תוכן החוק
תוכן עניינים
חלק א׳ – כללי
1הגדרותתיקונים: תש״ע
בחוק זה –
”אסיר“ – מי שנתון במאסר, למעט עצור;
”מאסר“ – מאסר בפועל, לרבות החזקת אדם במעון נעול, במוסד לעבריינים צעירים, במוסד לטיפול רפואי או במוסד פסיכיאטרי, בין בהוראה של בית משפט בסיומו של הליך פלילי ובין בהוראה של רשות של מדינה אחרת המוסמכת להחליט בענין פלילי;
”מדינה אחרת“ – מדינה, או גוף אחר המפורט בתוספת, המעבירים אסיר כדי שיישא את מאסרו בישראל או המקבלים אסיר מישראל כדי שיישא את מאסרו במדינה או בגוף האחר, לפי העניין;
”השרים“ – שר המשפטים והשר לבטחון הפנים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיר“ – מי שנתון במאסר, למעט עצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאסר“ – מאסר בפועל, לרבות החזקת אדם במעון נעול, במוסד לעבריינים צעירים, במוסד לטיפול רפואי או במוסד פסיכיאטרי, בין בהוראה של בית משפט בסיומו של הליך פלילי ובין בהוראה של רשות של מדינה אחרת המוסמכת להחליט בענין פלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה אחרת“ – מדינה, או גוף אחר המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, המעבירים אסיר כדי שיישא את מאסרו בישראל או המקבלים אסיר מישראל כדי שיישא את מאסרו במדינה או בגוף האחר, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר המשפטים והשר לבטחון הפנים.2העברת אסיר לנשיאת מאסר במדינה שבה הוא אזרח
(א)אזרח ישראלי שהוא אסיר במדינה אחרת ניתן להעבירו לישראל, כדי שישא את מאסרו בישראל, על פי הוראות חוק זה.
(ב)אזרח של מדינה אחרת שהוא אסיר בישראל ניתן להעבירו למדינה שבה הוא אזרח, כדי שישא שם את מאסרו, על פי הוראות חוק זה.
(ג)הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהורשע בעבירה לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950, או לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950 → חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
- החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950 → חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אזרח ישראלי שהוא אסיר במדינה אחרת ניתן להעבירו לישראל, כדי שישא את מאסרו בישראל, על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אזרח של מדינה אחרת שהוא אסיר בישראל ניתן להעבירו למדינה שבה הוא אזרח, כדי שישא שם את מאסרו, על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מי שהורשע בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}}.3האמנה או הסכם מיוחד
העברת אסיר ממדינה אחרת לישראל או מישראל למדינה אחרת, תיעשה לפי אמנה דו־צדדית או רב־צדדית שמדינת ישראל והמדינה האחרת צדדים לה, המכילה הוראות לענין זה, או לפי הסכם מיוחד בין שתי המדינות בדבר העברתו של אסיר מסוים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברת אסיר ממדינה אחרת לישראל או מישראל למדינה אחרת, תיעשה לפי אמנה דו־צדדית או רב־צדדית שמדינת ישראל והמדינה האחרת צדדים לה, המכילה הוראות לענין זה, או לפי הסכם מיוחד בין שתי המדינות בדבר העברתו של אסיר מסוים.4הסכמות
(א)העברת אסיר לפי חוק זה תיעשה רק בהסכמת האסיר, מדינת ישראל והמדינה האחרת.
(ב)האסיר יתן את הסכמתו בכתב ובשפה המובנת לו.
(ג)היה האסיר קטין, פסול־דין או לקוי בכושרו השכלי תהא העברתו בהסכמת אפוטרופסו.
(ד)היה האסיר מאושפז במוסד לטיפול פסיכיאטרי, והוא אינו פסול־דין, תהא העברתו בהסכמתו של האסיר ועל דעתו של האחראי על הטיפול בו.
(ה)השרים מוסמכים להסכים, בשם מדינת ישראל, להעברת אסיר כאמור בסעיף קטן (א).
(ו)אסיר הנושא את עונשו בישראל בשל עבירה שיש בה משום פגיעה בבטחון המדינה, או קשירת קשר לעבור עבירה כאמור, או אסיר שנשפט לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, טעונה העברתו למדינה האחרת גם הסכמת שר הבטחון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העברת אסיר לפי חוק זה תיעשה רק בהסכמת האסיר, מדינת ישראל והמדינה האחרת.
{{ח:תת|(ב)}} האסיר יתן את הסכמתו בכתב ובשפה המובנת לו.
{{ח:תת|(ג)}} היה האסיר קטין, פסול־דין או לקוי בכושרו השכלי תהא העברתו בהסכמת אפוטרופסו.
