תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשנ״ב
בחוק זה –
”מילווה“ – כל עיסקת אשראי, לרבות נכיון שטר והעברת חוב על פי שטר בדרך אחרת;
”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”ריבית מופרזת“ – ריבית ששיעורה עולה על השיעור המכסימלי שנקבע לפי סעיף 3 של חוק זה או סעיף 56 לחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954 (להלן – חוק הבנק);
”בית משפט“ – לרבות בורר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
חוק בנק ישראל, התש״ע–2010 החליף את חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, והסמכויות שבסעיף 56(א) לחוק הישן נכללו בסעיף 36(4) לחוק החדש. עם זאת, הנוסח ”שער הריבית המכסימלי ... שמוסד בנקאי רשאי לקבל“ הוחלף בנוסח ”שיעור הריבית ותשלומים אחרים שבנקאים רשאים לקבל מלקוחותיהם“.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 56 לחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילווה“ – כל עיסקת אשראי, לרבות נכיון שטר והעברת חוב על פי שטר בדרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מופרזת“ – ריבית ששיעורה עולה על השיעור המכסימלי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 של חוק זה}} או {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|סעיף 56 לחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954}} (להלן – חוק הבנק);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התש״ע–2010}} החליף את חוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, והסמכויות שבסעיף 56(א) לחוק הישן נכללו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|בסעיף 36(4) לחוק החדש}}. עם זאת, הנוסח ”שער הריבית המכסימלי ... שמוסד בנקאי רשאי לקבל“ הוחלף בנוסח ”שיעור הריבית ותשלומים אחרים שבנקאים רשאים לקבל מלקוחותיהם“.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בורר.2תיקונים: תשמ״ט, תשנ״ב
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}3סמכות לקבוע שיעור ריבית מכסימליתיקונים: תשל״ג, תשס״ב
(א)שר האוצר רשאי, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו, דרך כלל או לסוגים של מילוות, את שיעור הריבית המכסימלי שמַלווה רשאי לקבל מן הלוֹוה, ואת התנאים לצבירת הריבית בעד תקופות פחותות משלושה חדשים.
(א1)בבוא שר האוצר לקבוע מעת לעת, לפי סעיף קטן (א) את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי לגבי הלוואה לדיור כמשמעותה בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, או לגבי הלוואה שנתן תאגיד בנקאי המובטחת במשכנתה על דירת מגורים (בסעיף קטן זה – ההלוואה) יתחשב שר האוצר בריבית הנוהגת בבנקים לגבי יתרות חובה בחשבונות עובר ושב; לענין סעיף קטן זה –
”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם ההלוואה שלא שולם במועד פירעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי ההלוואה לפירעונו של אותו סכום לבין מועד פירעונו בפועל;
”משכנתה“ – לרבות משכון על זכויות לגבי דירת מגורים והתחייבות אחרת לרישום משכנתה כאמור.
(ב)שר האוצר לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג מילוות, כל עוד חל עליהם צו של נגיד בנק ישראל לפי סעיף 56 לחוק הבנק; ולא ישתמש נגיד בנק ישראל בסמכותו לפי סעיף 56 האמור לגבי סוג מילוות שחל עליהם צו שר האוצר.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימלי), תש״ל–1970.
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992 → חוק הלוואות לדיור
- סעיף 56 לחוק הבנק → חוק בנק ישראל #סעיף 36
- סעיף 56 האמור → חוק בנק ישראל #סעיף 36
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו, דרך כלל או לסוגים של מילוות, את שיעור הריבית המכסימלי שמַלווה רשאי לקבל מן הלוֹוה, ואת התנאים לצבירת הריבית בעד תקופות פחותות משלושה חדשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימלי)|צו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימלי), תש״ל–1970}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} בבוא שר האוצר לקבוע מעת לעת, לפי סעיף קטן (א) את שיעור ריבית הפיגורים המכסימלי לגבי הלוואה לדיור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור|בחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}, או לגבי הלוואה שנתן תאגיד בנקאי המובטחת במשכנתה על דירת מגורים (בסעיף קטן זה – ההלוואה) יתחשב שר האוצר בריבית הנוהגת בבנקים לגבי יתרות חובה בחשבונות עובר ושב; לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית פיגורים“ – ריבית המשתלמת על סכום כלשהו בקשר עם ההלוואה שלא שולם במועד פירעונו, בעד התקופה שבין המועד שנקבע בתנאי ההלוואה לפירעונו של אותו סכום לבין מועד פירעונו בפועל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משכנתה“ – לרבות משכון על זכויות לגבי דירת מגורים והתחייבות אחרת לרישום משכנתה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף קטן (א) לגבי סוג מילוות, כל עוד חל עליהם צו של נגיד בנק ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|סעיף 56 לחוק הבנק}}; ולא ישתמש נגיד בנק ישראל בסמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 36|סעיף 56 האמור}} לגבי סוג מילוות שחל עליהם צו שר האוצר.4איסור ריבית מופרזת
