תוכן החוק
1הגדרת הסכם קיבוציתיקונים: תשע״ד
הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בעניני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מענינים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעבידים לבין ארגון עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בעניני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי עבודה, יחסי עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מענינים אלה.2סוגי הסכמים קיבוצייםתיקונים: תשע״ד
שני סוגים בהסכמים קיבוציים:
(1)הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעסיק מסויים – בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;
(2)הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שני סוגים בהסכמים קיבוציים:
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעסיק מסויים – בין מעסיק או ארגון מעבידים המייצג את המעסיק לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;
{{ח:תת|(2)}} הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון מעבידים שבהם, הכל לפי הענין.3ארגון יציג לגבי הסכם קיבוצי מיוחד
ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי מיוחד הוא ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם, או שהוא מייצגם לענין אותו הסכם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש כלל העובדים שעליהם יחול ההסכם.4ארגון יציג לענין הסכם קיבוצי כללי
ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי כללי הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ארגון יציג של עובדים לענין הסכם קיבוצי כללי הוא ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם.5שינוי ביציגות אינו פוגע בהסכם
נעשה הסכם קיבוצי, יראוהו כבר־תוקף אף אם תוך תקופת תקפו איבד ארגון עובדים את התכונות העושות אותו ארגון יציג לפי הסעיפים 3 או 4.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעשה הסכם קיבוצי, יראוהו כבר־תוקף אף אם תוך תקופת תקפו איבד ארגון עובדים את התכונות העושות אותו ארגון יציג לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}.6סתימת טענת כשרות לאחר חתימה
טענה שארגון עובדים בעל הסכם קיבוצי לא היה בשעת עשייתו של ההסכם ארגון עובדים יציג לענין אותו הסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון עובדים אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טענה שארגון עובדים בעל הסכם קיבוצי לא היה בשעת עשייתו של ההסכם ארגון עובדים יציג לענין אותו הסכם לא תישמע אלא מטעם ארגון עובדים אחר.7הסכם קיבוצי חייב בכתב
הסכם קיבוצי יהיה בכתב והוא הדין לכל שינוי בו או להארכתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי יהיה בכתב והוא הדין לכל שינוי בו או להארכתו.8הסכם קיבוצי בדרך הצטרפות
מותר לעשות הסכם קיבוצי מיוחד גם בדרכים אלה:
(1)חתימה על כתב הצטרפות לכללים שהוסכם עליהם בין ארגון עובדים ובין ארגון מעבידים בענינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי;
(2)חתימה על כתב הצטרפות להסכם קיבוצי מיוחד קיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר לעשות הסכם קיבוצי מיוחד גם בדרכים אלה:
{{ח:תת|(1)}} חתימה על כתב הצטרפות לכללים שהוסכם עליהם בין ארגון עובדים ובין ארגון מעבידים בענינים העשויים להיות נושא להסכם קיבוצי;
{{ח:תת|(2)}} חתימה על כתב הצטרפות להסכם קיבוצי מיוחד קיים.9פטור ממס בולים
הסכם קיבוצי, וכן הסכם המשנה או המאריך הסכם קיבוצי, פטורים ממס בולים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי, וכן הסכם המשנה או המאריך הסכם קיבוצי, פטורים ממס בולים.10רישוםתיקונים: תשל״ו־3
(א)תוך חדשיים מתאריך החתימה יוגש, באופן שנקבע בתקנות, לשר העבודה, או למי שנתמנה לכך על־ידיו, העתק של כל הסכם קיבוצי, של כללים מוסכמים וכתב הצטרפות כאמור בסעיף 8, לשם רישום; הוא הדין לגבי כתב שינוי, ביטול או הארכה של המסמכים האמורים.
(ב)החובה להגיש מסמך בר־רישום כאמור בסעיף קטן (א) תחול על כל אחד מהצדדים לו; הגישו אחד מהם – פטורים האחרים.
(ג)הממונה הראשי על יחסי עבודה לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957, רשאי להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (א) או בסעיף 10ב(א) אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
(ד)שר העבודה יפרסם, בדרך שתיקבע בתקנות, הודעה על דבר הגשת מסמך בר־רישום כאמור לרישום.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי״ז–1957.
