תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ו
בחוק זה –
”תאגיד ממשלתי“ – חברה ממשלתית, חברת־בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק;
”תאגיד מקומי“ – תאגיד אשר לפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
(1)רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
(2)המדינה;
(3)תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;
”החזקה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”מקרקעין“ – כהגדרתם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל;
”מערכת הבטחון“ – צבא־הגנה־לישראל, משרד הבטחון ויחידות הסמך שלו, וחברות ששר הבטחון אחראי עליהן;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”מועצה דתית“ – מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין:
(1)מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
”עסק זעיר, קטן או בינוני“ – עסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני שהוא עוסק פטור, עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, למעט תאגיד שבידי רשות מקומית לפחות מחצית מההון או מחצית מכוח ההצבעה בו וחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”עסק זעיר“ – הוא מעסיק עד חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים;
”עסק קטן“ – הוא מעסיק בין שישה ל־20 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים אך אינו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים שבהגדרה ”עסק זעיר“;
”עסק בינוני“ – הוא מעסיק בין 21 ל־100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים אך אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים שבהגדרה ”עסק זעיר“ או ”עסק קטן“.
↗ חיצוניות: 11📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):
(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):
(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955 → חוק איגודי ערים
- בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
- בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל → חוק-יסוד: מקרקעי ישראל
- בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 → חוק שירותי הדת היהודיים
- בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 9
- סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 21א
- סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 28א
- בחוק המועצה להשכלה גבוהה → חוק המועצה להשכלה גבוהה
- בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
- בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ממשלתי“ – חברה ממשלתית, חברת־בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מקומי“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):}} תאגיד אשר לפחות מחצית ההון או לפחות מחצית כוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי אחר, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(2)}} המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):}} עיריה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):}} כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הבטחון“ – צבא־הגנה־לישראל, משרד הבטחון ויחידות הסמך שלו, וחברות ששר הבטחון אחראי עליהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה דתית“ – מועצה דתית שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
{{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה להשכלה גבוהה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק זעיר, קטן או בינוני“ – עסק זעיר, עסק קטן או עסק בינוני שהוא עוסק פטור, עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט תאגיד שבידי רשות מקומית לפחות מחצית מההון או מחצית מכוח ההצבעה בו וחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק זעיר“ – הוא מעסיק עד חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק קטן“ – הוא מעסיק בין שישה ל־20 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים אך אינו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים שבהגדרה ”עסק זעיר“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק בינוני“ – הוא מעסיק בין 21 ל־100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 20 מיליון שקלים חדשים אך אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, ולא מתקיים לגביו אחד התנאים שבהגדרה ”עסק זעיר“ או ”עסק קטן“.2חובת מכרזתיקונים: תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ב
(א)המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על־פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.
המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על־פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.
(ב)לא יפלה עורך המכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטיה מינית, מעמד אישי, גיל, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה; בסעיף קטן זה, ”מוגבלות“ – לקות פיסית, נפשית או שכלית כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
(ג)לענין סעיף קטן (ב) –
(1)רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין;
(2)אין רואים בהבחנה המתחייבת מאופיו או ממהותו של המכרז, הפליה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על־פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):}} המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על־פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפלה עורך המכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטיה מינית, מעמד אישי, גיל, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה; בסעיף קטן זה, ”מוגבלות“ – לקות פיסית, נפשית או שכלית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין;
{{ח:תתת|(2)}} אין רואים בהבחנה המתחייבת מאופיו או ממהותו של המכרז, הפליה.2אתנאים להשתתפות במכרזתיקונים: תשס״ח, תשע״ו
(א)עורך מכרז לא יקבע תנאי להשתתפות של מציע במכרז, אלא אם כן התנאי מתחייב מאופיו או ממהותו של המכרז.
