החקיקה בישראל

חוק חסינות מדינות זרות, התשס״ט–2008 חוק

24
סעיפים
9
פרקים
0
תוספות
6
הגדרות
11
הפניות פנימיות
2
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
1
תיקונים
היסטוריית תיקונים1 רשומות
ס״ח תשס״ט, 76חוק חסינות מדינות זרותPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות

1הגדרות

בחוק זה –
”בנק מרכזי“ – לרבות כל רשות המהווה את הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה זרה;
”גוף נפרד“ – רשות שלטונית במדינה זרה, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת מממשלת אותה מדינה;
”מדינה זרה“ – לרבות יחידה מדינית במדינה שהיא מדינה פדרלית, רשויות הממשל במדינה זרה, בעלי תפקידים רשמיים המייצגים את המדינה בביצוע תפקידם, וגוף נפרד;
”נכס מסחרי“ – נכס, למעט נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי, נכס צבאי או נכס של בנק מרכזי, המוחזק בישראל בידי מדינה זרה למטרה מסחרית; לעניין זה יראו נכס המוחזק בישראל בידי מדינה זרה ואינו מיועד למטרה מסוימת, כנכס המוחזק בידיה למטרה מסחרית, אלא אם כן הוכח אחרת;
”נכס צבאי“ – נכס המשמש או המיועד לשמש בקשר לפעילות צבאית, והוא בעל אופי צבאי או שהוא בשליטת רשויות הצבא;
”עסקה מסחרית“ – כל עסקה או פעולה שהיא מתחום המשפט הפרטי ובעלת אופי מסחרי, לרבות הסכם למכר טובין או שירותים, הלוואה או עסקה אחרת, למימון, ערובה או שיפוי, ואשר איננה כרוכה, במהותה, בהפעלת סמכות שלטונית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק מרכזי“ – לרבות כל רשות המהווה את הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה זרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף נפרד“ – רשות שלטונית במדינה זרה, שהיא בעלת אישיות משפטית נפרדת מממשלת אותה מדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדינה זרה“ – לרבות יחידה מדינית במדינה שהיא מדינה פדרלית, רשויות הממשל במדינה זרה, בעלי תפקידים רשמיים המייצגים את המדינה בביצוע תפקידם, וגוף נפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס מסחרי“ – נכס, למעט נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי, נכס צבאי או נכס של בנק מרכזי, המוחזק בישראל בידי מדינה זרה למטרה מסחרית; לעניין זה יראו נכס המוחזק בישראל בידי מדינה זרה ואינו מיועד למטרה מסוימת, כנכס המוחזק בידיה למטרה מסחרית, אלא אם כן הוכח אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס צבאי“ – נכס המשמש או המיועד לשמש בקשר לפעילות צבאית, והוא בעל אופי צבאי או שהוא בשליטת רשויות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה מסחרית“ – כל עסקה או פעולה שהיא מתחום המשפט הפרטי ובעלת אופי מסחרי, לרבות הסכם למכר טובין או שירותים, הלוואה או עסקה אחרת, למימון, ערובה או שיפוי, ואשר איננה כרוכה, במהותה, בהפעלת סמכות שלטונית.
פרק ב׳: חסינות מפני סמכות שיפוט
סימן א׳: חסינות המדינה הזרה

2חסינות מדינה זרה מפני סמכות שיפוט

למדינה זרה תהא חסינות מפני סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, למעט סמכות השיפוט בעניינים פליליים (בחוק זה – חסינות מפני סמכות שיפוט), בכפוף להוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למדינה זרה תהא חסינות מפני סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, למעט סמכות השיפוט בעניינים פליליים (בחוק זה – חסינות מפני סמכות שיפוט), בכפוף להוראות חוק זה.
סימן ב׳: סייגים לחסינות

3עסקה מסחרית

למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה שעילתה עסקה מסחרית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה שעילתה עסקה מסחרית.