{{ח:תת|(ד)}} היה האסיר מאושפז במוסד לטיפול פסיכיאטרי, והוא אינו פסול־דין, תהא העברתו בהסכמתו של האסיר ועל דעתו של האחראי על הטיפול בו.
{{ח:תת|(ה)}} השרים מוסמכים להסכים, בשם מדינת ישראל, להעברת אסיר כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} אסיר הנושא את עונשו בישראל בשל עבירה שיש בה משום פגיעה בבטחון המדינה, או קשירת קשר לעבור עבירה כאמור, או אסיר שנשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, טעונה העברתו למדינה האחרת גם הסכמת שר הבטחון.5הוצאות ההעברה
(א)אסיר המועבר לישראל ישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו לרבות בהוצאות ליוויו.
(ב)השרים רשאים לפטור אסיר מלשאת בהוצאות כאמור בסעיף קטן (א), כולן או חלקן, ולהורות כי אוצר המדינה ישא בהן, אם מצאו כי מצוקתו הכלכלית של האסיר מצדיקה זאת, או אם מצאו כי הדבר ראוי מטעמים אחרים.
(ג)מדינת ישראל לא תישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו של אסיר למדינה אחרת, לרבות בהוצאות ליוויו.
(ד)סברו השרים שיש למדינה ענין מיוחד בהעברתו של האסיר למדינה אחרת, רשאים הם לפטור אותו מלשאת בהוצאות, כולן או חלקן, ולהורות כי אוצר המדינה ישא בהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אסיר המועבר לישראל ישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו לרבות בהוצאות ליוויו.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים לפטור אסיר מלשאת בהוצאות כאמור בסעיף קטן (א), כולן או חלקן, ולהורות כי אוצר המדינה ישא בהן, אם מצאו כי מצוקתו הכלכלית של האסיר מצדיקה זאת, או אם מצאו כי הדבר ראוי מטעמים אחרים.
{{ח:תת|(ג)}} מדינת ישראל לא תישא בהוצאות הכרוכות בהעברתו של אסיר למדינה אחרת, לרבות בהוצאות ליוויו.
{{ח:תת|(ד)}} סברו השרים שיש למדינה ענין מיוחד בהעברתו של האסיר למדינה אחרת, רשאים הם לפטור אותו מלשאת בהוצאות, כולן או חלקן, ולהורות כי אוצר המדינה ישא בהן.6העברת אסיר
העברת אסיר מישראל למדינה אחרת וקבלת אסיר ממדינה אחרת והעברתו לישראל, יבוצעו על ידי שירות בתי הסוהר בתיאום עם המדינה הנוגעת בדבר; לשם כך יהיו לשירות בתי הסוהר ולסוהר כל הסמכויות הנתונות להם בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר); לענין זה, יחולו על האסיר המועבר ההוראות החלות על אסיר בפקודת בתי הסוהר.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר
- בפקודת בתי הסוהר → פקודת בתי הסוהר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברת אסיר מישראל למדינה אחרת וקבלת אסיר ממדינה אחרת והעברתו לישראל, יבוצעו על ידי שירות בתי הסוהר בתיאום עם המדינה הנוגעת בדבר; לשם כך יהיו לשירות בתי הסוהר ולסוהר כל הסמכויות הנתונות להם {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} (להלן – פקודת בתי הסוהר); לענין זה, יחולו על האסיר המועבר ההוראות החלות על אסיר {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר}}.6אבית משפט מוסמךתיקונים: תש״ס
בית המשפט המוסמך לדון בבקשות לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המוסמך לדון בבקשות לפי חוק זה הוא בית המשפט המחוזי בירושלים.חלק ב׳ – העברת אסיר לישראל
7תנאים להעברת אסיר לישראל
(א)ניתן להעביר אסיר לנשיאת מאסרו בישראל אם סברו השרים כי נתקיימו לכל אלה:
(1)בעת שעבר את העבירה היה האסיר אזרח ישראל;
(2)האסיר מתגורר דרך קבע בישראל;
(3)קיימות נסיבות המצדיקות את נשיאת המאסר בישראל;
(4)המעשה שבשלו נידון האסיר למאסר היה מהווה, אילו נעשה בישראל, עבירה פלילית;
(5)אין מניעה, מטעמים של שלום הציבור או בטחון הציבור, להעביר את האסיר לישראל.