הצג הפניות חיצוניות
- חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957 → חוק יישוב סכסוכי עבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תוך חדשיים מתאריך החתימה יוגש, באופן שנקבע בתקנות, לשר העבודה, או למי שנתמנה לכך על־ידיו, העתק של כל הסכם קיבוצי, של כללים מוסכמים וכתב הצטרפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, לשם רישום; הוא הדין לגבי כתב שינוי, ביטול או הארכה של המסמכים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} החובה להגיש מסמך בר־רישום כאמור בסעיף קטן (א) תחול על כל אחד מהצדדים לו; הגישו אחד מהם – פטורים האחרים.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה הראשי על יחסי עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957}}, רשאי להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (א) או {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב(א)}} אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה יפרסם, בדרך שתיקבע בתקנות, הודעה על דבר הגשת מסמך בר־רישום כאמור לרישום.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)|תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי״ז–1957}}.}}10אעיוןתיקונים: תשל״ה־2, תשל״ו־3
כל אדם רשאי לעיין בהסכם קיבוצי שנרשם לפי סעיף 10 או בהסדר שנמסרה עליו הודעה כאמור בסעיף 10ב.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם רשאי לעיין בהסכם קיבוצי שנרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} או בהסדר שנמסרה עליו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}.10בחובת הודעהתיקונים: תשל״ו־3, תשע״ד
(א)מעסיק בשירות ציבורי המעסיק מאה עובדים או יותר חייב להודיע לשר העבודה או למי שהוא מינה לכך על כל הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום לפי סעיף 10, שענינו שכר עבודה או תנאים סוציאליים של כל עובדיו או סוג מהם, תוך חדשיים מיום חתימת ההסדר.
(ב)שר העבודה רשאי לפטור בצו, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים או בלא תנאים, מעסיק או סוג מעסיקים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), בין בדרך כלל ובין לגבי הסדר מסויים או סוג הסדרים.
(ג)”שירות ציבורי“, לענין סעיף זה –
(1)גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1) עד (5) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב];
(2)תאגיד שהוקם או שהוכר בחוק שנתייחד לו;
(3)תאגיד שניהול עסקיו נתון לפיקוח או לביקורת על פי חוק שנתייחד לעסקים מהסוג שהוא מנהל.
(ד)שר העבודה יקבע בתקנות לענין ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) את דרכי מסירתה, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.
(ה)המפר הוראה מהוראות סעיף זה או צו לפיו, דינו – קנס 10,000 לירות.
(ו)בעבירה לפי סעיף קטן (ה) יהא אחראי גם מי שבתוקף תפקידו כמנהל או כעובד בכיר היה אחראי למילוי הוראות סעיף זה או צו לפיו, ובאין מנהל או עובד בכיר כאמור – מי שחתם על ההסדר בשם השירות הציבורי, והכל – זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת העבירה או שהעבירה נעברה עקב גורם שאינו בשליטתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום), תשל״ז–1977.
הצג הפניות חיצוניות
- בפסקאות (1) עד (5) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק בשירות ציבורי המעסיק מאה עובדים או יותר חייב להודיע לשר העבודה או למי שהוא מינה לכך על כל הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, שענינו שכר עבודה או תנאים סוציאליים של כל עובדיו או סוג מהם, תוך חדשיים מיום חתימת ההסדר.
{{ח:תת|(ב)}} שר העבודה רשאי לפטור בצו, באישור ועדת העבודה של הכנסת, בתנאים או בלא תנאים, מעסיק או סוג מעסיקים מתחולת הוראות סעיף קטן (א), בין בדרך כלל ובין לגבי הסדר מסויים או סוג הסדרים.
{{ח:תת|(ג)}} ”שירות ציבורי“, לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בפסקאות (1) עד (5) לסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}};
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהוקם או שהוכר בחוק שנתייחד לו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שניהול עסקיו נתון לפיקוח או לביקורת על פי חוק שנתייחד לעסקים מהסוג שהוא מנהל.
{{ח:תת|(ד)}} שר העבודה יקבע בתקנות לענין ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) את דרכי מסירתה, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תת|(ה)}} המפר הוראה מהוראות סעיף זה או צו לפיו, דינו – קנס 10,000 לירות.
