תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: מבוא
1מטרה
מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון בחקלאות לשם –
(1)שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי יבוא מובהקים כפי שיקבעו בכללים שר האוצר ושר החקלאות באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(2)ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני ונסיון מקצועי הגלומים במגזר החקלאי, ככל המועיל למשק המדינה;
(3)עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ״ו–1986.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון בחקלאות לשם –
{{ח:תת|(1)}} שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי פיתוח יצוא חקלאי ופיתוח מחליפי יבוא מובהקים כפי שיקבעו בכללים שר האוצר ושר החקלאות באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים)|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מחליפי יבוא מובהקים), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(2)}} ניצול יעיל של תנאי טבע, יכולת כלכלית, ידע טכני ונסיון מקצועי הגלומים במגזר החקלאי, ככל המועיל למשק המדינה;
{{ח:תת|(3)}} עידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, בטחוני וחברתי.2אמצעי הגשמה
לשם הגשמתה של מטרת חוק זה יוענקו המענקים, הפטורים, ההנחות וההקלות האמורים בו (להלן – הטבות), שיינתנו על יסוד תכנית מאושרת, הכל לפי המפורט בחוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשם הגשמתה של מטרת חוק זה יוענקו המענקים, הפטורים, ההנחות וההקלות האמורים בו (להלן – הטבות), שיינתנו על יסוד תכנית מאושרת, הכל לפי המפורט בחוק זה.3ביצוע
שר האוצר ושר החקלאות ביחד (להלן – השרים) ממונים על ביצוע חוק זה והם יקבעו כללים להגשמת מטרתו; הכללים יפורסמו ברבים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ושר החקלאות ביחד (להלן – השרים) ממונים על ביצוע חוק זה והם יקבעו כללים להגשמת מטרתו; הכללים יפורסמו ברבים.פרק ב׳: הגדרות
4הגדרות
בחוק זה –
”יצרן חקלאי“ –
(1)מגדל תוצרת חקלאית;
(2)בעל מערכות ומיתקנים המשמשים, כולם או בעיקרם, לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית, לרבות מיון, אריזה, קילוף וקירור;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות צמחים רב־שנתיים ומלאי של בעלי חיים, אך למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה;
”תכנית“ – תכנית להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעל חקלאי או של כל חלק ממנו, לרבות תכנית זוטא;
”תכנית זוטא“ – תכנית שהיקף ההשקעה בה אינו עולה על חצי מיליון שקלים; השרים רשאים לשנות סכום זה בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת;
”מפעל חקלאי“ – כלל הנכסים המשמשים ליצרן חקלאי לשם הגשמת מטרת חוק זה;
”מפעל חקלאי מאושר“ – מפעל חקלאי או הרחבתו, שתכניתם אושרה על פי חוק זה;
”תוצרת חקלאית“ – מוצרים מן החי או מן הצומח שנוצרו בתהליך הגידול, לרבות חמרי ריבוי המיועדים בעיקרם ליצוא;
”תשתית“ – קרקע שהוכשרה או פותחה, דרכים, מנחתים וכבישים שפולסו או נסללו, מערכות ניקוז וביוב, מיתקני חשמל ומיתקני מים, לרבות חיבורי חשמל ומים, הכל במסגרת תכנית מאושרת;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא), התשנ״ב–1992, לפיהן היקף ההשקעה בתכנית זוטא לא יעלה על סכום של מאה ושלושים אלף שקלים חדשים.
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן חקלאי“ –
{{ח:תתת|(1)}} מגדל תוצרת חקלאית;
{{ח:תתת|(2)}} בעל מערכות ומיתקנים המשמשים, כולם או בעיקרם, לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית, לרבות מיון, אריזה, קילוף וקירור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות צמחים רב־שנתיים ומלאי של בעלי חיים, אך למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעל חקלאי או של כל חלק ממנו, לרבות תכנית זוטא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית זוטא“ – תכנית שהיקף ההשקעה בה אינו עולה על חצי מיליון שקלים; השרים רשאים לשנות סכום זה בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא)|תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (שינוי סכום ההשקעה בתכנית זוטא), התשנ״ב–1992}}, לפיהן היקף ההשקעה בתכנית זוטא לא יעלה על סכום של מאה ושלושים אלף שקלים חדשים.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל חקלאי“ – כלל הנכסים המשמשים ליצרן חקלאי לשם הגשמת מטרת חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל חקלאי מאושר“ – מפעל חקלאי או הרחבתו, שתכניתם אושרה על פי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוצרת חקלאית“ – מוצרים מן החי או מן הצומח שנוצרו בתהליך הגידול, לרבות חמרי ריבוי המיועדים בעיקרם ליצוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית“ – קרקע שהוכשרה או פותחה, דרכים, מנחתים וכבישים שפולסו או נסללו, מערכות ניקוז וביוב, מיתקני חשמל ומיתקני מים, לרבות חיבורי חשמל ומים, הכל במסגרת תכנית מאושרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}.פרק ג׳: מינהל השקעות בחקלאות
5הקמת המינהל
מוקם בזה מינהל השקעות בחקלאות (להלן – המינהל) אשר יפעל להגשמתה של מטרת חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקם בזה מינהל השקעות בחקלאות (להלן – המינהל) אשר יפעל להגשמתה של מטרת חוק זה.6רשויות המינהל
אלו רשויות המינהל:
(1)מנהל המינהל (להלן – המנהל);
(2)מינהלת המינהל (להלן – המינהלה);
(3)מועצת המינהל (להלן – המועצה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלו רשויות המינהל:
{{ח:תת|(1)}} מנהל המינהל (להלן – המנהל);
{{ח:תת|(2)}} מינהלת המינהל (להלן – המינהלה);
{{ח:תת|(3)}} מועצת המינהל (להלן – המועצה).7מינוי המנהל
הממשלה תמנה את המנהל בהמלצת שר החקלאות; המנהל יהיה בתוקף תפקידו חבר המינהלה וחבר המועצה ויושב־ראש שלהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה תמנה את המנהל בהמלצת שר החקלאות; המנהל יהיה בתוקף תפקידו חבר המינהלה וחבר המועצה ויושב־ראש שלהן.8תפקידי המנהל
(א)המנהל ממונה על ביצוע החלטות המינהלה והמועצה ויפעל בשמן.
