החקיקה בישראל

חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), תשי״ב–1952 חוק

21
סעיפים
1
פרקים
2
תוספות
16
הגדרות
12
הפניות פנימיות
25
הפניות חיצוניות
6
הערות עריכה
11
תיקונים
היסטוריית תיקונים11 רשומות
ס״ח תשי״ב, 339חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)PDF
תשכ״ג, 27תיקוןPDF
תשל״ב, 134תחקון מס׳ 2PDF
תשמ״ט, 16תיקון מס׳ 3PDF
תשס״ב, 514תיקון מס׳ 4PDF
תשס״ד, 92חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ה, 952תיקון מס׳ 10 לפקודת הנזיקיןPDF
953תיקון מס׳ 7PDF
בג״ץ 8276/05ביטול סעיף 5ג לחוקPDF
תשע״ב, 522תיקון מס׳ 8PDF
תשע״ז, 240חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)PDF

תוכן החוק

1פירושיםתיקונים: תשס״ב, תשע״ב

בחוק זה –
”הפקודה“ פירושו – פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944;
”מעשה“ – לרבות מחדל;
”אחריות בנזיקים“ פירושו – אחריות לפי הפקודה על מעשה שנעשה לאחר תחילת תקפו של חוק זה;
”פעולה מלחמתית“ – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה;
מונחים אחרים משמעותם כמשמעות הנודעת להם בפקודה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944 → פקודת הנזיקין
  • הפקודה → פקודת הנזיקין
  • בפקודה → פקודת הנזיקין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ פירושו – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות מחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחריות בנזיקים“ פירושו – אחריות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|הפקודה}} על מעשה שנעשה לאחר תחילת תקפו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה מלחמתית“ – לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי, בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה במטרת הפעולה, במיקומה הגאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע אותה;
{{ח:ת}} מונחים אחרים משמעותם כמשמעות הנודעת להם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודה}}.

2אחריות המדינה בנזיקים

דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד, פרט לאמור להלן בחוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דין המדינה, לענין אחריות בנזיקים, כדין כל גוף מואגד, פרט לאמור להלן בחוק זה.

3מעשה בתחום הרשאה חוקיתתיקונים: תשס״ה

אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; אולם אחראית היא על רשלנות שבמעשה.

4תיקונים: תשס״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5פעולה מלחמתיתתיקונים: תשע״ב

(א)אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא־הגנה לישראל.
(ב)טענה המדינה, כטענה מקדמית, כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה לאלתר, ואם מצא כי המעשה הוא פעולה מלחמתית כאמור, ידחה את התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא־הגנה לישראל.
{{ח:תת|(ב)}} טענה המדינה, כטענה מקדמית, כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה לאלתר, ואם מצא כי המעשה הוא פעולה מלחמתית כאמור, ידחה את התביעה.

