החקיקה בישראל

חוק הקאדים, תשכ״א–1961 חוק

43
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
18
הפניות פנימיות
13
הפניות חיצוניות
14
הערות עריכה
19
תיקונים
היסטוריית תיקונים19 רשומות
ס״ח תשכ״א, 118חוק הקאדיםPDF
תשכ״ד, 141תיקוןPDF
תשכ״ט, 99חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטוןPDF
תשמ״א, 141חוק עבירות קנס (נושאי משרה שיפוטית)PDF
תשמ״ו, 36חוק העבירות המינהליותPDF
תש״ן, 121חוק הדיינים, הקאדים והקאדי מד׳הב (חקירה ושיפוט פלילי)PDF
תשנ״א, 116חוק ממלאי תפקידים שיפוטיים (סייג למינוי) (תיקוני חקיקה)PDF
210חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה)PDF
תשנ״ח, 181תיקון מס׳ 4 לחוק הכנסתPDF
תש״ס, 198חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ב, 505תיקון מס׳ 10PDF
598חוק נציב התלונות על השופטיםPDF
תשס״ד, 323חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)PDF
329חוק נושאי משרה שיפוטית (שיקול דעת של חברי ועדה לבחירת נושאי משרה שיפוטית) (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ח, 6חוק בתי הדין הדתיים (מנהל בתי הדין) (תיקוני חקיקה)PDF
22תיקון מס׳ 15PDF
תש״ע, 253חוק בתי הדין הדתיים (תיקוני חקיקה) (הרכב ועדת המינויים)PDF
תשע״ז, 8חוק שירות הציבור (הצהרת הון)PDF
391תיקון מס׳ 18PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשס״ב, תשס״ב־2

בחוק זה –
”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002;
”קאדי“ – דיין של בית דין שרעי או של בית הדין השרעי לערעורים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002 → חוק נציב תלונות הציבור על שופטים #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קאדי“ – דיין של בית דין שרעי או של בית הדין השרעי לערעורים.

2כשירותתיקונים: תשס״ב, תשע״ז־2

(א)כשיר להתמנות לקאדי כל מוסלמי שהוא –
(1)בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, ושהוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, או עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים;
(2)בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;
(3)מלאו לו שלושים שנים לפחות;
(4)עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
(ב)חברי הועדה הבוחנת יהיו, נשיא בית הדין השרעי לערעורים והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת מוסלמי שתבחר הוועדה לבחירת קאדים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי או שהוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף קטן (א)(1), שימנה שר המשפטים.
(ג)שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הקאדים (סדרי בחינות בכתב), התשס״ד–2003.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות לקאדי כל מוסלמי שהוא –
{{ח:תתת|(1)}} בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, ושהוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, או עורך דין שהוא חבר בלשכת עורכי הדין ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} מלאו לו שלושים שנים לפחות;
{{ח:תתת|(4)}} עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} חברי הועדה הבוחנת יהיו, נשיא בית הדין השרעי לערעורים והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת מוסלמי שתבחר הוועדה לבחירת קאדים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי או שהוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף קטן (א)(1), שימנה שר המשפטים.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הקאדים (סדרי בחינות בכתב)|תקנות הקאדים (סדרי בחינות בכתב), התשס״ד–2003}}.}}

2אאזרחותתיקונים: תשכ״ד

(א)לא יתמנה לקאדי מי שאינו אזרח ישראלי.
(ב)היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לקאדי מי שאינו אזרח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

2בכשירות להתמנות לקאדי בבית הדין השרעי לערעוריםתיקונים: תשע״ז־2

כשיר להתמנות לקאדי בבית הדין השרעי לערעורים כל מוסלמי העומד בתנאים הקבועים בסעיף 2(א)(2) עד (4) ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)הוא כיהן בבית הדין השרעי לא פחות מארבע שנים;
(2)הוא בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם, מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, והוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים;
(3)הוא עורך דין חבר בלשכת עורכי הדין, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כשיר להתמנות לקאדי בבית הדין השרעי לערעורים כל מוסלמי העומד בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2) עד (4)}} ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא כיהן בבית הדין השרעי לא פחות מארבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם, מאת מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך, והוא בעל רישיון להיות טוען שרעי ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עורך דין חבר בלשכת עורכי הדין, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים.