(א1)במכרז ששווי ההתקשרות הצפוי בו נמוך מחמישים מיליון שקלים חדשים, לא יתנה עורך המכרז את קבלת מסמכי המכרז או את ההשתתפות בו בתשלום בעד מסמכי המכרז או בעד עלות הפקת המכרז אלא במקרים ובסכומים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב)קבע עורך המכרז תנאי בנושא מן הנושאים המנויים בטור א׳ לתוספת, המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור בטור ב׳ לתוספת, או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם עורך המכרז או עם גופים אחרים המנויים בסעיף 2, ינמק את החלטתו במסמכי המכרז.
(ג)שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך מכרז לא יקבע תנאי להשתתפות של מציע במכרז, אלא אם כן התנאי מתחייב מאופיו או ממהותו של המכרז.
{{ח:תת|(א1)}} במכרז ששווי ההתקשרות הצפוי בו נמוך מחמישים מיליון שקלים חדשים, לא יתנה עורך המכרז את קבלת מסמכי המכרז או את ההשתתפות בו בתשלום בעד מסמכי המכרז או בעד עלות הפקת המכרז אלא במקרים ובסכומים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} קבע עורך המכרז תנאי בנושא מן הנושאים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, המציב דרישה מחמירה יותר מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}}, או תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם עורך המכרז או עם גופים אחרים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, ינמק את החלטתו במסמכי המכרז.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.2בעידוד נשים בעסקיםתיקונים: תשס״ג־2
(א)בסעיף זה –
”אישור“ – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
(1)אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה – הוא אינו קרוב של המחזיקה בשליטה;
(2)אם שליש מהדירקטורים אינם נשים – אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה;
”אמצעי שליטה“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”מחזיקה בשליטה“ – נושאת משרה בעסק אשר מחזיקה, לבד או יחד עם נשים אחרות, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ־50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק;
”נושא משרה“ – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק אף אם תוארו שונה;
”עסק“ – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל;
”עסק בשליטת אישה“ – עסק אשר אישה מחזיקה בשליטה בו, ואשר יש לה, לבד או יחד עם נשים אחרות, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו־(2) של ההגדרה אישור;
”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא;
”תצהיר“ – תצהיר של מחזיקה בשליטה שהעסק הוא בשליטת אישה.
(ב)פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – אישור של רואה חשבון כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה – הוא אינו קרוב של המחזיקה בשליטה;
{{ח:תתתת|(2)}} אם שליש מהדירקטורים אינם נשים – אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיקה בשליטה“ – נושאת משרה בעסק אשר מחזיקה, לבד או יחד עם נשים אחרות, במישרין או בעקיפין, בלמעלה מ־50% מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, וכל ממלא תפקיד כאמור בעסק אף אם תוארו שונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – חברה הרשומה בישראל שמניותיה אינן רשומות למסחר בבורסה ולא הוצאו לציבור על פי תשקיף, או שותפות הרשומה בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק בשליטת אישה“ – עסק אשר אישה מחזיקה בשליטה בו, ואשר יש לה, לבד או יחד עם נשים אחרות, היכולת לכוון את פעילותו, ובלבד שהתקיימו הוראות פסקאות (1) ו־(2) של ההגדרה אישור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, ובן זוג של אח, הורה או צאצא;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – תצהיר של מחזיקה בשליטה שהעסק הוא בשליטת אישה.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה, בעת הגשתה, אישור ותצהיר.2גקביעת התאמות לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרז ופרסום נתוניםתיקונים: תשע״ו
(א)עורך המכרז יבחן בכל התקשרות אם אפשר לבצעה באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני, בלי שיהיה בכך כדי לפגוע במוצר, בעבודה או בשירות המבוקשים, ואם הדבר אפשרי – יפעל לקביעת התאמות בתנאי המכרז או ההתקשרות בהתאם.
(ב)שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הבחינה כאמור בסעיף קטן (א), ולעניין התאמת תנאי מכרז או התקשרות של הגופים המנויים בסעיף 2(א), כולם או חלקם, לעסקים זעירים, קטנים או בינוניים.
(ג)גופים המנויים בסעיף 2(א) יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם, או באתר אינטרנט שבו מתפרסמים במשותף פרסומים לכמה מהם, עד 31 במרס של כל שנה, נתונים על שילוב עסקים זעירים, קטנים ובינוניים בהתקשרויותיהם בשנה שחלפה.