5אתביעות בשל פעולות כוחות הביטחון באזורתיקונים: תשס״ב

תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה:
(1)בסעיף זה –
”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
”צבא הגנה לישראל“ – לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באזור;
(2)לא ידון בית המשפט בתובענה אלא אם כן הנפגע או אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שייקבע בתקנות, על המעשה נושא התובענה;
(ב)ההודעה תינתן בתוך 60 ימים מיום המעשה; ואולם אם מחמת מצב בריאותו של התובע או אפוטרופסו, או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות נבצר ממנו לתת את ההודעה בתוך המועד האמור, תינתן ההודעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוסרה המניעה;
(ג)נפטר הנפגע ולא ניתנה הודעה בעודו בחיים, וטרם חלף המועד למתן הודעה לפי סעיף קטן (ב), תינתן ההודעה על ידי התלויים בו או על ידי עיזבונו, או על ידי אחר מטעמם בתוך 60 ימים מיום פטירתו;
(ד)על אף האמור בפסקה זו, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נמסרה במועד;
(3)לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;
(4)הוראות סעיפים 38 ו־41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא יחולו בדיון בתובענה, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי יחולו הוראות סעיפים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו;
(5)נוכח בית המשפט כי נשללה מהמדינה הזדמנות הוגנת להתגונן בתובענה כתוצאה מכך שהמועצה הפלשתינית אינה מקיימת את ההוראות, בדבר עזרה משפטית בהתאם להסכם, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה, לדחות את התובענה; בפסקה זו,
”ההסכם“ – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967;
”המועצה הפלשתינית“, כהגדרת ”המועצה“ בחוק האמור;
(6)שר הביטחון ממונה על ביצוע סעיף זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 38 → פקודת הנזיקין #סעיף 38
  • ו־41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] → פקודת הנזיקין #סעיף 41
  • בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
  • כהגדרת ”המועצה“ בחוק האמור → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה – תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה:
{{ח:תת|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צבא הגנה לישראל“ – לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באזור;
{{ח:תת|(2)|(א)}} לא ידון בית המשפט בתובענה אלא אם כן הנפגע או אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שייקבע בתקנות, על המעשה נושא התובענה;
{{ח:תתת|(ב)}} ההודעה תינתן בתוך 60 ימים מיום המעשה; ואולם אם מחמת מצב בריאותו של התובע או אפוטרופסו, או מחמת נסיבות מוצדקות אחרות נבצר ממנו לתת את ההודעה בתוך המועד האמור, תינתן ההודעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוסרה המניעה;
{{ח:תתת|(ג)}} נפטר הנפגע ולא ניתנה הודעה בעודו בחיים, וטרם חלף המועד למתן הודעה לפי סעיף קטן (ב), תינתן ההודעה על ידי התלויים בו או על ידי עיזבונו, או על ידי אחר מטעמם בתוך 60 ימים מיום פטירתו;
{{ח:תתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נמסרה במועד;
{{ח:תת|(3)}} לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;
{{ח:תת|(4)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 41|ו־41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} לא יחולו בדיון בתובענה, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי יחולו הוראות סעיפים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו;
{{ח:תת|(5)}} נוכח בית המשפט כי נשללה מהמדינה הזדמנות הוגנת להתגונן בתובענה כתוצאה מכך שהמועצה הפלשתינית אינה מקיימת את ההוראות, בדבר עזרה משפטית בהתאם להסכם, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה, לדחות את התובענה; בפסקה זו,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצה הפלשתינית“, {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|כהגדרת ”המועצה“ בחוק האמור}};
{{ח:תת|(6)}} שר הביטחון ממונה על ביצוע סעיף זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

5בתביעות אויב ופעיל או חבר בארגון מחבליםתיקונים: תשס״ה־2, תשע״ב

(א)על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם למי שמפורט בפסקאות (1), (2) או (3), למעט לנזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה –
(1)נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל;
(2)פעיל או חבר בארגון מחבלים;
(3)מי שניזוק בעת שפעל בשליחותו או מטעמו של נתין מדינת אויב, חבר או פעיל בארגון מחבלים.
(ב)בסעיף זה –
”אויב“ ו”ארגון מחבלים“ – כהגדרתם בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
”המדינה“ – לרבות רשות, גוף או אדם הפועלים מטעמה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הכרזה על שטח אויב – רצועת עזה), התשע״ה–2014 (ק״ת תשע״ה, 18), לפיו שטח רצועת עזה הוא שטח אויב לעניין החוק.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 91
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, אין המדינה אחראית בנזיקים לנזק שנגרם למי שמפורט בפסקאות (1), (2) או (3), למעט לנזק שנגרם בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} –
{{ח:תתת|(1)}} נתין של מדינה שהיא אויב או מי שאינו אזרח ישראלי, שהוא תושב שטח מחוץ לישראל שהממשלה הכריזה עליו, בצו, כשטח אויב, אלא אם כן הוא שוהה כדין בישראל;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הכרזה על שטח אויב – רצועת עזה)|צו הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הכרזה על שטח אויב – רצועת עזה), התשע״ה–2014}} (ק״ת תשע״ה, 18), לפיו שטח רצועת עזה הוא שטח אויב לעניין החוק.}}
{{ח:תתת|(2)}} פעיל או חבר בארגון מחבלים;
{{ח:תתת|(3)}} מי שניזוק בעת שפעל בשליחותו או מטעמו של נתין מדינת אויב, חבר או פעיל בארגון מחבלים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אויב“ ו”ארגון מחבלים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 91|בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה“ – לרבות רשות, גוף או אדם הפועלים מטעמה.

