החקיקה בישראל

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959 חוק

23
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
3
הגדרות
6
הפניות פנימיות
4
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
5
תיקונים
היסטוריית תיקונים5 רשומות
ס״ח תשי״ט, 72חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)PDF
תשל״ו, 93תיקוןPDF
תשמ״א, 288תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ה, 397חוק בית המשפט לעניני משפחהPDF
תשע״ח, 175תיקון מס׳ 55 לחוק ההוצאה לפועלPDF

תוכן החוק

1פרשנות

(א)בחוק זה –
”בגיר“ – מי שמלאו לו שמונה־עשרה שנה;
”קטין“ – מי שאינו בגיר;
”ילד“ – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ.
(ב)אומץ ילד, יבואו לענין חוק זה המאמץ ובני משפחתו במקום הורי המאומץ ובני משפחתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בגיר“ – מי שמלאו לו שמונה־עשרה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שאינו בגיר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – בין שנולד מנישואין ובין שלא מנישואין לרבות מאומץ.
{{ח:תת|(ב)}} אומץ ילד, יבואו לענין חוק זה המאמץ ובני משפחתו במקום הורי המאומץ ובני משפחתם.

2מזוגות לבן־זוג

(א)אדם חייב במזונות בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב)אדם שאינו יהודי או מושלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן־זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת הראשונה לפקודת הירושה → פקודת הירושה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם חייב במזונות בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שאינו יהודי או מושלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הירושה|בתוספת הראשונה לפקודת הירושה}}, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן־זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

2אהתחשבות בהכנסות של בן־זוגתיקונים: תשל״ו

על אף האמור בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן־זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951 → חוק שיווי זכויות האשה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האשה|בחוק שיווי זכויות האשה, תשי״א–1951}}, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן־זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – גם מכל מקור אחר.

3מזונות לילדים קטינים

(א)אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
(ב)אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

3אמזונות קטיןתיקונים: תשמ״א

(א)אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
(ב)בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

4מזונות בין שאר בני־משפחה

אדם חייב במזונות שאר בני־משפחתו, והם –
(1)הוריו והורי בן־זוגו;
(2)ילדיו הבגירים ובני־זוגם;
(3)נכדיו;
(4)הורי הוריו שלו ושל בן־זוגו;
(5)אחיו ואחיותיו שלו ושל בן־זוגו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם חייב במזונות שאר בני־משפחתו, והם –
{{ח:תת|(1)}} הוריו והורי בן־זוגו;
{{ח:תת|(2)}} ילדיו הבגירים ובני־זוגם;
{{ח:תת|(3)}} נכדיו;
{{ח:תת|(4)}} הורי הוריו שלו ושל בן־זוגו;
{{ח:תת|(5)}} אחיו ואחיותיו שלו ושל בן־זוגו.

5סולם המזונות

אין אדם חייב לספק מזונות לבן־משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:
(1)יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן־זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו;
(2)אותו בן־משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;
(3)אותו בן־משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן־משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין אדם חייב לספק מזונות לבן־משפחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:
{{ח:תת|(1)}} יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן־זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן־זוגו;
{{ח:תת|(2)}} אותו בן־משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;
{{ח:תת|(3)}} אותו בן־משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן־משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}.

6היקף המזונות

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} – לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב.

7חייבים אחדים

היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היו שנים או יותר בני אותה קירבה חייבים במזונות לזכאי, רשאי בית המשפט לקבוע את מידת החיוב של כל אחד מהם, ורשאי הוא לחייבם ביחד ולחוד.

8הבטחת מזונות

בית המשפט רשאי להורות על מתן ערובה למזונות או על השלשתם לתקופה שיקבע, ורשאי הוא לצוות על אדם שממנו מגיע חוב לחייב, לפרוע את סכום החוב, כולו או מקצתו, במישרין לזכאי במזונות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להורות על מתן ערובה למזונות או על השלשתם לתקופה שיקבע, ורשאי הוא לצוות על אדם שממנו מגיע חוב לחייב, לפרוע את סכום החוב, כולו או מקצתו, במישרין לזכאי במזונות.