(ב)השרים רשאים לפטור אסיר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) פסקאות (1), (2) ו־(4) אם ראו טעם לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן להעביר אסיר לנשיאת מאסרו בישראל אם סברו השרים כי נתקיימו לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעת שעבר את העבירה היה האסיר אזרח ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} האסיר מתגורר דרך קבע בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} קיימות נסיבות המצדיקות את נשיאת המאסר בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} המעשה שבשלו נידון האסיר למאסר היה מהווה, אילו נעשה בישראל, עבירה פלילית;
{{ח:תתת|(5)}} אין מניעה, מטעמים של שלום הציבור או בטחון הציבור, להעביר את האסיר לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים לפטור אסיר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) פסקאות (1), (2) ו־(4) אם ראו טעם לכך.8צו בדבר העברת אסיר
העברת אסיר לישראל, לנשיאת מאסרו, תהיה על פי צו של שר המשפטים; בצו יפורטו מהות העבירות שבהן הורשע, תקופת המאסר שלה נידון, ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברת אסיר לישראל, לנשיאת מאסרו, תהיה על פי צו של שר המשפטים; בצו יפורטו מהות העבירות שבהן הורשע, תקופת המאסר שלה נידון, ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בישראל.9משמורת
צו כאמור בסעיף 8 ישמש אסמכתה להחזקת האסיר במשמורת עד לתחילת נשיאת מאסרו בישראל ותקופת המשמורת תבוא במנין ימי מאסרו, ובלבד, שתקופת המשמורת לא תעלה על 60 ימים או על תקופת יתרת המאסר שעליו לשאת, הכל לפי המוקדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} ישמש אסמכתה להחזקת האסיר במשמורת עד לתחילת נשיאת מאסרו בישראל ותקופת המשמורת תבוא במנין ימי מאסרו, ובלבד, שתקופת המשמורת לא תעלה על 60 ימים או על תקופת יתרת המאסר שעליו לשאת, הכל לפי המוקדם.10אישור נשיאת המאסרתיקונים: תש״ס, תשס״ח
(א)הועבר אסיר לישראל, לפי חוק זה, יורה בית המשפט על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, על נשיאת המאסר או יתרת המאסר בישראל, הכל כפי שיפורט בצו.
(א1)בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
(ב)בוטל מאסרו של האסיר, נחון האסיר בחנינה פרטית או כללית או קוצרה תקופת המאסר במדינה האחרת, והודעה על כך נמסרה לשר המשפטים, יודיע על כך לבית המשפט, ובית המשפט יורה על שחרור האסיר או על קיצור תקופת מאסרו, לפי הענין.
(ג)בית המשפט רשאי לקבוע כי עונש המאסר שעל האסיר לשאת לפי סעיף זה, יהיה חופף, כולו או מקצתו, לעונש מאסר אחר שהוטל עליו בישראל.
(ד)צו בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(ג) ניתן לערעור כפסק דין בפלילים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הועבר אסיר לישראל, לפי חוק זה, יורה בית המשפט על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, על נשיאת המאסר או יתרת המאסר בישראל, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(א1)}} בצו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל מאסרו של האסיר, נחון האסיר בחנינה פרטית או כללית או קוצרה תקופת המאסר במדינה האחרת, והודעה על כך נמסרה לשר המשפטים, יודיע על כך לבית המשפט, ובית המשפט יורה על שחרור האסיר או על קיצור תקופת מאסרו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע כי עונש המאסר שעל האסיר לשאת לפי סעיף זה, יהיה חופף, כולו או מקצתו, לעונש מאסר אחר שהוטל עליו בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} צו בית המשפט לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(ג) ניתן לערעור כפסק דין בפלילים.11תוקף הצו והחלת דיניםתיקונים: תש״ס, תשס״ח
(א)ציווה בית המשפט כאמור בסעיף 10, יחולו הוראות כל דין החלות על נשיאת מאסר או על שחרור ממאסר, על מאסר לפי חוק זה.
(ב)לענין התקופות האמורות בסעיף 49 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), בסעיף 28 ובסימן ט1 לפרק ב׳ לפקודת בתי הסוהר, יראו את תקופת המאסר ככוללת גם את תקופת המאסר שנשא האסיר מחוץ לישראל.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 49 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק שחרור על תנאי ממאסר
- בסעיף 28 → חוק שחרור על תנאי ממאסר
- ובסימן ט1 לפרק ב׳ לפקודת בתי הסוהר → פקודת בתי הסוהר #פרק ב סימן ט1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, יחולו הוראות כל דין החלות על נשיאת מאסר או על שחרור ממאסר, על מאסר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין התקופות האמורות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על תנאי ממאסר|בסעיף 49 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), {{ח:חיצוני|חוק שחרור על תנאי ממאסר|בסעיף 28}} {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#פרק ב סימן ט1|ובסימן ט1 לפרק ב׳ לפקודת בתי הסוהר}}, יראו את תקופת המאסר ככוללת גם את תקופת המאסר שנשא האסיר מחוץ לישראל.12השתק טענות
הובא אסיר לישראל לפי חוק זה, לנשיאת עונש מאסר שהוטל עליו במדינה אחרת, לא תישמע טענה השוללת את כשרותו או את תוקפו של פסק הדין שלפיו הוטל עונש המאסר, או טענה שהאסיר חוזר בו מהסכמתו להעברה שניתנה לפי הוראות סעיף 4.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הובא אסיר לישראל לפי חוק זה, לנשיאת עונש מאסר שהוטל עליו במדינה אחרת, לא תישמע טענה השוללת את כשרותו או את תוקפו של פסק הדין שלפיו הוטל עונש המאסר, או טענה שהאסיר חוזר בו מהסכמתו להעברה שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.חלק ג׳ – העברת אסיר למדינה אחרת
13העברת אסיר שנידון בישראל למדינה אחרת
(א)התנאים האמורים בסעיף 7 יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברת אסיר שנידון בישראל המועבר למדינה אחרת לפי חוק זה.
