החקיקה בישראל

חוק הפחתת הגרעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992 חוק

26
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
5
הגדרות
93
הפניות פנימיות
9
הפניות חיצוניות
14
הערות עריכה
32
תיקונים
היסטוריית תיקונים32 רשומות
ס״ח תשנ״ב, 45חוק הפחתת הגרעוןPDF
תשנ״ג, 158ת״טPDF
תשנ״ד, 42חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
תשנ״ז, 60תיקון מס׳ 2PDF
תש״ס, 98חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)PDF
תשס״ב, 171חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)PDF
443חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)PDF
תשס״ד, 140חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ה, 191חוק יישום תכנית ההתנתקותPDF
תשס״ז, 81חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)PDF
תשס״ח, 121חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)PDF
תשס״ט, 282חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)PDF
תש״ע, 515תיקון מס׳ 11PDF
תשע״ב, 591תיקון מס׳ 12PDF
תשע״ג, 82תיקון מס׳ 13PDF
תשע״ד, 414תיקון מס׳ 14PDF
תשע״ו, 6תיקון מס׳ 15PDF
תשע״ז, 34תיקון מס׳ 16PDF
תשע״ח, 280תיקון מס׳ 17PDF
תש״ף, 298חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)PDF
330חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש – מענק חד־פעמי) (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)PDF
438תיקון מס׳ 20PDF
תשפ״א, 33תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)PDF
תשפ״ב, 16חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנים 2021 ו–2022) (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
תשפ״ג, 146תיקון מס׳ 23 – הוראת שעהPDF
תשפ״ד, 280תיקון מס׳ 24PDF
612תיקון מס׳ 25PDF
1514תיקון מס׳ 26PDF
תשפ״ה, 144תיקון מס׳ 27PDF
358חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה)PDF
תשפ״ו, 2תיקון מס׳ 29PDF
454חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה)PDF

תוכן החוק

1תקרת הגרעון בשנים 1992 עד 1996תיקונים: תשנ״ד, תשנ״ז

(א)בשנת התקציב 1992 לא יעלה הגרעון המקומי בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (בסעיף זה – הגרעון המקומי), על 6.2% מן התוצר המקומי הגלמי (להלן – התמ״ג).
(ב)בשנת התקציב 1993 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.2% מן התמ״ג.
(ג)בשנת התקציב 1994 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.0% מן התמ״ג.
(ד)בכל אחת משנות התקציב 1995 ו־1996 יפחת הגרעון המקומי, המבוטא בשיעור מן התמ״ג, לעומת הגרעון בשנה שקדמה לה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשנת התקציב 1992 לא יעלה הגרעון המקומי בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (בסעיף זה – הגרעון המקומי), על 6.2% מן התוצר המקומי הגלמי (להלן – התמ״ג).
{{ח:תת|(ב)}} בשנת התקציב 1993 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.2% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ג)}} בשנת התקציב 1994 לא יעלה הגרעון המקומי על 3.0% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ד)}} בכל אחת משנות התקציב 1995 ו־1996 יפחת הגרעון המקומי, המבוטא בשיעור מן התמ״ג, לעומת הגרעון בשנה שקדמה לה.

2תקרת הגרעון בשנים 1997 עד 1999תיקונים: תשנ״ג, תשנ״ז, תש״ס

(א)בשנת התקציב 1997 לא יעלה הגרעון הכולל בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (להלן – הגרעון הכולל), על 2.8% מן התמ״ג.
(ב)בשנת התקציב 1998 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.4% מן התמ״ג.
(ג)בשנת התקציב 1999 לא יעלה הגרעון הכולל על 2% מן התמ״ג.
(ד)
(ה)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשנת התקציב 1997 לא יעלה הגרעון הכולל בתקציב המדינה ללא מתן אשראי (להלן – הגרעון הכולל), על 2.8% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ב)}} בשנת התקציב 1998 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.4% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ג)}} בשנת התקציב 1999 לא יעלה הגרעון הכולל על 2% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3תקרת הגרעון בשנים 2000 ו־2001תיקונים: תש״ס, תשס״ב

