החקיקה בישראל

חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017 חוק

15
סעיפים
2
פרקים
0
תוספות
21
הגדרות
16
הפניות פנימיות
51
הפניות חיצוניות
13
הערות עריכה
12
תיקונים
היסטוריית תיקונים12 רשומות
ס״ח תשע״ז, 364חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)PDF
תשע״ט, 226חוק שירותי תשלוםPDF
255תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקייםPDF
תש״ף, 14תיקון לחוק שירותי תשלוםPDF
תשפ״ג, 224חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ד, 1104תיקון מס׳ 31 לחוק הבנקאות (רישוי)PDF
1493תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיותPDF
תשפ״ו, 404חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)PDF
ק״ת תשע״ט, 1956צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (דחיית מועד התחילה של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח))PDF
ק״ת תשפ״א, 483צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)PDF
תשפ״ב, 1858צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק)PDF
תשפ״ג, 986צו להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה) (שינוי השיעור והסכומים לעניין צמצום מסגרות אשראי לפי סעיף 9(ג) לחוק) [תשפ״ב] (תיקון)PDF

תוכן החוק

פרק א׳: תיקוני חקיקה

1

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.}}

2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008}}.}}

3תיקונים: ק״ת תשע״ט, תשע״ט, תש״ף

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}}

5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}.}}
פרק ב׳: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראות ראשונות

6הגדרותתיקונים: תשע״ט, תש״ף

בפרק זה –
”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”בנק“, ”המפקח“ ו”שליטה“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי);
”בנק בעל היקף פעילות רחב“, ”הנפקה“, של כרטיס חיוב ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה;
”בנק בעל היקף פעילות צר“ – בנק ששווי נכסיו אינו עולה ביום התחילה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, ”שווי הנכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941;
”חברת כרטיסי חיוב“ – תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב;
”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב;
”חוק כרטיסי חיוב“ – חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 כנוסחו ערב תחילתו של חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”מועד ההפרדה“ – המועד שבו בנק בעל היקף פעילות רחב הפסיק לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב;
”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי)
  • בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11ב
  • סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 5
  • בחוק כרטיסי חיוב → חוק כרטיסי חיוב
  • חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 → חוק כרטיסי חיוב
  • חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 → חוק שירותי תשלום
  • סעיף 6 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 → חוק בנק ישראל #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”בנק“, ”המפקח“ ו”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות רחב“, ”הנפקה“, של כרטיס חיוב ו”תפעול הנפקה“, של כרטיס חיוב – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(2) לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק בעל היקף פעילות צר“ – בנק ששווי נכסיו אינו עולה ביום התחילה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל; לעניין זה, ”שווי הנכסים“, של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ניהול בנקאי תקין“ – הוראות המפקח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת כרטיסי חיוב“ – תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“ ו”מנפיק“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב|בחוק כרטיסי חיוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק כרטיסי חיוב“ – {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב|חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההפרדה“ – המועד שבו בנק בעל היקף פעילות רחב הפסיק לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 6|סעיף 6 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}.