5ב1בית המשפט המוסמךתיקונים: תשע״ב

תובענה כאמור בסעיף 5א, וכן תובענה כאמור בסעיף 5ב לרבות בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה, יוגשו לבית המשפט המוסמך במחוז הקרוב ביותר למקום המעשה שבשלו תובעים, מבין המחוזות ירושלים והדרום.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}}, וכן תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב}} לרבות בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, יוגשו לבית המשפט המוסמך במחוז הקרוב ביותר למקום המעשה שבשלו תובעים, מבין המחוזות ירושלים והדרום.

5גתיקונים: תשס״ה־2, בג״ץ 8726/05, תשע״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

5דשינוי התוספת הראשונה בצותיקונים: תשס״ה־2, תשע״ב

שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר הביטחון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

6חבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בשירות צבאיתיקונים: תשל״ב, תשע״ז

(א)אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה כאמור שהיא חבלת שירות.
(ב)אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או על החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.
(ג)בסעיף זה –
”חבלה“, ”חבלת שירות“, ”מחלה“, ”מחלת שירות“, ”שירות צבאי“ ו”שירות“ – כהגדרתם בחוק הנכים;
”חוק הנכים“ – חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
”חייל בשירות קבע“ – חייל בשירות קבע כהגדרתו בחוק הנכים, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו בסעיף 2ב לחוק האמור, במהלך התקופה האמורה באותו סעיף.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הנכים → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • בחוק הנכים → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • בסעיף 2ב לחוק האמור → חוק הנכים (תגמולים ושיקום) #סעיף 2ב
  • באותו סעיף → חוק הנכים (תגמולים ושיקום) #סעיף 2ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה שנחבל חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על חבלה כאמור שהיא חבלת שירות.
{{ח:תת|(ב)}} אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מחלה או על החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“, ”חבלת שירות“, ”מחלה“, ”מחלת שירות“, ”שירות צבאי“ ו”שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשירות קבע“ – חייל בשירות קבע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}}, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק האמור}}, במהלך התקופה האמורה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 2ב|באותו סעיף}}.

7מוות שאירע בשירות צבאיתיקונים: תשל״ב, תשע״ז

(א)אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל כתוצאה מחבלה שנחבל בה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה מחבלה כאמור שהיא חבלת שירות.
(ב)אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל, כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.
(ג)בסעיף זה –
”חבלה“, ”חבלת שירות“, ”מחלה“, ”מחלת שירות“, ”שירות צבאי“ ו”שירות“ – כהגדרתם בחוק משפחות חיילים;
”חוק משפחות חיילים“ – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
”חייל בשירות קבע“ – חייל בשירות קבע כהגדרתו בחוק משפחות חיילים, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו בסעיף 2ד לחוק האמור, במהלך התקופה האמורה באותו סעיף.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק משפחות חיילים → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • בחוק משפחות חיילים → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
  • בסעיף 2ד לחוק האמור → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 2ד
  • באותו סעיף → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) #סעיף 2ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל כתוצאה מחבלה שנחבל בה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה מחבלה כאמור שהיא חבלת שירות.
{{ח:תת|(ב)}} אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו של חייל, כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה שנגרמו לחייל בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – אין המדינה אחראית בנזיקים על מותו כתוצאה ממחלה או החמרת מחלה כאמור שהיא מחלת שירות.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלה“, ”חבלת שירות“, ”מחלה“, ”מחלת שירות“, ”שירות צבאי“ ו”שירות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל בשירות קבע“ – חייל בשירות קבע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים}}, למעט חייל כאמור המשרת בשירות קבע ברציפות לשירות החובה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 2ד|בסעיף 2ד לחוק האמור}}, במהלך התקופה האמורה {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 2ד|באותו סעיף}}.

7אהתיישנות לענין חוקי שיקוםתיקונים: תשכ״ג

הוגשה תובענה בנזיקין נגד המדינה ונדחתה מכוח הסעיפים 6 או 7, תסתיים תקופת ההתיישנות להגשת בקשות להענקות ותגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב], וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950, במועד הקבוע בהם או בתום ששה חדשים מיום מתן פסק דין שאין עליו ערעור עוד, הכל לפי המועד המאוחר יותר, ובלבד שהתובענה בנזיקין הוגשה לא יאוחר משנה לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה באותם חוקים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב] → חוק הנכים (תגמולים ושיקום)
  • וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950 → חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תובענה בנזיקין נגד המדינה ונדחתה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 6|הסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, תסתיים תקופת ההתיישנות להגשת בקשות להענקות ותגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש״י–1950}}, במועד הקבוע בהם או בתום ששה חדשים מיום מתן פסק דין שאין עליו ערעור עוד, הכל לפי המועד המאוחר יותר, ובלבד שהתובענה בנזיקין הוגשה לא יאוחר משנה לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה באותם חוקים.

