תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
1מטרת החוק
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטלם, לדחות תחילתם או להאריך את תקפם, ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגרעון לשנת הכספים 1993 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטלם, לדחות תחילתם או להאריך את תקפם, ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר השגת יעדי התקציב ועמידה במגבלת הגרעון לשנת הכספים 1993 והשגת יעדי המדיניות הכלכלית.פרק ב׳: דיני תקציב
2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.}}פרק ג׳: ביטוח לאומי
3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.}}4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991}}.}}5ביטול חוק יציבות המשק (הוראות שונות)
חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987 – בטל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987 → חוק יציבות המשק (הוראות שונות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|חוק יציבות המשק (הוראות שונות), התשמ״ז–1987}} – בטל.6תחילה ותחולה
(א)תחילתו של פרק זה ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) (להלן – יום התחילה).
(ב)פסקאות (1) ו־(3) בסעיף 3 יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום התחילה או אחריו, ופסקה (5) בסעיף 3 תחול לגבי דמי אבטלה המשולמים בעד תקופה שמיום התחילה ואילך.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ביום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|פסקאות (1) ו־(3) בסעיף 3}} יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום התחילה או אחריו, {{ח:פנימי|סעיף 3|ופסקה (5) בסעיף 3}} תחול לגבי דמי אבטלה המשולמים בעד תקופה שמיום התחילה ואילך.פרק ד׳: רשויות מקומיות
7הגדרותתיקונים: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ג, תשע״ד
בפרק זה ובתקנות לפיו –
”נכסים“, ”בנין“, ”אדמה חקלאית“, ”קרקע תפוסה“, ”אדמת בנין“, ”מחזיק“ ו”דייר משנה“ – כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות;
”מועצה“ – כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת העיריות וכן מועצה שנתכוננה לפי פקודת המועצות המקומיות;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד השכר הציבורי“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר, תת־מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה (לוח ה/9), בעמודה ”סך כולל במחירים שוטפים“;
”שיעור העדכון“ – עדכון בשיעור של הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי;
”שיעור עדכון המדד“ – שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה;
”שיעור עדכון מדד השכר הציבורי“ – שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה;
”השרים“ – שר האוצר ושר הפנים.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 269 לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 269
- בסעיף 1 לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 1
- פקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} ובתקנות לפיו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים“, ”בנין“, ”אדמה חקלאית“, ”קרקע תפוסה“, ”אדמת בנין“, ”מחזיק“ ו”דייר משנה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|בסעיף 269 לפקודת העיריות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת העיריות}} וכן מועצה שנתכוננה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר הציבורי“ – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי מגזר, תת־מגזר וענף כלכלי ראשי בסך כל השירותים הציבוריים, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון שכר ותעסוקה (לוח ה/9), בעמודה ”סך כולל במחירים שוטפים“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור העדכון“ – עדכון בשיעור של הסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון המדד“ – שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון מדד השכר הציבורי“ – שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב־20 במאי של שנת הכספים שלפניה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר האוצר ושר הפנים.8ארנונה כלליתתיקונים: תשס״ד, תשע״ז־2
(א)מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס.
(ב)השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לעניין אופן חישוב שטחו של נכס.
(ב1)חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.
(2)בחישוב שטחו של נכס לפי פסקה (1) יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה.
(3)על אף האמור בפסקה (2), חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 16), התשע״ז–2017 (בפסקה זו – תיקון מס׳ 16), את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע חויב באופן יחסי לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אולם אם קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנסכים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של תיקון מס׳ 16, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד.
(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים; בסעיף זה –
”חוב ארנונה סופי“ – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
”חברה פרטית“ – כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה.
(ד)בסעיף קטן זה, ”מצללה“ – מבנה בלא קירות, המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים ובנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד.
(2)על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, לגבי רשות מקומית שערב פרסומו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 17), התשע״ח–2018 , לא נכלל לפי החלטתה בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) שטח מצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנה.
↗ חיצוניות: 7📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(תיקון מס׳ 16 פורסם ביום 7.8.2017)
(תיקון מס׳ 17 פורסם ביום 25.7.2018)
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין: הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס.
