תוכן החוק
1הגדרות
בחוק זה –
”גורם שיקומי מלווה“ – גורם שאושר בידי השר האחראי, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט אותו שר;
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”מועסק עם מוגבלות“ – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (בחוק זה – חוק שוויון זכויות), שמלאו לו 18 שנים ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה רגיל;
”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
”מעסיק“ – לרבות המפעיל והבעלים של מקום התעסוקה של מועסק עם מוגבלות;
”מפעל מוגן“ – כמשמעותו בסעיף 17 לחוק שכר מינימום;
”מקום תעסוקה רגיל“ – מקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז לשיקום מקצועי–תעסוקתי, מועדון תעסוקתי וכיוצא באלה, ואשר עובדים בו או עשויים לעבוד בו מי שמתקיימים לגביהם יחסי עובד ומעביד;
”משתקם“ – מועסק עם מוגבלות שהמנהל קבע כי הוא משתקם לפי הוראות סעיף 3(ב);
”השר האחראי“ – לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000 – שר הבריאות, לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], וזכאי לתגמולים לפי אותו חוק – שר הביטחון, ולגבי כל מועסק עם מוגבלות אחר – שר הרווחה והשירותים החברתיים;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 → חוק שכר מינימום
- בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 5
- בסעיף 17 לחוק שכר מינימום → חוק שכר מינימום #סעיף 17
- בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000 → חוק שיקום נכי נפש בקהילה
- בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
- אותו חוק → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם שיקומי מלווה“ – גורם שאושר בידי השר האחראי, המעניק למועסק עם מוגבלות ליווי שיקומי תומך תעסוקה לפי מבחנים שעליהם החליט אותו שר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועסק עם מוגבלות“ – אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}} (בחוק זה – חוק שוויון זכויות), שמלאו לו 18 שנים ומועסק או מיועד להיות מועסק במקום תעסוקה רגיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או מי שהוא הסמיך לעניין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעסיק“ – לרבות המפעיל והבעלים של מקום התעסוקה של מועסק עם מוגבלות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מוגן“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק שכר מינימום}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקום תעסוקה רגיל“ – מקום תעסוקה שאינו מפעל מוגן, מרכז לשיקום מקצועי–תעסוקתי, מועדון תעסוקתי וכיוצא באלה, ואשר עובדים בו או עשויים לעבוד בו מי שמתקיימים לגביהם יחסי עובד ומעביד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתקם“ – מועסק עם מוגבלות שהמנהל קבע כי הוא משתקם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר האחראי“ – לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה נפש כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שיקום נכי נפש בקהילה|בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000}} – שר הבריאות, לגבי מועסק עם מוגבלות שהוא נכה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, וזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|אותו חוק}} – שר הביטחון, ולגבי כל מועסק עם מוגבלות אחר – שר הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.2זכויות משתקם במקום תעסוקה רגיל
(א)בין משתקם במקום תעסוקה רגיל ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו, לא יחולו יחסי עובד ומעביד.
(ב)משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לזכויות המפורטות בתוספת השניה.
(ג)משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו, במישרין, גמול תעסוקה שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו לפי סעיף 3.
(ד)גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה.
(ה)ממועד הגשת בקשה ועד למתן החלטה בה, כאמור בסעיף 3, יהיה מועסק עם מוגבלות במקום תעסוקה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים בתוספת הראשונה, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו.
(2)עד להחלטה בדבר הערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי סעיף 3(ו), יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו.
(ו)מגמול תעסוקה לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום גמול התעסוקה לאותו משתקם לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה #תוספת 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בין משתקם במקום תעסוקה רגיל ובין מעסיקו או הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו, לא יחולו יחסי עובד ומעביד.
{{ח:תת|(ב)}} משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לזכויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} משתקם המועסק במקום תעסוקה רגיל זכאי לקבל ממעסיקו, במישרין, גמול תעסוקה שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בהתאם לדרגת יכולת התעסוקה שנקבעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
{{ח:תת|(ד)}} גמול תעסוקה ישולם לא יאוחר מהיום העשירי בחודש שלאחר חודש התעסוקה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ממועד הגשת בקשה ועד למתן החלטה בה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יהיה מועסק עם מוגבלות במקום תעסוקה רגיל זכאי לגמול תעסוקה בשיעור שלא יפחת משיעורי המינימום הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, שעליו הסכים עם מעסיקו, בידיעת הגורם השיקומי המלווה – אם ישנו.
