תוכן החוק
1פירושים
בחוק זה –
”רעייה“ כולל היתר רעייה, גרם רעייה וכן הולכת עזים שלא בדרך ציבורית, והפעל ”רעה“ לכל בניניו יתפרש לפי זה;
”מפקח“ פירושו – אדם ששר החקלאות מינהו להיות מפקח לצורך חוק זה;
”שיעור מותר“ פירושו –
(א)לגבי התקופה שמיום היכנס חוק זה לתקפו עד יום כ״ו בסיון תשי״א (30 ביוני 1951) – עז אחת לכל עשרים דונם אדמת בעל, או עז אחת לכל חמישה דונם אדמת שלחין;
(ב)לגבי התקופה מיום כ״ז בסיון תשי״א (1 ביולי 1951) ואילך – עז אחת לכל ארבעים דונם אדמת בעל, או עז אחת לכל עשרה דונם אדמת שלחין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רעייה“ כולל היתר רעייה, גרם רעייה וכן הולכת עזים שלא בדרך ציבורית, והפעל ”רעה“ לכל בניניו יתפרש לפי זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ פירושו – אדם ששר החקלאות מינהו להיות מפקח לצורך חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מותר“ פירושו –
{{ח:תתת|(א)}} לגבי התקופה שמיום היכנס חוק זה לתקפו עד יום כ״ו בסיון תשי״א (30 ביוני 1951) – עז אחת לכל עשרים דונם אדמת בעל, או עז אחת לכל חמישה דונם אדמת שלחין;
{{ח:תתת|(ב)}} לגבי התקופה מיום כ״ז בסיון תשי״א (1 ביולי 1951) ואילך – עז אחת לכל ארבעים דונם אדמת בעל, או עז אחת לכל עשרה דונם אדמת שלחין.2החזקת עזים
לא יחזיק אדם עזים ולא ירען אלא בתחומי הקרקע שבחזקתו ובשיעור המותר; אולם מותר להוליך עזים דרך כל קרקע למקום המרעה המותר לפי סעיף זה, אם הסכים לכך בעל הקרקע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יחזיק אדם עזים ולא ירען אלא בתחומי הקרקע שבחזקתו ובשיעור המותר; אולם מותר להוליך עזים דרך כל קרקע למקום המרעה המותר לפי סעיף זה, אם הסכים לכך בעל הקרקע.3איסור רעייה
על אף האמור בסעיף 2 ובפקודת היערות, לא ירעה אדם עזים –
(א)באזור מיוחד ליער או באזור יער סגור, כמשמעותם בפקודת היערות;
(ב)בכל אזור אחר ששר החקלאות הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כאזור אסור ברעיית עזים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה אכרזת הגנת הצומח (נזקי עזים) (אזורים אסורים ברעיית עזים), תש״ם–1980.
הצג הפניות חיצוניות
- ובפקודת היערות → פקודת היערות
- בפקודת היערות → פקודת היערות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} {{ח:חיצוני|פקודת היערות|ובפקודת היערות}}, לא ירעה אדם עזים –
{{ח:תת|(א)}} באזור מיוחד ליער או באזור יער סגור, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת היערות|בפקודת היערות}};
{{ח:תת|(ב)}} בכל אזור אחר ששר החקלאות הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כאזור אסור ברעיית עזים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת הגנת הצומח (נזקי עזים) (אזורים אסורים ברעיית עזים)|אכרזת הגנת הצומח (נזקי עזים) (אזורים אסורים ברעיית עזים), תש״ם–1980}}.}}4היתר החזקת עזים ורעייתן
שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב החזקת עזים ורעייתן בתנאים שייקבעו בכתב ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב החזקת עזים ורעייתן בתנאים שייקבעו בכתב ההיתר.5עזי בית
על אף האמור בסעיפים 2 ו־3, מותר להחזיק עזים במספר העולה על השיעור המותר, בתחומי החצר הסמוכה לבית בעליהן כשהן כלואות או קשורות וניזונות בתחומי החצר; שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב רעיית העזים האמורות בעונות מסויימות של השנה, אף מחוץ לתחום החצר האמורה אך בתחום הקרקע שבחזקת בעליהן.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, מותר להחזיק עזים במספר העולה על השיעור המותר, בתחומי החצר הסמוכה לבית בעליהן כשהן כלואות או קשורות וניזונות בתחומי החצר; שר החקלאות, או אדם שהורשה לכך על ידיו, רשאי להתיר בכתב רעיית העזים האמורות בעונות מסויימות של השנה, אף מחוץ לתחום החצר האמורה אך בתחום הקרקע שבחזקת בעליהן.6סמכות להיכנס
מפקח רשאי, בכל עת, להיכנס לתחומי כל קרקע שאינה בית או חצר, ולערוך בה בדיקה, אם יש חשש שעוברים בה על הוראה מהוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקח רשאי, בכל עת, להיכנס לתחומי כל קרקע שאינה בית או חצר, ולערוך בה בדיקה, אם יש חשש שעוברים בה על הוראה מהוראות חוק זה.7סמכות לתפוס
(א)ראה המפקח שמספר עזים בקרקע מסויימת עלה על השיעור המותר ברעייה או בהחזקה, או שראה עז רועה בניגוד להוראות חוק זה, רשאי הוא לתפוס עזים עד המספר העולה על השיעור המותר, או את העז הרועה בניגוד להוראות חוק זה, הכל לפי הענין, ולמכרן במחיר שייקבע על ידי מי שנתמנה לכך על ידי שר החקלאות, במינוי שנתפרסם ברשומות.