(ב)כל שיש להגישו למינהלה, למועצה או לשרים יוגש באמצעות המנהל וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל ממונה על ביצוע החלטות המינהלה והמועצה ויפעל בשמן.
{{ח:תת|(ב)}} כל שיש להגישו למינהלה, למועצה או לשרים יוגש באמצעות המנהל וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו.9המינהלה
(א)המינהלה תכלול בנוסף למנהל את החברים הבאים:
(1)שני נציגי משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות;
(2)שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר;
(3)נציג משרד התעשיה, המסחר והתיירות, שימנה שר התעשיה, המסחר והתיירות;
(4)נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, שימנה שר החקלאות.
(ב)השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור מקרב נציגי הארגונים היציגים של החקלאים במועצה.
(ג)היו הדעות במינהלה שקולות, תכריע דעתו של המנהל.
(ד)חברי המינהלה יהיו גם חברי המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה תכלול בנוסף למנהל את החברים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} שני נציגי משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות;
{{ח:תתת|(2)}} שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג משרד התעשיה, המסחר והתיירות, שימנה שר התעשיה, המסחר והתיירות;
{{ח:תתת|(4)}} נציג המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, שימנה שר החקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים למנות למינהלה נציג ציבור מקרב נציגי הארגונים היציגים של החקלאים במועצה.
{{ח:תת|(ג)}} היו הדעות במינהלה שקולות, תכריע דעתו של המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} חברי המינהלה יהיו גם חברי המועצה.10תפקידי המינהלה
(א)אלה תפקידי המינהלה:
(1)ליתן אישור לתכניות (להלן – אישור) על פי עקרונות התכנון שגיבש משרד החקלאות לכל שנת תקציב במסגרת תקציב המדינה;
(2)לקבוע סדרים ומועדים להגשת בקשות לאישור תכנית;
(3)לאשר חישובי עלויות להשקעות במפעל חקלאי ובתשתית;
(4)לקבוע את תנאי מתן ההטבות;
(5)לקיים את הקשר בין יצרנים חקלאיים ובין משרדי הממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה;
(6)לתת ידיעות בענייני השקעות הון בחקלאות בישראל ולהפיצן, ולסייע ליצרנים חקלאיים בהגשמת תכניותיהם;
(7)להמליץ לפני כל רשות מוסמכת לכך, שתעניק במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, הנחה, הקלה, רשיון והלוואה העשויים לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה.
(ב)המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה תפקידי המינהלה:
{{ח:תתת|(1)}} ליתן אישור לתכניות (להלן – אישור) על פי עקרונות התכנון שגיבש משרד החקלאות לכל שנת תקציב במסגרת תקציב המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע סדרים ומועדים להגשת בקשות לאישור תכנית;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר חישובי עלויות להשקעות במפעל חקלאי ובתשתית;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע את תנאי מתן ההטבות;
{{ח:תתת|(5)}} לקיים את הקשר בין יצרנים חקלאיים ובין משרדי הממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} לתת ידיעות בענייני השקעות הון בחקלאות בישראל ולהפיצן, ולסייע ליצרנים חקלאיים בהגשמת תכניותיהם;
{{ח:תתת|(7)}} להמליץ לפני כל רשות מוסמכת לכך, שתעניק במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, הנחה, הקלה, רשיון והלוואה העשויים לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המינהלה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.11מינוי ועדות מייעצות
המינהלה תמנה ועדות מייעצות שימליצו לפניה בענינים או בסוגי ענינים שתקבע; חבר אחד לפחות בכל ועדה יהיה מעובדי משרד החקלאות והוא יהיה יושב ראש הועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המינהלה תמנה ועדות מייעצות שימליצו לפניה בענינים או בסוגי ענינים שתקבע; חבר אחד לפחות בכל ועדה יהיה מעובדי משרד החקלאות והוא יהיה יושב ראש הועדה.12מינוי המועצה
(א)השרים ימנו למועצה, בנוסף לחברי המינהלה, נציגים מקרב הציבור, שימונו לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם לדעת השרים ארגונים יציגים לענין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות.
(ב)מספר נציגי הציבור במועצה לא יעלה על חמישה עשר ולא יפחת משנים עשר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים ימנו למועצה, בנוסף לחברי המינהלה, נציגים מקרב הציבור, שימונו לאחר התייעצות עם ארגונים של חקלאים שהם לדעת השרים ארגונים יציגים לענין חוק זה ועם מוסדות כלכליים, מדעיים ומקצועיים בתחום החקלאות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר נציגי הציבור במועצה לא יעלה על חמישה עשר ולא יפחת משנים עשר.13תפקיד המועצה
תפקיד המועצה הוא לייעץ לשרים בכל ענין הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה ובכל הנוגע לעידוד השקעות הון בחקלאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תפקיד המועצה הוא לייעץ לשרים בכל ענין הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה ובכל הנוגע לעידוד השקעות הון בחקלאות.14סדרי פעולות המועצה
(א)המועצה תתכנס לא פחות מפעמיים בשנה.
(ב)המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה תתכנס לא פחות מפעמיים בשנה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, ככל שלא נקבעו בתקנות.15התשלומים לחברי המועצה
חבר המועצה נציג ציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות המועצה, לרבות הפסד שכר עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר המועצה נציג ציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות המועצה, לרבות הפסד שכר עבודה.16סודיות
אין לגלות מדיוניהן של המינהלה או המועצה או כל חומר שנמסר להן אלא על ידי המנהל או השרים או בהסכמתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין לגלות מדיוניהן של המינהלה או המועצה או כל חומר שנמסר להן אלא על ידי המנהל או השרים או בהסכמתם.פרק ד׳: אישורים ועררים
17בקשה לאישורתיקונים: תשנ״א
(א)המבקש אישור לתכנית יגיש למינהלה תיאור מפורט של התכנית שיש בדעתו לבצע, וימסור כל פרט ומסמך נוסף הדרושים לשם בחינתה של התכנית.