3דרך המינויתיקונים: תשס״ב, תשע״ז־2

הקאדים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת קאדים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקאדים יתמנו על ידי נשיא המדינה לפי הצעת הוועדה לבחירת קאדים שתובא לפני הנשיא על ידי שר המשפטים.

4הוועדה לבחירת קאדיםתיקונים: תשנ״ח, תשס״ב, תש״ע, תשע״ז־2

(א)הוועדה לבחירת קאדים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים: נשיא בית הדין השרעי לערעורים וקאדי נוסף שיבחר חבר הקאדים לשלוש שנים; שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה מוסלמי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר מוסלמי; שלושה חברי כנסת, מהם לפחות שניים מוסלמים, שייבחרו על ידי הכנסת בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות חוק הכנסת, התשנ״ד–1994; שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
(א1)מבין חברי הוועדה שהם חברי הממשלה או חברי הכנסת, לא ייבחר יותר מחבר אחד מכל מפלגה כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992, ובלבד שייבחרו לפחות שני חברי הכנסת שהם מוסלמים, כאמור בסעיף קטן (א).
(ב)הרכב הועדה יפורסם ברשומות,
(ג)שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
(ד)הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכנסת, התשנ״ד–1994 → חוק הכנסת
  • בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992 → חוק המפלגות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לבחירת קאדים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים: נשיא בית הדין השרעי לערעורים וקאדי נוסף שיבחר חבר הקאדים לשלוש שנים; שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה מוסלמי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר מוסלמי; שלושה חברי כנסת, מהם לפחות שניים מוסלמים, שייבחרו על ידי הכנסת בבחירה חשאית ויכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}}; שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
{{ח:תת|(א1)}} מבין חברי הוועדה שהם חברי הממשלה או חברי הכנסת, לא ייבחר יותר מחבר אחד מכל מפלגה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, ובלבד שייבחרו לפחות שני חברי הכנסת שהם מוסלמים, כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות,
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.

4אסייג למינוי קאדיתיקונים: תשנ״א

הועדה לא תציע מינוי של קאדי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועדה לא תציע מינוי של קאדי, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון.

4בהצבעה בועדהתיקונים: תשס״ד־2

חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

5סדרי עבודת הועדהתיקונים: תשס״ב

(א)ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
(ב)אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; כל אחד מן הקאדים; שלושה חברי הועדה כאחד.
(ג)הצעת הועדה על מינויו של קאדי תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
(ד)שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים), התשנ״ו–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; כל אחד מן הקאדים; שלושה חברי הועדה כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הצעת הועדה על מינויו של קאדי תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים)|כללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים), התשנ״ו–1996}}.}}

5אמינוי קאדי לבית הדין השרעי לערעוריםתיקונים: תשס״ב

(א)מינוי קאדי לבית הדין השרעי לערעורים ייעשה בדרך הקבועה בסעיפים 3, 4 ו־5.
(ב)שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, רשאי למנות קאדי לכהונה בפועל בבית הדין השרעי לערעורים; כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
(ג)קאדי שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון, מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו וכן הוא יהיה מוסמך לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינוי קאדי לבית הדין השרעי לערעורים ייעשה בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, רשאי למנות קאדי לכהונה בפועל בבית הדין השרעי לערעורים; כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} קאדי שנתמנה לכהונה בפועל והתחיל בדיון, מוסמך לסיימו גם לאחר תום תקופת מינויו וכן הוא יהיה מוסמך לדון גם בענין הנתון לסמכות בית הדין שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

6נשיא בית הדין השרעי לערעוריםתיקונים: תש״ס, תשס״ב

(א)שר המשפטים, באישור הועדה, ימנה נשיא לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים.
(ב)מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של עשר שנים.
(ג)הסתיימה כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים לפי הוראות סעיף 11 או שהוא נפטר, רשאי שר המשפטים למנות נשיא זמני לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, באישור הועדה, ימנה נשיא לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה של עשר שנים.
{{ח:תת|(ג)}} הסתיימה כהונתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או שהוא נפטר, רשאי שר המשפטים למנות נשיא זמני לבית הדין השרעי לערעורים מקרב הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.

