תוכן החוק
1הגדרותתיקונים: תשמ״ח, תשנ״ט, תשס״א
בחוק זה –
”אזור“, וכל מונח אחר הקשור אליו – כהגדרתם בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;
”היתר“ – היתר שניתן על פי סעיף 9;
”זהב“ –
”מוסד בנקאי“ –
”מטבע חוץ“ – כל מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי, או זכות למטבע כאמור;
”נייר ערך“ – מסמך המקנה זכות בתאגיד, מסמך המקנה זכות לתביעה מתאגיד, התחייבות לתשלום שהוצאה מטעם מדינה או מוסד שלטוני אחר, זכות לכל אחד מאלה או מסמך המעיד על זכויות כאמור;
”נייר ערך חוץ“ – כל אחד מאלה:
(1)נייר ערך שהקרן, הריבית או הדיבידנד עליו משתלמים במטבע חוץ, או שברירה בידי בעלו לדרוש תשלומם במטבע־חוץ, והכל בין שהוצא נייר הערך מחוץ לישראל ובין שהוצא בישראל;
(2)נייר ערך של חברה הרשום בפנקס החברים מחוץ לישראל;
”נכס“ – למעט מטען אישי ולרבות מטבע חוץ, מטבע ישראלי וזכות למטבע ישראלי ולרבות מסמך המעיד על זכות לנכס;
”עסקה“ – מכירה, קניה, קבלה לרשות, העברה מרשות, הלוואה, פקדון, אשראי, שכירות, תשלום, משיכת שטר לרבות שיק, מחילה, מתנה, ויתור, קיזוז, הכרה בחוב, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, וכן פעולה שיש בה כדי ליצור זכויות או חובות בנכס, לשנותן, להעבירן או לבטלן, בין שהן מוחלטות ובין שהן מותנות, בין שהאדם העושה אותן פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל;
”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה:
(1)אזרח ישראלי, או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רשיון לישיבת קבע, ובלבד שבשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לביצוע פעולה, עסקה או למילוי חובה אחרת לפי חוק זה שהה בישראל או באזור תקופה העולה על 180 ימים, ברציפות או לסירוגין;
(2)תאגיד שנרשם או שחובה עליו להירשם בפנקס המתנהל על פי כל דין בישראל או באזור, ומי שאינו יחיד שעיקר פעילותו בישראל או באזור;
(3)מי שמתקיימים בו התנאים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שלפיהם יש לראותו כתושב ישראל לענין חוק זה או התקנות על פיו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“, וכל מונח אחר הקשור אליו – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שניתן על פי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זהב“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד בנקאי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטבע חוץ“ – כל מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי, או זכות למטבע כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – מסמך המקנה זכות בתאגיד, מסמך המקנה זכות לתביעה מתאגיד, התחייבות לתשלום שהוצאה מטעם מדינה או מוסד שלטוני אחר, זכות לכל אחד מאלה או מסמך המעיד על זכויות כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך חוץ“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נייר ערך שהקרן, הריבית או הדיבידנד עליו משתלמים במטבע חוץ, או שברירה בידי בעלו לדרוש תשלומם במטבע־חוץ, והכל בין שהוצא נייר הערך מחוץ לישראל ובין שהוצא בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} נייר ערך של חברה הרשום בפנקס החברים מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – למעט מטען אישי ולרבות מטבע חוץ, מטבע ישראלי וזכות למטבע ישראלי ולרבות מסמך המעיד על זכות לנכס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה“ – מכירה, קניה, קבלה לרשות, העברה מרשות, הלוואה, פקדון, אשראי, שכירות, תשלום, משיכת שטר לרבות שיק, מחילה, מתנה, ויתור, קיזוז, הכרה בחוב, או התחייבות לביצוע כל אחד מאלה, וכן פעולה שיש בה כדי ליצור זכויות או חובות בנכס, לשנותן, להעבירן או לבטלן, בין שהן מוחלטות ובין שהן מותנות, בין שהאדם העושה אותן פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזרח ישראלי, או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רשיון לישיבת קבע, ובלבד שבשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לביצוע פעולה, עסקה או למילוי חובה אחרת לפי חוק זה שהה בישראל או באזור תקופה העולה על 180 ימים, ברציפות או לסירוגין;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שנרשם או שחובה עליו להירשם בפנקס המתנהל על פי כל דין בישראל או באזור, ומי שאינו יחיד שעיקר פעילותו בישראל או באזור;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמתקיימים בו התנאים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שלפיהם יש לראותו כתושב ישראל לענין חוק זה או התקנות על פיו.2עסקאותתיקונים: תשנ״ט
(א)עסקה במטבע חוץ או בנייר ערך חוץ שתושב ישראל צד לה טעונה היתר, בין אם נעשתה בישראל ובין אם נעשתה מחוץ לישראל.