(ב)מבקש שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, יגיש למינהלה בקשה לאישור תכנית ורשאי הוא להגישה באמצעות האגודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המבקש אישור לתכנית יגיש למינהלה תיאור מפורט של התכנית שיש בדעתו לבצע, וימסור כל פרט ומסמך נוסף הדרושים לשם בחינתה של התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, יגיש למינהלה בקשה לאישור תכנית ורשאי הוא להגישה באמצעות האגודה.18אישור תכנית
(א)המינהלה רשאית לאשר את התכנית או כל חלק ממנה, אם ראתה שביצועם עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת.
(ב)לא אושרו תכנית שהוגשה או חלק ממנה, יודיע המנהל למבקש את הנימוקים בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית לאשר את התכנית או כל חלק ממנה, אם ראתה שביצועם עשוי לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה; האישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל; תכנית או חלק ממנה שאושרו כאמור, יהיו לתכנית מאושרת.
{{ח:תת|(ב)}} לא אושרו תכנית שהוגשה או חלק ממנה, יודיע המנהל למבקש את הנימוקים בכתב.19תנאים לאישור
(א)המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתנות כניסתו של האישור לתקפו במילוי תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התכנית.
(ב)לא תאשר המינהלה תכנית אלא אם הוכח להנחת דעתה כי עם תחילת ביצוע התכנית יהיו ברשות המגדל קרקע ומים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע התכנית.
(ג)לא תאושר תכנית אלא אם היצרן החקלאי הציג אישור מפקיד השומה שהוא מנהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות הפקודה בדבר ניהול פנקסי חשבונות, או כי בשעת הגשת הבקשה לא היה חייב לנהל פנקסים כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתנות כניסתו של האישור לתקפו במילוי תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ב)}} לא תאשר המינהלה תכנית אלא אם הוכח להנחת דעתה כי עם תחילת ביצוע התכנית יהיו ברשות המגדל קרקע ומים ומכסות ייצור הדרושים לביצוע התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} לא תאושר תכנית אלא אם היצרן החקלאי הציג אישור מפקיד השומה שהוא מנהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} בדבר ניהול פנקסי חשבונות, או כי בשעת הגשת הבקשה לא היה חייב לנהל פנקסים כאמור.20תכנית זוטא
(א)המנהל רשאי לאשר תכנית זוטא לאחר שקיבל המלצת ועדה מייעצת.
(ב)לענין אישור תכנית זוטא יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי סעיפים 18 ו־19.
(ג)הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל על פי סעיף זה רשאי לערור לועדת הערר שמונתה לפי סעיף 22, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, והחלטתה תהיה סופית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר תכנית זוטא לאחר שקיבל המלצת ועדה מייעצת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין אישור תכנית זוטא יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל על פי סעיף זה רשאי לערור לועדת הערר שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה או לשנותה, והחלטתה תהיה סופית.21ערר
(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטת המינהלה לפי סעיפים 18, 19, 38(ב) או (ג) או 39(ג) רשאי לערור על ההחלטה לפני השרים, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
(ב)הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים.
(ג)הערר יוגש לועדת הערר והיא תחווה דעתה לשרים; השרים רשאים לאשר החלטת המינהלה, לבטלה או לשנותה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המינהלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|38(ב) או (ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 39|או 39(ג)}} רשאי לערור על ההחלטה לפני השרים, תוך ששים ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים.
{{ח:תת|(ג)}} הערר יוגש לועדת הערר והיא תחווה דעתה לשרים; השרים רשאים לאשר החלטת המינהלה, לבטלה או לשנותה.22ועדת ערר
(א)השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי הציבור שבמועצה ושלושה נציגי הממשלה; השרים ימנו את היושב ראש.
(ב)מנין חוקי לדיון בועדה יהיה שלושה כשבהם היושב ראש, נציג הציבור אחד ונציג הממשלה אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים ימנו ועדת ערר של חמישה ובהם שניים נציגי הציבור שבמועצה ושלושה נציגי הממשלה; השרים ימנו את היושב ראש.
{{ח:תת|(ב)}} מנין חוקי לדיון בועדה יהיה שלושה כשבהם היושב ראש, נציג הציבור אחד ונציג הממשלה אחד.פרק ה׳: מענק
23הגדרותתיקונים: תשנ״ז
בפרק זה –
”מחיר מקורי“ – עלות השקעה במפעל חקלאי ובתשתית לפי חישוב שקבעה המינהלה;
”מענק“ –
”מענק הישבון“ –
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר מקורי“ – עלות השקעה במפעל חקלאי ובתשתית לפי חישוב שקבעה המינהלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק הישבון“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}24שיעור המענקתיקונים: תשנ״ז
(א)המענק יהיה בשיעור מן המחיר המקורי של מפעל חקלאי מאושר, למעט הוצאות לרכישת הקרקע, בשיעורים אלה:
(1)באזור פיתוח א׳ – 20%;
(2)באזור פיתוח ב׳ – 10%.
(ב)השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את תחומי האזורים המנויים בסעיף קטן (א).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א׳ ו־ב׳), התשע״ד–2013.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המענק יהיה בשיעור מן המחיר המקורי של מפעל חקלאי מאושר, למעט הוצאות לרכישת הקרקע, בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} באזור פיתוח א׳ – 20%;
{{ח:תתת|(2)}} באזור פיתוח ב׳ – 10%.
