תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרות
1מטרות החוק
חוק זה קובע הסדרים לשמירת יציבות המשק על ידי הפחתת עלות העבודה, במגמה להגדיל את רווחיות היצוא, לשמור על יציבות המחירים, ולהתאים את רמת ההוצאות המוכרות ברשויות מקומיות להכנסותיהן מאוצר המדינה, הכל במטרה לשמור על ריסון תקציבי ולהשיג יעדים כלכליים נוספים; ההסדרים שבחוק זה נלקחו בחשבון בהכנת בסיס לתקציב המדינה לשנת הכספים 1987 ויאפשרו השגת יעדי התקציב לשנת הכספים האמורה ולשנים שלאחריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה קובע הסדרים לשמירת יציבות המשק על ידי הפחתת עלות העבודה, במגמה להגדיל את רווחיות היצוא, לשמור על יציבות המחירים, ולהתאים את רמת ההוצאות המוכרות ברשויות מקומיות להכנסותיהן מאוצר המדינה, הכל במטרה לשמור על ריסון תקציבי ולהשיג יעדים כלכליים נוספים; ההסדרים שבחוק זה נלקחו בחשבון בהכנת בסיס לתקציב המדינה לשנת הכספים 1987 ויאפשרו השגת יעדי התקציב לשנת הכספים האמורה ולשנים שלאחריה.פרק ב׳: הפחתת עלות העבודה
2פרשנות
בפרק זה –
(1)”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”לוח י׳“ – לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(2)לכל מונח אחר תהא המשמעות שיש לו בחוק הביטוח הלאומי.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
- לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(1)|סוג=הגדרה}} ”חוק הביטוח הלאומי“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוח י׳“ – {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי}};
{{ח:תת|(2)}} לכל מונח אחר תהא המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}}.3תשלומי אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי
(א)אוצר המדינה ישלם למוסד מדי חודש תשלומים כמפורט בתוספת, באחוזים מגביית דמי ביטוח לענפי הביטוח באותו חודש; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי להפחית מן התשלומים האמורים בהתחשב בדמי הביטוח שלא הופחתו לפי סעיף 5 ובדמי הביטוח שנקבעו לפי סעיף 6.
(ב)הסכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (א) יועברו למוסד מדי חודש עד היום ה־15 בו.
(ג)הסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) ישולמו למוסד על פי אמדן שקבע המוסד מדי חודש בהתאם לגביית דמי הביטוח הצפויה באותו חודש, ושעליו הודיע המוסד לאוצר המדינה.
(ד)שילם אוצר המדינה בהתאם לאמדן לפי סעיף קטן (ג) סכום קטן או גדול מהסכום שהיה צריך להשתלם לפי סעיף קטן (א), ישולם החסר או יוחזר היתר במועד התשלום הקרוב שלפי סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע המוסד על החסר או היתר, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש שיועד לתשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבו שולם התשלום בפועל; הודיע המוסד על תשלום חסר פחות משבעה ימים לפני מועד התשלום הקרוב – ישולם החסר במועד התשלום שלאחריו.
(ה)לא שילם אוצר המדינה למוסד תשלומים, על פי האמדן האמור בסעיף קטן (ג) או על פי הודעה על תשלום חסר כאמור בסעיף קטן (ד), במועדם, יווספו לסכום האמור (להלן – הסכום שבפיגור) –
(1)תוספת בשיעור של 1.5% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על תשעים ימים, תהיה התוספת החל ביום התשעים ואחד – 3% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו;
(2)החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל של הסכום שבפיגור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלומו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה ישלם למוסד מדי חודש תשלומים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, באחוזים מגביית דמי ביטוח לענפי הביטוח באותו חודש; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי להפחית מן התשלומים האמורים בהתחשב בדמי הביטוח שלא הופחתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} ובדמי הביטוח שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים שאוצר המדינה חייב בתשלומם לפי סעיף קטן (א) יועברו למוסד מדי חודש עד היום ה־15 בו.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים כאמור בסעיף קטן (ב) ישולמו למוסד על פי אמדן שקבע המוסד מדי חודש בהתאם לגביית דמי הביטוח הצפויה באותו חודש, ושעליו הודיע המוסד לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} שילם אוצר המדינה בהתאם לאמדן לפי סעיף קטן (ג) סכום קטן או גדול מהסכום שהיה צריך להשתלם לפי סעיף קטן (א), ישולם החסר או יוחזר היתר במועד התשלום הקרוב שלפי סעיף קטן (ב), לאחר שהודיע המוסד על החסר או היתר, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם בחודש שיועד לתשלום לעומת המדד שפורסם בחודש שבו שולם התשלום בפועל; הודיע המוסד על תשלום חסר פחות משבעה ימים לפני מועד התשלום הקרוב – ישולם החסר במועד התשלום שלאחריו.