{{ח:תתת|(2)}} עד להחלטה בדבר הערכת יכולת תעסוקה חוזרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ו)}}, יהיה משתקם זכאי לגמול התעסוקה שנקבע לגביו לפי הערכת יכולת התעסוקה הקודמת שנערכה לו.
{{ח:תת|(ו)}} מגמול תעסוקה לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#תוספת 2|בתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום גמול התעסוקה לאותו משתקם לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך.3הערכת יכולת תעסוקהתיקונים: תשע״ב
(א)מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו, שאינו המעסיק, רשאי להגיש בקשה למנהל לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה (בחוק זה – בקשה), והכל בהתייחס להעסקה במקום תעסוקה רגיל מסוים ובתפקיד מסוים; בקשה תוגש ותידון בהתאם להליכים שנקבעו לפי הוראות סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום (בחוק זה – הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה.
(ב)מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה בשיעור של 81% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם לעניין חוק זה, לגבי התקופה שמיום הגשת הבקשה ואילך, וכן יקבע את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות בתוספת הראשונה, יחסית ליכולת עבודה רגילה; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם.
(ג)בקביעה לפי סעיף קטן (ב), יביא המנהל בחשבון את הנתונים כאמור בפסקאות (2) ו־(3) וכן את הדיווחים שנתקבלו לפי הוראות סעיף קטן (ד).
(2)השר יקבע, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר הביטחון, שר הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות, המוסד לביטוח לאומי, ארגונים המשמשים כגורמים שיקומיים מלווים שלדעת השר הם נוגעים בדבר וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נתונים, לרבות מדדים, כלי הערכה ומבחנים, שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ודרגתה וכן לבדיקה האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל.
(3)עד לקביעת נתונים כאמור בפסקה (2), יביא המנהל בחשבון, לעניין פסקה (1), נתונים לעניין יכולת התמדה בתעסוקה, איכותה ורמתה, התפוקה, הרגלי עבודה ומידת ההשתלבות במקום התעסוקה, וכן יביא בחשבון האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל.
(ד)הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע המנהל לשר האחראי על הגשת הבקשה; בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), השר האחראי יעביר בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, דיווח בעניין אבחון או הערכת יכולת תעסוקה שנערכו בעבר למועסק עם מוגבלות שלגביו הוגשה הבקשה, ככל שנערכו מטעם משרדו של השר האחראי או בהנחיית משרדו; כן יעביר השר האחראי למנהל, בתוך פרק הזמן האמור, דיווח לעניין תכנית השיקום שנקבעה למועסק עם מוגבלות, ככל שנקבעה, ולעניין שירותי השיקום שניתנו מטעם משרדו או בהנחיית משרדו, ככל שניתנו.
(ה)החלטה בבקשה תינתן בתוך 135 ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלעניין בקשה שהוגשה אחרי שחלפו 90 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה.
(ו)המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה ובתום שלוש שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, ואולם המנהל רשאי לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין אם הוגשה בקשה חדשה ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן (ד) יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הערכת יכולת תעסוקה חוזרת.
(ז)הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום → חוק שכר מינימום #סעיף 17
- בחוק שוויון זכויות → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועסק עם מוגבלות, או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו, שאינו המעסיק, רשאי להגיש בקשה למנהל לקביעת מעמדו כמשתקם ולקביעת שיעור גמול התעסוקה (בחוק זה – בקשה), והכל בהתייחס להעסקה במקום תעסוקה רגיל מסוים ובתפקיד מסוים; בקשה תוגש ותידון בהתאם להליכים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 17|סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום}} (בחוק זה – הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם), בשינויים המחויבים ובשינויים האמורים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא המנהל כי יכולת התעסוקה של מועסק עם מוגבלות פחותה, עקב מוגבלותו, מיכולת העבודה הרגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה בשיעור של 81% לפחות, יקבע המנהל כי הוא משתקם לעניין חוק זה, לגבי התקופה שמיום הגשת הבקשה ואילך, וכן יקבע את דרגת יכולת התעסוקה שלו לפי הדרגות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יחסית ליכולת עבודה רגילה; על משתקם יחולו הוראות חוק זה על אף האמור בהוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בקביעה לפי סעיף קטן (ב), יביא המנהל בחשבון את הנתונים כאמור בפסקאות (2) ו־(3) וכן את הדיווחים שנתקבלו לפי הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע, בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים, שר הביטחון, שר הבריאות, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות}}, המוסד לביטוח לאומי, ארגונים המשמשים כגורמים שיקומיים מלווים שלדעת השר הם נוגעים בדבר וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות שלדעת השר הם נוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, נתונים, לרבות מדדים, כלי הערכה ומבחנים, שישמשו להערכת יכולת התעסוקה ודרגתה וכן לבדיקה האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל.