7תחילה ותחולהתיקונים: ק״ת תשע״ט, תשפ״ד

(א)תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה), ואולם –
(1)תחילתו של סעיף 15ב(א) לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, ביום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017);
(2)תחילתו של סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, 18 חודשים מיום התחילה;
(3)תחילתם של סעיפים 7ו ו־7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, שנתיים מיום התחילה;
(4)על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), תחילתם של סעיפים 7ד עד 7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, לעניין בנק בעל היקף פעילות צר, שלוש שנים מיום התחילה;
(5)תחילתו של סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, חודשיים מיום התחילה.
(ב)שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי, בצו, לדחות את תחילתם של הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) או (3) בתקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים; דחייה כאמור יכול שתינתן לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, רשאי בנק בעל היקף פעילות רחב ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה, להמשיך ולשלוט או להחזיק אמצעי שליטה באותה חברה עד תום ארבע שנים ושלושה חודשים מיום התחילה, ואם בתקופה האמורה פחת שיעור החזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברה ל־40% או פחות ו־25% לפחות מאמצעי השליטה בחברה הונפקו לציבור – עד תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום התחילה; על אף האמור בסעיף 27 לחוק הבנקאות (רישוי), שלט או החזיק בנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, בניגוד להוראות סעיף קטן זה, רשאי בית המשפט, למבקש המפקח או לבקשת התאגיד, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
(ד)הוראות סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחו בסעיף 3(3) לחוק זה, לא יחולו על שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של סעיף 7ח כאמור בסעיף קטן (א)(5); לעניין זה, ”שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של סעיף 7ח“ – למעט שעבוד שחודש לאחר יום התחילה כאמור, אלא אם כן הלקוח הוא היחיד הרשאי לחדשו.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 8📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(ביום 31.7.2017)
מועד תחילתו של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).
מועד תחילתו של סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 15ב(א) לחוק מערכות תשלומים → חוק מערכות תשלומים #סעיף 15ב
  • סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ה
  • סעיפים 7ו → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ו
  • ו־7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ז
  • סעיפים 7ד עד 7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ד
  • סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ח
  • ובסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11ב
  • בסעיף 27 לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 27
  • סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ח
  • סעיף 7ח → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ח
  • סעיף 7ח → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום פרסומו {{ח:הערה|(ביום 31.7.2017)}} ({{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} – יום התחילה), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 15ב|סעיף 15ב(א) לחוק מערכות תשלומים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3) לחוק זה}}, ביום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017);
{{ח:תתת|(2)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ה|סעיף 7ה לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, 18 חודשים מיום התחילה;
{{ח:תתת|(3)}} תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ו|סעיפים 7ו}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ז|ו־7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, שנתיים מיום התחילה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|מועד תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ז|סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}} נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).}}
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3), תחילתם של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ד|סעיפים 7ד עד 7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, לעניין בנק בעל היקף פעילות צר, שלוש שנים מיום התחילה;
{{ח:תתת|(5)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ח|סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, חודשיים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת הנגיד, רשאי, בצו, לדחות את תחילתם של הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (א)(2) או (3) בתקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים; דחייה כאמור יכול שתינתן לכלל התאגידים הבנקאיים או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|מועד תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ז|סעיף 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}} נדחה ליום 31.1.2020 (ק״ת תשע״ט, 1956).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|ובסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(2) לחוק זה}}, רשאי בנק בעל היקף פעילות רחב ששלט או שהחזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב ערב יום התחילה, להמשיך ולשלוט או להחזיק אמצעי שליטה באותה חברה עד תום ארבע שנים ושלושה חודשים מיום התחילה, ואם בתקופה האמורה פחת שיעור החזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברה ל־40% או פחות ו־25% לפחות מאמצעי השליטה בחברה הונפקו לציבור – עד תום חמש שנים ושלושה חודשים מיום התחילה; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק הבנקאות (רישוי)}}, שלט או החזיק בנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או בסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, בניגוד להוראות סעיף קטן זה, רשאי בית המשפט, למבקש המפקח או לבקשת התאגיד, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ח|סעיף 7ח לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, לא יחולו על שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ח|סעיף 7ח}} כאמור בסעיף קטן (א)(5); לעניין זה, ”שעבוד שנוצר ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ח|סעיף 7ח}}“ – למעט שעבוד שחודש לאחר יום התחילה כאמור, אלא אם כן הלקוח הוא היחיד הרשאי לחדשו.

8תקנות והוראות ראשונות

(א)שר האוצר והמפקח, לפי הענין, יקבעו תקנות והוראות ראשונות לפי סעיפים 7ה עד 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כנוסחם בסעיף 3(3) לחוק זה, הנדרשות לשם היערכות טכנולוגית של התאגידים הבנקאיים, לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה.
(ב)הנגיד יקבע כללים ראשונים לפי סעיף 36יב1 לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(4) לחוק זה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 7ה עד 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) → חוק הבנקאות (שירות ללקוח) #סעיף 7ה
  • סעיף 36יב1 לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36יב1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר והמפקח, לפי הענין, יקבעו תקנות והוראות ראשונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7ה|סעיפים 7ה עד 7ז לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(3) לחוק זה}}, הנדרשות לשם היערכות טכנולוגית של התאגידים הבנקאיים, לא יאוחר משישה חודשים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} הנגיד יקבע כללים ראשונים לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יב1|סעיף 36יב1 לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(4) לחוק זה}}, לא יאוחר משלושה חודשים מיום התחילה.