{{ח:תת|(ב)}} השרים יקבעו בתקנות את סוגי הנכסים וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1) לעניין אופן חישוב שטחו של נכס.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} חישוב שטחו של נכס לעניין הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית שתוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.
{{ח:תתת|(2)}} בחישוב שטחו של נכס לפי פסקה (1) יעוגל כל חלק של מטר רבוע למטר השלם הקרוב; מחצית מטר רבוע תעוגל כלפי מטה.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), חישבה רשות מקומית, ערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 16), התשע״ז–2017}} {{ח:הערה|(תיקון מס׳ 16 פורסם ביום 7.8.2017)}} (בפסקה זו – תיקון מס׳ 16), את שטח הנכסים שבתחומה, כולם או חלקם, לעניין הטלת ארנונה כללית, כך שכל חלק של מטר רבוע חויב באופן יחסי לפי מספר הסנטימטרים או כך שכל חלק של מטר רבוע עוגל למטר השלם כלפי מטה (בפסקה זו – דרך חישוב שונה), תמשיך לחשב את שטח הנכסים שבתחומה באותה דרך, אולם אם קבעה מועצת הרשות המקומית בהחלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית כי הרשות המקומית תחשב את שטח הנסכים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2); רשות מקומית שלא החליטה כאמור רשאית לחשב את שטחחם של נכסים שבתחומה בדרך החישוב השונה אף אם שטחם לא חושב כאמור ערב יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390423.pdf|תיקון מס׳ 16}}, ואולם החל משנת הכספים 2022 יחושב שטחם של כל הנכסים שבתחומה בדרך האמורה בפסקה (2) או בדרך החישוב השונה בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (בסעיף זה – עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחויבים; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב ארנונה סופי“ – חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי הענין (בסעיף זה – הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת – לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חברה פרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 119א|בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”מצללה“ – מבנה בלא קירות, המוקם בחצר, בגג, או במרפסת של בית מגורים, הנסמך על עמודים ובנוי מחומרים קלים, שתקרתו משטח הצללה, ובלבד שהמרווחים בין החלקים האטומים של משטח ההצללה מחולקים באופן שווה ומהווים 40% לפחות ממנו; ואולם יכול שהמבנה יהיה נסמך באופן חלקי על לא יותר מאשר שני קירות של מבנה המגורים שאליו הוא צמוד.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, לגבי רשות מקומית שערב פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504200.pdf|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון מס׳ 17), התשע״ח–2018}} {{ח:הערה|(תיקון מס׳ 17 פורסם ביום 25.7.2018)}}, לא נכלל לפי החלטתה בדבר הארנונה הכללית לפי סעיף קטן (א) שטח מצללה הצמודה לנכס המשמש למגורים בחישוב שטחו של אותו נכס לשם הטלת הארנונה, לא ייכלל שטח המצללה האמור בחישוב שטח הנכס לשם הטלת הארנונה אך ורק משום שהמצללה האמורה כוסתה בכיסוי שקוף מחומר פלסטי, ובלבד שהשימוש שייעשה בשטח של המצללה הוא שימוש שניתן לעשות בחצר, בגג או במרפסת של בית המגורים שעליו הוקמה המצללה, למעט שימוש לצורכי חניה או אחסנה.9סכומי הארנונה הכלליתתיקונים: תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ד, תשפ״ד
(א)השרים יקבעו בתקנות, סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים; הסכומים המרביים והמזעריים יעודכנו לכל שנת כספים בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות.