(א)בשנת התקציב 2000 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.5% מן התמ״ג.
(ב)בשנת התקציב 2001 תקבע הממשלה את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בהתבסס על שיעורי הצמיחה החזויים, ובלבד שהשיעור האמור יפחת בלפחות 0.25 נקודות אחוז ביחס לשיעור הגרעון לשנת 2000; הממשלה תודיע לכנסת על שיעור הגרעון שקבעה לפי סעיף זה עם הנחת תקציב המדינה.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשנת התקציב 2000 לא יעלה הגרעון הכולל על 2.5% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ב)}} בשנת התקציב 2001 תקבע הממשלה את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בהתבסס על שיעורי הצמיחה החזויים, ובלבד שהשיעור האמור יפחת בלפחות 0.25 נקודות אחוז ביחס לשיעור הגרעון לשנת 2000; הממשלה תודיע לכנסת על שיעור הגרעון שקבעה לפי סעיף זה עם הנחת תקציב המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

4תקרת הגירעון בשנת 2002תיקונים: תשס״ב, תשס״ב־2

(א)בשנת התקציב 2002 לא יעלה הגירעון הכולל על 3% מן התמ״ג.
(ב)
(ג)
(ד)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בשנת התקציב 2002 לא יעלה הגירעון הכולל על 3% מן התמ״ג.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5תקרת הגירעון בשנים 2003 ואילךתיקונים: תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ב, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2

בשנות הכספים 2003 ואילך, תקבע הממשלה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג לפי הוראות אלה:
(1)בשנת התקציב 2003 – באופן שלא יעלה על 3% עד 3.5%;
(2)בשנת התקציב 2004 – באופן שלא יעלה על שיעור של 2.5% עד 4%;
(3)בשנות התקציב 2005 ועד 2008 – באופן שמדי שנה לא יעלה על 3%;
(4)בשנת הכספים 2009 – באופן שלא יעלה על 6%;
(5)בשנת הכספים 2010 – באופן שלא יעלה על 5.5%;
(6)בשנת התקציב 2011 – באופן שלא יעלה על 3%;
(7)בשנת התקציב 2012 – באופן שלא יעלה על 2%;
(8)בשנת התקציב 2013 – באופן שלא יעלה על 4.65%;
(9)בשנת התקציב 2014 – באופן שלא יעלה על 3%;
(10)בשנת התקציב 2015 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(11)בשנת התקציב 2016 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(12)בשנת התקציב 2017 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(13)בשנת התקציב 2018 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(14)בשנת התקציב 2019 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(15)בשנת התקציב 2020 – באופן שלא יעלה על 2.5%;
(16)בשנת התקציב 2021 – באופן שלא יעלה על 3.0%;
(17)בשנת התקציב 2022 – באופן שלא יעלה על 3.5%;
(18)בשנת התקציב 2023 – באופן שלא יעלה על 3.7%;
(19)בשנת התקציב 2024 – באופן שלא יעלה על 7.7%;
(20)בשנת התקציב 2025 – באופן שלא יעלה על 5.2%;
(21)בשנת התקציב 2026 – באופן שלא יעלה על 4.9%;
(22)בשנת התקציב 2027 – באופן שלא יעלה על 3.4%;
(23)בשנת התקציב 2028 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
(24)בשנת התקציב 2029 – באופן שלא יעלה על 2.4%;
(25)בשנות התקציב 2030 ואילך – באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בשנות הכספים 2003 ואילך, תקבע הממשלה את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} בשנת התקציב 2003 – באופן שלא יעלה על 3% עד 3.5%;
{{ח:תת|(2)}} בשנת התקציב 2004 – באופן שלא יעלה על שיעור של 2.5% עד 4%;
{{ח:תת|(3)}} בשנות התקציב 2005 ועד 2008 – באופן שמדי שנה לא יעלה על 3%;
{{ח:תת|(4)}} בשנת הכספים 2009 – באופן שלא יעלה על 6%;
{{ח:תת|(5)}} בשנת הכספים 2010 – באופן שלא יעלה על 5.5%;
{{ח:תת|(6)}} בשנת התקציב 2011 – באופן שלא יעלה על 3%;
{{ח:תת|(7)}} בשנת התקציב 2012 – באופן שלא יעלה על 2%;
{{ח:תת|(8)}} בשנת התקציב 2013 – באופן שלא יעלה על 4.65%;
{{ח:תת|(9)}} בשנת התקציב 2014 – באופן שלא יעלה על 3%;
{{ח:תת|(10)}} בשנת התקציב 2015 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(11)}} בשנת התקציב 2016 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(12)}} בשנת התקציב 2017 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(13)}} בשנת התקציב 2018 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(14)}} בשנת התקציב 2019 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(15)}} בשנת התקציב 2020 – באופן שלא יעלה על 2.5%;
{{ח:תת|(16)}} בשנת התקציב 2021 – באופן שלא יעלה על 3.0%;
{{ח:תת|(17)}} בשנת התקציב 2022 – באופן שלא יעלה על 3.5%;
{{ח:תת|(18)}} בשנת התקציב 2023 – באופן שלא יעלה על 3.7%;
{{ח:תת|(19)}} בשנת התקציב 2024 – באופן שלא יעלה על 7.7%;
{{ח:תת|(20)}} בשנת התקציב 2025 – באופן שלא יעלה על 5.2%;
{{ח:תת|(21)}} בשנת התקציב 2026 – באופן שלא יעלה על 4.9%;
{{ח:תת|(22)}} בשנת התקציב 2027 – באופן שלא יעלה על 3.4%;
{{ח:תת|(23)}} בשנת התקציב 2028 – באופן שלא יעלה על 2.9%;
{{ח:תת|(24)}} בשנת התקציב 2029 – באופן שלא יעלה על 2.4%;
{{ח:תת|(25)}} בשנות התקציב 2030 ואילך – באופן שמדי שנה לא יעלה על 1.5%.

6סכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005 ו־2006תיקונים: תשס״ד, תשס״ז

סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2005 ו־2006, לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגרעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה; לענין זה, ”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, ברוטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2005 ו־2006, לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגרעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה; לענין זה, ”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, ברוטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי.

6אסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ואילךתיקונים: תשס״ז, תש״ע, תשע״ד, תשע״ז, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ו־2

(א)סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2007 עד 2010, לא יעלה בשיעור העולה על 1.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
(ב)סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2011 ואילך, לא יעלה בשיעור העולה על שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
(ג)בסעיף זה –
”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, נטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
”שיעור ההקדמה“ –
”שיעור התוספת המרבית“ –
(1)לעניין כל אחת משנות התקציב 2011 עד 2014 – היחס שבין 60% ובין היחס חוב–תוצר, כשהוא מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי;
(2)לעניין כל אחת משנות התקציב 2015 ואילך – הסכום של שני אלה: ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור; אחוז אחד כפול היחס שבין 50% ובין היחס חוב–תוצר;
”יחס חוב–תוצר“ – היחס הידוע במועד הנחת חוק התקציב, בין סכום החוב הממשלתי, ברוטו, בצירוף סכום החוב של הרשויות המקומיות, ברוטו, ובניכוי סכום החוב של הרשויות המקומיות לממשלה, לבין גובה התוצר המקומי הגולמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד הנחת חוק התקציב“ – המועד להנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת, לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה);
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3(ב)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה → חוק-יסוד: משק המדינה #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2007 עד 2010, לא יעלה בשיעור העולה על 1.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2011 ואילך, לא יעלה בשיעור העולה על שיעור התוספת המרבית ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה, כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב, ובלבד שסכום ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההוצאה הממשלתית“ – סכום ההוצאה הממשלתית, נטו, לפי הקבוע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההקדמה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור התוספת המרבית“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין כל אחת משנות התקציב 2011 עד 2014 – היחס שבין 60% ובין היחס חוב–תוצר, כשהוא מוכפל בממוצע שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי בעשר השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התוצר המקומי הגולמי;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין כל אחת משנות התקציב 2015 ואילך – הסכום של שני אלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} ממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בישראל בשלוש השנים שקדמו למועד הנחת חוק התקציב ושלגביהן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שיעורי הגידול כאמור;
{{ח:תתתתת|(ב)}} אחוז אחד כפול היחס שבין 50% ובין היחס חוב–תוצר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחס חוב–תוצר“ – היחס הידוע במועד הנחת חוק התקציב, בין סכום החוב הממשלתי, ברוטו, בצירוף סכום החוב של הרשויות המקומיות, ברוטו, ובניכוי סכום החוב של הרשויות המקומיות לממשלה, לבין גובה התוצר המקומי הגולמי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד הנחת חוק התקציב“ – המועד להנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: משק המדינה#סעיף 3|סעיף 3(ב)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה}}.

