החקיקה בישראל

חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות), התשנ״ד–1994 חוק

18
סעיפים
1
פרקים
1
תוספות
10
הגדרות
14
הפניות פנימיות
24
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
2
תיקונים
היסטוריית תיקונים2 רשומות
ס״ח תשנ״ד, 123חוק זכיון ים המלח (תכנון ובניה) (הוראות שעה לעבודות מסוימות)PDF
תשנ״ה, 130חוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה)PDF

תוכן החוק

1הגדרות ופרשנות

(א)בחוק זה –
”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון שבתוספת לחוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961;
”בעל הזכיון“ ו”המפעל“ – כמשמעותו בשטר הזכיון;
”שטח הזכיון“ – הקרקעות החכורות, הקרקעות השמורות וים המלח, כמשמעותם בשטר הזכיון;
”הועדה“ – הועדה שהוקמה לפי סעיף 2;
”ועדת הערר“ – ועדת הערר שהוקמה לפי סעיף 3;
”הועדה המחוזית“ – הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום;
”הועדה המקומית“ – הועדה המקומית לתכנון ולבניה ששטח הזכיון נמצא בתחומה;
”חוק התכנון“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
”יום התחילה“ – יום קבלתו של חוק זה בכנסת;
”העבודות“ – כל אחת מן העבודות המפורטות בתוספת.
(ב)לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו בחוק התכנון ובתקנות שלפיו, זולת אם משתמע אחרת.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • שבתוספת לחוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961 → חוק זכיון ים המלח #תוספת
  • בשטר הזכיון → חוק זכיון ים המלח #תוספת
  • בשטר הזכיון → חוק זכיון ים המלח #תוספת
  • חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
  • בחוק התכנון → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטר הזכיון“ – שטר הזכיון {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שבתוספת לחוק זכיון ים המלח, התשכ״א–1961}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הזכיון“ ו”המפעל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שטח הזכיון“ – הקרקעות החכורות, הקרקעות השמורות וים המלח, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|בשטר הזכיון}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הערר“ – ועדת הערר שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המחוזית“ – הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה המקומית“ – הועדה המקומית לתכנון ולבניה ששטח הזכיון נמצא בתחומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום קבלתו של חוק זה בכנסת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העבודות“ – כל אחת מן העבודות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}} ובתקנות שלפיו, זולת אם משתמע אחרת.

2הועדה

(א)מוקמת בזה ועדה שסמכותה תהיה להציב דרישות בקשר עם ביצוע העבודות, בהתאם לחוק זה, ולפקח על מילוין.
(ב)הועדה תהיה מורכבת מחברים אלה:
(1)יושב ראש הועדה המחוזית או נציגו;
(2)מתכנן מחוז הדרום או נציגו;
(3)יושב ראש הועדה המקומית או נציגו;
(4)מהנדס הועדה המקומית או נציגו;
(5)נציג השר לאיכות הסביבה;
(6)נציג שר האוצר;
(7)נציג שר התעשיה והמסחר;
(8)נציג שר התיירות;
(9)חבר שאינו עובד המדינה או עובד רשות מקומית, הבקיא בענייני תכנון ובניה, שמינה שר הפנים.
(ג)יושב ראש הועדה המחוזית יכהן כיושב ראש הועדה ובהעדרו יכהן כאמור יושב ראש הועדה המקומית.
(ד)מהנדס הועדה המקומית ישמש מזכיר הועדה.
(ה)לשכות התכנון המחוזית והמקומית ששטח הזכיון נמצא בתחומן, יתנו לועדה סיוע מינהלי ומקצועי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדה שסמכותה תהיה להציב דרישות בקשר עם ביצוע העבודות, בהתאם לחוק זה, ולפקח על מילוין.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה מורכבת מחברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש הועדה המחוזית או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} מתכנן מחוז הדרום או נציגו;
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הועדה המקומית או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} מהנדס הועדה המקומית או נציגו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג השר לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר התעשיה והמסחר;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שר התיירות;
{{ח:תתת|(9)}} חבר שאינו עובד המדינה או עובד רשות מקומית, הבקיא בענייני תכנון ובניה, שמינה שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה המחוזית יכהן כיושב ראש הועדה ובהעדרו יכהן כאמור יושב ראש הועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} מהנדס הועדה המקומית ישמש מזכיר הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} לשכות התכנון המחוזית והמקומית ששטח הזכיון נמצא בתחומן, יתנו לועדה סיוע מינהלי ומקצועי.