{{ח:תת|(ב)}} השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבעו את תחומי האזורים המנויים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א' ו-ב')|צו לעידוד השקעות הון בחקלאות (קביעת תחומי אזורי פיתוח א׳ ו־ב׳), התשע״ד–2013}}.}}25פטור ממס
מענק יהיה פטור ממס הכנסה ויחולו הוראות סעיף 21(ב) לפקודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מענק יהיה פטור ממס הכנסה ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21(ב) לפקודה}}.26זכות למענק
בעל מפעל חקלאי מאושר יהא זכאי לקבל מענק בתנאי שיקיים את כל תנאי האישור לתכנית וימלא את הוראות הכללים שהתקינה המינהלה על פי הוראות פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל מפעל חקלאי מאושר יהא זכאי לקבל מענק בתנאי שיקיים את כל תנאי האישור לתכנית וימלא את הוראות הכללים שהתקינה המינהלה על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.27תשלום מענקתיקונים: תשנ״א
מענק לבעל מפעל חקלאי מאושר שהוא חבר באגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי ישולם במישרין לבעל המפעל, זולת אם ביקש לקבלו באמצעות האגודה, ואולם אם הגיש את הבקשה לאישור התכנית באמצעות האגודה, לא ישולם לו המענק אלא באמצעותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מענק לבעל מפעל חקלאי מאושר שהוא חבר באגודה שיתופית שהיא מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי ישולם במישרין לבעל המפעל, זולת אם ביקש לקבלו באמצעות האגודה, ואולם אם הגיש את הבקשה לאישור התכנית באמצעות האגודה, לא ישולם לו המענק אלא באמצעותה.28מניעת כפל מענק
לא ישולם מענק בשל תכנית יותר מפעם אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישולם מענק בשל תכנית יותר מפעם אחת.28אויתור על מענק תמורת הטבות חלופותתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ז
לא ישולם מענק למי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סעיף 35א.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישולם מענק למי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}}.29כללים
המינהלה רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה, לרבות סדרי הגשת בקשות למתן מענק, הפרטים שייכללו בבקשות, המסמכים שיצורפו אליהן, הערובות הדרושות למתן מענק, הדרך והמועדים שבהם ישולם מענק, לשיעורים או בבת אחת, וכן כללים לעיכוב התשלום של חלק ממענק שלא יעלה על שיעור מסויים ממנו, כפי שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים), התשמ״ב–1982.
פורסמו כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק), התשנ״ה–1995.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המינהלה רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, לרבות סדרי הגשת בקשות למתן מענק, הפרטים שייכללו בבקשות, המסמכים שיצורפו אליהן, הערובות הדרושות למתן מענק, הדרך והמועדים שבהם ישולם מענק, לשיעורים או בבת אחת, וכן כללים לעיכוב התשלום של חלק ממענק שלא יעלה על שיעור מסויים ממנו, כפי שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים)|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (מענקים), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק)|כללי עידוד השקעות הון בחקלאות (בקשות למענק), התשנ״ה–1995}}.}}פרק ו׳: הקלות ממס הכנסה
30הגדרות
בפרק זה –
”מס“ – מס הכנסה, מס חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס על ריווח הון;
תהא לכל מונח אחר המשמעות שיש לו בפקודה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – מס הכנסה, מס חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס על ריווח הון;
{{ח:ת}} תהא לכל מונח אחר המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}.31פחת מואץתיקונים: תשמ״ז
בחישוב הכנסתו של בעל מפעל חקלאי מאושר הזכאי לניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה לגבי נכסים המשמשים לצרכי אותו מפעל חקלאי מאושר והכלולים בתכנית המאושרת, יותר למפעל לפי בקשתו, בכל אחת מחמש שנות המס הראשונות לשימושו באותם נכסים, ניכוי פחת כמפורט להלן:
(1)לגבי נכסים שאינם בנינים – במכסה השווה ל־200% מהמפורט בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן – התקנות);
(2)לגבי בנינים – במכסה השווה ל־400% מהמפורט בתקנות, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ־20% לשנה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 21 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
- בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 → תקנות מס הכנסה (פחת)
- בתקנות → תקנות מס הכנסה (פחת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב הכנסתו של בעל מפעל חקלאי מאושר הזכאי לניכוי פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודה}} לגבי נכסים המשמשים לצרכי אותו מפעל חקלאי מאושר והכלולים בתכנית המאושרת, יותר למפעל לפי בקשתו, בכל אחת מחמש שנות המס הראשונות לשימושו באותם נכסים, ניכוי פחת כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לגבי נכסים שאינם בנינים – במכסה השווה ל־200% מהמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פחת)|בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941}} (להלן – התקנות);
{{ח:תת|(2)}} לגבי בנינים – במכסה השווה ל־400% מהמפורט {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פחת)|בתקנות}}, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ־20% לשנה.32ניכוי פחת במקרה של בלאי בלתי רגיל
הוכח לפקיד השומה שלמפעל חקלאי מאושר היה בלאי בלתי רגיל של נכסים שאינם בנינים, מחמת שהפעילו אותם בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר, לפי בקשת המפעל, ניכוי פחת במכסה השווה ל־250% ממכסת הפחת הקבועה בתקנות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות → תקנות מס הכנסה (פחת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוכח לפקיד השומה שלמפעל חקלאי מאושר היה בלאי בלתי רגיל של נכסים שאינם בנינים, מחמת שהפעילו אותם בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר, לפי בקשת המפעל, ניכוי פחת במכסה השווה ל־250% ממכסת הפחת הקבועה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פחת)|בתקנות}}.33המס על הכנסה ממפעל חקלאי מאושרתיקונים: תשמ״ז־2, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח
(א)חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר תהיה חייבת על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל במס חברות בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה ותהיה פטורה מכל מס אחר עליה.
(ב)קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 47(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
(ג)יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, המנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהא חייב, על הכנסתו החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס הכנסה בשיעור שלא יעלה על 30%, ויהא פטור מכל מס אחר עליה.
(ד)יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, שאינו מנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהיה חייב במס בשיעור שלא יעלה על 30%.
(ה)לענין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 47(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 47
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חברה שהיא בעלת מפעל חקלאי מאושר תהיה חייבת על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל במס חברות בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה ותהיה פטורה מכל מס אחר עליה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 47|סעיף 47(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.