(ב)סכום הארנונה הכללית בשל מטר רבוע שתטיל מועצה על כל אחד מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע כדין בשל מטר רבוע של אותו נכס בשנת הכספים הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת שיעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו השרים בתקנות לפי סעיף קטן (א), ויהיה בכפוף לכל הוראה אחרת שנקבעה בתקנות כאמור ובכפוף לתקנות ולכללים לפי סעיף 8(ב); בתקנות לפי סעיף קטן (א) ובתקנות ובכללים לפי סעיף 8(ב) יכול שייקבע כי –
(1)רשות מקומית רשאית להעלות את סכומי הארנונה הכללית, דרך כלל או לסוג נכסים, בשיעור גבוה משיעור העדכון, ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות;
(2)רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור, ולענין נכס המצוי באזור חלוקת הכנסות כמשמעותו בסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות – גם לכל רשות מקומית המנויה בצו שניתן לפי הוראות הסעיף האמור, הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת־סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי הענין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור; אישור השרים לפי פסקה זו יינתן עד יום 15 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבשלה ניתן האישור, ולעניין החלטה שהתקבלה כאמור בסעיף 276(ב) לפקודת העיריות – עד תום שישה חודשים מיום שהתקבלה החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית כאמור באותו סעיף; תחילתו של אישור השרים בראשית שנת הכספים שבשלה הוא ניתן; שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על מתן האישור.
(ב1)השרים רשאים לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית (בסעיף קטן זה – כללי עדכון מיוחדים), שיחולו על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ב); כללים כאמור ייקבעו. לא יאוחר מיום 30 במאי של שנת הכספים הקודמת לשנה שלגביה הם נקבעים; קבעו השרים כללי עדכון מיוחדים לגבי שנת כספים מסוימת, תקבע הרשות המקומית את סכומי הארנונה הכללית לאותה שנה בהתאם לכללים אלה ולכללים שנקבעו לפי סעיף 8(ב), ורשאית היא לפעול בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב), ככל שנקבעו, אלא אם כן נקבע אחרת בכללי העדכון המיוחדים.
(ג)השרים יקבעו בתקנות כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית על נכסים שהמחזיק בהם היא המדינה או תאגיד שהוקם בחוק, ויכול שעל פי כללים כאמור תוטל על סוגי נכסים מסויימים ארנונה כללית בסכום אפס.
(ג1)על אף האמור בסעיפים 4 ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית בשל הנכסים המפורטים בסעיפים האמורים: בכללים כאמור ייקבע שיעור הארנונה שיוטל על סוגי הנכסים, כולם או חלקם, דרך כלל או לסוגי רשויות מקומיות, ויכול שעל פי אותם כללים תוטל ארנונה בסכום אפס.
(ד)תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ה)תחילתם של הכללים לפי סעיף קטן (ג1), בראשית שנת הכספים 2000, גם אם נקבעו במהלכה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 9ב
- הסעיף האמור → פקודת העיריות #סעיף 9ב
- בסעיף 276(ב) לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 276
- באותו סעיף → פקודת העיריות #סעיף 276
- בסעיפים 4 → פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) #סעיף 4
- ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 → פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) #סעיף 5
- בסעיפים האמורים → פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים יקבעו בתקנות, סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים, וכן רשאים הם לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים; הסכומים המרביים והמזעריים יעודכנו לכל שנת כספים בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} סכום הארנונה הכללית בשל מטר רבוע שתטיל מועצה על כל אחד מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע כדין בשל מטר רבוע של אותו נכס בשנת הכספים הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת שיעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו השרים בתקנות לפי סעיף קטן (א), ויהיה בכפוף לכל הוראה אחרת שנקבעה בתקנות כאמור ובכפוף לתקנות ולכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}; בתקנות לפי סעיף קטן (א) ובתקנות ובכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}} יכול שייקבע כי –
{{ח:תתת|(1)}} רשות מקומית רשאית להעלות את סכומי הארנונה הכללית, דרך כלל או לסוג נכסים, בשיעור גבוה משיעור העדכון, ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור, ולענין נכס המצוי באזור חלוקת הכנסות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|בסעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות}} – גם לכל רשות מקומית המנויה בצו שניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 9ב|הסעיף האמור}}, הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת־סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי הענין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור; אישור השרים לפי פסקה זו יינתן עד יום 15 בדצמבר שלפני שנת הכספים שבשלה ניתן האישור, ולעניין החלטה שהתקבלה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|בסעיף 276(ב) לפקודת העיריות}} – עד תום שישה חודשים מיום שהתקבלה החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית כאמור {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 276|באותו סעיף}}; תחילתו של אישור השרים בראשית שנת הכספים שבשלה הוא ניתן; שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על מתן האישור.
