווה ערך לאלף שקלים ויבוא במקומם.
{{ח:תת|(ב)}} אגורה אחת תהיה שוות ערך לעשרה שקלים ותבוא במקומם.
{{ח:תת|(ג)}} כל מקום שבו נאמר, בכל דרך שהיא, סכום בלירות או בשקלים, יראו כאילו נאמר בו סכום שווה ערך בשקלים חדשים.

3שקלים כהילך חוקי וביטולם

(א)ביום תחילתו של חוק זה יחדלו מלהיות הילך חוקי בישראל –
(1)מעות בערך נקוב של אגורה חדשה;
(2)מעות ושטרות בערך נקוב של שקל אחד;
(3)מעות ושטרות בערך נקוב של חמישה שקלים.
(ב)על אף האמור בסעיפים 9 ו־10, מטבע שלא בוטל על פי סעיף קטן (א) ושהיה הילך חוקי ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך להיות הילך חוקי עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול על מעות שהוכרזו כמטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים, לפי סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.
(ד)המוסר לבנק ישראל או לבנק או לבנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, מטבע הנקוב בשקלים, לרבות מטבע שחדל להיות הילך חוקי על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יהא זכאי לקבל תמורתם, ללא עמלה, שטרי כסף ומעות הנקובים בשקלים חדשים ובאגורות, ועל בנק ישראל וכל בנק כאמור, בכל סניפיו, להחליף מטבע כאמור; על אף האמור בסעיף 7, המוסר יהא זכאי לקבל אגורה רק אם מסר מטבע שווה ערך לעשרה שקלים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל #סעיף 43
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביום תחילתו של חוק זה יחדלו מלהיות הילך חוקי בישראל –
{{ח:תתת|(1)}} מעות בערך נקוב של אגורה חדשה;
{{ח:תתת|(2)}} מעות ושטרות בערך נקוב של שקל אחד;
{{ח:תתת|(3)}} מעות ושטרות בערך נקוב של חמישה שקלים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, מטבע שלא בוטל על פי סעיף קטן (א) ושהיה הילך חוקי ערב תחילתו של חוק זה, ימשיך להיות הילך חוקי עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול על מעות שהוכרזו כמטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|(ד)}} המוסר לבנק ישראל או לבנק או לבנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, מטבע הנקוב בשקלים, לרבות מטבע שחדל להיות הילך חוקי על פי האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוך שנתיים מיום תחילתו של חוק זה, יהא זכאי לקבל תמורתם, ללא עמלה, שטרי כסף ומעות הנקובים בשקלים חדשים ובאגורות, ועל בנק ישראל וכל בנק כאמור, בכל סניפיו, להחליף מטבע כאמור; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}, המוסר יהא זכאי לקבל אגורה רק אם מסר מטבע שווה ערך לעשרה שקלים.

4היום הקובע

(א)יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) יהיה היום הקובע.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בהודעה ברשומות מועד מאוחר מזה שיהיה היום הקובע.
(ג)שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי ביום הקובע וביום סמוך לו יהיו הבנקים, לרבות בנק הדואר, סגורים לציבור; נקבע כאמור, יחולו הוראות סעיפים 8יז עד 8כא לפקודת הבנקאות, 1941, בתיאומים שיקבע שר האוצר בצו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, ולענין בנק הדואר – בהתייעצות עם שר התקשורת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 8יז עד 8כא לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 8יז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) יהיה היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע בהודעה ברשומות מועד מאוחר מזה שיהיה היום הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בצו כי ביום הקובע וביום סמוך לו יהיו הבנקים, לרבות בנק הדואר, סגורים לציבור; נקבע כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 8יז|סעיפים 8יז עד 8כא לפקודת הבנקאות, 1941}}, בתיאומים שיקבע שר האוצר בצו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, ולענין בנק הדואר – בהתייעצות עם שר התקשורת.

5רישומים על פי דין והצגת מחיר בתקופת מעבר

(א)לפני היום הקובע, בכל מקום אשר על פי דין יש לנהל פנקסים או לערוך מסמך במטבע ישראלי – יירשם כל סכום בשקלים; החל ביום הקובע יירשם כל סכום כאמור בשקלים חדשים.
(ב)כל המציג מחיר לפני היום הקובע – למעט מי שמציג כדין מחיר נקוב במטבע חוץ – יציגו בשקלים בלבד או בשקלים ובשקלים חדשים כאחת, ובציון מפורש וברור של שם המטבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפני היום הקובע, בכל מקום אשר על פי דין יש לנהל פנקסים או לערוך מסמך במטבע ישראלי – יירשם כל סכום בשקלים; החל ביום הקובע יירשם כל סכום כאמור בשקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} כל המציג מחיר לפני היום הקובע – למעט מי שמציג כדין מחיר נקוב במטבע חוץ – יציגו בשקלים בלבד או בשקלים ובשקלים חדשים כאחת, ובציון מפורש וברור של שם המטבע.