3ועדת ערר

(א)מוקמת בזה ועדת משנה של המועצה הארצית שתשמש ועדת ערר שבסמכותה לדון בעררים על החלטות הועדה.
(ב)ועדת הערר תהיה מורכבת מחברים אלה:
(1)יושב ראש המועצה הארצית או נציגו, והוא יכהן כיושב ראש ועדת הערר;
(2)נציגי שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר המשפטים, שר התיירות ושר התעשיה והמסחר; היו בין חברי המועצה הארצית לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק התכנון נציגים של השרים האמורים, יהיו נציגים אלה חברי ועדת הערר;
(3)שני חברי המועצה הארצית שתבחר המועצה מבין החברים לפי סעיף 2(ב)(3) עד 2(ב)(14) לחוק התכנון, ובלבד שאחד מהם יהיה מבין החברים לפי סעיף 2(ב)(5) או 2(ב)(13).
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2(ב)(2) לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #סעיף 2
  • סעיף 2(ב)(3) עד 2(ב)(14) לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #סעיף 2
  • סעיף 2(ב)(5) → חוק התכנון והבניה #סעיף 2
  • או 2(ב)(13) → חוק התכנון והבניה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדת משנה של המועצה הארצית שתשמש ועדת ערר שבסמכותה לדון בעררים על החלטות הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תהיה מורכבת מחברים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המועצה הארצית או נציגו, והוא יכהן כיושב ראש ועדת הערר;
{{ח:תתת|(2)}} נציגי שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר המשפטים, שר התיירות ושר התעשיה והמסחר; היו בין חברי המועצה הארצית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 2|סעיף 2(ב)(2) לחוק התכנון}} נציגים של השרים האמורים, יהיו נציגים אלה חברי ועדת הערר;
{{ח:תתת|(3)}} שני חברי המועצה הארצית שתבחר המועצה מבין החברים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 2|סעיף 2(ב)(3) עד 2(ב)(14) לחוק התכנון}}, ובלבד שאחד מהם יהיה מבין החברים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 2|סעיף 2(ב)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 2|או 2(ב)(13)}}.

4הוראות כלליות

(א)במילוי תפקידיהן, רשאיות הועדה וועדת הערר להתייעץ בכל אדם, גוף או רשות, כפי שימצאו לנכון.
(ב)הוראות סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק התכנון, למעט סעיף 48, יחולו על הועדה ועל ועדת הערר, בשינויים המחויבים.
(ג)לענין תשלום פיצויים יחולו הוראות פרק ט׳ לחוק התכנון בשינויים אלה:
(1)יראו את הוראותיו של חוק זה המתירות את ביצוע העבודות כאילו היו תכנית;
(2)במקום הועדה המקומית יבוא בעל הזכיון;
(3)בקביעת הפגיעה במקרקעין ומידתה יובאו בחשבון הזכויות שהיו לבעל הזכיון, לפי שטר הזכיון, עובר ליום התחילה;
(4)בעל הזכיון יהיה רשאי, אף הוא, להגיש ערעור לבית המשפט על החלטת הועדה המחוזית לפי סעיף 198 לחוק התכנון.
(ד)התוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970, ותקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ״ב–1992, יחולו על העבודות בשינויים המחויבים; ואולם הועדה רשאית לפטור את בעל הזכיון ממילוי הוראה מהוראות התקנות האמורות, אם סברה כי מן הראוי לעשות כן כדי לאזן בין שיקולים כאמור בסעיף 7.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #פרק ב סימן ו
  • סעיף 48 → חוק התכנון והבניה #סעיף 48
  • פרק ט׳ לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #פרק ט
  • שטר הזכיון → חוק זכיון ים המלח #תוספת
  • סעיף 198 לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #סעיף 198
  • התוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970 → תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) #תוספת 2
  • ותקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ״ב–1992 → תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידיהן, רשאיות הועדה וועדת הערר להתייעץ בכל אדם, גוף או רשות, כפי שימצאו לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק התכנון}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 48|סעיף 48}}, יחולו על הועדה ועל ועדת הערר, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין תשלום פיצויים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ט|פרק ט׳ לחוק התכנון}} בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו את הוראותיו של חוק זה המתירות את ביצוע העבודות כאילו היו תכנית;
{{ח:תתת|(2)}} במקום הועדה המקומית יבוא בעל הזכיון;
{{ח:תתת|(3)}} בקביעת הפגיעה במקרקעין ומידתה יובאו בחשבון הזכויות שהיו לבעל הזכיון, לפי {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שטר הזכיון}}, עובר ליום התחילה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הזכיון יהיה רשאי, אף הוא, להגיש ערעור לבית המשפט על החלטת הועדה המחוזית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 198|סעיף 198 לחוק התכנון}}.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)#תוספת 2|התוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|ותקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ״ב–1992}}, יחולו על העבודות בשינויים המחויבים; ואולם הועדה רשאית לפטור את בעל הזכיון ממילוי הוראה מהוראות התקנות האמורות, אם סברה כי מן הראוי לעשות כן כדי לאזן בין שיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.