{{ח:תת|(ב1)}} השרים רשאים לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית (בסעיף קטן זה – כללי עדכון מיוחדים), שיחולו על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ב); כללים כאמור ייקבעו. לא יאוחר מיום 30 במאי של שנת הכספים הקודמת לשנה שלגביה הם נקבעים; קבעו השרים כללי עדכון מיוחדים לגבי שנת כספים מסוימת, תקבע הרשות המקומית את סכומי הארנונה הכללית לאותה שנה בהתאם לכללים אלה ולכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, ורשאית היא לפעול בהתאם להוראות שנקבעו לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב), ככל שנקבעו, אלא אם כן נקבע אחרת בכללי העדכון המיוחדים.
{{ח:תת|(ג)}} השרים יקבעו בתקנות כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית על נכסים שהמחזיק בהם היא המדינה או תאגיד שהוקם בחוק, ויכול שעל פי כללים כאמור תוטל על סוגי נכסים מסויימים ארנונה כללית בסכום אפס.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 5|ו־5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}} רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית בשל הנכסים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 4|בסעיפים האמורים}}: בכללים כאמור ייקבע שיעור הארנונה שיוטל על סוגי הנכסים, כולם או חלקם, דרך כלל או לסוגי רשויות מקומיות, ויכול שעל פי אותם כללים תוטל ארנונה בסכום אפס.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ה)}} תחילתם של הכללים לפי סעיף קטן (ג1), בראשית שנת הכספים 2000, גם אם נקבעו במהלכה.9אסייג להעלאת ארנונהתיקונים: תשנ״ד
(א)לא תשנה מועצה סיווג משנה של נכס שנעשה בו שיפוץ, באופן שיש בו העלאה של סכום הארנונה שהיה מוטל על אותו נכס לפי חוק זה אילולא השיפוץ.
(ב)נוסף לנכס שטח עקב שיפוץ שנעשה בו, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות חוק זה, להטיל ארנונה על השטח הנוסף לפי סיווג המשנה המתאים לאחר השיפוץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תשנה מועצה סיווג משנה של נכס שנעשה בו שיפוץ, באופן שיש בו העלאה של סכום הארנונה שהיה מוטל על אותו נכס לפי חוק זה אילולא השיפוץ.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף לנכס שטח עקב שיפוץ שנעשה בו, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות חוק זה, להטיל ארנונה על השטח הנוסף לפי סיווג המשנה המתאים לאחר השיפוץ.9בסייג להטלת ארנונה בשל נכס הנמצא בתחום ועד מקומיתיקונים: תשס״ה
בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(ב)(2), ועד מקומי כמשמעותו בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות סעיף 9(ב)(2) סיפה יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)(2)}}, ועד מקומי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת המועצות המקומיות}}, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)(2) סיפה}} יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה.10אי הטלת ארנונהתיקונים: תשס״ו
לא הטילה מועצה ארנונה כללית לשנת כספים מסויימת, תשולם הארנונה לאותה שנה בתחום הרשות המקומית בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, כשהיא מעודכנת בהתאם להוראות לפי סעיף 9(ב) רישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הטילה מועצה ארנונה כללית לשנת כספים מסויימת, תשולם הארנונה לאותה שנה בתחום הרשות המקומית בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, כשהיא מעודכנת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב) רישה}}.11תוספת ארנונהתיקונים: תשס״ו
(א)שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית שאושרה לה תכנית הבראה לפי סעיף 140ד(ב) לפקודת העיריות או לפי סעיף 35ד(ב) לפקודת המועצות המקומיות, להטיל בתוך שנת הכספים שבה אושרה תכנית ההבראה כאמור, תוספת לארנונה בעד התקופה שמיום האישור ועד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; היתר שעל פיו מוטלים סכומי ארנונה שאינם בהתאם להוראות סעיף 9(ב), טעון גם הסכמת שר האוצר.
(ב)הרשות המקומית תודיע לכל מחזיק החייב בתשלום התוספת את סכומה ומועדי תשלומה.
(ג)הודעה בדבר אישור תוספת, סכומיה ומועדי תשלומה – תפורסם ברשומות.