4חוזה עבודה

(א)למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שמתקיימים בה כל אלה:
(1)עילת התביעה היא בסמכותו הייחודית של בית דין אזורי לעבודה, לפי כל דין;
(2)עניינה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה נעשתה או אמורה להיעשות בישראל;
(3)בעת שקמה עילת התביעה היה העובד או המועמד לעבודה אזרח ישראלי או מי שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל או באזור; לעניין זה, ”אזור“ – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967.
(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו אם העובד או המועמד לעבודה היה, בעת פתיחת ההליך, אזרח המדינה הזרה ולא היה תושב ישראל.
(ג)בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שלא מתקיימים בה התנאים המפורטים בסעיף זה, תהא למדינה הזרה חסינות מפני סמכות השיפוט, גם אם עילתה עסקה מסחרית כאמור בסעיף 3.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עילת התביעה היא בסמכותו הייחודית של בית דין אזורי לעבודה, לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} עניינה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה נעשתה או אמורה להיעשות בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} בעת שקמה עילת התביעה היה העובד או המועמד לעבודה אזרח ישראלי או מי שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל או באזור; לעניין זה, ”אזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם העובד או המועמד לעבודה היה, בעת פתיחת ההליך, אזרח המדינה הזרה ולא היה תושב ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שלא מתקיימים בה התנאים המפורטים בסעיף זה, תהא למדינה הזרה חסינות מפני סמכות השיפוט, גם אם עילתה עסקה מסחרית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

5נזיקין

למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בשל עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף או לרכוש מוחשי, ובלבד שהעוולה נעשתה בישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בשל עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף או לרכוש מוחשי, ובלבד שהעוולה נעשתה בישראל.

6זכויות בנכסים

למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה ובהליכים כמפורט להלן:
(1)בתביעה שעניינה זכות או עניין אחר שיש למדינה הזרה בנכס מקרקעין בישראל, בתביעה שעניינה חזקה או שימוש של מדינה זרה בנכס מקרקעין בישראל, ובתביעה שעניינה חובה של המדינה הזרה הנובעת מזכות, מעניין אחר, מחזקה או משימוש כאמור;
(2)בתביעה או בהליכים שעניינם זכות או עניין אחר של המדינה הזרה בנכסים בישראל שהגיעו אליה בירושה, במתנה, או כזכייה ברכוש בלא בעלים, ובתביעה או בהליכים שעניינם חובה הנובעת מזכות או מעניין אחר כאמור;
(3)בהליכים שעניינם עיזבונות, נכסי חסויים, הליכי חדלות פירעון או ניהול נאמנויות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה ובהליכים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} בתביעה שעניינה זכות או עניין אחר שיש למדינה הזרה בנכס מקרקעין בישראל, בתביעה שעניינה חזקה או שימוש של מדינה זרה בנכס מקרקעין בישראל, ובתביעה שעניינה חובה של המדינה הזרה הנובעת מזכות, מעניין אחר, מחזקה או משימוש כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בתביעה או בהליכים שעניינם זכות או עניין אחר של המדינה הזרה בנכסים בישראל שהגיעו אליה בירושה, במתנה, או כזכייה ברכוש בלא בעלים, ובתביעה או בהליכים שעניינם חובה הנובעת מזכות או מעניין אחר כאמור;
{{ח:תת|(3)}} בהליכים שעניינם עיזבונות, נכסי חסויים, הליכי חדלות פירעון או ניהול נאמנויות.

7קניין רוחני

למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בענייני קניין רוחני כהגדרתה בסעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, שעניינה –
(1)זכות המדינה הזרה בקניין רוחני;
(2)טענה על הפרה בישראל, בידי המדינה הזרה, של זכות בקניין רוחני.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה בענייני קניין רוחני כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 40|בסעיף 40(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, שעניינה –
{{ח:תת|(1)}} זכות המדינה הזרה בקניין רוחני;
{{ח:תת|(2)}} טענה על הפרה בישראל, בידי המדינה הזרה, של זכות בקניין רוחני.

