החקיקה בישראל

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל״ג–1973 חוק

21
סעיפים
5
פרקים
0
תוספות
0
הגדרות
13
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
6
תיקונים
היסטוריית תיקונים6 רשומות
ס״ח תשל״ג, 267חוק יחסי ממון בין בני זוגPDF
תש״ן, 118תיקוןPDF
תשנ״ה, 136תיקון מס׳ 2PDF
398חוק בית המשפט לענייני משפחהPDF
תשנ״ו, 387ת״טPDF
תשס״ט, 18תיקון מס׳ 4PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק ראשון: הסדר מוסכם

1הסכם ממון

הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון); ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון); ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

2אישור ואימותתיקונים: תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשס״ט

(א)הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב)האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
(ג)בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.
(ג1)הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
(ד)הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, ”התרת נישואין“ – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976 → חוק הנוטריונים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.
{{ח:תת|(ג1)}} הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}}, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה; בחוק זה, ”התרת נישואין“ – לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.
פרק שני: הסדר איזון המשאבים

3תחולת ההסדר

(א)לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.
(ב)בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}}, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2(ג)}}, יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).

4העדר תוצאות במשך הנישואין

אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

5הזכות לאיזון בפקיעת הנישואיןתיקונים: תש״ן, תשס״ט

(א)עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1)נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2)גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על־ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני־הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
(3)נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
(ב)בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
(ג)בסעיף זה, ”כלל נכסי בני הזוג“ – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
{{ח:תתת|(2)}} גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על־ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני־הזוג בשל נזק גוף, או מוות.
{{ח:תתת|(3)}} נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”כלל נכסי בני הזוג“ – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

5אהקדמת המועד לאיזון המשאביםתיקונים: תשס״ט

(א)הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
(1)חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
(א)הליך להתרת נישואין;
(ב)תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;
(2)קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
(ב)בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
(1)ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;
(2)הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;
(3)בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.
(ג)בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.
(ד)בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.
(ה)בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 → חוק מניעת הטרדה מאיימת
  • בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #פרק ב סימן ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הזכות לאיזון משאבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הליך להתרת נישואין;
{{ח:תתתת|(ב)}} תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, צו לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את בטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.

6מימוש הזכות לאיזוןתיקונים: תש״ן, תשס״ט

(א)לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן־זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.
(ב)היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.
(ג)באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.
(ד)בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית־המשפט או בית־הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר –
(1)גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;
(2)הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;
(3)פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג;
(4)פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך איזון המשאבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן־זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.
{{ח:תת|(ב)}} היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.
{{ח:תת|(ד)}} בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית־המשפט או בית־הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר –
{{ח:תתת|(1)}} גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג;
{{ח:תתת|(2)}} הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תיפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר;
{{ח:תתת|(3)}} פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג;
{{ח:תתת|(4)}} פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.

6אמכירת דירת מגורים של בני הזוגתיקונים: תשס״ט

ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע.

7הרחבת בסיס האיזון

נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן־זוג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן־זוג.

8סמכויות מיוחדותתיקונים: תשס״ט

ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
(1)לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4)לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע נכסים נוספים על המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
{{ח:תת|(4)}} לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

9ראיות

ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששויים יאוזן בין בני הזוג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששויים יאוזן בין בני הזוג.

10עסקאות בזכות לאיזוןתיקונים: תשס״ט

זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה.
פרק שלישי: הוראות לכל הסדר

11אמצעים לשמירת זכויות

עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:
(1)לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
(2)לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
(3)לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;
{{ח:תת|(3)}} לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

12אישור לפעולה טעונת הסכמה

היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם ממון או לפי צו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לסעיף 11(2)}}, הסכמת בן הזוג השני ואותו בן זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא היתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.
פרק רביעי: הוראות שונות

13החוק ובתי הדין

(א)חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.
(ב)בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.
{{ח:תת|(ב)}} בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.

14הוראות מעבר

סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ושאר הוראות {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השני}} לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.

15משפט בינלאומי פרטי

על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.

16

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הירושה, תשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}.}}

17שמירת זכויות ודינים

אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959 → חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)
  • סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969 → חוק המקרקעין #סעיף 101
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)|חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי״ט–1959}}, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 101|סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ״ט–1969}}.

18ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

19תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ז׳ בטבת תשל״ד (1 בינואר 1974).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ז׳ בטבת תשל״ד (1 בינואר 1974).