7בפטור מאחריות בנזיקים שלוחי המדינהתיקונים: תשמ״ט

(א)בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד הסעיפים 5 עד 7, יהא פטור מאחריות כאמור גם מי שבגללו היתה המדינה אחראית בנזיקים אילולא הסעיפים האמורים.
(ב)סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנסיבות שבהן אין המדינה אחראית בנזיקים לפי אחד {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיפים 5 עד 7}}, יהא פטור מאחריות כאמור גם מי שבגללו היתה המדינה אחראית בנזיקים אילולא {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיפים האמורים}}.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה יחול אף לגבי מעשה או מחדל שנעשו לפני יום תחילתו, ואולם אין בו כדי לפגוע בפסק דין סופי שניתן לפני היום האמור.

7גזכות המדינה לשיפויתיקונים: תשמ״ט

אין בהוראות סעיף 7ב כדי לפגוע בזכותה של המדינה לשיפוי ממי שהיה חייב בו אילולא ההוראות האמורות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}} כדי לפגוע בזכותה של המדינה לשיפוי ממי שהיה חייב בו אילולא ההוראות האמורות.

8נכסים מוקנים למדינה

אין המדינה אחראית בנזיקים בתורת בעלת נכס שהוקנה לה מכוח החוק בלבד, כל עוד לא קנתה אחיזה בנכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין המדינה אחראית בנזיקים בתורת בעלת נכס שהוקנה לה מכוח החוק בלבד, כל עוד לא קנתה אחיזה בנכס.

9שמירת הוראות חוק מיוחדותתיקונים: תשס״ד

האמור בחוק זה אינו פוגע בכל הוראה שבחיקוק מן החיקוקים המנויים להלן, הקובעת, המגבילה או השוללת את אחריות המדינה או מוסדותיה:
(1)פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין);
(2)פקודת בתי הדואר;
(3)פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936;
(4)חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950;
(5)חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950;
(6)
↗ חיצוניות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) → פקודת הסדר זכויות במקרקעין
  • פקודת בתי הדואר → חוק הדואר
  • פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936 → פקודת מסילות הברזל
  • חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950 → חוק נכסי נפקדים
  • חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950 → חוק נכסי גרמנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האמור בחוק זה אינו פוגע בכל הוראה שבחיקוק מן החיקוקים המנויים להלן, הקובעת, המגבילה או השוללת את אחריות המדינה או מוסדותיה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסדר זכויות במקרקעין|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הדואר|פקודת בתי הדואר}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|פקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי נפקדים|חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי גרמנים|חוק נכסי גרמנים, תש״י–1950}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

9אשמירת דיניםתיקונים: תשס״ה־2, תשע״ב

אין בהוראות סעיף 5ב כדי לגרוע מכל הגנה, חסינות או פטור, הנתונה למדינת ישראל על פי כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} כדי לגרוע מכל הגנה, חסינות או פטור, הנתונה למדינת ישראל על פי כל דין.

10ביטול

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944}}.}}

11

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המשפטים הממשלתיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין)|בפקודת המשפטים הממשלתיים}}.}}
תוספת ראשונה

תביעה שעילתה נזק שנגרם לאדם כאמור בסעיף 5ב(א) בעת שהיה מצוי במשמורת של מדינת ישראל כעצור או כאסיר ואשר לאחר שהותו במשמורת לא חזר להיות פעיל או חבר בארגון מחבלים או לפעול מטעמו או בשליחותו של מי מהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תביעה שעילתה נזק שנגרם לאדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(א)}} בעת שהיה מצוי במשמורת של מדינת ישראל כעצור או כאסיר ואשר לאחר שהותו במשמורת לא חזר להיות פעיל או חבר בארגון מחבלים או לפעול מטעמו או בשליחותו של מי מהם.
תוספת שניה