(ד)שר האוצר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע בצו את פרטי הנתונים שיפורסמו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והוראות לגבי אופן פרסומם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עורך המכרז יבחן בכל התקשרות אם אפשר לבצעה באמצעות עסק זעיר, קטן או בינוני, בלי שיהיה בכך כדי לפגוע במוצר, בעבודה או בשירות המבוקשים, ואם הדבר אפשרי – יפעל לקביעת התאמות בתנאי המכרז או ההתקשרות בהתאם.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הבחינה כאמור בסעיף קטן (א), ולעניין התאמת תנאי מכרז או התקשרות של הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, כולם או חלקם, לעסקים זעירים, קטנים או בינוניים.
{{ח:תת|(ג)}} גופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} יפרסמו באתרי האינטרנט שלהם, או באתר אינטרנט שבו מתפרסמים במשותף פרסומים לכמה מהם, עד 31 במרס של כל שנה, נתונים על שילוב עסקים זעירים, קטנים ובינוניים בהתקשרויותיהם בשנה שחלפה.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, רשאי לקבוע בצו את פרטי הנתונים שיפורסמו בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), והוראות לגבי אופן פרסומם.2דעידוד משרתי מילואים בעסקים זעירים, קטנים או בינונייםתיקונים: תשפ״ה
(א)בסעיף זה –
”אמצעי שליטה“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”מחזיק בשליטה“ – משרת מילואים פעיל שהוא נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם משרתי מילואים פעילים אחרים, במישרין או בעקיפין, ב־50% או יותר מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק זעיר, קטן או בינוני;
”משרת מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, ששירת שירות מילואים 20 ימים לפחות במהלך 12 החודשים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, על פי אישור המעיד על כך, ואם לא עלה בידו להשיג אישור כאמור – על פי הצהרתו;
”עסק גדול“ – עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, המעסיק יותר מ־100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים.
(ב)פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק אשר משרת מילואים פעיל מחזיק בשליטה בו, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז כאמור, ובלבד שצורפה לה, בעת הגשתה, הצהרה של מחזיק בשליטה שלפיה מתקיימים כל אלה:
(1)הוא משרת שירות מילואים פעיל בעת הגשת הצעתו;
(2)העסק הוא בשליטת משרת מילואים פעיל;
(3)ההצעה אינה של חברת בת של עסק גדול.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
- בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 → חוק שירות המילואים
- בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק בשליטה“ – משרת מילואים פעיל שהוא נושא משרה בעסק אשר מחזיק, לבד או יחד עם משרתי מילואים פעילים אחרים, במישרין או בעקיפין, ב־50% או יותר מכל סוג של אמצעי השליטה בעסק זעיר, קטן או בינוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משרת מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, ששירת שירות מילואים 20 ימים לפחות במהלך 12 החודשים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, על פי אישור המעיד על כך, ואם לא עלה בידו להשיג אישור כאמור – על פי הצהרתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עסק גדול“ – עוסק מורשה או מוסד כספי, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, המעסיק יותר מ־100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק אשר משרת מילואים פעיל מחזיק בשליטה בו, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז כאמור, ובלבד שצורפה לה, בעת הגשתה, הצהרה של מחזיק בשליטה שלפיה מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא משרת שירות מילואים פעיל בעת הגשת הצעתו;
{{ח:תתת|(2)}} העסק הוא בשליטת משרת מילואים פעיל;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה של חברת בת של עסק גדול.3פטור לעסקת חוץ
שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לענין פטור מחובת מכרז להתקשרות בעיסקה עם מי שאינו תושב ישראל, או לענין עיסקה שביצועה נעשה מחוץ למדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לענין פטור מחובת מכרז להתקשרות בעיסקה עם מי שאינו תושב ישראל, או לענין עיסקה שביצועה נעשה מחוץ למדינה.3אהוראות בדבר העדפות מסוימותתיקונים: תשנ״ג־3, תשנ״ה, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ה, תשס״ו, תשע״א, תשע״ג, תשע״ה, תש״ף, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ה־2
(א)הממשלה רשאית לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בענינים הבאים:
(1)העדפה של תוצרת הארץ, ובכלל זה תוצרת אזור כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 (בחוק זה – אזור) ורכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים, והכל אם יוצרה בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או בידי תאגיד הרשום בישראל;
העדפה של תוצרת הארץ, ובכלל זה תוצרת אזור כמשמעותו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 (בחוק זה – אזור), והכל אם יוצרה בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או בידי תאגיד הרשום בישראל;
(2)העדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי, לרבות קביעת התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי כתנאי להשתתפות במכרז, ולרבות קביעת דרישה כאמור בהתקשרויות המבוצעות שלא באמצעות מכרז;
(3)העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לרבות קביעת הוראות בדבר חיוב מי שמתקשר עם מערכת הבטחון לרכוש תוצרת מאזורי עדיפות לאומית, וקביעת הוראות לענין הגבלת מכרזים בידי מערכת הבטחון למציעים מאזורי עדיפות לאומית; לענין פסקה זו, ”אזורי עדיפות לאומית“ – האזורים שנקבעו לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, או אזורים אחרים שקבעה הממשלה, מעת לעת, לענין חוק זה, ופירסמה על כך הודעה ברשומות.
(א1)בסעיף קטן זה, ”אזורי עדיפות לאומית“ – האזורים שנקבעו לפי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חוק לעידוד השקעות הון), ואזורים אחרים שקבעה הממשלה, מעת לעת, לענין ההטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון או לענין חוק זה.
(2)הודעה על קביעת אזורים אחרים לפי פסקה (1) תפורסם ברשומות.
(2א)לענין חוק זה אזור התעשיה עטרות הוא אזור עדיפות לאומית, ולענין תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ח–1998 (להלן – התקנות), יחולו הוראות אלה:
(1)יראו את אזור התעשיה עטרות כ”אזור קו העימות“;
(2)לענין אזור התעשיה עטרות, ההגדרות ”טובין מאזור קו העימות“ ו”שירותים מאזור קו העימות“ ייקראו כך: אחרי ”מתגוררים דרך קבע באזור קו העימות“ ייקראו ”בשטח השיפוט של עיריית ירושלים או באזור א׳“.
(3)שר האוצר ושר הביטחון, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע, בכל הנוגע להתקשרויות של מערכת הביטחון, הוראות בענין העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית והוראות לענין הגבלת מכרזים למציעים מאזורי עדיפות לאומית.
(4)הממשלה רשאית להחליט כי תינתן העדפה לתוצרת מאזורי עדיפות לאומית גם בנוגע להתקשרויות של משרדי ממשלה אחרים; העדפה לפי פסקה זו תינתן בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב)תקנות לפי סעיף קטן (א), ככל שהן חלות על חברה ממשלתית ועל חברת בת ממשלתית, יראו אותן כקביעה של הממשלה לפי סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, והוראות החוק האמור יחולו לענין הקביעה.
(ג)לענין סעיף זה –
(1)”העדפה“ – לרבות בדרך של פיצול ההתקשרות נושא המכרז, בין מציעים של תוצרת הארץ לבין מציעים של תוצרת שאינה תוצרת הארץ, או בין מציעים של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לבין מציעים של תוצרת שלא מאזורים כאמור, לפי הענין, והכל בתנאים, בשיעורים, ועל פי כללים שייקבעו בתקנות;
(2)”תוצרת הארץ“, ”תוצרת אזורי עדיפות לאומית“ – כפי שייקבע בתקנות.
↗ חיצוניות: 8📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 15.7.2015 עד יום 15.7.2030):
(הנוסח הקבוע):
פורסמו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ״ה–1995.
פורסמו תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס״ז–2007.
פורסמו הודעות בדבר קביעת אזורי עדיפות לאומית (י״פ תשנ״ט, 1072; תש״ס, 4358; תשס״ד, 1766; תשס״ו, 2088; תשע״ד, 6814).
ראו רשימת אזורי עדיפות לאומית באתר משרד הכלכלה והתעשייה.