8תביעה נגד אנייה או מטען

(א)למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה נגד אנייה שבעת פתיחת ההליך היתה בבעלות המדינה הזרה או שהיתה מופעלת בידי המדינה הזרה, ובתביעה נגד מטען של אנייה שבעת פתיחת ההליך היה בבעלות המדינה הזרה, אם בעת שקמה עילת התביעה היו האנייה או המטען, לפי העניין, בשימוש למטרה מסחרית.
(ב)בסעיף זה ”בעלות“, באנייה או במטען – לרבות חזקה, שליטה, או זיקה קניינית אחרת של המדינה הזרה באנייה או במטען.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה נגד אנייה שבעת פתיחת ההליך היתה בבעלות המדינה הזרה או שהיתה מופעלת בידי המדינה הזרה, ובתביעה נגד מטען של אנייה שבעת פתיחת ההליך היה בבעלות המדינה הזרה, אם בעת שקמה עילת התביעה היו האנייה או המטען, לפי העניין, בשימוש למטרה מסחרית.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה ”בעלות“, באנייה או במטען – לרבות חזקה, שליטה, או זיקה קניינית אחרת של המדינה הזרה באנייה או במטען.
סימן ג׳: ויתור על חסינות

9ויתור על חסינות מכוח הסכמה

(א)למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט אם ויתרה עליה במפורש ובכתב, או אם ויתרה עליה בהודעה לבית המשפט בכתב או בעל פה.
(ב)ויתור לפי סעיף זה יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים, מראש או בדיעבד, ויכול שיוגבל בסייגים.
(ג)ראש משלחת דיפלומטית של מדינה זרה בישראל או מי שממלא בפועל תפקיד כאמור, מוסמך לוותר על החסינות לפי סעיף זה, בשם המדינה הזרה, ולעניין חסינות בהליך שמקורו בחוזה שהמדינה הזרה צד לו – מוסמך לוותר כאמור גם מי שהתקשר בחוזה בשם המדינה הזרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לאחר לוותר על החסינות בשם המדינה הזרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט אם ויתרה עליה במפורש ובכתב, או אם ויתרה עליה בהודעה לבית המשפט בכתב או בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} ויתור לפי סעיף זה יכול שיינתן דרך כלל או לעניין מסוים, מראש או בדיעבד, ויכול שיוגבל בסייגים.
{{ח:תת|(ג)}} ראש משלחת דיפלומטית של מדינה זרה בישראל או מי שממלא בפועל תפקיד כאמור, מוסמך לוותר על החסינות לפי סעיף זה, בשם המדינה הזרה, ולעניין חסינות בהליך שמקורו בחוזה שהמדינה הזרה צד לו – מוסמך לוותר כאמור גם מי שהתקשר בחוזה בשם המדינה הזרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לאחר לוותר על החסינות בשם המדינה הזרה.

10ויתור על חסינות מכוח התנהגות

(א)למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה שכנגד או בהליכי צד שלישי, אם המדינה הזרה היא שפתחה בהליך בבית משפט, או שהצטרפה להליך בבית המשפט והפכה להיות בעל דין.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מדינה זרה שהצטרפה להליך בהתקיים באחד מאלה:
(1)המדינה טוענת לחסינותה מפני סמכות שיפוט;
(2)מטרת המדינה הזרה בהצטרפות להליך היא לטעון לפני בית המשפט לזכות או עניין אחר שיש לה בנכסים המעורבים בהליך או לזכות אחרת העלולה להיות מושפעת מההליך.
(ג)בסעיף זה, ”תביעה שכנגד“ – תביעה שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות או שהסעד המבוקש בה אינו שונה ואינו עולה על הסעד המבוקש בתביעה המקורית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה שכנגד או בהליכי צד שלישי, אם המדינה הזרה היא שפתחה בהליך בבית משפט, או שהצטרפה להליך בבית המשפט והפכה להיות בעל דין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מדינה זרה שהצטרפה להליך בהתקיים באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה טוענת לחסינותה מפני סמכות שיפוט;
{{ח:תתת|(2)}} מטרת המדינה הזרה בהצטרפות להליך היא לטעון לפני בית המשפט לזכות או עניין אחר שיש לה בנכסים המעורבים בהליך או לזכות אחרת העלולה להיות מושפעת מההליך.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”תביעה שכנגד“ – תביעה שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות או שהסעד המבוקש בה אינו שונה ואינו עולה על הסעד המבוקש בתביעה המקורית.