{{ח:תתת|(3)}} עד לקביעת נתונים כאמור בפסקה (2), יביא המנהל בחשבון, לעניין פסקה (1), נתונים לעניין יכולת התמדה בתעסוקה, איכותה ורמתה, התפוקה, הרגלי עבודה ומידת ההשתלבות במקום התעסוקה, וכן יביא בחשבון האם ההעסקה נועדה במהותה לשיקום במקום תעסוקה רגיל.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), יודיע המנהל לשר האחראי על הגשת הבקשה; בכפוף להוראות סעיף קטן (ה), השר האחראי יעביר בתוך 21 ימים מיום קבלת ההודעה, דיווח בעניין אבחון או הערכת יכולת תעסוקה שנערכו בעבר למועסק עם מוגבלות שלגביו הוגשה הבקשה, ככל שנערכו מטעם משרדו של השר האחראי או בהנחיית משרדו; כן יעביר השר האחראי למנהל, בתוך פרק הזמן האמור, דיווח לעניין תכנית השיקום שנקבעה למועסק עם מוגבלות, ככל שנקבעה, ולעניין שירותי השיקום שניתנו מטעם משרדו או בהנחיית משרדו, ככל שניתנו.
{{ח:תת|(ה)}} החלטה בבקשה תינתן בתוך 135 ימים מתחילת התעסוקה, ובלבד שלעניין בקשה שהוגשה אחרי שחלפו 90 ימים מתחילת התעסוקה תינתן החלטה בבקשה בתוך 45 ימים מיום שהוגשה.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל יבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם בתום שנה ובתום שלוש שנים מהמועד שבו ניתנה החלטה בבקשה, ואולם המנהל רשאי לבצע הערכת יכולת תעסוקה חוזרת למשתקם, או לשנות הערכה שביצע לגביו, בכל עת ששוכנע כי חל שינוי בנסיבות, בין אם הוגשה בקשה חדשה ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן (ד) יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הערכת יכולת תעסוקה חוזרת.
{{ח:תת|(ז)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף זה, רשאי לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.4איסור הפליה
משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול תעסוקה, מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, היריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקם לא יופלה בכל הקשור לתעסוקה או לגמול תעסוקה, מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, היריון או היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, השקפתו או מפלגתו; אין רואים הפליה כאשר היא מתחייבת מאופייה או ממהותה של התעסוקה.5סמכות שיפוט
לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי לפי חוק זה.6שמירת זכויות
(א)חוק זה בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח הסכם או נוהג, לרבות זכות לליווי שיקומי תומך תעסוקה, וכן על זכות לליווי שיקומי לפי כל דין או נוהג, ולא לגרוע מהן.
(ב)אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות של מועסק עם מוגבלות שאינו משתקם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח הסכם או נוהג, לרבות זכות לליווי שיקומי תומך תעסוקה, וכן על זכות לליווי שיקומי לפי כל דין או נוהג, ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מכל זכות של מועסק עם מוגבלות שאינו משתקם.7שינוי התוספות
השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות.8פטור ממכרז
העסקת משתקמים לפי חוק זה פטורה מחובת מכרז לפי כל דין; ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרות עם גורם שיקומי מלווה לצורך מתן ליווי שיקומי תומך תעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העסקת משתקמים לפי חוק זה פטורה מחובת מכרז לפי כל דין; ואולם הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרות עם גורם שיקומי מלווה לצורך מתן ליווי שיקומי תומך תעסוקה.9דין המדינה
לעניין חוק זה, דין המדינה כמעסיק, כדין כל מעסיק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין חוק זה, דין המדינה כמעסיק, כדין כל מעסיק.10ביצוע ותקנות
(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין חישוב זכויות משתקם לפי התוספת השניה.
