החקיקה בישראל

חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט), תשכ״ה–1965 חוק

41
סעיפים
2
פרקים
17
תוספות
3
הגדרות
70
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
3
הערות עריכה
4
תיקונים
היסטוריית תיקונים4 רשומות
ס״ח תשכ״ה, 224חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט)PDF
תשמ״ה, 77חוק לתיקון חוק הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (תיקון)PDF
106ת״טPDF
תשמ״ז, 134תיקוןPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז

בחוק זה –
”האמנה“ – האמנה הבין־לאומית בדבר הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט המפליגים בים, שנערכה בבריסל ביום 10 באוקטובר 1957;
”הפרוטוקול“ – הפרוטוקול המתקן את האמנה, שנחתם בבריסל ביום 21 בדצמבר 1979;
”בית המשפט“ – בית המשפט לימאות לפי חוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952;
מונחים אחרים יפורשו בשים לב למשמעותם באמנה, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952 → חוק בית המשפט לימאות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האמנה“ – {{ח:פנימי|תוספת|האמנה הבין־לאומית בדבר הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט המפליגים בים, שנערכה בבריסל ביום 10 באוקטובר 1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרוטוקול“ – הפרוטוקול המתקן את האמנה, שנחתם בבריסל ביום 21 בדצמבר 1979;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית המשפט לימאות לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לימאות|חוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952}};
{{ח:ת}} מונחים אחרים יפורשו בשים לב למשמעותם {{ח:פנימי|תוספת|באמנה}}, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

2מתן תוקף לאמנהתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז

להוראות האמנה כפי שתוקנה בפרוטוקול, בנוסחה הניתן בתוספת, למעט הוראות סעיף 1(1)(ג) שבה, יהא כוח של חוק במידה שהן קובעות את הזכויות והחובות של בעלי כלי שיט, של קברניטים, של אנשי הצוות של כלי שיט, של העובדים של בעלי כלי שיט, של יורשיהם, של באי־כוחם החוקיים ותלוייהם, של נושיהם, של שוכרי כלי שיט, מנהליהם ומפעיליהם, וכן במידה שהן קובעות את סמכויותיו של בית המשפט, הכל בכפוף להוראות האחרות של חוק זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} להוראות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} כפי שתוקנה בפרוטוקול, בנוסחה הניתן {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|סעיף 1(1)(ג) שבה}}, יהא כוח של חוק במידה שהן קובעות את הזכויות והחובות של בעלי כלי שיט, של קברניטים, של אנשי הצוות של כלי שיט, של העובדים של בעלי כלי שיט, של יורשיהם, של באי־כוחם החוקיים ותלוייהם, של נושיהם, של שוכרי כלי שיט, מנהליהם ומפעיליהם, וכן במידה שהן קובעות את סמכויותיו של בית המשפט, הכל בכפוף להוראות האחרות של חוק זה.

3אין להגביל את האחריות בדבר תביעת הצוות

בעל כלי שיט אינו רשאי להגביל את אחריותו לפי חוק זה לגבי תביעותיהם של הקברניט ושל כלי השיט, של אנשי הצוות שלו ושל עובדיו האחרים שתפקידיהם קשורים בכלי השיט, לרבות תביעותיהם של יורשיהם, באי־כוחם החוקיים ותלוייהם, אם על חוזה השירות של הקברניט, של איש הצוות או של העובד כאמור חל הדין של ישראל; הוראה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 1(4)(ב) לאמנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל כלי שיט אינו רשאי להגביל את אחריותו לפי חוק זה לגבי תביעותיהם של הקברניט ושל כלי השיט, של אנשי הצוות שלו ושל עובדיו האחרים שתפקידיהם קשורים בכלי השיט, לרבות תביעותיהם של יורשיהם, באי־כוחם החוקיים ותלוייהם, אם על חוזה השירות של הקברניט, של איש הצוות או של העובד כאמור חל הדין של ישראל; הוראה זו אינה גורעת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1(4)(ב) לאמנה}}.

4מי היא בעלת האמנה

פרסם שר התחבורה ברשומות כי מדינה פלונית היא בעלת האמנה, יהא הפרסום ראיה חותכת לדבר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרסם שר התחבורה ברשומות כי מדינה פלונית היא בעלת {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}}, יהא הפרסום ראיה חותכת לדבר.

5תחולה

חוק זה חל על כלי שיט ישראליים כמשמעותם בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960, ועל כלי שיט רשומים במדינת־חוץ, בין שהיא מדינה מבעלות האמנה ובין שאינה מבין בעלות האמנה; אולם שר התחבורה רשאי לקבוע בצו ברשומות שחוק זה לא יחול על כלי השיט הרשומים במדינה פלונית שאינה מבעלות האמנה, אם ראה שאותה מדינה אינה נוהגת, לענין הגבלת האחריות של בעל כלי שיט ישראלי, לפי העקרונות שנקבעו בחוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960 → חוק הספנות (כלי שיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה חל על כלי שיט ישראליים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט), תש״ך–1960}}, ועל כלי שיט רשומים במדינת־חוץ, בין שהיא מדינה מבעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} ובין שאינה מבין בעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}}; אולם שר התחבורה רשאי לקבוע בצו ברשומות שחוק זה לא יחול על כלי השיט הרשומים במדינה פלונית שאינה מבעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}}, אם ראה שאותה מדינה אינה נוהגת, לענין הגבלת האחריות של בעל כלי שיט ישראלי, לפי העקרונות שנקבעו בחוק זה.

6בקשה להקמת קרן הגבלה

רצה בעל כלי שיט או מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין סעיף 6(2) לאמנה (להלן – המבקש) להקים קרן הגבלה, יגיש בקשה לכך לבית המשפט; המבקש יצרף את רשימת התביעות הכפופות להגבלת האחריות שהן ידועות לו אותה שעה, וכן יודיע לבית המשפט על כל תביעה נוספת כאמור שנודע לו עליה אחרי הגשת הבקשה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רצה בעל כלי שיט או מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|סעיף 6(2) לאמנה}} (להלן – המבקש) להקים קרן הגבלה, יגיש בקשה לכך לבית המשפט; המבקש יצרף את רשימת התביעות הכפופות להגבלת האחריות שהן ידועות לו אותה שעה, וכן יודיע לבית המשפט על כל תביעה נוספת כאמור שנודע לו עליה אחרי הגשת הבקשה.

7הרשאה להקמת קרן הגבלה

ראה בית המשפט שסך כל התביעות הנובעות מאירוע אחד, הכפופות להגבלת האחריות לפי חוק זה והמוגשות נגד המבקש או העלולות להיות מוגשות נגדו, עולה על הסכום המקסימלי שבו אחראי המבקש לפי סעיף 3 לאמנה, ושנתמלאו יתר התנאים להקמת קרן הגבלה אשר בחוק זה ובתקנות על פיו, ירשה את הקמת הקרן, אם על ידי הפקדת אותו סכום בבית המשפט בצירוף סכום ההוצאות שיקבע, ואם על ידי מתן ערובה אחרת לתשלום הסכום האמור, הכל כפי שיחליט בית המשפט ובמועד שיקבע, אשר לא יעלה על המועד שנקבע בתקנות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה בית המשפט שסך כל התביעות הנובעות מאירוע אחד, הכפופות להגבלת האחריות לפי חוק זה והמוגשות נגד המבקש או העלולות להיות מוגשות נגדו, עולה על הסכום המקסימלי שבו אחראי המבקש לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|סעיף 3 לאמנה}}, ושנתמלאו יתר התנאים להקמת קרן הגבלה אשר בחוק זה ובתקנות על פיו, ירשה את הקמת הקרן, אם על ידי הפקדת אותו סכום בבית המשפט בצירוף סכום ההוצאות שיקבע, ואם על ידי מתן ערובה אחרת לתשלום הסכום האמור, הכל כפי שיחליט בית המשפט ובמועד שיקבע, אשר לא יעלה על המועד שנקבע בתקנות.

