החקיקה בישראל

חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961 חוק

23
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
9
הגדרות
4
הפניות פנימיות
25
הפניות חיצוניות
2
הערות עריכה
25
תיקונים
היסטוריית תיקונים25 רשומות
ק״ת תשט״ז, 766תקנות־שעת־חירום (הסדרת השמירה בישובים)PDF
ס״ח תשט״ז, 96הארכת תוקףPDF
תשי״ז, 31הארכת תוקףPDF
תשי״ח, 37הארכת תוקףPDF
תשי״ט, 16הארכת תוקףPDF
תש״ך, 2הארכת תוקףPDF
62הארכת תוקף (מס׳ 2)PDF
תשכ״א, 4הארכת תוקףPDF
121הארכת תוקף (מס׳ 2)PDF
ס״ח תשכ״א, 169חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)PDF
תש״ל, 130חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבהPDF
תשל״ו, 88תיקון מס׳ 2PDF
תש״ס, 192חוק בתי משפט לענינים מינהלייםPDF
תשס״ב, 90תיקון מס׳ 4PDF
תשע״ז, 241חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF
501תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפליליPDF
ק״ת תשמ״ג, 1503צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ד, 948צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
2065צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ה, 999צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ו, 299צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ז, 358צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ט, 1234צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשנ״ג, 487צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשנ״ו, 994צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשל״ו

בחוק זה –
”הממונה על השמירה“ – מי שנתמנה להיות ממונה על השמירה לפי סעיף 2(ב);
”שמירה“ – לרבות אימונים וכל פעולה הדרושה לדעת הממונה על השמירה לשמירה על בטחון תושבי ישוב או רכושם;
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
”תושב“ – לרבות מי שגר בישוב ואינו רשום כתושב בו במרשם האוכלוסין ואינו ממלא חובת שמירה בישוב אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על השמירה“ – מי שנתמנה להיות ממונה על השמירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירה“ – לרבות אימונים וכל פעולה הדרושה לדעת הממונה על השמירה לשמירה על בטחון תושבי ישוב או רכושם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – לרבות מי שגר בישוב ואינו רשום כתושב בו במרשם האוכלוסין ואינו ממלא חובת שמירה בישוב אחר.

2אחריות לשמירהתיקונים: תשל״ו

(א)הממשלה רשאית להחליט כי בשטח פלוני תהיה השמירה נתונה בידי המשטרה (להלן – שטח שבאחריות המשטרה).
(ב)אלוף הפיקוד או מי שהוא הסמיך, ובשטח שבאחריות המשטרה – מפקד משטרת מחוז או מי שהוא הסמיך, רשאי למנות ממונה על השמירה.
(ג)שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, ולגבי שטח שבאחריות המשטרה – לאחר התייעצות עם שר המשטרה, להטיל בצו חובת שמירה על תושבי ישוב או ישובים (להלן – צו שמירה).
(ד)החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) וצו שמירה אינם טעונים פרסום ברשומות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה הסמכה (י״פ תשנ״ז, 5766), המסמיכה את מפקד החטיבה המרחבית מרכז במשמר הגבול שבמשטרת ישראל למנות ממונים על השמירה בישובים שבתחום מרחבו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה רשאית להחליט כי בשטח פלוני תהיה השמירה נתונה בידי המשטרה (להלן – שטח שבאחריות המשטרה).
{{ח:תת|(ב)}} אלוף הפיקוד או מי שהוא הסמיך, ובשטח שבאחריות המשטרה – מפקד משטרת מחוז או מי שהוא הסמיך, רשאי למנות ממונה על השמירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הסמכה (י״פ תשנ״ז, 5766), המסמיכה את מפקד החטיבה המרחבית מרכז במשמר הגבול שבמשטרת ישראל למנות ממונים על השמירה בישובים שבתחום מרחבו.}}
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון, ולגבי שטח שבאחריות המשטרה – לאחר התייעצות עם שר המשטרה, להטיל בצו חובת שמירה על תושבי ישוב או ישובים (להלן – צו שמירה).
{{ח:תת|(ד)}} החלטת הממשלה כאמור בסעיף קטן (א) וצו שמירה אינם טעונים פרסום ברשומות.