(ב)השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר האחראי ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לעניין מתן מענקים או תמריצים, כספיים או אחרים, למעסיקים של משתקמים או של מועסקים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת כמשמעותם בהוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם, בהתחשב, בין השאר, במשך ההעסקה, בגמול התעסוקה או בשכר העבודה, לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות למקומות תעסוקה שונים ולסוגי מוגבלות.
(ג)מעסיק המבצע התאמות במקום תעסוקה רגיל, אשר נדרשות בשל צרכיו המיוחדים של המשתקם המועסק אצלו, לצורך העסקתו, זכאי להשתתפות המדינה במימון ההתאמות; השר ושר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבעו הוראות בדבר השתתפות המדינה במימון ביצוע התאמות כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין חישוב זכויות משתקם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר האחראי ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לעניין מתן מענקים או תמריצים, כספיים או אחרים, למעסיקים של משתקמים או של מועסקים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת כמשמעותם בהוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם, בהתחשב, בין השאר, במשך ההעסקה, בגמול התעסוקה או בשכר העבודה, לפי העניין, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות שונות למקומות תעסוקה שונים ולסוגי מוגבלות.
{{ח:תת|(ג)}} מעסיק המבצע התאמות במקום תעסוקה רגיל, אשר נדרשות בשל צרכיו המיוחדים של המשתקם המועסק אצלו, לצורך העסקתו, זכאי להשתתפות המדינה במימון ההתאמות; השר ושר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבעו הוראות בדבר השתתפות המדינה במימון ביצוע התאמות כאמור.11
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970 כהוראת שעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} כהוראת שעה.}}12
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 כהוראת שעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} כהוראת שעה.}}13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 כהוראת שעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} כהוראת שעה.}}14
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה.}}15
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 כהוראת שעה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} כהוראת שעה}}16תחילה
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.17תחולה והוראות מעבר
הועסק אדם עם מוגבלות במקום תעסוקה רגיל ערב תחילתו של חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)נקבע לגביו שכר מינימום מותאם לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם לאחר שנמצא כי יכולת עבודתו פחותה מיכולת עבודה רגילה ב־81% לפחות – לא יחולו הוראות חוק זה, אלא אם כן יגיש בקשה לפי סעיף 3 והמנהל יקבע כי הוא משתקם לעניין חוק זה;
(2)הגיש בקשה לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם לפני תחילתו של חוק זה, וטרם נקבע לגביו שכר מינימום מותאם לפי אותן הוראות – תידון הבקשה לצורך קביעה בעניינו לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם, לפי העניין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועסק אדם עם מוגבלות במקום תעסוקה רגיל ערב תחילתו של חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} נקבע לגביו שכר מינימום מותאם לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם לאחר שנמצא כי יכולת עבודתו פחותה מיכולת עבודה רגילה ב־81% לפחות – לא יחולו הוראות חוק זה, אלא אם כן יגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} והמנהל יקבע כי הוא משתקם לעניין חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} הגיש בקשה לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם לפני תחילתו של חוק זה, וטרם נקבע לגביו שכר מינימום מותאם לפי אותן הוראות – תידון הבקשה לצורך קביעה בעניינו לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות לעניין קביעת שכר מינימום מותאם, לפי העניין.18חובת התקנת תקנות
ראשונות תקנות ראשונות לפי סעיף 3(ג)(2) יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראשונות תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)(2)}} יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה.19הוראת שעה ודיווחתיקונים: תשע״ב
שנתי לוועדה חוק זה יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום פרסומו; השר ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 במרס בכל שנה, על אופן ועל מידת שילובם ועל היקף העסקתם של אנשים עם מוגבלות כמשתקמים במקומות תעסוקה רגילים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שנתי לוועדה חוק זה יעמוד בתוקפו עשר שנים מיום פרסומו; השר ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ב־1 במרס בכל שנה, על אופן ועל מידת שילובם ועל היקף העסקתם של אנשים עם מוגבלות כמשתקמים במקומות תעסוקה רגילים.תוספת ראשונה
דרגות יכולת תעסוקה וגמול תעסוקה
1תיקונים: ק״ת תש״ע
משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק:
