החקיקה בישראל

חוק הפרשנות, התשמ״א–1981 חוק

33
סעיפים
6
פרקים
0
תוספות
26
הגדרות
2
הפניות פנימיות
10
הפניות חיצוניות
6
הערות עריכה
4
תיקונים
היסטוריית תיקונים4 רשומות
ס״ח תשמ״א, 302חוק הפרשנותPDF
תש״ן, 90תיקון לחוק מימי חופיןPDF
תשנ״א, 30חוק שנת הכספיםPDF
תשנ״ד, 358תיקון מס׳ 39 לחוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: תחולה

1תחולת החוק וסייגיהתיקונים: תשנ״ד

חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט ”חטא“, ”עוון“ ו”פשע“, שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול סעיף 3 אלא יוסיפו לחול ההגדרות שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות → פקודת הפרשנות #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט ”חטא“, ”עוון“ ו”פשע“, שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} אלא יוסיפו לחול ההגדרות {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 1|שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות}}.

2תחולת הגדרות שבחיקוק

מונח שהוגדר בחיקוק – משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מונח שהוגדר בחיקוק – משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה.
פרק ב׳: פירוש מלים וביטויים

3משמעותם של מלים וביטוייםתיקונים: תש״ן, תשנ״א, תשנ״ד

המלים והביטויים הבאים להלן – משמעותם כמפורש בצידם:
”בכתב“ – לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים בצורה הנראית לעין או הניתנת לפענוח חזותי;
”דין“ – כל אחד מאלה:
(1)חיקוק;
(2)דינים דתיים – בין שבעל פה ובין שבכתב – כפי תקפם במדינה;
(3)אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, ודיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה;
(ב)דינים עותומניים כפי תקפם במדינה;
”הוראת מינהל“ – הוראה או מינוי – לרבות הודעה, מודעה, רשיון, היתר וכיוצא באלה – שניתנו בכתב מכוח חוק ואינם בני־פעל תחיקתי;
”הפרה“, לענין דרישה או הוראה – אף אי־קיומה במשמע;
”חוק“ – חוק של הכנסת או פקודה;
”חטא“ – כהגדרתו בחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חיקוק“ – חוק או תקנה;
”חלוט“, לענין פסק דין או החלטה של בית משפט – שאין עליהם עוד ערעור או ערר או השגה כיוצא בהם;
”יום“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו;
”מחוז“ – אחד המחוזות המינהליים ששטח המדינה מחולק להם בידי הממשלה על פי חוק;
”מיטלטלין“ או ”טובין“ – נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין;
”מימי חופין“ – רצועת ים פתוח לאורך חופי המדינה, ברוחב שנים עשר מילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף;
”מקרקעין“ – קרקע, כל הבנוי עליה והנטוע בה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
”נציג היועץ המשפטי לממשלה“ או ”בא כוח היועץ המשפטי לממשלה“ – פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא־כוחו;
”נקבע“ – נקבע בחיקוק שבו מצוי ביטוי זה או בתקנות שניתנו לפיו;
”עוון“ – כהגדרתו בחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”פשע“ – כהגדרתו בחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”פקודה“ – פקודה שניתנה לפני הקמת המדינה או פקודה של מועצת המדינה הזמנית;
”קונסול“ או ”נציג קונסולרי“ – קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול וכל המוסמך למלא תפקידו של אחד מאלה, וכן סוכן קונסולרי;
”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים;
”שנה“ ו”חודש“ – לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד – לפי הלוח העברי;
”שנת כספים“ – תקופה מאחד בינואר של שנה פלונית עד שלושים ואחד בדצמבר של אותה שנה; על אף האמור בסעיף 1 תחול הגדרה זו גם על חיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילתו של חוק זה;
”תאגיד“ – גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות;
”תפישה“, לענין מקרקעין – לרבות השימוש, ההחזקה או ההנאה שלא כעובד או כפקיד בלבד או לשם השגחה או שמירה בלבד;
”תצהיר“ – הצהרה בכתב שניתנה ואומתה באחת הדרכים הקבועות לכך בחיקוק;
”תקנה“ – הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת־פעל תחיקתי.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הממשלה פרסמה הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם (י״פ תשי״ז, 761).
לפי סעיף 1(ב) לחוק מימי חופין, תשי״ז–1956 ההגדרה ”מימי חופין“ חלה גם על חיקוקים שניתנו לפני תחילתו של חוק זה.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
  • בחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המלים והביטויים הבאים להלן – משמעותם כמפורש בצידם:
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בכתב“ – לרבות בכל דרך אחרת של הצגת אותיות, ספרות או סימנים בצורה הנראית לעין או הניתנת לפענוח חזותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דין“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חיקוק;
{{ח:תתת|(2)}} דינים דתיים – בין שבעל פה ובין שבכתב – כפי תקפם במדינה;
{{ח:תתת|(3)|(א)}} אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, ודיני המשפט המקובל ועקרוני היושר של אנגליה, כפי תקפם במדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} דינים עותומניים כפי תקפם במדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת מינהל“ – הוראה או מינוי – לרבות הודעה, מודעה, רשיון, היתר וכיוצא באלה – שניתנו בכתב מכוח חוק ואינם בני־פעל תחיקתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרה“, לענין דרישה או הוראה – אף אי־קיומה במשמע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק“ – חוק של הכנסת או פקודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטא“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חיקוק“ – חוק או תקנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלוט“, לענין פסק דין או החלטה של בית משפט – שאין עליהם עוד ערעור או ערר או השגה כיוצא בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום“ – תקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז“ – אחד המחוזות המינהליים ששטח המדינה מחולק להם בידי הממשלה על פי חוק;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|הממשלה פרסמה {{ח:חיצוני|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}} (י״פ תשי״ז, 761).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיטלטלין“ או ”טובין“ – נכסים מוחשיים שאינם מקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימי חופין“ – רצועת ים פתוח לאורך חופי המדינה, ברוחב שנים עשר מילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|חוק מימי חופין#סעיף 1|סעיף 1(ב) לחוק מימי חופין, תשי״ז–1956}} ההגדרה ”מימי חופין“ חלה גם על חיקוקים שניתנו לפני תחילתו של חוק זה.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין“ – קרקע, כל הבנוי עליה והנטוע בה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג היועץ המשפטי לממשלה“ או ”בא כוח היועץ המשפטי לממשלה“ – פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא־כוחו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקבע“ – נקבע בחיקוק שבו מצוי ביטוי זה או בתקנות שניתנו לפיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פשע“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודה“ – פקודה שניתנה לפני הקמת המדינה או פקודה של מועצת המדינה הזמנית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קונסול“ או ”נציג קונסולרי“ – קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול וכל המוסמך למלא תפקידו של אחד מאלה, וכן סוכן קונסולרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ ו”חודש“ – לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד – לפי הלוח העברי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת כספים“ – תקופה מאחד בינואר של שנה פלונית עד שלושים ואחד בדצמבר של אותה שנה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} תחול הגדרה זו גם על חיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד“ – גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפישה“, לענין מקרקעין – לרבות השימוש, ההחזקה או ההנאה שלא כעובד או כפקיד בלבד או לשם השגחה או שמירה בלבד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – הצהרה בכתב שניתנה ואומתה באחת הדרכים הקבועות לכך בחיקוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנה“ – הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת־פעל תחיקתי.

4אדם

מקום שמדובר באדם – אף חבר־בני־אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שמדובר באדם – אף חבר־בני־אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד.

5יחיד ורבים

האמור בלשון יחיד – אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור בלשון יחיד – אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך.

6זכר ונקבה

האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך.