(ב)העברה כאמור תהיה על פי צו של שר המשפטים ויפורטו בו מהות העבירות שבהן הורשע, תקופת המאסר שלה נידון ויתרת תקופת המאסר שעליו לשאת במדינה האחרת.
(ג)אין בצו לפי סעיף קטן (א) כדי לפגוע בתוקפה של כל הוראה חוקית אחרת להחזקתו של האסיר במשמורת או למניעת יציאתו מישראל.
(ד)העברת אסיר על פי צו כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כאשר האסיר נתון במשמורת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על העברת אסיר שנידון בישראל המועבר למדינה אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} העברה כאמור תהיה על פי צו של שר המשפטים ויפורטו בו מהות העבירות שבהן הורשע, תקופת המאסר שלה נידון ויתרת תקופת המאסר שעליו לשאת במדינה האחרת.
{{ח:תת|(ג)}} אין בצו לפי סעיף קטן (א) כדי לפגוע בתוקפה של כל הוראה חוקית אחרת להחזקתו של האסיר במשמורת או למניעת יציאתו מישראל.
{{ח:תת|(ד)}} העברת אסיר על פי צו כאמור בסעיף קטן (א) תהיה כאשר האסיר נתון במשמורת.14הודעה בדבר שינוי עונש המאסר
בוטל בישראל מאסרו של האסיר או קוצרה תקופת המאסר שנידון לה בישראל, יודיע שר המשפטים על כך למדינה האחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בוטל בישראל מאסרו של האסיר או קוצרה תקופת המאסר שנידון לה בישראל, יודיע שר המשפטים על כך למדינה האחרת.חלק ג׳1 – נשיאת עונש מאסר בישראל על פי פסק חוץ
14אהגדרותתיקונים: תש״ס
לענין חלק זה –
”הנידון“ – מי שנידון לעונש מאסר בפסק חוץ;
”פסק חוץ“ – פסק דין חלוט שניתן בהליך פלילי מחוץ לישראל, כאמור בסעיף 10 לחוק העונשין, ואין נפקא מינה אם ניתן לערער על פסק הדין או לשנותו בדרך אחרת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 10 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנידון“ – מי שנידון לעונש מאסר בפסק חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסק חוץ“ – פסק דין חלוט שניתן בהליך פלילי מחוץ לישראל, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק העונשין}}, ואין נפקא מינה אם ניתן לערער על פסק הדין או לשנותו בדרך אחרת.14בבקשת היועץ המשפטי לממשלהתיקונים: תש״ס
(א)בקשת היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לפי סעיף 10 לחוק העונשין בדבר ביצוע בישראל של עונש שהוטל בפסק חוץ תכלול את אלה:
(1)העתק מאושר של פסק החוץ;
(2)אישור בכתב מהרשות המוסמכת במדינה שבה ניתן פסק החוץ, בדבר היות העונש בר ביצוע מיידי ובדבר תקופת העונש שיש לבצע בישראל.
(ב)לענין זה, ”הרשות המוסמכת“ – הרשות שנקבעה באותה מדינה כרשות מוסמכת לענין הגשת בקשות בקשר לביצוע פסק דין במדינה אחרת ושהודעה על כך נמסרה לשר המשפטים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 10 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשת היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|סעיף 10 לחוק העונשין}} בדבר ביצוע בישראל של עונש שהוטל בפסק חוץ תכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתק מאושר של פסק החוץ;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מהרשות המוסמכת במדינה שבה ניתן פסק החוץ, בדבר היות העונש בר ביצוע מיידי ובדבר תקופת העונש שיש לבצע בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין זה, ”הרשות המוסמכת“ – הרשות שנקבעה באותה מדינה כרשות מוסמכת לענין הגשת בקשות בקשר לביצוע פסק דין במדינה אחרת ושהודעה על כך נמסרה לשר המשפטים.14גמעצר בטרם הגשת בקשהתיקונים: תש״ס
(א)מצא היועץ משפטי לממשלה, או מי שהוסמך על ידו לענין זה, כי נתקיימו, לכאורה, התנאים להגשת בקשה לפי סעיף 14ב, רשאי הוא בטרם הגשת הבקשה, לבקש מבית המשפט להורות על מעצרו של הנידון, אם סבר כי המעצר דרוש כדי להבטיח את ביצוע העונש.