9הגבלות בתקופת המעבר לעניין בנק המנפיק כרטיסי חיובתיקונים: ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג, תשפ״ו

(א)בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מהמועד האמור, ולגבי בנק בעל היקף פעילות רחב – מיום התחילה עד תום שלוש שנים ממועד ההפרדה או עד תום חמש שנים מיום התחילה, לפי המאוחר (להלן – תקופת המעבר) יחולו הוראות אלה:
(1)על בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, יחולו הוראות אלה:
(א)הבנק יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה המתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס החיוב;
(ב)מתום שנתיים מיום התחילה ועד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר), לא יבצע הבנק באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי פסקת משנה זו, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום התחילה וחודש עד מועד המעבר לפי סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בכל עת עד מועד המעבר, לשנות בצו, לכלל הבנקים או לסוג מסוים מהם, את השיעור הקבוע בפסקה זו, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי;
(ג)התקשרות של בנק עם חברה מתפעלת לצורך ביצוע תפעול הנפקה לכרטיסי אשראי חדשים שהבנק מנפיק ללקוחותיו כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה;
(2)על בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות אלה:
(א)חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב (להלן – חלוקת ההכנסות), תהיה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות ביניהם שהיה בתוקף ביום ט״ז בסיוון התשע״ה (3 ביוני 2015) (בסעיף זה – המועד הקובע), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהוראות ניהול בנקאי תקין; לא היה הסכם התקשרות בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב במועד הקובע, תהיה חלוקת ההכנסות בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן הורה המפקח אחרת;
(ב)
(ג)
(ב)מתום שנה מיום התחילה ועד למועד שקבע שר האוצר, בשים לב להתפתחות התחרות בשוק תפעול ההנפקה, לא תסרב חברה מתפעלת להתקשר עם בנק או עם בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לשם תפעול הנפקה של כרטיס חיוב שמנפיק הבנק או בעל הרישיון, מטעמים בלתי סבירים.
(ג)
(ד)בסעיף זה –
”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:
(1)חברת כרטיסי חיוב;
(2)חברה אחרת שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותה הפיננסית כמתפעלת הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותה תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
(3)גוף אחר העוסק בתפעול הנפקה ומפוקח על פי דין לעניין פעילות זו;
”חידוש כרטיס אשראי“ – כל אחד מאלה:
(1)חידוש חוזה כרטיס אשראי קיים לפי סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב;
(2)שינוי תנאים בחוזה כרטיס אשראי קיים;
(3)התקשרות עם לקוח שהוא צד לחוזה כרטיס אשראי קיים, בחוזה כרטיס אשראי חדש;
”חוזה כרטיס אשראי קיים“ – חוזה כרטיס אשראי שבו התקשר הבנק עם לקוח לפני יום התחילה;
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
”כרטיס אשראי קיים“ – כרטיס אשראי שהונפק לפי חוזה כרטיס אשראי קיים.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה).
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב → חוק שירותי תשלום #סעיף 5
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
  • סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב → חוק שירותי תשלום #סעיף 5
  • בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מהמועד האמור, ולגבי בנק בעל היקף פעילות רחב – מיום התחילה עד תום שלוש שנים ממועד ההפרדה או עד תום חמש שנים מיום התחילה, לפי המאוחר (להלן – תקופת המעבר) יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הבנק יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה המתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס החיוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתום שנתיים מיום התחילה ועד יום כ״ב באדר ב׳ התשפ״ז (31 במרץ 2027) (בפסקת משנה זו – מועד המעבר), לא יבצע הבנק באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי פסקת משנה זו, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום התחילה וחודש עד מועד המעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 5|סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב}}; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בכל עת עד מועד המעבר, לשנות בצו, לכלל הבנקים או לסוג מסוים מהם, את השיעור הקבוע בפסקה זו, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי;
{{ח:תתתת|(ג)}} התקשרות של בנק עם חברה מתפעלת לצורך ביצוע תפעול הנפקה לכרטיסי אשראי חדשים שהבנק מנפיק ללקוחותיו כאמור בסעיף קטן (ב), תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה;
{{ח:תתת|(2)}} על בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב יחולו, נוסף על הוראות פסקה (1), הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול ההנפקה של כרטיסי חיוב ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב (להלן – חלוקת ההכנסות), תהיה בהתאם להוראות שנקבעו לעניין זה בהסכם ההתקשרות ביניהם שהיה בתוקף ביום ט״ז בסיוון התשע״ה (3 ביוני 2015) (בסעיף זה – המועד הקובע), אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהוראות ניהול בנקאי תקין; לא היה הסכם התקשרות בין הבנק לבין חברת כרטיסי החיוב במועד הקובע, תהיה חלוקת ההכנסות בהתאם להסכמת הצדדים, אלא אם כן הורה המפקח אחרת;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} מתום שנה מיום התחילה ועד למועד שקבע שר האוצר, בשים לב להתפתחות התחרות בשוק תפעול ההנפקה, לא תסרב חברה מתפעלת להתקשר עם בנק או עם בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}, לשם תפעול הנפקה של כרטיס חיוב שמנפיק הבנק או בעל הרישיון, מטעמים בלתי סבירים.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חברת כרטיסי חיוב;
{{ח:תתתת|(2)}} חברה אחרת שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותה הפיננסית כמתפעלת הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותה תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
{{ח:תתתת|(3)}} גוף אחר העוסק בתפעול הנפקה ומפוקח על פי דין לעניין פעילות זו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חידוש כרטיס אשראי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} חידוש חוזה כרטיס אשראי קיים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 5|סעיף 2(ב) לחוק כרטיסי חיוב}};
{{ח:תתתת|(2)}} שינוי תנאים בחוזה כרטיס אשראי קיים;
{{ח:תתתת|(3)}} התקשרות עם לקוח שהוא צד לחוזה כרטיס אשראי קיים, בחוזה כרטיס אשראי חדש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס אשראי קיים“ – חוזה כרטיס אשראי שבו התקשר הבנק עם לקוח לפני יום התחילה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כרטיס אשראי קיים“ – כרטיס אשראי שהונפק לפי חוזה כרטיס אשראי קיים.