7הכלל אינו מעין הפרט דוקא

המלים ”או“, ”אחר“ או ביטוי דומה להן – להבדיל מן המפורט שלפניהן הן באות ולא להקיש לו, זולת אם יש עמן המלים ”דומה“ או ”כיוצא בזה“ או ביטוי אחר שמשמעו היקש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המלים ”או“, ”אחר“ או ביטוי דומה להן – להבדיל מן המפורט שלפניהן הן באות ולא להקיש לו, זולת אם יש עמן המלים ”דומה“ או ”כיוצא בזה“ או ביטוי אחר שמשמעו היקש.

8”עד...“

הביטוי ”עד...“ לענין זמן או לענין מובאה – משמעו עד ועד בכלל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביטוי ”עד...“ לענין זמן או לענין מובאה – משמעו עד ועד בכלל.

9”לפי“

הביטוי ”לפי“, לענין חיקוק פלוני, או ביטוי כיוצא בו – משמעו גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של החיקוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביטוי ”לפי“, לענין חיקוק פלוני, או ביטוי כיוצא בו – משמעו גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של החיקוק.

10תקופות

(א)מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
(ב)תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש.
(ג)במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במנין.
{{ח:תת|(ב)}} תקופה קצובה במספר חדשים או שנים לאחר אירוע פלוני תסתיים בחדשה האחרון ביום שמספרו בחודש כמספר יום האירוע, ואם היה החודש חסר אותו יום – ביום האחרון של החודש.
{{ח:תת|(ג)}} במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה.
פרק ג׳: פירוש הסמָכוֹת

11מקום שלא נקבע זמן

הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה או חיוב לעשות דבר, בלי קביעת זמן לעשייתו – משמעם שיש סמכות או חובה לעשותו במהירות הראויה ולחזור ולעשותו מזמן לזמן ככל הנדרש לפי הנסיבות.

12סמכות לפטור

הסמכה ליתן פטור, הקלה, הנחה וכיוצא באלה – משמעה הסמכה ליתן אותם אף במקצת או בתנאים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה ליתן פטור, הקלה, הנחה וכיוצא באלה – משמעה הסמכה ליתן אותם אף במקצת או בתנאים.

13מינוי והסמכה – כיצד

(א)מקום שניתנה סמכות למנות אדם, להסמיכו או להטיל עליו חובה – מותר לעשות כן בנקיבת שמו או בנקיבת שם משרתו.
(ב)מינוי אדם, הסמכתו או הטלת חובה עליו בנקיבת שם משרתו בלבד – משמעם מינוי, הסמכה או חיוב של מי שממלא את המשרה מזמן לזמן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שניתנה סמכות למנות אדם, להסמיכו או להטיל עליו חובה – מותר לעשות כן בנקיבת שמו או בנקיבת שם משרתו.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי אדם, הסמכתו או הטלת חובה עליו בנקיבת שם משרתו בלבד – משמעם מינוי, הסמכה או חיוב של מי שממלא את המשרה מזמן לזמן.

14סמכות מינוי

הסמכה לעשות מינוי – משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה לעשות מינוי – משמעה גם הסמכה להתלות את תקפו, לבטלו, לפטר את מי שנתמנה או להשעותו מתפקידו.

15סמכות התקנה

הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל – משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה להתקין תקנות או ליתן הוראת מינהל – משמעה גם הסמכה לתקנן, לשנותן, להתלותן או לבטלן בדרך שהותקנו התקנות או ניתנה ההוראה.

16סמכות מינוי גוף

הסמכה למנות גוף של מספר חברים – משמעה גם הסמכה למנות לו יושב ראש ולמנות ממלא מקום לכל חבר שלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה למנות גוף של מספר חברים – משמעה גם הסמכה למנות לו יושב ראש ולמנות ממלא מקום לכל חבר שלו.

17סמכויות עזר

(א)הסמכה לעשות דבר או לדון בענין פלוני או להכריע בו – משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק.
(ב)הסמכה לעשות דבר או לכפות עשייתו – משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסמכה לעשות דבר או לדון בענין פלוני או להכריע בו – משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} הסמכה לעשות דבר או לכפות עשייתו – משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת.

