1מטרה
מטרת חוק זה היא להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרת חוק זה היא להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה.{{ח:ת}} מטרת חוק זה היא להסדיר את ההתיישבות ביהודה והשומרון ולאפשר את המשך ביסוסה ופיתוחה.{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכויות במקרקעין“ – מי שהוכיח כי הוא רשום כבעל הזכויות במקרקעין או כי הוא זכאי להירשם כבעל הזכויות במקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליכי תכנון“ – לרבות מתן היתרי בנייה על סמך תכניות שיאושרו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכמת המדינה“ – במפורש או במשתמע, מראש או לאחר מעשה, לרבות סיוע בהנחת תשתיות, הענקת תמריצים, תכנון תכניות, פרסום פרסומים שנועדו לעודד בנייה או פיתוח או השתתפות בכסף או בעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התיישבות“ – לרבות שכונה או הרחבה של אותה התיישבות, כלל בתי המגורים שבה, המיתקנים, השטחים החקלאיים המשמשים לצורכה, מבני ציבור, אמצעי ייצור, וכן דרכי גישה ותשתיות מים, תקשורת, חשמל וביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השגות“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת השומה“ – הוועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הקרקעות הירדני“ – חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) מס׳ 2 לשנת 1953, כפי שתוקן בצו בדבר חוק הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (צו מס׳ 321) (יהודה והשומרון), התשכ״ט–1969;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדינה“ – ממשלת ישראל או משרד ממשרדי הממשלה, רשויות האזור, רשות מקומית או מועצה אזורית בישראל או באזור ומוסד מיישב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מיישב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המועמדים להתיישבות חקלאית|בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)|הצו בדבר רכוש ממשלתי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין הטעונים הסדרה“ – מקרקעין באזור שזכויות השימוש וההחזקה בהם או בחלקם אינן נתונות לרשויות האזור או לממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר רכוש ממשלתי“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס׳ 59), התשכ״ז–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשויות האזור“ – מי שנטל את כל הסמכויות השלטוניות לפי {{ח:חיצוני|מנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2)#סעיף 3|סעיף 3 למנשר בדבר סדרי שלטון ומשפט (יהודה והשומרון) (מס׳ 2), התשכ״ז–1967}}, או לפי הוראה חוקית אחרת שתבוא במקומו.{{ח:ת}} מצאו רשויות האזור כי בתקופה שקדמה ליום פרסומו של חוק זה נבנתה בתום לב התיישבות במקרקעין הטעונים הסדרה או ניתנה הסכמת המדינה לבנייתה, יחולו לגבי כל המקרקעין שעליהם נבנתה אותה התיישבות ערב יום פרסומו של חוק זה ההוראות האלה:
{{ח:תת|(1)}} מקרקעין שאין בהם בעל זכויות במקרקעין – הממונה ירשום אותם כרכוש ממשלתי, לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו בדבר רכוש ממשלתי}};
{{ח:תת|(2)|(א)}} מקרקעין שיש בהם בעל זכויות במקרקעין – רשויות האזור ייטלו את זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין ויעבירו אותן לממונה, אם מצאו כי הסכום שהושקע בבניית ההתיישבות עלה, בשעת הבנייה, על שוויים של המקרקעין בלי ההתיישבות באותה שעה;
{{ח:תתת|(ב)}} נטילת זכויות השימוש וההחזקה כאמור בפסקה זו, תיעשה, ככל האפשר, בהתאם להוראות חוק הקרקעות הירדני, ככל שהן אינן סותרות את הוראות חוק זה, והיא תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו.{{ח:תת|(א)}} הממונה ירשום את המקרקעין כרכוש ממשלתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לסעיף 3(1)}} בתוך 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות האזור ייטלו את זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לסעיף 3(2)}} בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.{{ח:ת}} בתוך 60 ימים מיום הרישום או נטילת הזכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, לפי העניין, יקצה הממונה את זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין שנרשמו או שניטלו בהם הזכויות כאמור, לצורכי ההתיישבות שנבנתה על אותם מקרקעין, באמצעות מוסד מיישב.{{ח:תת|(א)}} המדינה תפעל להשלמת הליכי התכנון במקרקעין שנרשמו או שניטלו בהם הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, מהר ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} הליכי התכנון במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א), ייעשו, ככל האפשר, בשים לב לצורך בהסדרת הבנייה הקיימת.{{ח:תת|(א)}} מצאו רשויות האזור כי מתקיימים בהתיישבות התנאים {{ח:פנימי|סעיף 3|שברישה של סעיף 3}}, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים, הקיימים בעניין אותה התיישבות, עד להשלמת הליכי התכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, למעט הליכים וצווים כאמור שניתנו צווים שיפוטיים או פסקי דין בדבר מימושם.
