תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות יסוד
1המטרה
חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים אחרים, להגדיל את הכנסות המדינה, ולהשיג יעדים כלכליים נוספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה קובע הסדרים לשעת החירום שבה מצוי משק המדינה, במטרה לצמצם את ההוצאות של הממשלה ושל גופים אחרים, להגדיל את הכנסות המדינה, ולהשיג יעדים כלכליים נוספים.2תוקף
(א)ענין שלגביו נקבעה הוראה בחוק זה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
(ב)פעולה לפי חוק זה לא תיחשב עבירה על הוראת דין, הוראת מינהל או תקנון או הפרתם, אי ציות לפסק דין או לפסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם או התחייבות אחרת, ולא תהווה עילה לתביעה משפטית, בין פלילית ובין אזרחית, או לתביעה אחרת.
(ג)בסעיף זה, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מעניינים אלה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ענין שלגביו נקבעה הוראה בחוק זה, לא תחול באותו ענין הוראה אחרת שנקבעה בדין, בהוראת מינהל, בהסכם, בצו הרחבה, בפסק דין או בפסק בוררות.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה לפי חוק זה לא תיחשב עבירה על הוראת דין, הוראת מינהל או תקנון או הפרתם, אי ציות לפסק דין או לפסק בוררות או הפרה של הוראה בהסכם או התחייבות אחרת, ולא תהווה עילה לתביעה משפטית, בין פלילית ובין אזרחית, או לתביעה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”הסכם“ – לרבות הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובד או מסדיר קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, יחסי עבודה או זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או חלק מעניינים אלה.פרק ב׳: שכר ותנאי עבודה
סימן א׳: פרשנות
3הגדרות
בפרק זה –
”גוף ציבורי“ –
(1)כל משרד ממשרדי הממשלה;
(2)כל גוף מתוקצב כמשמעותו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין סימן ג׳ – גם למעט בנק ישראל;
(3)תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
”עובד“ – לרבות חייל בשירות קבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;
”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;
”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין פרק זה, דרך כלל או לענין מסויים;
”התקופה הראשונה“ – החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1985;
”התקופה השניה“ – התקופה שמיום 1 באוקטובר 1985 עד יום 31 במרס 1986.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
- בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ –
{{ח:תתת|(1)}} כל משרד ממשרדי הממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} כל גוף מתוקצב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, למעט החברות הממשלתיות שהממשלה תקבע לענין זה בהודעה ברשומות, ולענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} – גם למעט בנק ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, שהרשות המוסמכת קבעה לענין זה בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – כל המשלם שכר או אחראי לתשלומו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות חייל בשירות קבע בצבא־הגנה לישראל, שוטר וסוהר, ולרבות עובד המועסק מחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום נילווה“ – כל תשלום או הטבה שאינם שכר והם משתלמים בקשר לעבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המוסמכת“ – שר האוצר או מי שהוא הסמיך לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, דרך כלל או לענין מסויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1985;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – התקופה שמיום 1 באוקטובר 1985 עד יום 31 במרס 1986.סימן ב׳: תנאי עבודה
4שכר בתקופה הראשונה
כל עובד, וכן כל מי שמקבל שכר מאת המדינה, לא יהיו זכאים לשכר או לתשלום נילווה בעד התקופה הראשונה בסכום העולה על השכר או התשלום הנילווה ששולם להם באותה תקופה, או שהיו זכאים להם כדין לפני התקופה הראשונה ולא שולמו להם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עובד, וכן כל מי שמקבל שכר מאת המדינה, לא יהיו זכאים לשכר או לתשלום נילווה בעד התקופה הראשונה בסכום העולה על השכר או התשלום הנילווה ששולם להם באותה תקופה, או שהיו זכאים להם כדין לפני התקופה הראשונה ולא שולמו להם.5פיצוי התייקרות
(א)בתקופה הראשונה ובתקופה השניה ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי התייקרות, פיצוי חד־פעמי, תוספת התייקרות ותוספת יוקר כמשמעותם בהסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר בתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985 (להלן – ההסכם) רק בהתאם להסכם, ולא ישלמו תוספת יוקר לפי הסכם קיבוצי אחר או לפי צו הרחבה שניתן לגביו.
(ב)הפיצויים והתוספות לפי ההסכם לא ישולמו לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וסעיפים 2(א) ו־(ב) להסכם לא יחולו גם לגבי עובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם הוא מחושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הראשונה או אחריו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה הראשונה ובתקופה השניה ישלמו המדינה או גוף ציבורי לכל מי שמקבל מהם שכר, וכן ישלם כל מעביד לעובדו, פיצוי התייקרות, פיצוי חד־פעמי, תוספת התייקרות ותוספת יוקר כמשמעותם בהסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת היוקר בתקופת החירום שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל ביום 16 ביולי 1985 (להלן – ההסכם) רק בהתאם להסכם, ולא ישלמו תוספת יוקר לפי הסכם קיבוצי אחר או לפי צו הרחבה שניתן לגביו.