לא ידרוש אדם ולא יקבל ריבית מופרזת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ידרוש אדם ולא יקבל ריבית מופרזת.5איסור צבירת ריביתתיקונים: תשל״ג
לא ידרוש אדם ולא יקבל ריבית דריבית שנצטברה בתקופות פחותות משלושה חדשים אלא במידה שצבירת הריבית הותרה בצו לפי סעיף 3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ידרוש אדם ולא יקבל ריבית דריבית שנצטברה בתקופות פחותות משלושה חדשים אלא במידה שצבירת הריבית הותרה בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.6הפחתת ריבית מופרזת
מצא בית משפט, כי ריבית שאדם פלוני שילם או התחייב לשלם, היא ריבית מופרזת יפחית הוא את הריבית לשיעור המכסימלי שנקבע לגבי אותו סוג מילוות וישחרר את הלווה מחובתו לתשלום הריבית העודפת או יחייב את המַלווה בהחזרתה, הכל לפי הענין; ורשאי בית המשפט לפתוח למטרה זו כל חשבון שנסגר, על אף כל הסכם שבין בעלי הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא בית משפט, כי ריבית שאדם פלוני שילם או התחייב לשלם, היא ריבית מופרזת יפחית הוא את הריבית לשיעור המכסימלי שנקבע לגבי אותו סוג מילוות וישחרר את הלווה מחובתו לתשלום הריבית העודפת או יחייב את המַלווה בהחזרתה, הכל לפי הענין; ורשאי בית המשפט לפתוח למטרה זו כל חשבון שנסגר, על אף כל הסכם שבין בעלי הדין.7ענשים
הנותן מילווה בריבית מופרזת או המקבל ריבית מופרזת, דינו – קנס 10,000 לירות או פי חמישה מסכום הריבית המופרזת; הוראה זו לא תחול על פקדונות במוסד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנק.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבנק → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנותן מילווה בריבית מופרזת או המקבל ריבית מופרזת, דינו – קנס 10,000 לירות או פי חמישה מסכום הריבית המופרזת; הוראה זו לא תחול על פקדונות במוסד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק הבנק}}.8ראיות
על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי סעיפים 6 ו־7 לקבל כראיה עדות בעל פה וכן להסתפק בעדות יחיד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} לקבל כראיה עדות בעל פה וכן להסתפק בעדות יחיד.9ביטולים
בטלים –
(1)החוק העותומני על הריבית מיום 9 רג׳ב 1304 (9 באפריל 1887);
(2)פקודת הריבית (השער החוקי);
(3)פקודת ההלוואות בריבית קצוצה, 1934;
(4)פקודת ההלוואות (גביית ריבית), 1938.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} החוק העותומני על הריבית מיום 9 רג׳ב 1304 (9 באפריל 1887);
{{ח:תת|(2)}} פקודת הריבית (השער החוקי);
{{ח:תת|(3)}} פקודת ההלוואות בריבית קצוצה, 1934;
{{ח:תת|(4)}} פקודת ההלוואות (גביית ריבית), 1938.10הוראות מעבר
מילווה שניתן לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליו הוראות החוקים האמורים בסעיף 9 כאילו חוק זה וסעיף 78 לחוק הבנק לא נכנסו לתקפם, ובלבד שסעיף 4 לחוק העותומני על הריבית מיום 9 רג׳ב 1304 (9 באפריל 1887) לא יחול על מילווה כאמור שניתן לחברה והמובטח באיגרת חוב כמשמעותה בפקודת החברות.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- וסעיף 78 לחוק הבנק → חוק בנק ישראל
- בפקודת החברות → פקודת החברות #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מילווה שניתן לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליו הוראות החוקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} כאילו חוק זה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|וסעיף 78 לחוק הבנק}} לא נכנסו לתקפם, ובלבד שסעיף 4 לחוק העותומני על הריבית מיום 9 רג׳ב 1304 (9 באפריל 1887) לא יחול על מילווה כאמור שניתן לחברה והמובטח באיגרת חוב כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 1|בפקודת החברות}}.11תחילה
תחילתם של חוק זה ושל סעיף 78 לחוק הבנק היא ביום כ״ח באדר א׳ תשי״ז (1 במרס 1957).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 78 לחוק הבנק → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתם של חוק זה ושל {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|סעיף 78 לחוק הבנק}} היא ביום כ״ח באדר א׳ תשי״ז (1 במרס 1957).