החקיקה בישראל

חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991 חוק

28
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
11
הגדרות
6
הפניות פנימיות
6
הפניות חיצוניות
1
הערות עריכה
10
תיקונים
היסטוריית תיקונים10 רשומות
ס״ח תשמ״ו, 186חוק הנגבPDF
תשמ״ח, 48תיקוןPDF
155תיקון מס׳ 2PDF
ס״ח תשנ״ב, 26חוק הרשות לפיתוח הנגבPDF
תשנ״ג, 21חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
112תיקון מס׳ 2PDF
תשס״ט, 330תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראלPDF
תש״ע, 282ת״טPDF
591תיקון מס׳ 4PDF
תשע״ח, 6תיקון מס׳ 4 (תיקון)PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשנ״ג, תשנ״ג־2, תש״ע־2

בחוק זה –
”הוועדה הבין־משרדית“ – הוועדה שמונתה בהתאם להוראות סעיף 6א;
”הרשות“ – הרשות לפיתוח הנגב המוקמת לפי חוק זה;
”הנגב“ – שטח המדינה שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני־סולדנר;
”המועצה“ – מועצת הרשות כאמור בסעיף 9;
”המינהלה“ – מינהלת הרשות כאמור בסעיף 11;
”השרים“ – שר הכלכלה והתכנון ושר האוצר;
”השר“ – השר לפיתוח הנגב והגליל;
”מיזם חקלאי–תיירותי משולב“ – מיזם בנגב שבמסגרתו נעשה שימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה ולרבות שימוש למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות;
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה הבין־משרדית“ – הוועדה שמונתה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות לפיתוח הנגב המוקמת לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנגב“ – שטח המדינה שמדרום לקו 115, ברשת ישראל, שיטת קסיני־סולדנר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הכלכלה והתכנון ושר האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לפיתוח הנגב והגליל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיזם חקלאי–תיירותי משולב“ – מיזם בנגב שבמסגרתו נעשה שימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות, לרבות שימושים נלווים לשימושים אלה ולרבות שימוש למגורי המחזיק באותם מקרקעין למטרות האמורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.

2הרשות

מוקמת בזה הרשות לפיתוח הנגב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות לפיתוח הנגב.

3הרשות – תאגיד

הרשות היא תאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות היא תאגיד.

4הרשות – גוף מבוקר

הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

5תפקידי הרשותתיקונים: תש״ע־2

(א)ואלה תפקידי הרשות:
(1)ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;
(2)להכין תכניות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;
(3)לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב, לרבות מיזמים חקלאיים–תיירותיים משולבים;
(4)לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח הנגב;
(5)ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב;
(6)לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מפעלים כלכליים וחברתיים בנגב לרבות להליכים הדרושים לענין זה לפי כל דין;
(7)לפעול למען ריכוז מושבם בנגב של הנהלות גופים, יחידות ממשלתיות וחברות ממשלתיות הפועלים בעיקר בנגב;
(8)ליזום פעילות ליישוב הנגב ולהגברת יכולת קליטת העליה בו.
(ב)בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה יהיו תואמות את מדיניותה הכלכלית של הממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי הרשות:
{{ח:תתת|(1)}} ליזום פעולות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;
{{ח:תתת|(2)}} להכין תכניות לפיתוחו הכלכלי והחברתי של הנגב;
{{ח:תתת|(3)}} לעודד יוזמות כלכליות לפיתוח הנגב, לרבות מיזמים חקלאיים–תיירותיים משולבים;
{{ח:תתת|(4)}} לתאם בין משרדי הממשלה, הרשויות והגופים העושים לפיתוח הנגב;
{{ח:תתת|(5)}} ליזום מחקרים ולספק מידע בכל הקשור ליוזמות, לתכניות ולמפעלים כלכליים וחברתיים בנגב;
{{ח:תתת|(6)}} לייעץ ולסייע בכל הקשור לתכנון ולהקמה של מפעלים כלכליים וחברתיים בנגב לרבות להליכים הדרושים לענין זה לפי כל דין;
{{ח:תתת|(7)}} לפעול למען ריכוז מושבם בנגב של הנהלות גופים, יחידות ממשלתיות וחברות ממשלתיות הפועלים בעיקר בנגב;
{{ח:תתת|(8)}} ליזום פעילות ליישוב הנגב ולהגברת יכולת קליטת העליה בו.
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע תפקידיה תדאג הרשות שפעולותיה יהיו תואמות את מדיניותה הכלכלית של הממשלה.

