תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: היטל לקליטת העליה
1פרשנות
(א)בפרק זה –
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”נישום“ – יחיד וכן חבר בחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה;
”מס הכנסה“ – לרבות מס על ריווח הון ומס שבח מקרקעין כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963;
”מס בשיעור סופי“ – מס שנקבע ששיעורו סופי, ללא זכות לפטור, לניכוי, לזיכוי, לקיזוז או להפחתה כלשהם;
”היטל“ – היטל לקליטת העליה כאמור בסעיף 2.
(ב)לכל שאר המונחים בפרק זה תהא המשמעות הנודעת להם בפקודה, זולת אם נאמר במפורש אחרת.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 64א לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 64א
- בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 → חוק מס שבח מקרקעין
- בפקודה → פקודת מס הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נישום“ – יחיד וכן חבר בחברה משפחתית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|בסעיף 64א לפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס הכנסה“ – לרבות מס על ריווח הון ומס שבח מקרקעין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס שבח מקרקעין|בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מס בשיעור סופי“ – מס שנקבע ששיעורו סופי, ללא זכות לפטור, לניכוי, לזיכוי, לקיזוז או להפחתה כלשהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל“ – היטל לקליטת העליה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.
{{ח:תת|(ב)}} לכל שאר המונחים {{ח:פנימי|פרק א|בפרק זה}} תהא המשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, זולת אם נאמר במפורש אחרת.2ההיטל ושיעורותיקונים: תשנ״ב
על אף האמור בכל דין –
(1)נישום יהא חייב בהיטל בשיעור של 5% ממס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס, למעט מס בשיעור סופי;
(2)בעל מניות בחברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה שקיבל הלוואה מהחברה, יהא חייב בהיטל בשיעור של 2.5% על סכום ההלוואה; לענין זה, ”סכום ההלוואה“ – קרן ההלוואה מחולקת ב־365 ומוכפלת במספר הימים שמיום קבלת ההלוואה או תחילת שנת המס, לפי המאוחר שביניהם, ועד תום שנת המס או מועד החזרת ההלוואה, לפי המוקדם שביניהם.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 76 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 76
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תת|(1)}} נישום יהא חייב בהיטל בשיעור של 5% ממס ההכנסה שהוא חייב בו לשנת המס, למעט מס בשיעור סופי;
{{ח:תת|(2)}} בעל מניות בחברת מעטים כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 לפקודה}} שקיבל הלוואה מהחברה, יהא חייב בהיטל בשיעור של 2.5% על סכום ההלוואה; לענין זה, ”סכום ההלוואה“ – קרן ההלוואה מחולקת ב־365 ומוכפלת במספר הימים שמיום קבלת ההלוואה או תחילת שנת המס, לפי המאוחר שביניהם, ועד תום שנת המס או מועד החזרת ההלוואה, לפי המוקדם שביניהם.3מקדמות
(א)נישום החייב בתשלום מקדמות לפי סעיף 175 לפקודה (להלן – מקדמות מס ההכנסה), יהא חייב בתשלום מקדמות על חשבון ההיטל, בשיעור של 5% ממקדמות מס ההכנסה שהוא חייב בהן; המקדמות ישולמו במועד ובדרך שנקבעו לתשלום מקדמות מס ההכנסה.
(ב)האמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי נישומים שלגביהם השנה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 174 לפקודה, קודמת לשנת המס 1991.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 175 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 175
- בסעיף 174 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 174
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נישום החייב בתשלום מקדמות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 175|סעיף 175 לפקודה}} (להלן – מקדמות מס ההכנסה), יהא חייב בתשלום מקדמות על חשבון ההיטל, בשיעור של 5% ממקדמות מס ההכנסה שהוא חייב בהן; המקדמות ישולמו במועד ובדרך שנקבעו לתשלום מקדמות מס ההכנסה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול לגבי נישומים שלגביהם השנה הקובעת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 174|בסעיף 174 לפקודה}}, קודמת לשנת המס 1991.4ניכוי במקורתיקונים: תשנ״ב
(א)מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום המשתלם לאדם החייב בהיטל לפי סעיף 2(1), ינכה, בנוסף למס ההכנסה, גם היטל בשיעור של 5% מסכום המס שהוא חייב לנכות וישלמו לפקיד השומה יחד עם המס שניכה.