{{ח:תת|(ו)}} בעבירה לפי סעיף קטן (ה) יהא אחראי גם מי שבתוקף תפקידו כמנהל או כעובד בכיר היה אחראי למילוי הוראות סעיף זה או צו לפיו, ובאין מנהל או עובד בכיר כאמור – מי שחתם על ההסדר בשם השירות הציבורי, והכל – זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת העבירה או שהעבירה נעברה עקב גורם שאינו בשליטתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)|תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר־רישום), תשל״ז–1977}}.}}11תחילתו של הסכם
תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע – מיום חתימתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע – מיום חתימתו.12הסכם לתקופה מסויימת והסכם לתקופה בלתי מסויימת
הסכם קיבוצי יכול שיהיה לתקופה מסויימת הקבועה בו או לתקופה בלתי מסויימת או מקצתו כך ומקצתו כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי יכול שיהיה לתקופה מסויימת הקבועה בו או לתקופה בלתי מסויימת או מקצתו כך ומקצתו כך.13תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת
הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר־תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת; המועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם, ובאין קביעה בהסכם – שני חדשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי לתקופה מסויימת שתמה תקופת תקפו, ואחד מבעלי ההסכם לא הודיע לצד השני במועד הנכון ובכתב על גמר תקפו, יוסיף להיות בר־תוקף בתורת הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת; המועד להודעת גמר הוא כקבוע בהסכם, ובאין קביעה בהסכם – שני חדשים לפחות לפני תום תקפו של ההסכם.14תקופת תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת
הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, רשאי כל צד לבטלו במתן הודעה מוקדמת על כך לצד השני במועד הקבוע לכך בהסכם, ואם אין קביעה בהסכם, שני חדשים לפחות לפני יום הביטול, ואולם תקפו של הסכם קיבוצי שנעשה לכתחילה לתקופה בלתי מסויימת הוא לפחות שנה אחת.15היקפו של הסכם קיבוצי מיוחדתיקונים: תשע״ד
הסכם קיבוצי מיוחד חל על –
(1)בעלי ההסכם;
(2)המעסיקים המיוצגים, לענין אותו הסכם, על ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם;
(3)כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועסקים על ידי מעסיק שהוא בעל ההסכם או שהוא מיוצג כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי מיוחד חל על –
{{ח:תת|(1)}} בעלי ההסכם;
{{ח:תת|(2)}} המעסיקים המיוצגים, לענין אותו הסכם, על ידי ארגון מעבידים שהוא בעל ההסכם;
{{ח:תת|(3)}} כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם, המועסקים על ידי מעסיק שהוא בעל ההסכם או שהוא מיוצג כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.16היקפו של הסכם קיבוצי כלליתיקונים: תשע״ד
הסכם קיבוצי כללי חל על –
(1)בעלי ההסכם;
(2)המעבידים , בענפים או בשטח הכלולים בהסכם, שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם, או שנעשו לחברים תוך תקופת תקפו של ההסכם, חוץ מחברים שהוצאו מכלל ההסכם במפורש;
(3)כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם המועסקים, על ידי מעסיק כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(קרי: המעסיקים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכם קיבוצי כללי חל על –
{{ח:תת|(1)}} בעלי ההסכם;
{{ח:תת|(2)}} המעבידים {{ח:הערה|(קרי: המעסיקים)}}, בענפים או בשטח הכלולים בהסכם, שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם, או שנעשו לחברים תוך תקופת תקפו של ההסכם, חוץ מחברים שהוצאו מכלל ההסכם במפורש;
{{ח:תת|(3)}} כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם המועסקים, על ידי מעסיק כאמור בפסקה (2), במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם.17הוכחת חברות בארגון
לענין סעיף 16 יהא אישור של ארגון עובדים או מעבידים בכתב, כי פלוני הוא חבר בו, או שהיה חבר בו בזמן פלוני, הוכחה מספקת לחברותו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} יהא אישור של ארגון עובדים או מעבידים בכתב, כי פלוני הוא חבר בו, או שהיה חבר בו בזמן פלוני, הוכחה מספקת לחברותו.18שינוי מעסיקיםתיקונים: תשע״ד
עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, יראו את המעסיק החדש כמעסיק שעליו חל ההסכם הקיבוצי.19זכויות וחובות של עובד ומעסיקתיקונים: תשע״ד
הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה, וחובות אישיות המוטלות לפי אותן הוראות על עובד ומעסיק וזכויות המוקנות להם (להלן – הוראות אישיות), יראו אותן כחוזה עבודה בין כל מעסיק וכל עובד שעליהם חל ההסכם, ותקפן אף לאחר פקיעת תקפו של ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין; השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית.20איסור לוותר על זכויות
זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכויות המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור.21שמירת זכויות
זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכויות עובד הקבועות בחוק יכול הסכם קיבוצי להוסיף עליהן אך לא לגרוע מהן.22חוזה עבודה והסכם קיבוצי
הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה – ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה; היה השינוי לטובת העובד, עדיפה ההוראה בחוזה העבודה, אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראה בחוזה עבודה שהיא שונה מהוראה אישית שבהסכם קיבוצי החל על בעלי החוזה – ההוראה שבהסכם הקיבוצי עדיפה; היה השינוי לטובת העובד, עדיפה ההוראה בחוזה העבודה, אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי.23סתירה בין הסכמים
היו חלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר הוראה שהיא לטובת העובד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היו חלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחד, הולכים אחר הוראה שהיא לטובת העובד.24פיצויים
על אף. כל דין לא יהיה ארגון עובדים או ארגון מעבידים חייב בפיצויים על הפרת חובותיו לפי הסכם קיבוצי, אלא במידה שהתחייב בהם במפורש בהסכם קיבוצי כללי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף. כל דין לא יהיה ארגון עובדים או ארגון מעבידים חייב בפיצויים על הפרת חובותיו לפי הסכם קיבוצי, אלא במידה שהתחייב בהם במפורש בהסכם קיבוצי כללי.25הסמכות להרחיב הסכם קיבוציתיקונים: תשע״ד
שר העבודה רשאי, ביזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן – צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר העבודה רשאי, ביזמתו הוא או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי (להלן – צו הרחבה), אם לדעתו נכון לעשות כן בשים לב למספר העובדים והמעסיקים, שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה; השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תקפו במתן צו הרחבה.26הנוהל במתן צותיקונים: תשל״ה־2
לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה – רשאי כל מעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה), תשל״ה–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה – רשאי כל מעונין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה)|תקנות הסכמים קיבוציים (הנוהל במתן צו הרחבה), תשל״ה–1975}}.}}26אהוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורףתיקונים: תשפ״ד־2, תשפ״ה, תשפ״ו
(א)בסעיף זה –
”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
”הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף“ – הסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור בסעיף 1, נובעים בעיקרם מהמצב המיוחד בעורף שעליו הוכרז בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובכלל זה מההוראות שניתנו לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית או משירות מילואים בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951.