(ב)ראה בית המשפט כי קיים יסוד להניח כי ניתן יהיה להורות על ביצוע עונש מאסר בישראל לפי סעיף 10 לחוק העונשין, רשאי הוא לצוות על מעצרו של הנידון, ורשאי הוא לעשות כן אף שלא בנוכחותו; בית המשפט רשאי, בהתחשב בהתחייבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל, לשחרר את העצור בערובה בתנאים שיבטיחו את ביצוע העונש בישראל.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), סבר היועץ המשפטי לממשלה שיש צורך לעצור את הנידון בלי דיחוי ושאין שהות לפנות לבית המשפט, רשאי הוא לצוות בכתב על מעצרו; היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן זה לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז.
(ד)מי שנעצר לפי צו מעצר שניתן שלא בנוכחותו, או לפי צו מעצר כאמור בסעיף קטן (ג), יובא בפני שופט בתוך 24 שעות משעת מעצרו, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים.
(ה)תוקפו של צו מעצר שניתן על ידי בית משפט בנוכחות הנידון לא יעלה על 15 ימים משעת המעצר, ורשאי בית המשפט להתיר, ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופות נוספות שלא יעלו על 15 ימים, ובלבד שתקופות המעצר הכוללות לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 30 ימים.
(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות הגשת בקשה לפי סעיף 14ב, רשאי בית משפט, על פי בקשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המעצר גם מעבר לתקופה האמורה, ובלבד שתקופות המעצר הכוללות לפי סעיף זה לא יעלו על 60 ימים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 10 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצא היועץ משפטי לממשלה, או מי שהוסמך על ידו לענין זה, כי נתקיימו, לכאורה, התנאים להגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, רשאי הוא בטרם הגשת הבקשה, לבקש מבית המשפט להורות על מעצרו של הנידון, אם סבר כי המעצר דרוש כדי להבטיח את ביצוע העונש.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט כי קיים יסוד להניח כי ניתן יהיה להורות על ביצוע עונש מאסר בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|סעיף 10 לחוק העונשין}}, רשאי הוא לצוות על מעצרו של הנידון, ורשאי הוא לעשות כן אף שלא בנוכחותו; בית המשפט רשאי, בהתחשב בהתחייבויותיה הבין־לאומיות של מדינת ישראל, לשחרר את העצור בערובה בתנאים שיבטיחו את ביצוע העונש בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), סבר היועץ המשפטי לממשלה שיש צורך לעצור את הנידון בלי דיחוי ושאין שהות לפנות לבית המשפט, רשאי הוא לצוות בכתב על מעצרו; היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן זה לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז.
{{ח:תת|(ד)}} מי שנעצר לפי צו מעצר שניתן שלא בנוכחותו, או לפי צו מעצר כאמור בסעיף קטן (ג), יובא בפני שופט בתוך 24 שעות משעת מעצרו, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפו של צו מעצר שניתן על ידי בית משפט בנוכחות הנידון לא יעלה על 15 ימים משעת המעצר, ורשאי בית המשפט להתיר, ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופות נוספות שלא יעלו על 15 ימים, ובלבד שתקופות המעצר הכוללות לפי סעיף קטן זה לא יעלו על 30 ימים.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתקיימו נסיבות מיוחדות המונעות הגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, רשאי בית משפט, על פי בקשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, להאריך את המעצר גם מעבר לתקופה האמורה, ובלבד שתקופות המעצר הכוללות לפי סעיף זה לא יעלו על 60 ימים.14דמעצר אחרי הגשת בקשהתיקונים: תש״ס
(א)הוגשה בקשה לביצוע עונש מאסר כאמור בסעיף 14ב, וראה בית המשפט שנתקיימו לכאורה התנאים האמורים בסעיף 10 לחוק העונשין וכי הדבר דרוש להבטחת ביצוע העונש, רשאי הוא לצוות על מעצרו של הנידון; בית המשפט רשאי לעשות כן אף שלא בנוכחות הנידון.
(ב)ציווה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי סעיף זה שלא בנוכחותו, יובא האדם בפני בית המשפט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות משעת מעצרו.