6סמכויות הרשותתיקונים: תש״ע־2

ואלה סמכויות הרשות:
(1)לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות לפיתוח הכלכלי והחברתי שהכינה הרשות;
(2)לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה;
(3)לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה;
(4)להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים והכל לצורך ביצוע תפקידיה;
(5)ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי לנגב;
(6)לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מילווה לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המילוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר;
(7)לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי–תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות;
(8)להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי–תיירותי משולב, שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (7); ואולם השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין־משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעין ישראל.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים–תיירותיים משולבים), התשע״ז–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה סמכויות הרשות:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את הגופים שיבצעו את התכניות לפיתוח הכלכלי והחברתי שהכינה הרשות;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע את השימוש במשאבים שיעמדו לרשותה;
{{ח:תת|(3)}} לקבל תרומות בישראל ומחוצה לה לצורך ביצוע תפקידיה;
{{ח:תת|(4)}} להקים תאגידים, בעצמה או ביחד עם אחרים, או לרכוש זכויות בתאגידים קיימים והכל לצורך ביצוע תפקידיה;
{{ח:תת|(5)}} ליצור ולקיים קרנות לפיתוח כלכלי לנגב;
{{ח:תת|(6)}} לקבל, בכפוף לאמור בכל חוק, מילווה לצרכי ביצוע תפקידיה ולהנפיק למטרה זו איגרות חוב; איגרות החוב, המילוות ותנאיהן טעונים אישור השר, בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תת|(7)}} לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי–תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים-תיירותיים משולבים)|כללי הרשות לפיתוח הנגב (מיזמים חקלאיים–תיירותיים משולבים), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(8)}} להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי–תיירותי משולב, שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (7); ואולם השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין־משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעין ישראל.

6אועדה בין־משרדית לעניין מיזם חקלאי–תיירותי משולבתיקונים: תש״ע־2

(א)השר ימנה ועדה בין־משרדית, שתפקידה להמליץ לו בעניין הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי–תיירותי משולב כאמור בסעיף 6(8), ואלה חבריה:
(1)נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
(2)נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;
(3)נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;
(4)נציג שימנה שר התיירות מבין עובדי משרדו;
(5)נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו.
(ב)הוועדה הבין־משרדית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה בין־משרדית, שתפקידה להמליץ לו בעניין הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי–תיירותי משולב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(8)}}, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} נציג שימנה השר מבין עובדי משרדו, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג שימנה שר המשפטים מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שימנה שר התיירות מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה הבין־משרדית תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה.

7השתתפות המדינה

במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה לרשות סכומים להשתתפות בפעולות פיתוח הנגב ובהוצאות הרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה לרשות סכומים להשתתפות בפעולות פיתוח הנגב ובהוצאות הרשות.

8הכנסות הרשות

כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל הכנסה שתקבל הרשות תשמש במסגרת תקציבה למטרות שהועידה הרשות לשם ביצוע תפקידיה.