{{ח:תת|(ג)}} יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, המנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהא חייב, על הכנסתו החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס הכנסה בשיעור שלא יעלה על 30%, ויהא פטור מכל מס אחר עליה.
{{ח:תת|(ד)}} יחיד שהוא בעל מפעל חקלאי מאושר, שאינו מנהל מערכת חשבונות נפרדת ומלאה לאותו מפעל לפי שיטת החשבונאות הכפולה, יהיה חייב במס בשיעור שלא יעלה על 30%.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה דין קיבוץ כדין יחיד.34תקופת ההטבותתיקונים: תשנ״ב
הטבות לפי סעיף 33 יינתנו –
(1)על הכנסה שהושגה בחמש השנים המתחילות בשנה שבה היתה לראשונה למפעל החקלאי המאושר הכנסה חייבת, ובלבד שלא עברו שתים עשרה שנים מהשנה שבה ניתן האישור, אלא שהמינהלה רשאית במקרים מיוחדים להסיר את הגבלת הזמן של שתים עשרה השנים האמורות;
(2)על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בחמש השנים כאמור בפסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך עשר השנים לאחר תום חמש השנים האמורות;
(3)לענין חברה כהגדרתה בסעיף 35{{ח:הערה|א}}(א), בפסקה (1), במקום ”חמש השנים“ יבוא ”שבע השנים“, במקום ”שתים עשרה שנים“ יבוא ”ארבע עשרה שנים“, ובמקום ”שתים עשרה השנים“ יבוא ”ארבע עשרה השנים“, ובפסקה (2), במקום ”חמש השנים“, פעמיים, יבוא ”שבע השנים“, ובמקום ”עשר השנים“ יבוא ”שתים עשרה השנים“.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} יינתנו –
{{ח:תת|(1)}} על הכנסה שהושגה בחמש השנים המתחילות בשנה שבה היתה לראשונה למפעל החקלאי המאושר הכנסה חייבת, ובלבד שלא עברו שתים עשרה שנים מהשנה שבה ניתן האישור, אלא שהמינהלה רשאית במקרים מיוחדים להסיר את הגבלת הזמן של שתים עשרה השנים האמורות;
{{ח:תת|(2)}} על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בחמש השנים כאמור בפסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך עשר השנים לאחר תום חמש השנים האמורות;
{{ח:תת|(3)}} לענין חברה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35{{ח:הערה|א}}(א)}}, בפסקה (1), במקום ”חמש השנים“ יבוא ”שבע השנים“, במקום ”שתים עשרה שנים“ יבוא ”ארבע עשרה שנים“, ובמקום ”שתים עשרה השנים“ יבוא ”ארבע עשרה השנים“, ובפסקה (2), במקום ”חמש השנים“, פעמיים, יבוא ”שבע השנים“, ובמקום ”עשר השנים“ יבוא ”שתים עשרה השנים“.35הכנסת מומחה מאושר
(א)שיעור המס המוטל על הכנסתו החייבת של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת; הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד שתי שנים נוספות.
(ב)בסעיף זה, ”מומחה מאושר“ – מי שבהיותו תושב חוץ הזמין אותו מפעל חקלאי, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה, ולא היה לפני כן תושב ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שיעור המס המוטל על הכנסתו החייבת של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת; הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד שתי שנים נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”מומחה מאושר“ – מי שבהיותו תושב חוץ הזמין אותו מפעל חקלאי, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להגשמתה של מטרת חוק זה, ולא היה לפני כן תושב ישראל.35אמסלול הטבות חלופי לחברהתיקונים: תשנ״ב, תשס״ב
(א)חברה הזכאית לקבל מענק בשל מפעל שבבעלותה, תהא זכאית להטבות המפורטות בסעיף קטן (ב) (להלן בסעיף זה – מסלול הטבות חלופי) במקום כל ההטבות במס אשר היא זכאית להן לפי סעיף 33 ובמקום כל המענקים שהיא זכאית להם, והכל בשל אותו מפעל, ובלבד שביקשה זאת בכתב במועד הגשת הבקשה לאישור המפעל; בסעיף זה –
”מענק“ – מענק מכספי תקציב המדינה בשל היות המפעל מפעל מאושר;
”חברה“ – למעט חברה שחל עליה סעיף 64א1 לפקודה ולמעט אגודה שיתופית;
”מפעל“ – מפעל חקלאי שאושר כמפעל חקלאי מאושר ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או לאחריו, או שאושר לפני המועד האמור ובלבד שעד אותו מועד לא קיבלה החברה מענק בשלו.
(ב)חברה בעלת מפעל שבחרה במסלול הטבות חלופי תהיה זכאית לפטור ממס בשל הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל במשך חמש שנים מתחילת תקופת ההטבות.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), החברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיף קטן (ב), תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא בחרה במסלול ההטבות החלופי; המס האמור ישולם יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה –
(1)”סכום הדיבידנד המחולק“ – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו;
(2)כל סכום שנתן בעל מפעל לקרובו, לבעל שליטה בו או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, יראוהו כדיבידנד שחילק בעל המפעל, זולת אם הוא הכנסה חייבת בידי המקבל והמס עליו שולם.
(ד)בסעיף זה, ”תקופת ההטבות“ – כאמור בסעיף 34(1).
(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו אם נתקיים אחד מאלה:
(1)החברה שכרה לשימוש המפעל ציוד שבשלו קיבל אדם אחר מענק;
(2)החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולחברה זכות לרכוש את המבנה;
(3)החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולדעת פקיד השומה קיימים יחסים מיוחדים בין החברה לבין המשכיר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 64א1 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 64א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חברה הזכאית לקבל מענק בשל מפעל שבבעלותה, תהא זכאית להטבות המפורטות בסעיף קטן (ב) (להלן בסעיף זה – מסלול הטבות חלופי) במקום כל ההטבות במס אשר היא זכאית להן לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}} ובמקום כל המענקים שהיא זכאית להם, והכל בשל אותו מפעל, ובלבד שביקשה זאת בכתב במועד הגשת הבקשה לאישור המפעל; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מענק“ – מענק מכספי תקציב המדינה בשל היות המפעל מפעל מאושר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – למעט חברה שחל עליה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לפקודה}} ולמעט אגודה שיתופית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל חקלאי שאושר כמפעל חקלאי מאושר ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992) או לאחריו, או שאושר לפני המועד האמור ובלבד שעד אותו מועד לא קיבלה החברה מענק בשלו.