11בוררות

(א)הסכימה מדינה זרה, בכתב, למסור לבוררות סכסוך אשר התעורר או עשוי להתעורר בעתיד, לא תהא למדינה הזרה חסינות מפני סמכות שיפוט, לגבי הליכים בבית משפט הקשורים לבוררות, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם הבוררות.
(ב)הוראות סעיף זה לא יחולו על הסכם בוררות בין מדינות שחלות עליו הוראות המשפט הבין־לאומי הפומבי, למעט הסכם כאמור שאחד הצדדים לו הוא גוף נפרד שאינו בנק מרכזי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסכימה מדינה זרה, בכתב, למסור לבוררות סכסוך אשר התעורר או עשוי להתעורר בעתיד, לא תהא למדינה הזרה חסינות מפני סמכות שיפוט, לגבי הליכים בבית משפט הקשורים לבוררות, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם הבוררות.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הסכם בוררות בין מדינות שחלות עליו הוראות המשפט הבין־לאומי הפומבי, למעט הסכם כאמור שאחד הצדדים לו הוא גוף נפרד שאינו בנק מרכזי.

12מועד לטענת חסינות

(א)מדינה זרה תעלה טענה לחסינות מפני סמכות שיפוט בהזדמנות הראשונה ולא יאוחר מן המועד שבו היא טוענת לראשונה לגופה של התביעה.
(ב)לא העלתה המדינה הזרה טענה לחסינות מפני סמכות שיפוט עד המועד האמור בסעיף קטן (א), יראו אותה כאילו ויתרה על חסינותה.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יראו מדינה זרה כאילו ויתרה על חסינותה אם העלתה טענה לחסינות מיד כשנודעו לה העובדות שבשלהן היא זכאית לחסינות, והיא לא ידעה ולא היתה צריכה לדעת על עובדות אלה במועד האמור בסעיף קטן (א).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מדינה זרה תעלה טענה לחסינות מפני סמכות שיפוט בהזדמנות הראשונה ולא יאוחר מן המועד שבו היא טוענת לראשונה לגופה של התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא העלתה המדינה הזרה טענה לחסינות מפני סמכות שיפוט עד המועד האמור בסעיף קטן (א), יראו אותה כאילו ויתרה על חסינותה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יראו מדינה זרה כאילו ויתרה על חסינותה אם העלתה טענה לחסינות מיד כשנודעו לה העובדות שבשלהן היא זכאית לחסינות, והיא לא ידעה ולא היתה צריכה לדעת על עובדות אלה במועד האמור בסעיף קטן (א).
סימן ד׳: סדרי דין

13המצאת מסמכים למדינה זרה

(א)תובענה שהוגשה נגד מדינה זרה, במטרה לפתוח בהליך משפטי נגדה ופסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה, יומצאו, באמצעות משרד החוץ, למשרד החוץ של המדינה הזרה.
(ב)כתבי בי־דין בהליך שהמדינה הזרה צד לו, שאינם מנויים בסעיף קטן (א), יומצאו למדינה הזרה באמצעות בא כוחה באותו הליך, ואם הדבר אינו אפשרי – יימסרו בדרך האמורה בסעיף קטן (א).
(ג)תגובת המדינה הזרה לתובענה שהוגשה נגדה או לפסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה תינתן בתוך 60 ימים מיום שהומצאו לה; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה.
(ד)סעיף זה לא יחול על המצאת מסמכים לגוף נפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובענה שהוגשה נגד מדינה זרה, במטרה לפתוח בהליך משפטי נגדה ופסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה, יומצאו, באמצעות משרד החוץ, למשרד החוץ של המדינה הזרה.
{{ח:תת|(ב)}} כתבי בי־דין בהליך שהמדינה הזרה צד לו, שאינם מנויים בסעיף קטן (א), יומצאו למדינה הזרה באמצעות בא כוחה באותו הליך, ואם הדבר אינו אפשרי – יימסרו בדרך האמורה בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} תגובת המדינה הזרה לתובענה שהוגשה נגדה או לפסק דין שניתן נגדה בהעדר הגנה תינתן בתוך 60 ימים מיום שהומצאו לה; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה לא יחול על המצאת מסמכים לגוף נפרד.