(א)משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על אחוז אחד ואינו עולה על 10 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל־10 אחוזים משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום;
(ב)משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על 10 אחוזים ואינו עולה על 19 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל־19% משכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק שכר מינימום → חוק שכר מינימום
- בחוק שכר מינימום → חוק שכר מינימום
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקם יהיה זכאי לגמול תעסוקה שלא יפחת מהשיעורים שלהלן לפי הערכת יכולת התעסוקה, בהתאם להיקף המשרה שבה הוא מועסק:
{{ח:תת|(א)}} משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על אחוז אחד ואינו עולה על 10 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל־10 אחוזים משכר מינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}};
{{ח:תת|(ב)}} משתקם בתעסוקה במשרה מלאה עם יכולת תעסוקה בשיעור העולה על 10 אחוזים ואינו עולה על 19 אחוזים מיכולת עבודה רגילה באותו תפקיד ובאותו מקום תעסוקה – סכום השווה ל־19% משכר מינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}.2
משתקם המועסק בתעסוקה חודשית ונעדר מהתעסוקה, יהיה זכאי לגמול תעסוקה ששיעורו לא יפחת מהשיעורים האמורים בפרט 1 להלן בניכוי חלק יחסי לזמן היעדרותו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו לפי פרטים 1 ו־2 לתוספת השניה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקם המועסק בתעסוקה חודשית ונעדר מהתעסוקה, יהיה זכאי לגמול תעסוקה ששיעורו לא יפחת מהשיעורים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1 להלן}} בניכוי חלק יחסי לזמן היעדרותו, ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|פרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|ו־2 לתוספת השניה}}.3
גמול תעסוקה המשתלם למשתקם שלא מועסק על בסיס חודשי או על בסיס שעות, לא יפחת מהשיעורים האמורים בפרט 1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גמול תעסוקה המשתלם למשתקם שלא מועסק על בסיס חודשי או על בסיס שעות, לא יפחת מהשיעורים האמורים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}.תוספת שניה
זכויות משתקם
1
(א)משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום לכל שנת תעסוקה, לפי החישוב הזה:
(א)בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות – 14 ימים;
(ב)בעד השנה החמישית – 16 ימים;
(ג)בעד השנה השישית – 18 ימים;
(ד)בעד השנה השביעית – 21 ימים;
(ה)בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת תעסוקה עד לחופשה של 28 ימים;
זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית, או בחלק מהשנה, יחושבו באופן יחסי; לעניין סעיף קטן זה, ”שנה“ – שנה שבה הועסק משתקם 200 ימים לפחות; משתקם שהועסק פחות מ־200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה), כיחס מספר ימי התעסוקה בפועל אל המספר 200, ובלבד שחלק של יום חופשה לא יבוא במניין.
(2)נוסף על האמור בפסקה (1), זכאי משתקם לתשעה ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם בסעיף האמור, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות.
(3)התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם בעבור יום תעסוקה.
(ב)משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963, וביום ירושלים לפי סעיף 1 לחוק יום ירושלים, התשנ״ח–1998.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
- בסעיף האמור → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
- סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 10
- סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963 → חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל #סעיף 4א
- סעיף 1 לחוק יום ירושלים, התשנ״ח–1998 → חוק יום ירושלים #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי חופשה בתשלום לכל שנת תעסוקה, לפי החישוב הזה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעד כל אחת מארבע השנים הראשונות – 14 ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד השנה החמישית – 16 ימים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעד השנה השישית – 18 ימים;
{{ח:תתתת|(ד)}} בעד השנה השביעית – 21 ימים;
{{ח:תתתת|(ה)}} בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת תעסוקה עד לחופשה של 28 ימים;
{{ח:תתת}} זכויותיו של משתקם המועסק במשרה חלקית, או בחלק מהשנה, יחושבו באופן יחסי; לעניין סעיף קטן זה, ”שנה“ – שנה שבה הועסק משתקם 200 ימים לפחות; משתקם שהועסק פחות מ־200 ימים – יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה), כיחס מספר ימי התעסוקה בפועל אל המספר 200, ובלבד שחלק של יום חופשה לא יבוא במניין.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על האמור בפסקה (1), זכאי משתקם לתשעה ימי חגים בתשלום שיכללו לגבי משתקם שהוא יהודי – את מועדי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, ואת יום העצמאות, ולגבי משתקם שאינו יהודי – את מועדי ישראל או את חגי עדתו כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף האמור}}, לפי בחירתו, ואת יום העצמאות.
