החקיקה בישראל

חוק הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, התשע״ז–2017 חוק

31
סעיפים
7
פרקים
0
תוספות
19
הגדרות
12
הפניות פנימיות
18
הפניות חיצוניות
5
הערות עריכה
4
תיקונים
היסטוריית תיקונים4 רשומות
ס״ח תשע״ז, 1136חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהולPDF
תשפ״א, 228תיקוןPDF
תשפ״ד, 62תיקון מס׳ 2PDF
1493תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיותPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות

1הגדרותתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

בחוק זה –
”אלכוהול“ – כוהל אתילי הידוע גם בשמות אתנול ואתיל אלכוהול, לרבות משקאות משכרים כהגדרתם בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה);
”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי סעיף 6;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;
”המשרד“ – המשרד שעליו ממונה השר;
”משרד ממשלתי“ – כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור;
”סמים“ – סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973, וכן חומר מסכן כהגדרתו בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013;
”הרשות“, ”הרשות הלאומית לביטחון קהילתי“ – הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שהוקמה בחוק זה;
”שימוש בסמים או באלכוהול“ – לרבות כל עשייה הקשורה בסמים, שלא לצורך מטרות רפואיות או שלא לפי הרשאה כדין וכל שימוש לרעה באלכוהול או שימוש שנוגד את הוראות הדין;
”השר“ – השר לביטחון לאומי.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) → פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)
  • חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
  • חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים
  • בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013 → חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלכוהול“ – כוהל אתילי הידוע גם בשמות אתנול ואתיל אלכוהול, לרבות משקאות משכרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|בפקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – הוועדה המייעצת שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יסודות התקציב“ – {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד שעליו ממונה השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרד ממשלתי“ – כל משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך של משרד כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמים“ – סם מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}, וכן חומר מסכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“, ”הרשות הלאומית לביטחון קהילתי“ – הרשות הלאומית לביטחון קהילתי שהוקמה בחוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש בסמים או באלכוהול“ – לרבות כל עשייה הקשורה בסמים, שלא לצורך מטרות רפואיות או שלא לפי הרשאה כדין וכל שימוש לרעה באלכוהול או שימוש שנוגד את הוראות הדין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר לביטחון לאומי.
פרק ב׳: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי

2הקמת הרשותתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

מוקמת בזה במשרד הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקמת בזה במשרד הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.

3תפקידי הרשותתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

הרשות תפעל למניעה של אלימות והתנהגות אנטי־חברתית, וכן למאבק בשימוש בסמים או באלכוהול (בחוק זה – תחומי פעילותה) ורשאית היא, לשם כך, בין השאר –
(1)להמליץ לשר על מדיניות כוללת בתחומי פעילותה;
(2)לפתח וליישם תכניות מקצועיות בתחומי פעילותה;
(3)לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, משטרת ישראל וגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה;
(4)לסייע למשרדים למשרדים ממשלתיים, למשטרת ישראל ולגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה, בהקמה ובפיתוח שירותים, מסגרות מתאימות ותכניות פעולה בתחומים אלה;
(5)להמליץ לשר על קידום תיקוני חקיקה בתחומי פעילותה;
(6)לפתח כלים טכנולוגיים בתחומי פעילותה;
(7)לפעול להעמקת ההסברה והמודעות הציבורית בתחומי פעילותה;
(8)לרכז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין;
(9)לקדם ולקיים קשרים עם גופים בין־לאומיים הפועלים בתחומי פעילותה;
(10)לעודד התנדבות בתחומי פעילותה וכן להדריך ולהנחות את המתנדבים ולפקח על פעילותם;
(11)להכשיר ולהסמיך כוח אדם מקצועי בתחומי פעילותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות תפעל למניעה של אלימות והתנהגות אנטי־חברתית, וכן למאבק בשימוש בסמים או באלכוהול (בחוק זה – תחומי פעילותה) ורשאית היא, לשם כך, בין השאר –
{{ח:תת|(1)}} להמליץ לשר על מדיניות כוללת בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(2)}} לפתח וליישם תכניות מקצועיות בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(3)}} לקדם שיתופי פעולה בין משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, משטרת ישראל וגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(4)}} לסייע למשרדים למשרדים ממשלתיים, למשטרת ישראל ולגופים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בתחומי פעילותה, בהקמה ובפיתוח שירותים, מסגרות מתאימות ותכניות פעולה בתחומים אלה;
{{ח:תת|(5)}} להמליץ לשר על קידום תיקוני חקיקה בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(6)}} לפתח כלים טכנולוגיים בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(7)}} לפעול להעמקת ההסברה והמודעות הציבורית בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(8)}} לרכז מידע, ביצוע מחקרים, פעולות הערכה ופיתוח ידע, בתחומי פעילותה, בכפוף להוראות כל דין;
{{ח:תת|(9)}} לקדם ולקיים קשרים עם גופים בין־לאומיים הפועלים בתחומי פעילותה;
{{ח:תת|(10)}} לעודד התנדבות בתחומי פעילותה וכן להדריך ולהנחות את המתנדבים ולפקח על פעילותם;
{{ח:תת|(11)}} להכשיר ולהסמיך כוח אדם מקצועי בתחומי פעילותה.