(ג)תוקפו של צו מעצר לפי סעיף זה יהיה עד מתן ההחלטה בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 14ב, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לפי סעיף זה ולפי סעיף 14ג לא תעלה על תשעה חודשים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 10 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לביצוע עונש מאסר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב}}, וראה בית המשפט שנתקיימו לכאורה התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק העונשין}} וכי הדבר דרוש להבטחת ביצוע העונש, רשאי הוא לצוות על מעצרו של הנידון; בית המשפט רשאי לעשות כן אף שלא בנוכחות הנידון.
{{ח:תת|(ב)}} ציווה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי סעיף זה שלא בנוכחותו, יובא האדם בפני בית המשפט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות משעת מעצרו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מעצר לפי סעיף זה יהיה עד מתן ההחלטה בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}} לא תעלה על תשעה חודשים.14ההחלת דיניםתיקונים: תש״ס
(א)הוראות סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, וסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, יחולו, בשינויים המחויבים, על מעצר ועל שחרור בערובה לפי חלק זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #פרק ב סימן ו
- וסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 16
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 16|וסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על מעצר ועל שחרור בערובה לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}}.14וסמכות בית המשפטתיקונים: תש״ס
שופט של בית משפט שלום מוסמך לדון בבקשת מעצר לפי סעיף 14ג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שופט של בית משפט שלום מוסמך לדון בבקשת מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}.14זצו לנשיאת עונש מאסר בישראלתיקונים: תש״ס
(א)ראה בית המשפט שנתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 10 לחוק העונשין, רשאי הוא להורות בצו (להלן – צו לנשיאת עונש מאסר בישראל), שהנידון יישא בישראל את המאסר שהוטל עליו בפסק החוץ.
(ב)בית המשפט יקבע בצו לנשיאת עונש המאסר בישראל את כל אלה:
(1)פרטים מזהים של פסק החוץ, לרבות התאריך שבו ניתן והפרטים האישיים של הנידון;
(2)מהות העבירות שבהן הורשע הנידון;
(3)העונש שהוטל על הנידון בפסק החוץ;
(4)תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל.
(ג)הוראות סעיף 11 יחולו על נשיאת מאסר לפי חלק זה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 10 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט שנתקיימו התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק העונשין}}, רשאי הוא להורות בצו (להלן – צו לנשיאת עונש מאסר בישראל), שהנידון יישא בישראל את המאסר שהוטל עליו בפסק החוץ.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יקבע בצו לנשיאת עונש המאסר בישראל את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטים מזהים של פסק החוץ, לרבות התאריך שבו ניתן והפרטים האישיים של הנידון;
{{ח:תתת|(2)}} מהות העבירות שבהן הורשע הנידון;
{{ח:תתת|(3)}} העונש שהוטל על הנידון בפסק החוץ;
{{ח:תתת|(4)}} תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} יחולו על נשיאת מאסר לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}}, בשינויים המחויבים.14חחישוב תקופת המאסר בישראל וסדר נשיאת המאסרתיקונים: תש״ס
(א)בית המשפט יקבע את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל לפי אחד מאלה:
(1)אם הוטל על הנידון בפסק החוץ מאסר שאינו חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל, ינוכו מתקופת המאסר שנקבעה בפסק החוץ שני אלה:
(א)תקופת המאסר שנשא הנידון מחוץ לישראל על פי פסק החוץ ותקופת המעצר שבה היה נתון בשלה מחוץ לישראל, כאמור בסעיף 11 לחוק העונשין;
(ב)תקופת המעצר שבה היה הנידון נתון בישראל לפי חלק זה;
(2)אם הוטל על הנידון בפסק החוץ עונש מאסר חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני העונשין של ישראל, תהיה תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל, בניכוי התקופות האמורות בפסקה (1).
(ב)הוראות סעיף 10(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר לפי חלק זה.
(ג)לענין סעיף זה, ”העונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל“ – העונש המרבי שנקבע לעבירה בין במועד עשייתה ובין ביום החלטת בית המשפט לפי סעיף זה, לפי העונש הקל יותר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 11 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל לפי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על הנידון בפסק החוץ מאסר שאינו חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל, ינוכו מתקופת המאסר שנקבעה בפסק החוץ שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תקופת המאסר שנשא הנידון מחוץ לישראל על פי פסק החוץ ותקופת המעצר שבה היה נתון בשלה מחוץ לישראל, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(ב)}} תקופת המעצר שבה היה הנידון נתון בישראל לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} אם הוטל על הנידון בפסק החוץ עונש מאסר חמור מהעונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני העונשין של ישראל, תהיה תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל, בניכוי התקופות האמורות בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על נשיאת מאסר לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”העונש המרבי שניתן להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני ישראל“ – העונש המרבי שנקבע לעבירה בין במועד עשייתה ובין ביום החלטת בית המשפט לפי סעיף זה, לפי העונש הקל יותר.14טסייגים לביצוע עונש מאסר בישראלתיקונים: תש״ס
(א)בית המשפט לא יורה על ביצוע בישראל של עונש שהוטל בפסק חוץ אם ראה כי:
(1)הנידון הועמד לדין בישראל על המעשה אשר בשלו מתבקש ביצוע העונש, והוא נמצא זכאי או שהורשע ונשא את עונשו;
(2)העונש התיישן לפי דיני ישראל;
(3)ביצוע העונש נוגד את תקנת הציבור בישראל.