{{ח:תתת|(3)}} התשלום ליום חופשה או ליום חג יהיה כגובה הגמול שהיה זכאי לו משתקם בעבור יום תעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} משתקם זכאי לזכויות ככל שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 10|סעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת}}, ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}, וביום ירושלים לפי {{ח:חיצוני|חוק יום ירושלים#סעיף 1|סעיף 1 לחוק יום ירושלים, התשנ״ח–1998}}.2תיקונים: תשע״ב
משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות תהיה של יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ־90 ימים; התשלום ליום מחלה יהיה שווה לגמול התעסוקה שהמשתקם זכאי לו בעבור יום תעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקם בתעסוקה במשרה מלאה זכאי לימי היעדרות בתשלום בשל מחלתו; תקופת הזכאות תהיה של יום וחצי לכל חודש תעסוקה מלא שהמשתקם היה מועסק בו באותו מקום תעסוקה, ולא יותר מ־90 ימים; התשלום ליום מחלה יהיה שווה לגמול התעסוקה שהמשתקם זכאי לו בעבור יום תעסוקה.3
(א)משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות בחודש.
(ב)משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה.
(ג)לא יועסק משתקם אלא אם כן ניתנה לו, בין יום תעסוקה אחד למשנהו, הפסקה בת 10 שעות לפחות.
(ד)במקום תעסוקה שעובדים בו במשמרות, לא יועסק משתקם בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לעניין זה, ”לילה“ – פרק הזמן שבין 22:00 ל־06:00.
(ה)משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951 → חוק שעות עבודה ומנוחה #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משך יום תעסוקה של משתקם לא יעלה על 8 שעות וחצי ליום והיקף חודש תעסוקה לא יעלה על 186 שעות בחודש.
{{ח:תת|(ב)}} משתקם יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום התעסוקה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יועסק משתקם אלא אם כן ניתנה לו, בין יום תעסוקה אחד למשנהו, הפסקה בת 10 שעות לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} במקום תעסוקה שעובדים בו במשמרות, לא יועסק משתקם בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לעניין זה, ”לילה“ – פרק הזמן שבין 22:00 ל־06:00.
{{ח:תת|(ה)}} משתקם לא יועסק במנוחה השבועית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}}.4
לעניין תוספת זו והתוספת הראשונה ועל אף האמור בפרט 3, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו־132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל־186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק פחות מ־132 שעות יחושבו באופן יחסי למשרה מלאה בת 132 שעות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} {{ח:פנימי|תוספת 1|והתוספת הראשונה}} ועל אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בפרט 3}}, חישוב היקף המשרה של משתקם ייעשה לפי 6 שעות תעסוקה ליום, ו־132 שעות תעסוקה לחודש, ומשרה שהיקפה בין 132 ל־186 שעות לחודש תיחשב למשרה מלאה; זכויותיו של משתקם המועסק פחות מ־132 שעות יחושבו באופן יחסי למשרה מלאה בת 132 שעות.5
משתקם זכאי להחזר הוצאות נסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק, ובלבד שסכום ההחזר לא יעלה על סכום החזר הוצאות נסיעה לעובד הקבוע בצו הרחבה שניתן לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקם זכאי להחזר הוצאות נסיעה ככל שהיה זכאי להן אילו היה עובדו של המעסיק, ובלבד שסכום ההחזר לא יעלה על סכום החזר הוצאות נסיעה לעובד הקבוע בצו הרחבה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה.6
משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 14 שבועות מיום שילדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משתקמת לא תועסק בתעסוקה למשך 14 שבועות מיום שילדה.7
מעסיק ימסור למשתקם, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי היעדרות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק ימסור למשתקם, בתחילת העסקתו, הודעה המפרטת את תנאי התעסוקה, לרבות תאריך תחילת התעסוקה, מהות התעסוקה, זהות הממונה, שיעור גמול התעסוקה ומועדי התשלום, זכויות שיקבל בשל התעסוקה, לרבות ימי חופשה וימי היעדרות בתשלום, וכל פרט מהותי אחר הנוגע לתעסוקה.