9פטור ממזונות

רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו.

10מזונות זמניים

הוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה.

11סייג למזונות בעד העבר

(א)תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים, רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור.
(ב)מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לנכותם אלא ברשות בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים, רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור.
{{ח:תת|(ב)}} מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לנכותם אלא ברשות בית המשפט.

11אתשלום בשיעורים של מזונות בעד העברתיקונים: תשע״ח

פסק בית המשפט מזונות בעד תקופה שקדמה ליום מתן פסק הדין, רשאי הוא להורות על תשלום המזונות כאמור בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק בית המשפט מזונות בעד תקופה שקדמה ליום מתן פסק הדין, רשאי הוא להורות על תשלום המזונות כאמור בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע.

12הסכמים בדבר מזונות

(א)הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.
(ב)הסכם בדבר מזונות של בגיר וויתור על מזונות כאלה ייעשו בכתב; הם ניתנים לאישור בית־המשפט.
(ג)הסכם בעניני מזונות שאושר על ידי בית המשפט, דינו כדין פסק־דין של בית המשפט בעניני מזונות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הסכם בדבר מזונות של בגיר וויתור על מזונות כאלה ייעשו בכתב; הם ניתנים לאישור בית־המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הסכם בעניני מזונות שאושר על ידי בית המשפט, דינו כדין פסק־דין של בית המשפט בעניני מזונות.

13שינויים בנסיבות

(א)בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק־דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הויתור או פסק־הדין.
(ב)רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה לפני שעברו ששה חדשים לאחר בקשה קודמת.
(ג)הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל סעד לביטול או לשינוי של הסכם, ויתור או פסק־דין שניתן לפי כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק־דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנודעו למבקש או שנשתנו אחרי ההסכם, הויתור או פסק־הדין.
{{ח:תת|(ב)}} רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשת שינוי שהוגשה לפני שעברו ששה חדשים לאחר בקשה קודמת.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל סעד לביטול או לשינוי של הסכם, ויתור או פסק־דין שניתן לפי כל דין אחר.

14עסקאות בדבר מזונות

זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד, לקיזוז או לעיקול, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכות למזונות אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד, לקיזוז או לעיקול, אלא לזכותו של מי שסיפק לזכאי אמצעי מחיה בצורת שירותים או מצרכים.

15פקיעת זכות המזונות

(א)הזכות למזונות פוקעת עם מות הזכאי או עם מות החייב.
(ב)זכות למזונות הנובעת מקירבת נישואין פוקעת עם פקיעת הנישואין בין בני־הזוג.
(ג)זכות למזונות הנובעת מקירבת חיתון פוקעת גם עם פקיעת הנישואין שהביאו לאותה קירבת חיתון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הזכות למזונות פוקעת עם מות הזכאי או עם מות החייב.
{{ח:תת|(ב)}} זכות למזונות הנובעת מקירבת נישואין פוקעת עם פקיעת הנישואין בין בני־הזוג.
{{ח:תת|(ג)}} זכות למזונות הנובעת מקירבת חיתון פוקעת גם עם פקיעת הנישואין שהביאו לאותה קירבת חיתון.

16זכות חזרה

(א)מי שנתן מזונות מעל למוטל עליו ולא התכוון ליתן מתנה, רשאי לדרוש החזרת היתרה ממי שקיבלה או ממי שנתן פחות מן המוטל עליו ובמידה שנתן פחות מן המוטל עליו.
(ב)מי שנתן מזונות שלא היה חייב בהם ולא התכוון ליתן מתנה, רשאי לדרוש החזרתם ממי שקיבלם או ממי שהיה חייב בהם ובמידה שהיה חייב בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנתן מזונות מעל למוטל עליו ולא התכוון ליתן מתנה, רשאי לדרוש החזרת היתרה ממי שקיבלה או ממי שנתן פחות מן המוטל עליו ובמידה שנתן פחות מן המוטל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנתן מזונות שלא היה חייב בהם ולא התכוון ליתן מתנה, רשאי לדרוש החזרתם ממי שקיבלם או ממי שהיה חייב בהם ובמידה שהיה חייב בהם.