7הוראת שעה לשנים 2005, 2007 ו־2008 – מימון תכנית ההתנתקותתיקונים: תשס״ה, תשס״ז, תשס״ח

(א)בסעיף זה – ”תכנית ההתנתקות“ כהגדרתה בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005.
(ב)על אף הוראות סעיפים 5 ו־6, לשם מימון תכנית ההתנתקות ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2005, 2007 ו־2008 יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%;
(2)בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6, שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2004 כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; בשנת התקציב 2007 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 המחושב לפי סעיף 6, כשהוא צמוד כאמור; ובשנת התקציב 2008 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6 שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007 המחושב לפי סעיף 6א, כשהוא צמוד למדד.
(ג)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005, 2007 ו־2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיפים 6 ו־6א בשנים הבאות, למעט לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 ביחס לשנת 2005.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 9📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
-
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005 → חוק יישום תכנית ההתנתקות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – ”תכנית ההתנתקות“ {{ח:הערה|-}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, לשם מימון תכנית ההתנתקות ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2005, 2007 ו־2008 יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגרעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת התקציב 2005, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2004 כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; בשנת התקציב 2007 – בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, כשהוא צמוד כאמור; ובשנת התקציב 2008 – בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} שלא יעלה על 0.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, כשהוא צמוד למדד.
{{ח:תת|(ג)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2005, 2007 ו־2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|ו־6א}} בשנים הבאות, למעט לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006 ביחס לשנת 2005.

8הוראת שעה לשנים 2007 ו־2008 – מימון הלחימה בצפוןתיקונים: תשס״ז

(א)על אף הוראות סעיף 6, לשם מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 והנזקים שנגרמו בשל הלחימה, ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2007 ו־2008, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)בשנת 2007 – בשיעור שלא יעלה על 1.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006, המחושב לפי סעיף 6;
(2)בשנת 2008 – בשיעור שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ו־2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיפים 6 ו־6א בשנים הבאות.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, לשם מימון הוצאות הלחימה בגבול הצפון בחודשים יולי ואוגוסט 2006 והנזקים שנגרמו בשל הלחימה, ולמטרה זו בלבד, בשנות התקציב 2007 ו־2008, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2007 – בשיעור שלא יעלה על 1.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2006, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2008 – בשיעור שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2007, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2007 ו־2008 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 6א|ו־6א}} בשנים הבאות.

9הוראת שעה לשנים 2009 ו־2010 – מימון ההוצאות הנובעות מהמשבר העולמיתיקונים: תשס״ט

(א)על אף הוראות סעיף 6א, נוכח השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי, בכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 1.35% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2008, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2009 ו־2010 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, נוכח השפעת המשבר העולמי על המשק הישראלי, בכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית, בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 1.35% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2008, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנים 2009 ו־2010 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} בשנים הבאות.