(ב)עסקה שתושב חוץ צד לה, למעט עסקאות שדרכם של תיירים לעשותן, טעונה היתר לכל אחד מהצדדים לה אם נעשתה בישראל, או אם נעשתה מחוץ לישראל לגבי נכס בישראל.
(ג)עסקה שמותר לתושב חוץ לעשותה על פי סעיף קטן (ב), אין בכך כדי לגרוע מהצורך בהיתר לפי סעיף קטן (א) לתושב ישראל שהוא צד לאותה עסקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עסקה במטבע חוץ או בנייר ערך חוץ שתושב ישראל צד לה טעונה היתר, בין אם נעשתה בישראל ובין אם נעשתה מחוץ לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} עסקה שתושב חוץ צד לה, למעט עסקאות שדרכם של תיירים לעשותן, טעונה היתר לכל אחד מהצדדים לה אם נעשתה בישראל, או אם נעשתה מחוץ לישראל לגבי נכס בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} עסקה שמותר לתושב חוץ לעשותה על פי סעיף קטן (ב), אין בכך כדי לגרוע מהצורך בהיתר לפי סעיף קטן (א) לתושב ישראל שהוא צד לאותה עסקה.3הוצאת נכס
הוצאת נכס מישראל, בין במשלוח ובין בדרך אחרת, טעונה היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצאת נכס מישראל, בין במשלוח ובין בדרך אחרת, טעונה היתר.4יבוא מטבע ישראליתיקונים: תשנ״ט
הכנסה לישראל של מטבע ישראלי או זכות למטבע ישראלי, בין במשלוח ובין בדרך אחרת, טעונה היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנסה לישראל של מטבע ישראלי או זכות למטבע ישראלי, בין במשלוח ובין בדרך אחרת, טעונה היתר.5מקרקעין
עסקה במקרקעין המצויים בישראל שתושב חוץ צד לה, ועסקה במקרקעין המצויים מחוץ לישראל שתושב ישראל צד לה, טעונות היתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עסקה במקרקעין המצויים בישראל שתושב חוץ צד לה, ועסקה במקרקעין המצויים מחוץ לישראל שתושב ישראל צד לה, טעונות היתר.6החזקת מטבע חוץתיקונים: תשנ״ט
(א)החזקת מטבע חוץ או נייר ערך חוץ בידי תושב ישראל, טעונה היתר.
(ב)תושב ישראל שיש בידו, לפקודתו או בשליטתו מטבע חוץ, יציע אותו למכירה למי ששר האוצר או המפקח יקבע, זולת אם ניתן לו היתר לעשות בו בדרך אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החזקת מטבע חוץ או נייר ערך חוץ בידי תושב ישראל, טעונה היתר.
{{ח:תת|(ב)}} תושב ישראל שיש בידו, לפקודתו או בשליטתו מטבע חוץ, יציע אותו למכירה למי ששר האוצר או המפקח יקבע, זולת אם ניתן לו היתר לעשות בו בדרך אחרת.7מינוי מפקחתיקונים: תשל״ח
(א)שר האוצר רשאי למנות מפקח וסגן מפקח על מטבע חוץ מבין עובדי המדינה או מבין עובדי בנק ישראל; מינוי מבין עובדי בנק ישראל יהיה לפי המלצת נגיד בנק ישראל.
(ב)סמכות הנתונה בחוק זה למפקח נתונה גם לסגנו.
(ג)הודעה על מינוי לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי למנות מפקח וסגן מפקח על מטבע חוץ מבין עובדי המדינה או מבין עובדי בנק ישראל; מינוי מבין עובדי בנק ישראל יהיה לפי המלצת נגיד בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות הנתונה בחוק זה למפקח נתונה גם לסגנו.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.8תיקונים: תשנ״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}9מתן היתריםתיקונים: תשמ״ח, תשנ״ט
(א)שר האוצר, המפקח או מי שאחד מהם הסמיך לכך רשאי להתיר פעולות ועסקאות הטעונות היתר לפי חוק זה, בהיתר כללי, בהיתר לסוגים או בהיתר אישי.