8חובת הראיה

לענין סעיף 1(6) לאמנה, חובת הראיה היא על הטוען שאירוע פלוני נובע מאשמתו או מהשתתפותו הממשית של בעל כלי שיט, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944, או בכל דין אחר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|סעיף 1(6) לאמנה}}, חובת הראיה היא על הטוען שאירוע פלוני נובע מאשמתו או מהשתתפותו הממשית של בעל כלי שיט, והוא כשאין הוראה אחרת {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944}}, או בכל דין אחר.

9עיכוב הליכים אחרי הקמת הקרן

(א)הקים המבקש קרן הגבלה בהתאם להרשאה לפי סעיף 7, יורה בית המשפט, על פי בקשתו, לעכב את כל פעולות ההוצאה לפועל של פסק דין נגדו בתביעה הכפופה להגבלת האחריות, ובית המשפט רשאי להורות על עיכובו של כל דיון בתביעה כאמור שעדיין לא ניתן בו פסק דין, אם ראה שיש לעשות כן כדי להבטיח את חלוקתה הצודקת של הקרן שהוקמה כאמור; הורה בית המשפט לעכב את ההוצאה לפועל או הורה לעכב את הדיון, רואים את התביעה כאילו הוגשה לפי סעיף 13.
(ב)לענין סעיף זה, דין הקמת הגבלה בהתאם לאמנה באחת המדינות בעלות האמנה או במדינה אחרת שלגבי כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה, כדין הקמת קרן לפי סעיף 7, זולת אם הוכח לבית המשפט שכספי הקרן באותה מדינה אינם עומדים בפועל לרשותם של נושים תושבי ישראל.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקים המבקש קרן הגבלה בהתאם להרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, יורה בית המשפט, על פי בקשתו, לעכב את כל פעולות ההוצאה לפועל של פסק דין נגדו בתביעה הכפופה להגבלת האחריות, ובית המשפט רשאי להורות על עיכובו של כל דיון בתביעה כאמור שעדיין לא ניתן בו פסק דין, אם ראה שיש לעשות כן כדי להבטיח את חלוקתה הצודקת של הקרן שהוקמה כאמור; הורה בית המשפט לעכב את ההוצאה לפועל או הורה לעכב את הדיון, רואים את התביעה כאילו הוגשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, דין הקמת הגבלה בהתאם {{ח:פנימי|תוספת|לאמנה}} באחת המדינות בעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} או במדינה אחרת שלגבי כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה, כדין הקמת קרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, זולת אם הוכח לבית המשפט שכספי הקרן באותה מדינה אינם עומדים בפועל לרשותם של נושים תושבי ישראל.

10עיכוב הליכים אחרי הגשת בקשה להקמת קרן

בית המשפט רשאי, בכל עת אחרי הגשת בקשה להקמת קרן הגבלה, לעכב את הדיון בכל תובענה וכן כל פעולת הוצאה לפועל או הליך משפטי אחר נגד המבקש, אם הוא סבור שעם הקמת הקרן היה מקום לעיכוב הדיונים, הפעולות או ההליכים האלה מכוח סעיף 9 לחוק זה או סעיף 5(1) לאמנה, וסמכות זו נתונה גם לכל בית משפט כמשמעותו בפקודת הפרשנות, שבפניו מתנהלים דיונים או הליכים כאמור, וליושב ראש ההוצאה לפועל הממונה על פעולות ההוצאה לפועל האמורות; נדחתה הבקשה להקמת הקרן, בטל העיכוב.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הפרשנות → פקודת הפרשנות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בכל עת אחרי הגשת בקשה להקמת קרן הגבלה, לעכב את הדיון בכל תובענה וכן כל פעולת הוצאה לפועל או הליך משפטי אחר נגד המבקש, אם הוא סבור שעם הקמת הקרן היה מקום לעיכוב הדיונים, הפעולות או ההליכים האלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק זה}} או {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|סעיף 5(1) לאמנה}}, וסמכות זו נתונה גם לכל בית משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|בפקודת הפרשנות}}, שבפניו מתנהלים דיונים או הליכים כאמור, וליושב ראש ההוצאה לפועל הממונה על פעולות ההוצאה לפועל האמורות; נדחתה הבקשה להקמת הקרן, בטל העיכוב.

11אין השפעה לפשיטת רגל

הוקמה קרן הגבלה ואחרי כן הוכרז מקים קרן ההגבלה כפושט רגל, או הוחלט על פירוקו של תאגיד שהקים קרן הגבלה, אין בכך כדי לפגוע בהקמתה של הקרן או בזכויות הזכאים להשתתף בחלוקת הקרן; אך שום דבר בסעיף זה אינו גורע מהוראות סעיף 43 לפקודת פשיטת הרגל, 1936.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 43 לפקודת פשיטת הרגל, 1936 → פקודת פשיטת הרגל #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוקמה קרן הגבלה ואחרי כן הוכרז מקים קרן ההגבלה כפושט רגל, או הוחלט על פירוקו של תאגיד שהקים קרן הגבלה, אין בכך כדי לפגוע בהקמתה של הקרן או בזכויות הזכאים להשתתף בחלוקת הקרן; אך שום דבר בסעיף זה אינו גורע מהוראות {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 98|סעיף 43 לפקודת פשיטת הרגל, 1936}}.

12מתן הודעה לנושים

הוקמה קרן ההגבלה, יתן בית המשפט הודעה על כך לכל נושה שתביעתו כפופה להגבלת האחריות ושעליו הודיע המבקש לבית המשפט עד להקמת הקרן וכן יפרסם הודעה על כך ברשומות ובכל דרך אחרת נוספת שתיראה לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוקמה קרן ההגבלה, יתן בית המשפט הודעה על כך לכל נושה שתביעתו כפופה להגבלת האחריות ושעליו הודיע המבקש לבית המשפט עד להקמת הקרן וכן יפרסם הודעה על כך ברשומות ובכל דרך אחרת נוספת שתיראה לו.

13הגשת תביעה נגד הקרן

(א)כל אדם הרואה את עצמו זכאי להשתתף בקרן הגבלה יגיש את תביעתו לבית המשפט –
(1)כשנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 12 בישראל – תוך 30 יום מיום מסירת ההודעה;
(2)כשנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 12 בחוץ לארץ – תוך 60 יום מיום מסירת ההודעה;
(3)כשהמבקש לא הודיע לבית המשפט על קיום התובע כאמור בסעיף 12 – תוך 120 יום מיום פרסום ההודעה על הקמת הקרן ברשומות.
(ב)בית המשפט יכריע בתביעה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) בדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין, ובלבד שלמי שהקים את הקרן תינתן אפשרות להופיע בבירור התביעה ולהשמיע טענותיו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל אדם הרואה את עצמו זכאי להשתתף בקרן הגבלה יגיש את תביעתו לבית המשפט –
{{ח:תתת|(1)}} כשנמסרה לו ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} בישראל – תוך 30 יום מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} כשנמסרה לו ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} בחוץ לארץ – תוך 60 יום מיום מסירת ההודעה;
{{ח:תתת|(3)}} כשהמבקש לא הודיע לבית המשפט על קיום התובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} – תוך 120 יום מיום פרסום ההודעה על הקמת הקרן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יכריע בתביעה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) בדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין, ובלבד שלמי שהקים את הקרן תינתן אפשרות להופיע בבירור התביעה ולהשמיע טענותיו.