{{ח:תת|(ב)}} הפיצויים והתוספות לפי ההסכם לא ישולמו לעובד המועסק מחוץ לישראל ושכרו משולם במטבע חוץ, וסעיפים 2(א) ו־(ב) להסכם לא יחולו גם לגבי עובד ששכרו צמוד למטבע חוץ אם הוא מחושב לפי שער החליפין ביום תחילת התקופה הראשונה או אחריו.6חישוב שכר בעתידתיקונים: תשמ״ו־4
השכר כפי שחושב בתקופה הראשונה על פי סעיפים 4 ו־5 יהיה החל מיום 1 באוקטובר 1985 הבסיס לחישוב תוספת היוקר או לכל חישוב אחר לצורך קביעת שכר, רכיב שלו או תוספת לו המשתנים לפי השינויים בתוספת היוקר, בשכר הממוצע, במדד המחירים לצרכן או במדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או בשער מטבע חוץ; השינויים האמורים יהוו חלק מן השכר לצורך חישובי שכר, רכיב שלו או תוספת לו בעתיד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השכר כפי שחושב בתקופה הראשונה על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}} יהיה החל מיום 1 באוקטובר 1985 הבסיס לחישוב תוספת היוקר או לכל חישוב אחר לצורך קביעת שכר, רכיב שלו או תוספת לו המשתנים לפי השינויים בתוספת היוקר, בשכר הממוצע, במדד המחירים לצרכן או במדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או בשער מטבע חוץ; השינויים האמורים יהוו חלק מן השכר לצורך חישובי שכר, רכיב שלו או תוספת לו בעתיד.7מענק לבעלי הכנסות נמוכותתיקונים: תשמ״ו־5, תשמ״ו־7, תשמ״ז
(א)בסעיף זה –
”תקרת ההכנסה“ –
(1)לגבי עובד לענין החדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, ולגבי יחיד אחר לענין החדשים אוגוסט 1985 עד מרס 1986 – תקרת ההכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, שהמס החל עליה הוא בשיעור של 20%;
(2)לגבי עובד במשרה מלאה, או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור, לענין החדשים מאי עד יולי 1986, ולגבי יחיד אחר שאיננו בגדר עובד, לענין החדשים אפריל עד יולי 1986 – הכנסה עד לסכום של 555 שקלים חדשים לחודש;
”הכנסה שולית“ – חלק שכרו של עובד וחלק הכנסתו של יחיד אחר, העולה על תקרת ההכנסה אך אינו עולה על תשלומי הביטוח הלאומי שלו;
”עובד“ – יחיד שעבד במקום עבודה אחד ושמעבידו חייב לנכות משכרו תשלומי ביטוח לאומי, וכן מקבל קיצבה בשל פרישה מעבודה שאיננה צמודה למדד שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה;
”בסיס המענק“ –
(1)לגבי עובד – סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, עד תקרת ההכנסה; ולגבי עובד במשרה מלאה או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור – סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים מאי עד יולי 1986, עד תקרת ההכנסה;
(2)לגבי יחיד אחר – 8⁄12 מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1985, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – הבסיס כאמור לשנת המס 1986, והכל עד לסכום תקרת ההכנסה; 1⁄12 מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1986, לכל אחד מהחדשים אפריל עד יולי 1986, עד לסכום תקרת ההכנסה;
”תשלומי ביטוח לאומי“ –
(1)לגבי עובד – דמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968; היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978; היטל לפי סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(2)לגבי יחיד אחר – סכום השווה ל־5.35% מבסיס המענק או שיעור תשלומי הביטוח הלאומי שאותו יחיד חייב בו, מבסיס המענק – לפי הנמוך שביניהם;
”מס“ – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;
”משרה מלאה“ – משרה שהמשכורת המשתלמת בשלה איננה משכורת חלקית שתקנה 5(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980, חלה עליה, ואיננה שכר עבודה כמשמעותו בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980.
(ב)יחיד שהכנסתו אינה עולה על בסיס המענק, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי הביטוח הלאומי שלו.
(2)יחיד שהכנסתו עולה על בסיס המענק בסכום שאינו עולה על הכנסתו השולית, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש שבין תשלומי הביטוח הלאומי שלו לבין –
(א)סכום השווה ל־70% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוגוסט וספטמבר 1985;
(ב)סכום השווה ל־20% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוקטובר 1985 עד אפריל 1986;
(ג)סכום השווה לסכום המענק שעל פי פסקה (1) פחות הסכום שבו עולה הכנסתו על בסיס המענק, ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על 30 שקלים חדשים – לגבי החדשים מאי עד יולי 1986, אם הוא יחיד שאינו עובד במשרה מלאה, ולגבי החדשים אפריל עד יולי 1986, אם הוא יחיד אחר שאינו בגדר עובד.
(ג)המענק ישתלם לעובד בדרך הבאה:
(1)המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר למעביד את הסכום ששילם כאמור;
(2)המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (1), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי פקודת מס הכנסה ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום.
(ד)המענק ישתלם ליחיד שאיננו בגדר עובד דרך קיזוז סכום המענק המתואם, שייעשה עם תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1985 או לשנת המס 1986, לפי הענין, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1986; לא היה ליחיד האחר מס שניתן לקזז כנגדו את סכום המענק, כולו או חלקו, יראו את הסכום שלא קוזז כמס ששולם ביתר; לענין זה, ”מענק מתואם“ –
(1)לגבי שנת המס 1985 – כל שמינית מסכום המענק כשהיא מיוחסת לחודש אחר החל בחודש אוגוסט;
(2)לגבי שנת המס 1986 – כל 1⁄12 מסכום המענק כשהוא מיוחס לחודש אחר מהחדשים אפריל עד יולי 1986;
כשכל חלק כאמור בפסקאות (1) ו־(2) מתואם לפי שיעור עליית המדד על פי האמור בסעיף 159א לפקודה, ותקופת התיאום היא מהחודש שאליו מיוחס החלק ועד תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת.
(ה)המענק לא ייחשב כהכנסה לכל דבר וענין.
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
- סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978
- סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 → חוק ההתגוננות האזרחית #סעיף 22ה
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- שתקנה 5(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980 → תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים) #סעיף 5
- בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980 → תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975 → חוק מס מעסיקים
- בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 159א
- בסעיף 159א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 159א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקרת ההכנסה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד לענין החדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, ולגבי יחיד אחר לענין החדשים אוגוסט 1985 עד מרס 1986 – תקרת ההכנסה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, שהמס החל עליה הוא בשיעור של 20%;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי עובד במשרה מלאה, או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור, לענין החדשים מאי עד יולי 1986, ולגבי יחיד אחר שאיננו בגדר עובד, לענין החדשים אפריל עד יולי 1986 – הכנסה עד לסכום של 555 שקלים חדשים לחודש;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שולית“ – חלק שכרו של עובד וחלק הכנסתו של יחיד אחר, העולה על תקרת ההכנסה אך אינו עולה על תשלומי הביטוח הלאומי שלו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – יחיד שעבד במקום עבודה אחד ושמעבידו חייב לנכות משכרו תשלומי ביטוח לאומי, וכן מקבל קיצבה בשל פרישה מעבודה שאיננה צמודה למדד שטרם מלאו לו 65 שנים בגבר ו־60 שנים באשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בסיס המענק“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד –
{{ח:תתתתת|(א)}} סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים אוגוסט 1985 עד אפריל 1986, עד תקרת ההכנסה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} ולגבי עובד במשרה מלאה או מקבל קיצבה בשל משרה כאמור – סכום שכר העבודה או הקיצבה שלו, לפי הענין, בעד כל אחד מהחדשים מאי עד יולי 1986, עד תקרת ההכנסה;
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי יחיד אחר –
{{ח:תתתתת|(א)}} <sup>8</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1985, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – הבסיס כאמור לשנת המס 1986, והכל עד לסכום תקרת ההכנסה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מהכנסתו המשמשת בסיס לתשלומי הביטוח הלאומי שלו בשנת המס 1986, לכל אחד מהחדשים אפריל עד יולי 1986, עד לסכום תקרת ההכנסה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי ביטוח לאומי“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי עובד –
{{ח:תתתתת|(א)}} דמי ביטוח על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתתתת|(ב)}} היטל חינוך והיטל חינוך על־יסודי המשתלמים לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_211857.pdf|סעיף 8 לחוק לימוד חובה (תיקון מס׳ 11), התשל״ח–1978}};
{{ח:תתתתת|(ג)}} היטל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 22ה|סעיף 22ה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי יחיד אחר – סכום השווה ל־5.35% מבסיס המענק או שיעור תשלומי הביטוח הלאומי שאותו יחיד חייב בו, מבסיס המענק – לפי הנמוך שביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משרה מלאה“ – משרה שהמשכורת המשתלמת בשלה איננה משכורת חלקית {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 5|שתקנה 5(א) לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980}}, חלה עליה, ואיננה שכר עבודה כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)|בתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי משכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התש״ם–1980}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} יחיד שהכנסתו אינה עולה על בסיס המענק, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה לסכום תשלומי הביטוח הלאומי שלו.