(ב)על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 26 ו־34, שוכנע שר העבודה כי הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ויש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו, יחולו הוראות אלה:
(1)הודעת שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם (בסעיף זה – הודעה) תפורסם ברשומות; בהודעה יצוין כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, וכי שר העבודה שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה כאמור בפסקה (2);
(2)ערר כמשמעותו בסעיף 26 על מתן צו ההרחבה יוגש לשר העבודה, באופן מקוון, לא יאוחר מארבעה מיום פרסום ההודעה של שר העבודה לפי פסקה (1) ברשומות, או במועד מאוחר יותר שציין שר העבודה בהודעה;
(3)שר העבודה רשאי לתת את צו ההרחבה אף אם טרם חלף חודש מיום פרסום ההודעה ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהיום האמור.
(ג)על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 10 ו־34 לעניין הגשת הסכם קיבוצי לרישום, פורסמה הודעה של שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לפי סעיף קטן (ב)(1), יחולו הוראות אלה:
(1)טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6, הנוגעת להסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, תוגש במועד שלא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (ב)(2) ותוכרע לפני מתן צו הרחבה כאמור;
(2)רישום ההסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו הרחבה לגביו, אם ניתן.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד תום שלושה חודשים מסיומו של המצב המיוחד בעורף):
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ג
- סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 9ד
- חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד תום שלושה חודשים מסיומו של המצב המיוחד בעורף):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית}} מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף“ – הסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, נובעים בעיקרם מהמצב המיוחד בעורף שעליו הוכרז בהכרזה על מצב מיוחד בעורף, ובכלל זה מההוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ד|סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית}} או משירות מילואים בתקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק ההתגוננות האזרחית“ – {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34}}, שוכנע שר העבודה כי הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ויש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הודעת שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם (בסעיף זה – הודעה) תפורסם ברשומות;
בהודעה יצוין כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, וכי שר העבודה שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(2)}} ערר כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}} על מתן צו ההרחבה יוגש לשר העבודה, באופן מקוון, לא יאוחר מארבעה מיום פרסום ההודעה של שר העבודה לפי פסקה (1) ברשומות, או במועד מאוחר יותר שציין שר העבודה בהודעה;
{{ח:תתת|(3)}} שר העבודה רשאי לתת את צו ההרחבה אף אם טרם חלף חודש מיום פרסום ההודעה ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהיום האמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34}} לעניין הגשת הסכם קיבוצי לרישום, פורסמה הודעה של שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לפי סעיף קטן (ב)(1), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טענת כשרות של ארגון עובדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, הנוגעת להסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף, תוגש במועד שלא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (ב)(2) ותוכרע לפני מתן צו הרחבה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} רישום ההסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל המצב המיוחד בעורף ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו הרחבה לגביו, אם ניתן.27תנאים למתן צו הרחבהתיקונים: תשל״ה־2, תשע״ד
לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם קויימו תנאים אלה:
(1)הוראות ההסכם הקיבוצי הנדון שהן נושא לצו ההרחבה אינן פוגעות בזכות אדם לעבודה עקב חברותו או אי־חברותו בארגון עובדים;
(2)ההוראות בהסכם הקיבוצי שהן נושא לצו ההרחבה אינן בסתירה לאמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה אותה;
(3)המועצה ליחסי עבודה הפועלת מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957 (להלן – המועצה), דנה בענין וחוות דעתה הובאה לפני שר העבודה, המועצה רשאית לאצול סמכותה לפי פסקה זו לועדה מבין חבריה ובה נציגי עובדים ונציגי מעסיקים שווה בשווה.