14פסק דין כראיה לתביעה

(א)הרואה את עצמו זכאי להשתתף בקרן הגבלה ולזכותו ניתן פסק דין שאין עליו ערעור עוד, יהא פסק הדין ראיה לתביעתו; אולם הטוען כי פסק הדין הושג בדרך של קנוניה בין מי שהקים את הקרן לבין מי שניתן פסק הדין לזכותו וכי הוא נפגע על ידי הקנוניה, כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשתו שהוגשה כל עוד לא חולקה הקרן במלואה ובדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין, שלא לקבל את פסק הדין כראיה או לבטל כל החלטה שנתן בית המשפט לזכותו של מי שניתן פסק הדין לזכותו, אם שוכנע בית המשפט כי פסק הדין הושג בדרך של קנוניה וכי הסכום שנפסק אינו מגיע.
(ב)”פסק דין“ – לענין סעיף זה, לרבות פסק דין שניתן בבית משפט של אחת המדינות בעלות האמנה או של מדינה שעל כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה לפי סעיף 5, ובלבד שהוכרז כפסק־חוץ אכיף לפי חוק אכיפת פסקי־חוץ, תשי״ח–1958.
(ג)בית המשפט יקבע את חלקו של כל אדם שהוכרה זכותו להשתתף בקרן בדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק אכיפת פסקי־חוץ, תשי״ח–1958 → חוק אכיפת פסקי-חוץ
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו זכאי להשתתף בקרן הגבלה ולזכותו ניתן פסק דין שאין עליו ערעור עוד, יהא פסק הדין ראיה לתביעתו; אולם הטוען כי פסק הדין הושג בדרך של קנוניה בין מי שהקים את הקרן לבין מי שניתן פסק הדין לזכותו וכי הוא נפגע על ידי הקנוניה, כאמור, רשאי בית המשפט, על פי בקשתו שהוגשה כל עוד לא חולקה הקרן במלואה ובדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין, שלא לקבל את פסק הדין כראיה או לבטל כל החלטה שנתן בית המשפט לזכותו של מי שניתן פסק הדין לזכותו, אם שוכנע בית המשפט כי פסק הדין הושג בדרך של קנוניה וכי הסכום שנפסק אינו מגיע.
{{ח:תת|(ב)}} ”פסק דין“ – לענין סעיף זה, לרבות פסק דין שניתן בבית משפט של אחת המדינות בעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} או של מדינה שעל כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ובלבד שהוכרז כפסק־חוץ אכיף לפי {{ח:חיצוני|חוק אכיפת פסקי-חוץ|חוק אכיפת פסקי־חוץ, תשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יקבע את חלקו של כל אדם שהוכרה זכותו להשתתף בקרן בדרך שנקבעה בתקנות סדרי הדין.

15עיכוב החלוקה עקב הליכים בחו״ל

הוגשה לבית המשפט תביעה כאמור בסעיף 13 ולתביעה צורפה הודעה כי זכות התביעה הוא נושא להליכים משפטיים בחוץ לארץ, רשאי בית המשפט לעכב את חלוקת הקרן עד למתן פסק דין בחוץ לארץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה לבית המשפט תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} ולתביעה צורפה הודעה כי זכות התביעה הוא נושא להליכים משפטיים בחוץ לארץ, רשאי בית המשפט לעכב את חלוקת הקרן עד למתן פסק דין בחוץ לארץ.

16השפעה של הקמת קרן בחו״ל

(א)אם בקשר למאורע פלוני בחוץ לארץ, הוקמה קרן ההגבלה באחת המדינות בעלות האמנה על ידי בעל כלי שיט או על ידי מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין סעיף 6 לאמנה, ואחד מאלה הקים גם בישראל קרן הגבלה בקשר לאותו מאורע, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון בתביעות נגד הקרן עד שתחולק הקרן שהוקמה בחוץ לארץ, אם ראה שאין בדחיה כדי לגרום נזק לתובע מהקרן בישראל.
(ב)לענין סעיף זה, דין מדינה שעל כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה מכוח סעיף 5 אף על פי שאינה מדינה מבעלות האמנה, כדין מדינה בעלת האמנה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אם בקשר למאורע פלוני בחוץ לארץ, הוקמה קרן ההגבלה באחת המדינות בעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} על ידי בעל כלי שיט או על ידי מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|סעיף 6 לאמנה}}, ואחד מאלה הקים גם בישראל קרן הגבלה בקשר לאותו מאורע, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון בתביעות נגד הקרן עד שתחולק הקרן שהוקמה בחוץ לארץ, אם ראה שאין בדחיה כדי לגרום נזק לתובע מהקרן בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, דין מדינה שעל כלי השיט הרשומים בה חל חוק זה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} אף על פי שאינה מדינה מבעלות {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}}, כדין מדינה בעלת האמנה.

17אין הגבלת האחריות לפי דיני מדינת־חוץ

על אף האמור בכל דין, לא תתקבל בישראל טענתו של בעל כלי שיט או של מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין סעיף 6 לאמנה שעל פי האמור בדיני מדינת־חוץ, אחריותו לתביעות המוגשות נגדו מוגבלת לסכום מסויים, וכן לא תתקבל טענתו שרשאי הוא להשתחרר מאחריות כאמור על ידי הפקרתם של כלי השיט או של טובין אחרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין, לא תתקבל בישראל טענתו של בעל כלי שיט או של מי שדינו כדין בעל כלי שיט לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|סעיף 6 לאמנה}} שעל פי האמור בדיני מדינת־חוץ, אחריותו לתביעות המוגשות נגדו מוגבלת לסכום מסויים, וכן לא תתקבל טענתו שרשאי הוא להשתחרר מאחריות כאמור על ידי הפקרתם של כלי השיט או של טובין אחרים.

18הקמת מספר קרנות לאותו מקרה

הוקמה קרן ההגבלה בקשר למאורע פלוני על ידי בעל כלי השיט וגם על ידי מי שדינו כדין בעל כלי השיט לענין סעיף 6 לאמנה, והוגשה אותה תביעה נגד יותר מאחת מקרנות אלה והוכחה, יכריע בית המשפט באיזו מידה תשא כל אחת מקרנות אלה באחריות לסילוק אותה תביעה, הכל בגבולות ההגבלות שבסעיפים 3(2) ו־6(2) לאמנה ולא יזכה תובע בעד אותה תביעה ממספר קרנות, כאמור בחוק זה, גם יחד לסכום העולה על מה שהיה מגיע לו אילו הוקמה קרן אחת לפי חוק זה בלבד.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוקמה קרן ההגבלה בקשר למאורע פלוני על ידי בעל כלי השיט וגם על ידי מי שדינו כדין בעל כלי השיט לענין {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|סעיף 6 לאמנה}}, והוגשה אותה תביעה נגד יותר מאחת מקרנות אלה והוכחה, יכריע בית המשפט באיזו מידה תשא כל אחת מקרנות אלה באחריות לסילוק אותה תביעה, הכל בגבולות ההגבלות {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|שבסעיפים 3(2)}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|ו־6(2) לאמנה}} ולא יזכה תובע בעד אותה תביעה ממספר קרנות, כאמור בחוק זה, גם יחד לסכום העולה על מה שהיה מגיע לו אילו הוקמה קרן אחת לפי חוק זה בלבד.

19התנאים על אי תחולת החוק

מותר להתנות בהסכם שחוק זה לא יחול על תביעות בין בעלי ההסכם, כפי שפורטו בהסכם, אך אין בכוחה של התנייה כאמור כדי להפחית את מידת האחריות וגבולותיה לעומת האמור בחוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר להתנות בהסכם שחוק זה לא יחול על תביעות בין בעלי ההסכם, כפי שפורטו בהסכם, אך אין בכוחה של התנייה כאמור כדי להפחית את מידת האחריות וגבולותיה לעומת האמור בחוק.

20הארכת מועדים

בית המשפט רשאי להאריך כל מועד לעשייתו של דבר לפי חוק זה מטעמים מיוחדים שיירשמו, והוא כל עוד לא חולקה הקרן שלגביה ייעשה הדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להאריך כל מועד לעשייתו של דבר לפי חוק זה מטעמים מיוחדים שיירשמו, והוא כל עוד לא חולקה הקרן שלגביה ייעשה הדבר.

21הפרשי הצמדה למדד וריביתתיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז

(א)לכל סכום שישולם מכספי קרן הגבלה ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית מיום הקמת הקרן עד יום התשלום; הריבית תהיה ריבית לא צמודה בשיעור של 4% לשנה; שר האוצר ושר התחבורה, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאים, בצו, לשנות את שיעור הריבית.
(ב)מי שהקים את הקרן חייב בתשלומי הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), ואם לא הופקד סכום הקרן במזומנים – חייב בהם גם מי שחייב בקיום הערובה לתשלום הקרן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכל סכום שישולם מכספי קרן הגבלה ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית מיום הקמת הקרן עד יום התשלום; הריבית תהיה ריבית לא צמודה בשיעור של 4% לשנה; שר האוצר ושר התחבורה, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאים, בצו, לשנות את שיעור הריבית.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהקים את הקרן חייב בתשלומי הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), ואם לא הופקד סכום הקרן במזומנים – חייב בהם גם מי שחייב בקיום הערובה לתשלום הקרן.