4מינוי מנהל הרשות ותפקידיו

הממשלה, לפי הצעת השר, תמנה מנהל לרשות בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (מינויים), שיהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (מינויים) → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה, לפי הצעת השר, תמנה מנהל לרשות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, שיהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.

5תקציבתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב המשרד; לעניין זה, ”חוק תקציב שנתי“ – כהגדרתו בחוק יסודות התקציב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יסודות התקציב → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב המשרד; לעניין זה, ”חוק תקציב שנתי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב}}.
פרק ג׳: ועדה מייעצת לעניין מאבק בסמים ובאלכוהול

6ועדה מייעצתתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

(א)השר ימנה ועדה מייעצת לעניין מאבק בסמים ובאלכוהול שתפקידה לייעץ לשר בהתוויית המדיניות בנושא וכן, לבקשת השר, בכל עניין אחר הנוגע לתפקידי הרשות.
(ב)חברי הוועדה יהיו:
(1)מנהל הרשות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2)נציג השר, מבין עובדי משרדו, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
(3)נציג שר הבריאות, מבין עובדי משרדו;
(4)נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מבין עובדי משרדו;
(5)נציג שר החינוך, מבין עובדי משרדו;
(6)נציג שר הפנים, מבין עובדי משרדו;
(7)נציג שר החוץ, מבין עובדי משרדו;
(8)נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
(8א)
(9)נציג משטרת ישראל, שיהיה קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(10)שני נציגי ציבור.
(ג)לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת המשטרה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין מאבק בסמים ובאלכוהול שתפקידה לייעץ לשר בהתוויית המדיניות בנושא וכן, לבקשת השר, בכל עניין אחר הנוגע לתפקידי הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה יהיו:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} נציג השר, מבין עובדי משרדו, והוא יהיה ממלא מקום היושב ראש;
{{ח:תתת|(3)}} נציג שר הבריאות, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(4)}} נציג שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(5)}} נציג שר החינוך, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(6)}} נציג שר הפנים, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(7)}} נציג שר החוץ, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(8)}} נציג שר המשפטים, מבין עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(8א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} נציג משטרת ישראל, שיהיה קצין משטרה בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(10)}} שני נציגי ציבור.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

7תקופת כהונה

תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה שלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של חבר הוועדה תהיה שלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

8פקיעת כהונהתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)לגבי חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 6(ב)(1) עד (8) – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג בוועדה או הושעה משירות המדינה;
(3)לגבי קצין משטרה בכיר שמונה לפי סעיף 6(ב)(9) – הוא חדל להיות שוטר או הושעה מהשירות;
(4)לגבי נציג הציבור שמונה לפי סעיף 6(ב)(10) – הוא התמנה להיות עובד המדינה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תת|(2)}} לגבי חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(1) עד (8)}} – הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג בוועדה או הושעה משירות המדינה;
{{ח:תת|(3)}} לגבי קצין משטרה בכיר שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(9)}} – הוא חדל להיות שוטר או הושעה מהשירות;
{{ח:תת|(4)}} לגבי נציג הציבור שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)(10)}} – הוא התמנה להיות עובד המדינה.

9הפסקת כהונה

התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר הוועדה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
(1)נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2)הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדה, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר הוועדה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
{{ח:תת|(1)}} נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} הוא הורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר ועדה, או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.

10סדרי עבודת הוועדהתיקונים: תשפ״א

(א)המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא שליש מחבריה ובהם יושב ראש הוועדה או ממלא מקומו.
(ב)החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש הוועדה, ובהעדרו – ממלא מקומו.
(ג)הוועדה תתכנס פעמיים בשנה לפחות.
(ד)הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא שליש מחבריה ובהם יושב ראש הוועדה או ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש הוועדה, ובהעדרו – ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תתכנס פעמיים בשנה לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

11תוקף פעולות

קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה ובלבד שרוב חברי הוועדה מכהנים בה כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר מחבריה ובלבד שרוב חברי הוועדה מכהנים בה כדין.