{{ח:תתת|(2)}} יחיד שהכנסתו עולה על בסיס המענק בסכום שאינו עולה על הכנסתו השולית, יהא זכאי לקבל מהמדינה מענק בסכום השווה להפרש שבין תשלומי הביטוח הלאומי שלו לבין –
{{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־70% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוגוסט וספטמבר 1985;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־20% מהכנסתו השולית – לגבי החדשים אוקטובר 1985 עד אפריל 1986;
{{ח:תתתת|(ג)}} סכום השווה לסכום המענק שעל פי פסקה (1) פחות הסכום שבו עולה הכנסתו על בסיס המענק, ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על 30 שקלים חדשים – לגבי החדשים מאי עד יולי 1986, אם הוא יחיד שאינו עובד במשרה מלאה, ולגבי החדשים אפריל עד יולי 1986, אם הוא יחיד אחר שאינו בגדר עובד.
{{ח:תת|(ג)}} המענק ישתלם לעובד בדרך הבאה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביד ישלם לעובד את המענק, ביחד עם השכר בעד אותו חודש, והמדינה תחזיר למעביד את הסכום ששילם כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} המעביד יקזז את הסכום המגיע לו לפי פסקה (1), תחילה מהניכויים במקור שניכה מעובדיו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולאחר מכן ממס המעסיקים שהוא חייב בו על פי {{ח:חיצוני|חוק מס מעסיקים|חוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975}}; לא ניתן לקזז כאמור את מלוא הסכום, יגיש המעביד לפקיד השומה דרישה להחזר, בטופס שקבע הנציב, ופקיד השומה יחזיר לו את הסכום האמור תוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה האמורה; לא החזיר פקיד השומה במועד האמור סכום שהיה עליו להחזיר, יהא חייב להחזירו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א לפקודת מס הכנסה}} שנצברו בתקופה שמיום קבלת הדרישה להחזר עד יום התשלום.
{{ח:תת|(ד)}} המענק ישתלם ליחיד שאיננו בגדר עובד דרך קיזוז סכום המענק המתואם, שייעשה עם תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת, מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1985 או לשנת המס 1986, לפי הענין, ולגבי מי שתקופת השומה המיוחדת שלו לשנת המס 1985 נסתיימה לפני 1 באוקטובר 1985 – מהמס שהוא חייב בו לשנת המס 1986; לא היה ליחיד האחר מס שניתן לקזז כנגדו את סכום המענק, כולו או חלקו, יראו את הסכום שלא קוזז כמס ששולם ביתר; לענין זה, ”מענק מתואם“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי שנת המס 1985 – כל שמינית מסכום המענק כשהיא מיוחסת לחודש אחר החל בחודש אוגוסט;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי שנת המס 1986 – כל <sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>12</sub> מסכום המענק כשהוא מיוחס לחודש אחר מהחדשים אפריל עד יולי 1986;
{{ח:תת}} כשכל חלק כאמור בפסקאות (1) ו־(2) מתואם לפי שיעור עליית המדד על פי האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א לפקודה}}, ותקופת התיאום היא מהחודש שאליו מיוחס החלק ועד תום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת.
{{ח:תת|(ה)}} המענק לא ייחשב כהכנסה לכל דבר וענין.8דחיית חיובים קיבוצייםתיקונים: תשמ״ו־4
(א)כל שינוי בשיעורי שכר, לרבות הגדלה או הצמדה, שנקבע לפני תחילתו של חוק זה, או בתקופה הראשונה או השניה, לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או גוף ציבורי אחר, על פי הסכם קיבוצי כללי או מיוחד או הסדר קיבוצי אחר, או לפי דין, הוראת מינהל, צו הרחבה, פסק דין או פסק בוררות, ואשר תחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה, לא יבוצע בתקופה הראשונה והשניה ומועד תחילת ביצועו יידחה עד לתום התקופה השניה; בשל שינוי כאמור לא ישולם תשלום כלשהו בעד תקופה שקדמה לתום התקופה השניה; לענין סעיף קטן זה, ”שינוי שתחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה“ – כל שינוי שתחילת תשלומו בפועל חלה במועד כאמור או נקבעה למועד כאמור, אף אם הוא מתייחס לתקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
(1)שינויים בשכרם של אחיות, של חיילים בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, של שוטרים ושל סוהרים;
(2)שינויים הנובעים מהצטרפות להסכם קיבוצי (מסגרת) לשנים 1984–1986, מס׳ 7128/84, שנחתם ביום 24 ביוני 1984 בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
(3)שינויים שלגביהם נקבעו הוראות בהסכמים קיבוציים שנחתמו ביום 23 בספטמבר 1985 בין מדינת ישראל ומעסיקים ציבוריים אחרים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; שינויים אלה יבוצעו במועדים ובתנאים שנקבעו בהסכמים האמורים; ההסכמים האמורים יפורסמו ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל שינוי בשיעורי שכר, לרבות הגדלה או הצמדה, שנקבע לפני תחילתו של חוק זה, או בתקופה הראשונה או השניה, לגבי מי שמקבל שכר מאת המדינה או גוף ציבורי אחר, על פי הסכם קיבוצי כללי או מיוחד או הסדר קיבוצי אחר, או לפי דין, הוראת מינהל, צו הרחבה, פסק דין או פסק בוררות, ואשר תחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה, לא יבוצע בתקופה הראשונה והשניה ומועד תחילת ביצועו יידחה עד לתום התקופה השניה; בשל שינוי כאמור לא ישולם תשלום כלשהו בעד תקופה שקדמה לתום התקופה השניה; לענין סעיף קטן זה, ”שינוי שתחילת ביצועו נקבעה למועד שבתקופה הראשונה או השניה“ – כל שינוי שתחילת תשלומו בפועל חלה במועד כאמור או נקבעה למועד כאמור, אף אם הוא מתייחס לתקופה שקדמה לתחילתו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
{{ח:תתת|(1)}} שינויים בשכרם של אחיות, של חיילים בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל, של שוטרים ושל סוהרים;
{{ח:תתת|(2)}} שינויים הנובעים מהצטרפות להסכם קיבוצי (מסגרת) לשנים 1984–1986, מס׳ 7128/84, שנחתם ביום 24 ביוני 1984 בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שינויים שלגביהם נקבעו הוראות בהסכמים קיבוציים שנחתמו ביום 23 בספטמבר 1985 בין מדינת ישראל ומעסיקים ציבוריים אחרים לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; שינויים אלה יבוצעו במועדים ובתנאים שנקבעו בהסכמים האמורים; ההסכמים האמורים יפורסמו ברשומות.8אשכר של נושא משרה שיפוטיתתיקונים: תשמ״ו־4
(א)משכורת היסוד ותוספת הותק השיפוטי של נושא משרה שיפוטית כהגדרתו בהחלטת המשכורת יוגדלו ביום 1 באוקטובר 1985 וביום 1 בינואר 1986 בשיעורים שנקבעו על פי סעיף 6 להחלטת המשכורת, ובלבד שלענין זה יראו כאילו השכר הממוצע היה ביום 1 באוקטובר 1985 – 707.80 שקלים חדשים, וביום 1 בינואר 1986 – 840.00 שקלים חדשים, וכאילו בסעיף 6(ב) להחלטת המשכורת, במקום ”ב־1 באפריל 1983“ נאמר ”ב־1 ביולי 1985“; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
(ב)החל ביום 1 באפריל 1986 ייקרא סעיף 6(ב) להחלטת המשכורת כאילו במקום ”ב־1 באפריל 1983“ נאמר ”ב־1 באפריל 1985“; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
(ג)הוראות סעיף זה עדיפות לכל דבר וענין על האמור בסעיפים 6 ו־8(א) ועל כל הוראה אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר, אך אינן גורעות מן האמור בסעיף 5(א).