(ב)המנכה במקור כאמור בסעיף קטן (א) יגיש דין וחשבון לפקיד השומה על סכום ההיטל שניכה, באותו טופס שעליו נדרש לדווח על ניכוי המס במקור לפי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שחייב בניכוי מס הכנסה במקור מסכום המשתלם לאדם החייב בהיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1)}}, ינכה, בנוסף למס ההכנסה, גם היטל בשיעור של 5% מסכום המס שהוא חייב לנכות וישלמו לפקיד השומה יחד עם המס שניכה.
{{ח:תת|(ב)}} המנכה במקור כאמור בסעיף קטן (א) יגיש דין וחשבון לפקיד השומה על סכום ההיטל שניכה, באותו טופס שעליו נדרש לדווח על ניכוי המס במקור לפי כל דין.5דין ההיטל
(א)הוראות הפקודה יחולו, בשינויים המחוייבים, על ההיטל כאילו היה מס הכנסה; ואולם החל בשנת המס 1994 לא ייחשב ההיטל כמס הכנסה לענין קביעת מקדמות כאמור בסעיף 175 לפקודה.
(ב)על גביית ההיטל יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- הפקודה → פקודת מס הכנסה
- בסעיף 175 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 175
- פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על ההיטל כאילו היה מס הכנסה; ואולם החל בשנת המס 1994 לא ייחשב ההיטל כמס הכנסה לענין קביעת מקדמות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 175|בסעיף 175 לפקודה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על גביית ההיטל יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.6תחולה
תחולת פרק זה לגבי שנות המס 1991, 1992 ו־1993.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחולת {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}} לגבי שנות המס 1991, 1992 ו־1993.7ביצוע ותקנותתיקונים: תשנ״ב
(א)שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לענין מועד תשלום היטל לפי סעיף 2(2), ניכויו במקור, דיווח עליו והעברתו לפקיד השומה ולענין הגשת דין וחשבון לגבי הלוואה שעליה חל חיוב בהיטל כאמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק א|פרק זה}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לענין מועד תשלום היטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(2)}}, ניכויו במקור, דיווח עליו והעברתו לפקיד השומה ולענין הגשת דין וחשבון לגבי הלוואה שעליה חל חיוב בהיטל כאמור.פרק ב׳: היטל על שירותים מיובאים
8
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה)|בחוק היטל על שירותים מיובאים ונכסי חוץ (הוראת שעה), התשמ״ה–1985}}.}}פרק ג׳: ארנונה כללית
9העלאת ארנונה כללית
(א)לא תטיל רשות מקומית בשל נכס, ארנונה כללית (להלן – ארנונה) לשנת הכספים 1991 בסכום שיש בו העלאה מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1990 כשהוא מוכפל בשלושה רבעים וצמוד בהצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 1989 עד המדד שפורסם לחודש דצמבר 1990.
(ב)רשות מקומית לא תשנה לשנת הכספים 1991 הנחות כלליות בארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1990, אלא לטובת החייבים בארנונה.
(ג)רשות מקומית לא תטיל לשנת הכספים 1991 ארנונה על סוגי נכסים או על סוגי שימושים בנכסים שעליהם לא הטילה ארנונה לשנת הכספים 1990.
(ד)שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים –
(1)לקבוע בצו עד ליום א׳ באדר התשנ״א (15 בפברואר 1991) כי סכום הארנונה יהיה נמוך מן האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא יפחת מן הסכום שהגיע כדין בשנת הכספים 1990 כשהוא מוכפל בשלושה רבעים;
(2)להתיר העלאת ארנונה בשיעור גבוה מן האמור בסעיף קטן (א) או בסכום גבוה מן הקבוע לפי פסקה (1), להתיר שינוי בהנחה או בתנאי תשלום או בתוצאות של אי תשלום במועד ולהתיר הטלת ארנונה כאמור בסעיף קטן (ג);
צו או היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהיו כלליים או לסוגים או מיוחדים, הן לענין הרשויות המקומיות, הן לענין הנכסים והן לענין החייבים בתשלום שעליהם יחולו הצו או ההיתר.
(ה)מי ששר האוצר ושר הפנים הסמיכו לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על כל היתר כללי או לסוגים שניתן לפי סעיף זה, תוך 30 ימים מיום שניתן.