6אבית הדין השרעי לערעורים – הרכב והכרעותתיקונים: תשס״ב

(א)בית הדין השרעי לערעורים ידון בשלושה, ואולם אם מספר הקאדים המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם לשבת בדין, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשניים.
(ב)נחלקו דעות הקאדים בבית הדין השרעי לערעורים, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת – תכריע דעתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם הוא אינו יושב בדין באותו הרכב, תכריע דעתו של הותיק שבקאדים ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
(ג)בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, מוסמך לדון כדן יחיד נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים שנשיא בית הדין הסמיכו לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין השרעי לערעורים ידון בשלושה, ואולם אם מספר הקאדים המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם לשבת בדין, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשניים.
{{ח:תת|(ב)}} נחלקו דעות הקאדים בבית הדין השרעי לערעורים, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת – תכריע דעתו של נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם הוא אינו יושב בדין באותו הרכב, תכריע דעתו של הותיק שבקאדים ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.
{{ח:תת|(ג)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, מוסמך לדון כדן יחיד נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים שנשיא בית הדין הסמיכו לכך.

6בעילות פסלותתיקונים: תשס״ב, תשס״ד

(א)קאדי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
(א1)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1)צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2)יש לקאדי ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
(3)בטרם התמנה לקאדי היה הקאדי מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
לענין סעיף קטן זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח ובן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
(א2)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) קאדי רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
(א3)על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), קאדי רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
(ב)נטענה טענת פסלות נגר קאדי, יחליט בה אותו קאדי לאלתר, ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
(ב1)התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
(ג)החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין השרעי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הדין השרעי לערעורים, או הרכב כאמור בסעיף 6א או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
(ד)בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 53ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קאדי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לקאדי ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לקאדי היה הקאדי מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח ובן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי או שהקאדי היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) קאדי רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), קאדי רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגר קאדי, יחליט בה אותו קאדי לאלתר, ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין השרעי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הדין השרעי לערעורים, או הרכב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
{{ח:תת|(ד)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור.

6גהעברת ענין למקום אחרתיקונים: תשס״ב

ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית דין שרעי במקום אחר, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, שנשיא בית הדין הסמיכו לכך, להורות שיהיה נידון בבית דין שרעי במקום אחר, ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת הקאדי שדן בענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית דין שרעי במקום אחר, רשאי נשיא בית הדין השרעי לערעורים או קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, שנשיא בית הדין הסמיכו לכך, להורות שיהיה נידון בבית דין שרעי במקום אחר, ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת הקאדי שדן בענין.

7הצהרת אמונים

מי שנתמנה קאדי חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:
”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנתמנה קאדי חייב, בטרם ישב בדין, להצהיר בפני נשיא המדינה הצהרה זו:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, לשפוט את העם משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“.

8כוחו של מינוי

קאדי שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קאדי שמינויו פורסם ברשומות אין עוררין על מינויו.

9אי־תלות

אין על קאדי מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין על קאדי מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

9אמקומות מושב ואזורי שיפוטתיקונים: תשס״ב

(א)מקום מושבו של בית הדין השרעי לערעורים הוא ירושלים.
(ב)שר המשפטים יקבע את מקומות מושבם ואת אזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים וכן רשאי הוא לקבוע מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים.
(ג)בית דין שרעי רשאי לשבת לדין בענין מסוים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים), התשע״ז–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום מושבו של בית הדין השרעי לערעורים הוא ירושלים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע את מקומות מושבם ואת אזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים וכן רשאי הוא לקבוע מקום מושב נוסף של בית הדין השרעי לערעורים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים)|תקנות הקאדים (קביעת מושבם ואזורי שיפוטם של בתי הדין השרעיים), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} בית דין שרעי רשאי לשבת לדין בענין מסוים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון.