(4)שר העבודה החליט בערר שהוגש לפי סעיף 26.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957 → חוק יישוב סכסוכי עבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם קויימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוראות ההסכם הקיבוצי הנדון שהן נושא לצו ההרחבה אינן פוגעות בזכות אדם לעבודה עקב חברותו או אי־חברותו בארגון עובדים;
{{ח:תת|(2)}} ההוראות בהסכם הקיבוצי שהן נושא לצו ההרחבה אינן בסתירה לאמנת עבודה בינלאומית שישראל אישרה אותה;
{{ח:תת|(3)}} המועצה ליחסי עבודה הפועלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי״ז–1957}} (להלן – המועצה), דנה בענין וחוות דעתה הובאה לפני שר העבודה, המועצה רשאית לאצול סמכותה לפי פסקה זו לועדה מבין חבריה ובה נציגי עובדים ונציגי מעסיקים שווה בשווה.
{{ח:תת|(4)}} שר העבודה החליט בערר שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.28צו הרחבהתיקונים: תשל״ה־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תשע״ד, תשפ״ד
(א)צו הרחבה יפורסם ברשומות ויפורטו בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו.
(ב)בצו הרחבה אפשר לקבוע כי תחילתו – לגבי הוראות כמפורט להלן – תקדם לתאריך פרסומו עד ליום תחילתן של הוראות ההסכם שהורחבו בו:
(1)הוראה של הסכם קיבוצי כללי שענינה אחד מאלה:
(א)תוספת יוקר;
(ב)פיצוי בעד התייקרות;
(ג)שכר מינימום.
(2)הוראה של הסכם קיבוצי כללי החל על כמה ענפים, שלדעת שר העבודה והרווחה יש הצדקה לקבוע שתחילתה תהיה למפרע, בשים לב למספר בעלי ההסכם ולאופיה של ההוראה.
(ג)פורסם צו הרחבה עם תחילה למפרע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המעסיק לשלם את ההפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הצו, בשיעורים חדשיים שווים ורצופים שמספרם כמספר החדשים שחלפו מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו, ולענין זה יראו חלק מחודש כחודש שלם, השיעור החדשי הראשון ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד החודש שבו פורסם הצו האמור, או כעבור עשרה ימים מיום פרסומו, לפי המאוחר; כל שיעור חדשי שלאחריו ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד אותו חודש; כל שיעור כאמור וכן ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן (ד), שלא שולמו עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו יש לשלמו כאמור, יראו כשכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
(ד)להפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, לגבי התקופה שמיום תחילתו של צו ההרחבה עד היום שבו שולמו ההפרשים או שבו יש לשלמם לפי סעיף קטן (ג), לפי המוקדם, ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; סעיף קטן זה לא יחול לגבי הפרשים שעל פי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו, יש לשלמם למפרע ללא הפרשי הצמדה או ריבית, לפי הענין.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958 → חוק הגנת השכר
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- החוק האמור → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צו הרחבה יפורסם ברשומות ויפורטו בו ההוראות שהורחבו וסוגי העובדים והמעסיקים שעליהם חל הצו.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרחבה אפשר לקבוע כי תחילתו – לגבי הוראות כמפורט להלן – תקדם לתאריך פרסומו עד ליום תחילתן של הוראות ההסכם שהורחבו בו:
{{ח:תתת|(1)}} הוראה של הסכם קיבוצי כללי שענינה אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תוספת יוקר;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיצוי בעד התייקרות;
{{ח:תתתת|(ג)}} שכר מינימום.
{{ח:תתת|(2)}} הוראה של הסכם קיבוצי כללי החל על כמה ענפים, שלדעת שר העבודה והרווחה יש הצדקה לקבוע שתחילתה תהיה למפרע, בשים לב למספר בעלי ההסכם ולאופיה של ההוראה.
{{ח:תת|(ג)}} פורסם צו הרחבה עם תחילה למפרע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המעסיק לשלם את ההפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הצו, בשיעורים חדשיים שווים ורצופים שמספרם כמספר החדשים שחלפו מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו, ולענין זה יראו חלק מחודש כחודש שלם, השיעור החדשי הראשון ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד החודש שבו פורסם הצו האמור, או כעבור עשרה ימים מיום פרסומו, לפי המאוחר; כל שיעור חדשי שלאחריו ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד אותו חודש; כל שיעור כאמור וכן ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן (ד), שלא שולמו עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו יש לשלמו כאמור, יראו כשכר מולן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ד)}} להפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) תתווסף ריבית שקלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לגבי התקופה שמיום תחילתו של צו ההרחבה עד היום שבו שולמו ההפרשים או שבו יש לשלמם לפי סעיף קטן (ג), לפי המוקדם, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; סעיף קטן זה לא יחול לגבי הפרשים שעל פי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו, יש לשלמם למפרע ללא הפרשי הצמדה או ריבית, לפי הענין.29חזקת תוקף
פורסם צו הרחבה כאמור אין עוררים על תקפו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פורסם צו הרחבה כאמור אין עוררים על תקפו.30פעולת צו הרחבהתיקונים: תשע״ד
(א)ניתן צו הרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים.