12גמול והחזר הוצאותתיקונים: תשפ״א, תשפ״ד

חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לקבל מהמשרד גמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב → חוק יסודות התקציב #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לקבל מהמשרד גמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד המדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב}}.

13ניגוד עניינים

(א)לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
(ב)חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
(ג)נודע לחבר הוועדה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; נודע ליושב ראש הוועדה שהוא עלול להימצא במצב כאמור, ימסור את המידע לשר ולא יטפל בנושא.
(ד)בסעיף זה –
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לחבר הוועדה שהוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש הוועדה, ימסור לו את המידע הנוגע לעניין, ולא יטפל בנושא כאמור באותו סעיף קטן; נודע ליושב ראש הוועדה שהוא עלול להימצא במצב כאמור, ימסור את המידע לשר ולא יטפל בנושא.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו, עניין של תאגיד שהוא או קרובו הם בעלי עניין בו, או עניין של גוף שהוא או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות חורגים או כל אדם הסמוך על שולחנו.
פרק ד׳: הוראות שונות

14סמכות הרשות לדרוש מידעתיקונים: תשפ״ד־2

(א)בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות, הרשות רשאית, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש ממשרד ממשלתי או מגוף אחר העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, בין בשכר ובין בהתנדבות, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995, הנוגעים לתפקידיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, חומר מודיעין כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין.
(ב)מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את המידע בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
  • בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
  • בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות, הרשות רשאית, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש ממשרד ממשלתי או מגוף אחר העוסק בעניין הנוגע לתחומי פעילותה, בין בשכר ובין בהתנדבות, למסור כל ידיעה, מסמך, דין וחשבון או פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}, הנוגעים לתפקידיה לפי הוראות חוק זה, למעט נתונים שהם מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, חומר מודיעין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, או מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנדרש למסור מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את המידע בתוך התקופה שנקבעה בדרישה ובאופן הקבוע בה.

15שמירת סמכויות

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה על פי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות שניתנה על פי כל דין.

16ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
פרק ה׳: תיקונים עקיפים

17

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

18

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.}}

19ביטול חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול

חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988 – בטל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988 → חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול|חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988}} – בטל.

20

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}.}}

21

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים|בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013}}.}}
פרק ו׳: תחילה והוראות מעבר

22הגדרות – פרק ו׳

בפרק זה –
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה לפי הוראות סעיף 23;
”הממונה על הנכסים“ – עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי הרשות הלאומית;
”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, התקשרויות או חובות והתחייבויות, מכל סוג שהוא;
”הרשות הלאומית“ – הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול שהוקמה בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988, כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 19 לחוק זה;
”תקופת מעבר“ – התקופה שבין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988 → חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על הנכסים“ – עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיך לעניין נכסי הרשות הלאומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה, התקשרויות או חובות והתחייבויות, מכל סוג שהוא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הלאומית“ – הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול|בחוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ״ח–1988}}, כנוסחו ערב ביטולו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19 לחוק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת מעבר“ – התקופה שבין יום פרסומו של חוק זה לבין יום התחילה.

23תחילה

תחילתו של חוק זה, למעט סעיפים 4, 24 ו־30, שישה חודשים מיום פרסומו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}}, שישה חודשים מיום פרסומו.

24הגבלות על הרשות הלאומית בתקופת המעבר

(א)בתקופת המעבר, הרשות הלאומית לא תתקשר בהתקשרות, לרבות התקשרות למימוש זכות ברירה, שתקופתה, ביצועה והזכויות והחיובים שלפיה, הם לאחר יום התחילה, אלא באישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים והממונה על הנכסים; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.
(ב)בתקופת המעבר הרשות הלאומית לא תקבל עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים ובאישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופת המעבר, הרשות הלאומית לא תתקשר בהתקשרות, לרבות התקשרות למימוש זכות ברירה, שתקופתה, ביצועה והזכויות והחיובים שלפיה, הם לאחר יום התחילה, אלא באישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים והממונה על הנכסים; התקשרות שלא אושרה כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופת המעבר הרשות הלאומית לא תקבל עובדים חדשים אלא מטעמים מיוחדים ובאישור מראש ובכתב מהמנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על קבלת עובדים והעסקתם באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.

25הפסקת פעילותה של הרשות הלאומית

ביום התחילה תחדל הרשות הלאומית להיות אישיות משפטית ותסתיים העסקתם של עובדי הרשות הלאומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביום התחילה תחדל הרשות הלאומית להיות אישיות משפטית ותסתיים העסקתם של עובדי הרשות הלאומית.