10סדרי מינהל ומינוי מנהלתיקונים: תשס״ב, תשס״ח

(א)שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים ועם חבר הקאדים, יקבע את סדרי המינהל של בתי הדין השרעים וימנה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, מנהל לבתי הדין, בין שהוא קאדי ובין שאינו קאדי, שיהיה אחראי בפניו על ביצוע סדרי המינהל.
(ב)לא ימונה מנהל לבתי הדין השרעיים מי שאינו קאדי, אלא אם כן הוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור בסעיף 2(א)(1).
(ג)מינויו של מנהל בתי הדין השרעיים אינו טעון מכרז.
(ד)משכורתו של מנהל בתי הדין השרעיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
(ה)מנהל בתי הדין השרעיים, דינו לעניין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, כדינו של קאדי בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).
(ו)על אף הוראות סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול חוק המינויים על מנהל בתי הדין השרעיים שאינו קאדי, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי חוק המינויים.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969 → חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
  • סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים) #סעיף 2
  • חוק המינויים → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • חוק המינויים → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים ועם חבר הקאדים, יקבע את סדרי המינהל של בתי הדין השרעים וימנה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, מנהל לבתי הדין, בין שהוא קאדי ובין שאינו קאדי, שיהיה אחראי בפניו על ביצוע סדרי המינהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מנהל לבתי הדין השרעיים מי שאינו קאדי, אלא אם כן הוא עורך דין שעסק בעריכת דין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מינויו של מנהל בתי הדין השרעיים אינו טעון מכרז.
{{ח:תת|(ד)}} משכורתו של מנהל בתי הדין השרעיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} מנהל בתי הדין השרעיים, דינו לעניין {{ח:חיצוני|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, כדינו של קאדי בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 2|סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} על מנהל בתי הדין השרעיים שאינו קאדי, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}.

11תקופת כהונת של הקאדיםתיקונים: תשנ״א־2, תשס״ב

כהונת קאדי תתחיל ביום שיצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
(1)בצאתו לקיצבה או בסיום תקופת כהונתו כאמור בסעיף 6(ב);
(2)בהתפטרותו;
(3)בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
(4)על־פי החלטת הועדה למינוי קאדים כאמור בסעיף 13א;
(5)על־פי החלטה של בית הדין המשמעתי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כהונת קאדי תתחיל ביום שיצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה או בסיום תקופת כהונתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו;
{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
{{ח:תת|(4)}} על־פי החלטת הועדה למינוי קאדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:תת|(5)}} על־פי החלטה של בית הדין המשמעתי.

12התפטרותתיקונים: תשס״ב

קאדי רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא יסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קאדי רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים, וכהונתו תיפסק בתום שלושה חדשים מהגשת כתב ההתפטרות, אם לא יסכים שר המשפטים למועד קצר יותר.

13קיצבהתיקונים: תשע״ז־2

(א)קאדי יצא לקיצבה –
(1)בהגיעו לגיל שבעים;
(2)משקבעה הוועדה לבחירת קאדים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
(ב)קאדי רשאי לצאת לקיצבה –
(1)לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
(2)לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
(3)אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה לבחירת קאדים.
(ג)בחישוב תקופת כהונתו של קאדי לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קאדי יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;
{{ח:תתת|(2)}} משקבעה הוועדה לבחירת קאדים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי רשאי לצאת לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי הוועדה לבחירת קאדים.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב תקופת כהונתו של קאדי לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

13אסיום כהונת קאדיתיקונים: תשנ״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2, תשע״ז־2

(א)הוועדה לבחירת קאדים רשאית על פי הצעת יושב ראש הועדה או קאדי המכהן כנשיא בית הדין השרעי לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי.
(ב)הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
(ג)הועדה וכן ועדת המשנה אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי לעיין בחומר שלפניהן, ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
(ד)החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגמלה שיקבל.
(ה)קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
(ו)קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה, ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוועדה לבחירת קאדים רשאית על פי הצעת יושב ראש הועדה או קאדי המכהן כנשיא בית הדין השרעי לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה וכן ועדת המשנה אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי לעיין בחומר שלפניהן, ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן לפי שיקול דעתה, את שיעור הגמלה שיקבל.
{{ח:תת|(ה)}} קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} קאדי שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה, ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.

13בסמכות קאדי לסיים דיוןתיקונים: תש״ס

(א)קאדי שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
(ב)קאדי שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
(ג)לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קאדי שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין.

14משכורת ותשלומים אחריםתיקונים: תשכ״ט

משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משכורתו של קאדי והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, ייקבעו על ידי החלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.}}

14אהצהרת הוןתיקונים: תשע״ז

סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, יחולו על קאדי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים“;
(2)בסעיף 21ג(א), במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
(3)בסעיף 21ז, במקום האמור בסעיף קטן (ב) יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את האמצעים המנויים בסעיף 18א(1) עד (3), ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי כמשמעותו בסעיף 17“.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 21א
  • בסעיף 21ג(א) → חוק בתי המשפט #סעיף 21ג
  • בסעיף 21ז → חוק בתי המשפט #סעיף 21ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על קאדי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ג|בסעיף 21ג(א)}}, במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום האמור בסעיף קטן (ב) יקראו ”נשיא בית הדין השרעי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את האמצעים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(1) עד (3)}}, ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}“.