14פסק דין בהעדר הגנה

הוגשה תביעה נגד מדינה זרה, ולא הגישה המדינה הזרה כתב הגנה במועד, ייתן בית המשפט פסק דין נגדה בהעדר הגנה רק אם שוכנע כי למדינה הזרה אין חסינות מפני סמכות השיפוט שלו, לפי הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תביעה נגד מדינה זרה, ולא הגישה המדינה הזרה כתב הגנה במועד, ייתן בית המשפט פסק דין נגדה בהעדר הגנה רק אם שוכנע כי למדינה הזרה אין חסינות מפני סמכות השיפוט שלו, לפי הוראות חוק זה.
פרק ג׳: חסינות מפני הליכי הוצאה לפועל

15חסינות המדינה הזרה מפני הליכי הוצאה לפועל

(א)לנכסיה של מדינה זרה תהא חסינות מפני הליכי הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת של בית משפט בישראל.
(ב)לא יוטל על מדינה זרה ועל אדם הפועל בשמה של מדינה זרה קנס או מאסר, בשל אי־קיום פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל שניתן נגד המדינה הזרה.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו על פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל בעניינים פליליים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנכסיה של מדינה זרה תהא חסינות מפני הליכי הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת של בית משפט בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוטל על מדינה זרה ועל אדם הפועל בשמה של מדינה זרה קנס או מאסר, בשל אי־קיום פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל שניתן נגד המדינה הזרה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בישראל בעניינים פליליים.

16סייג לחסינות

על אף הוראות סעיף 15(א), לנכסי מדינה זרה המפורטים להלן, לא תהא חסינות לפי הסעיף האמור:
(1)נכס מסחרי;
(2)נכס בישראל אשר הגיע למדינה הזרה בירושה, במתנה או כזכייה ברכוש בלא בעלים;
(3)נכס מקרקעין בישראל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}}, לנכסי מדינה זרה המפורטים להלן, לא תהא חסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|הסעיף האמור}}:
{{ח:תת|(1)}} נכס מסחרי;
{{ח:תת|(2)}} נכס בישראל אשר הגיע למדינה הזרה בירושה, במתנה או כזכייה ברכוש בלא בעלים;
{{ח:תת|(3)}} נכס מקרקעין בישראל.

17ויתור על חסינות

(א)לנכסי מדינה זרה לא תהא חסינות לפי סעיף 15 אם המדינה הזרה ויתרה עליה במפורש ובכתב, או אם ויתרה עליה בהודעה לבית המשפט בכתב או בעל פה.
(ב)ויתור לפי סעיף זה יכול שיינתן דרך כלל או לגבי נכס מסוים, מראש או בדיעבד, ויכול שיוגבל בסייגים, ובלבד שוויתור לגבי נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי או נכס של בנק מרכזי, יינתן במפורש.
(ג)ויתור של מדינה זרה על חסינות מפני סמכות שיפוט, שניתן לפי סעיפים 9 או 10 לא ייחשב כוויתור לפי סעיף זה.
(ד)ויתור לפי סעיף זה לא יחול על נכס צבאי.
(ה)ראש משלחת דיפלומטית של מדינה זרה בישראל או מי שממלא בפועל תפקיד כאמור, מוסמך לוותר על החסינות לפי סעיף זה בשם המדינה הזרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לאחר לוותר על החסינות בשם המדינה הזרה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לנכסי מדינה זרה לא תהא חסינות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} אם המדינה הזרה ויתרה עליה במפורש ובכתב, או אם ויתרה עליה בהודעה לבית המשפט בכתב או בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} ויתור לפי סעיף זה יכול שיינתן דרך כלל או לגבי נכס מסוים, מראש או בדיעבד, ויכול שיוגבל בסייגים, ובלבד שוויתור לגבי נכס דיפלומטי, נכס קונסולרי או נכס של בנק מרכזי, יינתן במפורש.
{{ח:תת|(ג)}} ויתור של מדינה זרה על חסינות מפני סמכות שיפוט, שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10}} לא ייחשב כוויתור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} ויתור לפי סעיף זה לא יחול על נכס צבאי.
{{ח:תת|(ה)}} ראש משלחת דיפלומטית של מדינה זרה בישראל או מי שממלא בפועל תפקיד כאמור, מוסמך לוותר על החסינות לפי סעיף זה בשם המדינה הזרה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לאחר לוותר על החסינות בשם המדינה הזרה.