(ד)בסעיף זה, ”החלטת המשכורת“ – החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 6 להחלטת המשכורת → החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית #סעיף 6
- בסעיף 6(ב) להחלטת המשכורת → החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית #סעיף 6
- סעיף 6(ב) להחלטת המשכורת → החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית #סעיף 6
- החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981 → החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משכורת היסוד ותוספת הותק השיפוטי של נושא משרה שיפוטית כהגדרתו בהחלטת המשכורת יוגדלו ביום 1 באוקטובר 1985 וביום 1 בינואר 1986 בשיעורים שנקבעו על פי {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית#סעיף 6|סעיף 6 להחלטת המשכורת}}, ובלבד שלענין זה יראו כאילו השכר הממוצע היה ביום 1 באוקטובר 1985 – 707.80 שקלים חדשים, וביום 1 בינואר 1986 – 840.00 שקלים חדשים, וכאילו {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית#סעיף 6|בסעיף 6(ב) להחלטת המשכורת}}, במקום ”ב־1 באפריל 1983“ נאמר ”ב־1 ביולי 1985“; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 באפריל 1986 ייקרא {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית#סעיף 6|סעיף 6(ב) להחלטת המשכורת}} כאילו במקום ”ב־1 באפריל 1983“ נאמר ”ב־1 באפריל 1985“; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי מי שמקבל שכר של שופט ואינו נושא משרה שיפוטית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה עדיפות לכל דבר וענין על האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)}} ועל כל הוראה אחרת בחוק זה או בחיקוק אחר, אך אינן גורעות מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”החלטת המשכורת“ – {{ח:חיצוני|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית|החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ״א–1981}}.8במשכורת מתמחה בעריכת דיןתיקונים: תשמ״ו־4
(א)מתמחה העובד במשרה מלאה לא תקטן משכורתו הכוללת לחודש פברואר 1986 מסכום 342.00 שקלים חדשים; מתמחה שמשרתו חלקית, יחול לגביו סעיף זה בשינוי המחוייב מחלקיות משרתו.
(ב)המשכורת לפי סעיף קטן (א) תעודכן אחרי חודש פברואר האמור לפי תוספות יוקר ותוספות שכר כלליות שישולמו בשירות הציבורי.
(ג)עדיפותו של סעיף זה כעדיפותו של סעיף 8א.
(ד)בסעיף זה, ”מתמחה“ – מי שמתמחה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מתמחה העובד במשרה מלאה לא תקטן משכורתו הכוללת לחודש פברואר 1986 מסכום 342.00 שקלים חדשים; מתמחה שמשרתו חלקית, יחול לגביו סעיף זה בשינוי המחוייב מחלקיות משרתו.
{{ח:תת|(ב)}} המשכורת לפי סעיף קטן (א) תעודכן אחרי חודש פברואר האמור לפי תוספות יוקר ותוספות שכר כלליות שישולמו בשירות הציבורי.
{{ח:תת|(ג)}} עדיפותו של סעיף זה כעדיפותו של {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מתמחה“ – מי שמתמחה לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.סימן ג׳: הגבלה על קבלת עובדים חדשים
9הגבלה על קבלת עובדים חדשים
עד תום שנת הכספים 1985 לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים, בין על פי מכרז ובין על פי חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על המפורט להלן, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות:
(1)לגבי שירות המדינה – על מספר המשרות כמפורט בתוספת הראשונה;
(2)לגבי הרשויות המקומיות – על מספר הקטן ב־4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב־31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות;
(3)לגבי כל גוף ציבורי שפסקאות (1) או (2) אינן חלות עליו – על מספר עובדים הקטן ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני 1 ביולי 1985;
בסעיף זה, ”עובד“ – למעט חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד תום שנת הכספים 1985 לא יקבל גוף ציבורי עובדים חדשים, בין על פי מכרז ובין על פי חוזה מיוחד או בדרך אחרת, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על המפורט להלן, אלא אם כן התירה זאת הרשות המוסמכת בנסיבות מיוחדות:
{{ח:תת|(1)}} לגבי שירות המדינה – על מספר המשרות כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי הרשויות המקומיות – על מספר הקטן ב־4000 לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בהן ב־31 במרס 1985; שר הפנים יורה על חלוקת מספר זה בין הרשויות המקומיות;
{{ח:תת|(3)}} לגבי כל גוף ציבורי שפסקאות (1) או (2) אינן חלות עליו – על מספר עובדים הקטן ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתו של גוף ציבורי להקטין את מספר עובדיו על פי החלטות של הממשלה שניתנו לפני 1 ביולי 1985;
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”עובד“ – למעט חייל בשירות הקבע בצבא־הגנה לישראל.סימן ד׳: הוראות שונות
10החלה על לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה
לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה לא יקבלו עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור בסעיף 9 באופן שמספר עובדיהם יעלה על המפורט בתוספת השניה, אלא אם כן התירו זאת מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת או מבקר המדינה, לפי הענין, בנסיבות מיוחדות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה לא יקבלו עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} באופן שמספר עובדיהם יעלה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אלא אם כן התירו זאת מנהל לשכת נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת או מבקר המדינה, לפי הענין, בנסיבות מיוחדות.11החלה על בנק ישראל
בנק ישראל לא יקבל עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור בסעיף 9, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר הקטן ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן התיר זאת, בנסיבות מיוחדות, המזכיר הכללי של הבנק באישור הרשות המוסמכת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנק ישראל לא יקבל עד תום שנת הכספים 1985 עובדים חדשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, באופן שמספר העובדים שהוא יעסיק יעלה על מספר הקטן ב־3% לעומת מספר העובדים במשרות מלאות שהיו מועסקים בו בתחילת התקופה הקובעת, אלא אם כן התיר זאת, בנסיבות מיוחדות, המזכיר הכללי של הבנק באישור הרשות המוסמכת.12החלה על המוסדות הלאומייםתיקונים: תשמ״ו־4
הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לשר האוצר, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע חוק זה, יחולו עליהן הוראות חוק זה כאילו היו גוף ציבורי, וסעיף 9 ייקרא לענין זה, כאילו במקום ”הרשות המוסמכת“ נאמר ”גזבר הסוכנות היהודית לארץ ישראל“; ולענין סעיף 2(ב) דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי חוק זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיעו ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לשר האוצר, על רצונן לתאם פעולות עם הממשלה בדבר ביצוע חוק זה, יחולו עליהן הוראות חוק זה כאילו היו גוף ציבורי, {{ח:פנימי|סעיף 9|וסעיף 9}} ייקרא לענין זה, כאילו במקום ”הרשות המוסמכת“ נאמר ”גזבר הסוכנות היהודית לארץ ישראל“; ולענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} דין הודעה כאמור כדין פעולה לפי חוק זה.13הוראות הרשות המוסמכת
(א)הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע סימנים ב׳ ו{{ח:הערה|־}}ג׳ לפרק זה.