9אהגבלות לעניין תפעול הנפקה בתקופה הנוספתתיקונים: תשפ״ו

(א)בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה:
(1)בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב;
(2)בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, במהלך התקופה הנוספת.
(ב)שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם –
(1)להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים;
(2)לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2).
(ג)בסעיף זה –
”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:
(1)תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל;
(2)תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“, ו”תפעול הנפקה“ – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 → חוק שירותי תשלום #סעיף 5
  • בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 → חוק שירותי תשלום
  • בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב;
{{ח:תתת|(2)}} בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, במהלך התקופה הנוספת.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם –
{{ח:תתת|(1)}} להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים;
{{ח:תתת|(2)}} לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“, ו”תפעול הנפקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי)}}; ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ.

10איסור רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיובתיקונים: תשפ״ד

(א)בנק לא ירכוש מבנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב.
(ב)
(ג)אדם המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב אחת, לא ישלוט בחברת כרטיסי חיוב נוספת ולא יחזיק בה יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה; לעניין זה, יראו חברות כרטיסי חיוב שערב יום התחילה נשלטו בידי אותו אדם, כחברת כרטיסי חיוב אחת.
(ד)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק לא ירכוש מבנק בעל היקף פעילות רחב אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} אדם המחזיק יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב אחת, לא ישלוט בחברת כרטיסי חיוב נוספת ולא יחזיק בה יותר מ־5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה; לעניין זה, יראו חברות כרטיסי חיוב שערב יום התחילה נשלטו בידי אותו אדם, כחברת כרטיסי חיוב אחת.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