9מועצת הרשותתיקונים: תשנ״ג, תשס״ט, תש״ע

(א)לרשות תהיה מועצה, וזה הרכבה:
(1)נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שימנו אותם, אחד אחד, השרים הבאים: ראש הממשלה, שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר האנרגיה והתשתית, שר הבטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר המשפטים, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, השר לקליטת העליה, שר התחבורה, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר ושר התקשורת;
(2)נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי המדינה, שתמנה מועצת מקרקעי ישראל;
(3)נציגי הרשויות המקומיות בנגב, נציג אחד לכל רשות;
(4)שני נציגי אוניברסיטת בן גוריון בנגב;
(5)נציג המרכז הרפואי על שם סורוקה;
(6)נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;
(7)נציג התאחדות התעשיינים;
(8)נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;
(9)שני נציגי ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;
(10)נציג הסוכנות היהודית;
(11)נציג הקרן הקיימת לישראל.
(ב)יושב ראש המועצה ייבחר בידי המועצה מבין חבריה, באישור השרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות תהיה מועצה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציגי הממשלה מקרב עובדי המדינה, שימנו אותם, אחד אחד, השרים הבאים: ראש הממשלה, שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר האנרגיה והתשתית, שר הבטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הבריאות, שר החינוך והתרבות, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר המשפטים, שר העבודה והרווחה, שר הפנים, השר לקליטת העליה, שר התחבורה, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר ושר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} נציג רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי המדינה, שתמנה מועצת מקרקעי ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} נציגי הרשויות המקומיות בנגב, נציג אחד לכל רשות;
{{ח:תתת|(4)}} שני נציגי אוניברסיטת בן גוריון בנגב;
{{ח:תתת|(5)}} נציג המרכז הרפואי על שם סורוקה;
{{ח:תתת|(6)}} נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;
{{ח:תתת|(7)}} נציג התאחדות התעשיינים;
{{ח:תתת|(8)}} נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;
{{ח:תתת|(9)}} שני נציגי ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;
{{ח:תתת|(10)}} נציג הסוכנות היהודית;
{{ח:תתת|(11)}} נציג הקרן הקיימת לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה ייבחר בידי המועצה מבין חבריה, באישור השרים.

10תפקידי המועצה

(א)ואלה תפקידי המועצה:
(1)לקבוע את מדיניות הרשות;
(2)לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה;
(3)לאשר את תקציב הרשות;
(4)לפקח על ביצוע תפקידי הרשות.
(ב)המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את מדיניות הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} לייעץ לממשלה בכל הקשור בביצוע חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב הרשות;
{{ח:תתת|(4)}} לפקח על ביצוע תפקידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית למנות ועדות מבין חבריה ולאצול להן מסמכויותיה.

11מינהלת הרשותתיקונים: תשנ״ג

(א)עניני הרשות ינוהלו בידי מינהלה מבין חברי המועצה, וזה הרכבה:
(1)נציגי השרים האלה: שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר הפנים, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר;
(2)נציג עירית באר־שבע;
(3)נציג המועצות האזוריות בנגב, שימנה השר לאחר התייעצות עם המועצות האזוריות בנגב;
(4)נציג הרשויות המקומיות שאינן מועצות אזוריות, שימנה השר, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות בנגב שאינן מועצות אזוריות;
(5)נציג שימנה השר מקרב המועצות המקומיות, שמרבית האוכלוסיה בכל אחת מהן היא בדואית, לאחר התייעצות עמן;
(6)נציג ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;
(7)נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;
(8)נציג התאחדות התעשיינים;
(9)נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;
(10)נציג הסוכנות היהודית;
(11)נציג הקרן הקיימת לישראל;
(12)נציג אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
(ב)יושב ראש המינהלה ייבחר בידי המינהלה מבין חבריה, באישור השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עניני הרשות ינוהלו בידי מינהלה מבין חברי המועצה, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} נציגי השרים האלה: שר האוצר, השר לאיכות הסביבה, שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות, שר הכלכלה והתכנון, שר הפנים, שר התיירות, שר התעשיה והמסחר;
{{ח:תתת|(2)}} נציג עירית באר־שבע;
{{ח:תתת|(3)}} נציג המועצות האזוריות בנגב, שימנה השר לאחר התייעצות עם המועצות האזוריות בנגב;
{{ח:תתת|(4)}} נציג הרשויות המקומיות שאינן מועצות אזוריות, שימנה השר, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות בנגב שאינן מועצות אזוריות;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שימנה השר מקרב המועצות המקומיות, שמרבית האוכלוסיה בכל אחת מהן היא בדואית, לאחר התייעצות עמן;
{{ח:תתת|(6)}} נציג ההסתדרות הכללית שימנה המזכיר הכללי של ההסתדרות;
{{ח:תתת|(7)}} נציג לשכת המסחר והתעשיה בנגב;
{{ח:תתת|(8)}} נציג התאחדות התעשיינים;
{{ח:תתת|(9)}} נציג התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל;
{{ח:תתת|(10)}} נציג הסוכנות היהודית;
{{ח:תתת|(11)}} נציג הקרן הקיימת לישראל;
{{ח:תתת|(12)}} נציג אוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המינהלה ייבחר בידי המינהלה מבין חבריה, באישור השר.