18הוצאה לפועל נגד נכסי גוף נפרד

על אף הוראות סעיף 15(א) לא תהא לנכסי גוף נפרד, למעט בנק מרכזי, חסינות מפני הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת שנתן בית משפט בישראל, אלא אם כן סמכות השיפוט של בית המשפט מקורה בוויתור על חסינות מפני סמכות השיפוט, שניתן לפי סעיפים 9 או 10.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}} לא תהא לנכסי גוף נפרד, למעט בנק מרכזי, חסינות מפני הוצאה לפועל של פסק דין או של החלטה אחרת שנתן בית משפט בישראל, אלא אם כן סמכות השיפוט של בית המשפט מקורה בוויתור על חסינות מפני סמכות השיפוט, שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10}}.
פרק ד׳: הוראות שונות

19הודעה ליועץ המשפטי לממשלה

(א)העלתה מדינה זרה טענה לחסינות לפי חוק זה, תמסור הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
(ב)עלתה בבית המשפט שאלה של חסינות מדינה זרה לפי חוק זה, ולא נמסרה על כך הודעה לפי סעיף קטן (א), ימסור בית המשפט הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העלתה מדינה זרה טענה לחסינות לפי חוק זה, תמסור הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} עלתה בבית המשפט שאלה של חסינות מדינה זרה לפי חוק זה, ולא נמסרה על כך הודעה לפי סעיף קטן (א), ימסור בית המשפט הודעה על כך ליועץ המשפטי לממשלה.

20החלת החסינות על ישות מדינית שאינה מדינה זרה

שר החוץ, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי לישות מדינית תהא חסינות לפי פרק ב׳ או פרק ג׳ לחוק זה, אף שמעמדה המשפטי הבין־לאומי אינו עולה כדי מעמד של מדינה; צו לפי סעיף זה יכול שיהיה דרך כלל, לסוגי עניינים או לעניין מסוים, ויכול שיוגבל לתקופה קצובה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החוץ, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי לישות מדינית תהא חסינות לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} או {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק זה}}, אף שמעמדה המשפטי הבין־לאומי אינו עולה כדי מעמד של מדינה; צו לפי סעיף זה יכול שיהיה דרך כלל, לסוגי עניינים או לעניין מסוים, ויכול שיוגבל לתקופה קצובה.

21חסינות דיפלומטית וקונסולרית

חוק זה אינו גורע מחסינות דיפלומטית או קונסולרית או מחסינות אחרת החלה בישראל לפי כל דין או נוהג.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מחסינות דיפלומטית או קונסולרית או מחסינות אחרת החלה בישראל לפי כל דין או נוהג.

22מעמד כוחות צבא זרים

על אף האמור בחוק זה, על תביעות בשל מעשה או מחדל שבוצעו בידי כוחות צבא זרים שזכויותיהם ומעמדם בישראל נקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה שלה שייכים כוחות הצבא הזרים, יחולו הוראות הסכם כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בחוק זה, על תביעות בשל מעשה או מחדל שבוצעו בידי כוחות צבא זרים שזכויותיהם ומעמדם בישראל נקבעו בהסכם בין מדינת ישראל לבין המדינה שלה שייכים כוחות הצבא הזרים, יחולו הוראות הסכם כאמור.

23ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר החוץ, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר החוץ, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

24תחולה

חוק זה יחול גם על הליכים שהוגשו לבית המשפט לפני תחילתו, ובלבד שטרם החל הדיון בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יחול גם על הליכים שהוגשו לבית המשפט לפני תחילתו, ובלבד שטרם החל הדיון בהם.