(ו)הודעה על היתר או צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות, ותחילתם תהיה ביום תחילת שנת הכספים 1991, זולת אם נקבע בהם אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תטיל רשות מקומית בשל נכס, ארנונה כללית (להלן – ארנונה) לשנת הכספים 1991 בסכום שיש בו העלאה מעל סכום הארנונה שהגיע כדין בשל אותו נכס בשנת הכספים 1990 כשהוא מוכפל בשלושה רבעים וצמוד בהצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 1989 עד המדד שפורסם לחודש דצמבר 1990.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית לא תשנה לשנת הכספים 1991 הנחות כלליות בארנונה ותנאי תשלומה, לרבות התוצאות של אי תשלום במועד, לעומת אלה שנקבעו כדין לשנת הכספים 1990, אלא לטובת החייבים בארנונה.
{{ח:תת|(ג)}} רשות מקומית לא תטיל לשנת הכספים 1991 ארנונה על סוגי נכסים או על סוגי שימושים בנכסים שעליהם לא הטילה ארנונה לשנת הכספים 1990.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים ושר האוצר, או מי שהם הסמיכו לכך, רשאים –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע בצו עד ליום א׳ באדר התשנ״א (15 בפברואר 1991) כי סכום הארנונה יהיה נמוך מן האמור בסעיף קטן (א), ובלבד שלא יפחת מן הסכום שהגיע כדין בשנת הכספים 1990 כשהוא מוכפל בשלושה רבעים;
{{ח:תתת|(2)}} להתיר העלאת ארנונה בשיעור גבוה מן האמור בסעיף קטן (א) או בסכום גבוה מן הקבוע לפי פסקה (1), להתיר שינוי בהנחה או בתנאי תשלום או בתוצאות של אי תשלום במועד ולהתיר הטלת ארנונה כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תת}} צו או היתר לפי סעיף קטן זה יכול שיהיו כלליים או לסוגים או מיוחדים, הן לענין הרשויות המקומיות, הן לענין הנכסים והן לענין החייבים בתשלום שעליהם יחולו הצו או ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} מי ששר האוצר ושר הפנים הסמיכו לכך יודיע לוועדת הכספים של הכנסת על כל היתר כללי או לסוגים שניתן לפי סעיף זה, תוך 30 ימים מיום שניתן.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על היתר או צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות, ותחילתם תהיה ביום תחילת שנת הכספים 1991, זולת אם נקבע בהם אחרת.10
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}11תחולה על מועצות מקומיות
הוראות סעיף 10 יחולו גם על מועצות מקומיות, וצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, יתוקנו לפי זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- וצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950 → צו המועצות המקומיות (א)
- צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953 → צו המועצות המקומיות (ב)
- וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958 → צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} יחולו גם על מועצות מקומיות, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)|וצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|צו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, יתוקנו לפי זה.פרק ד׳: הנחות ממס
12תיקונים: תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ג־2, תשנ״ג־3, תשנ״ג־4, תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}13תיקונים: תש״ס, תשס״א
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}תוספת ראשונה
אור הגנוז, בר יוחאי, געתון, זיו הגליל, יחיעם, יסוד המעלה, מירון, נתיב השיירה, עין יעקב, פקיעין החדשה, ראג׳ר, שדה אליעזר, פקיעין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אור הגנוז, בר יוחאי, געתון, זיו הגליל, יחיעם, יסוד המעלה, מירון, נתיב השיירה, עין יעקב, פקיעין החדשה, ראג׳ר, שדה אליעזר, פקיעין.תוספת שניה
אבשלום, בטחה, בית הגדי, בית הערבה, בלדד צוקים, בני עצמון, גן אור, דקל, חד־נס, חולית, חמדת, טלמון, יבול, יפית, יתד, כוכב יעקב לרבות שכונת תל ציון, כמהין, כנף, כרם שלום, מיצד, מיצר, נאות הכיכר, נווה דקלים, נווה זוהר, נחליאל, ניר יצחק, נעמה, עזוז, עין חצבה, עין תמר, פאת שדה, פדויים, פריגן, קרית ספר־מודיעין עילית, שדה אברהם, שדמות מחולה, קלע־אלון, תלמי יוסף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אבשלום, בטחה, בית הגדי, בית הערבה, בלדד צוקים, בני עצמון, גן אור, דקל, חד־נס, חולית, חמדת, טלמון, יבול, יפית, יתד, כוכב יעקב לרבות שכונת תל ציון, כמהין, כנף, כרם שלום, מיצד, מיצר, נאות הכיכר, נווה דקלים, נווה זוהר, נחליאל, ניר יצחק, נעמה, עזוז, עין חצבה, עין תמר, פאת שדה, פדויים, פריגן, קרית ספר־מודיעין עילית, שדה אברהם, שדמות מחולה, קלע־אלון, תלמי יוסף.