{{ח:תת|(ב)}} חברה בעלת מפעל שבחרה במסלול הטבות חלופי תהיה זכאית לפטור ממס בשל הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל במשך חמש שנים מתחילת תקופת ההטבות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיף קטן (ב), תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא בחרה במסלול ההטבות החלופי; המס האמור ישולם יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”סכום הדיבידנד המחולק“ – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו;
{{ח:תתת|(2)}} כל סכום שנתן בעל מפעל לקרובו, לבעל שליטה בו או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, יראוהו כדיבידנד שחילק בעל המפעל, זולת אם הוא הכנסה חייבת בידי המקבל והמס עליו שולם.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”תקופת ההטבות“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(1)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה שכרה לשימוש המפעל ציוד שבשלו קיבל אדם אחר מענק;
{{ח:תתת|(2)}} החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולחברה זכות לרכוש את המבנה;
{{ח:תתת|(3)}} החברה שכרה לשימוש המפעל מבנה שבשלו קיבל אדם אחר מענק, ולדעת פקיד השומה קיימים יחסים מיוחדים בין החברה לבין המשכיר.פרק ז׳: הוראות כלליות
36חובה להמציא ידיעות
מי שניתן לו אישור ימציא למנהל, בהתאם לדרישתו, ידיעות, מסמכים וראיות אחרות בקשר לביצוע התכנית המאושרת, לקיום תנאי האישור ולקביעת שיעורי ההטבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שניתן לו אישור ימציא למנהל, בהתאם לדרישתו, ידיעות, מסמכים וראיות אחרות בקשר לביצוע התכנית המאושרת, לקיום תנאי האישור ולקביעת שיעורי ההטבות.37קיום הוראות – תנאי לתחולת ההטבות
הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל חיקוק אחר; שום הטבה לא תינתן אלא אם קויימו ההוראות של חוק זה, של התקנות והכללים שהותקנו על פיו, של התכנית המאושרת ושל כל תנאי מתנאי האישור, ובעל המפעל החקלאי המאושר ניהל פנקסים קבילים כמשמעותם בפקודה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל חיקוק אחר; שום הטבה לא תינתן אלא אם קויימו ההוראות של חוק זה, של התקנות והכללים שהותקנו על פיו, של התכנית המאושרת ושל כל תנאי מתנאי האישור, ובעל המפעל החקלאי המאושר ניהל פנקסים קבילים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}.38מפעל מעורבתיקונים: תשנ״ח
(א)מפעל חקלאי שחלקו מפעל חקלאי מאושר וחלקו אינו מפעל חקלאי מאושר, בין אם החלק שאינו מאושר הוקם לפני מתן האישור ובין לאחר מכן אך מחוץ למסגרת התכנית המאושרת, או מפעל חקלאי שיש בו חלקים מאושרים שהוקמו במועדים שונים, יהיה זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל חקלאי מאושר לגבי החלק שאושר בלבד, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים – לגבי כל חלק בהתאם למועד שבו אושר.
(ב)מפעל חקלאי שחלק ממנו מזכה בשנת מס מסויימת להטבות לפי סעיף 33(א), (ג) או (ד) (להלן – חלק מאושר) –
(1)המינהלה תקבע את האופן שבו יחושב אותו חלק מהכנסתו החייבת של המפעל שיש לראותו כהכנסה חייבת של כל חלק מאושר; כל עוד לא קבעה המינהלה את אופן החישוב יראו כהכנסתו החייבת של חלק מאושר כלשהו, שיעור מהכנסתו החייבת של המפעל כולו שהוא כיחס שבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל באותו חלק מאושר לבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל כולו באותו זמן; הפחת ינוכה לגבי כל חלק מהמפעל רק מההכנסה החייבת של אותו חלק ולגבי הנכסים שבו; היתה ההכנסה החייבת של חלק מאושר קטנה מסכום הפחת, ונותרה יתרת פחת מואץ, תותר יתרה זו לניכוי בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד ההכנסה החייבת של החלק המאושר; בפסקה זו –
”פחת“ – לרבות תוספת פחת במכסה הקבועה על פי כל דין;
”פחת מואץ“ – מכסת היתר של הפחת שניתן לבקשו על פי סעיף 31 והתוספות עליו על פי כל דין;
”הכנסה חייבת“ – לפני ניכוי הפחת והפחת המואץ;
”נכסים קבועים“ – לרבות נכסים המשמשים את המפעל אף אם אינם של בעל המפעל;
(2)המנהל רשאי לקבוע כי לענין חישוב היחס כאמור בפסקה (1) לא יובאו בחשבון נכסים שנתקיימו בהם שלוש אלה:
(א)הנכסים הם מבני שירותים או מיתקני שירותים, ציוד משרדי או רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה;
(ב)הם נרכשו תוך שלוש שנים מיום הפעלת החלק המאושר;
(ג)מחירם המקורי, כפי שנקבע לענין סעיף 21 לפקודה, אינו עולה על 10% ממחירם המקורי של כל הנכסים הקבועים הכלולים בתכנית המאושרת;
(3)שיעור הדיבידנד שמשלם המפעל מהכנסתו החייבת בשנת מס מסויימת והזכאי להטבות לפי סעיף 33(ב) יהיה כיחס שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי המפעל השונים לפי החישוב כאמור בפסקה (1) באותה שנה.
(ג)התעורר ספק בדבר שווי הנכסים הקבועים האמורים, יקבעוהו בסכום שאפשר לקבל בעדם במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, או בדרך שתקבע המינהלה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
- סעיף 21 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפעל חקלאי שחלקו מפעל חקלאי מאושר וחלקו אינו מפעל חקלאי מאושר, בין אם החלק שאינו מאושר הוקם לפני מתן האישור ובין לאחר מכן אך מחוץ למסגרת התכנית המאושרת, או מפעל חקלאי שיש בו חלקים מאושרים שהוקמו במועדים שונים, יהיה זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל חקלאי מאושר לגבי החלק שאושר בלבד, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים – לגבי כל חלק בהתאם למועד שבו אושר.