5ביצוע עבודות

(א)מבלי לגרוע מהאמור בהוראות שטר הזכיון ובכפוף להן, ועל אף האמור בחוק התכנון, יראו את העבודות כאילו הותרה עשייתן על פי חוק התכנון, בכפוף להוראות חוק זה, ובלבד שתחילת ביצוען של העבודות תהיה לפני תום שנה מיום התחילה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות חוק זה לא יחולו על עבודה מן העבודות שלא נמסר לגביה מידע ראשוני בתוך המועד האמור בסעיף 6.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שטר הזכיון → חוק זכיון ים המלח #תוספת
  • בחוק התכנון → חוק התכנון והבניה
  • חוק התכנון → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבלי לגרוע מהאמור בהוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שטר הזכיון}} ובכפוף להן, ועל אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}}, יראו את העבודות כאילו הותרה עשייתן על פי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}}, בכפוף להוראות חוק זה, ובלבד שתחילת ביצוען של העבודות תהיה לפני תום שנה מיום התחילה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות חוק זה לא יחולו על עבודה מן העבודות שלא נמסר לגביה מידע ראשוני בתוך המועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.

6מסירת מידע על העבודותתיקונים: תשנ״ה

(א)בעל הזכיון ימציא לועדה, תוך 21 ימים מיום התחילה, מידע מפורט בדבר כל אחת מן העבודות (להלן – מידע ראשוני); יושב ראש הועדה רשאי להאריך את תקופת מסירת המידע הראשוני ב־7 ימים נוספים.
(ב)המידע הראשוני יומצא ככל הניתן במתכונת הדומה לבקשה לקבלת היתר בצירוף ההצהרות, ההתחייבויות והחתימות הנדרשות בהגשת בקשה כאמור.
(ג)הועדה רשאית לדרוש בכתב מבעל הזכיון, תוך 90 ימים מיום ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995), מידע נוסף שיהיה דרוש לה למטרות חוק זה, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה ומסמכי סקר אחרים (להלן – מידע נוסף).
(ד)מידע נוסף שבידי בעל הזכיון יומצא לועדה מיד עם קבלת דרישתה, ומידע נוסף שאינו בידיו יושג או יוכן על ידו ויוגש במועד שתקבע הועדה.
(ה)בעל הזכיון רשאי להמשיך בביצוע העבודות בתוך המועדים שנקבעו בסעיף זה או לפיו, למסירת מידע ראשוני או מידע נוסף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון ימציא לועדה, תוך 21 ימים מיום התחילה, מידע מפורט בדבר כל אחת מן העבודות (להלן – מידע ראשוני); יושב ראש הועדה רשאי להאריך את תקופת מסירת המידע הראשוני ב־7 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ב)}} המידע הראשוני יומצא ככל הניתן במתכונת הדומה לבקשה לקבלת היתר בצירוף ההצהרות, ההתחייבויות והחתימות הנדרשות בהגשת בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לדרוש בכתב מבעל הזכיון, תוך 90 ימים מיום ט״ו באדר א׳ התשנ״ה (15 בפברואר 1995), מידע נוסף שיהיה דרוש לה למטרות חוק זה, לרבות תסקיר השפעה על הסביבה ומסמכי סקר אחרים (להלן – מידע נוסף).
{{ח:תת|(ד)}} מידע נוסף שבידי בעל הזכיון יומצא לועדה מיד עם קבלת דרישתה, ומידע נוסף שאינו בידיו יושג או יוכן על ידו ויוגש במועד שתקבע הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} בעל הזכיון רשאי להמשיך בביצוע העבודות בתוך המועדים שנקבעו בסעיף זה או לפיו, למסירת מידע ראשוני או מידע נוסף.