פורסמו תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ח–1998.
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
- בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
- סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 40ד
- סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 → חוק לעידוד השקעות הון #סעיף 40ד
- חוק לעידוד השקעות הון → חוק לעידוד השקעות הון
- תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ח–1998 → תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית)
- סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 4
- החוק האמור → חוק החברות הממשלתיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בענינים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 15.7.2015 עד יום 15.7.2030):}} העדפה של תוצרת הארץ, ובכלל זה תוצרת אזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}} (בחוק זה – אזור) ורכישת טקסטיל בעבור מערכת הביטחון והמשרד לביטחון הפנים, והכל אם יוצרה בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או בידי תאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} העדפה של תוצרת הארץ, ובכלל זה תוצרת אזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}} (בחוק זה – אזור), והכל אם יוצרה בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או בידי תאגיד הרשום בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} העדפה בשל התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי, לרבות קביעת התחייבות לשיתוף פעולה עסקי בינלאומי או לרכש גומלין בינלאומי כתנאי להשתתפות במכרז, ולרבות קביעת דרישה כאמור בהתקשרויות המבוצעות שלא באמצעות מכרז;
{{ח:תתת|(3)}} העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לרבות קביעת הוראות בדבר חיוב מי שמתקשר עם מערכת הבטחון לרכוש תוצרת מאזורי עדיפות לאומית, וקביעת הוראות לענין הגבלת מכרזים בידי מערכת הבטחון למציעים מאזורי עדיפות לאומית; לענין פסקה זו, ”אזורי עדיפות לאומית“ – האזורים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 40ד|סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}, או אזורים אחרים שקבעה הממשלה, מעת לעת, לענין חוק זה, ופירסמה על כך הודעה ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ)|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי)|תקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”אזורי עדיפות לאומית“ – האזורים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון#סעיף 40ד|סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}} (להלן – חוק לעידוד השקעות הון), ואזורים אחרים שקבעה הממשלה, מעת לעת, לענין ההטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|חוק לעידוד השקעות הון}} או לענין חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על קביעת אזורים אחרים לפי פסקה (1) תפורסם ברשומות.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות בדבר קביעת אזורי עדיפות לאומית (י״פ תשנ״ט, 1072; תש״ס, 4358; תשס״ד, 1766; תשס״ו, 2088; תשע״ד, 6814).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://apps.economy.gov.il/Apps/DevelopmentAreas/NationalPriorityAreas.aspx|רשימת אזורי עדיפות לאומית}} באתר משרד הכלכלה והתעשייה.}}
{{ח:תתת|(2א)}} לענין חוק זה אזור התעשיה עטרות הוא אזור עדיפות לאומית, ולענין {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית)|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ח–1998}} (להלן – התקנות), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} יראו את אזור התעשיה עטרות כ”אזור קו העימות“;
{{ח:תתתת|(2)}} לענין אזור התעשיה עטרות, ההגדרות ”טובין מאזור קו העימות“ ו”שירותים מאזור קו העימות“ ייקראו כך: אחרי ”מתגוררים דרך קבע באזור קו העימות“ ייקראו ”בשטח השיפוט של עיריית ירושלים או באזור א׳“.