{{ח:תת|(ב)}} מפעל חקלאי שחלק ממנו מזכה בשנת מס מסויימת להטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(א), (ג) או (ד)}} (להלן – חלק מאושר) –
{{ח:תתת|(1)}} המינהלה תקבע את האופן שבו יחושב אותו חלק מהכנסתו החייבת של המפעל שיש לראותו כהכנסה חייבת של כל חלק מאושר; כל עוד לא קבעה המינהלה את אופן החישוב יראו כהכנסתו החייבת של חלק מאושר כלשהו, שיעור מהכנסתו החייבת של המפעל כולו שהוא כיחס שבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל באותו חלק מאושר לבין שווי הנכסים הקבועים של המפעל כולו באותו זמן; הפחת ינוכה לגבי כל חלק מהמפעל רק מההכנסה החייבת של אותו חלק ולגבי הנכסים שבו; היתה ההכנסה החייבת של חלק מאושר קטנה מסכום הפחת, ונותרה יתרת פחת מואץ, תותר יתרה זו לניכוי בשנים הבאות בזו אחר זו, כנגד ההכנסה החייבת של החלק המאושר; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פחת“ – לרבות תוספת פחת במכסה הקבועה על פי כל דין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”פחת מואץ“ – מכסת היתר של הפחת שניתן לבקשו על פי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} והתוספות עליו על פי כל דין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – לפני ניכוי הפחת והפחת המואץ;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”נכסים קבועים“ – לרבות נכסים המשמשים את המפעל אף אם אינם של בעל המפעל;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל רשאי לקבוע כי לענין חישוב היחס כאמור בפסקה (1) לא יובאו בחשבון נכסים שנתקיימו בהם שלוש אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הנכסים הם מבני שירותים או מיתקני שירותים, ציוד משרדי או רכב מנועי פרטי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הם נרכשו תוך שלוש שנים מיום הפעלת החלק המאושר;
{{ח:תתתת|(ג)}} מחירם המקורי, כפי שנקבע לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודה}}, אינו עולה על 10% ממחירם המקורי של כל הנכסים הקבועים הכלולים בתכנית המאושרת;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור הדיבידנד שמשלם המפעל מהכנסתו החייבת בשנת מס מסויימת והזכאי להטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}} יהיה כיחס שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי המפעל השונים לפי החישוב כאמור בפסקה (1) באותה שנה.
{{ח:תת|(ג)}} התעורר ספק בדבר שווי הנכסים הקבועים האמורים, יקבעוהו בסכום שאפשר לקבל בעדם במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, או בדרך שתקבע המינהלה.39התליה וביטול
(א)ראה המנהל כי בעל מפעל חקלאי מאושר לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או התקנות או הכללים שהותקנו על פיו, או לא קיים את התכנית המאושרת או תנאי מתנאי האישור, רשאי המנהל לשלוח לו התראה ובה ארכה של 15 ימים לביצוע המוטל עליו כאמור.
(ב)בעל מפעל חקלאי מאושר שקיבל התראה רשאי לבקש מאת המנהל, בכתב מנומק, ארכה נוספת לביצוע המוטל עליו כאמור.
(ג)סירב המנהל להעניק ארכה נוספת כמבוקש, או לא קיים בעל מפעל חקלאי מאושר את ההוראות, את התכנית או את תנאי האישור במועד שנקבע לו, יודיע המנהל על כך למינהלה, והיא רשאית להחליט אחת מאלה:
(1)להתלות את האישור או לבטלו, לעתיד או למפרע;
(2)לעכב הטבות עד לבירור הענין;
(3)לדרוש החזרת הטבות שניתנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי בעל מפעל חקלאי מאושר לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או התקנות או הכללים שהותקנו על פיו, או לא קיים את התכנית המאושרת או תנאי מתנאי האישור, רשאי המנהל לשלוח לו התראה ובה ארכה של 15 ימים לביצוע המוטל עליו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל חקלאי מאושר שקיבל התראה רשאי לבקש מאת המנהל, בכתב מנומק, ארכה נוספת לביצוע המוטל עליו כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} סירב המנהל להעניק ארכה נוספת כמבוקש, או לא קיים בעל מפעל חקלאי מאושר את ההוראות, את התכנית או את תנאי האישור במועד שנקבע לו, יודיע המנהל על כך למינהלה, והיא רשאית להחליט אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתלות את האישור או לבטלו, לעתיד או למפרע;
{{ח:תתת|(2)}} לעכב הטבות עד לבירור הענין;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש החזרת הטבות שניתנו.40ביטול עקב הודעה כוזבת
(א)נוכחה המינהלה לדעת כי אישור הושג על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו למפרע מיום נתינתו.
(ב)על החלטת המינהלה לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך ששים ימים מיום שנמסרה ההודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, יעוכב ביטול האישור עד יום מתן ההחלטה בערעור.
(ג)על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערער בבעיה משפטית.
(ד)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכחה המינהלה לדעת כי אישור הושג על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו למפרע מיום נתינתו.
{{ח:תת|(ב)}} על החלטת המינהלה לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך ששים ימים מיום שנמסרה ההודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, יעוכב ביטול האישור עד יום מתן ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (ב) ניתן לערער בבעיה משפטית.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.41החזרת הטבותתיקונים: תשפ״ד
(א)נדרש בעל מפעל חקלאי מאושר, בהודעה בכתב, להחזיר הטבות כאמור בסעיף 39(ג)(3), יקיים את הדרישה תוך תשעים ימים מיום ההודעה או במועד מאוחר יותר, כפי שנקבע בהודעה, בתוספת ריבית שקלית מיום קבלתן, כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, אולם המנהל רשאי, מסיבות מיוחדות שירשום, לוותר על הריבית השקלית, כולה או מקצתה, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ב)קיבלה חברה או אגודה שיתופית הטבות כלשהן לפי חוק זה וניתן עליה צו פירוק, או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון, לפני שביצעה את התכנית המאושרת כולה וקיימה את כל תנאי האישור – יראוה כאילו נתחייבה בהחזרת ההטבות לפני מתן צו הפירוק או קבלת ההחלטה, זולת אם החליטה המינהלה שלא יוחזרו ההטבות או שיוחזרו רק מקצתן; והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל.