15ייחוד הכהונהתיקונים: תשס״ב

קאדי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים ושר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קאדי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים ושר המשפטים.

16העברת קאדי למקום אחרתיקונים: תשס״ב

ראה שר המשפטים צורך בכך מסיבות מינהליות, רשאי הוא, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להעביר קאדי דרך קבע לבית דין שרעי במקום אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה שר המשפטים צורך בכך מסיבות מינהליות, רשאי הוא, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להעביר קאדי דרך קבע לבית דין שרעי במקום אחר.

16אכללי אתיקה לקאדיםתיקונים: תשס״ח־2

נשיא בית הדין השרעי לערעורים, בהסכמת חבר הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לקאדים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי הקאדים (אתיקה לקאדים), תשע״ח–2018.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נשיא בית הדין השרעי לערעורים, בהסכמת חבר הקאדים של בית הדין השרעי לערעורים ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לקאדים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הקאדים (אתיקה לקאדים)|כללי הקאדים (אתיקה לקאדים), תשע״ח–2018}}.}}

16בועדת אתיקהתיקונים: תשס״ח־2

(א)נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם –
(1)קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, והוא יהיה היושב ראש;
(2)שני קאדים של בית דין שרעי, ויכול שאחד מהם יהיה קאדי של בית דין שרעי שיצא לקצבה.
(ב)ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של קאדים, לפי פנייה של קאדי שכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א חלים עליו – בעניין הנוגע אליו.
(ג)חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה של שש שנים, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות ובלבד שהתקופות לא יהיו רצופות.
(ד)ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
(ה)ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם –
{{ח:תתת|(1)}} קאדי של בית הדין השרעי לערעורים, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני קאדים של בית דין שרעי, ויכול שאחד מהם יהיה קאדי של בית דין שרעי שיצא לקצבה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בענייני אתיקה של קאדים, לפי פנייה של קאדי שכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בעניין הנוגע אליו.
{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה של שש שנים, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות ובלבד שהתקופות לא יהיו רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

17בית דין משמעתיתיקונים: תשס״ב

(א)כל קאדי יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
(ב)בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם: נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם נבצר מנשיא בית הדין השרעי לערעורים לדון בענין – הקאדי בעל הותק הגדול בבית הדין השרעי לערעורים; שופט מחוזי או שופט מחוזי שיצא לקצבה, שימנה נשיא בית המשפט העליון; אדם הכשיר להיות שופט מחוזי, שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; שניים לפחות מבין חברי בית הדין יהיו מוסלמים.
(ג)נשיא בית הדין השרעי לערעורים או הקאדי בעל הותק הגדול ישמש אב בית הדין המשמעתי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל קאדי יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם: נשיא בית הדין השרעי לערעורים ואם נבצר מנשיא בית הדין השרעי לערעורים לדון בענין – הקאדי בעל הותק הגדול בבית הדין השרעי לערעורים; שופט מחוזי או שופט מחוזי שיצא לקצבה, שימנה נשיא בית המשפט העליון; אדם הכשיר להיות שופט מחוזי, שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; שניים לפחות מבין חברי בית הדין יהיו מוסלמים.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית הדין השרעי לערעורים או הקאדי בעל הותק הגדול ישמש אב בית הדין המשמעתי.

18קובלנה על קאדיתיקונים: תשס״ב, תשס״ח־2, תשע״ז־2

(א)שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי על יסוד אחד מאלה:
(1)נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
(2)נהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;
(3)הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
(4)הוועדה לבחירת קאדים מצאה שהקאדי השיג את מינויו שלא כדין;
(5)הפר כלל מכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי סעיף 16א.
(ב)שר הדתות רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} נהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוועדה לבחירת קאדים מצאה שהקאדי השיג את מינויו שלא כדין;
{{ח:תתת|(5)}} הפר כלל מכללי האתיקה לקאדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר הדתות רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.