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר ושר הביטחון, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים לקבוע, בכל הנוגע להתקשרויות של מערכת הביטחון, הוראות בענין העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית והוראות לענין הגבלת מכרזים למציעים מאזורי עדיפות לאומית.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית)|תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית להחליט כי תינתן העדפה לתוצרת מאזורי עדיפות לאומית גם בנוגע להתקשרויות של משרדי ממשלה אחרים; העדפה לפי פסקה זו תינתן בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א), ככל שהן חלות על חברה ממשלתית ועל חברת בת ממשלתית, יראו אותן כקביעה של הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|החוק האמור}} יחולו לענין הקביעה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} ”העדפה“ – לרבות בדרך של פיצול ההתקשרות נושא המכרז, בין מציעים של תוצרת הארץ לבין מציעים של תוצרת שאינה תוצרת הארץ, או בין מציעים של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית לבין מציעים של תוצרת שלא מאזורים כאמור, לפי הענין, והכל בתנאים, בשיעורים, ועל פי כללים שייקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(2)}} ”תוצרת הארץ“, ”תוצרת אזורי עדיפות לאומית“ – כפי שייקבע בתקנות.3בסייג להתקשרותתיקונים: תשנ״ה
הממשלה רשאית להורות בצו, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי המדינה או תאגיד ממשלתי לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה כאמור בסעיף 2 עם מדינת חוץ מסוימת או עם ספק חוץ מסוים מטעמים שבמדיניות חוץ; הוראה כאמור תפורסם ברשומות, והיא לא תחול לענין מכרז שפורסם קודם לפרסומה; ניתנה הוראה כאמור לחברה ממשלתית או לחברה בת ממשלתית, יחולו הוראות סעיף 3א(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה רשאית להורות בצו, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, כי המדינה או תאגיד ממשלתי לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} עם מדינת חוץ מסוימת או עם ספק חוץ מסוים מטעמים שבמדיניות חוץ; הוראה כאמור תפורסם ברשומות, והיא לא תחול לענין מכרז שפורסם קודם לפרסומה; ניתנה הוראה כאמור לחברה ממשלתית או לחברה בת ממשלתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ב)}}.4פטור ממכרז, מכרז סגור ודרכי עריכת מכרזתיקונים: תשנ״ג־3
(א)שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות –
(1)סכומים או סוגי עיסקאות ונהלים לסיווג עיסקאות, שלגביהם, על אף האמור בסעיף 2 –
(א)לא תהיה חובה לערוך מכרז כלל;
(ב)לא תהיה חובה לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור ותנאיו של מכרז כזה;
(2)סוגי עיסקאות שבהן תהיה ההשתתפות במכרז מותנית בתנאים שייקבעו;
(3)סוגי עיסקאות שבהן ניתן לנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו מתאימות, וכללים לניהול המשא ומתן;
(4)צורת המכרזים ודרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות מחירים, ואופן פרסומם של המכרזים ברבים;
(5)אופן הרכבתן ואיושן של ועדות מכרזים, ואמות המידה לבחירת ההצעות המתאימות;
(6)הוראות מיוחדות ותנאים מיוחדים למכרזים לסוגיהם השונים של המוסדות והתאגידים שחוק זה חל עליהם;
(7)כל ענין אחר הנראה לו דרוש לשם ניהול תקין והוגן של עיסקאות ובמטרה להבטיח את קבלת ההצעות שיעניקו את מרב היתרונות למי שערך את המכרז.
(ב)בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו, בין היתר, פטורים מחובת מכרז להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ולהתקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ותנאים למתן פטורים כאמור.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993.
פורסמו תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ״ג–1993, לעניין התקשרויות של מערכת הביטחון.
פורסמו תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש״ע–2010, לעניין התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה.
פורסמו תקנות חובת המכרזים (התקשרויות משרד הבריאות הנדרשות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ״א–2020.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} סכומים או סוגי עיסקאות ונהלים לסיווג עיסקאות, שלגביהם, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} –
{{ח:תתתת|(א)}} לא תהיה חובה לערוך מכרז כלל;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא תהיה חובה לערוך מכרז פומבי אלא מכרז סגור ותנאיו של מכרז כזה;
{{ח:תתת|(2)}} סוגי עיסקאות שבהן תהיה ההשתתפות במכרז מותנית בתנאים שייקבעו;
{{ח:תתת|(3)}} סוגי עיסקאות שבהן ניתן לנהל משא ומתן עם המציעים שהצעותיהם נמצאו מתאימות, וכללים לניהול המשא ומתן;
{{ח:תתת|(4)}} צורת המכרזים ודרכי הזמנתן וקבלתן של הצעות מחירים, ואופן פרסומם של המכרזים ברבים;
{{ח:תתת|(5)}} אופן הרכבתן ואיושן של ועדות מכרזים, ואמות המידה לבחירת ההצעות המתאימות;
{{ח:תתת|(6)}} הוראות מיוחדות ותנאים מיוחדים למכרזים לסוגיהם השונים של המוסדות והתאגידים שחוק זה חל עליהם;