(ג)בוטל אישור על פי סעיף 40, יהא בעל המפעל החקלאי חייב להחזיר את ההטבות שקיבל תוך ששים ימים מן היום שבו נשלחה לו ההודעה על הביטול, בתוספת ריבית שקלית מיום קבלתן כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ד)הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר.
(ה)הוחזרו הטבות או מקצתן על פי הוראות סעיף זה, ייקבעו ההכנסות לשנים שבין מתן ההטבות לבין ההחזרה כאילו לא ניתנו מלכתחילה ההטבות או מקצתן שהוחזרו, ושומות שנעשו לשנים האמורות יתוקנו בהתאם לכך.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- החוק האמור → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- החוק האמור → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נדרש בעל מפעל חקלאי מאושר, בהודעה בכתב, להחזיר הטבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39(ג)(3)}}, יקיים את הדרישה תוך תשעים ימים מיום ההודעה או במועד מאוחר יותר, כפי שנקבע בהודעה, בתוספת ריבית שקלית מיום קבלתן, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, אולם המנהל רשאי, מסיבות מיוחדות שירשום, לוותר על הריבית השקלית, כולה או מקצתה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} קיבלה חברה או אגודה שיתופית הטבות כלשהן לפי חוק זה וניתן עליה צו פירוק, או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון, לפני שביצעה את התכנית המאושרת כולה וקיימה את כל תנאי האישור – יראוה כאילו נתחייבה בהחזרת ההטבות לפני מתן צו הפירוק או קבלת ההחלטה, זולת אם החליטה המינהלה שלא יוחזרו ההטבות או שיוחזרו רק מקצתן; והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל אישור על פי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, יהא בעל המפעל החקלאי חייב להחזיר את ההטבות שקיבל תוך ששים ימים מן היום שבו נשלחה לו ההודעה על הביטול, בתוספת ריבית שקלית מיום קבלתן כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר.
{{ח:תת|(ה)}} הוחזרו הטבות או מקצתן על פי הוראות סעיף זה, ייקבעו ההכנסות לשנים שבין מתן ההטבות לבין ההחזרה כאילו לא ניתנו מלכתחילה ההטבות או מקצתן שהוחזרו, ושומות שנעשו לשנים האמורות יתוקנו בהתאם לכך.42מניעת הטבות כפל
לא תינתן הטבה לפי חוק זה לגבי תכנית שאושרה לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תינתן הטבה לפי חוק זה לגבי תכנית שאושרה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.43פרסום כללים של המינהלה
כללים שקבעה המינהלה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כללים שקבעה המינהלה לפי חוק זה יפורסמו ברשומות.44פרסום מינויים
הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.45קיום סמכות
הסמכויות הנתונות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי חיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי חיקוק אחר.46אצילת סמכויות המנהל והעברתןתיקונים: תשנ״ה
(א)המנהל רשאי באישור המינהלה לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו, למעט הסמכויות הנתונות לו על־פי סעיף 20 והסמכות לכהן כחבר המינהלה והמועצה וכיושב ראש שלהן.
(ב)השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל לפי סעיף 20 למנהלי מחוזות במשרד החקלאות, ויכול שהעברה תהיה כללית או מסויגת לפי אזורים, לפי היקף ההשקעה או לפי סוגי תכניות זוטא; הודעה על העברת הסמכויות תפורסם ברשומות.
(ג)אישר מנהל מחוז תכנית לפי הסמכות שהועברה לו כאמור בסעיף (ב), ייכנס האישור לתוקף כעבור ארבעה־עשר ימים מהיום שהביא מנהל המחוז את האישור לידיעת המנהל, ובלבד שתוך התקופה האמורה לא הורה המנהל על העברת התכנית לאישור המינהלה.
(ד)הועברה סמכות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו למי שהסמכות הועברה אליו סמכויות המנהל פי סעיפים 36 ו־39 לחוק, לפי הענין.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי באישור המינהלה לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה או התקנות שהותקנו לפיו, למעט הסמכויות הנתונות לו על־פי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} והסמכות לכהן כחבר המינהלה והמועצה וכיושב ראש שלהן.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים להעביר את סמכויות המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} למנהלי מחוזות במשרד החקלאות, ויכול שהעברה תהיה כללית או מסויגת לפי אזורים, לפי היקף ההשקעה או לפי סוגי תכניות זוטא; הודעה על העברת הסמכויות תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} אישר מנהל מחוז תכנית לפי הסמכות שהועברה לו כאמור בסעיף (ב), ייכנס האישור לתוקף כעבור ארבעה־עשר ימים מהיום שהביא מנהל המחוז את האישור לידיעת המנהל, ובלבד שתוך התקופה האמורה לא הורה המנהל על העברת התכנית לאישור המינהלה.
{{ח:תת|(ד)}} הועברה סמכות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו למי שהסמכות הועברה אליו סמכויות המנהל פי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39 לחוק}}, לפי הענין.46אאגרותתיקונים: תשנ״ה
השרים רשאים לקבוע בתקנות אגרות בעד בדיקת בקשה לאישור תכנית ובעד בדיקת בקשה לאישור תכנית זוטא.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות), התשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע בתקנות אגרות בעד בדיקת בקשה לאישור תכנית ובעד בדיקת בקשה לאישור תכנית זוטא.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות)|תקנות עידוד השקעות הון בחקלאות (אגרות), התשנ״ח–1998}}.}}47תקנות
השרים רשאים, לאחר התייעצות במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים רשאים, לאחר התייעצות במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה.48תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).