(ב)היתר יכול שיינתן גם לאחר מעשה, אולם היתר אישי הניתן כך טעון אישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
(ג)היתר יכול שיהא מותנה גם בדיווח, ואולם אין באי מילוי חובת דיווח של צד לעסקה כדי לפגוע בתוקף ההיתר כלפי צד שמילא אחר חובותיו על פי ההיתר, או שלא הוטלו עליו חובות דיווח כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, המפקח או מי שאחד מהם הסמיך לכך רשאי להתיר פעולות ועסקאות הטעונות היתר לפי חוק זה, בהיתר כללי, בהיתר לסוגים או בהיתר אישי.
{{ח:תת|(ב)}} היתר יכול שיינתן גם לאחר מעשה, אולם היתר אישי הניתן כך טעון אישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} היתר יכול שיהא מותנה גם בדיווח, ואולם אין באי מילוי חובת דיווח של צד לעסקה כדי לפגוע בתוקף ההיתר כלפי צד שמילא אחר חובותיו על פי ההיתר, או שלא הוטלו עליו חובות דיווח כאמור.10היקף תקנות
כל צו, היתר, פטור, מינוי או תקנה אחרת על פי חוק זה, יכול שיהיו כלליים, לסוג ענינים או לענין מסויים, לסוגי בני אדם או לאדם מסויים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל צו, היתר, פטור, מינוי או תקנה אחרת על פי חוק זה, יכול שיהיו כלליים, לסוג ענינים או לענין מסויים, לסוגי בני אדם או לאדם מסויים.11תיקונים: תשנ״ט
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}12מסירת מידע
(א)שר האוצר רשאי להתקין תקנות הבאות לחייב מסירת מידע הנוגע לביצוע הוראות חוק זה.
(ב)שר האוצר או המפקח רשאים להורות לאדם למסור מידע הנוגע לביצוע הוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות הבאות לחייב מסירת מידע הנוגע לביצוע הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר או המפקח רשאים להורות לאדם למסור מידע הנוגע לביצוע הוראות חוק זה.13סמכות בדיקה
לצורך ביצוע חוק זה או לשם מניעה או גילוי של עבירה עליו, רשאי המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, להיכנס לכל מקום כדי לבדוק מלאי או פנקסים ומסמכים אחרים, ולתפוס כל דבר העשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה לפי חוק זה, ובכפוף להוראות חוק זה ינהגו בתפוס לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969, בשינויים המחוייבים, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) #פרק 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לצורך ביצוע חוק זה או לשם מניעה או גילוי של עבירה עליו, רשאי המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, להיכנס לכל מקום כדי לבדוק מלאי או פנקסים ומסמכים אחרים, ולתפוס כל דבר העשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה לפי חוק זה, ובכפוף להוראות חוק זה ינהגו בתפוס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}, בשינויים המחוייבים, אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו חיפוש מאת בית משפט.14מסירת ידיעות, נכסים, מסמכים ותעודות אחרות
המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בכתב רשאי לגבות ראיות מכל אדם, ולמטרה זו רשאי הוא לדרוש ידיעות, פנקסים, נכסים, מסמכים ותעודות אחרות שלדעתו יש בהם כדי להבטיח ביצועו של חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח או מי שהוא הסמיך לכך בכתב רשאי לגבות ראיות מכל אדם, ולמטרה זו רשאי הוא לדרוש ידיעות, פנקסים, נכסים, מסמכים ותעודות אחרות שלדעתו יש בהם כדי להבטיח ביצועו של חוק זה.15כופרתיקונים: תשמ״ח
עבר אדם עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו רשאי המפקח, או מי שהוא הסמיך לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום על אדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא הודיע היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבר אדם עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו רשאי המפקח, או מי שהוא הסמיך לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו ובהסכמתו של אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף שלא יעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטילו בשל אותה עבירה; הוגש כתב אישום על אדם, אין לקבל כופר כסף בשל העבירה כל עוד לא הודיע היועץ המשפטי לממשלה על עיכוב הליכי המשפט.16ראיות
(א)הטוען שיש בידו היתר, עליו הראיה.
(ב)מסמך שעשאו מי שעוסק בעסקי בנק במהלך עסקיו הרגיל, בין שנעשה בישראל ובין שנעשה מחוץ לישראל, ישמש ראיה לכאורה על אמיתת תכנו בהליכים משפטיים לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הטוען שיש בידו היתר, עליו הראיה.
