החקיקה בישראל

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש״ך–1960 חוק

47
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
13
הגדרות
27
הפניות פנימיות
34
הפניות חיצוניות
9
הערות עריכה
25
תיקונים
היסטוריית תיקונים25 רשומות
ס״ח תש״ך, 52חוק הנוער (טיפול והשגחה)PDF
תשכ״ח, 223תיקוןPDF
תשל״א, 141חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)PDF
177חוק לתיקון חוקי סעד (פקידי סעד ראשיים)PDF
תשל״ב, 2תיקון מס׳ 4PDF
תשל״ד, 89תיקון מס׳ 5PDF
תשל״ח, 147תיקון מס׳ 3 לחוק העונשיןPDF
תשמ״ח, 239תיקון מס׳ 7PDF
תש״ן, 11תיקון מס׳ 26 לחוק העונשיןPDF
196תיקון מס׳ 30 לחוק העונשיןPDF
תשנ״א, 140חוק למניעת אלימות במשפחהPDF
תשנ״ה, 206תיקון חוק הרשות למלחמה בסמיםPDF
316תיקון מס׳ 11PDF
תשנ״ו, 253חוק לגילוי נגיפי איידס בקטיניםPDF
תשנ״ח, 320תיקון מס׳ 13PDF
תש״ס, 26תיקון מס׳ 14PDF
תשס״ב, 10חוק מניעת הטרדה מאיימתPDF
תשס״ד, 312תיקון מס׳ 16PDF
תשס״ח, 716תיקון מס׳ 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה וטיפול)PDF
תש״ע, 448תיקון מס׳ 18PDF
תשע״א, 76חוק להחלפת המונח פקיד סעדPDF
1142תיקון מס׳ 20PDF
תשע״ב, 611תיקון מס׳ 21PDF
תשע״ד, 295תיקון מס׳ 22PDF
תשע״ח, 114תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעדPDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשל״א, תשנ״ה־2, תשע״א, תשע״ח

בחוק זה –
”אחראי על קטין“ – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
”בית משפט“ – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971;
”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
”חוק טיפול בחולי נפש“ – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;
”עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 30;
”פסיכולוג מומחה“ – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
”פקיד סעד“ –
”קטין“ – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
”רשות סעד“ – מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כרשות סעד לענין חוק זה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
  • בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 24א
  • חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 → חוק טיפול בחולי נפש
  • סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 → חוק הפסיכולוגים #סעיף 8
  • בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 1
  • בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי על קטין“ – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה כאמור {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 24א|בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכולוג מומחה“ – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות סעד“ – מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כרשות סעד לענין חוק זה.

2קטין נזקקתיקונים: תשנ״ה

קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1)לא נמצא אחראי עליו;
(2)האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3)הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
(4)הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953;
(5)הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6)שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;
(7)הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953 → חוק עבודת הנוער
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לא נמצא אחראי עליו;
{{ח:תת|(2)}} האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
{{ח:תת|(3)}} הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
{{ח:תת|(4)}} הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}};
{{ח:תת|(5)}} הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
{{ח:תת|(6)}} שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;
{{ח:תת|(7)}} הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).

2אתיקונים: תשל״ד, תש״ן

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

3דרכי טיפול והשגחהתיקונים: תשל״ח, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשע״א

היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –
(1)לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2)להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3)להעמיד את הקטין תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);
(4)להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית־המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971;
(5)להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז;
(6)להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
{{ח:תת|(2)}} להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
{{ח:תת|(3)}} להעמיד את הקטין תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);
{{ח:תת|(4)}} להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית־המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}};
{{ח:תת|(5)}} להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ז}};
{{ח:תת|(6)}} להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

3אצו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימתתיקונים: תשנ״א, תשס״ב

בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
  • חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001 → חוק מניעת הטרדה מאיימת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}.

3בבדיקה נפשית במרפאהתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
(ב)בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
(ג)צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.

3גבדיקה פסיכיאטרית באשפוזתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב)צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
(ג)לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, ”מנהל“ ו־”בית חולים“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיפים 3ה עד 3ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיף 23}}, ”מנהל“ ו־”בית חולים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}}.

3דטיפול נפשי במרפאהתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(1)בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2)בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
(ב)צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

3האשפוז לצורך טיפול פסיכיאטריתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
(1)הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2)הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב)בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
(ג)צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 9|סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:תתת|(2)}} הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
{{ח:תת|(ב)}} בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

3ומעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטריתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
(ב)בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 4א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש}}, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.

3זבקשת קטין לאשפוז פסיכיאטריתיקונים: תשנ״ה־2

(א)לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
(1)לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
(2)בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ה}}, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.

4ערובה

רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.

5העמדת ידיד

לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.

6דת

בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב בין השאר לדתו של הקטין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב בין השאר לדתו של הקטין.

7זכויות האחראי וחובותיו

הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו כלפיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.