{{ח:תתת|(7)}} כל ענין אחר הנראה לו דרוש לשם ניהול תקין והוגן של עיסקאות ובמטרה להבטיח את קבלת ההצעות שיעניקו את מרב היתרונות למי שערך את המכרז.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו, בין היתר, פטורים מחובת מכרז להתקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש ולהתקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז, ותנאים למתן פטורים כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים|תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון)|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ״ג–1993}}, לעניין התקשרויות של מערכת הביטחון.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה)|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש״ע–2010}}, לעניין התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות משרד הבריאות הנדרשות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה)|תקנות חובת המכרזים (התקשרויות משרד הבריאות הנדרשות לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה) (הוראת שעה), התשפ״א–2020}}.}}5התקשרויות של מערכת הביטחון, תאגיד מקומי ומוסד להשכלה גבוההתיקונים: תשס״ג, תשס״ו־2, תשע״ג־2
(א)לגבי עיסקאות של מערכת הבטחון, יבוא לענין סעיפים 3 ו־4 במקום שר האוצר, שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב)לגבי עסקאות של תאגיד מקומי, יבוא, לענין סעיפים 3 ו־4, במקום שר האוצר, שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב1)לגבי עסקאות של חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, תבוא לעניין סעיפים 3 ו־4, במקום שר האוצר, הרשות כהגדרתה בחוק האמור, בהתייעצות עם שר האוצר.
(ג)לגבי עסקאות של מוסד להשכלה גבוהה, לענין סעיפים 3 ו־4, במקום שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יבוא שר החינוך ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
- בחוק האמור → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לגבי עיסקאות של מערכת הבטחון, יבוא לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} במקום שר האוצר, שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתו של תיקון מס׳ 14):}} לגבי עסקאות של תאגיד מקומי, יבוא, לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, במקום שר האוצר, שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב1)}} לגבי עסקאות של חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, תבוא לעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, במקום שר האוצר, הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק האמור}}, בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי עסקאות של מוסד להשכלה גבוהה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, במקום שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יבוא שר החינוך ושר האוצר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת.5אתקנותתיקונים: תשנ״ג־3
(א)תקנות לפי חוק זה ניתן לקבוע דרך כלל, לסוגי עיסקאות, או לסוגי הגופים המתקשרים.
(ב)תקנות לפי חוק זה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי חוק זה ניתן לקבוע דרך כלל, לסוגי עיסקאות, או לסוגי הגופים המתקשרים.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי חוק זה יחולו ככל שאינן סותרות התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.6שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.7ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.8תחילהתיקונים: תשנ״ב, תשנ״ג
(א)תחילתו של חוק זה ביום כ״ה באייר התשנ״ג (16 במאי 1993).
(ב)שר האוצר יגיש לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תקנות כמפורט בסעיף 4 לפני תחילתו של חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ה באייר התשנ״ג (16 במאי 1993).
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר יגיש לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תקנות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} לפני תחילתו של חוק זה.9הוראות מעברתיקונים: תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ה, תשנ״ח־2, תשס״א, תשס״ב־2, תשס״ג־3, תשס״ה
(א)חוק זה לא יחול על התקשרות כתוצאה –
(1)ממכרז פומבי או סגור, מפניה לקבלת הצעות או ממתן התחייבות, והכל אם נעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לכללים ולנהלים שהיו נוהגים לפני תחילתו של החוק;
(2)ממימוש זכות ברירה הכלולה בחוזה שנכרת לפני תחילתו של חוק זה.
(ב)עד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 3א(א) פסקאות (1) או (2) או עד יום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994) לפי המוקדם, ולענין תקנות לפי סעיף 3א(א)(3) – עד כניסתן לתוקף או עד ליום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995) לפי המוקדם, ינהגו המדינה וכל תאגיד ממשלתי בכל הענינים המפורטים בסעיף האמור, לפי הענין, לפי הכללים והנהלים שהיו נהוגים לפני תחילתו של חוק זה.