26קבלת עובדים מהרשות הלאומית לעבודה ברשות

עובדי הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יתמנו לעובדי המדינה בפטור ממכרז, שיינתן בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), ובתנאים שתקבע ועדת שירות המדינה כמשמעותה בחוק האמור; החלטה על מינוי עובדים לפי סעיף זה תינתן עד יום התחילה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לחוק שירות המדינה (מינויים) → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • בחוק האמור → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדי הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יתמנו לעובדי המדינה בפטור ממכרז, שיינתן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|לחוק שירות המדינה (מינויים)}}, ובתנאים שתקבע ועדת שירות המדינה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|בחוק האמור}}; החלטה על מינוי עובדים לפי סעיף זה תינתן עד יום התחילה.

27הקניית נכסי הרשות הלאומית למדינה

על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, כל הנכסים שהיו של הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין המדינה וממועד זה היא תהיה רשאית לתפוס חזקה בהם בכפוף לזכותו של אדם אחר להחזיק בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, כל הנכסים שהיו של הרשות הלאומית ערב יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין המדינה וממועד זה היא תהיה רשאית לתפוס חזקה בהם בכפוף לזכותו של אדם אחר להחזיק בהם.

28פטור מתשלומי חובה

העברת נכסים לפי פרק זה למדינה לרבות רישומם, תהיה פטורה מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או על המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברת נכסים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למדינה לרבות רישומם, תהיה פטורה מתשלום כל מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי דין או הסכם, ואולם אין באמור כדי לפטור אדם מכל חבות של מס, אגרה, היטל או תשלום חובה שחלה על הבעלים או על המחזיק בנכס ערב העברתו לקניין המדינה.

29הליכים משפטיים

כל הליך משפטי של הרשות הלאומית או נגדה שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה, וכל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו הם של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום התחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל הליך משפטי של הרשות הלאומית או נגדה שהיה תלוי ועומד ערב יום התחילה, וכל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו הם של המדינה או נגדה, לפי העניין, ביום התחילה.

30חובת מסירת מידע וסמכות הממונה על הנכסים לדרוש מידע

(א)הרשות הלאומית תמסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רשימה מפורטת של נכסיה.
(ב)הממונה על הנכסים יהיה רשאי לדרוש מהרשות הלאומית כל מידע או מסמך הדרושים לשם קיום הוראות פרק זה, לרבות בעניין עובדים, נכסים, והליכים משפטיים.
(ג)דרש הממונה על הנכסים מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר לו אותם הרשות הלאומית, לפי דרישתו ובתוך זמן סביר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות הלאומית תמסור לממונה על הנכסים, בתוך 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה, רשימה מפורטת של נכסיה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הנכסים יהיה רשאי לדרוש מהרשות הלאומית כל מידע או מסמך הדרושים לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לרבות בעניין עובדים, נכסים, והליכים משפטיים.
{{ח:תת|(ג)}} דרש הממונה על הנכסים מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר לו אותם הרשות הלאומית, לפי דרישתו ובתוך זמן סביר.

31הוראות מעבר לעניין תכניות שהופעלו ערב יום התחילהתיקונים: תשפ״א

הרשות תמשיך להפעיל כל תכנית שהפעילה הרשות הלאומית ערב יום התחילה מכוח התקשרות עם רשויות מקומיות או עם גופים אחרים, בהתאם לתנאי ההתקשרות, כל עוד ההתקשרות בתוקף ועד תום תקופת ההתקשרות שנקבעה, אלא אם כן החליט מנהל הרשות אחרת, באישור השר; לא יחליט המנהל על הפסקת תכנית כאמור אלא מטעמים שיירשמו ולאחר שנתן לרשות המקומית או לגוף האחר שהם צד להתקשרות הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתרופות העומדות לצדדים להתקשרות לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשות תמשיך להפעיל כל תכנית שהפעילה הרשות הלאומית ערב יום התחילה מכוח התקשרות עם רשויות מקומיות או עם גופים אחרים, בהתאם לתנאי ההתקשרות, כל עוד ההתקשרות בתוקף ועד תום תקופת ההתקשרות שנקבעה, אלא אם כן החליט מנהל הרשות אחרת, באישור השר; לא יחליט המנהל על הפסקת תכנית כאמור אלא מטעמים שיירשמו ולאחר שנתן לרשות המקומית או לגוף האחר שהם צד להתקשרות הזדמנות להשמיע את טענותיהם; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהתרופות העומדות לצדדים להתקשרות לפי כל דין.