3הסדרת השמירה בחוק עזרתיקונים: תשל״ו, תשע״ז־2

ניתן צו שמירה, תסדיר הרשות המקומית שבתחומה נמצא הישוב או הישובים שעליהם חל צו השמירה, בחוק עזר, את ביצועה של החובה על־ידי התושבים, לרבות קביעת הגילים והסוגים החייבים בשמירה, זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה; על חוק עזר לפי סעיף זה יחולו בעיריה פרק שלושה־עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודת המועצות המקומיות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק שלושה־עשר לפקודת העיריות → פקודת העיריות #פרק 13
  • סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #פרק ב סימן ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו שמירה, תסדיר הרשות המקומית שבתחומה נמצא הישוב או הישובים שעליהם חל צו השמירה, בחוק עזר, את ביצועה של החובה על־ידי התושבים, לרבות קביעת הגילים והסוגים החייבים בשמירה, זמני השמירה ודרכי הפטור מחובת השמירה; על חוק עזר לפי סעיף זה יחולו בעיריה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 13|פרק שלושה־עשר לפקודת העיריות}}, ובמועצה מקומית הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#פרק ב סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודת המועצות המקומיות}}.

4הסדרה בצו שר הפנים

ניתן צו שמירה על ישוב שאינו בתחומה של רשות מקומית, או שהרשות המקומית לא התקינה חוק עזר כאמור בסעיף 3, יסדיר שר הפנים את השמירה בצו (להלן – צו הסדר).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו שמירה על ישוב שאינו בתחומה של רשות מקומית, או שהרשות המקומית לא התקינה חוק עזר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יסדיר שר הפנים את השמירה בצו (להלן – צו הסדר).

5רשות שמירה

(א)בחוק העזר המסדיר את השמירה תקבע הרשות המקומית רשות שמירה או רשויות שמירה לאזור שחוק העזר חל עליו ותגדיר את סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן; הוסדרה השמירה בצו הסדר, יקבע שר הפנים בו רשויות כאמור, ויגדיר סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן.
(ב)עד להקמת רשות השמירה באזור פלוני, או אם חדלה הרשות לפעול ועד להקמת רשות חדשה, ימלא את תפקידיה הממונה על השמירה או הפועל מטעמו באותו אזור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בחוק העזר המסדיר את השמירה תקבע הרשות המקומית רשות שמירה או רשויות שמירה לאזור שחוק העזר חל עליו ותגדיר את סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן; הוסדרה השמירה בצו הסדר, יקבע שר הפנים בו רשויות כאמור, ויגדיר סמכויותיהן ושטחי פעולותיהן.
{{ח:תת|(ב)}} עד להקמת רשות השמירה באזור פלוני, או אם חדלה הרשות לפעול ועד להקמת רשות חדשה, ימלא את תפקידיה הממונה על השמירה או הפועל מטעמו באותו אזור.

6ביצוע ההסדר

השמירה לפי חוק העזר או לפי צו הסדר, תהיה בהתאם להוראות הממונה על השמירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השמירה לפי חוק העזר או לפי צו הסדר, תהיה בהתאם להוראות הממונה על השמירה.