7דרישות הועדה

הועדה רשאית, בהודעה בכתב לבעל הזכיון שתימסר תוך 15 ימים מקבלת המידע הראשוני או מקבלת כל מידע נוסף, להציב דרישות לגבי ביצוע העבודות, אם מצאה כי הדבר נחוץ כדי לאזן בין שיקולים של איכות הסביבה לבין ביצוע העבודות ומטרות הזכיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועדה רשאית, בהודעה בכתב לבעל הזכיון שתימסר תוך 15 ימים מקבלת המידע הראשוני או מקבלת כל מידע נוסף, להציב דרישות לגבי ביצוע העבודות, אם מצאה כי הדבר נחוץ כדי לאזן בין שיקולים של איכות הסביבה לבין ביצוע העבודות ומטרות הזכיון.

8ערר

(א)בעל הזכיון וכן ארבעה מחברי הועדה כאחד רשאים לערור, בפני ועדת הערר, על החלטות הועדה; הודעת הערר תימסר תוך 5 ימים מיום מתן ההחלטה, ונימוקי הערר יימסרו תוך 10 ימים מיום ההודעה.
(ב)הועדה תהיה המשיבה בערר, ובערר שהגישו ארבעה מחברי הועדה יהיה גם בעל הזכיון משיב; העורר ימציא העתק מהודעת הערר ונימוקיו למשיב והמשיב יהיה רשאי להגיש את תשובתו תוך 10 ימים מיום המצאת נימוקי הערר.
(ג)ועדת הערר רשאית לאשר את החלטות הועדה, לשנותן או לבטלן, להחזירן לועדה לשיקול מחדש, עם הוראות נוספות או בלעדיהן, וליתן כל החלטה אחרת שהועדה רשאית לתתה, ושיקוליה יהיו כאמור בסעיף 7.
(ד)ועדת הערר תתן החלטתה בערר תוך 30 ימים מיום הגשתו.
(ה)ועדת הערר רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים הקבועים בסעיף זה ב־7 ימים נוספים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון וכן ארבעה מחברי הועדה כאחד רשאים לערור, בפני ועדת הערר, על החלטות הועדה; הודעת הערר תימסר תוך 5 ימים מיום מתן ההחלטה, ונימוקי הערר יימסרו תוך 10 ימים מיום ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה המשיבה בערר, ובערר שהגישו ארבעה מחברי הועדה יהיה גם בעל הזכיון משיב; העורר ימציא העתק מהודעת הערר ונימוקיו למשיב והמשיב יהיה רשאי להגיש את תשובתו תוך 10 ימים מיום המצאת נימוקי הערר.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר רשאית לאשר את החלטות הועדה, לשנותן או לבטלן, להחזירן לועדה לשיקול מחדש, עם הוראות נוספות או בלעדיהן, וליתן כל החלטה אחרת שהועדה רשאית לתתה, ושיקוליה יהיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}}.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הערר תתן החלטתה בערר תוך 30 ימים מיום הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר רשאית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים הקבועים בסעיף זה ב־7 ימים נוספים.

9צו ביניים לאי־ביצוע עבודה

(א)הוגשה הודעת ערר לא יהיה בהחלטת הועדה כדי למנוע או לעכב את בעל הזכיון מלהמשיך ולבצע את העבודות, ולא יהיה בהמשך הביצוע כדי לפטור את בעל הזכיון ממילוי הדרישות שהציבה הועדה לפי סעיף 7; ואולם יושב ראש ועדת הערר רשאי, עד למועד קיום הדיון הראשון בערר, ליתן צו ביניים על אי ביצוע עבודה, אם קיים לדעתו חשש סביר שביצוע העבודה יגרום לקביעת עובדות בלתי הפיכות שיש בהן מפגע חמור; צו הביניים יעמוד בתוקפו עד אשר יבוטל בידי ועדת הערר לפי סעיף קטן (ב), ואם לא בוטל כאמור – עד אשר ועדת הערר תיתן החלטתה בערר או עד תום 30 ימים מיום הגשת הערר, לפי המוקדם.
(ב)ועדת הערר רשאית לבטל צו ביניים שנתן יושב ראש ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), וכן רשאית היא ליתן צו ביניים אם לא ניתן בידי יושב ראש ועדת הערר; צו ביניים שנתנה ועדת הערר יעמוד בתוקפו עד למתן ההחלטה בערר או עד תום 30 ימים מיום הגשת הערר, לפי המוקדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה הודעת ערר לא יהיה בהחלטת הועדה כדי למנוע או לעכב את בעל הזכיון מלהמשיך ולבצע את העבודות, ולא יהיה בהמשך הביצוע כדי לפטור את בעל הזכיון ממילוי הדרישות שהציבה הועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}; ואולם יושב ראש ועדת הערר רשאי, עד למועד קיום הדיון הראשון בערר, ליתן צו ביניים על אי ביצוע עבודה, אם קיים לדעתו חשש סביר שביצוע העבודה יגרום לקביעת עובדות בלתי הפיכות שיש בהן מפגע חמור; צו הביניים יעמוד בתוקפו עד אשר יבוטל בידי ועדת הערר לפי סעיף קטן (ב), ואם לא בוטל כאמור – עד אשר ועדת הערר תיתן החלטתה בערר או עד תום 30 ימים מיום הגשת הערר, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר רשאית לבטל צו ביניים שנתן יושב ראש ועדת הערר לפי סעיף קטן (א), וכן רשאית היא ליתן צו ביניים אם לא ניתן בידי יושב ראש ועדת הערר; צו ביניים שנתנה ועדת הערר יעמוד בתוקפו עד למתן ההחלטה בערר או עד תום 30 ימים מיום הגשת הערר, לפי המוקדם.