(ב)בשעת התפיסה יתן המפקח למחזיק העזים קבלה על העזים שתפס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה המפקח שמספר עזים בקרקע מסויימת עלה על השיעור המותר ברעייה או בהחזקה, או שראה עז רועה בניגוד להוראות חוק זה, רשאי הוא לתפוס עזים עד המספר העולה על השיעור המותר, או את העז הרועה בניגוד להוראות חוק זה, הכל לפי הענין, ולמכרן במחיר שייקבע על ידי מי שנתמנה לכך על ידי שר החקלאות, במינוי שנתפרסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בשעת התפיסה יתן המפקח למחזיק העזים קבלה על העזים שתפס.8עבירות וענשים
(א)העובר על הוראה מהוראות סעיפים 2 או 3, או על תנאי שהותנה לפי סעיף 4, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות, או שני העונשים כאחד.
(ב)אדם שנתפסו עזיו על פי סעיף 7, ונתחייב בדין על עבירה על פי סעיף קטן (א), יצווה בית המשפט שמחיר העזים האמורות, כולו או מקצתו, יוחזר לבעל העזים או יוחרם; במקרה שהעזים לא נמכרו לפי סעיף 7, ייקבע מחירם על ידי בית המשפט.
(ג)לא יעיין בית המשפט בתביעה פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (א), שהוגשה נגד אדם שנתפסו עזיו לפי סעיף 7, אם לא הוגש המשפט תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|או 3}}, או על תנאי שהותנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד מאה וחמישים לירות, או שני העונשים כאחד.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שנתפסו עזיו על פי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ונתחייב בדין על עבירה על פי סעיף קטן (א), יצווה בית המשפט שמחיר העזים האמורות, כולו או מקצתו, יוחזר לבעל העזים או יוחרם; במקרה שהעזים לא נמכרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ייקבע מחירם על ידי בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעיין בית המשפט בתביעה פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (א), שהוגשה נגד אדם שנתפסו עזיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, אם לא הוגש המשפט תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים.9תמורה
(א)נתפסו עזים לפי סעיף 7, ולא הוגשה נגד בעליהם תביעה פלילית על עבירה לפי סעיף 8(א) תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים – תוחזר תמורתן לבעל העזים.
(ב)בעל העזים רשאי לתבוע את תמורתן בבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפסו העזים.
(ג)לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף קטן (ב) אלא אם –
(1)לא הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית על עבירה לפי סעיף 8(א) תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים לפי סעיף 7; או
(2)הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית כאמור והוא לא חוייב בדין.
(ד)לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם הוגשה תוך שנה מיום שנתפסו העזים לפי סעיף 7.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתפסו עזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, ולא הוגשה נגד בעליהם תביעה פלילית על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}} תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים – תוחזר תמורתן לבעל העזים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל העזים רשאי לתבוע את תמורתן בבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפסו העזים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף קטן (ב) אלא אם –
{{ח:תתת|(1)}} לא הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}} תוך שלושה חדשים מיום שנתפסו העזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; או
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה נגד בעל העזים תביעה פלילית כאמור והוא לא חוייב בדין.
{{ח:תת|(ד)}} לא יעיין בית משפט בתביעה לפי סעיף קטן (ב), אלא אם הוגשה תוך שנה מיום שנתפסו העזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.10ביצוע ותקנות
שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות להסדר רישום עזים ולהסדר החזקתן של עזים לפי סעיף 5.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות להגנת הצומח (נזקי עזים – מכירה), תשל״ח–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החקלאות ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות להסדר רישום עזים ולהסדר החזקתן של עזים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להגנת הצומח (נזקי עזים – מכירה)|תקנות להגנת הצומח (נזקי עזים – מכירה), תשל״ח–1977}}.}}11תחילת תוקף
תקפו של חוק זה הוא מיום כ״ג בטבת תשי״א (1בינואר 1951).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפו של חוק זה הוא מיום כ״ג בטבת תשי״א (1בינואר 1951).