(ב)אין הוראות סעיף קטן (א) גורעות מזכותו של עובד על פי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו הרחבה, יהיו הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו חלות על כל העובדים ועל כל המעסיקים, שעליהם חל הצו, ויראו אותן כחלק מחוזה עבודה שבין אותם עובדים לבין אותם מעסיקים.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף קטן (א) גורעות מזכותו של עובד על פי הוראה בחוזה עבודה או בהסכם קיבוצי המעניקה תנאים טובים יותר.31בטילותו של צו הרחבה
תם תקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תם תקפו של הסכם קיבוצי, שעל הוראותיו ניתן צו הרחבה, בטל צו ההרחבה והודעה על כך תפורסם ברשומות.32ביטולו של צו הרחבה
ראה שר העבודה שהנסיבות האמורות בסעיף 25 אינן קיימות עוד, רשאי הוא לאחר התייעצות במועצה וכן בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר, לבטל את צו ההרחבה והודעה על הביטול ועל תאריכו תפורסם ברשומות, ובלבד שתאריך הביטול לא יקדם לתאריך הפרסום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה שר העבודה שהנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}} אינן קיימות עוד, רשאי הוא לאחר התייעצות במועצה וכן בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר, לבטל את צו ההרחבה והודעה על הביטול ועל תאריכו תפורסם ברשומות, ובלבד שתאריך הביטול לא יקדם לתאריך הפרסום.33המשך תקפן של הוראות אישיות
בטל צו הרחבה מכוח סעיף 31 או בוטל מכוח סעיף 32, מוסיפות ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לעמוד בתקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בהיות הצו בתקפו, כל עוד לא שונו או לא בוטלו בחוזי עבודה חדשים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטל צו הרחבה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} או בוטל מכוח {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, מוסיפות ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לעמוד בתקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בהיות הצו בתקפו, כל עוד לא שונו או לא בוטלו בחוזי עבודה חדשים.33אועדת פיקוחתיקונים: תשל״ו
לענין כל הסכם קיבוצי כללי שניתן לגביו צו הרחבה רשאי שר העבודה למנות ועדת פיקוח של שלושה:
(1)נציג שר העבודה, והוא יהיה יושב ראש;
(2)חבר שהמליץ עליו ארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי שהורחב;
(3)חבר שהמליץ עליו ארגון המעבידים החתום על ההסכם האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין כל הסכם קיבוצי כללי שניתן לגביו צו הרחבה רשאי שר העבודה למנות ועדת פיקוח של שלושה:
{{ח:תת|(1)}} נציג שר העבודה, והוא יהיה יושב ראש;
{{ח:תת|(2)}} חבר שהמליץ עליו ארגון העובדים החתום על ההסכם הקיבוצי שהורחב;
{{ח:תת|(3)}} חבר שהמליץ עליו ארגון המעבידים החתום על ההסכם האמור.33ברישום ופרסוםתיקונים: תשל״ו
ועדת פיקוח תנהל רישום של המפעלים שעליהם חל צו ההרחבה ותפרסם את רשימת המפעלים בדרך שיורה שר העבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדת פיקוח תנהל רישום של המפעלים שעליהם חל צו ההרחבה ותפרסם את רשימת המפעלים בדרך שיורה שר העבודה.33גתחולת צו הרחבה על מפעל ופיקוח על ביצועותיקונים: תשל״ו
(א)מי שהסמיכו שר העבודה להיות מפקח רשאי לדרוש מכל מפעל מידע כדי לברר אם חל על המפעל צו הרחבה ואם מתקיימות הוראות הצו במפעל, וכן רשאי הוא, לאותה מטרה, ולאחר מתן הודעה מוקדמת, להיכנס לכל מפעל, לחקור את בעליו, מנהליו ואת העובדים בו ולבדוק את ספרי המפעל ומסמכיו הנוגעים לעובדים במפעל.