6אסמכויות שומר ברשויות מקומיות שנקבעו בצותיקונים: תשס״ב

(א)בסעיף זה –
”חיפוש על גוף האדם“ – כהגדרתו בפקודת החיפוש;
”כלי נשק“ – כלי יריה כמשמעותו בחוק כלי היריה, התש״ט–1949, חומר נפץ כמשמעותו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954, וסכין כהגדרתו בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או נשק אחר;
”פקודת החיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”קצין מוסמך“ – קצין משטרה שהסמיך לכך המפקח הכללי של המשטרה או קצין צבא הגנה לישראל שהסמיך לכך ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
”שומר“ – מי שמבצע שמירה על היישוב שלגביו נתן השר לביטחון הפנים צו כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כשהוא מבצע אחד מאלה:
(1)מבצע חובת שמירה לפי חוק זה;
(2)מבצע שמירה על היישוב על פי חוק עזר של רשות מקומית המסדיר שירותי שמירה שלא על פי חוק זה.
(ב)השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע בצו כי לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה ברשות מקומית שעליה הוטל צו שמירה יהיו לשומר הסמכויות המפורטות לפי סעיף זה.
(2)קבע השר לביטחון הפנים צו כאמור בפסקה (1) לענין רשות מקומית מסוימת ואישר קצין מוסמך כי התקיימו בשומר שבאותה רשות מקומית התנאים שלהלן יהיו נתונות לשומר הסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (ג) עד (ה):
(א)הוא בעל רישיון לנשיאת כלי יריה לפי חוק כלי היריה, התש״ט–1949, או בעל תעודת הרשאה לפי החוק האמור;
(ב)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לשומר לפי חוק זה, על פי אמות המידה שנקבעו על ידי קצין מוסמך.
(ג)לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה, רשאי השומר:
(1)לדרוש מאדם הנכנס לתחומה של רשות מקומית, למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי כל דין;
(2)לערוך חיפוש בכליו של אדם וברכבו בעת כניסתם לתחומה של הרשות המקומית;
(3)להשתמש בסמכויות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) וכן לערוך חיפוש על פני גופו של אדם, בעת הימצאותו בתחומה של הרשות המקומית, אם היה לשומר חשד שהאדם נושא עמו שלא כדין כלי נשק;
(4)לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם למשטרה ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי לפקודת החיפוש.
(ד)חיפוש על פני גופו של אדם הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.
(ה)סירב אדם לדרישת הזדהות או לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, רשאי שומר למנוע מאדם או מרכב את הכניסה לתחומה של הרשות המקומית, ואם היה לו חשד כי האדם נושא שלא כדין כלי נשק, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר וכן לערוך את החיפוש על אף הסירוב.
(2)על עיכוב לפי סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, והוראות סעיף 44 לפקודת החיפוש.
(3)סירב החשוד לעיכוב, רשאי השומר להשתמש בכוח סביר לצורך העיכוב עד לבואו של שוטר.
(ו)שומר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד, באופן גלוי לעין, תג המזהה אותו ואת תפקידו והוא נושא עמו תעודה חתומה בידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יראה על פי דרישה.
(ז)מצא קצין מוסמך כי שומר עשה שימוש שלא כדין בסמכויותיו או מצא שלא התקיים בו עוד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2), רשאי הוא, לאחר שנתן לשומר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל או להתלות את השימוש בסמכויות כאמור בסעיף זה וליטול ממנו את תעודתו.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
  • בחוק כלי היריה, התש״ט–1949 → חוק כלי היריה
  • בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954 → חוק חומרי נפץ
  • בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 184
  • פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
  • חוק כלי היריה, התש״ט–1949 → חוק כלי היריה
  • החוק האמור → חוק כלי היריה
  • הפרק הרביעי לפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #פרק 4
  • סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 72
  • סעיף 44 לפקודת החיפוש → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #סעיף 44
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיפוש על גוף האדם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת החיפוש}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי נשק“ – כלי יריה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|בחוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, חומר נפץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, וסכין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או נשק אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה שהסמיך לכך המפקח הכללי של המשטרה או קצין צבא הגנה לישראל שהסמיך לכך ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שומר“ – מי שמבצע שמירה על היישוב שלגביו נתן השר לביטחון הפנים צו כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כשהוא מבצע אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מבצע חובת שמירה לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(2)}} מבצע שמירה על היישוב על פי חוק עזר של רשות מקומית המסדיר שירותי שמירה שלא על פי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר לביטחון הפנים לאחר התייעצות עם שר הביטחון, רשאי לקבוע בצו כי לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה ברשות מקומית שעליה הוטל צו שמירה יהיו לשומר הסמכויות המפורטות לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר לביטחון הפנים צו כאמור בפסקה (1) לענין רשות מקומית מסוימת ואישר קצין מוסמך כי התקיימו בשומר שבאותה רשות מקומית התנאים שלהלן יהיו נתונות לשומר הסמכויות המפורטות בסעיפים קטנים (ג) עד (ה):
{{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל רישיון לנשיאת כלי יריה לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|חוק כלי היריה, התש״ט–1949}}, או בעל תעודת הרשאה לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי היריה|החוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות הנתונות לשומר לפי חוק זה, על פי אמות המידה שנקבעו על ידי קצין מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} לשם שמירה על ביטחון הציבור מפני פעולות איבה, רשאי השומר:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם הנכנס לתחומה של רשות מקומית, למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך חיפוש בכליו של אדם וברכבו בעת כניסתם לתחומה של הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} להשתמש בסמכויות האמורות בפסקאות (1) ו־(2) וכן לערוך חיפוש על פני גופו של אדם, בעת הימצאותו בתחומה של הרשות המקומית, אם היה לשומר חשד שהאדם נושא עמו שלא כדין כלי נשק;
{{ח:תתת|(4)}} לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור שהתגלה אגב החיפוש; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם למשטרה ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת החיפוש}}.
{{ח:תת|(ד)}} חיפוש על פני גופו של אדם הכרוך במגע גופני, ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות הענין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} סירב אדם לדרישת הזדהות או לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, רשאי שומר למנוע מאדם או מרכב את הכניסה לתחומה של הרשות המקומית, ואם היה לו חשד כי האדם נושא שלא כדין כלי נשק, רשאי הוא לעכב את האדם עד לבואו של שוטר וכן לערוך את החיפוש על אף הסירוב.
{{ח:תתת|(2)}} על עיכוב לפי סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 44|סעיף 44 לפקודת החיפוש}}.
{{ח:תתת|(3)}} סירב החשוד לעיכוב, רשאי השומר להשתמש בכוח סביר לצורך העיכוב עד לבואו של שוטר.
{{ח:תת|(ו)}} שומר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד, באופן גלוי לעין, תג המזהה אותו ואת תפקידו והוא נושא עמו תעודה חתומה בידי קצין מוסמך המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יראה על פי דרישה.
{{ח:תת|(ז)}} מצא קצין מוסמך כי שומר עשה שימוש שלא כדין בסמכויותיו או מצא שלא התקיים בו עוד תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (ב)(2), רשאי הוא, לאחר שנתן לשומר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל או להתלות את השימוש בסמכויות כאמור בסעיף זה וליטול ממנו את תעודתו.