11הוראת מעבר לעניין שימוש במידע שהגיע לחברת כרטיסי חיוב אגב ביצוע תפעול הנפקה

(א)על אף הוראות כל דין, רשאית חברת כרטיסי חיוב, במהלך תקופת המעבר, לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של לקוח, ובהם בלבד, שהגיעו לידי החברה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב בעבור בנק, לשם פנייה ללקוח לצורך הצעה למתן שירותים כמנפיק ופעילות נלווית לכך, או לצורך הצעה למתן אשראי ופעילות נלווית לכך, וזאת אף בלא שהלקוח נתן את הסכמתו; ביקש לקוח מחברת כרטיסי חיוב שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות, לא תהיה רשאית החברה לעשות שימוש במידע האמור; בסעיף זה, ”פרטי התקשרות“ של לקוח – שם, מען ומספר טלפון.
(ב)ביקשה חברת כרטיסי חיוב לפנות ללקוח לראשונה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיידע אותו בפנייתו הראשונה אליו, בדבר זכותו לבקש שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות שלו.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מחברת כרטיסי חיוב לעשות שימוש במידע שהגיע לידיה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, אם הלקוח נתן לה, לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, את הסכמתו לשימוש במידע בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין, רשאית חברת כרטיסי חיוב, במהלך תקופת המעבר, לעשות שימוש בפרטי ההתקשרות של לקוח, ובהם בלבד, שהגיעו לידי החברה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב בעבור בנק, לשם פנייה ללקוח לצורך הצעה למתן שירותים כמנפיק ופעילות נלווית לכך, או לצורך הצעה למתן אשראי ופעילות נלווית לכך, וזאת אף בלא שהלקוח נתן את הסכמתו; ביקש לקוח מחברת כרטיסי חיוב שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות, לא תהיה רשאית החברה לעשות שימוש במידע האמור; בסעיף זה, ”פרטי התקשרות“ של לקוח – שם, מען ומספר טלפון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקשה חברת כרטיסי חיוב לפנות ללקוח לראשונה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיידע אותו בפנייתו הראשונה אליו, בדבר זכותו לבקש שלא ייעשה שימוש בפרטי ההתקשרות שלו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מחברת כרטיסי חיוב לעשות שימוש במידע שהגיע לידיה כדין לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, אם הלקוח נתן לה, לפני יום התחילה או במהלך תקופת המעבר, את הסכמתו לשימוש במידע בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

12הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראיתיקונים: תשע״ט־2, תשפ״ד־2