10הוראת שעה לשנת 2013 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשל אישור מאוחר של תקציב המדינה ונסיבות פיסקליות חריגותתיקונים: תשע״ג

(א)על אף הוראות סעיף 6א, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב לשנת 2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2012, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א בשנים הבאות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, נוכח המועד הצפוי לאישור התקציב לשנת 2013 והנסיבות הפיסקליות החריגות, רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב האמורה, בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 2.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2012, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף זה, לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2013 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} בשנים הבאות.

11הוראת שעה לשנת 2015 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2015תיקונים: תשע״ו

על אף הוראות סעיף 6א, נוכח האיחור החריג באישור התקציב לשנת 2015, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2015, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2014, המחושב לפי סעיף 6א.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, נוכח האיחור החריג באישור התקציב לשנת 2015, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2015, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2014, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.

12הוראת שעה לשנת 2016 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016תיקונים: תשע״ו

(א)על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.25% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)בשל שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה ובין המוסד לביטוח לאומי שאינו משנה את הגירעון הכולל מן התמ״ג, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 0.25% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בשל שינוי באופן ההתחשבנות בין הממשלה ובין המוסד לביטוח לאומי שאינו משנה את הגירעון הכולל מן התמ״ג, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2016, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 6א|ובסעיף 6א}}, שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2015, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.

13הוראת שעה לשנת 2017 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2017תיקונים: תשע״ז

(א)על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2017, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, בשל שינוי באופן הרישום של כספי הסיוע האמריקני שאינו משנה את הגירעון הכולל מהתמ״ג, ולצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 ואילך, יראו את ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 כאילו היתה נמוכה ב־2.6% מסכום ההוצאה הממשלתית לאותה שנה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2017, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 2.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2016, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, בשל שינוי באופן הרישום של כספי הסיוע האמריקני שאינו משנה את הגירעון הכולל מהתמ״ג, ולצורך חישוב ההוצאה הממשלתית בשנת 2017 ואילך, יראו את ההוצאה הממשלתית בשנת 2016 כאילו היתה נמוכה ב־2.6% מסכום ההוצאה הממשלתית לאותה שנה.

14הוראת שעה לשנת 2018 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2018תיקונים: תשע״ז

על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הוראות סעיף 1(א)(3) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), והוראות סעיפים 3(א) ו־5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2018, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017, המחושב לפי סעיף 6א.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 1(א)(3) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) → חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) #סעיף 1
  • סעיפים 3(א) → חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) #סעיף 3
  • ו־5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016 → חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, נוכח הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 1|סעיף 1(א)(3) לחוק־יסוד: תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 3|סעיפים 3(א)}} {{ח:חיצוני|חוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו-2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה)#סעיף 5|ו־5(2) לחוק תקציב המדינה לשנים 2017 ו־2018 (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), התשע״ו–2016}}, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2018, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2017, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.

15הוראת שעה לשנת 2019 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2019תיקונים: תשע״ז, תשע״ח

על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2019, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018, המחושב לפי סעיף 6א.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2019, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.

16הוראת שעה לשנת 2020 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020תיקונים: תשע״ז, תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3, תשפ״א

(א)על אף הוראות סעיף 6א, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 0.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה (להלן – משבר הקורונה), ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 6א, שלא יעלה על 21.34% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ד)
(ה)
↺ פנימיות: 7📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 0.7% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019, המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה (להלן – משבר הקורונה), ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2020, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 6א|ובסעיף 6א}}, שלא יעלה על 21.34% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2019 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2020 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16אהוראת שעה לשנים 2021 ו־2022 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתיתתיקונים: תשפ״ב

על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו־2022 יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כאילו במקום ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב“ נאמר ”בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010“.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010 → חוק בנק ישראל #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, לעניין כל אחת משנות התקציב 2021 ו־2022 יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף קטן (ב) לסעיף האמור}}, כאילו במקום ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב“ נאמר ”בתוספת שיעור של 2%, שמשקף הצמדה למדד המחירים לצרכן במצב של שינוי מחירים באמצע תחום יציבות המחירים שקבעה הממשלה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 3|לסעיף 3(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}“.