7הגבלת החובה מבחינת הגיל והמיןתיקונים: תשל״ו

לא תוטל חובת השמירה אלא על גבר שהוא בגיל 18–60.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוטל חובת השמירה אלא על גבר שהוא בגיל 18–60.

8הגבלת החובה מבחינת בריאותתיקונים: תשל״ו

(א)לא תוטל חובת השמירה אלא על מי שהוא כשר לכך מבחינת בריאות.
(ב)מי שהוטלה עליו חובת שמירה הוא בחזקת כשר לשמירה כל עוד לא הוכח ההיפך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], כשרו לשמירה לפי חוק זה ייקבע בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.
(ד)רשות השמירה תשחרר אדם משמירה בלילה פלוני אם נוכחה שאין הוא מסוגל לשמור באותו לילה או אם הוגשה לה תעודת רופא המעידה על כך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תוטל חובת השמירה אלא על מי שהוא כשר לכך מבחינת בריאות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטלה עליו חובת שמירה הוא בחזקת כשר לשמירה כל עוד לא הוכח ההיפך בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מי שנמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, כשרו לשמירה לפי חוק זה ייקבע בדרך שקבע שר הפנים בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ד)}} רשות השמירה תשחרר אדם משמירה בלילה פלוני אם נוכחה שאין הוא מסוגל לשמור באותו לילה או אם הוגשה לה תעודת רופא המעידה על כך.

9הגבלת החובה מבחינת הזמןתיקונים: תשל״ו

(א)לא יחוייב אדם בשמירה יותר מפעמיים בחודש ובסך הכל לא יותר מעשר שעות בחודש בתקופה שבין א׳ בתשרי ול׳ בניסן, ולא יותר משמונה שעות בחודש בתקופה שבין א׳ באייר וכ״ט באלול, אלא אם אלוף הפיקוד או מפקד משטרת מחוז, לפי הענין, ראה הכרח מטעמי בטחון להורות, בדרך כלל או לישוב פלוני או לכמה ישובים, על הגדלת מספר השעות או הפעמים (בסעיף זה – הוראת הגדלה).
(ב)תקפה של הוראת הגדלה היא לשלושים יום מדי שנה זולת אם שר הבטחון או שר המשטרה, לפי הענין, אישר, לאחר התייעצות בשר הפנים ובועדת החוץ והבטחון של הכנסת, תקופות תוקף נוספות.
(ג)הוראת הגדלה אינה טעונה פרסום ברשומות.
(ד)לענין סעיף זה יבואו במנין זמני השמירה גם השעות והימים שבהם מילא אדם חובת אבטחה לפי תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974 → תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יחוייב אדם בשמירה יותר מפעמיים בחודש ובסך הכל לא יותר מעשר שעות בחודש בתקופה שבין א׳ בתשרי ול׳ בניסן, ולא יותר משמונה שעות בחודש בתקופה שבין א׳ באייר וכ״ט באלול, אלא אם אלוף הפיקוד או מפקד משטרת מחוז, לפי הענין, ראה הכרח מטעמי בטחון להורות, בדרך כלל או לישוב פלוני או לכמה ישובים, על הגדלת מספר השעות או הפעמים (בסעיף זה – הוראת הגדלה).
{{ח:תת|(ב)}} תקפה של הוראת הגדלה היא לשלושים יום מדי שנה זולת אם שר הבטחון או שר המשטרה, לפי הענין, אישר, לאחר התייעצות בשר הפנים ובועדת החוץ והבטחון של הכנסת, תקופות תוקף נוספות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת הגדלה אינה טעונה פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה יבואו במנין זמני השמירה גם השעות והימים שבהם מילא אדם חובת אבטחה לפי {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)|תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974}}.