(ד)לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין יראו, על אף האמור בסעיף קטן (ג), ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), שתי דירות המשמשות למגורים בלבד שאוחדו לדירה אחת, כדירה אחת המשמשת למגורים בלבד, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 140ד(ב) לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 140ד
- סעיף 35ד(ב) לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 35ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הפנים רשאי להתיר לרשות מקומית שאושרה לה תכנית הבראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 140ד|סעיף 140ד(ב) לפקודת העיריות}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 35ד|סעיף 35ד(ב) לפקודת המועצות המקומיות}}, להטיל בתוך שנת הכספים שבה אושרה תכנית ההבראה כאמור, תוספת לארנונה בעד התקופה שמיום האישור ועד סוף שנת הכספים, ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; היתר שעל פיו מוטלים סכומי ארנונה שאינם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, טעון גם הסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית תודיע לכל מחזיק החייב בתשלום התוספת את סכומה ומועדי תשלומה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה בדבר אישור תוספת, סכומיה ומועדי תשלומה – תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין יראו, על אף האמור בסעיף קטן (ג), ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), שתי דירות המשמשות למגורים בלבד שאוחדו לדירה אחת, כדירה אחת המשמשת למגורים בלבד, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין.12הנחות בארנונהתיקונים: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ז, תש״ע, תשע״ז, תשפ״ד־2, תשפ״ו
(א)השרים יקבעו בתקנות את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים.
(ב)שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים.
(ג)מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו.
(ה)על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין, בחישוב ההכנסה של מחזיק בנכס לא יובאו בחשבון קצבה המשולמת לפי פרקים ד׳ ו־י״א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, או תשלומים לאומן לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, ולא יראו בהם הכנסה, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין.
(ו)על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנכס המשמש למגורי נכה, יחול חיוב ארנונה למגורים שיופחת בשיעור ההנחה שאותו נכה היה זכאי לה כמחזיק בנכס לפי קביעת המועצה, לרבות תנאים שקבעה, גם אם המחזיק בנכס הוא אדם אחר בעבור הנכה; בסעיף קטן זה, ”נכס המשמש למגורי נכה“ – כל אחד מאלה:
(א)נכס המשמש או הנועד לשמש, כולו או חלקו, למגורי אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, שאדם כאמור מתגורר בו בהתאם להפניה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(ב)נכס שהוא מסוגי הדיור המפורטים בפרט ב(1) לתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000, שמתמודד נפש זכאי להם בהתאם לתכנית שיקום לפי החוק האמור.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו הן על שטחים בנכס המשמשים למגורי נכה והן על שטחים אחרים באותו נכס המשמשים את הנכה או את מי ששוהה בנכס לשם טיפול בנכה או מתן שירות לנכה.
(3)הופחת חיוב הארנונה לפי הוראות פסקה (1), לא יהיה הנכה זכאי להנחה בארנונה למגורים בעד נכס אחר שהוא מחזיק בו.
(ז)על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לעניין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית שנקבעה לפי כל דין, בנכס המשמש למגורים של בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של מחזיק בנכס, שמשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, סכום ההנחה יחושב בעד כל אחד מהזכאים לגמלה אף אם הוא מעל גיל 18 ולא השתלמה בעדו גמלת ילד נכה, ובלבד ששיעורה הכולל לא יעלה על 90%.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- פרקים ד׳ → חוק הביטוח הלאומי #פרק ד
- ו־י״א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #פרק יא
- חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016 → חוק אומנה לילדים
- בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
- בפרט ב(1) לתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000 → חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה #תוספת פרט ב
- החוק האמור → חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השרים יקבעו בתקנות את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים.
{{ח:תת|(ב)}} שר הפנים יקבע בתקנות תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים.