(ג)
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק זה לא יחול על התקשרות כתוצאה –
{{ח:תתת|(1)}} ממכרז פומבי או סגור, מפניה לקבלת הצעות או ממתן התחייבות, והכל אם נעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לכללים ולנהלים שהיו נוהגים לפני תחילתו של החוק;
{{ח:תתת|(2)}} ממימוש זכות ברירה הכלולה בחוזה שנכרת לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} עד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א) פסקאות (1) או (2)}} או עד יום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994) לפי המוקדם, ולענין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)(3)}} – עד כניסתן לתוקף או עד ליום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995) לפי המוקדם, ינהגו המדינה וכל תאגיד ממשלתי בכל הענינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף האמור}}, לפי הענין, לפי הכללים והנהלים שהיו נהוגים לפני תחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}תוספת
>
| טור א׳ | טור ב׳ |
|
1. ותק –
| דרישה כי למציע ותק של שנה בתחום הרלוונטי להתקשרות במכרז, או ותק בתחום כאמור השווה למשך ביצוע ההתקשרות המתוכנן, לפי הגבוה מביניהם; בכל מקרה, לא תעלה דרישת הוותק על חמש שנים. |
|
2. ניסיון קודם –
| דרישה כי המציע ביצע עבודה אחת קודמת בהיקף כספי או כמותי השווה להיקף העבודה שבמכרז, או כי המציע ביצע עד שלוש עבודות קודמות, שההיקף הכספי או הכמותי של כל אחת מהן שווה למחצית ההיקף כאמור של העבודה שבמכרז. |
|
3. היקף מחזור כספי –
| דרישה כי למציע מחזור כספי שנתי בשיעור של כפל ההיקף הכספי השנתי המוערך לביצוע ההתקשרות שבמכרז, לכל היותר; דרישה כאמור תתייחס לכל היותר לכל אחת משלוש השנים שקדמו להתקשרות. |
|
4. היקף ייצור או הספקה –
| בחוזה לביצוע עסקה בטובין – דרישה להיקף ייצור או הספקה שאינה עולה על כפל ההיקף השנתי הנדרש במסגרת ההתקשרות; דרישה כאמור תתייחס לכל היותר לכל אחת משלוש השנים שקדמו להתקשרות. |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table width="100%">
<tr><th width="30%">טור א׳</th><th width="70%">טור ב׳</th></tr>
<tr id="תוספת פרט 1"><td>
{{ח:תת|1.}} ותק –
</td><td>דרישה כי למציע ותק של שנה בתחום הרלוונטי להתקשרות במכרז, או ותק בתחום כאמור השווה למשך ביצוע ההתקשרות המתוכנן, לפי הגבוה מביניהם; בכל מקרה, לא תעלה דרישת הוותק על חמש שנים.</td></tr>
<tr id="תוספת פרט 2"><td>
{{ח:תת|2.}} ניסיון קודם –
</td><td>דרישה כי המציע ביצע עבודה אחת קודמת בהיקף כספי או כמותי השווה להיקף העבודה שבמכרז, או כי המציע ביצע עד שלוש עבודות קודמות, שההיקף הכספי או הכמותי של כל אחת מהן שווה למחצית ההיקף כאמור של העבודה שבמכרז.</td></tr>
<tr id="תוספת פרט 3"><td>
{{ח:תת|3.}} היקף מחזור כספי –
</td><td>דרישה כי למציע מחזור כספי שנתי בשיעור של כפל ההיקף הכספי השנתי המוערך לביצוע ההתקשרות שבמכרז, לכל היותר; דרישה כאמור תתייחס לכל היותר לכל אחת משלוש השנים שקדמו להתקשרות.</td></tr>
<tr id="תוספת פרט 4"><td>
{{ח:תת|4.}} היקף ייצור או הספקה –
</td><td>בחוזה לביצוע עסקה בטובין – דרישה להיקף ייצור או הספקה שאינה עולה על כפל ההיקף השנתי הנדרש במסגרת ההתקשרות; דרישה כאמור תתייחס לכל היותר לכל אחת משלוש השנים שקדמו להתקשרות.</td></tr>
</table>