6הוראות מעבר לענין שיקים

(א)בסעיף זה –
”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, בנק ישראל ובנק הדואר;
”סימן ישן“ – סימן שנקבע לפי סעיף 4(ב) לחוק מטבע השקל, התש״ם–1980;
”סימן חדש“ – סימן שנקבע לפי סעיף קטן (ב).
(ב)המפקח על הבנקים יקבע בהודעה ברשומות סימן שיופיע על כל שיק האמור להיות נקוב בשקלים חדשים.
(ג)לפני היום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים או שיק הערוך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש.
(ד)החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים אם נערך על טופס שיק שאין עליו סימן חדש.
(ה)החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים אלא אם כן נתקיימו שני אלה:
(1)השיק ערוך על טופס שיש עליו סימן ישן;
(2)השיק נמסר לשם גביה או ערובה לבנק לפני היום הקובע.
(ו)שיק שנערך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש, רשאי הבנק הנמשך לראות כל סכום הנקוב בו כסכום בשקלים חדשים אף אם צויינה או מופיעה בו המלה ”שקל“ או ”שקלים“ ללא ציון המלה ”חדש“ או ”חדשים“.
(ז)אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) כדי לגרוע מחובותיהם וזכויותיהם של מושך שיק או של נפרע, מסב, או אוחז בו, בינם לבין עצמם, או כדי להטיל חובה על בנק נמשך לכבד שיק כשלא היתה עליו חובה לעשות זאת כלפי מושך השיק.
(ח)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לקבוע מועד שבו יפקע תקפו של סעיף זה או של חלק ממנו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
  • סעיף 4(ב) לחוק מטבע השקל, התש״ם–1980 → חוק מטבע השקל #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, בנק ישראל ובנק הדואר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן ישן“ – סימן שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק מטבע השקל#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק מטבע השקל, התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימן חדש“ – סימן שנקבע לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח על הבנקים יקבע בהודעה ברשומות סימן שיופיע על כל שיק האמור להיות נקוב בשקלים חדשים.
{{ח:תת|(ג)}} לפני היום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים או שיק הערוך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש.
{{ח:תת|(ד)}} החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים חדשים אם נערך על טופס שיק שאין עליו סימן חדש.
{{ח:תת|(ה)}} החל ביום הקובע לא יהא בנק חייב לכבד שיק משוך בשקלים אלא אם כן נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השיק ערוך על טופס שיש עליו סימן ישן;
{{ח:תתת|(2)}} השיק נמסר לשם גביה או ערובה לבנק לפני היום הקובע.
{{ח:תת|(ו)}} שיק שנערך על טופס שיק שיש עליו סימן חדש, רשאי הבנק הנמשך לראות כל סכום הנקוב בו כסכום בשקלים חדשים אף אם צויינה או מופיעה בו המלה ”שקל“ או ”שקלים“ ללא ציון המלה ”חדש“ או ”חדשים“.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו) כדי לגרוע מחובותיהם וזכויותיהם של מושך שיק או של נפרע, מסב, או אוחז בו, בינם לבין עצמם, או כדי להטיל חובה על בנק נמשך לכבד שיק כשלא היתה עליו חובה לעשות זאת כלפי מושך השיק.
{{ח:תת|(ח)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בצו לקבוע מועד שבו יפקע תקפו של סעיף זה או של חלק ממנו.

7עיגול סכומים

היה סך כל הסכום העומד להשתלם במזומנים מסתיים בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר – כאגורה שלמה, ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה סך כל הסכום העומד להשתלם במזומנים מסתיים בשבר של אגורה, ייראה השבר שהוא חצי אגורה או יותר – כאגורה שלמה, ושבר שהוא פחות מחצי אגורה – בטל.

8מטבעות זכרון ומטבעות מיוחדים שהוחל בהכנתם

(א)על אף האמור בחוק זה, יהא בנק ישראל רשאי להוציא מטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים כמשמעותם בסעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, הנקובים בשקלים, ובלבד שהבנק החל בהכנתם לפני יום תחילתו של חוק זה.
(ב)מטבע שהוצא כאמור בסעיף קטן (א) והוכרז על ידי הנגיד כמטבע זכרון או מטבע מיוחד, לפי סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, יהא הילך חוקי בישראל.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל #סעיף 43
  • סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל #סעיף 43
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, יהא בנק ישראל רשאי להוציא מטבעות זכרון או מטבעות מיוחדים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|בסעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, הנקובים בשקלים, ובלבד שהבנק החל בהכנתם לפני יום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מטבע שהוצא כאמור בסעיף קטן (א) והוכרז על ידי הנגיד כמטבע זכרון או מטבע מיוחד, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 43|סעיף 33א לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, יהא הילך חוקי בישראל.

9ביטול

חוק מטבע השקל, התש״ם–1980 – בטל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מטבע השקל, התש״ם–1980 → חוק מטבע השקל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מטבע השקל|חוק מטבע השקל, התש״ם–1980}} – בטל.

10

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.}}

11תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י״ח באלול התשמ״ה (4 בספטמבר 1985).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ח באלול התשמ״ה (4 בספטמבר 1985).

12ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.