18סמכות בהשגה ובערר

הסמכה לדון ולהכריע בערר או בהשגה אחרת על החלטה של רשות – משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים או בלא שינוי, לבטלה ולהחליט החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עם הוראות לרשות שהחליטה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכה לדון ולהכריע בערר או בהשגה אחרת על החלטה של רשות – משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים או בלא שינוי, לבטלה ולהחליט החלטה אחרת במקומה או להחזיר את הענין עם הוראות לרשות שהחליטה.

19שמירת סמכויות וחובות

מתן סמכות או הטלת חובה לפי חיקוק אחד, אין בהם כשהם לעצמם כדי לגרוע מסמכות שניתנה או חובה שהוטלה לפי חיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתן סמכות או הטלת חובה לפי חיקוק אחד, אין בהם כשהם לעצמם כדי לגרוע מסמכות שניתנה או חובה שהוטלה לפי חיקוק אחר.

20פעולת מספר בני אדם

פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם.
פרק ד׳: דין חיקוקים

21שעת תחילה

שעת תחילת תקפו של חיקוק היא בשעה 00.01 של יום תחילתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שעת תחילת תקפו של חיקוק היא בשעה 00.01 של יום תחילתו.

22סייגים לכוחו של ביטולתיקונים: תשנ״ד

ביטולו של דין אין כוחו יפה –
(1)להחיות דבר שלא היה לו תוקף בשעה שהביטול נכנס לתקפו;
(2)להשפיע על פעולה קודמת של הדין המבוטל או על מה שנעשה לפיו;
(3)להשפיע על זכות או חיוב שלפי הדין המבוטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביטולו של דין אין כוחו יפה –
{{ח:תת|(1)}} להחיות דבר שלא היה לו תוקף בשעה שהביטול נכנס לתקפו;
{{ח:תת|(2)}} להשפיע על פעולה קודמת של הדין המבוטל או על מה שנעשה לפיו;
{{ח:תת|(3)}} להשפיע על זכות או חיוב שלפי הדין המבוטל.

23תקנות ומינויים לפי חיקוק שבוטל

משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל.

24הנוסח המחייב

הנוסח המחייב של כל דין הוא הנוסח שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לו נוסח חדש לפי סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 – הנוסח החדש מחייב.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 16
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הנוסח המחייב של כל דין הוא הנוסח שבשפה שבה הוא ניתן; אולם בדין שניתן באנגלית לפני הקמת המדינה ונקבע לו נוסח חדש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}} – הנוסח החדש מחייב.

25פירושם של אזכורים

אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אזכור של חיקוק בחיקוק אחר – כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר.

26סטיה מטופס

טופס שנקבע בחיקוק – סטיה קלה ממנו, שאין בה כדי לפגוע בעיקר או להטעות, אינה פוסלת את הנעשה לפיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טופס שנקבע בחיקוק – סטיה קלה ממנו, שאין בה כדי לפגוע בעיקר או להטעות, אינה פוסלת את הנעשה לפיו.
פרק ה׳: שונות

27

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.}}

28

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|בחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}.}}

29

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)|בחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}.}}

30

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.}}

31ביטול

פקודת הפרשנות, למעט סעיפים 16(2) ו־(4), 17, 19 ו־42 – בטלה.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הפרשנות → פקודת הפרשנות
  • סעיפים 16(2) ו־(4) → פקודת הפרשנות #סעיף 16
  • 17 → פקודת הפרשנות #סעיף 17
  • 19 → פקודת הפרשנות #סעיף 19
  • ו־42 → פקודת הפרשנות #סעיף 42
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 16|סעיפים 16(2) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 19|19}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 42|ו־42}} – בטלה.

32תחילה

תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בתשרי התשמ״ב (1 באוקטובר 1981).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בתשרי התשמ״ב (1 באוקטובר 1981).

33פרסום

חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.