(ב)הוראה של הרשות המוסמכת על פי פרק זה, יכול שתהיה מותנית בתנאים או מוגבלת בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שתחול על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, או שתקבע הוראות שונות לפי סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת רשאית לתת הוראות בכל הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוראה של הרשות המוסמכת על פי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}, יכול שתהיה מותנית בתנאים או מוגבלת בזמן, בסכום או בדרך אחרת, ויכול שתחול על סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, או שתקבע הוראות שונות לפי סוגי עובדים, סוגי מעבידים, ענפי עבודה או מקומות עבודה, והכל לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת.14מסירת מידע
(א)כל מעביד חייב למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע פרק זה.
(ב)לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו כרשות מוסמכת אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל מעביד חייב למסור לרשות המוסמכת, לפי דרישתה, בדרך ובמועדים שקבעה בדרישה, כל מידע שיש בו צורך לביצוע {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו כרשות מוסמכת אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.15סייג
לענין חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של חוק זה חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או כי נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963 → חוק פיצויי פיטורים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, לא תישמע טענה, כי עקב תחולתו של חוק זה חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של עובד, או כי נוצרו נסיבות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודתו.פרק ג׳: מס יסף
16פרשנות
בסימן {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק]}} זה –
(1)תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה;
(2)”בסיס המס“ – הכנסה חייבת, למעט הכנסת עבודה והכנסה מהשקעות ציבור כמשמעותן בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ״ד–1984;
(3)”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי סעיף 2(2) או 2(5) לפקודת מס הכנסה, למעט תשלומים לבעל שליטה כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה, בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו בסעיף 76 לפקודה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ״ד–1984 → חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים
- סעיף 2(2) → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.2
- או 2(5) לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 2.5
- בסעיף 32(9) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 32
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בסימן {{ח:הערה|[צ״ל: בפרק]}} זה}} –
{{ח:תת|(1)}} תהא לכל מונח המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|(2)}} ”בסיס המס“ – הכנסה חייבת, למעט הכנסת עבודה והכנסה מהשקעות ציבור כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים|בחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(3)}} ”הכנסת עבודה“ – הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|או 2(5) לפקודת מס הכנסה}}, למעט תשלומים לבעל שליטה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32(9) לפקודה}}, בחברת מעטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}, ולמעט תשלומים לקרוב כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}}.17הטלת המס ושיעורו
אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס לגבי שנת המס 1985 ישלם מס יסף בשיעור של 81⁄3% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס, ואולם מי ששיעור המס הגבוה ביותר שהוא חייב בו על פי סעיף 121 לפקודת מס הכנסה הוא 30%, יראו את סכומי מס היסף ששילם כמקדמה על חשבון מס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס 1985.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 121 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 121
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם החייב במס הכנסה על בסיס המס לגבי שנת המס 1985 ישלם מס יסף בשיעור של 8<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>% ממס ההכנסה שהוא חייב בו על בסיס המס, ואולם מי ששיעור המס הגבוה ביותר שהוא חייב בו על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיף 121 לפקודת מס הכנסה}} הוא 30%, יראו את סכומי מס היסף ששילם כמקדמה על חשבון מס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס 1985.18מקדמות
מי שחייב בתשלום מקדמות על חשבון מס הכנסה לשנת המס 1985, יהא חייב בתשלום מקדמות על חשבון מס יסף (להלן – מקדמות מס יסף) בשיעור ממקדמות מס ההכנסה האמורות, כמפורט להלן:
(1)נישום שיש לו שנת מס רגילה – מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 10%, שתשולם יחד עם מקדמת מס ההכנסה המשתלמת החל בחודש יולי 1985 ועד תום שנת המס 1985;
(2)נישום שיש לו תקופת שומה מיוחדת שטרם נסתיימה ביום 1 ביולי 1985 – מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 81⁄3% מסכום המקדמה החדשית שהוא חייב בתשלומה החל בחודש יולי 1985, כפול ב־12 ומחולק במספר החדשים שנותרו עד תום תקופת השומה המיוחדת; מקדמות מס יסף ישולמו יחד עם מקדמות מס הכנסה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחייב בתשלום מקדמות על חשבון מס הכנסה לשנת המס 1985, יהא חייב בתשלום מקדמות על חשבון מס יסף (להלן – מקדמות מס יסף) בשיעור ממקדמות מס ההכנסה האמורות, כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} נישום שיש לו שנת מס רגילה – מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 10%, שתשולם יחד עם מקדמת מס ההכנסה המשתלמת החל בחודש יולי 1985 ועד תום שנת המס 1985;
{{ח:תת|(2)}} נישום שיש לו תקופת שומה מיוחדת שטרם נסתיימה ביום 1 ביולי 1985 – מקדמת מס יסף חדשית בשיעור של 8<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>% מסכום המקדמה החדשית שהוא חייב בתשלומה החל בחודש יולי 1985, כפול ב־12 ומחולק במספר החדשים שנותרו עד תום תקופת השומה המיוחדת; מקדמות מס יסף ישולמו יחד עם מקדמות מס הכנסה.19ניכוי במקור
מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום כלשהו הנכלל בבסיס המס ינכה בנוסף לסכום מס ההכנסה גם סכום מס יסף בשיעור של 10% מסכום מס ההכנסה שהוא מנכה ויעבירנו לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שניכה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום כלשהו הנכלל בבסיס המס ינכה בנוסף לסכום מס ההכנסה גם סכום מס יסף בשיעור של 10% מסכום מס ההכנסה שהוא מנכה ויעבירנו לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שניכה.20יתרת מס
על כל תשלום מס הכנסה לשנת המס 1985 שסעיפים 18 או 19 אינם חלים עליו יווסף תשלום מס יסף בשיעור של 81⁄3% ממס ההכנסה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על כל תשלום מס הכנסה לשנת המס 1985 {{ח:פנימי|סעיף 18|שסעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}} אינם חלים עליו יווסף תשלום מס יסף בשיעור של 8<sup>1</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>3</sub>% ממס ההכנסה.21החלת הוראות פקודת מס הכנסה
הוראות פקודת מס הכנסה יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על מס יסף כאילו היה מס הכנסה.פרק ד׳: חברות ממשלתיות
22דיבידנד מחברות ממשלתיותתיקונים: תשמ״ו־6
(א)בתקופה שמיום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985) עד יום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987) רשאים השרים כמשמעותם בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי חברה שמחמת החלטה לפי סעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, אין הוראות סעיף 33(ג) לחוק האמור חלות עליה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות
- סעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 63א