{{ח:תת|(ב)}} מסמך שעשאו מי שעוסק בעסקי בנק במהלך עסקיו הרגיל, בין שנעשה בישראל ובין שנעשה מחוץ לישראל, ישמש ראיה לכאורה על אמיתת תכנו בהליכים משפטיים לפי חוק זה.17עונשיןתיקונים: תשמ״ח, תשנ״ט
(א)מי שעשה אחת מאלה:
(1)עשה ללא היתר פעולה או עסקה הטעונה היתר לפי חוק זה;
(2)הפר תנאי של היתר שניתן לפי חוק זה;
(3)מסר ידיעה לא נכונה או לא שלמה, או שמסר מסמך או פנקס הכוללים ידיעה כאמור;
(4)השמיד או שינה כל מסמך או פנקס שנדרש למסרו –
דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה הקנס שנקבע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה הקנס שנקבע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; ואולם רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי שלושה, ובעבירה בנסיבות מחמירות – פי חמישה, משווי הנכס או העסקה שלגביהם נעברה העבירה, הכל לפי הגבוה יותר.
(ב)מי שעשה אחת מאלה:
(1)הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
(2)סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך או פנקס שהוא חייב למסרם, אם נדרש לעשות כן;
(3)הפר הוראה מהוראות חוק זה או תקנה לפיו שלא פורטו בסעיף קטן (א) –
דינו – מאסר שנה או קנס פי שלושה הקנס שנקבע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
- בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עשה ללא היתר פעולה או עסקה הטעונה היתר לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי של היתר שניתן לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} מסר ידיעה לא נכונה או לא שלמה, או שמסר מסמך או פנקס הכוללים ידיעה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} השמיד או שינה כל מסמך או פנקס שנדרש למסרו –
{{ח:תת}} דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה הקנס שנקבע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה הקנס שנקבע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; ואולם רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי שלושה, ובעבירה בנסיבות מחמירות – פי חמישה, משווי הנכס או העסקה שלגביהם נעברה העבירה, הכל לפי הגבוה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך או פנקס שהוא חייב למסרם, אם נדרש לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות חוק זה או תקנה לפיו שלא פורטו בסעיף קטן (א) –
{{ח:תת}} דינו – מאסר שנה או קנס פי שלושה הקנס שנקבע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.18חילוט
(א)הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות חוק זה או התקנות לפיו, יחולט הנכס שבו נעברה העבירה, אלא אם ציווה בית המשפט אחרת.
(ב)שולם כופר לפי סעיף 15, רשאי המפקח לצוות על חילוטו של נכס שנתפס ואשר נעברה בו עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות חוק זה או התקנות לפיו, יחולט הנכס שבו נעברה העבירה, אלא אם ציווה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} שולם כופר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, רשאי המפקח לצוות על חילוטו של נכס שנתפס ואשר נעברה בו עבירה לפי חוק זה או התקנות לפיו.18אסודיותתיקונים: תשנ״ט
על ידיעה שנמסרה ומסמך שהוגש לפי חוק זה, יחולו הוראות סעיף 15א(א) ו־(ב) לפקודת הבנקאות, 1941.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 15א(א) ו־(ב) לפקודת הבנקאות, 1941 → פקודת הבנקאות #סעיף 15א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על ידיעה שנמסרה ומסמך שהוגש לפי חוק זה, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 15א|סעיף 15א(א) ו־(ב) לפקודת הבנקאות, 1941}}.19תיקון חוק העונשין
(א)
(ב)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל״ג–1973.
הנוסח שולב בחוק העונשין, תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ)|בחוק לתיקון דיני העונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.}}20
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}.}}21ביטול
תקנות ההגנה (כספים), 1941 – בטלות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות ההגנה (כספים), 1941 – בטלות.22תיקון התוספת
שר האוצר רשאי בצו להוסיף על התוספת או לגרוע ממנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי בצו להוסיף על {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}} או לגרוע ממנה.23ביצוע
(א)שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)סמכות הנתונה לשר האוצר על פי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות־פעל תחיקתי, רשאי השר לאצלה למפקח, כולה או מקצתה או בסייגים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} סמכות הנתונה לשר האוצר על פי חוק זה, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות־פעל תחיקתי, רשאי השר לאצלה למפקח, כולה או מקצתה או בסייגים.24תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ב באדר ב׳ תשל״ח (31 במרס 1978).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ב באדר ב׳ תשל״ח (31 במרס 1978).תוספת