{{ח:תת|(ג)}} מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לענין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית לפי כל דין, בחישוב ההכנסה של מחזיק בנכס לא יובאו בחשבון קצבה המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יא|ו־י״א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, או תשלומים לאומן לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, ולא יראו בהם הכנסה, וזאת אף אם נאמר אחרת לענין זה בכל דין.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנכס המשמש למגורי נכה, יחול חיוב ארנונה למגורים שיופחת בשיעור ההנחה שאותו נכה היה זכאי לה כמחזיק בנכס לפי קביעת המועצה, לרבות תנאים שקבעה, גם אם המחזיק בנכס הוא אדם אחר בעבור הנכה; בסעיף קטן זה, ”נכס המשמש למגורי נכה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נכס המשמש או הנועד לשמש, כולו או חלקו, למגורי אדם עם מוגבלות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, שאדם כאמור מתגורר בו בהתאם להפניה של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} נכס שהוא מסוגי הדיור המפורטים {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה#תוספת פרט ב|בפרט ב(1) לתוספת לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000}}, שמתמודד נפש זכאי להם בהתאם לתכנית שיקום לפי {{ח:חיצוני|חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה|החוק האמור}}.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו הן על שטחים בנכס המשמשים למגורי נכה והן על שטחים אחרים באותו נכס המשמשים את הנכה או את מי ששוהה בנכס לשם טיפול בנכה או מתן שירות לנכה.
{{ח:תתת|(3)}} הופחת חיוב הארנונה לפי הוראות פסקה (1), לא יהיה הנכה זכאי להנחה בארנונה למגורים בעד נכס אחר שהוא מחזיק בו.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) ובכל דין, ועל אף האמור בתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לעניין כל הנחה מסכום הארנונה הכללית שנקבעה לפי כל דין, בנכס המשמש למגורים של בן או בת, לרבות ילד במשפחת אומנה, של מחזיק בנכס, שמשתלמת בעדו ובשל נכותו גמלה על ידי המוסד לביטוח לאומי, סכום ההנחה יחושב בעד כל אחד מהזכאים לגמלה אף אם הוא מעל גיל 18 ולא השתלמה בעדו גמלת ילד נכה, ובלבד ששיעורה הכולל לא יעלה על 90%.13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}14
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), התשנ״ב–1992.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), התשנ״ב–1992}}.}}15
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}}.}}16
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}.}}17ביטול חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש)
חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש), התשל״ה–1975 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק הרשויות המקומיות (תמורת ארנונת רכוש), התשל״ה–1975 – בטל.18
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}19תחולה והוראת מעברתיקונים: תשנ״ג
(א)הוראות סעיף 9(ב) ו־(ג) יחולו החל בשנת הכספים 1994; יתר ההוראות הקודמות של פרק זה יחולו החל בשנת הכספים 1993.
(ב)כל מועצה תתקן את החלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1993 ככל שיידרש להתאמתה לתקנות לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב) ו־(ג)}} יחולו החל בשנת הכספים 1994; יתר ההוראות הקודמות של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יחולו החל בשנת הכספים 1993.
{{ח:תת|(ב)}} כל מועצה תתקן את החלטתה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1993 ככל שיידרש להתאמתה לתקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.20
(א)
(ב)תחילתו של סעיף זה ביום ח׳ באדר התשנ״ג (1 במרס 1993).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של סעיף זה ביום ח׳ באדר התשנ״ג (1 במרס 1993).פרק ה׳: חישוב עלות המים והתעריפים לדמי מים
21
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המים, התשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}}22
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|בחוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}.}}פרק ו׳: ענף הלול
23
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגליל, התשמ״ח–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגליל|בחוק הגליל, התשמ״ח–1988}}.}}24
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגליל, התשמ״ח–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגליל|בחוק הגליל, התשמ״ח–1988}}.}}25
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1964.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק)|בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1964}}.}}פרק ז׳: תיקונים שונים
26
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבזק, התשמ״ב–1982.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}.}}27תיקון חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)
(א)
(ב)
(ג)תחילתו של סעיף קטן (ב) ביום תחילתו של תיקון מס׳ 2.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990.
הנוסח שולב בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשנ״ב–1992.
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה)|בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf|בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} תחילתו של סעיף קטן (ב) ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211690.pdf|תיקון מס׳ 2}}.28
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}.}}29תיקון חוק לעידוד השקעות הון
(א)
(ב)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 39), התשנ״א–1990.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לעידוד השקעות הון|בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210842.pdf|בחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 39), התשנ״א–1990}}.}}30
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ״ט–1989}}.}}31
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}.}}32
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1992.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשות לפיתוח הנגב|בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1992}}.}}