(א)מוקמת בזה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (בסעיף זה – הוועדה) שתפעל בתקופה שמיום התחילה ועד תום שש שנים מהמועד האמור (בסעיף זה – תקופת עבודת הוועדה), ואלה חבריה:
(1)המנהל הכללי של משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, והם יהיו יושבי הראש של הוועדה;
(2)הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3)הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון;
(4)הממונה על התחרות;
(5)המפקח על הבנקים;
(6)הממונה על מערכות תשלומים בבנק ישראל.
(ב)תפקידי הוועדה הם:
(1)לעקוב אחר יישום הוראות חוק זה ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי;
(2)לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק זה;
(3)להמליץ לעניין הפעלת הסמכות לפי סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי), כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה.
(ג)הוועדה תפרסם, בתוך 90 ימים ממועד הקמתה, תבחינים מדידים לבחינת הצלחה בהגברת התחרות בשוק הבנקאות; התבחינים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
(ד)בביצוע תפקידיה תביא הוועדה בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
(1)התפתחות התחרות בשוק האשראי בישראל;
(2)השינוי שחל בהיקף האשראי הניתן בשוק האשראי בישראל מיום התחילה;
(3)המחיר שמשלם לקוח בעד קבלת אשראי מגופים פיננסיים, פערי המחירים בין לקוחות מסוגים שונים ושיעור מעבר הלקוחות בין גופים פיננסיים מסוגים שונים;
(4)שמירה על היציבות הפיננסית.
(ה)על אף האמור בכל דין, תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידיה, למעט מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים או מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(2)על אף האמור בפסקה (1), תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידה לפי סעיף קטן (ב)(3), למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי.
(3)חבר הוועדה רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן זה לצורך תפקידי הוועדה בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות.
(4)לא ישתמש אדם במידע האמור בסעיף קטן זה ולא יגלה מידע זה לאחר, אלא בהתאם להוראות פסקה (3); המגלה מידע או עושה שימוש במידע בניגוד להוראה זו, דינו – מאסר שנה.
(5)לעניין זה, ”רשות“ – כל אחת מאלה:
(א)רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון;
(ב)בנק ישראל, לעניין מידע המצוי בידי חטיבת הפיקוח על הבנקים והמחלקה הממונה על מערכות תשלומים;
(ג)רשות ניירות ערך;
(ד)רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, ולעניין מידע אחר שברשותה – אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הוועדה ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין.
(ו)בתקופת עבודתה, תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה; הדין וחשבון יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל.
(ז)הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 11ב
  • בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
  • סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 → חוק התחרות הכלכלית #סעיף 44א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי (בסעיף זה – הוועדה) שתפעל בתקופה שמיום התחילה ועד תום שש שנים מהמועד האמור (בסעיף זה – תקופת עבודת הוועדה), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, והם יהיו יושבי הראש של הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה על התחרות;
{{ח:תתת|(5)}} המפקח על הבנקים;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על מערכות תשלומים בבנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הוועדה הם:
{{ח:תתת|(1)}} לעקוב אחר יישום הוראות חוק זה ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות בשוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} להמליץ לעניין הפעלת הסמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ד) לחוק הבנקאות (רישוי)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(2) לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תפרסם, בתוך 90 ימים ממועד הקמתה, תבחינים מדידים לבחינת הצלחה בהגברת התחרות בשוק הבנקאות; התבחינים יפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} בביצוע תפקידיה תביא הוועדה בחשבון, בין השאר, עניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפתחות התחרות בשוק האשראי בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} השינוי שחל בהיקף האשראי הניתן בשוק האשראי בישראל מיום התחילה;
{{ח:תתת|(3)}} המחיר שמשלם לקוח בעד קבלת אשראי מגופים פיננסיים, פערי המחירים בין לקוחות מסוגים שונים ושיעור מעבר הלקוחות בין גופים פיננסיים מסוגים שונים;
{{ח:תתת|(4)}} שמירה על היציבות הפיננסית.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בכל דין, תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידיה, למעט מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים או מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), תמסור רשות לוועדה, לבקשתה, מידע פרטני הנוגע לגוף פיננסי מסוים, המצוי בידי הרשות והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידה לפי סעיף קטן (ב)(3), למעט מידע שיש בו כדי לזהות לקוח של הגוף הפיננסי.
{{ח:תתת|(3)}} חבר הוועדה רשאי לעשות שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן זה לצורך תפקידי הוועדה בלבד, ורשאי הוא לשם כך לגלותו לעובד רשות.
{{ח:תתת|(4)}} לא ישתמש אדם במידע האמור בסעיף קטן זה ולא יגלה מידע זה לאחר, אלא בהתאם להוראות פסקה (3); המגלה מידע או עושה שימוש במידע בניגוד להוראה זו, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תתת|(5)}} לעניין זה, ”רשות“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון;
{{ח:תתתת|(ב)}} בנק ישראל, לעניין מידע המצוי בידי חטיבת הפיקוח על הבנקים והמחלקה הממונה על מערכות תשלומים;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשות ניירות ערך;
{{ח:תתתת|(ד)}} רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 44א|סעיף 44א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ולעניין מידע אחר שברשותה – אם סבר הממונה שמסירתו נדרשת לעבודת הוועדה ואינה עלולה לגרום נזק לביצוע תפקידי הרשות לפי דין.
{{ח:תת|(ו)}} בתקופת עבודתה, תגיש הוועדה לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על עבודתה והמלצותיה; הדין וחשבון יפורסם באתרי האינטרנט של משרד האוצר ושל בנק ישראל.
{{ח:תת|(ז)}} הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