(ב)לא יגלה מפקח כל דבר שהגיע לידיעתו בתוקף תפקידו לפי סעיף קטן (א) אלא תוך מילוי חובה המוטלת עליו לפי דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו שר העבודה להיות מפקח רשאי לדרוש מכל מפעל מידע כדי לברר אם חל על המפעל צו הרחבה ואם מתקיימות הוראות הצו במפעל, וכן רשאי הוא, לאותה מטרה, ולאחר מתן הודעה מוקדמת, להיכנס לכל מפעל, לחקור את בעליו, מנהליו ואת העובדים בו ולבדוק את ספרי המפעל ומסמכיו הנוגעים לעובדים במפעל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה מפקח כל דבר שהגיע לידיעתו בתוקף תפקידו לפי סעיף קטן (א) אלא תוך מילוי חובה המוטלת עליו לפי דין.33דסמכות בית הדיןתיקונים: תשל״ו, תשע״ד
לבית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 (להלן – בית הדין), הסמכות היחודית לפסוק אם חל צו הרחבה על מפעל וכן בתובענה של עובד, מעסיק או מפקח בכל ענין הנובע מהוראות סעיפים 33ב ו־33ג.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין האזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}} (להלן – בית הדין), הסמכות היחודית לפסוק אם חל צו הרחבה על מפעל וכן בתובענה של עובד, מעסיק או מפקח בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ב|סעיפים 33ב}} {{ח:פנימי|סעיף 33ג|ו־33ג}}.33ההוראות בדבר הליכים ליישוב חילוקי דעותתיקונים: תשי״ז, תשע״ד
נקבעו בהסכם קיבוצי שניתן לגביו צו הרחבה הליכים ליישוב חילוקי דעות, רשאי שר העבודה לקבוע לגבי ההוראות שהורחבו, כולן או מקצתן, כי לענין המפעלים שעליהם חל הצו –
(1)ועדת הפיקוח תשמש כגוף ליישוב חילוקי דעות כאמור במקום גוף שנקבע בהסכם הקיבוצי, וכי יחולו הליכים שונים מההליכים שנקבעו בהסכם הקיבוצי;
(2)זכות או חובה של עובד או מעסיק, אשר לפי הוראה שהורחבה היא מותנית בהסכמת ארגון עובדים או ארגון מעבידים, תהא מותנית בהסכמת המעסיק או ועד העובדים במקום העבודה, לפי הענין, ואם לא היה במקום העבודה ועד עובדים – בהסכמה בין העובד והמעסיק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבעו בהסכם קיבוצי שניתן לגביו צו הרחבה הליכים ליישוב חילוקי דעות, רשאי שר העבודה לקבוע לגבי ההוראות שהורחבו, כולן או מקצתן, כי לענין המפעלים שעליהם חל הצו –
{{ח:תת|(1)}} ועדת הפיקוח תשמש כגוף ליישוב חילוקי דעות כאמור במקום גוף שנקבע בהסכם הקיבוצי, וכי יחולו הליכים שונים מההליכים שנקבעו בהסכם הקיבוצי;
{{ח:תת|(2)}} זכות או חובה של עובד או מעסיק, אשר לפי הוראה שהורחבה היא מותנית בהסכמת ארגון עובדים או ארגון מעבידים, תהא מותנית בהסכמת המעסיק או ועד העובדים במקום העבודה, לפי הענין, ואם לא היה במקום העבודה ועד עובדים – בהסכמה בין העובד והמעסיק.33וסמכויות ועדת פיקוחתיקונים: תשל״ו
סמכויותיה של ועדת פיקוח לענין יישוב חילוקי דעות, סדרי הדין בפניה ודין החלטתה יהיו כשל הגוף שהיא באה להחליף כאמור בסעיף 33ה, ואם החליפה מספר גופים כאמור – כשל הגוף הפוסק אחרון ביניהם, והכל בשינויים המחוייבים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סמכויותיה של ועדת פיקוח לענין יישוב חילוקי דעות, סדרי הדין בפניה ודין החלטתה יהיו כשל הגוף שהיא באה להחליף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33ה|בסעיף 33ה}}, ואם החליפה מספר גופים כאמור – כשל הגוף הפוסק אחרון ביניהם, והכל בשינויים המחוייבים.33זדמי טיפול ארגוני־מקצועי לארגון מעבידיםתיקונים: תשל״ו, תשע״ד
(א)שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעסיק שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני־מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעסיקים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעסיקים מסויימים, למעט מפעל או מעסיק שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעסיקים אשר נקבע בתקנות כאמור.
(ב)לבית הדין הסמכות היחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן (א).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני־מקצועי לארגון מעבידים), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעסיק שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני־מקצועי לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי שהורחב, הכל בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יכול שיחולו לגבי סוגי מעסיקים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעסיקים מסויימים, למעט מפעל או מעסיק שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעסיקים אשר נקבע בתקנות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים)|תקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני־מקצועי לארגון מעבידים), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לבית הדין הסמכות היחודית לפסוק בחילוקי דעות הנובעים מהוראות סעיף קטן (א).33חהזכות לפעילות או לחברות בועד עובדים או בארגון עובדיםתיקונים: תשס״א
לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם.33ח1התארגנות ראשונית – חובת ניהול משא ומתן עם ארגון עובדים יציגתיקונים: תשס״ט־2, תשע״ד
(א)מעסיק חייב לנהל משא ומתן בענינים המנויים בסעיף 1, עם ארגון עובדים יציג לפי סעיף 3, בהתארגנות ראשונית אצלו; אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית.