10עונשין

(א)בוצעה עבודה מבלי שבעל הזכיון מסר לגביה מידע ראשוני או מידע נוסף כאמור בסעיף 6, או לא קיים בעל הזכיון לגבי העבודה דרישה או החלטה לפי סעיפים 7 או 8, או הפר צו ביניים שניתן לפי סעיף 9, יראו כאילו בוצעה העבודה בסטיה מהיתר ויחולו הוראות פרק י׳ לחוק התכנון, ובלבד שנקיטת הליך לפי הוראות הפרק האמור נגד בעל הזכיון תהיה טעונה אישור היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)הגיש בעל הזכיון ערר על דרישה למתן מידע נוסף לפי סעיף 6(ג), לא יינקט נגדו הליך כאמור בסעיף קטן (א) בשל ביצוע עבודה מבלי שמסר את המידע האמור כל עוד לא נדחה הערר בידי ועדת הערר או חלף המועד להמצאת המידע הנוסף, הכל לפי האירוע המאוחר יותר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק י׳ לחוק התכנון → חוק התכנון והבניה #פרק י
  • הפרק האמור → חוק התכנון והבניה #פרק י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בוצעה עבודה מבלי שבעל הזכיון מסר לגביה מידע ראשוני או מידע נוסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, או לא קיים בעל הזכיון לגבי העבודה דרישה או החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}}, או הפר צו ביניים שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יראו כאילו בוצעה העבודה בסטיה מהיתר ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנון}}, ובלבד שנקיטת הליך לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|הפרק האמור}} נגד בעל הזכיון תהיה טעונה אישור היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל הזכיון ערר על דרישה למתן מידע נוסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ג)}}, לא יינקט נגדו הליך כאמור בסעיף קטן (א) בשל ביצוע עבודה מבלי שמסר את המידע האמור כל עוד לא נדחה הערר בידי ועדת הערר או חלף המועד להמצאת המידע הנוסף, הכל לפי האירוע המאוחר יותר.

11סוללות הגנה

תוך שנה מיום התחילה רשאים שר הפנים ושר התיירות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להחיל בצו את הוראות חוק זה, בשינויים המתחייבים בנסיבות הענין שייקבעו בצו, על סוללות בים המלח להגנה על מיתקנים ומבנים מפני עליית מפלס המים בבריכות אידוי, ובלבד שצו כאמור לא יטיל חובות על בעל הזכיון אלא בהסכמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תוך שנה מיום התחילה רשאים שר הפנים ושר התיירות, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להחיל בצו את הוראות חוק זה, בשינויים המתחייבים בנסיבות הענין שייקבעו בצו, על סוללות בים המלח להגנה על מיתקנים ומבנים מפני עליית מפלס המים בבריכות אידוי, ובלבד שצו כאמור לא יטיל חובות על בעל הזכיון אלא בהסכמתו.