22ביצוע ותקנות

שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי הדין בבית המשפט, שבהן ינהגו לפי סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970.
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952 → חוק בית המשפט לימאות #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי הדין בבית המשפט, שבהן ינהגו לפי {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לימאות#סעיף 8|סעיף 8 לחוק בית המשפט לימאות, תשי״ב–1952}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין)|תקנות הספנות (הגבלת אחריותם של בעלי כלי שיט) (סדרי דין), התש״ל–1970}}.}}

23ביטול

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסחר הימי העותמני|בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863}}.}}

24תחילה

תחילתו של חוק זה היא ביום שיודיע עליו שר התחבורה ברשומות שהוא היום שהאמנה נכנסה לתקפה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
תחילתו של החוק ביום 31.5.1968 (י״פ תשכ״ח, 1743).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום שיודיע עליו שר התחבורה ברשומות שהוא היום {{ח:פנימי|תוספת|שהאמנה}} נכנסה לתקפה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|תחילתו של החוק ביום 31.5.1968 (י״פ תשכ״ח, 1743).}}
התוספת
אמנה בין־לאומית בדבר הגבלת אחריותם של בעלי אניות המפליגות בים

הצדדים המתקשרים,
בהכירם בצורך לקבוע מתוך הסכם כללים אחידים מסויימים בנוגע להגבלת אחריותם של בעלי אניות המפליגות בים, החליטו לעשות הסכם לתכלית זו, והסכימו איפוא ביניהם לאמור:
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצדדים המתקשרים,
{{ח:תת}} בהכירם בצורך לקבוע מתוך הסכם כללים אחידים מסויימים בנוגע להגבלת אחריותם של בעלי אניות המפליגות בים, החליטו לעשות הסכם לתכלית זו, והסכימו איפוא ביניהם לאמור:
סעיף 1

(1)בעליה של אניית ימים רשאי להגביל את אחריותו בהתאם לסעיף 3 לאמנה זו לגבי תביעות המתעוררות מאחד האירועים דלהלן, זולת אם האירוע הנותן מקום לתביעה נובע מאשמתו או השתתפותו הממשיות של בעל האניה:
(א)אבדן חיים או חבלה גופנית לאדם, המובל באניה, ואבדן או היזק לרכוש הנמצא באניה;
(ב)אבדן חיים או חבלה גופנית לכל אדם אחר, בין ביבשה ובין במים, אבדן או היזק לכל רכוש אחר או הפרת כל זכות, שנגרם על ידי מעשהו, רשלנותו או מחדלו של אדם באניה שעל מעשהו, רשלנותו או מחדלו אחראי בעל האניה או של אדם שלא באניה שעל מעשהו, רשלנותו או מחדלו אחראי בעל האניה; אולם ביחס למעשהו, רשלנותו או מחדלו של סוג־אדם אחרון זה, לא יהיה הבעל זכאי להגביל את אחריותו אלא כשמעשה הרשלנות או המחדל חלים אגב שיוטה או ניהולה של האניה או אגב טעינתו, הובלתו או פריקתו של מטענה או אגב העלאתם, הובלתם או הורדתם של נוסעיה;
(ג)כל חיוב או אחריות המוטלים על ידי חוק הדן בפינויין של נטרפות והנובעים מהרמתה, פינויה או השמדתה של אניה שטבעה, שעלתה על שרטון או שניטשה (לרבות כל דבר המצוי באניה כזאת), וכל חיוב או אחריות שמקורם או זיקתם בנזק שנגרם למפעלי נמל, לאגנים ולנתיבות מים שאניות מהלכות בהן.
(2)באמנה זו הביטוי ”תביעות גוף“ פירושו תביעות הנובעות מאבדן חיים או חבלת גוף; והביטוי ”תביעות רכוש“ פירושו כל תביעות אחרות שפורטו בסעיף קטן (1) לסעיף זה.
(3)בעל אניה זכאי להגביל את אחריותו במקרים המפורטים בסעיף קטן (1) לסעיף זה, ואפילו במקרים שאחריותו נובעת מתוך בעלותו, חזקתו, שמירתו או שליטתו באניה, בלא הוכחת רשלנות מצדו או מצד בני אדם שהוא אחראי להתנהגותם.
(4)האמור בסעיף זה לא יחול –
(א)על תביעות בעד הצלה או על תביעות בעד השתתפות בהקרבת רכוש כללית;
(ב)על תביעות מצד הקברניט, חברי הצוות, משמשי הבעל באניה או משמשי הבעל שתפקידיהם קשורים באניה, לרבות תביעות מצד יורשיהם, באי כוחם החוקיים או תלוייהם, אם לפי החוק המסדיר את חוזה השירות בין הבעל ובין משמשים כאלה אין הבעל זכאי להגביל את אחריותו לגבי תביעות כאלה או אם אותו חוק אינו מתיר לו אלא להגביל את אחריותו כדי סכום הגדול מזה שנקבע בסעיף 3 לאמנה זו.
(5)היה בעל אניה זכאי לתבוע מתובע, והתביעה נובעת מאותו אירוע, יקוזזו תביעותיהם זו לעומת זו והוראות אמנה זו לא יחולו אלא על היתרה, אם תהיה קיימת יתרה.
(6)השאלה על מי רובץ נטל ההוכחה אם האירוע הנותן מקום לתביעה נבע או לא נבע מאשמתו או השתתפותו הממשיות של בעל האניה, תוכרע לפי חוק בית המשפט הדן בתביעה.
(7)בקשה להגבלת אחריות לא תהווה הודאה באחריות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} בעליה של אניית ימים רשאי להגביל את אחריותו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|לסעיף 3 לאמנה זו}} לגבי תביעות המתעוררות מאחד האירועים דלהלן, זולת אם האירוע הנותן מקום לתביעה נובע מאשמתו או השתתפותו הממשיות של בעל האניה:
{{ח:תתת|(א)}} אבדן חיים או חבלה גופנית לאדם, המובל באניה, ואבדן או היזק לרכוש הנמצא באניה;
{{ח:תתת|(ב)}} אבדן חיים או חבלה גופנית לכל אדם אחר, בין ביבשה ובין במים, אבדן או היזק לכל רכוש אחר או הפרת כל זכות, שנגרם על ידי מעשהו, רשלנותו או מחדלו של אדם באניה שעל מעשהו, רשלנותו או מחדלו אחראי בעל האניה או של אדם שלא באניה שעל מעשהו, רשלנותו או מחדלו אחראי בעל האניה; אולם ביחס למעשהו, רשלנותו או מחדלו של סוג־אדם אחרון זה, לא יהיה הבעל זכאי להגביל את אחריותו אלא כשמעשה הרשלנות או המחדל חלים אגב שיוטה או ניהולה של האניה או אגב טעינתו, הובלתו או פריקתו של מטענה או אגב העלאתם, הובלתם או הורדתם של נוסעיה;
{{ח:תתת|(ג)}} כל חיוב או אחריות המוטלים על ידי חוק הדן בפינויין של נטרפות והנובעים מהרמתה, פינויה או השמדתה של אניה שטבעה, שעלתה על שרטון או שניטשה (לרבות כל דבר המצוי באניה כזאת), וכל חיוב או אחריות שמקורם או זיקתם בנזק שנגרם למפעלי נמל, לאגנים ולנתיבות מים שאניות מהלכות בהן.
{{ח:תת|(2)}} באמנה זו הביטוי ”תביעות גוף“ פירושו תביעות הנובעות מאבדן חיים או חבלת גוף; והביטוי ”תביעות רכוש“ פירושו כל תביעות אחרות שפורטו בסעיף קטן (1) לסעיף זה.
{{ח:תת|(3)}} בעל אניה זכאי להגביל את אחריותו במקרים המפורטים בסעיף קטן (1) לסעיף זה, ואפילו במקרים שאחריותו נובעת מתוך בעלותו, חזקתו, שמירתו או שליטתו באניה, בלא הוכחת רשלנות מצדו או מצד בני אדם שהוא אחראי להתנהגותם.
{{ח:תת|(4)}} האמור בסעיף זה לא יחול –
{{ח:תתת|(א)}} על תביעות בעד הצלה או על תביעות בעד השתתפות בהקרבת רכוש כללית;
{{ח:תתת|(ב)}} על תביעות מצד הקברניט, חברי הצוות, משמשי הבעל באניה או משמשי הבעל שתפקידיהם קשורים באניה, לרבות תביעות מצד יורשיהם, באי כוחם החוקיים או תלוייהם, אם לפי החוק המסדיר את חוזה השירות בין הבעל ובין משמשים כאלה אין הבעל זכאי להגביל את אחריותו לגבי תביעות כאלה או אם אותו חוק אינו מתיר לו אלא להגביל את אחריותו כדי סכום הגדול מזה שנקבע {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בסעיף 3 לאמנה זו}}.
{{ח:תת|(5)}} היה בעל אניה זכאי לתבוע מתובע, והתביעה נובעת מאותו אירוע, יקוזזו תביעותיהם זו לעומת זו והוראות אמנה זו לא יחולו אלא על היתרה, אם תהיה קיימת יתרה.
{{ח:תת|(6)}} השאלה על מי רובץ נטל ההוכחה אם האירוע הנותן מקום לתביעה נבע או לא נבע מאשמתו או השתתפותו הממשיות של בעל האניה, תוכרע לפי חוק בית המשפט הדן בתביעה.
{{ח:תת|(7)}} בקשה להגבלת אחריות לא תהווה הודאה באחריות.
סעיף 2