{{ח:תת|(ה)}} לא שילם אוצר המדינה למוסד תשלומים, על פי האמדן האמור בסעיף קטן (ג) או על פי הודעה על תשלום חסר כאמור בסעיף קטן (ד), במועדם, יווספו לסכום האמור (להלן – הסכום שבפיגור) –
{{ח:תתת|(1)}} תוספת בשיעור של 1.5% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על תשעים ימים, תהיה התוספת החל ביום התשעים ואחד – 3% מהסכום שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל של הסכום שבפיגור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלומו.4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.}}5הפחתת דמי ביטוח המשתלמים שלא לפי לוח י
על אף האמור בכל דין, אם משתלמים דמי ביטוח שלא על פי הפרטים הנקובים בלוח י׳, יופחתו דמי הביטוח ב־19.9% מדמי הביטוח שהשתלמו ערב תחילתו של חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות סוגי משלמי דמי ביטוח שההפחתה כאמור, כולה או מקצתה, לא תחול עליהם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בלוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, אם משתלמים דמי ביטוח שלא על פי הפרטים הנקובים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|בלוח י׳}}, יופחתו דמי הביטוח ב־19.9% מדמי הביטוח שהשתלמו ערב תחילתו של חוק זה; שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות סוגי משלמי דמי ביטוח שההפחתה כאמור, כולה או מקצתה, לא תחול עליהם.6שינוי שיעורי דמי ביטוח לסוגי מבוטחים
שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי בתקנות לקבוע סוגי מבוטחים מן המנויים בסעיפים 10 ו־186 לחוק הביטוח הלאומי, שישלמו דמי ביטוח שלא לפי השיעורים בלוח י׳ החלים עליהם ויכול שהשיעורים שיוחלו עליהם יעלו על השיעורים המפורטים בלוח י׳.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיפים 10 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 243
- ו־186 לחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 371
- בלוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- בלוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה והרווחה, רשאי בתקנות לקבוע סוגי מבוטחים מן המנויים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 243|בסעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 371|ו־186 לחוק הביטוח הלאומי}}, שישלמו דמי ביטוח שלא לפי השיעורים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|בלוח י׳}} החלים עליהם ויכול שהשיעורים שיוחלו עליהם יעלו על השיעורים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|בלוח י׳}}.7
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978}}.}}8
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בתקנות ההתגוננות האזרחית (היטל ציוד אישי), התש״ל–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות ההתגוננות האזרחית (ערכות מגן)|בתקנות ההתגוננות האזרחית (היטל ציוד אישי), התש״ל–1970}}.}}9תחילה ותחולה
תחילתו של פרק זה ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987) ותחולתו לגבי דמי הביטוח הלאומי ותשלומי אוצר המדינה בעד חודש אפריל 1987 ואילך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} ביום ב׳ בניסן התשמ״ז (1 באפריל 1987) ותחולתו לגבי דמי הביטוח הלאומי ותשלומי אוצר המדינה בעד חודש אפריל 1987 ואילך.10ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצועו של פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.11שמירת דינים ושינוי תוספת
אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה לשר העבודה והרווחה לפי חוק הביטוח הלאומי, ובלבד שאם יחולו שינויים בלוח י׳ ישנה שר העבודה והרווחה בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את התוספת בהתאמה, כך שתשלומי אוצר המדינה לא יעלו על 24.9% מסך הגביה של דמי ביטוח לפי לוח י׳ כפי שהוא ביום תחילתו של פרק זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
- בלוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
- לוח י׳ → חוק הביטוח הלאומי #לוח י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה לשר העבודה והרווחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי}}, ובלבד שאם יחולו שינויים {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|בלוח י׳}} ישנה שר העבודה והרווחה בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} בהתאמה, כך שתשלומי אוצר המדינה לא יעלו על 24.9% מסך הגביה של דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|לוח י׳}} כפי שהוא ביום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.פרק ג׳: רשויות מקומיות
12
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונות רכוש), התשל״ה–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונות רכוש), התשל״ה–1975.}}13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.}}14העלאת ארנונה כללית
(א)לא תגבה רשות מקומית בשל נכס ארנונה כללית (להלן – ארנונה) לשנת הכספים 1987 בסכום שיש בו העלאה של יותר מ־22% מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1986.