17משפט בין־לאומי פרטי

(א)על חובת מזונות בין בני־זוג יחול דין מקום מושבם של בני־הזוג, ואם אין להם מקום מושב משותף, דין מקום מושבו של החייב.
(ב)על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד.
(ג)על חובת מזונות אחרת לפי חוק זה יחול דין מקום מושבו של החייב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על חובת מזונות בין בני־זוג יחול דין מקום מושבם של בני־הזוג, ואם אין להם מקום מושב משותף, דין מקום מושבו של החייב.
{{ח:תת|(ב)}} על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד.
{{ח:תת|(ג)}} על חובת מזונות אחרת לפי חוק זה יחול דין מקום מושבו של החייב.

18סמכות בית משפט מחוזיתיקונים: תשנ״ה

בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני המשפחה, בכפוף להוראות סעיף 19.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני המשפחה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.

19שמירת סמכויות, דינים והסכמים

(א)חוק זה אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי־דין דתיים ולא לגרוע מהן; ומקום שבית דין דתי מוסמך על פי חיקוק לשפוט, יראו כל מקום בחוק זה שנאמר בו ”בית משפט“ כבא לרבות בית־דין דתי.
(ב)חוק זה בא להוסיף על זכויות המזונות הנתונות על פי כל דין שבית־דין דתי דן לפיו ועל פי הדין האישי החל על הצדדים, ואינו בא לגרוע מזכויות אלה.
(ג)חוק זה אינו בא לגרוע מתקפו של כל הסכם הקובע זכות למזונות למעלה ממידתם או מהיקפם לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו בא להוסיף על סמכויות השיפוט של בתי־דין דתיים ולא לגרוע מהן; ומקום שבית דין דתי מוסמך על פי חיקוק לשפוט, יראו כל מקום בחוק זה שנאמר בו ”בית משפט“ כבא לרבות בית־דין דתי.
{{ח:תת|(ב)}} חוק זה בא להוסיף על זכויות המזונות הנתונות על פי כל דין שבית־דין דתי דן לפיו ועל פי הדין האישי החל על הצדדים, ואינו בא לגרוע מזכויות אלה.
{{ח:תת|(ג)}} חוק זה אינו בא לגרוע מתקפו של כל הסכם הקובע זכות למזונות למעלה ממידתם או מהיקפם לפי חוק זה.

20ניכויים ממס הכנסה

חוייב אדם במזונות על־פי פסק דין או על־פי הסכם שאושר על־ידי בית המשפט בהתאם להוראות חוק זה, יינתן לו ניכוי, לצורך חישוב הכנסתו החייבת במס הכנסה, עבור כל סכום ששילם על־פי פסק הדין או ההסכם האמור, בתנאי שהניכוי לא יעלה על שיעור הניכוי שנקבע בפקודת מס הכנסה, 1947, לגבי אותו סוג של קרובים, ובתנאי נוסף שההגבלות של פקודת מס הכנסה, 1947, על מספר הנתמכים שעבורם אפשר לדרוש ניכוי, לא יחולו במקרה זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת מס הכנסה, 1947 → פקודת מס הכנסה
  • פקודת מס הכנסה, 1947 → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוייב אדם במזונות על־פי פסק דין או על־פי הסכם שאושר על־ידי בית המשפט בהתאם להוראות חוק זה, יינתן לו ניכוי, לצורך חישוב הכנסתו החייבת במס הכנסה, עבור כל סכום ששילם על־פי פסק הדין או ההסכם האמור, בתנאי שהניכוי לא יעלה על שיעור הניכוי שנקבע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה, 1947}}, לגבי אותו סוג של קרובים, ובתנאי נוסף שההגבלות של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה, 1947}}, על מספר הנתמכים שעבורם אפשר לדרוש ניכוי, לא יחולו במקרה זה.