10התנדבות לשמירה

מי שאינו חייב בשמירה מכוח חוק זה רשאי להתנדב בכתב לשמירה, והחייב בשמירה רשאי להתנדב כאמור לשמירה נוספת על זו שהוא חייב בה, ומשעשה כן יהא דינה של השמירה או השמירה הנוספת, לכל דבר, כאילו קויימה מכוח חוק העזר או צו ההסדר, והממלא אותה יהיו לו כל הזכויות וישא בכל החובות הקבועות בחוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאינו חייב בשמירה מכוח חוק זה רשאי להתנדב בכתב לשמירה, והחייב בשמירה רשאי להתנדב כאמור לשמירה נוספת על זו שהוא חייב בה, ומשעשה כן יהא דינה של השמירה או השמירה הנוספת, לכל דבר, כאילו קויימה מכוח חוק העזר או צו ההסדר, והממלא אותה יהיו לו כל הזכויות וישא בכל החובות הקבועות בחוק זה.

11חובות עדיפותתיקונים: תשל״ו

חובת שירות שהוטלה על אדם לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951, או חובה שהוטלה על אדם לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
  • חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק שירות בטחון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חובת שירות שהוטלה על אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951}}, או חובה שהוטלה על אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, דוחה חובה שהוטלה עליו לפי חוק זה.

12ועדות ערר

(א)שר הפנים ימנה ועדות ערר לענין חוק זה; מינויה של ועדת ערר יכול שיהיה כללי או לאזור מסויים.
(ב)כל ועדת ערר תהיה של שלושה. כיושב ראש הועדה – ימונה על פי המלצת שר המשפטים, שופט או אדם הרשום בפנקס עורכי הדין, אחד לפחות מחברי הועדה יהיה רופא, ואחד לפחות תושב ישוב שהוטל עליו צו שמירה; ובלבד שרוב חברי הועדה לא יהיו עובדי המדינה או עובדי הרשות המקומית הנוגעת בדבר או חבריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים ימנה ועדות ערר לענין חוק זה; מינויה של ועדת ערר יכול שיהיה כללי או לאזור מסויים.
{{ח:תת|(ב)}} כל ועדת ערר תהיה של שלושה. כיושב ראש הועדה – ימונה על פי המלצת שר המשפטים, שופט או אדם הרשום בפנקס עורכי הדין, אחד לפחות מחברי הועדה יהיה רופא, ואחד לפחות תושב ישוב שהוטל עליו צו שמירה; ובלבד שרוב חברי הועדה לא יהיו עובדי המדינה או עובדי הרשות המקומית הנוגעת בדבר או חבריה.

13ערר

(א)הטוען שחובת השמירה הוטלה עליו שלא כדין, רשאי לערור לפני ועדת ערר.
(ב)הגשת הערר לא תעכב מילוי חובת השמירה, אלא אם הורה על כך יושב ראש הועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הטוען שחובת השמירה הוטלה עליו שלא כדין, רשאי לערור לפני ועדת ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר לא תעכב מילוי חובת השמירה, אלא אם הורה על כך יושב ראש הועדה.

14ועדת ערר – סדרי דין וסמכויות

(א)שר המשפטים יקבע, בתקנות, את סדרי הדין בפני ועדת ערר; ועדת ערר תקבע בעצמה את סדרי דינה ככל שלא נקבעו בתקנות כאמור.
(ב)לועדת ערר יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה.
(ג)הועדה רשאית לאשר את הטלת החובה, בתנאים או ללא תנאים, או לבטלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, בתקנות, את סדרי הדין בפני ועדת ערר; ועדת ערר תקבע בעצמה את סדרי דינה ככל שלא נקבעו בתקנות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לועדת ערר יהיו הסמכויות שאפשר להעניקן לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 5 ו־5א לפקודת ועדות חקירה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה רשאית לאשר את הטלת החובה, בתנאים או ללא תנאים, או לבטלה.