- סעיף 33(ג) לחוק האמור → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 33
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985) עד יום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987) רשאים השרים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, יחד עם שר הכלכלה והתכנון, להורות לחברה ממשלתית לחלק דיבידנד בשיעור ובמועדים שיקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי חברה שמחמת החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 63א|סעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, אין הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 33|סעיף 33(ג) לחוק האמור}} חלות עליה.פרק ד1: היטל על רכב
22אהוראת שעה לענין היטל על רכבתיקונים: תשמ״ו־7
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק היטל על רכוש (הוראת שעה)|בחוק היטל על רכוש (הוראת שעה), התשמ״ה–1985}}.}}פרק ה׳: מס הכנסה
23הוראות שעה לענין פקודת מס הכנסהתיקונים: תשמ״ו־7
פקודת מס הכנסה תיקרא כאילו –
(1)
(2)
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 30.6.1986.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 31.3.1987.
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} תיקרא כאילו –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 30.6.1986.}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 31.3.1987.}}24הוראת שעה לענין נקודות קיצבה בעד ילדיםתיקונים: תשמ״ו־3, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, ק״ת תשנ״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 28.2.1993.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 28.2.1993.}}24אהוראת שעה לענין זיכוי לתושב ישראלתיקונים: תשמ״ו־3, תשמ״ז
(א)בסעיף זה, ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים.
(ב)יחיד שבכל שנת המס 1986 לא היה לו ילד שכלכלתו עליו יהא זכאי בשנת המס האמורה ל־13⁄4 נקודות זיכוי במקום שתי נקודות הזיכוי שעל פי סעיף 34 לפקודת מס הכנסה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 34 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 34
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ילד“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד שבכל שנת המס 1986 לא היה לו ילד שכלכלתו עליו יהא זכאי בשנת המס האמורה ל־1<sup>3</sup><span style="font-family: Arial;">⁄</span><sub>4</sub> נקודות זיכוי במקום שתי נקודות הזיכוי שעל פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 34|סעיף 34 לפקודת מס הכנסה}}.24בשיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרת שניה ושלישיתתיקונים: תשמ״ו־3, ק״ת תשמ״ז
(א)בסעיף זה –
”משמרת שניה“ – מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00;
”משמרת שלישית“ – מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משש שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השניה;
”תוספת משמרות“ – תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957.
(ב)בתקופה שמיום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) עד יום כ״ד בתמוז התשמ״ו (31 ביולי 1986) יינתן זיכוי מהמס בשיעור של 10% מהכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית של העובדים המפורטים להלן, העובדים במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת המס 1986 היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969, אם המעביד משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית; ואלה הם:
(1)העובדים בייצור;
(2)עובדי המינהלה ועובדי השירותים שבעל המפעל הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי עבודתם במשמרת השניה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.
(ג)סכום הזיכוי לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על 1380 שקלים חדשים לשנה; סכום זה יותאם לפי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל ל־60 השקלים החדשים הקרובים.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 → חוק הסכמים קיבוציים
- בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969 → חוק עידוד התעשיה (מסים)
- סעיף 120ב לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 120ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת שניה“ – מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משמרת שלישית“ – מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משש שעות רצופות, על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השניה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת משמרות“ – תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} בתקופה שמיום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) עד יום כ״ד בתמוז התשמ״ו (31 ביולי 1986) יינתן זיכוי מהמס בשיעור של 10% מהכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית של העובדים המפורטים להלן, העובדים במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת המס 1986 היא פעילות ייצורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עידוד התעשיה (מסים)|בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969}}, אם המעביד משלם תוספת משמרות בשל העבודה במשמרת שניה או שלישית; ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} העובדים בייצור;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי המינהלה ועובדי השירותים שבעל המפעל הוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי עבודתם במשמרת השניה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.
{{ח:תת|(ג)}} סכום הזיכוי לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על 1380 שקלים חדשים לשנה; סכום זה יותאם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|סעיף 120ב לפקודה}} כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל ל־60 השקלים החדשים הקרובים.24גהשעיה של מתן אישורים להשקעה במחקר ופיתוחתיקונים: תשמ״ו־3, תשמ״ז־2
בתקופה שמיום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) עד יום י״ג בניסן התשמ״ח (31 במרס 1988) לא יינתנו אישורים לביצוע מחקר מדעי ופיתוח מדעי ולהנפקה מזכה, על פי חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1984 → חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופה שמיום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) עד יום י״ג בניסן התשמ״ח (31 במרס 1988) לא יינתנו אישורים לביצוע מחקר מדעי ופיתוח מדעי ולהנפקה מזכה, על פי {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי)|חוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1984}}.פרק ו׳: ביטוח לאומי
25הוראת שעה לענין השכר הממוצע
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 כהוראת שעה לגבי החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} כהוראת שעה לגבי החדשים יולי, אוגוסט וספטמבר 1985.}}26הוראות שעה לענין קיצבאות ילדיםתיקונים: תשמ״ו־3, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, ק״ת תשנ״ג
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 28.2.1993.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}} כהוראת שעה מיום 1.7.1985 עד יום 28.2.1993.}}פרק ז׳: רשויות מקומיות – ביטול פטורים מארנונה
27תיקון חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)תיקונים: תשמ״ו־4
(א)
(ב)מי שהיו פטורים לפי הפסקאות האמורות בסעיף קטן (א) יהיו חייבים בשנת הכספים 1985 בתשלום שלושה רבעים מסכום הארנונה שהיו פטורים מתשלומו כאמור (להלן – הסכום הנוסף) וזאת בנוסף לסכום הארנונה שממנו לא היו פטורים כאמור; הסכום הנוסף ישולם בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם בפסקה (1) להגדרת ”הפרשי הצמדה“ שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980, אלא שלגבי שני שלישים מן הסכום הנוסף תיקרא ההגדרה האמורה כאילו במקום ”פברואר“ נאמר בה ”ספטמבר“; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום הסכום הנוסף כאמור.