12סייג לחברות

(א)לא יכהן כחבר המועצה או כחבר המינהלה:
(1)מי שאינו אזרח בישראל;
(2)מי שתוך עשר שנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי, או היה נושא את עונשו, בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(3)מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור כאמור; אך לא יהיו פסולים עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד שהגופים או החברות קשורים כאמור.
(ב)לענין סעיף קטן (א)(3) ולענין סעיף 17 –
”בעל ענין“ – בעל חלק העולה על 5 אחוזים מהונו של התאגיד או מכוח ההצבעה בו או מהזכות לרווחיו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן כחבר המועצה או כחבר המינהלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שאינו אזרח בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שתוך עשר שנים שקדמו למינויו הורשע בפסק דין סופי, או היה נושא את עונשו, בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תתת|(3)}} מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד הקשור כאמור; אך לא יהיו פסולים עובדים או חברי הנהלה של גופים ציבוריים או של חברות ממשלתיות בשל כך בלבד שהגופים או החברות קשורים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א)(3) ולענין {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – בעל חלק העולה על 5 אחוזים מהונו של התאגיד או מכוח ההצבעה בו או מהזכות לרווחיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

13איסור קבלת שכר

חבר המועצה וחבר המינהלה לא יקבלו מהרשות שכר בעד שירותיהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר המועצה וחבר המינהלה לא יקבלו מהרשות שכר בעד שירותיהם.

14תקופת כהונה

חברי המועצה וחברי המינהלה יתמנו לשלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברי המועצה וחברי המינהלה יתמנו לשלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם.

15פקיעת כהונה

חבר המועצה וחבר המינהלה יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה:
(1)התפטרו במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותם והודיעו על כך ליושב ראש המועצה;
(2)אם נתמנו בהיותם עובדי המדינה, רשות מקומית או גוף שפורט לעיל ופרשו משירותם במדינה, ברשות או בגוף שאותו הם מייצגים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר המועצה וחבר המינהלה יחדלו לכהן לפני תום תקופת כהונתם באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התפטרו במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותם והודיעו על כך ליושב ראש המועצה;
{{ח:תת|(2)}} אם נתמנו בהיותם עובדי המדינה, רשות מקומית או גוף שפורט לעיל ופרשו משירותם במדינה, ברשות או בגוף שאותו הם מייצגים.

16העברה מכהונה

יושב ראש המועצה יהיה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(3)נתקיים בו הסייג שבסעיף 12(א)(3).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש המועצה יהיה רשאי להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
{{ח:תת|(3)}} נתקיים בו הסייג {{ח:פנימי|סעיף 12|שבסעיף 12(א)(3)}}.