14אערעורתיקונים: תש״ס

החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

15גימלאות לנפגעים

מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי קיומה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1956, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה בחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1956 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • בחוק האמור → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי קיומה, דינו כדין נפגע ספר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק הגימלאות לנפגעי ספר, תשי״ז–1956}}, ודין הפגיעה כדין פגיעת ספר כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק האמור}}.

15אגימלאות לנפגעיםתיקונים: תש״ל

מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי השמירה ביום כ״ו באייר תשכ״ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן, דינו כדין נפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, והוראות החוק האמור יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970 → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
  • החוק האמור → חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שקיים חובת שמירה מכוח חוק זה ונפגע תוך כדי השמירה ביום כ״ו באייר תשכ״ז (5 ביוני 1967) או לאחר מכן, דינו כדין נפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|החוק האמור}} יחולו לגביו ולגבי התלויים בו.

15בתחולת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) וחוק הנכים (תגמולים ושיקום)תיקונים: תשע״ז

על אף האמור בסעיף 15א, שומר שנגרמה לו חבלה תוך כדי ועקב פעילות מבצעית של לחימה מול אויב לשם הגנה על יישוב מפני פעולת איבה, או שמת עקב חבלה כאמור, יהיה דינו כדין חייל בשירות קבע לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950, או לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב], לפי העניין, ויראו את החבלה כחבלת שירות כהגדרתה בחוקים האמורים, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}}, שומר שנגרמה לו חבלה תוך כדי ועקב פעילות מבצעית של לחימה מול אויב לשם הגנה על יישוב מפני פעולת איבה, או שמת עקב חבלה כאמור, יהיה דינו כדין חייל בשירות קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, לפי העניין, ויראו את החבלה כחבלת שירות כהגדרתה בחוקים האמורים, לפי העניין.

16תיקונים: [ק״ת שינוי סכומים], תשע״ז־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17ביטול

תקנות־שעת־חירום (הסדרת השמירה בישובים), תשט״ז–1956 (להלן – התקנות הפוקעות), וחוק להארכת תוקף של תקנות־שעת־חירום (הסדרת השמירה בישובים) (מס׳ 2), תשכ״א–1961 – בטלים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות־שעת־חירום (הסדרת השמירה בישובים), תשט״ז–1956 (להלן – התקנות הפוקעות), {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_209370.pdf|וחוק להארכת תוקף של תקנות־שעת־חירום (הסדרת השמירה בישובים) (מס׳ 2), תשכ״א–1961}} – בטלים.

18הוראות מעבר

(א)כל ישוב שערב תחילתו של חוק זה קויימה בו שמירה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו ניתן עליו צו שמירה לפי חוק זה.
(ב)חוק עזר שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו נכללו בו השינויים הנובעים מחוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל ישוב שערב תחילתו של חוק זה קויימה בו שמירה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו ניתן עליו צו שמירה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חוק עזר שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה מכוח התקנות הפוקעות, יראו אותו כאילו נכללו בו השינויים הנובעים מחוק זה.

19ביצועתיקונים: תשל״ו, תשס״ב

(א)שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות כללים בדבר דרכי מינויין, הרכבן וסמכויותיהן של רשויות השמירה.
(ב)המדינה תשא בהוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (תיקון מס׳ 4), התשס״ב–2002.
(ב)לצורך מילוי תפקידה של משטרת ישראל לפי סעיף 6א, יעביר משרד האוצר תקציב מיוחד למשטרת ישראל.
(ג)סכום ההוצאות יהיה בהתאם לתקציב שיאשר שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות הקובעות כללים בדבר דרכי מינויין, הרכבן וסמכויותיהן של רשויות השמירה.
{{ח:תת|(ב)|(א)}} המדינה תשא בהוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300443.pdf|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) (תיקון מס׳ 4), התשס״ב–2002}}.
{{ח:תתת|(ב)}} לצורך מילוי תפקידה של משטרת ישראל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, יעביר משרד האוצר תקציב מיוחד למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} סכום ההוצאות יהיה בהתאם לתקציב שיאשר שר הפנים לאחר התייעצות עם שר האוצר.