18אאמצעי המשמעתתיקונים: תשס״ב

אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם:
(1)הערה;
(2)התראה;
(3)נזיפה;
(4)העברה למקום כהונה אחר;
(5)העברה מן הכהונה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמצעי המשמעת שבית הדין המשמעתי מוסמך להטיל הם:
{{ח:תת|(1)}} הערה;
{{ח:תת|(2)}} התראה;
{{ח:תת|(3)}} נזיפה;
{{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר;
{{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה.

19מסקנות בית הדין המשמעתיתיקונים: תשס״ב

(א)בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני שר המשפטים.
(ב)מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי מכהונתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי מכהונתו.

20גימלאות של קאדי שהועבר מכהונתו

מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא הקאדי זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי אשם בהתנהגות בניגוד לפסקאות (1) או (2) לסעיף 18(א), ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי סעיף 14, אילו חדל מכהן מרצונו ביום שבו הועבר מכהונתו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי ראוי להמשיך בתפקידו, לא יהא הקאדי זכאי לגימלה; ואולם אם נמצא הקאדי אשם בהתנהגות בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 18|לפסקאות (1) או (2) לסעיף 18(א)}}, ובית הדין המשמעתי הגיע, מטעמים מיוחדים שיפרט, לידי מסקנה, כי אף על פי שהקאדי אינו ראוי להמשיך בתפקידו, מן הראוי שתשולם לו גימלה, רשאי הוא לקבוע את שיעור הגימלה שתשולם לקאדי, ובלבד שלא תעלה על הסכום שהיה משתלם לו על פי החלטת הכנסת או ועדת הכספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אילו חדל מכהן מרצונו ביום שבו הועבר מכהונתו.

21השעיית קאדיתיקונים: תשס״ב

(א)הוגשה על קאדי קובלנה על פי סעיף 18 או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להשעות את הקאדי לתקופה שימצא לנכון.
(ב)בית הדין המשמעתי רשאי, לפי בקשת הקאדי, לבטל את השעייתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה על קאדי קובלנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, להשעות את הקאדי לתקופה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי רשאי, לפי בקשת הקאדי, לבטל את השעייתו.

22פרסום ברשומות

הודעה על מינוי קאדי ועל גמר כהונתו של קאדי תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על מינוי קאדי ועל גמר כהונתו של קאדי תפורסם ברשומות.

23תביעה פליליתתיקונים: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן

(א)לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק.

24הוראות מעבר

מי שכיהן כקאדי ערב תחילתו של חוק זה –
(1)רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;
(2)יצהיר אמונים לפי סעיף 7 תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה;
(3)סעיף 13(א)(1) יחול עליו כאילו הגיל הנקוב בו היה שבעים וחמש.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שכיהן כקאדי ערב תחילתו של חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} יצהיר אמונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} תוך שני חדשים מיום תחילתו של חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}} יחול עליו כאילו הגיל הנקוב בו היה שבעים וחמש.

25ביטול

צו הנציב העליון לא״י מיום 20 בדצמבר 1921 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו הנציב העליון לא״י מיום 20 בדצמבר 1921 – בטל.

26תיקונים: תשס״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

27

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשי״ד–1953.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208097.pdf|בחוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), תשי״ד–1953}}.}}

28ביצוע ותקנותתיקונים: תשס״ב

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין שרעיים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לקבוע בתקנות –
(1)את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי;
(2)את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין השרעיים על ידי מי שאינו עורך דין.
(ב)שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הדין והנוהג לפני בתי הדין השרעיים.
📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי), תשל״א–1971.
פורסמו תקנות הטוענים השרעיים, תשכ״ג–1963.
פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), תשכ״ח–1968.
פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016.
פורסמו תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020.
פורסמו תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי דין שרעיים; שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם נשיא בית הדין השרעי לערעורים, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} את סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי)|תקנות הקאדים (סדרי הדיון בבית הדין המשמעתי), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין השרעיים על ידי מי שאינו עורך דין.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הטוענים השרעיים|תקנות הטוענים השרעיים, תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין השרעי לערעורים, יקבע את סדרי הדין והנוהג לפני בתי הדין השרעיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות)|תקנות בתי הדין השרעיים (אגרות), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות)|תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד)|תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה)|תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג–2022}}.}}