17סדרי דיון

המועצה והמינהלה יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי הדיונים בהן במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה והמינהלה יקבעו את דרכי עבודתן וסדרי הדיונים בהן במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

18חובת גילוי בעסקה

חבר המועצה או חבר המינהלה שיש לו או שעשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, כל חלק, זיקה או ענין בכל עסקה עם הרשות אשר עומדת לדיון במועצה או במינהלה –
(1)יודיע על כך ליושב ראש המועצה או המינהלה, לפי הענין, מיד לאחר שנודע לו על העסקה;
(2)לא יהיה נוכח בדיונים באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליה או הקשורה עמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר המועצה או חבר המינהלה שיש לו או שעשוי להיות לו, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, כל חלק, זיקה או ענין בכל עסקה עם הרשות אשר עומדת לדיון במועצה או במינהלה –
{{ח:תת|(1)}} יודיע על כך ליושב ראש המועצה או המינהלה, לפי הענין, מיד לאחר שנודע לו על העסקה;
{{ח:תת|(2)}} לא יהיה נוכח בדיונים באותה עסקה ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליה או הקשורה עמה.

19תוקף פעולות

קיום המועצה והמינהלה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינוים או בהמשך כהונתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיום המועצה והמינהלה, סמכויותיהן ותוקף החלטותיהן לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או חבר המינהלה או מחמת ליקוי במינוים או בהמשך כהונתם.

20מנהל הרשותתיקונים: תשנ״ג

(א)המועצה, באישור השרים, תמנה מנהל לרשות.
(ב)המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, המינהלה והשרים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה, באישור השרים, תמנה מנהל לרשות.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יהיה אחראי כלפי המועצה, המינהלה והשרים לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי הרשות.

21כהונת המנהל ותנאי העסקתותיקונים: תשנ״ג

(א)תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה באישור השרים רשאית להאריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת.
(ב)המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;
(2)השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא תפקידו.
(ג)השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה באישור השרים רשאית להאריך את המינוי לתקופת כהונה נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא תפקידו.
{{ח:תת|(ג)}} השרים ויושב ראש המועצה, באישור המועצה, יקבעו את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.

22עובדי הרשות

תנאי קבלתם של עובדי הרשות, מינוים, תחולת השיפוט המשמעתי עליהם, שכרם ותנאי עבודתם – למעט גמלאותיהם, יהיו כשל עובדי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תנאי קבלתם של עובדי הרשות, מינוים, תחולת השיפוט המשמעתי עליהם, שכרם ותנאי עבודתם – למעט גמלאותיהם, יהיו כשל עובדי המדינה.

23דין מנהל הרשות, חברי המועצה ועובדיה

(א)דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
(1)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;
(2)חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;
(3)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969;
(4)ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(5)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;
(ב)פסקאות (4) ו־(5) בסעיף קטן (א) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
  • חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת
  • חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969 → חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)
  • בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 34כד
  • חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979 → חוק שירות הציבור (מתנות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דין מנהל הרשות ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(4)}} ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(ב)}} פסקאות (4) ו־(5) בסעיף קטן (א) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

24דין וחשבוןתיקונים: תשנ״ג

(א)הרשות תגיש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת, בתחילת כל שנת כספים דין וחשבון לגבי השנה שחלפה; הדין וחשבון יכלול –
(1)מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון;
(2)דו״ח הכנסות והוצאות;
(3)דו״חות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם;
(4)סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות;
(5)סקירה על פעולות הרשות באותה שנה.
(ב)השרים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות תגיש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת, בתחילת כל שנת כספים דין וחשבון לגבי השנה שחלפה; הדין וחשבון יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} מאזן שנתי מבוקר בידי רואה חשבון;
{{ח:תתת|(2)}} דו״ח הכנסות והוצאות;
{{ח:תתת|(3)}} דו״חות בדבר המשאבים של הרשות ואופן השימוש בהם;
{{ח:תתת|(4)}} סקירה בדבר ביצוע תקציב הרשות;
{{ח:תתת|(5)}} סקירה על פעולות הרשות באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

25תקנות וביצועתיקונים: תשנ״ג

השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השרים ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

26ביטול חוק הנגב

חוק הנגב, התשמ״ו–1986 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק הנגב, התשמ״ו–1986 – בטל.

27תחילה

תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשנ״ב (1 בינואר 1992).