(1)גבול האחריות שנקבע בסעיף 3 לאמנה זו יחול על כלל תביעות הגוף ותביעות הרכוש המתעוררות באיזה מקרה נבדל, בלי שים לב לתביעות שנתעוררו או עשויות להתעורר באיזה מקרה נבדל אחר.
(2)מקום שכלל התביעות המתעוררות באיזה מקרה נבדל עולה על גבולות האחריות שנקבעו בסעיף 3, יכול הסכום הכולל של גבולות אחריות אלה להוות קרן הגבלה אחת נבדלת.
(3)הקרן שנוצרה כך תשמש אך ורק לתשלום התביעות שלגביהן אפשר לבקש הגבלת האחריות.
(4)לאחר שנוצרה הקרן לא יהא תובע מן הקרן זכאי להשתמש בשום זכות כלפי נכסים אחרים של בעל האניה לגבי תביעותיו מן הקרן, אם קרן ההגבלה מצויה למעשה, להנאתו של התובע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} גבול האחריות שנקבע {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בסעיף 3 לאמנה זו}} יחול על כלל תביעות הגוף ותביעות הרכוש המתעוררות באיזה מקרה נבדל, בלי שים לב לתביעות שנתעוררו או עשויות להתעורר באיזה מקרה נבדל אחר.
{{ח:תת|(2)}} מקום שכלל התביעות המתעוררות באיזה מקרה נבדל עולה על גבולות האחריות שנקבעו {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בסעיף 3}}, יכול הסכום הכולל של גבולות אחריות אלה להוות קרן הגבלה אחת נבדלת.
{{ח:תת|(3)}} הקרן שנוצרה כך תשמש אך ורק לתשלום התביעות שלגביהן אפשר לבקש הגבלת האחריות.
{{ח:תת|(4)}} לאחר שנוצרה הקרן לא יהא תובע מן הקרן זכאי להשתמש בשום זכות כלפי נכסים אחרים של בעל האניה לגבי תביעותיו מן הקרן, אם קרן ההגבלה מצויה למעשה, להנאתו של התובע.
סעיף 3

תיקונים: תשמ״ה, תשמ״ה־2, תשמ״ז

(1)הסכומים שבהם רשאי בעל אניה להגביל את אחריותו לפי סעיף 1 הם אלה:
(א)מקום שהאירוע נתן מקום לתביעות רכוש בלבד, סכום כולל של 66.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה;
(ב)מקום שהאירוע נתן מקום לתביעות גוף בלבד, סכום כולל של 206.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה;
(ג)מקום שהאירוע נתן מקום גם לתביעות גוף וגם לתביעות רכוש, סכום כולל של 206.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה, שמתוכו ייוחד חלק ראשון בסך 140 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה לתשלום תביעות גוף, וחלק שני בסך 66.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה ייוחד לתשלום תביעות רכוש; ואולם במקרים שבהם לא יהיה די בחלק הראשון לשלם בו את תביעות הגוף במלואן, תהא היתרה הבלתי נפרעת של תביעות אלה נמנית, לפי היחס, עם תביעות הרכוש לתשלום מחלקה השני של הקרן.
(2)בכל אחד משני החלקים של קרן ההגבלה תבוצע החלוקה בין התובעים באופן יחסי לסכומי תביעותיהם המבוססות.
(3)אם לפני חלוקת הקרן שילם הבעל את התביעות, כולן או קצתן, המפורטות בסעיף 1, סעיף קטן (1), יהא עומד, לפי כמות התביעות, באותו מעמד ביחס לקרן כמו התובע שאת תביעתו שילם, אולם רק במידה שהתובע שאת תביעתו שילם יכלה להיות לו זכות חזרה על הבעל לפי החוק הנוהג בארץ שבה נוצרה הקרן.
(4)מיום שבעל האניה מוכיח שבתאריך יותר מאוחר אולי יוכרח לשלם איזו מן התביעות, כולה או קצתה, המפורטות בסעיף 1, סעיף קטן (1), הרשות לבית המשפט או לכל רשות אחרת בארץ שבה נוצרה הקרן לצוות שסכום מספיק יופרש הצידה באופן זמני כדי לאפשר לבעל האניה בתאריך יותר מאוחר כאמור לאכוף את תביעתו על הקרן בדרך האמורה בסעיף־הקטן הקודם.
(5)כדי לוודא את גבול אחריותו של בעל אניה בהתאם להוראות סעיף זה, יהיו רואים תפוסתה של אניה הפחותה מ־300 טון כתפוסה של 300 טון.
(6)יחידת החישוב הנזכרת בסעיף קטן (1) לסעיף זה היא זכות המשיכה המיוחדת כפי שהיא מוגדות בידי קרן המטבע הבין־לאומית.
הסכומים הנזכרים בסעיף קטן (1) לסעיף זה יומרו במטבע הלאומי של המדינה שבה מבוקשת ההגבלה על בסיס שוויו של המטבע האמור ביחס ליחידת החישוב המוגדרת לעיל, בתאריך שבו יצר בעל האניה את קרן ההגבלה או שילם את התשלום או נתן ערובה שלפי החוק של אותה מדינה היא שוות ערך לתשלום זה.
שווי המטבע הלאומי בערכים של זכות משיכה מיוחדת יחושב בהתאם לשיטת החישוב המופעלת על ידי קרן המטבע הבין־לאומית, כפי שהיא בתוקף בתאריך ההמרה האמור לעיל, לגבי פעולות הקרן ועסקותיה.
(7)לענין אמנה זו תהא התפוסה מחושבת כאמור להלן:
לגבי אניות קיטור או אניות אחרות הממונעות בכוח מיכני יקחו בחשבון את התפוסה נטו בצירוף הכמות שנוכתה מן התפוסה ברוטו על חשבון שטח חדר המכונה לשם וידוא התפוסה נטו;
לגבי אניות אחרות יקחו בחשבון את התפוסה נטו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} הסכומים שבהם רשאי בעל אניה להגביל את אחריותו לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|סעיף 1}} הם אלה:
{{ח:תתת|(א)}} מקום שהאירוע נתן מקום לתביעות רכוש בלבד, סכום כולל של 66.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה;
{{ח:תתת|(ב)}} מקום שהאירוע נתן מקום לתביעות גוף בלבד, סכום כולל של 206.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה;
{{ח:תתת|(ג)}} מקום שהאירוע נתן מקום גם לתביעות גוף וגם לתביעות רכוש, סכום כולל של 206.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה, שמתוכו ייוחד חלק ראשון בסך 140 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה לתשלום תביעות גוף, וחלק שני בסך 66.67 יחידות חישוב על כל טון של תפוסת האניה ייוחד לתשלום תביעות רכוש; ואולם במקרים שבהם לא יהיה די בחלק הראשון לשלם בו את תביעות הגוף במלואן, תהא היתרה הבלתי נפרעת של תביעות אלה נמנית, לפי היחס, עם תביעות הרכוש לתשלום מחלקה השני של הקרן.
{{ח:תת|(2)}} בכל אחד משני החלקים של קרן ההגבלה תבוצע החלוקה בין התובעים באופן יחסי לסכומי תביעותיהם המבוססות.
{{ח:תת|(3)}} אם לפני חלוקת הקרן שילם הבעל את התביעות, כולן או קצתן, המפורטות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1, סעיף קטן (1)}}, יהא עומד, לפי כמות התביעות, באותו מעמד ביחס לקרן כמו התובע שאת תביעתו שילם, אולם רק במידה שהתובע שאת תביעתו שילם יכלה להיות לו זכות חזרה על הבעל לפי החוק הנוהג בארץ שבה נוצרה הקרן.
{{ח:תת|(4)}} מיום שבעל האניה מוכיח שבתאריך יותר מאוחר אולי יוכרח לשלם איזו מן התביעות, כולה או קצתה, המפורטות {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1, סעיף קטן (1)}}, הרשות לבית המשפט או לכל רשות אחרת בארץ שבה נוצרה הקרן לצוות שסכום מספיק יופרש הצידה באופן זמני כדי לאפשר לבעל האניה בתאריך יותר מאוחר כאמור לאכוף את תביעתו על הקרן בדרך האמורה בסעיף־הקטן הקודם.
{{ח:תת|(5)}} כדי לוודא את גבול אחריותו של בעל אניה בהתאם להוראות סעיף זה, יהיו רואים תפוסתה של אניה הפחותה מ־300 טון כתפוסה של 300 טון.
{{ח:תת|(6)}} יחידת החישוב הנזכרת בסעיף קטן (1) לסעיף זה היא זכות המשיכה המיוחדת כפי שהיא מוגדות בידי קרן המטבע הבין־לאומית.
{{ח:תת}} הסכומים הנזכרים בסעיף קטן (1) לסעיף זה יומרו במטבע הלאומי של המדינה שבה מבוקשת ההגבלה על בסיס שוויו של המטבע האמור ביחס ליחידת החישוב המוגדרת לעיל, בתאריך שבו יצר בעל האניה את קרן ההגבלה או שילם את התשלום או נתן ערובה שלפי החוק של אותה מדינה היא שוות ערך לתשלום זה.
{{ח:תת}} שווי המטבע הלאומי בערכים של זכות משיכה מיוחדת יחושב בהתאם לשיטת החישוב המופעלת על ידי קרן המטבע הבין־לאומית, כפי שהיא בתוקף בתאריך ההמרה האמור לעיל, לגבי פעולות הקרן ועסקותיה.
{{ח:תת|(7)}} לענין אמנה זו תהא התפוסה מחושבת כאמור להלן:
{{ח:תתת}} לגבי אניות קיטור או אניות אחרות הממונעות בכוח מיכני יקחו בחשבון את התפוסה נטו בצירוף הכמות שנוכתה מן התפוסה ברוטו על חשבון שטח חדר המכונה לשם וידוא התפוסה נטו;
{{ח:תתת}} לגבי אניות אחרות יקחו בחשבון את התפוסה נטו.
סעיף 4