12עבודות בקרקעות השמורות

(א)בעל הזכיון יהיה רשאי, בכפוף להוראות שטר הזכיון ועל פי הסכם עם רשות שמורות הטבע, לבצע בתחום הקרקעות השמורות –
(1)קידוחי מים, הנחת קווי מים וחשמל עבור הקידוחים ופריצת דרכים לאתרי הקידוחים;
(2)כריה וחציבה לצורך ביצוע העבודות, באתרים המסומנים במפה בקנה מידה של 1:20,000 שתופקד במשרדי הועדה המקומית ורשות שמורות הטבע;
(3)פריצת דרכים לאתרי הכריה והחציבה כאמור בפסקה (2), בתוואים המסומנים במפה האמורה.
(ב)ההסכם האמור בסעיף קטן (א) יכלול הוראות בדבר ביצוע עבודות ושיקום אתרים לפי הנחיות של אדריכל נוף, ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי רשות שמורות הטבע.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שטר הזכיון → חוק זכיון ים המלח #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון יהיה רשאי, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק זכיון ים המלח#תוספת|שטר הזכיון}} ועל פי הסכם עם רשות שמורות הטבע, לבצע בתחום הקרקעות השמורות –
{{ח:תתת|(1)}} קידוחי מים, הנחת קווי מים וחשמל עבור הקידוחים ופריצת דרכים לאתרי הקידוחים;
{{ח:תתת|(2)}} כריה וחציבה לצורך ביצוע העבודות, באתרים המסומנים במפה בקנה מידה של 1:20,000 שתופקד במשרדי הועדה המקומית ורשות שמורות הטבע;
{{ח:תתת|(3)}} פריצת דרכים לאתרי הכריה והחציבה כאמור בפסקה (2), בתוואים המסומנים במפה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} ההסכם האמור בסעיף קטן (א) יכלול הוראות בדבר ביצוע עבודות ושיקום אתרים לפי הנחיות של אדריכל נוף, ויהיה פתוח לעיון הציבור במשרדי רשות שמורות הטבע.

13קרן שיקום

(א)מוקמת בזה קרן לשיקום אתרים בשטח הזכיון שבהם ביצע בעל הזכיון עבודות של כריה וחציבה למניעת מפגעים בשטח הזכיון ובשטחים אחרים שבהם פועל בעל הזכיון (להלן – הקרן).
(ב)בהנהלת הקרן יהיו שבעה חברים והם:
(1)נציג השר לאיכות הסביבה, והוא יכהן כיושב ראש ההנהלה;
(2)נציג שר האוצר;
(3)נציג שר הפנים;
(4)נציג שר התעשיה והמסחר;
(5)יושב ראש הועדה המקומית או נציגו;
(6)נציג רשות שמורות הטבע;
(7)נציג בעל הזכיון.
(ג)הקרן תנוהל במסגרת המשרד לאיכות הסביבה; כספי הקרן יוצאו לפי החלטות הנהלת הקרן ובאישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר.
(ד)בכל אחת מהשנים התשנ״ד, התשנ״ה והתשנ״ו, ישלם בעל הזכיון לקרן תשלומים כמפורט בתקנות שהותקנו לפי סעיף 120 לפקודת המכרות, בהתאם לסוגים ולכמות החומר שיחצוב ויכרה באדמות השמורות לצורך ביצוע העבודות, או סכום של 500,000 שקלים חדשים לכל אחת מהשנים האמורות, הכל לפי הגבוה יותר; התשלומים ישולמו במועדים שתקבע הנהלת הקרן, ובעל הזכיון לא יהיה חייב בתשלומים נוספים לפי התקנות האמורות לקרן שהוקמה לפיהן.
(ה)בעל הזכיון יהיה רשאי לבקש מן הקרן כי תשתתף בהוצאות שיקום אתרים שיוציא לפי ההסכם האמור בסעיף 12; ביקש כאמור, תקבע הנהלת הקרן את השתתפות הקרן בהוצאות האמורות, בשיעור שייראה לה ראוי בנסיבות הענין.
(ו)השר לאיכות הסביבה רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן ככל שלא נקבעו בסעיף זה, והוא ידווח לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תוך חודשיים מתום כל שנת תקציב על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 120 לפקודת המכרות → פקודת המכרות #סעיף 120
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן לשיקום אתרים בשטח הזכיון שבהם ביצע בעל הזכיון עבודות של כריה וחציבה למניעת מפגעים בשטח הזכיון ובשטחים אחרים שבהם פועל בעל הזכיון (להלן – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} בהנהלת הקרן יהיו שבעה חברים והם:
{{ח:תתת|(1)}} נציג השר לאיכות הסביבה, והוא יכהן כיושב ראש ההנהלה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הפנים;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר התעשיה והמסחר;
{{ח:תתת|(5)}} יושב ראש הועדה המקומית או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} נציג רשות שמורות הטבע;
{{ח:תתת|(7)}} נציג בעל הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן תנוהל במסגרת המשרד לאיכות הסביבה; כספי הקרן יוצאו לפי החלטות הנהלת הקרן ובאישור השר לאיכות הסביבה ושר האוצר.
{{ח:תת|(ד)}} בכל אחת מהשנים התשנ״ד, התשנ״ה והתשנ״ו, ישלם בעל הזכיון לקרן תשלומים כמפורט בתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 120|סעיף 120 לפקודת המכרות}}, בהתאם לסוגים ולכמות החומר שיחצוב ויכרה באדמות השמורות לצורך ביצוע העבודות, או סכום של 500,000 שקלים חדשים לכל אחת מהשנים האמורות, הכל לפי הגבוה יותר; התשלומים ישולמו במועדים שתקבע הנהלת הקרן, ובעל הזכיון לא יהיה חייב בתשלומים נוספים לפי התקנות האמורות לקרן שהוקמה לפיהן.
{{ח:תת|(ה)}} בעל הזכיון יהיה רשאי לבקש מן הקרן כי תשתתף בהוצאות שיקום אתרים שיוציא לפי ההסכם האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}; ביקש כאמור, תקבע הנהלת הקרן את השתתפות הקרן בהוצאות האמורות, בשיעור שייראה לה ראוי בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ו)}} השר לאיכות הסביבה רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן ככל שלא נקבעו בסעיף זה, והוא ידווח לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת תוך חודשיים מתום כל שנת תקציב על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

14חוק מסדיר

(א)תוך שישה חודשים מיום התחילה תגיש הממשלה לכנסת הצעת חוק בדבר דרכי אישור תכניות שיגיש בעל הזכיון לגבי שטח הזכיון אשר יהיו דרושות לשם מתן היתרים לביצוע עבודות שחוק זה אינו חל עליהן, ודרכי הגשת הבקשות להיתרים ומתן ההיתרים (בסעיף זה – החוק המסדיר).
(ב)בעל הזכיון יהיה רשאי לבצע עבודות שחוק זה אינו חל עליהן על פי הליכי התכנון והרישוי שייקבעו לענין זה בחוק המסדיר; ואולם במקרים הבאים תהיה הממשלה רשאית, בצו, באישור הועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת הפנים של הכנסת, להוסיף עבודות לתוספת באופן שיחולו עליהן הוראות חוק זה:
(1)אם הממשלה הגישה את הצעת החוק המסדיר במועד האמור בסעיף קטן (א) והחוק המסדיר לא אושר בכנסת תוך שישה חודשים מיום הגשת ההצעה;
(2)אם כתוצאה מאירוע בלתי צפוי יש צורך בביצוע עבודה למניעת נזק חמור למפעל של בעל הזכיון.
(ג)בעל הזכיון יכין תכניות לגבי שטח הזכיון, כולו או חלקו, כפי שתורה לו הועדה ובמועדים שתקבע הועדה, והכל לשם הכנת תשתית לעבודת מוסדות התכנון לפי החוק המסדיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוך שישה חודשים מיום התחילה תגיש הממשלה לכנסת הצעת חוק בדבר דרכי אישור תכניות שיגיש בעל הזכיון לגבי שטח הזכיון אשר יהיו דרושות לשם מתן היתרים לביצוע עבודות שחוק זה אינו חל עליהן, ודרכי הגשת הבקשות להיתרים ומתן ההיתרים (בסעיף זה – החוק המסדיר).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזכיון יהיה רשאי לבצע עבודות שחוק זה אינו חל עליהן על פי הליכי התכנון והרישוי שייקבעו לענין זה בחוק המסדיר; ואולם במקרים הבאים תהיה הממשלה רשאית, בצו, באישור הועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת הפנים של הכנסת, להוסיף עבודות {{ח:פנימי|תוספת|לתוספת}} באופן שיחולו עליהן הוראות חוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הממשלה הגישה את הצעת החוק המסדיר במועד האמור בסעיף קטן (א) והחוק המסדיר לא אושר בכנסת תוך שישה חודשים מיום הגשת ההצעה;
{{ח:תתת|(2)}} אם כתוצאה מאירוע בלתי צפוי יש צורך בביצוע עבודה למניעת נזק חמור למפעל של בעל הזכיון.
{{ח:תתת|(ג)}} בעל הזכיון יכין תכניות לגבי שטח הזכיון, כולו או חלקו, כפי שתורה לו הועדה ובמועדים שתקבע הועדה, והכל לשם הכנת תשתית לעבודת מוסדות התכנון לפי החוק המסדיר.