(ב)לשנת הכספים 1987 לא תשנה רשות מקומית הנחות כלליות מארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי־תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1986, אלא לטובת החייבים בארנונה.
(ג)שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים לקבוע לרשות מקומית העלאת ארנונה בשיעור העולה על המותר לפי סעיף קטן (א) או שינוי הנחה או תנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף קטן (ב).
(ד)רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, לפי סכום העולה על המותר לה לפי סעיף זה, יחולו על תשלומי היתר ההוראות לענין זה שבחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980.
(ה)לענין רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, בהנחה או בתנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף זה, יקבע שר הפנים כללים לחישוב סכום שיראוהו כתשלום יתר ולקביעת יום שילומו, ולפי זה יחולו ההוראות שבחוק האמור בסעיף קטן (ד).
(ו)סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יחולו בתום שלושה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת; אין הוראות סעיף קטן זה באות לגרוע מהוראות החוק האמור בסעיף קטן (ד) או מסמכות שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- שבחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980 → חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)
- שבחוק האמור בסעיף קטן (ד) → חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)
- החוק האמור בסעיף קטן (ד) → חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תגבה רשות מקומית בשל נכס ארנונה כללית (להלן – ארנונה) לשנת הכספים 1987 בסכום שיש בו העלאה של יותר מ־22% מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1986.
{{ח:תת|(ב)}} לשנת הכספים 1987 לא תשנה רשות מקומית הנחות כלליות מארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי־תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1986, אלא לטובת החייבים בארנונה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים לקבוע לרשות מקומית העלאת ארנונה בשיעור העולה על המותר לפי סעיף קטן (א) או שינוי הנחה או תנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, לפי סכום העולה על המותר לה לפי סעיף זה, יחולו על תשלומי היתר ההוראות לענין זה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|שבחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין רשות מקומית אשר לפני יום קבלת חוק זה בכנסת גבתה ארנונה, כולה או חלקה, בהנחה או בתנאי תשלום שלא כמותר לפי סעיף זה, יקבע שר הפנים כללים לחישוב סכום שיראוהו כתשלום יתר ולקביעת יום שילומו, ולפי זה יחולו ההוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|שבחוק האמור בסעיף קטן (ד)}}.
{{ח:תת|(ו)}} סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) יחולו בתום שלושה חדשים מיום קבלת חוק זה בכנסת; אין הוראות סעיף קטן זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|החוק האמור בסעיף קטן (ד)}} או מסמכות שר הפנים לפי סעיף קטן (ה).פרק ד׳: הארכת תקפו של חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים
15
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה)|בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}.}}16פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך שלושים ימים מיום קבלתו.תוספת
תשלומי אוצר המדינה לפי ענפי הביטוח
>
| פרט | ענף ביטוח | אחוזים מהגביה לענף הביטוח |
| 1 | זיקנה ושאירים | 37.9 |
| 2 | אמהות – עובד ועובד עצמאי | 26.9 |
| 3 | אמהות – מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי | 25 |
| 4 | ילדים | 66.4 |
| 5 | נפגעי תאונות | 100 |
| 6 | נפגעי עבודה | 70.7 |
| 7 | — | |
| 8 | אבטלה | 36.4 |
| 9 | נכות | 30.9 |
| 10 | זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד | 25 |
| 11 | שירות מילואים | 52.7 |
| 12 | סיעוד | 42.9 |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">ענף ביטוח</th><th width="100px">אחוזים מהגביה לענף הביטוח</th></tr>
<tr><td>1</td><td>זיקנה ושאירים</td><td>37.9</td></tr>
<tr><td>2</td><td>אמהות – עובד ועובד עצמאי</td><td>26.9</td></tr>
<tr><td>3</td><td>אמהות – מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי</td><td>25</td></tr>
<tr><td>4</td><td>ילדים</td><td>66.4</td></tr>
<tr><td>5</td><td>נפגעי תאונות</td><td>100</td></tr>
<tr><td>6</td><td>נפגעי עבודה</td><td>70.7</td></tr>
<tr><td>7</td><td>—</td><td> </td></tr>
<tr><td>8</td><td>אבטלה</td><td>36.4</td></tr>
<tr><td>9</td><td>נכות</td><td>30.9</td></tr>
<tr><td>10</td><td>זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד</td><td>25</td></tr>
<tr><td>11</td><td>שירות מילואים</td><td>52.7</td></tr>
<tr><td>12</td><td>סיעוד</td><td>42.9</td></tr>
</table>