בלא לפגוע בהוראות סעיף 3, סעיף קטן (2), לאמנה זו, יהיו הכללים הנוגעים ליצירתה וחלוקתה של קרן ההגבלה, אם ישנה כזאת, וכל כללי נוהל מוסדרים לפי חוק המדינה שבה נוצרה הקרן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלא לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|סעיף 3, סעיף קטן (2), לאמנה זו}}, יהיו הכללים הנוגעים ליצירתה וחלוקתה של קרן ההגבלה, אם ישנה כזאת, וכל כללי נוהל מוסדרים לפי חוק המדינה שבה נוצרה הקרן.
סעיף 5

(1)כל אימת שבעל אניה זכאי להגביל את אחריותו לפי אמנה זו והאניה או אניה אחרת או נכס אחר שבאותה בעלות נעצרו בתחומי שיפוטה של מדינה מתקשרת או ניתנה ערבות או בטוחה אחרת למניעת המעצר, רשאים בית המשפט או הרשות המוסמכת האחרת של אותה מדינה לצוות לשחרר את האניה או הנכס האחר או את הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו, אם הוכח שבעל האניה כבר נתן ערבות או בטוחה מניחות את הדעת בסכום השווה למלוא גבול אחריותו לפי אמנה זו, וכי הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו כאמור עומדות למעשה לטובת התובע בהתאם לזכויותיו.
(2)מקום שערבות או בטוחה אחרת, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (1) לסעיף זה, כבר ניתנו:
(א)בנמל בו אירעה התאונה הנותנת מקום לתביעה;
(ב)בנמל העגינה הראשון אחרי התאונה, אם לא אירעה התאונה בנמל;
(ג)בנמל ההורדה או הפריקה אם התביעה היא תביעת גוף או מתייחסת לנזק ברכוש;
יצוו בית המשפט או הרשות המוסמכת האחרת לשחרר את האניה או את הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו, בכפוף לתנאים האמורים בסעיף קטן (1) לסעיף זה.
(3)הוראות סעיפים קטנים (1) ו־(2) לסעיף זה יחולו כיוצא בזה אם הערבות או הבטוחה האחרת שכבר ניתנו הן בסכום פחות ממלוא גבול האחריות לפי סעיף זה ובלבד שנתנו ערבות או בטוחה אחרת מניחות את הדעת לגבי היתרה.
(4)נתן בעל האניה ערבות או בטוחה אחרת של סכום השווה למלוא גבול אחריותו לפי אמנה זו, יעמדו הערבות או הבטוחה האלה לתשלום כל התביעות הנובעות ממקרה נבדל ושלגביהן הגביל בעל האניה או אחריותו.
(5)שאלות בדבר סדרי הדין הנוגעים לתובענות שהוגשו לפי הוראות אמנה זו וכן שאלות בדבר גבול המועד שבו יוגשו או יובאו לדין תובענה כאלה, יוחלט עליהן בהתאם לחוק המדינה המתקשרת שבה מתבררת התובענה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} כל אימת שבעל אניה זכאי להגביל את אחריותו לפי {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} והאניה או אניה אחרת או נכס אחר שבאותה בעלות נעצרו בתחומי שיפוטה של מדינה מתקשרת או ניתנה ערבות או בטוחה אחרת למניעת המעצר, רשאים בית המשפט או הרשות המוסמכת האחרת של אותה מדינה לצוות לשחרר את האניה או הנכס האחר או את הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו, אם הוכח שבעל האניה כבר נתן ערבות או בטוחה מניחות את הדעת בסכום השווה למלוא גבול אחריותו לפי אמנה זו, וכי הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו כאמור עומדות למעשה לטובת התובע בהתאם לזכויותיו.
{{ח:תת|(2)}} מקום שערבות או בטוחה אחרת, בנסיבות האמורות בסעיף קטן (1) לסעיף זה, כבר ניתנו:
{{ח:תתת|(א)}} בנמל בו אירעה התאונה הנותנת מקום לתביעה;
{{ח:תתת|(ב)}} בנמל העגינה הראשון אחרי התאונה, אם לא אירעה התאונה בנמל;
{{ח:תתת|(ג)}} בנמל ההורדה או הפריקה אם התביעה היא תביעת גוף או מתייחסת לנזק ברכוש;
{{ח:תת}} יצוו בית המשפט או הרשות המוסמכת האחרת לשחרר את האניה או את הערבות או הבטוחה האחרת שניתנו, בכפוף לתנאים האמורים בסעיף קטן (1) לסעיף זה.
{{ח:תת|(3)}} הוראות סעיפים קטנים (1) ו־(2) לסעיף זה יחולו כיוצא בזה אם הערבות או הבטוחה האחרת שכבר ניתנו הן בסכום פחות ממלוא גבול האחריות לפי סעיף זה ובלבד שנתנו ערבות או בטוחה אחרת מניחות את הדעת לגבי היתרה.
{{ח:תת|(4)}} נתן בעל האניה ערבות או בטוחה אחרת של סכום השווה למלוא גבול אחריותו לפי אמנה זו, יעמדו הערבות או הבטוחה האלה לתשלום כל התביעות הנובעות ממקרה נבדל ושלגביהן הגביל בעל האניה או אחריותו.
{{ח:תת|(5)}} שאלות בדבר סדרי הדין הנוגעים לתובענות שהוגשו לפי הוראות אמנה זו וכן שאלות בדבר גבול המועד שבו יוגשו או יובאו לדין תובענה כאלה, יוחלט עליהן בהתאם לחוק המדינה המתקשרת שבה מתבררת התובענה.
סעיף 6