(ב)בסעיף זה, ”התארגנות ראשונית“ – התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי סעיף 3, אצל המעסיק.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק חייב לנהל משא ומתן בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, עם ארגון עובדים יציג לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, בהתארגנות ראשונית אצלו; אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לחייב מעסיק לחתום על הסכם קיבוצי עם ארגון עובדים בהתארגנות ראשונית.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”התארגנות ראשונית“ – התארגנות של ארגון עובדים שהפך ליציג לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, אצל המעסיק.33טאיסור מניעת כניסהתיקונים: תשס״א, תשע״ד
מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור בסעיף 33ח ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33ח|בסעיף 33ח}} ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט.33יאיסור פגיעה בעובד לענין חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדיםתיקונים: תשס״א, תשע״ד
(א)מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1)חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
(2)פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3)הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים:
(4)חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים: לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת:
(5)פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
(ב)בסעיף זה, ”תנאי עבודה“ – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברותו או פעילותו בארגון עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
{{ח:תתת|(3)}} הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים:
{{ח:תתת|(4)}} חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים: לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת:
{{ח:תתת|(5)}} פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תנאי עבודה“ – לרבות קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה.33יאסמכויות שיפוט ותרופותתיקונים: תשס״א, תשס״ט, תשע״ד
(א)לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו־33י והוא רשאי –
(1)ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970;
(2)לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
(ב)מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה.
(2)אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.
(3)בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעביד, בשל הפרת הוראות סעיף 33י כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
(4)בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 33יד, רשאי בית משפט או בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
(5)הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש יולי 2009.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970 → חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) #סעיף 3
- בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006 → חוק תובענות ייצוגיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ט|סעיפים 33ט}} {{ח:פנימי|סעיף 33י|ו־33י}} והוא רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)#סעיף 3|בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970}};
{{ח:תתת|(2)}} לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ט|סעיפים 33ט}} {{ח:פנימי|סעיף 33י|או 33י}}, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}.
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעביד, בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33י|סעיף 33י}} כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו.
{{ח:תתת|(4)}} בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 33יד|סעיף 33יד}}, רשאי בית משפט או בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעביד, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם בחודש יולי 2009.33יבזכות תביעהתיקונים: תשס״א
תובענות בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו־33י יכול שיוגשו בידי –
(1)העובד או דורש העבודה;
(2)ארגון עובדים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענות בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ט|סעיפים 33ט}} {{ח:פנימי|סעיף 33י|ו־33י}} יכול שיוגשו בידי –
{{ח:תת|(1)}} העובד או דורש העבודה;
{{ח:תת|(2)}} ארגון עובדים.33יגהתיישנותתיקונים: תשס״א, תשס״ט
לא ייזקק בית דין אזורי לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו־33י לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ייזקק בית דין אזורי לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33ט|סעיפים 33ט}} {{ח:פנימי|סעיף 33י|ו־33י}} לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.33ידעונשיןתיקונים: תשס״א, תשס״ט־2, תשע״ד
(א)הנמנע מקבלתו של אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטר עובד בשל אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים;
(2)הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים;
(3)הפסקת חברותו בארגון עובדים.
(ב)מעסיק העובר על הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ענפי תקף, שתחולתה הורחבה בצו הרחבה תקף לפי סעיף 25, והקובעת במפורש הוספה על שכר המינימום שנקבע בחוק שכר מינימום, התשמ״ו–1987, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
- בחוק שכר מינימום, התשמ״ו–1987 → חוק שכר מינימום
- בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנמנע מקבלתו של אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטר עובד בשל אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים;
{{ח:תתת|(2)}} הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים;
{{ח:תתת|(3)}} הפסקת חברותו בארגון עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} מעסיק העובר על הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ענפי תקף, שתחולתה הורחבה בצו הרחבה תקף לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, והקובעת במפורש הוספה על שכר המינימום שנקבע {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום, התשמ״ו–1987}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.33טודין המדינהתיקונים: תשס״א, תשע״ד
לענין סעיפים 33ח עד 33יד, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 33ח|סעיפים 33ח עד 33יד}}, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר.33טזאי תחולהתיקונים: תשס״א
סעיפים 33ח עד 33טו לא יחולו על מי שחל עליו איסור להתארגן על פי חוק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 33ח|סעיפים 33ח עד 33טו}} לא יחולו על מי שחל עליו איסור להתארגן על פי חוק.34ביצוע ותקנות
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אך לא יתקין שר העבודה תקנות לפי סעיף 26 אלא לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אך לא יתקין שר העבודה תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} אלא לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר.35הוראות מעבר
חוק זה אינו חל על הסכמים שנעשו לפני תחילתו, אך לא יפגע בתקפם של אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה אינו חל על הסכמים שנעשו לפני תחילתו, אך לא יפגע בתקפם של אלה.36תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום כ״ח באדר א׳ תשי״ז (1 במרס 1957).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום כ״ח באדר א׳ תשי״ז (1 במרס 1957).