(ג)רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע לעצמה כללים לעיגול סכומים ולחישובם והוראות נוהל, העשויים לפשט את ביצועו של סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יהיה בהם כדי להגדיל את סכום הארנונה שאדם חייב בה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי״ג–1953.
פורסמו תקנות הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ״ו–1985.
הצג הפניות חיצוניות
- בפסקה (1) להגדרת ”הפרשי הצמדה“ שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980 → חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה)|בחוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי״ג–1953}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} מי שהיו פטורים לפי הפסקאות האמורות בסעיף קטן (א) יהיו חייבים בשנת הכספים 1985 בתשלום שלושה רבעים מסכום הארנונה שהיו פטורים מתשלומו כאמור (להלן – הסכום הנוסף) וזאת בנוסף לסכום הארנונה שממנו לא היו פטורים כאמור; הסכום הנוסף ישולם בתוספת הפרשי הצמדה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)#סעיף 1|בפסקה (1) להגדרת ”הפרשי הצמדה“ שבסעיף 1 לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}, אלא שלגבי שני שלישים מן הסכום הנוסף תיקרא ההגדרה האמורה כאילו במקום ”פברואר“ נאמר בה ”ספטמבר“; שר הפנים רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרכים והמועדים לתשלום הסכום הנוסף כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו תקנות הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (דרכים ומועדים לתשלום ארנונה), התשמ״ו–1985.}}
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית רשאית, באישור שר הפנים, לקבוע לעצמה כללים לעיגול סכומים ולחישובם והוראות נוהל, העשויים לפשט את ביצועו של סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יהיה בהם כדי להגדיל את סכום הארנונה שאדם חייב בה.27אסייג לגביית ארנונותתיקונים: תשמ״ו־4
לא תגבה רשות מקומית ארנונה כללית לשנת הכספים 1986 בסכומים שיש בהם העלאה של יותר מ־170% מעל שיעורי הארנונות לשנת הכספים 1985, אלא באישור שר הפנים ושר האוצר; הוראה זו תחול רק על רשות מקומית שהשרים סירבו לתת לגביה אישור כאמור לפני כ״ד בסיון התשמ״ו (1 ביולי 1986), ולענין זה יראו כל רשות שלא ביקשה אישור כאמור עד יום כ״ג באייר התשמ״ו (1 ביוני 1986) כאילו ויתרה עליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תגבה רשות מקומית ארנונה כללית לשנת הכספים 1986 בסכומים שיש בהם העלאה של יותר מ־170% מעל שיעורי הארנונות לשנת הכספים 1985, אלא באישור שר הפנים ושר האוצר; הוראה זו תחול רק על רשות מקומית שהשרים סירבו לתת לגביה אישור כאמור לפני כ״ד בסיון התשמ״ו (1 ביולי 1986), ולענין זה יראו כל רשות שלא ביקשה אישור כאמור עד יום כ״ג באייר התשמ״ו (1 ביוני 1986) כאילו ויתרה עליו.פרק ח׳: אגרת לימוד
28תיקון חוק אגרת לימוד במוסדות להשכלה גבוהה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק אגרת לימוד במוסדות להשכלה גבוהה (הוראת שעה), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק אגרת לימוד במוסדות להשכלה גבוהה (הוראת שעה), התשמ״ה–1985.}}פרק ט׳: הוראות שונות
29דין המדינה
חוק זה יחול גם על המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה יחול גם על המדינה.30עונשין
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה, צו או הוראת מינהל שניתנו לפיו, דינו – מאסר שנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה, צו או הוראת מינהל שניתנו לפיו, דינו – מאסר שנה.31אחריות מנהל
תאגיד שעבר על הוראה מהוראות חוק זה רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:
(1)שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2)שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד שעבר על הוראה מהוראות חוק זה רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד אחראי של אותו תאגיד, ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי למנוע את התאגיד מלעבור את העבירה.32תוקףתיקונים: תשמ״ו־4
(א)כל פעולה שנעשתה בהתאם לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985 (להלן – התקנות), יראוה כפעולה שנעשתה כדין, וכל זכות או חיוב שנבעו מן התקנות יעמדו בתקפם, ואולם תקנה 28(א)(1) לתקנות בטלה מיום התקנתה.
(ב)על אף האמור בסעיפים 4 ו־8(א), סעיף 2 להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשמ״ו–1985 אשר פורסמה ביום ו׳ בכסלו התשמ״ו (19 בנובמבר 1985), תקף לכל דין ולכל דבר וענין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985 → תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)
- התקנות → תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)
- תקנה 28(א)(1) לתקנות → תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל פעולה שנעשתה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)|לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ״ה–1985}} (להלן – התקנות), יראוה כפעולה שנעשתה כדין, וכל זכות או חיוב שנבעו מן {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)|התקנות}} יעמדו בתקפם, ואולם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה)#סעיף 28|תקנה 28(א)(1) לתקנות}} בטלה מיום התקנתה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)}}, סעיף 2 להחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית (תיקון), התשמ״ו–1985 אשר פורסמה ביום ו׳ בכסלו התשמ״ו (19 בנובמבר 1985), תקף לכל דין ולכל דבר וענין.33קביעת הוראות לפי חוק בנק ישראלתיקונים: תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ו־4
בתקופה שעד יום כ״ג בסיון התשמ״ו (30 ביוני 1986) או עד מינוי מועצה מייעצת וועדה מייעצת לפי חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, לפי המוקדם, יהיה נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הוועדה המייעצת; שטרי כסף שינפיק בנק ישראל בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) עד יום כ״ג בסיון התשמ״ו (30 ביוני 1986) ישאו את דמות חתימתו של נגיד בנק ישראל לבדו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל
- חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954 → חוק בנק ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתקופה שעד יום כ״ג בסיון התשמ״ו (30 ביוני 1986) או עד מינוי מועצה מייעצת וועדה מייעצת לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, לפי המוקדם, יהיה נגיד בנק ישראל רשאי, באישור הממשלה, לקבוע הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}, אף ללא התייעצות עם המועצה המייעצת או הוועדה המייעצת; שטרי כסף שינפיק בנק ישראל בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשמ״ו (1 בינואר 1986) עד יום כ״ג בסיון התשמ״ו (30 ביוני 1986) ישאו את דמות חתימתו של נגיד בנק ישראל לבדו.34תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום י״ב בתמוז התשמ״ה (1 ביולי 1985).35ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.תוספת ראשונה
>
| סעיף התקציב | המשרד | שיא כוח אדם חדש |
| 03 | ראש הממשלה | 603 |
|
ראש הממשלה
| 189 |
|
סטטיסטיקה
| 414 |
| 05 | אוצר | 5890 |
|
אוצר (ראשי)
| 1036 |
|
מס הכנסה ורכוש
| 3195 |
|
מכס ומס ערך מוסף
| 1659 |
| 06 | פנים | 661 |
| 07 | משטרה | 18578 |
|
משרד המשטרה
| 47 |
|
משטרת ישראל
| 15572 |
|
שירות בתי הסוהר
| 2898 |
|
רזרבה למשטרה
| 61 |
| 08 | משפטים | 1570 |
|
משרד המשפטים
| 806 |
|
הנהלת בתי המשפט
| 764 (לא כולל שופטים) |
| 09 | חוץ | 830 |
| 10 | כלכלה ותכנון | 52 |
| 15 | בטחון | 2344 |
| 17 | מינהל האזרחי | 819 |
| 19 | מדע ופיתוח | 55 |
| 20 | חינוך ותרבות | 2281 |
|
חינוך ותרבות
| 1871 |
|
טלוויזיה לימודית
| 191 |
|
חינוך התיישבותי
| 219 |
| 22 | דתות | 372 |
| 23 | עבודה ורווחה | 4100 |
| 24 | בריאות | 19080 |
| 25 | תגמולים לנכים | 64 |
| 29 | בינוי ושיכון | 1794 |
|
בינוי ושיכון
| 698 |
|
מינהל לבניה כפרית
| 130 |
|
מחלקת עבודות ציבוריות
| 966 |
| 30 | קליטה ועליה | 403 |
| 33 | חקלאות | 2235 |
|
חקלאות
| 1289 |
|
מינהל המחקר החקלאי
| 946 |
| 34 | אנרגיה ותשתית | 252 |
| 36 | תעשיה ומסחר | 646 |
| 37 | תיירות | 198 |
| 40 | תחבורה | 795 |
| 43 | מחלקת המדידות | 348 |
| 89 | מפעלי אוצר – מדפיס | 153 |
| 91 | מכון לפריון העבודה | 159 |
| 92 | מכון לאמצעי הוראה | 0 |
| 93 | רכבת ישראל | 1345 |
| 95 | נמל יפו וחדרה | 6 |
| 96 | מפעלי תקשורת | 4268 |
| 98 | מינהל מקרקעי ישראל | 485 |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th width="50px">סעיף התקציב</th><th width="200px">המשרד</th><th width="100px">שיא כוח אדם חדש</th></tr>
<tr><td rowspan="3">03</td><td>ראש הממשלה</td><td>603</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} ראש הממשלה
</td><td>189</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} סטטיסטיקה
</td><td>414</td></tr>
<tr><td rowspan="4">05</td><td>אוצר</td><td>5890</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} אוצר (ראשי)
</td><td>1036</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מס הכנסה ורכוש
</td><td>3195</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מכס ומס ערך מוסף
</td><td>1659</td></tr>
<tr><td>06</td><td>פנים</td><td>661</td></tr>
<tr><td rowspan="5">07</td><td>משטרה</td><td>18578</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משרד המשטרה
</td><td>47</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משטרת ישראל
</td><td>15572</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} שירות בתי הסוהר
</td><td>2898</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} רזרבה למשטרה
</td><td>61</td></tr>
<tr><td rowspan="3">08</td><td>משפטים</td><td>1570</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} משרד המשפטים
</td><td>806</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} הנהלת בתי המשפט
</td><td>764 {{ש}} {{מוקטן|(לא כולל שופטים)}}</td></tr>
<tr><td>09</td><td>חוץ</td><td>830</td></tr>
<tr><td>10</td><td>כלכלה ותכנון</td><td>52</td></tr>
<tr><td>15</td><td>בטחון</td><td>2344</td></tr>
<tr><td>17</td><td>מינהל האזרחי</td><td>819</td></tr>
<tr><td>19</td><td>מדע ופיתוח</td><td>55</td></tr>
<tr><td rowspan="4">20</td><td>חינוך ותרבות</td><td>2281</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חינוך ותרבות
</td><td>1871</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} טלוויזיה לימודית
</td><td>191</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חינוך התיישבותי
</td><td>219</td></tr>
<tr><td>22</td><td>דתות</td><td>372</td></tr>
<tr><td>23</td><td>עבודה ורווחה</td><td>4100</td></tr>
<tr><td>24</td><td>בריאות</td><td>19080</td></tr>
<tr><td>25</td><td>תגמולים לנכים</td><td>64</td></tr>
<tr><td rowspan="4">29</td><td>בינוי ושיכון</td><td>1794</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} בינוי ושיכון
</td><td>698</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מינהל לבניה כפרית
</td><td>130</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מחלקת עבודות ציבוריות
</td><td>966</td></tr>
<tr><td>30</td><td>קליטה ועליה</td><td>403</td></tr>
<tr><td rowspan="3">33</td><td>חקלאות</td><td>2235</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} חקלאות
</td><td>1289</td></tr>
<tr><td>
{{ח:תת}} מינהל המחקר החקלאי
</td><td>946</td></tr>
<tr><td>34</td><td>אנרגיה ותשתית</td><td>252</td></tr>
<tr><td>36</td><td>תעשיה ומסחר</td><td>646</td></tr>
<tr><td>37</td><td>תיירות</td><td>198</td></tr>
<tr><td>40</td><td>תחבורה</td><td>795</td></tr>
<tr><td>43</td><td>מחלקת המדידות</td><td>348</td></tr>
<tr><td>89</td><td>מפעלי אוצר – מדפיס</td><td>153</td></tr>
<tr><td>91</td><td>מכון לפריון העבודה</td><td>159</td></tr>
<tr><td>92</td><td>מכון לאמצעי הוראה</td><td>0</td></tr>
<tr><td>93</td><td>רכבת ישראל</td><td>1345</td></tr>
<tr><td>95</td><td>נמל יפו וחדרה</td><td>6</td></tr>
<tr><td>96</td><td>מפעלי תקשורת</td><td>4268</td></tr>
<tr><td>98</td><td>מינהל מקרקעי ישראל</td><td>485</td></tr>
</table>תוספת שניה
>
| | | שיא כוח אדם חדש |
| 01 | נשיא המדינה | 39 |
| 02 | כנסת | 325.5 |
| 11 | מבקר המדינה | 501 |
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} <table>
<tr><th width="50px"> </th><th width="200px"> </th><th width="100px">שיא כוח אדם חדש</th></tr>
<tr><td>01</td><td>נשיא המדינה</td><td>39</td></tr>
<tr><td>02</td><td>כנסת</td><td>325.5</td></tr>
<tr><td>11</td><td>מבקר המדינה</td><td>501</td></tr>
</table>