16בהוראת שעה לשנים 2023 ו־2024 – הצמדת סכום ההוצאה הממשלתיתתיקונים: תשפ״ג, תשפ״ו־2

(א)על אף הוראות סעיף 6א, לעניין כל אחת משנות התקציב המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, יקראו את סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, כך שבמקום ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב“ יבוא האמור בהן:
(1)שנת 2023 – ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2022“;
(2)שנת 2024 – ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2021, 2022 ו־2023“;
(3)
(4)
(ב)
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
(נמחקה).
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, לעניין כל אחת משנות התקציב המפורטות בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף קטן (ב) לסעיף האמור}}, כך שבמקום ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לאותה שנת תקציב“ יבוא האמור בהן:
{{ח:תתת|(1)}} שנת 2023 – ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2022“;
{{ח:תתת|(2)}} שנת 2024 – ”כשהוא צמוד לממוצע שיעורי השינוי של מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים 2021, 2022 ו־2023“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

17הוראת שעה לשנת 2021 – מימון משבר הקורונה בשנת 2021תיקונים: תש״ף, תש״ף־3, תשפ״א, תשפ״ב

(א)על אף הוראות סעיף 6א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2021, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 16.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020 המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ג)על אף הוראות סעיף 5(16), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 3%.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2021, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 16.5% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(16)}}, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2021 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 3%.

18הוראת שעה לשנת 2022 – הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022תיקונים: תש״ף־3, תשפ״ב

(א)על אף הוראות סעיף 5(17), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%.
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, כנוסחו בסעיף 16א, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2022, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, שלא יעלה על 2.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2021 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2022 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(17)}}, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2022 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.4%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 16א|בסעיף 16א}}, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד, רשאית הממשלה, בשנת התקציב 2022, להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, שלא יעלה על 2.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2021 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2022 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.

19הוראת שעה לשנים 2023 עד 2025 – הגדלת שיעור הגירעון לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנים 2023 עד 2025תיקונים: תשפ״ב

(א)על אף הוראות סעיף 5(18), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.25%.
(ב)על אף הוראות סעיף 5(19), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.15%.
(ג)על אף הוראות סעיף 5(20), לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.05%.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(18)}}, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2023 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.25%.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(19)}}, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2024 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.15%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(20)}}, לשם התמודדות עם משבר הקורונה ולמטרה זו בלבד, בשנת 2025 רשאית הממשלה להגדיל את שיעור הגירעון הכולל מן התמ״ג בשיעור נוסף של עד 0.05%.

20הוראת שעה לשנת 2023 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד

(א)בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, בשנת התקציב 2023 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 3.75% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי סעיף 6א;
(2)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 1.95% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023).
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, בשנת התקציב 2023 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 3.75% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 1.95% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2022 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.

21הוראת שעה לשנת 2024 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 – חרבות ברזלתיקונים: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ה

(א)בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – כהגדרתן בסעיף 20(א).
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, בשנת התקציב 2024 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 17.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי סעיף 6א;
(2)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 4.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)הסכומים המחושבים בהתאם לסעיף 20(ב) לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, בשנת התקציב 2024 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים צבאיים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 17.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף שלא יעלה על 4.3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2023 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} הסכומים המחושבים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 20|לסעיף 20(ב)}} לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית לשנת 2023 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.