13הוראות מעבר לעניין מפעיל מערכת ממשק

(א)על אף האמור בסעיף 15ב(א) ו־(ג) לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה, אדם אשר ערב יום התחילה שלט במפעיל או החזיק בו יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט במפעיל או להחזיק, לפי העניין, באותם אמצעי שליטה, עד תום ארבע שנים מיום התחילה, ובלבד שאמצעי השליטה שהוא מחזיק מעל 10% לא יקנו לו, החל ביום התחילה כאמור בסעיף 7(א)(1), זכויות במפעיל, כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ””אמצעי שליטה“, בתאגיד“.
(ב)מתום שנה מיום התחילה וכל עוד משתתפים במערכת הממשק שולטים או מחזיקים ב־50% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במפעיל, או לא פועלת מערכת מבוקרת נוספת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
(1)לא ימנה משתתף במערכת הממשק יותר מדירקטור אחד במפעיל;
(2)רוב הדירקטורים במפעיל ימונו בידי האסיפה הכללית לפי הצעת הוועדה למינוי דירקטורים; היה המפעיל תאגיד בנקאי או הפך לחברה ציבורית, יהיה ניתן לכלול בין הדירקטורים שתציע הוועדה דירקטורים חיצוניים; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות או כמשמעותו בהוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון;
(3)הוועדה למינוי דירקטורים תציע לאסיפה הכללית של המפעיל מועמדים לכהונת דירקטורים, לשם מינוים כאמור בפסקה (2), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים בסעיף 11ה(ב) לפקודת הבנקאות, 1941;
(4)על דירקטור שיוצע בידי הוועדה למינוי דירקטורים, שאינו דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, ועל מינויו, יחולו הוראות סעיפים 239(ד), 241, 244, 245(א), 245(א3), 245(ב), 246, 247 ו־249 לחוק החברות.
(ג)בסעיף זה –
”הוועדה למינוי דירקטורים“ – הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי), שתמנה שלושה חברים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) שבאותו סעיף;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”מפעיל“ ו”מערכת ממשק“ – כהגדרתם בסעיף 15א לחוק מערכות תשלומים, כנוסחו בסעיף 2(3) לחוק זה;
”משתתף“ ו”מערכת מבוקרת“ – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים.
↗ חיצוניות: 20↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 15ב(א) ו־(ג) לחוק מערכות תשלומים → חוק מערכות תשלומים #סעיף 15ב
  • בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ””אמצעי שליטה“, בתאגיד“ → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 1
  • בחוק החברות → חוק החברות
  • חוק החברות → חוק החברות
  • בסעיף 11ה(ב) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 11ה
  • חוק החברות → חוק החברות
  • סעיפים 239(ד) → חוק החברות #סעיף 239
  • 241 → חוק החברות #סעיף 241
  • 244 → חוק החברות #סעיף 244
  • 245(א) → חוק החברות #סעיף 245
  • 245(א3) → חוק החברות #סעיף 245
  • 245(ב) → חוק החברות #סעיף 245
  • 246 → חוק החברות #סעיף 246
  • 247 → חוק החברות #סעיף 247
  • ו־249 לחוק החברות → חוק החברות #סעיף 249
  • סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי) → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) שבאותו סעיף → חוק הבנקאות (רישוי) #סעיף 36א
  • חוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • בסעיף 15א לחוק מערכות תשלומים → חוק מערכות תשלומים #סעיף 15א
  • בחוק מערכות תשלומים → חוק מערכות תשלומים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א) ו־(ג) לחוק מערכות תשלומים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3) לחוק זה}}, אדם אשר ערב יום התחילה שלט במפעיל או החזיק בו יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט במפעיל או להחזיק, לפי העניין, באותם אמצעי שליטה, עד תום ארבע שנים מיום התחילה, ובלבד שאמצעי השליטה שהוא מחזיק מעל 10% לא יקנו לו, החל ביום התחילה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(1)}}, זכויות במפעיל, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ””אמצעי שליטה“, בתאגיד“}}.
{{ח:תת|(ב)}} מתום שנה מיום התחילה וכל עוד משתתפים במערכת הממשק שולטים או מחזיקים ב־50% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במפעיל, או לא פועלת מערכת מבוקרת נוספת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, יחולו לעניין מינוי דירקטורים, כהונתם והפסקת כהונתם, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ימנה משתתף במערכת הממשק יותר מדירקטור אחד במפעיל;
{{ח:תתת|(2)}} רוב הדירקטורים במפעיל ימונו בידי האסיפה הכללית לפי הצעת הוועדה למינוי דירקטורים; היה המפעיל תאגיד בנקאי או הפך לחברה ציבורית, יהיה ניתן לכלול בין הדירקטורים שתציע הוועדה דירקטורים חיצוניים; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או כמשמעותו בהוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה למינוי דירקטורים תציע לאסיפה הכללית של המפעיל מועמדים לכהונת דירקטורים, לשם מינוים כאמור בפסקה (2), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות: דירקטור חיצוני לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, ודירקטור אחר – שיתקיימו בכולם התנאים האמורים {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11ה|בסעיף 11ה(ב) לפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תתת|(4)}} על דירקטור שיוצע בידי הוועדה למינוי דירקטורים, שאינו דירקטור חיצוני לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, ועל מינויו, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 241|241}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245|245(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245|245(א3)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 245|245(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 246|246}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 247|247}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 249|ו־249 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה למינוי דירקטורים“ – הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק הבנקאות (רישוי)}}, שתמנה שלושה חברים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36א|בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) שבאותו סעיף}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ ו”מערכת ממשק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים#סעיף 15א|בסעיף 15א לחוק מערכות תשלומים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3) לחוק זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משתתף“ ו”מערכת מבוקרת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מערכות תשלומים|בחוק מערכות תשלומים}}.

14ביצוע

שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה.