החקיקה בישראל

חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 חוק

113
סעיפים
13
פרקים
9
תוספות
33
הגדרות
68
הפניות פנימיות
193
הפניות חיצוניות
13
הערות עריכה
30
תיקונים
היסטוריית תיקונים30 רשומות
ס״ח תשס״א, 183חוק זכויות נפגעי עבירהPDF
390ת״טPDF
תשס״ג, 395חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)PDF
תשס״ה, 11תיקון מס׳ 2PDF
תשס״ו, 244חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןPDF
תשס״ז, 6חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ח, 624תיקון מס׳ 5PDF
תשע״א, 1170תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןPDF
תשע״ב, 94תיקון מס׳ 7PDF
604תיקון מס׳ 66 לחוק סדר הדין הפליליPDF
תשע״ה, 78חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על־תנאי (תיקוני חקיקה)PDF
112תיקון מס׳ 11PDF
135תיקון מס׳ 8 לחוק טיפול בחולי נפשPDF
תשע״ז, 29תיקון מס׳ 127 לחוק העונשיןPDF
תשע״ח, 892תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה לחוק שחרור על־תנאי ממאסרPDF
תשע״ט, 233תיקון מס׳ 137 לחוק העונשיןPDF
תשפ״ב, 2תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה (תיקון) לחוק שחרור על־תנאי ממאסרPDF
764תיקון מס׳ 15PDF
1023תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה לחוק סדר הדין הפליליPDF
1052חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)PDF
תשפ״ד, 2תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3) לחוק שחרור על־תנאי ממאסרPDF
944תיקון מס׳ 18PDF
1192תיקון מס׳ 26 והוראת שעה לחוק הסיוע המשפטיPDF
תשפ״ה, 344תיקון מס׳ 17 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4) לחוק שחרור על־תנאי ממאסרPDF
530תיקון מס׳ 152 לחוק העונשיןPDF
680חוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על־תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה)PDF
תשפ״ו, 493חוק עונש מוות למחבליםPDF
ק״ת תשס״ג, 824צו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק)PDF
תשס״ה, 476צו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיפים 8(ג), 18, 19 ו־20 לחוק ושינוי התוספות השניה והשלישית לחוק)PDF
1026תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: עקרונות כלליים

1מטרה

חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים.

2הגדרותתיקונים: תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה

בחוק זה –
”בן זוג“ – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
”הגוף החוקר“ – משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
”חוק הנוער“ – חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001;
”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע;
”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע;
”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע;
”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה:
(1)היא מסוג עוון או פשע;
(2)היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל בית משפט בישראל דן בה;
(3)חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע;
”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות בתוספת הראשונה;
”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה בחלק א׳ או בחלק ב׳ בתוספת הראשונה א׳;
”עבירת תעבורה“ – עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי הוראות סעיף 25(א)(1) עד (3) ו־(5) לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיפים 64 ו־64א לפקודה האמורה;
”פקודת בתי הסוהר“ – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי;
”הקצין הממונה“ – במשטרה – הקצין הממונה על החקירות בתחנת משטרה, בהעדרו – מפקד התחנה, ובהעדרם – הקצין הממונה על התחנה; במחלקה לחקירות שוטרים – בעל התפקיד המקביל;
”הרשויות“ – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
”השרים“ – שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי
  • חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 → חוק שחרור על-תנאי ממאסר
  • סעיף 25(א)(1) עד (3) ו־(5) לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 25
  • סעיפים 64 → פקודת התעבורה #סעיף 64
  • ו־64א לפקודה האמורה → פקודת התעבורה #סעיף 64א
  • פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר
  • בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לענין מי שהעבירה גרמה למותו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ובלבד שערב מותו גר עמו וניהל עמו משק בית משותף במשך שנתיים לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגוף החוקר“ – משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שחרור על־תנאי ממאסר“ – {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע העבירה שפגעה בנפגע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נאשם“ – מי שנאשם בעבירה שפגעה בנפגע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נידון“ – מי שנגזר דינו בשל העבירה שפגעה בנפגע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נפגע עבירה“ – מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה, למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מסוג עוון או פשע;
{{ח:תתת|(2)}} היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל בית משפט בישראל דן בה;
{{ח:תתת|(3)}} חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מן העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות חמורה“ – עבירת מין או אלימות המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|סעיף 25(א)(1) עד (3) ו־(5) לפקודת התעבורה}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א לפקודה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א) או (2) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – במשטרה – הקצין הממונה על החקירות בתחנת משטרה, בהעדרו – מפקד התחנה, ובהעדרם – הקצין הממונה על התחנה; במחלקה לחקירות שוטרים – בעל התפקיד המקביל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשויות“ – רשויות החקירה, התביעה וכל רשות ציבורית אחרת שהטיפול בנפגעי עבירה בהליך הפלילי הוא בין תפקידיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר המשפטים והשר לביטחון הפנים.

3עקרונות

מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר.

4דרכי התאמה במימוש זכויות נפגע עבירה

(א)מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילוי ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
(ב)מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
(ג)מידע והודעות לפי הוראות חוק זה יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא קטין ייעשה תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין בהתחשב בגילוי ובמידת בגרותו של הקטין, וברוח עקרונות האמנה בדבר זכויות הילד.
{{ח:תת|(ב)}} מתן הזכויות לנפגע עבירה שהוא אדם עם מוגבלות ייעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תת|(ג)}} מידע והודעות לפי הוראות חוק זה יימסרו, ככל הניתן, בשפה מובנת לנפגע העבירה.

5הבטחת זכויות

בתי המשפט והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתי המשפט והרשויות, כל אחד בתחומו, ינקטו צעדים הדרושים להבטחת זכויות נפגע עבירה לפי חוק זה.
פרק ב׳: זכויותיו של נפגע עבירה בהליך פלילי

6הגנה

במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
(1)להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
(2)לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
(3)לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
(4)למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה –
{{ח:תת|(1)}} להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(2)}} לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
{{ח:תת|(3)}} לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.

7הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירהתיקונים: תשס״ה

(א)בסעיף זה –
”חומר חקירה“ – כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;
”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.
(ב)הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳ שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:
(1)הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
(2)המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.
(ד)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה.
(ה)תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה א׳, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
(ו)בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
(ז)הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
(ח)על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים.
(ט)הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 74
  • סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 74
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר חקירה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסירה“ – לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרטים אישיים“, לגבי נפגע עבירה – כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳}} שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה א׳}}, כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה.
{{ח:תת|(ה)}} תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה א׳}}, אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה.
{{ח:תת|(ו)}} בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם.
{{ח:תת|(ז)}} הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע.
{{ח:תת|(ח)}} על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון.

8זכות לקבלת מידע על ההליך הפליליתיקונים: תשס״ה

(א)נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.
(ב)נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.
(ג)נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –
(1)נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השניה יידעו אותו על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט באותה תוספת;
(2)נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת השלישית יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 16 ו־17 כמפורט באותה תוספת.
(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות חוק סדר הדין הפלילי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי, כפי שיקבעו השרים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות נפגעי עבירה|תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של האחראי על החקירה או התביעה, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם; השרים יקבעו את דרכי קבלת המידע ותוכנו.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} נפגע עבירה שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} יידעו אותו על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}};
{{ח:תתת|(2)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יידעו אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, לרבות לענין זכותו לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 17|ו־17}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|באותה תוספת}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהחובה לידע מתלונן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}}.

9זכות עיון בכתב אישוםתיקונים: תשע״ב־2

נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור בסימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)עיון כאמור בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק – אסור על פי דין;
(2)סבר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #פרק ד סימן א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי, לבקשתו או לבקשת בא כוחו, לעיין בכתב האישום נגד הנאשם או בהסדר לסגירת תיק כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ד סימן א1|בסימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}, לפי העניין, ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} עיון כאמור בכתב האישום או בהסדר לסגירת תיק – אסור על פי דין;
{{ח:תת|(2)}} סבר פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי הענין, כי מטעמים מיוחדים שיירשמו אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק כאמור.

10זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת אחרתתיקונים: תשפ״ו

נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים בתוספת הרביעית יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי סעיפים 19 ו־20 כמפורט באותה תוספת.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת זכאי לכך שהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} יידעו אותו על מהלך מאסרו של הנידון או על מהלך שהייתו של הנאשם או הנידון במשמורת חוקית אחרת בעקבות העבירה, לרבות לענין זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}} כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4|באותה תוספת}}.

11זכות לקבל מידע על שירותי סיוע

נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, בין שהם ניתנים על ידי המדינה ובין שהם ניתנים על ידי גופים לא ממשלתיים, כפי שיקבעו השרים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות נפגעי עבירה|תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002}}.}}

12ניהול הליכים בזמן סביר

ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין.

13חקירה של גוף חוקר בדבר עבר מיני

(א)במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
(ב)חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת.
{{ח:תת|(ב)}} חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות לפי הוראות סעיף קטן (א) תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו של הנפגע.

13אזכויות לגבי חסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחהתיקונים: תשפ״ב־4

(א)בסעיף זה –
”בעל מקצוע“ – כהגדרתו בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות;
”עבירה“ – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה בתוספת הראשונה ג׳;
”עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960;
”פקודת הראיות“ – פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ב)חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי סעיף 49 לפקודת הראיות, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי סעיף 50 או 50א לפקודת הראיות, ולא יפנה לבית המשפט בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
(ג)בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
(1)זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
(2)זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם לפרט 11(ב) {{ח:הערה|לתוספת}} לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
(3)המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי־הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט;
(4)זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט להסיר את החיסיון כאמור בסעיפים 49(א), 50(א) או 50א(א) לפקודת הראיות, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
(5)זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין – זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
(ד)היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים – תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
(2)הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(3)נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי סעיפים 2, 3 או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(4)במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
(5)חוקר שהגיש לבית המשפט בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו־(5).
(ה)תובע לא ימסור ראיה לפי סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה – יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב –
(1)במהלך החקירה – באמצעות החוקר;
(2)לאחר העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, אם החשוד אינו במעצר – גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
(ו)בית המשפט ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין – גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
(2)הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
(3)הוגשה לבית המשפט בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) –
(א)לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
(ב)לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.
↗ חיצוניות: 22↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50ב
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה) → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות
  • סעיף 49 לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 49
  • סעיף 50 → פקודת הראיות #סעיף 50
  • או 50א לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50א
  • לפרט 11(ב) {{ח:הערה|לתוספת}} לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 → חוק הסיוע המשפטי #תוספת פרט 11
  • סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50ב
  • סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50ב
  • בסעיפים 49(א) → פקודת הראיות #סעיף 49
  • 50(א) → פקודת הראיות #סעיף 50
  • או 50א(א) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50א
  • סעיפים 2 → חוק הנוער (טיפול והשגחה) #סעיף 2
  • 3 → חוק הנוער (טיפול והשגחה) #סעיף 3
  • או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960 → חוק הנוער (טיפול והשגחה) #סעיף 12
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה) → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50ב
  • סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 60
  • סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות → פקודת הראיות #סעיף 50ב
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה) → חוק הנוער (טיפול והשגחה)
  • חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 → חוק הסיוע המשפטי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|בסעיף 50ב(א) לפקודת הראיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר לא יבקש מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה על דבר הנוגע לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות}}, לעניין טיפול נפשי, או לשירות שקיבל לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א לפקודת הראיות}}, ולא יפנה לבית המשפט בבקשה להסיר חיסיון כאמור, אלא אם כן קבע הקצין הממונה, מטעמים שיירשמו, כי הראיה נחוצה כדי להגיע לחקר האמת, כי היקף הגילוי המבוקש אינו עולה על הנדרש בנסיבות העניין וכי לא ניתן להשיג את התכלית שלשמה מתבקשת הראיה בדרך אחרת באופן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם יבקש חוקר מנפגע עבירה לוותר על חסיון ראיה כאמור בסעיף קטן (ב), יידע אותו בעניינים המפורטים להלן, וייתן לו זמן סביר בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו:
{{ח:תתת|(1)}} זכותו שלא לוותר על חסיון הראיה;
{{ח:תתת|(2)}} זכותו להתייעץ עם עורך דין וזכאותו לסיוע משפטי מטעם המדינה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|לפרט 11(ב) {{ח:הערה|לתוספת}} לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ובכלל זה לעניין שקילת הוויתור על החיסיון ולעניין הבעת העמדה לפני בית המשפט באשר להסרת החיסיון, וזכותו כי יינתן לו זמן סביר בנסיבות העניין להתייעץ עם עורך דין או לקבל סיוע משפטי אם הוא זכאי לו מטעם המדינה ולשקול את עמדתו כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} המשמעות של ויתור על החיסיון ושל גילוי הראיה, לרבות האפשרות שראיה שהחיסיון אינו חל לגביה תימסר להגנה בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}}, יכולתו לוותר על חיסיון רק לגבי חלק מהראיה, ומשמעות אי־הסכמתו לוותר על החיסיון, ובכלל זה היעדר האפשרות להסיר את החיסיון בלא החלטה של בית המשפט;
{{ח:תתת|(4)}} זכותו להביע את עמדתו לפני בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}} ולפי סעיף קטן (ו), אם הגוף החוקר יבקש מבית המשפט להסיר את החיסיון כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|בסעיפים 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|או 50א(א) לפקודת הראיות}}, לפי העניין, וזכותו להביע את עמדתו לפני התובע כאמור בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(5)}} זכותו כי גם בעל המקצוע יביע עמדה לפני בית המשפט בדיון כאמור בפסקה (4) אם הנפגע יבקש זאת, ובעניין נפגע עבירה קטין – זכותו שבעל המקצוע יביע עמדתו לפני בית המשפט אם הקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} היה נפגע עבירה קטין שטרם מלאו לו 14 שנים, תתקבל ההחלטה אם לוותר על חסיון הראיה על ידי הורהו או אפוטרופסו, ואם מלאו לקטין 14 שנים – תתקבל ההחלטה על ידי הקטין נוסף על הורהו או אפוטרופסו.
{{ח:תתת|(2)}} הייתה עמדת הקטין באשר לוויתור על החיסיון שונה מעמדת הורהו או אפוטרופסו, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
{{ח:תתת|(3)}} נודע לחוקר כי בעניינו של קטין נפגע עבירה מתקיים הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 12|או 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
{{ח:תתת|(4)}} במקרה של קטין נפגע עבירה שהורהו או אפוטרופסו, או מי מקרוביהם, חשוד או מעורב בביצוע העבירה כלפי הקטין, או שעובד סוציאלי העביר למשטרה את הדיווח על ביצוע העבירה כלפי הקטין, או שהתעורר חשש כי ההורה או האפוטרופוס נמצא בניגוד עניינים ובשל כך אינו יכול לייצג את טובת הקטין בנוגע להסרת החיסיון, בטרם יבקש החוקר מהקטין או מהורהו או מאפוטרופסו לוותר על החיסיון, יתייעץ עם עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, ואם סבר, לאחר ההתייעצות, כי יש חשש שההורה או האפוטרופוס אינו יכול לייצג את טובת הקטין בשאלת הוויתור על החיסיון, לא יבקש החוקר ויתור על החיסיון, והוא יוסר רק באישור בית המשפט.
{{ח:תתת|(5)}} חוקר שהגיש לבית המשפט בקשה להסרת חיסיון בנסיבות כאמור בסעיף קטן זה, יידע את הקטין ואת הורהו או אפוטרופסו על הגשת הבקשה ועל הזכויות המפורטות בסעיף קטן (ג)(2), (4) ו־(5).
{{ח:תת|(ה)}} תובע לא ימסור ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ב) לפקודת הראיות}} על דבר הנוגע לנפגע עבירה אלא לאחר שניתנה לנפגע העבירה או למי מטעמו הזדמנות סבירה בנסיבות העניין להביע את עמדתו בעניין, לפני קבלת ההחלטה על מסירת הראיה, ואם הוחלט על מסירת הראיה – יידע את נפגע העבירה על היקף הגילוי שעליו הוחלט; נפגע עבירה ימסור את עמדתו לתובע בעניין כאמור, בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} במהלך החקירה – באמצעות החוקר;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, אם החשוד אינו במעצר – גם בטרם יחליט התובע על הגשת כתב האישום ועל מסירת הראיה להגנה; עמדה כאמור יכול שתימסר בעל פה אם התובע הסכים לכך.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בית המשפט ייתן לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|סעיף 50ב(ג) לפקודת הראיות}}, באופן סביר בנסיבות העניין ובכלל זה בהתחשב בהיות החשוד במעצר, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על פי בחירתו של נפגע העבירה וככל שהוא מעוניין בכך; בית המשפט ייתן גם לבעל מקצוע הזדמנות להביע את עמדתו כאמור, אם נפגע העבירה ביקש זאת, ולעניין נפגע עבירה קטין – גם אם לא ביקש זאת, ובלבד שהקטין והורהו או אפוטרופסו הסכימו לכך.
{{ח:תתת|(2)}} הבעת העמדה של נפגע העבירה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתיעשה בידי מי מטעמו של נפגע העבירה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה לבית המשפט בקשה להסרת החיסיון בעניין קטין נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ד) –
{{ח:תתתת|(א)}} לעניין פסקאות (3) או (4) של אותו סעיף קטן, תובא לפני בית המשפט, לפני הדיון, עמדה של עובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה)}}, לעניין הסרת החיסיון ולעניין קיומו של חשש לניגוד עניינים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעניין פסקאות (2) עד (4) של אותו סעיף קטן, רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס לדין או עורך דין בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, לייצגו בהליך בעניין הסרת החיסיון, אם הקטין אינו מיוצג ובית המשפט מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו; בית המשפט יהיה רשאי לעשות כן לפני הדיון או במהלכו.

14זכות לנוכחות מלווה בחקירה

נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח בעת חקירתו בגוף החוקר, אלא אם כן סבר הקצין הממונה, כי יש בכך כדי לפגוע בחקירה.

14אזכות נפגע עבירת מין לבחור את מין החוקרתיקונים: תשע״ה־2

(א)נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה;
(2)החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
(ב)לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
(ג)בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה בחוק העונשין המנויה בפרט 2 או 5 לתוספת הראשונה ועבירה לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין זכאי לבחור את מין החוקר, והוא ייחקר כאמור בהתאם לבקשתו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצין הממונה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו לא ניתן להיענות לבקשה;
{{ח:תתת|(2)}} החוקר האחראי על חקירת העבירה סבר כי מטעמים מיוחדים שיירשמו יש בכך כדי לפגוע בחקירה, ובשל דחיפות העניין לא ניתן לקבל את עמדתו של הקצין הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לא נענתה בקשתו של נפגע העבירה מאחד הטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ייחקר הנפגע בנוכחות שוטר או עובד הגוף החוקר בן המין שביקש הנפגע כי יחקור אותו, אם נכח באותה עת במקום החקירה, ונפגע העבירה מעוניין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} בתחילת החקירה, יידע החוקר את נפגע העבירה בדבר זכותו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} לעניין זה, ”עבירת מין“ – עבירה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|או 5 לתוספת הראשונה}} ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}.

15זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים סגורות

(א)בכפוף להוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 172
  • סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 68
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של נפגע העבירה או של האדם המלווה אותו בדיון בבית המשפט.

16זכות להביע עמדה לענין עיכוב הליכיםתיקונים: תשס״ה

נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו להחליט בבקשה, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שיקבעו השרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}} על כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בענין בכתב לפני היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך מטעמו להחליט בבקשה, לפני קבלת ההחלטה, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

17זכות להביע עמדה לענין הסדר טיעון או הסדר לסגירת תיק זכות להביע עמדה לעניין הסדר טיעון, הסדר לסגירת תיק או העברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתיתיקונים: תשס״ה, תשס״ח, תשע״ב־2, תשפ״ב־3

(א)נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
(ב)זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק:
(1)עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳;
(2)עבירה לפי סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין.
(ג)נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת בתוספת ראשונה ב׳, שקיבל הודעה לפי סעיף 8(ג)(2) על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”גורם מאשר“ – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה.
(ד)בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
(ד1)שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה.
(ה)הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
(ו)השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 5📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):
(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 192 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 192
  • סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 382
  • בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 220ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}} על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}} על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על האפשרות שעניינו של הנאשם יועבר לבית משפט קהילתי או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בענין.
{{ח:תת|(ב)}} זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לקבל הודעה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד, לפי העניין, ולהביע עמדה בעניין זה כאמור בסעיף קטן (א), לא יחולו לגבי העבירות המפורטות להלן, אלא אם כן ביקש נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192 לחוק העונשין}}, אם נפגע העבירה הוא בן משפחתו של הנאשם; בפסקה זו, ”בן משפחתו“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(ב) או (ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}}, שקיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}} על פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק שמתגבש עם החשוד, זכאי להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון או ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין, לפני הגורם המאשר, בעל פה או בכתב, על פי בחירתו, טרם קבלת ההחלטה על הסדר הטיעון או על ההסדר לסגירת תיק, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”גורם מאשר“ – פרקליט מחוז או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} בדיון לגבי כתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, שבו מציג התובע לפני בית המשפט הסדר טיעון שאליו הגיע עם הנאשם, יברר בית המשפט האם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה, לרבות האם הובאו פרטיו של הסדר הטיעון המוצג לפניו, כאמור בסעיף זה, לפני נפגע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ד1)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):}} שופט הדן בהעברת עניינו של נאשם לבית משפט קהילתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 220ד|בסעיף 220ד לחוק סדר הדין הפלילי}}, יברר אם קוימו הוראות חוק זה לעניין זכויותיו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, אלא אם כן קבע פרקליט המחוז או ראש יחידת התביעות במשטרה, לפי העניין, כי יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי בניהול ההליך.
{{ח:תת|(ו)}} השרים יקבעו את המועדים והדרכים למימוש זכויותיו של נפגע העבירה לפי סעיף זה.

18הצהרת נפגעתיקונים: תשס״ה

(א)נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות פרק ה׳, סימן ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות פרק ה׳ לחוק הנוער.
(ב)אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ג)השרים יקבעו הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ה׳, סימן ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #פרק ה סימן ז
  • פרק ה׳ לחוק הנוער → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) #פרק ה
  • סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 187
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש; מסר הנפגע הצהרה כאמור, זכאי הוא שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ה סימן ז|פרק ה׳, סימן ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי}} או בדיון בענין נאשם שהוא קטין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#פרק ה|פרק ה׳ לחוק הנוער}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 187|סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} השרים יקבעו הוראות לענין הצהרת נפגע לפי סעיף זה, לרבות לענין דרכי הגשתה, תוכנה ועדכונה.

19זכות להביע עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או ועדת שחרוריםתיקונים: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־3

(א)נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות סעיף 10 הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או הוועדה, לפי העניין, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון:
נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות סעיף 10 הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה, כמפורט להלן, ולפי העניין:
(1)הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על־תנאי של הנידון לפי סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר;
לעניין הבעת עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על־תנאי של הנידון לפי סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב במועד ובדרך שיקבעו השרים;
(2)הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים.
לעניין הבעת עמדה לפני ועדת השחרורים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שיקבעו השרים; על בחירה להביע עמדה בעל פה, יודיע נפגע העבירה מראש במועד ובדרך שיקבעו השרים.
(ב)בסעיף זה, ”ועדת שחרורים“ ו”היחידה לשחרור ממאסרים קצרים“ – כהגדרתן בחוק שחרור על־תנאי ממאסר.
(ג)בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים בעל פה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(החל מיום 1.12.2026):
(החל מיום 1.12.2026):
(החל מיום 1.12.2026):
(החל מיום 1.12.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 2
  • סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 2
  • בחוק שחרור על־תנאי ממאסר → חוק שחרור על-תנאי ממאסר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או הוועדה, לפי העניין, במועד ובדרך שיקבעו השרים, לענין הסיכון הצפוי משחרור הנידון:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} הודעה כמפורט להלן, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין הסיכון הצפוי משחרור הנידון לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה, כמפורט להלן, ולפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על־תנאי של הנידון לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} לעניין הבעת עמדה לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של הנידון, שבו רשאית היחידה לשחרור ממאסרים קצרים להחליט בבקשה לשחרור על־תנאי של הנידון לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}} ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב במועד ובדרך שיקבעו השרים;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} לעניין הבעת עמדה לפני ועדת השחרורים יקבל נפגע העבירה הודעה על מועד הבאת הנידון לדיון לפני ועדת שחרורים ועל זכותו להביע את עמדתו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו, במועד ובדרך שיקבעו השרים; על בחירה להביע עמדה בעל פה, יודיע נפגע העבירה מראש במועד ובדרך שיקבעו השרים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”ועדת שחרורים“ ו”היחידה לשחרור ממאסרים קצרים“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|בחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} בחר נפגע עבירה שקיבל הודעה על מועד הדיון להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים בעל פה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יידחה לשם כך הדיון אם הנידון נשא כבר שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת או אם דחיית מועד הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר שנשא כבר תקופת מאסר כאמור.

20זכות להביע עמדה לענין חנינה

נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות סעיף 10 על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, במועד ובדרך שיקבעו השרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפגע עבירת מין או אלימות, שקיבל הודעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מנשיא המדינה, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, לפני החלטת נשיא המדינה בבקשה כאמור, במועד ובדרך שיקבעו השרים.

21הגנה מפני משפט פלילי או אזרחי

אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליך משמעתי לפי כל דין.

22זכאות בני משפחה

גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:
(1)למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
(2)לילדיו;
(3)להוריו;
(4)לאחיו;
בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרמה העבירה למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
{{ח:תת|(2)}} לילדיו;
{{ח:תת|(3)}} להוריו;
{{ח:תת|(4)}} לאחיו;
{{ח:ת}} בהעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.

22אנטילת דגימה פורנזית מנפגע עבירת מין ושמירתהתיקונים: תשפ״ב־2

(א)נוסף על האמור בסעיף 14(א)(1) לחוק החיפוש בגוף, בעל מקצוע רפואי מוסמך ליטול, באמצעות ערכה ייעודית, דגימות לצרכים ראייתיים לחקירת ביצועה של עבירת מין מאדם שיש יסוד להניח כי הוא נפגע עבירת מין, בהסכמת האדם; בסעיף זה –
”בן משפחה“ ו”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – כהגדרתם בסעיף 14ב לחוק החיפוש בגוף;
”בעל מקצוע רפואי“ – בעל מקצוע שעבר הכשרה לפי הנחיות המכון הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות והוסמך על ידי המכון ליטול דגימות לצרכים ראייתיים;
”השוואה“ ו”שימוש“ – כמשמעותם בחוק החיפוש בגוף;
”חוק החיפוש בגוף“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996;
”עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי“ – עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, שמונה מטעם המוסד הרפואי;
”ערכה ייעודית“ – ערכה ייעודית שמספקת משטרת ישראל לדגימה מגופו של אדם שיש יסוד להניח שהוא נפגע עבירת מין, לצרכים ראייתיים לשם חקירת ביצועה של העבירה.
(ב)לא ייטול בעל מקצוע רפואי דגימות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נפגע העבירה נתן את הסכמתו בכתב לנטילת הדגימה, לאחר שהוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, נמסר לו מידע על מקום שמירת הערכה הייעודית ועל אופן שמירתה והוסבר לו כי באפשרותו לתת גם במועד מאוחר יותר הסכמה להפיק מהערכה הייעודית נתוני זיהוי ולערוך השוואה ושימוש בנתוני הזיהוי של אדם אחר, אם נמצאו בערכה.
(ג)הסכמת נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ב) יכול שתינתן לנטילת הדגימות ושמירתן בלבד, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).
(ד)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לבקשת נפגע העבירה, בעל מקצוע רפואי יבצע בדיקה לזיהוי קיומו של חומר זר ובדיקות קליניות נוספות, לפי הצורך; תוצאות בדיקה כאמור יימסרו לנפגע העבירה.
(2)על נטילת דגימות כאמור בפסקה (1), בדיקתן ומסירת הממצאים לנפגע העבירה יחולו הוראות חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.
(3)לעניין הסכמתם של קטין ושל אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם שיש חשש לגביו כי הוא אדם כאמור (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), יחולו הוראות סעיף קטן (ח).
(ה)ניטלו דגימות מנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שלא הגיש תלונה במשטרה, יעביר המוסד שבו ניטלו הדגימות את הערכה הייעודית ואת הדגימות למשטרת ישראל, כך שבצידה החיצוני של הערכה לא יתועדו פרטיו האישיים של נפגע העבירה, והערכה והדגימות יישמרו במשטרת ישראל במקום ייעודי לאחסון מוצגים ללא תיעוד כאמור בהתאם לנהלים שתקבע משטרת ישראל; נהלים לעניין העברת הערכה והדגימות ייקבעו בהתייעצות עם משרד הבריאות.
(ו)פרטי הזיהוי של נפגע העבירה המשויכים לערכה הייעודית ולדגימות יישמרו בנפרד, באופן המבטיח את סודיותם ולא ייעשה בהם שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה; אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.
(ז)לא ייעשה שימוש בערכה הייעודית, בדגימות שניטלו או בנתוני הזיהוי שהופקו, ללא הסכמתו בכתב של נפגע העבירה; בטרם ייתן את הסכמתו יוסבר לנפגע העבירה כי ההסכמה לשימוש בערכה הייעודית משמעה הסכמה לשימוש בדגימות שניטלו, להפקת נתוני זיהוי מהדגימות ולעריכת השוואה ושימוש כמשמעותם בחוק החיפוש בגוף, בנתוני הזיהוי של אדם אחר אם נמצאו בערכה.
(ח)היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, בכל מקום שבו נדרשת הסכמת נפגע העבירה, יחולו הוראות סעיפים 14ג(א) ו־(ב) לחוק החיפוש בגוף בשינויים המחויבים, ובמקום ”שוטר“ יבוא ”בעל מקצוע רפואי“.
(2)על אף האמור בפסקה (1), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה:
(א)קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;
(ב)קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, ובעל מקצוע רפואי מצא, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין;
(ג)לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;
(ד)לדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, נכון לעשות כן בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות, ולעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – לאחר התייעצות גם עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק;
(ה)לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, דרישה לקבלת הסכמתו של האפוטרופוס תעכב את נטילת הדגימה בשל קושי להשיג את האפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את היכולת ליטול את הדגימה, ובלבד שלדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ כאמור, אין בוויתור על הסכמת האפוטרופוס בנסיבות העניין כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית; הודעה על ביצוע הבדיקה תימסר לאפוטרופסו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר.
(ט)היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, יחולו לעניין הסכמתו לשימוש בערכה, כאמור בסעיף קטן (ז), הוראות סעיף 14ג לחוק החיפוש בגוף.
(י)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
(יא)ניטלה דגימה כאמור בסעיף קטן (א), היא תישמר לפי הוראות סעיף קטן (ה) לתקופה של 50 שנים, בתנאים מתאימים לשם הפקת DNA, ובתום התקופה האמורה תושמד הערכה הייעודית, ללא צורך בהודעה נוספת לנפגע העבירה, ובלבד שלא נפתחה חקירה.
(יב)ערכה ייעודית שניטלה לפני יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) ושמורה במוסד רפואי, תועבר לשמירה במשטרת ישראל, אם נפגע העבירה נתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה סעיפים קטנים (ב), (ג), ו־(ה) עד (יא) בשינויים המחויבים; מידע בנושא זה יפורסם לציבור על ידי משרד הבריאות באופן נגיש, לפני המועד האמור, בשפה העברית ובשפה הערבית וכן בשפות נוספות ככל האפשר.
(2)לא ניתנה הסכמת נפגע העבירה כאמור בפסקה (1), תישמר הערכה במוסד רפואי בתנאים מתאימים לשם הפקת נתוני זיהוי לפי הנחיות משטרת ישראל, לתקופה האמורה בסעיף קטן (יא); עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) יקבע משרד הבריאות נהלים לעניין פסקה זו.
↗ חיצוניות: 9
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 14(א)(1) לחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) #סעיף 14
  • בסעיף 14ב לחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) #סעיף 14ב
  • בחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
  • חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
  • בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 → חוק העובדים הסוציאליים
  • חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996 → חוק זכויות החולה
  • בחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
  • סעיפים 14ג(א) ו־(ב) לחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) #סעיף 14ג
  • סעיף 14ג לחוק החיפוש בגוף → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) #סעיף 14ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 14|בסעיף 14(א)(1) לחוק החיפוש בגוף}}, בעל מקצוע רפואי מוסמך ליטול, באמצעות ערכה ייעודית, דגימות לצרכים ראייתיים לחקירת ביצועה של עבירת מין מאדם שיש יסוד להניח כי הוא נפגע עבירת מין, בהסכמת האדם; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ ו”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 14ב|בסעיף 14ב לחוק החיפוש בגוף}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע רפואי“ – בעל מקצוע שעבר הכשרה לפי הנחיות המכון הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות והוסמך על ידי המכון ליטול דגימות לצרכים ראייתיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השוואה“ ו”שימוש“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק החיפוש בגוף}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החיפוש בגוף“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי“ – עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, שמונה מטעם המוסד הרפואי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערכה ייעודית“ – ערכה ייעודית שמספקת משטרת ישראל לדגימה מגופו של אדם שיש יסוד להניח שהוא נפגע עבירת מין, לצרכים ראייתיים לשם חקירת ביצועה של העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייטול בעל מקצוע רפואי דגימות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נפגע העבירה נתן את הסכמתו בכתב לנטילת הדגימה, לאחר שהוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, נמסר לו מידע על מקום שמירת הערכה הייעודית ועל אופן שמירתה והוסבר לו כי באפשרותו לתת גם במועד מאוחר יותר הסכמה להפיק מהערכה הייעודית נתוני זיהוי ולערוך השוואה ושימוש בנתוני הזיהוי של אדם אחר, אם נמצאו בערכה.
{{ח:תת|(ג)}} הסכמת נפגע עבירה לפי סעיף קטן (ב) יכול שתינתן לנטילת הדגימות ושמירתן בלבד, בהתאם להוראות סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לבקשת נפגע העבירה, בעל מקצוע רפואי יבצע בדיקה לזיהוי קיומו של חומר זר ובדיקות קליניות נוספות, לפי הצורך; תוצאות בדיקה כאמור יימסרו לנפגע העבירה.
{{ח:תתת|(2)}} על נטילת דגימות כאמור בפסקה (1), בדיקתן ומסירת הממצאים לנפגע העבירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין הסכמתם של קטין ושל אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם שיש חשש לגביו כי הוא אדם כאמור (בסעיף זה – אדם עם מוגבלות שכלית), יחולו הוראות סעיף קטן (ח).
{{ח:תת|(ה)}} ניטלו דגימות מנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שלא הגיש תלונה במשטרה, יעביר המוסד שבו ניטלו הדגימות את הערכה הייעודית ואת הדגימות למשטרת ישראל, כך שבצידה החיצוני של הערכה לא יתועדו פרטיו האישיים של נפגע העבירה, והערכה והדגימות יישמרו במשטרת ישראל במקום ייעודי לאחסון מוצגים ללא תיעוד כאמור בהתאם לנהלים שתקבע משטרת ישראל; נהלים לעניין העברת הערכה והדגימות ייקבעו בהתייעצות עם משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ו)}} פרטי הזיהוי של נפגע העבירה המשויכים לערכה הייעודית ולדגימות יישמרו בנפרד, באופן המבטיח את סודיותם ולא ייעשה בהם שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה; אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא לשם מילוי תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.
{{ח:תת|(ז)}} לא ייעשה שימוש בערכה הייעודית, בדגימות שניטלו או בנתוני הזיהוי שהופקו, ללא הסכמתו בכתב של נפגע העבירה; בטרם ייתן את הסכמתו יוסבר לנפגע העבירה כי ההסכמה לשימוש בערכה הייעודית משמעה הסכמה לשימוש בדגימות שניטלו, להפקת נתוני זיהוי מהדגימות ולעריכת השוואה ושימוש כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק החיפוש בגוף}}, בנתוני הזיהוי של אדם אחר אם נמצאו בערכה.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, בכל מקום שבו נדרשת הסכמת נפגע העבירה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 14ג|סעיפים 14ג(א) ו־(ב) לחוק החיפוש בגוף}} בשינויים המחויבים, ובמקום ”שוטר“ יבוא ”בעל מקצוע רפואי“.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותה פסקה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;
{{ח:תתתת|(ב)}} קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, ובעל מקצוע רפואי מצא, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בכך כדי לפגוע בטובת הקטין;
{{ח:תתתת|(ג)}} לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי ועם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;
{{ח:תתתת|(ד)}} לדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, נכון לעשות כן בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות, ולעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים – לאחר התייעצות גם עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק;
{{ח:תתתת|(ה)}} לדעת בעל מקצוע רפואי, לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי מטעם המוסד הרפואי, דרישה לקבלת הסכמתו של האפוטרופוס תעכב את נטילת הדגימה בשל קושי להשיג את האפוטרופוס במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את היכולת ליטול את הדגימה, ובלבד שלדעת בעל המקצוע הרפואי, לאחר שהתייעץ כאמור, אין בוויתור על הסכמת האפוטרופוס בנסיבות העניין כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית; הודעה על ביצוע הבדיקה תימסר לאפוטרופסו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית מוקדם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ט)}} היה נפגע העבירה קטין או אדם עם מוגבלות שכלית, יחולו לעניין הסכמתו לשימוש בערכה, כאמור בסעיף קטן (ז), הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לחוק החיפוש בגוף}}.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:תת|(יא)}} ניטלה דגימה כאמור בסעיף קטן (א), היא תישמר לפי הוראות סעיף קטן (ה) לתקופה של 50 שנים, בתנאים מתאימים לשם הפקת DNA, ובתום התקופה האמורה תושמד הערכה הייעודית, ללא צורך בהודעה נוספת לנפגע העבירה, ובלבד שלא נפתחה חקירה.
{{ח:תת|(יב)|(1)}} ערכה ייעודית שניטלה לפני יום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) ושמורה במוסד רפואי, תועבר לשמירה במשטרת ישראל, אם נפגע העבירה נתן את הסכמתו לפי סעיף קטן (ב), ויחולו לעניין זה סעיפים קטנים (ב), (ג), ו־(ה) עד (יא) בשינויים המחויבים; מידע בנושא זה יפורסם לציבור על ידי משרד הבריאות באופן נגיש, לפני המועד האמור, בשפה העברית ובשפה הערבית וכן בשפות נוספות ככל האפשר.
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה הסכמת נפגע העבירה כאמור בפסקה (1), תישמר הערכה במוסד רפואי בתנאים מתאימים לשם הפקת נתוני זיהוי לפי הנחיות משטרת ישראל, לתקופה האמורה בסעיף קטן (יא); עד ליום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) יקבע משרד הבריאות נהלים לעניין פסקה זו.

22בזכאות בני משפחה – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד־2

(א)הוראות סעיף זה יחולו לעניין אדם שנפגע מעבירה שבוצעה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ד בתשרי התשפ״ד (9 באוקטובר 2023), או מעבירה שבוצעה בקשר לאמור אף לאחר תקופה זו, אם נפגע העבירה הוא חטוף כמשמעותו בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023 (בסעיף זה – חטוף), או היה חטוף כאמור.
(ב)גרמה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:
(1)למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
(2)לילדיו;
(3)להוריו;
(4)לאחיו;
(5)לסביו או לנכדיו;
(6)לדודו או לאחיינו;
בהיעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.
(ג)היה נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) חטוף, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו לפי סדר הקדימויות כאמור בסעיף קטן (ב).
(2)פרקליט המחוז, או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך לכך, רשאי לקבוע כי לא תוענק זכות לפי פסקה (1), ובכלל זה לא יימסר מידע, אם סבר שהענקת הזכות עלולה לפגוע בפרטיות של נפגע העבירה החטוף.
(ד)נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או מי שזכאי לקבל את הזכויות לפי סעיף קטן (ב) או (ג), רשאי לתת הסכמה בכתב כי הזכויות לפי חוק זה יוענקו לאדם אחר מטעמו; בן משפחה של חטוף כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי לתת הסכמה להענקת הזכויות לאדם אחר מטעמו אם הצהיר בכתב על קרבה אישית בין החטוף ובין אותו אדם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023 → חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות סעיף זה יחולו לעניין אדם שנפגע מעבירה שבוצעה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה, בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ד בתשרי התשפ״ד (9 באוקטובר 2023), או מעבירה שבוצעה בקשר לאמור אף לאחר תקופה זו, אם נפגע העבירה הוא חטוף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}} (בסעיף זה – חטוף), או היה חטוף כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} גרמה עבירה כאמור בסעיף קטן (א) למותו של אדם, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו של נפגע העבירה, לפי סדר הקדימויות שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} למי שהיה בן זוגו בעת מותו;
{{ח:תתת|(2)}} לילדיו;
{{ח:תתת|(3)}} להוריו;
{{ח:תתת|(4)}} לאחיו;
{{ח:תתת|(5)}} לסביו או לנכדיו;
{{ח:תתת|(6)}} לדודו או לאחיינו;
{{ח:תת}} בהיעדרם של כל אלה למי שהיה אפוטרופסו בעת מותו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היה נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) חטוף, יוענקו הזכויות לפי חוק זה לבני משפחתו לפי סדר הקדימויות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} פרקליט המחוז, או ממונה בכיר בפרקליטות שהוא הסמיך לכך, רשאי לקבוע כי לא תוענק זכות לפי פסקה (1), ובכלל זה לא יימסר מידע, אם סבר שהענקת הזכות עלולה לפגוע בפרטיות של נפגע העבירה החטוף.
{{ח:תת|(ד)}} נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או מי שזכאי לקבל את הזכויות לפי סעיף קטן (ב) או (ג), רשאי לתת הסכמה בכתב כי הזכויות לפי חוק זה יוענקו לאדם אחר מטעמו; בן משפחה של חטוף כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי לתת הסכמה להענקת הזכויות לאדם אחר מטעמו אם הצהיר בכתב על קרבה אישית בין החטוף ובין אותו אדם.

23הקמת יחידות סיוע בפרקליטות

(א)בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע, כפי שיקבע שר המשפטים, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה, ובין השאר:
(1)להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות;
(2)להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
(3)לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות.
(ב)מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על ידי שר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע, כפי שיקבע שר המשפטים, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות.
{{ח:תת|(ב)}} מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על ידי שר המשפטים.

24מינוי אחראים במשטרת ישראל

(א)משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין חוק זה, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה ובין השאר:
(1)להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה;
(2)להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
(3)לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים.
(ב)דרך מינוי השוטרים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס״ט–2009.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תמנה שוטרים אחראים לענין חוק זה, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, שתפקידם להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח את העברת המידע מהמשטרה לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות למשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} להנחות שוטרים ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות ולהפיצו לשוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} דרך מינוי השוטרים, מספרם, תפקידיהם ואופן פעולתם ייקבעו על ידי השר לביטחון הפנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל)|תקנות זכויות נפגעי עבירה (אחראים במשטרת ישראל), התשס״ט–2009}}.}}
פרק ג׳: תיקוני חקיקה והוראות שונות

25

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

26הודעותתיקונים: תשס״ה

הודעות לפי חוק זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שקבעו השרים בדרך שקבעו השרים; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שקבעו השרים, יראו אותן כאילו נמסרו לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעות לפי חוק זה יישלחו לנפגע העבירה לפי הכתובת שמסר לשם כך או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שקבעו השרים בדרך שקבעו השרים; הודעות שנשלחו לכתובת שמסר נפגע העבירה כאמור או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שקבעו השרים, יראו אותן כאילו נמסרו לו.

27שינוי התוספותתיקונים: תשפ״ב־4

השרים רשאים לשנות, בצו, את התוספות, למעט את תוספת ראשונה ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים רשאים לשנות, בצו, את התוספות, למעט את {{ח:פנימי|תוספת 1ג|תוספת ראשונה ג׳}}.

28ביצוע ותקנות

(א)השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות זכויות נפגעי עבירה|תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות וצווים לפי חוק זה טעונים אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

29תחילה ותחולה הדרגתיתתיקונים: תשס״ג, תשס״ה

(א)תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), בתום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב)סעיפים 4(ב) ו־(ג), 6(ב)(2), 7, 8(ב) ו־(ג), 10, 16, 17, 18, 19, 20, 23 ו־24 יוחלו בהדרגה, החל ביום שיקבעו לגביהם השרים ועל פי צווים שיקבעו; ההחלה יכול שתהיה לפי אזורים או לפי סוגי הזכויות או סוגי עבירות.
(ג)החלתם של הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) תושלם לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) (בסעיף זה ובסעיף 31 – המועד הקובע); לא הושלמה החלת הסעיפים האמורים בצווים שקבעו השרים לפי סעיף קטן (ב) עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים במועד הקובע.
(ג1)הזכויות לפי סעיפים 7, 8(ג), 16 ו־17 כנוסחם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2004, והזכויות לפי סעיפים 8(ב), 10 למעט לענין הזכויות שהוחלו בצו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק), התשס״ג–2003, 19 ו־20, כפי שיוחלו בצו לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובמועד שנקבע בו, או שתחילתן במועד הקובע לפי הוראות סעיף קטן (ג), יהיו מוקנות לנפגע עבירה רק לגבי הליך פלילי שתיק החקירה בו נפתח במועד החלת הזכויות כאמור או במועד הקובע, לפי הענין, או לאחריו, אלא אם כן קבעו השרים אחרת.
(ד)תחילתו של סעיף 25 תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 22
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), בתום שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ב) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}} יוחלו בהדרגה, החל ביום שיקבעו לגביהם השרים ועל פי צווים שיקבעו; ההחלה יכול שתהיה לפי אזורים או לפי סוגי הזכויות או סוגי עבירות.
{{ח:תת|(ג)}} החלתם של הסעיפים המנויים בסעיף קטן (ב) תושלם לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 31|ובסעיף 31}} – המועד הקובע); לא הושלמה החלת הסעיפים האמורים בצווים שקבעו השרים לפי סעיף קטן (ב) עד למועד הקובע, תהיה תחילתם של הסעיפים האמורים במועד הקובע.
{{ח:תת|(ג1)}} הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}} כנוסחם לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300996.pdf|חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס׳ 2), התשס״ה–2004}}, והזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} למעט לענין הזכויות שהוחלו בצו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק), התשס״ג–2003, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, כפי שיוחלו בצו לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובמועד שנקבע בו, או שתחילתן במועד הקובע לפי הוראות סעיף קטן (ג), יהיו מוקנות לנפגע עבירה רק לגבי הליך פלילי שתיק החקירה בו נפתח במועד החלת הזכויות כאמור או במועד הקובע, לפי הענין, או לאחריו, אלא אם כן קבעו השרים אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

30אישור תקנות ראשונות

תקנות וצווים ראשונים יובאו על ידי השרים לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות וצווים ראשונים יובאו על ידי השרים לאישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך תשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

31מעקב אחר יישום החוקתיקונים: תשס״ג, תשס״ה

(א)במהלך התקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ועד חודש לפני המועד הקובע, ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי ארבעה חודשים, על מצב ההיערכות ליישום הסעיפים המנויים בסעיף 29(ב), ולהחלתם ההדרגתית.
(ב)במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 29(ג1) גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בענינו נפתח לפני המועד הקובע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במהלך התקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ועד חודש לפני המועד הקובע, ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מדי ארבעה חודשים, על מצב ההיערכות ליישום הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ב)}}, ולהחלתם ההדרגתית.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ג1)}} גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בענינו נפתח לפני המועד הקובע.
תוספת ראשונה

'''עבירות בחוק העונשין'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

1

לפי סעיף 192, בסימן ט׳ לפרק ח׳
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 192 → חוק העונשין #סעיף 192
  • בסימן ט׳ לפרק ח׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן ט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיף 192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ט|בסימן ט׳ לפרק ח׳}}

2תיקונים: תשס״ה, תשס״ז, תשע״ז

לפי סעיפים 203, 203ב, 203ג ו־214(ב1), בסימן י׳ לפרק ח׳
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 203 → חוק העונשין #סעיף 203
  • 203ב → חוק העונשין #סעיף 203ב
  • 203ג → חוק העונשין #סעיף 203ג
  • ו־214(ב1) → חוק העונשין #סעיף 214
  • בסימן י׳ לפרק ח׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}}

3תיקונים: תשע״ט

לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302, 303, 304 ו־305 בסימן א׳ לפרק י׳.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 300 עד 301ג → חוק העונשין #סעיף 300
  • 302 → חוק העונשין #סעיף 302
  • 303 → חוק העונשין #סעיף 303
  • 304 → חוק העונשין #סעיף 304
  • ו־305 → חוק העונשין #סעיף 305
  • בסימן א׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|303}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}}.

4

לפי סעיפים 327, 329, 330, 332, 333, 334, 335, 336 ו־337, בסימן ד׳ לפרק י׳
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 327 → חוק העונשין #סעיף 327
  • 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • 330 → חוק העונשין #סעיף 330
  • 332 → חוק העונשין #סעיף 332
  • 333 → חוק העונשין #סעיף 333
  • 334 → חוק העונשין #סעיף 334
  • 335 → חוק העונשין #סעיף 335
  • 336 → חוק העונשין #סעיף 336
  • ו־337 → חוק העונשין #סעיף 337
  • בסימן ד׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}}

5תיקונים: תשס״ה, תשפ״ה־2

לפי סעיפים 345, 346, 347א, 348, 349 ו־351, בסימן ה׳ לפרק י׳
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 345 → חוק העונשין #סעיף 345
  • 346 → חוק העונשין #סעיף 346
  • 347א → חוק העונשין #סעיף 347א
  • 348 → חוק העונשין #סעיף 348
  • 349 → חוק העונשין #סעיף 349
  • ו־351 → חוק העונשין #סעיף 351
  • בסימן ה׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}

6

לפי סעיפים 368ב ו־368ג, בסימן ו׳ לפרק י׳
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 368ב → חוק העונשין #סעיף 368ב
  • ו־368ג → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • בסימן ו׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו|בסימן ו׳ לפרק י׳}}

7תיקונים: תשס״ז

לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374, 374א, 375, 375א, 376, 376ב, 377 ו־377א, בסימן ז׳ לפרק י׳
↗ חיצוניות: 14
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 369 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 373 → חוק העונשין #סעיף 373
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • 374א → חוק העונשין #סעיף 374א
  • 375 → חוק העונשין #סעיף 375
  • 375א → חוק העונשין #סעיף 375א
  • 376 → חוק העונשין #סעיף 376
  • 376ב → חוק העונשין #סעיף 376ב
  • 377 → חוק העונשין #סעיף 377
  • ו־377א → חוק העונשין #סעיף 377א
  • בסימן ז׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}}

8

לפי סעיפים 379, 380, 381 ו־382, בסימן ח׳ לפרק י׳
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 379 → חוק העונשין #סעיף 379
  • 380 → חוק העונשין #סעיף 380
  • 381 → חוק העונשין #סעיף 381
  • ו־382 → חוק העונשין #סעיף 382
  • בסימן ח׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|סעיפים 379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|ו־382}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ח|בסימן ח׳ לפרק י׳}}

9

לפי סעיפים 402 ו־404, בסימן ג׳ לפרק י״א
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 402 → חוק העונשין #סעיף 402
  • ו־404 → חוק העונשין #סעיף 404
  • בסימן ג׳ לפרק י״א → חוק העונשין #פרק יא סימן ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיפים 402}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|ו־404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ג|בסימן ג׳ לפרק י״א}}

10

לפי סעיפים 427 ו־428, בסימן ו׳ לפרק י״א
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 427 → חוק העונשין #סעיף 427
  • ו־428 → חוק העונשין #סעיף 428
  • בסימן ו׳ לפרק י״א → חוק העונשין #פרק יא סימן ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|סעיפים 427}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|ו־428}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|בסימן ו׳ לפרק י״א}}

'''עבירות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

1

לפי סעיף 5
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 → חוק למניעת הטרדה מינית #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}

תיקונים: תשע״ב

'''עבירות בפקודת התעבורה'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}'''

1

לפי סעיפים 64 ו־64א
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 64 → פקודת התעבורה #סעיף 64
  • ו־64א → פקודת התעבורה #סעיף 64א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}
תוספת ראשונה א׳
חלק א׳

'''עבירות בחוק העונשין המנויות בתוספת הראשונה'''
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}'''

1

עבירות המנויות בפרט 2.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרט 2}}.

2

עבירות המנויות בפרט 3, למעט לפי סעיפים 303 ו־304.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 303 → חוק העונשין #סעיף 303
  • ו־304 → חוק העונשין #סעיף 304
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט 3}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}}.

3

עבירות המנויות בפרט 4, למעט לפי סעיפים 334 ו־337.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 334 → חוק העונשין #סעיף 334
  • ו־337 → חוק העונשין #סעיף 337
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיפים 334}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|ו־337}}.

4

עבירות המנויות בפרט 5, למעט לפי סעיף 349.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 349 → חוק העונשין #סעיף 349
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5}}, למעט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיף 349}}.

5

עבירות המנויות בפרט 6.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 6|בפרט 6}}.

6תיקונים: תשס״ז

עבירות המנויות בפרט 7.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 7|בפרט 7}}.

7

עבירות המנויות בפרט 9.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|בפרט 9}}.

8

עבירות המנויות בפרט 10.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 10|בפרט 10}}.
חלק ב׳

'''עבירות בחוק העונשין המנויות בתוספת הראשונה'''
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}'''

1

עבירות המנויות בפרט 1, עבירה לפי סעיף 334, המנויה בפרט 4, ועבירות המנויות בפרט 8, והכל כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון;
בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
(2)קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי הענין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לענין פסקה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“ כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 334 → חוק העונשין #סעיף 334
  • בסעיף 368א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 368א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4}}, ועבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|בפרט 8}}, והכל כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון;
{{ח:ת}} בפרט זה, ”בן משפחתו“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
{{ח:תת|(2)}} קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי הענין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לענין פסקה זו, ”אחראי על קטין או חסר ישע“ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}.

2

עבירות לפי סעיפים 303 ו־304, המנויות בפרט 3.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 303 → חוק העונשין #סעיף 303
  • ו־304 → חוק העונשין #סעיף 304
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 303|סעיפים 303}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|ו־304}}, המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט 3}}.

'''עבירות לפי פקודת התעבורה'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}'''

1תיקונים: תשע״ב

עבירות לפי סעיפים 64 ו־64א.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 64 → פקודת התעבורה #סעיף 64
  • ו־64א → פקודת התעבורה #סעיף 64א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|ו־64א}}.
תוספת ראשונה ב׳

'''עבירות בחוק העונשין'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

1תיקונים: תשע״ט

עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג ו־305.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 300 עד 301ג → חוק העונשין #סעיף 300
  • ו־305 → חוק העונשין #סעיף 305
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}}.

2

עבירה לפי סעיף 329.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 329 → חוק העונשין #סעיף 329
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|סעיף 329}}.

3תיקונים: תשפ״ה־2

עבירות לפי סעיף 345.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 345 → חוק העונשין #סעיף 345
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיף 345}}.

4

עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374 ו־374א.
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 369 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 373 → חוק העונשין #סעיף 373
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • ו־374א → חוק העונשין #סעיף 374א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|ו־374א}}.

5

עבירה לפי סעיף 402.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 402 → חוק העונשין #סעיף 402
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|סעיף 402}}.
תוספת ראשונה ג׳

'''עבירות בחוק העונשין'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}'''

1

עבירות לפי סעיפים 203, 203ב, 203ג, 214(ב1) ו־214(ב2) בסימן י׳ לפרק ח׳;
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 203 → חוק העונשין #סעיף 203
  • 203ב → חוק העונשין #סעיף 203ב
  • 203ג → חוק העונשין #סעיף 203ג
  • 214(ב1) → חוק העונשין #סעיף 214
  • ו־214(ב2) → חוק העונשין #סעיף 214
  • בסימן י׳ לפרק ח׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|ו־214(ב2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|בסימן י׳ לפרק ח׳}};

2

עבירות המנויות בסימן ה׳ לפרק י׳, למעט עבירה לפי סעיף 352;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסימן ה׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • סעיף 352 → חוק העונשין #סעיף 352
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|בסימן ה׳ לפרק י׳}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352}};

3

עבירות לפי סעיפים 374א, 375א, 376ב ו־377א בסימן ז׳ לפרק י׳;
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 374א → חוק העונשין #סעיף 374א
  • 375א → חוק העונשין #סעיף 375א
  • 376ב → חוק העונשין #סעיף 376ב
  • ו־377א → חוק העונשין #סעיף 377א
  • בסימן ז׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיפים 374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};

4

העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע –
א.לפי סעיפים 300 עד 301ג, 302 ו־305 בסימן א׳ לפרק י׳;
ב.לפי סעיפים 327, 329, 330, 332, 333, 335 ו־336 בסימן ד׳ לפרק י׳;
ג.לפי סעיפים 368ב ו־368ג בסימן ו׳1 לפרק י׳;
ד.לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 376 ו־377 בסימן ז׳ לפרק י׳;
לעניין זה, ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
(1)בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
(2)אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
↗ חיצוניות: 25↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 300 עד 301ג → חוק העונשין #סעיף 300
  • 302 → חוק העונשין #סעיף 302
  • ו־305 → חוק העונשין #סעיף 305
  • סעיפים 327 → חוק העונשין #סעיף 327
  • 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • 330 → חוק העונשין #סעיף 330
  • 332 → חוק העונשין #סעיף 332
  • 333 → חוק העונשין #סעיף 333
  • 335 → חוק העונשין #סעיף 335
  • ו־336 → חוק העונשין #סעיף 336
  • בסימן ד׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ד
  • סעיפים 368ב → חוק העונשין #סעיף 368ב
  • ו־368ג → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • בסימן ו׳1 לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ו1
  • סעיפים 369 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 373 → חוק העונשין #סעיף 373
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • 375 → חוק העונשין #סעיף 375
  • 376 → חוק העונשין #סעיף 376
  • ו־377 → חוק העונשין #סעיף 377
  • בסימן ז׳ לפרק י׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ז
  • בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העבירות המנויות להלן, אם החשוד או הנאשם בביצוע העבירה הוא בן משפחה של הנפגע –
{{ח:תת|א.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 301ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|302}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305}} {{ח:פנימי|פרק י סימן א|בסימן א׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ב.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|סעיפים 327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|ו־336}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ד|בסימן ד׳ לפרק י׳}};
{{ח:תת|ג.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|סעיפים 368ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|ו־368ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|בסימן ו׳1 לפרק י׳}};
{{ח:תת|ד.}} לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|סעיפים 369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|ו־377}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|בסימן ז׳ לפרק י׳}};
{{ח:ת}} לעניין זה, ”בן משפחה“ – לרבות מי שהיה בן משפחה בעבר, והוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה ובנם או בתם;
{{ח:תת|(2)}} אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

'''עבירות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998'''
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''עבירות {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}}'''

1

לפי סעיף 5.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 → חוק למניעת הטרדה מינית #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}}.
תוספת שניה

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|<u>השלב בהליך הפלילי</u>}} | {{מוקטן|<u>הגוף מוסר המידע</u>}}}}

1

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | העברת חומר החקירה לתובע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי}}; | הגוף החוקר }}

1אתיקונים: תשפ״ד־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:ת}} זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרט זה;
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} זכותו של נפגע עבירה לסיוע משפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א}}, {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|ו־14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, החל משלב החקירה הפלילית בנוגע לעבירה שממנה נפגע, לפי הוראות פרטים אלה; | הגוף החוקר }}

2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה שלא לחקור לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי}}; יידוע לגבי שלב זה יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי}} ויכלול גם הודעה על זכות הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק האמור}}; | הגוף החוקר }}

3תיקונים: תשפ״ד־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:ת}} החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי}}; יידוע לגבי שלב זה יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי}} ויכלול גם הודעה על זכות הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק האמור}}, וכן יידוע של נפגע עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|בפרט 14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, על זכותו לסיוע משפטי בהליך זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|הפרט האמור}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי}}; יידוע לגבי שלב זה יהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 63|בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי}} ויכלול גם הודעה על זכות הערר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק האמור}}, וכן יידוע של נפגע עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 1א|בפרטים 1א}}, {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 14|ו־14 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, על זכותו לסיוע משפטי בהליך זה, לפי פרטים אלה | הגוף החוקר }}

3אתיקונים: תשע״ב־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | סגירת התיק בהסדר עם החשוד, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ד סימן א1|סימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}; | התובע }}

3בתיקונים: תשפ״ב־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):}} העברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק סדר הדין הפלילי}}; | התובע }}

4תיקונים: תשס״ה, תשע״ה

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|בסימן ו׳ לפרק ב׳ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או מעצר של החשוד בפיקוח אלקטרוני כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק א סימן ג1|בסימן ג׳1 לפרק א׳ בחוק האמור}}, לרבות פירוט התנאים או פרטי תכנית הפיקוח כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 22א|בסעיף 22א לחוק האמור}}, לפי העניין, ובלבד שבית המשפט או הקצין הממונה קבע שתנאי השחרור או שתנאי תכנית הפיקוח, כולם או חלקם, נועדו להגן על נפגע העבירה; יידוע על שלב זה יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור או פרטי תכנית הפיקוח האמורים; | לגבי שחרור חשוד – משטרת ישראל; לגבי שחרור ממעצר עד תום ההליכים – התובע }}

5תיקונים: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה להעמיד את החשוד לדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי}}; | התובע }}

6

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 231|סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי}} או כל החלטה אחרת, לפי כל דין, להפסיק את ההליך הפלילי; | היועץ המשפטי לממשלה או התובע לפי הענין }}

7

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועדי הדיונים בבית המשפט, למעט הדיון שבו מתקיימת הקראת כתב האישום לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 143|סעיף 143 לחוק סדר הדין הפלילי}}; חלה מגבלה על פי דין על נוכחותו של נפגע העבירה בדיון מדיוני בית המשפט, תימסר לו הודעה גם על כך; | התובע }}

8

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | הכרעת הדין לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 182|סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי}} או {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק הנוער}}; | התובע }}

9

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | גזר הדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 193|סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי}} או החלטת בית משפט לנוער לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|סעיפים 24 עד 26 לחוק הנוער}}; | התובע }}

10

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | הגשת ערעור על פסק הדין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ז|פרק ז׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}. | התובע }}
תוספת שלישית

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|<u>השלב בהליך הפלילי</u>}} | {{מוקטן|<u>הגוף מוסר המידע</u>}} }}

1

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | שם החוקר שמונה כאחראי על חקירת העבירה; | הגוף החוקר }}

1אתיקונים: תשפ״ב־4

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בקשה להסרת חיסיון על ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|50(א)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, הודעה על זכויות נפגע עבירה בנוגע לוויתור על החיסיון והבעת עמדה בהליכי גילוי הראיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}}, ולגבי נפגע עבירת מין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|בפרט 11(ב) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}} – גם זכותו לקבלת ייצוג, ייעוץ וסיוע משפטי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#תוספת פרט 11|אותו פרט}}; | הגוף החוקר או התובע }}

2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הנוער}}; | לגבי חשוד – משטרת ישראל; לגבי נאשם – התובע }}

3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | כוונה לעכב את ההליך הפלילי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 231|סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביא את עמדתו בענין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}; | היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוסמך על ידו להחליט בבקשה }}

3אתיקונים: תשע״ב־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ד סימן א1|סימן א׳1 בפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}; | התובע }}

3בתיקונים: תשפ״ב־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של חמש שנים מיום 1.8.2022):}} כוונה להעביר את עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ו1|פרק ו׳1 לחוק סדר הדין הפלילי}}; | התובע }}

4תיקונים: ק״ת תשס״ה, ק״ת תשס״ה־2, תשס״ח

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|(א)}} הודעה על החלטה להעמיד את החשוד לדין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השניה}} תכלול גם הסבר על כך שיש אפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם והודעה על זכותו להביע את עמדתו בענין לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תת|(ב)}} פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון האמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}}, למעט בעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ב)}};
{{ח:תת|(ג)}} בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}} – פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, והודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לעניין הסדר הטיעון בפני גורם מאשר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ג)}}; | התובע }}

5תיקונים: תשס״ו, תשע״א

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מתן צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 13|בסעיף 13(4), (5), (7) ו־(9) עד (11) לאותו חוק}}, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 23|ו־23 לאותו חוק}}. | היועץ המשפטי לממשלה או נציגו }}
תוספת רביעית

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{מוקטן|<u>השלב</u>}} | {{מוקטן|<u>הגוף מוסר המידע</u>}} }}

1

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תחילת ריצוי מאסרו בפועל או אשפוזו בבית חולים, שבו אושפז על פי צו של בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק {{ח:הערה|[צ״ל: טיפול ב]}}חולי נפש, התשנ״א–1991}} (להלן – בתי חולים), של הנאשם או הנידון לפי הענין; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין }}

2תיקונים: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | יציאת הנידון לחופשה ממאסר או מבית חולים {{ח:הערה|[צ״ל: והמועד הצפוי לחזרתו ממנה]}}; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין }}

3תיקונים: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ה־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום 1.12.2026):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של נידון שהוא אסיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, או מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|אותו חוק}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או לפני ועדת השחרורים, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; | שירות בתי הסוהר }}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} {{טורים שווים | מועד תום שני שלישים מתקופת מאסרו של נידון שהוא אסיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(1)}}; | שירות בתי הסוהר }}

3אתיקונים: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל);}}

3בתיקונים: תשפ״ה־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{ח:הערה|(החל מיום 1.12.2026):}} מועד הבאת הנידון לפני ועדת השחרורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר|חוק שחרור על־תנאי ממאסר}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו לפני ועדת השחרורים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(2)}}; | הנהלת בתי המשפט }}

4תיקונים: תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ה

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תנאים לשחרור הנידון ממאסר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#פרק ב|פרק ב׳ לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, שמטרתם להגן על הנפגע; | שירות בתי הסוהר }}

5

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בריחת הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין }}

6

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד שחרור הנאשם או הנידון ממאסר או מבית חולים; | שירות בתי הסוהר או בית החולים, לפי הענין }}

7

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה בעונשו כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה}}; | מחלקת חנינות במשרד המשפטים }}

8תיקונים: ק״ת תשס״ג, ק״ת תשס״ה־2

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | החלטת נשיא המדינה למתן חנינה או להקלה בעונשו של הנידון כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|בסעיף 11(ב) לחוק־יסוד: נשיא המדינה}}; | שירות בתי הסוהר {{ח:הערה|[צ״ל: לשכת נשיא המדינה]}} }}

9תיקונים: תשע״ה־3

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד הדיון בוועדה מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28א|סעיפים 28א עד 28ה לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}; יידוע לגבי שלב זה יכלול גם הודעה על זכותו של הנפגע להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 28ב|סעיף 28ב(ב) לחוק האמור}}. | הוועדה המיוחדת }}

10תיקונים: תשפ״ו

הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{טורים שווים | מועד ביצוע גזר דין של מי שנידון. | שירות בתי הסוהר }}