(1)באמנה זו אחריות בעל האניה כוללת אחריות האניה בעצמה.
(2)בכפוף לסעיף־קטן (3) לסעיף זה יחולו הוראות אמנה זו על שוכרה, מנהלה ומפעילה של האניה, ועל הקברניט, חברי הצוות ושאר משמשיו של הבעל, השוכר, המנהל או המפעיל הפועלים תוך כדי עבודתם, ממש כדרך שהן חלות על הבעל בעצמו; אולם סך־כל גבולות האחריות של הבעל ושל כל בני האדם האחרים האמורים בזה לגבי תביעות גוף הנובעות ממקרה נבדל לא יעלה על הסכומים שנקבעו בהתאם לסעיף 3 לאמנה זו.
(3)הובאו תובענות נגד הקברניט או נגד חברי הצוות, רשאים הם להגביל את אחריותם, ואפילו האירוע הנותן מקום לתביעה בא באשמתם או בהשתתפותם המעשית של בני אדם אלה או של אחד מהם. ואולם, אם הקברניט או חבר הצוות הוא בו בזמן בעל, בעל־שותף, שוכר, מנהל או מפעיל של האניה, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא מקום שהמעשה, הרשלנות או המחדל הנידונים בוצעו על ידי בן האדם הנדון בתפקידו כקברניט או כחבר הצוות של האניה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת|באמנה זו}} אחריות בעל האניה כוללת אחריות האניה בעצמה.
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לסעיף־קטן (3) לסעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} על שוכרה, מנהלה ומפעילה של האניה, ועל הקברניט, חברי הצוות ושאר משמשיו של הבעל, השוכר, המנהל או המפעיל הפועלים תוך כדי עבודתם, ממש כדרך שהן חלות על הבעל בעצמו; אולם סך־כל גבולות האחריות של הבעל ושל כל בני האדם האחרים האמורים בזה לגבי תביעות גוף הנובעות ממקרה נבדל לא יעלה על הסכומים שנקבעו בהתאם {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|לסעיף 3 לאמנה זו}}.
{{ח:תת|(3)}} הובאו תובענות נגד הקברניט או נגד חברי הצוות, רשאים הם להגביל את אחריותם, ואפילו האירוע הנותן מקום לתביעה בא באשמתם או בהשתתפותם המעשית של בני אדם אלה או של אחד מהם. ואולם, אם הקברניט או חבר הצוות הוא בו בזמן בעל, בעל־שותף, שוכר, מנהל או מפעיל של האניה, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא מקום שהמעשה, הרשלנות או המחדל הנידונים בוצעו על ידי בן האדם הנדון בתפקידו כקברניט או כחבר הצוות של האניה.
סעיף 7

אמנה זו תחול כל אימת שבעל אניה, או כל אדם אחר שבתוקף הוראות סעיף 6 לעיל יש לו אותן הזכויות כמו לבעל אניה, מגביל או מבקש להגביל את אחריותו לפני בית המשפט של המדינה המתקשרת או מבקש להשיג את שחרורם של אניה או נכס אחר שנעצרו או של ערבות או בטוחה אחרת שניתנו בתחום שיפוטה של מדינה כזאת.
עם זאת תהיה לכל מדינה מתקשרת הזכות להוציא מכלל הנאות האמנה הזאת, כולן או קצתן, כל מדינה לא מתקשרת, או כל אדם אשר בזמן בקשו להגביל את אחריותו או להבטיח את אחריותו או להבטיח את שחרורם של אניה או נכס אחר שנעצרו או את שחרורה של הערבות או הבטוחה האחרת בהתאם להוראות סעיף 5 לעיל, איננו יושב ישיבת קבע במדינה מתקשרת או אין לו מקום עסקים עיקרי במדינה מתקשרת, וכמו כן תהיה לה הזכות להוציא מכלל הנאות האמנה הזאת, כולן או קצתן, כל אניה שעליה מבוקשת הגבלת האחריות או מבוקש השחרור, אם בזמן הנקוב לעיל איננה מניפה את דגלה של מדינה מתקשרת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמנה זו תחול כל אימת שבעל אניה, או כל אדם אחר שבתוקף הוראות {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|סעיף 6 לעיל}} יש לו אותן הזכויות כמו לבעל אניה, מגביל או מבקש להגביל את אחריותו לפני בית המשפט של המדינה המתקשרת או מבקש להשיג את שחרורם של אניה או נכס אחר שנעצרו או של ערבות או בטוחה אחרת שניתנו בתחום שיפוטה של מדינה כזאת.
{{ח:ת}} עם זאת תהיה לכל מדינה מתקשרת הזכות להוציא מכלל הנאות האמנה הזאת, כולן או קצתן, כל מדינה לא מתקשרת, או כל אדם אשר בזמן בקשו להגביל את אחריותו או להבטיח את אחריותו או להבטיח את שחרורם של אניה או נכס אחר שנעצרו או את שחרורה של הערבות או הבטוחה האחרת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|סעיף 5 לעיל}}, איננו יושב ישיבת קבע במדינה מתקשרת או אין לו מקום עסקים עיקרי במדינה מתקשרת, וכמו כן תהיה לה הזכות להוציא מכלל הנאות האמנה הזאת, כולן או קצתן, כל אניה שעליה מבוקשת הגבלת האחריות או מבוקש השחרור, אם בזמן הנקוב לעיל איננה מניפה את דגלה של מדינה מתקשרת.
סעיף 8

כל מדינה מתקשרת שומרת לעצמה את הזכות להחליט אילו סוגי אניות אחרים יהיו נוהגים עמם כמו עם אניות ים לעניני אמנה זו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מדינה מתקשרת שומרת לעצמה את הזכות להחליט אילו סוגי אניות אחרים יהיו נוהגים עמם כמו עם אניות ים לעניני {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}}.
סעיף 9

אמנה זו תעמוד לחתימה בידי המדינות שהיו מיוצגות בכנס העשירי של הועידה הדיפלומטית של המשפט הימי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} תעמוד לחתימה בידי המדינות שהיו מיוצגות בכנס העשירי של הועידה הדיפלומטית של המשפט הימי.
סעיף 10

אמנה זו תאושרר, וכתבי האישרור יופקדו אצל הממשלה הבלגית, וזו תודיע על כך, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} תאושרר, וכתבי האישרור יופקדו אצל הממשלה הבלגית, וזו תודיע על כך, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות.
סעיף 11

(1)אמנה זו תיכנס לתקפה ששה חדשים אחרי תאריך הפקדתם של עשרה כתבי אישרור לפחות, ומהם לפחות חמישה יהיו של מדינות שלכל אחת מהן יש תפוסה כדי מיליון טון ברוטו או למעלה מזה.
(2)לגבי מדינה חותמת המאשררת את האמנה אחרי תאריך הפקדת כתב האישרור הקובע את תחילת תקפה כפי שנקבע בסעיף קטן (1) לסעיף זה, תיכנס אמנה זו לתקפה ששה חדשים אחרי שאותה מדינה הפקידה את כתב אישרורה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} תיכנס לתקפה ששה חדשים אחרי תאריך הפקדתם של עשרה כתבי אישרור לפחות, ומהם לפחות חמישה יהיו של מדינות שלכל אחת מהן יש תפוסה כדי מיליון טון ברוטו או למעלה מזה.
{{ח:תת|(2)}} לגבי מדינה חותמת המאשררת את {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} אחרי תאריך הפקדת כתב האישרור הקובע את תחילת תקפה כפי שנקבע בסעיף קטן (1) לסעיף זה, תיכנס {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} לתקפה ששה חדשים אחרי שאותה מדינה הפקידה את כתב אישרורה.
סעיף 12