15תשריר

(א)כל עבודה שביצועה הושלם בידי בעל הזכיון בשטח הזכיון לפני יום התחילה, וכל שימוש שהיה קיים בקרקע או במבנה בשטח הזכיון לפני יום התחילה, ייראו כאילו הותרו לפי חוק התכנון, ובלבד שהוגשה לגביהם מפה כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)בעל הזכיון יגיש תוך שלושה חודשים מיום התחילה מפה מצבית של שטח הזכיון נכונה ליום התחילה; המפה תוכן בקנה מידה שתקבע הועדה ולפי הנחיותיה.
(ג)אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בזכויות שניתן היה ערב יום התחילה לתבוע בשלן את בעל הזכיון בהליך אזרחי ואין באמור בסעיף זה כדי להקנות זכויות תביעה נגד בעל הזכיון שלא היו קיימות ערב יום התחילה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל עבודה שביצועה הושלם בידי בעל הזכיון בשטח הזכיון לפני יום התחילה, וכל שימוש שהיה קיים בקרקע או במבנה בשטח הזכיון לפני יום התחילה, ייראו כאילו הותרו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון}}, ובלבד שהוגשה לגביהם מפה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בעל הזכיון יגיש תוך שלושה חודשים מיום התחילה מפה מצבית של שטח הזכיון נכונה ליום התחילה; המפה תוכן בקנה מידה שתקבע הועדה ולפי הנחיותיה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בזכויות שניתן היה ערב יום התחילה לתבוע בשלן את בעל הזכיון בהליך אזרחי ואין באמור בסעיף זה כדי להקנות זכויות תביעה נגד בעל הזכיון שלא היו קיימות ערב יום התחילה.

16אגרות

שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים להתקין תקנות בדבר אגרות שישלם בעל הזכיון למימון הוצאות הועדה וועדת הערר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאים להתקין תקנות בדבר אגרות שישלם בעל הזכיון למימון הוצאות הועדה וועדת הערר.

17ביצוע ותקנות

שר הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הפנים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תוספת

>
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th>העבודה</th><th>מיקום העבודה</th><th>מטרות העבודה או כושר ייצור מתוכנן</th><th>מועד סיום מתוכנן</th></tr>
<tr><td>מפעל לייצור מגנזיום מתכתי</td><td>קרקעות חכורות</td><td>27,500 טון בשנה מגנזיום מתכתי. {{ש}} 60,000 טון בשנה כלור ותרכובותיו.</td><td>סוף 1995</td></tr>
<tr><td>מפעל לייצור מלחים</td><td>קרקעות חכורות</td><td>700,000 טון בשנה.</td><td>סוף 1994</td></tr>
<tr><td>הגדלה והרחבה של תחנת כוח קיימת</td><td>קרקעות חכורות</td><td>100 טון/שעה {{ש}} 240 טון קיטור/שעה.</td><td>סוף 1995</td></tr>
<tr><td>הגבהת סוללות קיימות</td><td>ים המלח</td><td>הגבהת מפלס המים בבריכות התעשייתיות.</td><td>סוף 1996</td></tr>
<tr><td>תוספת של קומת משרדים בבנין קיים</td><td>קרקעות חכורות</td><td>&nbsp;</td><td >סוף 1994</td></tr>
<tr><td>אידוי בהמטרה</td><td>ים המלח</td><td>מיתקן ניסוי.</td><td>סוף 1995</td></tr>
<tr><td>מיתקן לייצור אשלג טכני</td><td>קרקעות חכורות</td><td>150,000 טון בשנה.</td><td>סוף 1996</td></tr>
<tr><td>שינויים ושיפורים במיתקני ייצור</td><td>קרקעות חכורות</td><td>הגדלת כושר ייצור אשלג, ברום וכלור.</td><td>סוף 1995</td></tr>
</table>
העבודהמיקום העבודהמטרות העבודה או כושר ייצור מתוכנןמועד סיום מתוכנן
מפעל לייצור מגנזיום מתכתיקרקעות חכורות27,500 טון בשנה מגנזיום מתכתי. 60,000 טון בשנה כלור ותרכובותיו.סוף 1995
מפעל לייצור מלחיםקרקעות חכורות700,000 טון בשנה.סוף 1994
הגדלה והרחבה של תחנת כוח קיימתקרקעות חכורות100 טון/שעה 240 טון קיטור/שעה.סוף 1995
הגבהת סוללות קיימותים המלחהגבהת מפלס המים בבריכות התעשייתיות.סוף 1996
תוספת של קומת משרדים בבנין קייםקרקעות חכורות סוף 1994
אידוי בהמטרהים המלחמיתקן ניסוי.סוף 1995
מיתקן לייצור אשלג טכניקרקעות חכורות150,000 טון בשנה.סוף 1996
שינויים ושיפורים במיתקני ייצורקרקעות חכורותהגדלת כושר ייצור אשלג, ברום וכלור.סוף 1995