(ב)לא יימנע בית המשפט מלהורות על ביצוע העונש בישראל בשל כך בלבד שלא עמדו לנידון מלוא הזכויות הנתונות לנאשם בישראל, ובלבד שהתקיים בענינו הליך משפטי הוגן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יורה על ביצוע בישראל של עונש שהוטל בפסק חוץ אם ראה כי:
{{ח:תתת|(1)}} הנידון הועמד לדין בישראל על המעשה אשר בשלו מתבקש ביצוע העונש, והוא נמצא זכאי או שהורשע ונשא את עונשו;
{{ח:תתת|(2)}} העונש התיישן לפי דיני ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע העונש נוגד את תקנת הציבור בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימנע בית המשפט מלהורות על ביצוע העונש בישראל בשל כך בלבד שלא עמדו לנידון מלוא הזכויות הנתונות לנאשם בישראל, ובלבד שהתקיים בענינו הליך משפטי הוגן.14יביטול המאסר או הפחתתותיקונים: תש״ס
בוטל מאסרו של הנידון, נחון הנידון בחנינה פרטית או כללית, או קוצרה תקופת מאסרו במדינה שבה ניתן פסק החוץ, יפנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט בבקשה לתיקון הצו לנשיאת עונש מאסר בישראל, ובית המשפט יתקן את הצו בהתאם לשינוי שחל בתקופת המאסר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בוטל מאסרו של הנידון, נחון הנידון בחנינה פרטית או כללית, או קוצרה תקופת מאסרו במדינה שבה ניתן פסק החוץ, יפנה היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט בבקשה לתיקון הצו לנשיאת עונש מאסר בישראל, ובית המשפט יתקן את הצו בהתאם לשינוי שחל בתקופת המאסר.14יאהוכחת תעודה ציבורית שנעשתה מחוץ לישראלתיקונים: תש״ס
(א)תעודה ציבורית שנעשתה מחוץ לישראל והמוגשת בהליך לפי חלק זה מותר להוכיחה בבית המשפט בכל אחד מאלה:
(1)אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל על מקוריותה, נכונות העתקתה או צילומה;
(2)אישור בהתאם לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977, לפי סעיף 13 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998;
(3)אישור או אימות לפי דרישות אמנה בדבר עזרה משפטית בין מדינות בענינים פליליים או אמנה להסגרת אדם, או אמנה אחרת המתייחסת לנושאים אלה, ואשר מדינת ישראל צד לה.
(ב)לענין סעיף זה, ”תעודה ציבורית“, ”נציג דיפלומטי“ ו”נציג קונסולרי“ – כהגדרתם בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977 → תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)
- סעיף 13 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998 → חוק עזרה משפטית בין מדינות #סעיף 13
- בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תעודה ציבורית שנעשתה מחוץ לישראל והמוגשת בהליך לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}} מותר להוכיחה בבית המשפט בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל על מקוריותה, נכונות העתקתה או צילומה;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים)|לתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל״ז–1977}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות#סעיף 13|סעיף 13 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|(3)}} אישור או אימות לפי דרישות אמנה בדבר עזרה משפטית בין מדינות בענינים פליליים או אמנה להסגרת אדם, או אמנה אחרת המתייחסת לנושאים אלה, ואשר מדינת ישראל צד לה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”תעודה ציבורית“, ”נציג דיפלומטי“ ו”נציג קונסולרי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.14יבהעברת נידון למדינה שבה הוטל העונשתיקונים: תש״ס
(א)מי שפתחו נגדו הליכים לפי חלק זה, רשאי להגיש בקשה בכתב לבית המשפט לשאת את ענשו במדינה שבה ניתן פסק החוץ; העתק של בקשה כאמור יועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שימסור הודעה על הבקשה לאותה מדינה.
(ב)הוגשה בקשה כאמור, רשאי בית המשפט, לאחר שראה שנעשו סידורים לשם העברת האסיר למדינה שבה הוטל העונש, לצוות על העברתו של המבקש, אלא אם כן מתקיימים נגדו בישראל הליכי חקירה, או שתלוי ועומד נגדו בישראל הליך פלילי, או שהאדם נושא גם עונש מאסר שהוטל בישראל.