כל מדינה שלא היתה מיוצגת בכנס הששי של הועידה הדיפלומטית של המשפט הימי יכולה להצטרף לאמנה זו.
כתב ההצטרפות יופקד אצל הממשלה הבלגית, וזו תודיע, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות על כל הפקדה של כתב הצטרפות.
האמנה תיכנס לתקפה לגבי המדינה המצטרפת ששה חדשים אחרי התאריך בו הפקידה אותה מדינה את כתב הצטרפותה, אך לא לפני תאריך כניסת האמנה לתקפה כפי שנקבע בסעיף 11(1).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מדינה שלא היתה מיוצגת בכנס הששי של הועידה הדיפלומטית של המשפט הימי יכולה להצטרף {{ח:פנימי|תוספת|לאמנה זו}}.
{{ח:ת}} כתב ההצטרפות יופקד אצל הממשלה הבלגית, וזו תודיע, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות על כל הפקדה של כתב הצטרפות.
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} תיכנס לתקפה לגבי המדינה המצטרפת ששה חדשים אחרי התאריך בו הפקידה אותה מדינה את כתב הצטרפותה, אך לא לפני תאריך כניסת {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} לתקפה כפי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת פרט 11|בסעיף 11(1)}}.
סעיף 13

כל מדינה מתקשרת תהיה לה הזכות להסתלק מאמנה זו בכל עת אחרי כניסתה לתקפה לגבי אותה מדינה; עם זאת לא תהיה ההסתלקות לבת פעל אלא כעבור שנה מן התאריך בו קיבלה הממשלה הבלגית הודעה על כך, והממשלה הבלגית תודיע, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות על קבלת הודעה כזאת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מדינה מתקשרת תהיה לה הזכות להסתלק {{ח:פנימי|תוספת|מאמנה זו}} בכל עת אחרי כניסתה לתקפה לגבי אותה מדינה; עם זאת לא תהיה ההסתלקות לבת פעל אלא כעבור שנה מן התאריך בו קיבלה הממשלה הבלגית הודעה על כך, והממשלה הבלגית תודיע, בצינורות הדיפלומטיים, לכל המדינות החותמות והמצטרפות על קבלת הודעה כזאת.
סעיף 14

(1)כל מדינה מתקשרת רשאית בשעת אישרורה או הצטרפותה לאמנה זו או בכל זמן לאחר מכן להצהיר, בהודעה בכתב אל הממשלה הבלגית, שהאמנה תחול על שטח ארץ או שטחי ארץ שליחסיהם הבין־לאומיים היא אחראית. ששה חדשים אחרי תאריך קבלת הודעה כזאת על ידי הממשלה הבלגית תחול האמנה על שטחי הארץ הנקובים בהודעה אך לא לפני תאריך כניסתה לתקפה לגבי אותה מדינה מתקשרת.
(2)מדינה מתקשרת שמסרה הצהרה לפי סעיף קטן (1) לסעיף זה המחילה את האמנה על שטח ארץ שליחסיו הבין־לאומיים היא אחראית רשאית בכל עת לאחר מכן להצהיר, בהודעה אל הממשלה הבלגית, שהאמנה תחדל לחול על אותו שטח ארץ. הסתלקות כזאת תהיה לבת פעל שנה אחת אחרי התאריך שבו קיבלה הממשלה הבלגית הודעה על כך.
(3)ממשלת בלגיה תודיע בצינורות הדיפלומטיים לכל המדינות החותמות והמצטרפות על כל הודעה שקיבלה לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(1)}} כל מדינה מתקשרת רשאית בשעת אישרורה או הצטרפותה {{ח:פנימי|תוספת|לאמנה זו}} או בכל זמן לאחר מכן להצהיר, בהודעה בכתב אל הממשלה הבלגית, {{ח:פנימי|תוספת|שהאמנה}} תחול על שטח ארץ או שטחי ארץ שליחסיהם הבין־לאומיים היא אחראית. ששה חדשים אחרי תאריך קבלת הודעה כזאת על ידי הממשלה הבלגית תחול {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} על שטחי הארץ הנקובים בהודעה אך לא לפני תאריך כניסתה לתקפה לגבי אותה מדינה מתקשרת.
{{ח:תת|(2)}} מדינה מתקשרת שמסרה הצהרה לפי סעיף קטן (1) לסעיף זה המחילה את {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} על שטח ארץ שליחסיו הבין־לאומיים היא אחראית רשאית בכל עת לאחר מכן להצהיר, בהודעה אל הממשלה הבלגית, {{ח:פנימי|תוספת|שהאמנה}} תחדל לחול על אותו שטח ארץ. הסתלקות כזאת תהיה לבת פעל שנה אחת אחרי התאריך שבו קיבלה הממשלה הבלגית הודעה על כך.
{{ח:תת|(3)}} ממשלת בלגיה תודיע בצינורות הדיפלומטיים לכל המדינות החותמות והמצטרפות על כל הודעה שקיבלה לפי סעיף זה.
סעיף 15

כל מדינה מתקשרת רשאית, שלוש שנים אחרי כניסת האמנה לתקפה לגביה או בכל עת לאחר מכן, לבקש שתכונס ועידה על מנת לדון בשאלת תיקונים לאמנה.
כל מדינה מתקשרת האומרת להשתמש בזכות זו תודיע על כך לממשלה הבלגית, וזו תכנס את הועידה תוך ששה חדשים מקבלת ההודעה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מדינה מתקשרת רשאית, שלוש שנים אחרי כניסת {{ח:פנימי|תוספת|האמנה}} לתקפה לגביה או בכל עת לאחר מכן, לבקש שתכונס ועידה על מנת לדון בשאלת תיקונים {{ח:פנימי|תוספת|לאמנה}}.
{{ח:ת}} כל מדינה מתקשרת האומרת להשתמש בזכות זו תודיע על כך לממשלה הבלגית, וזו תכנס את הועידה תוך ששה חדשים מקבלת ההודעה.
סעיף 16

לגבי היחסים שבן המדינות המאשררות אמנה זו או מצטרפות אליה, תהא אמנה זו מחליפה ומבטלת את האמנה הבין־לאומית לאיחוד כללים מסויימים בדבר הגבלת אחריותם של בעל אניות המפליגות בים, שנחתמה בבריסל ביום 25 באוגוסט 1924.
ולראיה חתמו על אמנה זו הצירים המוסמכים שהוסמכו לכך כהלכה.
נעשתה בבריסל היום, עשרה באוקטובר 1957, בשפה הצרפתית ובשפה האנגלית, ודין מקור שווה לשני הנוסחים; היא נערכה בטופס יחיד שיישאר מופקד בארכיוני הממשלה הבלגית, וזו תוציא העתקים מאומתים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לגבי היחסים שבן המדינות המאשררות {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} או מצטרפות אליה, תהא {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} מחליפה ומבטלת את האמנה הבין־לאומית לאיחוד כללים מסויימים בדבר הגבלת אחריותם של בעל אניות המפליגות בים, שנחתמה בבריסל ביום 25 באוגוסט 1924.
{{ח:ת}} ולראיה חתמו על {{ח:פנימי|תוספת|אמנה זו}} הצירים המוסמכים שהוסמכו לכך כהלכה.
{{ח:ת}} נעשתה בבריסל היום, עשרה באוקטובר 1957, בשפה הצרפתית ובשפה האנגלית, ודין מקור שווה לשני הנוסחים; היא נערכה בטופס יחיד שיישאר מופקד בארכיוני הממשלה הבלגית, וזו תוציא העתקים מאומתים.