22הוראת שעה לשנת 2025 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית ושיעור הגירעוןתיקונים: תשפ״ה־2, תשפ״ו

(א)בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – כהגדרתן בסעיף 20(א), ולעניין פסקאות (3) ו־(4) לסעיף קטן (ב) – לרבות המערכה מול איראן בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025).
(ב)על אף הוראות סעיף 6א, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות והשלכותיהן, בשנת התקציב 2025 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1)בשיעור נוסף שלא יעלה על 13.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(2)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין, בשנת התקציב 2025, מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד, ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 0.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(3)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) ו־(2), שלא יעלה על 5.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א;
(4)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) עד (3), שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי סעיף 6א.
(ג)מתוך הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית האמור בסעיף קטן (ב), יובא בחשבון גידול של 9.2% בלבד כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2025, לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
(ד)
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 8📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 12ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, ולעניין פסקאות (3) ו־(4) לסעיף קטן (ב) – לרבות המערכה מול איראן בתקופה שמיום י״ז בסיוון התשפ״ה (13 ביוני 2025) עד יום כ״ח בסיוון התשפ״ה (24 ביוני 2025).
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, נוכח הפעולות הצבאיות המשמעותיות והשלכותיהן, בשנת התקציב 2025 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור נוסף שלא יעלה על 13.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים הנובעים במישרין, בשנת התקציב 2025, מהימשכות הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד, ובהתקיים התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 12ב|בסעיף 12ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 0.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(3)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) ו־(2), שלא יעלה על 5.6% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(4)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים אזרחיים הנובעים במישרין מהפעולות הצבאיות המשמעותיות, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) עד (3), שלא יעלה על 0.4% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2024 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} מתוך הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית האמור בסעיף קטן (ב), יובא בחשבון גידול של 9.2% בלבד כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2025, לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

23הוראת שעה לשנת 2026 – הגדלת סכום ההוצאה הממשלתיתתיקונים: תשפ״ו־2

(א)על אף הוראות סעיף 6א, בשנת התקציב 2026 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור בסעיף 6א, כמפורט להלן:
(1)בשיעור נוסף שלא יעלה על 8.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי סעיף 6א;
(2)לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים, בשל הימשכות המערכה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) (בסעיף זה – המערכה הנוכחית) או בשל פעילות צבאית נוספת בשנת 2026, אשר דומה בעצימותה לעצימות המערכה הנוכחית במהלך חודש מרץ 2026 (בסעיף זה – פעילות צבאית נוספת), ולמטרה זו בלבד, ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 12ג לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי סעיף 6א;
(3)לשם מימון הוצאות ביטחוניות או אזרחיות, ככל שיידרשו בשנת התקציב 2026, אשר נובעות במישרין מהתמשכות המערכה הנוכחית או מפעילות צבאית נוספת, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) ו־(2), שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי סעיף 6א.
(ב)הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2026 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי סעיף 6א לשנים הבאות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 12ג לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 12ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}, בשנת התקציב 2026 רשאית הממשלה להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשיעור נוסף שלא יעלה על 8.8% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם מימון ההוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים, בשל הימשכות המערכה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) (בסעיף זה – המערכה הנוכחית) או בשל פעילות צבאית נוספת בשנת 2026, אשר דומה בעצימותה לעצימות המערכה הנוכחית במהלך חודש מרץ 2026 (בסעיף זה – פעילות צבאית נוספת), ולמטרה זו בלבד, ובהתקיים התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 12ג|בסעיף 12ג לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקה (1), שלא יעלה על 1.2% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}};
{{ח:תתת|(3)}} לשם מימון הוצאות ביטחוניות או אזרחיות, ככל שיידרשו בשנת התקציב 2026, אשר נובעות במישרין מהתמשכות המערכה הנוכחית או מפעילות צבאית נוספת, ולמטרה זו בלבד – בשיעור נוסף על השיעור האמור בפסקאות (1) ו־(2), שלא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2025 המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2026 לצורך חישוב סכום ההוצאה הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א}} לשנים הבאות.