(ג)בטרם יחליט בית המשפט בבקשה לפי סעיף קטן (א) ייתן הזדמנות ליועץ המשפטי לממשלה, או לבא כוחו, לטעון את טענותיו.
(ד)בצו להעברת אסיר לפי סעיף זה יפרט בית המשפט את תקופת המאסר שהאסיר נשא בישראל, לרבות תקופת המעצר שבה הוא היה עצור, אם היתה תקופה כאמור.
(ה)העברת אדם לפי סעיף זה תיעשה כשהוא נתון במשמורת.
(ו)הוראות סעיף 5 יחולו על העברת אדם לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שפתחו נגדו הליכים לפי {{ח:פנימי|חלק ג1|חלק זה}}, רשאי להגיש בקשה בכתב לבית המשפט לשאת את ענשו במדינה שבה ניתן פסק החוץ; העתק של בקשה כאמור יועבר ליועץ המשפטי לממשלה, שימסור הודעה על הבקשה לאותה מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה כאמור, רשאי בית המשפט, לאחר שראה שנעשו סידורים לשם העברת האסיר למדינה שבה הוטל העונש, לצוות על העברתו של המבקש, אלא אם כן מתקיימים נגדו בישראל הליכי חקירה, או שתלוי ועומד נגדו בישראל הליך פלילי, או שהאדם נושא גם עונש מאסר שהוטל בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם יחליט בית המשפט בבקשה לפי סעיף קטן (א) ייתן הזדמנות ליועץ המשפטי לממשלה, או לבא כוחו, לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} בצו להעברת אסיר לפי סעיף זה יפרט בית המשפט את תקופת המאסר שהאסיר נשא בישראל, לרבות תקופת המעצר שבה הוא היה עצור, אם היתה תקופה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} העברת אדם לפי סעיף זה תיעשה כשהוא נתון במשמורת.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} יחולו על העברת אדם לפי סעיף זה.חלק ד׳ – אסירים במעבר
15העברת אסיר דרך ישראל
(א)ביקשה מדינה זרה, על פי אמנה או הסכם מיוחד כאמור בסעיף 3, שאסיר המועבר לצורך נשיאת עונשו באותה מדינה או במדינה אחרת יועבר לצורך כך דרך ישראל – רשאי שר הפנים להסכים, בשם מדינת ישראל, שהאסיר או מלוויו יהיו במעבר בישראל.
(ב)שר הפנים רשאי לסרב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם מילוי הבקשה עלול לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל, בבטחונה, בתקנת הציבור או בענין חיוני אחר של המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מדינה זרה, על פי אמנה או הסכם מיוחד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, שאסיר המועבר לצורך נשיאת עונשו באותה מדינה או במדינה אחרת יועבר לצורך כך דרך ישראל – רשאי שר הפנים להסכים, בשם מדינת ישראל, שהאסיר או מלוויו יהיו במעבר בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים רשאי לסרב לבקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם מילוי הבקשה עלול לפגוע בריבונותה של מדינת ישראל, בבטחונה, בתקנת הציבור או בענין חיוני אחר של המדינה.16החזקת אסיר במעבר
(א)אישור בדבר מעבר אסיר בישראל כאמור בסעיף קטן 15(א), יהיה על פי אשרת מעבר שיתן שר הפנים.
(ב)בתקופת המעבר יוחזק האסיר במשמורת במקום שיורה נציב שירות בתי הסוהר; אשרת מעבר כאמור בסעיף קטן (א) תהווה אסמכתה חוקית להחזקתו במשמורת כאמור.
(ג)הוראות חוק ההסגרה, התשי״ד–1954, לא יחולו על אסיר במעבר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק ההסגרה, התשי״ד–1954 → חוק ההסגרה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אישור בדבר מעבר אסיר בישראל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף קטן 15(א)}}, יהיה על פי אשרת מעבר שיתן שר הפנים.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת המעבר יוחזק האסיר במשמורת במקום שיורה נציב שירות בתי הסוהר; אשרת מעבר כאמור בסעיף קטן (א) תהווה אסמכתה חוקית להחזקתו במשמורת כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה|חוק ההסגרה, התשי״ד–1954}}, לא יחולו על אסיר במעבר.חלק ה׳ – הוראות שונות
16אשינוי התוספתתיקונים: תש״ע
שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר החוץ ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.17ביצוע ותקנות
השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העברת אסירים לארצותיהם|תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ״ח–1997}}.}}תוספת
1
האזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האזור המינהלי המיוחד הונג קונג – Hong Kong Special Administrative Region.