{{ח:תת|(ב)}} הושלמו הליכי התכנון לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, יפקעו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים שהותלו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מבנה שהריסתו הכרחית כדי למנוע סכנה לחיי אדם.{{ח:תת|(א)}} נטלו רשויות האזור את זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}}, יהיה זכאי בעל הזכויות במקרקעין לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש כפי שתקבע ועדת השומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} (להלן – ערכם הראוי), לדמי שימוש מהוונים לתקופות של 20 שנה כל פעם בשיעור של 125% מערכם הראוי, או לקרקע חלופית ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין, לפי בחירתו.
{{ח:תת|(ב)}} לא בחר בעל זכויות במקרקעין באחת מחלופות הפיצוי לפי סעיף קטן (א) עד למועד הקצאת הזכויות במקרקעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, יהיה הוא זכאי לדמי שימוש שנתיים בשיעור של 125% מערכם הראוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום הפיצוי לפי סעיף זה, ייעשה בתוך 3 חודשים מיום קביעת ערכם הראוי של דמי השימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ד)}} נודע לממונה כי במקרקעין שרשם כרכוש ממשלתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(1)}} יש בעל זכויות במקרקעין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(2)}} ובעל הזכויות במקרקעין יהיה זכאי לפיצוי לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 9|וסעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, כדי לעכב את ההליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 6}}.{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון, יקים ועדת שומה לצורך יישום הוראות חוק זה, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו – והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שימנה שר האוצר מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג של רשויות האזור שימנה שר הביטחון.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדיון בוועדת השומה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ועדת השומה תקבע את שיעור ערכם הראוי של דמי השימוש או את הקרקע החלופית שתוצע לבעל הזכויות במקרקעין, לפי העניין, לאחר ששמעה את טענותיו של בעל הזכויות במקרקעין – אם טען, ושקלה את כלל נסיבות העניין.
{{ח:תתת|(2)}} קביעת ועדת השומה לפי פסקה (1), תיעשה בתוך 3 חודשים מיום שסיימה לשמוע את טענותיו של בעל הזכויות במקרקעין או מהיום שבו היה על בעל המקרקעין לטעון את טענותיו בהתאם לסדרי הדיון שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הביטחון, יקים ועדת השגות לצורך יישום הוראות חוק זה, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג של רשויות האזור הכשיר להיות שופט של בית משפט השלום, שימנה שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון – והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שימנה השמאי הממשלתי הראשי מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} שמאי מקרקעין ששמו כלול ברשימת השמאים המכריעים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 202ג|סעיף 202ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, שימנה יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל זכויות במקרקעין שרואה את עצמו נפגע מהחלטת ועדת השומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)(1)}}, רשאי להגיש השגה לוועדת ההשגות על ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות ועדת ההשגות יתקבלו ברוב דעות חברי הוועדה; באין רוב לדעה אחת, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת ההשגות לא תהיה קשורה בסדרי הדין ובדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט, ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לקבלת החלטה צודקת ומהירה בהשגה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת ההשגות רשאית לאשר את ההחלטה שהתקבלה על ידי ועדת השומה, כולה או חלקה, לבטלה או לשנותה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת השומה או לקבל החלטה אחרת במקומה.{{ח:תת|(א)|(1)}} בתקופה של 12 חודשים מיום פרסומו של חוק זה, יותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים הקיימים בעניין התיישבות ביישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תתת|(2)}} במהלך התקופה האמורה בפסקה (1), יקבעו רשויות האזור אם מתקיימים ביישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הרישה של סעיף 3}}.
{{ח:תתת|(3)}} קבעו רשויות האזור כי מתקיימים ביישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הרישה של סעיף 3}}, יחולו עליהם הוראות חוק זה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על –
{{ח:תתתת|(א)}} הליכי האכיפה והצווים המינהליים, הקיימים בעניין התיישבות ביישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, שניתנו צווים שיפוטיים או פסקי דין בדבר מימושם;
{{ח:תתתת|(ב)}} מבנה שהריסתו הכרחית כדי למנוע סכנה לחיי אדם.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, יישובים {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת}}.{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:עפרה|עפרה}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:נתיב האבות|נתיב האבות}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:עלי (יישוב)|עלי}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:כוכב השחר|כוכב השחר}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:מצפה כרמים|מצפה כרמים}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:אלון מורה|אלון מורה}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:מעלה מכמש|מעלה מכמש}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:שבי שומרון|שבי שומרון}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:קדומים|קדומים}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:פסגות|פסגות}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:בית אל|בית אל}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:יצהר|יצהר}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:הר ברכה|הר ברכה}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:מודיעין עילית|מודיעין עילית}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:נוקדים|נוקדים}};{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|w:כוכב יעקב|כוכב יעקב}}.