7אקיום קשר עם קטין ואחראי על קטין בשפתםתיקונים: תשע״ד

(א)קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין, והעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה, או בתרגום לשפה כאמור, ותוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו; תרגום כאמור ייעשה על ידי מתורגמן, או עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו, וזהות המתרגם תתועד בכתב.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי סעיף 11 או אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי סעיף 12, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת האמצעים כאמור תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם, בשפה כאמור, והם יוכלו להשמיע את דברם בשפה זו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין, והעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה, או בתרגום לשפה כאמור, ותוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו; תרגום כאמור ייעשה על ידי מתורגמן, או עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו, וזהות המתרגם תתועד בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת האמצעים כאמור תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם, בשפה כאמור, והם יוכלו להשמיע את דברם בשפה זו.

8שמיעת הקטין, האחראי והעובד הסוציאליתיקונים: תשנ״ה־2, תשע״א

לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד הסוציאלי הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955 → חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולעובד הסוציאלי הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

8אהזמנת אחראי על קטיןתיקונים: תש״ן־2

הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, בשינויים המחייבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 73
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בשינויים המחייבים.

8בדיון בהעדר האחראיתיקונים: תשנ״ו

על אף הוראות סעיפים 8 ו־8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ״ו–1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ״ו–1996 → חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|ו־8א}} לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין {{ח:חיצוני|חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים|חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ״ו–1996}}, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.

8גמינוי אפוטרופוס לדיןתיקונים: תש״ס

בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.

9העדר הקטין מבית־המשפט

על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.

9אמניעת עדותו של קטיןתיקונים: תשל״ב, תשס״ח

בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר ילדים, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955, או זכרון דברים או דין־וחשבון שרשם חוקר ילדים בשעת חקירה או לאחריה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955 → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר ילדים, לפי {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט״ו–1955}}, או זכרון דברים או דין־וחשבון שרשם חוקר ילדים בשעת חקירה או לאחריה.

9בדין רראיות קודמות על נזקקותתיקונים: תשל״ב

בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו־(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(2) ו־(5)}}, רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.

10הוצאות טיפול

רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.

11אמצעי חירוםתיקונים: תשנ״ה־2, תשע״א

(א)היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לנקוט אחת מאלה:
(1)לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2)להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 6
  • סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לנקוט אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 6|סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש}};
{{ח:תתת|(2)}} להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 5|סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש}}.

12החלטות בינייםתיקונים: תשע״א

רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}.

13תקופות החלטות

החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.

14שינוי החלטותתיקונים: תשע״א

רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.

15תיקונים: תשע״א, תשע״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

16ערעורתיקונים: תשל״א

החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד שהוא שופט נוער כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}}.

17פקיעת החלטות

החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה עשרה שנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה של בית משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, תפקע במלאות לקטין שמונה עשרה שנה.

18הוצאה לפועלתיקונים: תשל״ב, תשע״א

(א)החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
(ב)בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
(ג)לשם ביצוע צווי חירום לפי סעיף 11, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ד)קטין שעזב ללא רשות מקום חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע צווי חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
{{ח:תת|(ד)}} קטין שעזב ללא רשות מקום חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.

19פיקוח על שלום הקטיןתיקונים: תשע״א

עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.

20שמירת דיניםתיקונים: תשנ״ה־2

(א)הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ב)סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק טיפול בחולי נפש → חוק טיפול בחולי נפש
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} סמכויות בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ז}}, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש}}.

21תיקונים: תשל״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

22חקירותתיקונים: תשע״א

נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955 → חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נודע לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט״ו–1955}}, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.

23סודיותתיקונים: תשנ״ה־2, תשע״א, תשע״ד

(א)עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או אדם המסייע בתרגום כאמור בסעיף 7א שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
(ב)אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
(ג)מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או אדם המסייע בתרגום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}} שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
{{ח:תת|(ב)}} אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.

24הגנת קטין מפני פרסומים מזיקיםתיקונים: תשכ״ח, תשמ״ח, תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ד, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2

(א)אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
(א)הקטין הובא בפני בית משפט;
(ב)עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
(ג)הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
(ד)דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
(ה)הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות, ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;
(ו)נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955, או מעשה טרור, או עד להם;
(ו1)הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי סעיפים 208, 214, 345 עד 352, 368ג, 374א או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין;
(ז)דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
(ח)דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
(ט)דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין;
(2)המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
(א1)בסעיף זה –
”קטין“ – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962, הוא בישראל;
”בן משפחתו“ – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
(ב)לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
↗ חיצוניות: 10
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 368א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 368א
  • בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
  • סעיפים 208 → חוק העונשין #סעיף 208
  • 214 → חוק העונשין #סעיף 214
  • 345 עד 352 → חוק העונשין #סעיף 345
  • 368ג → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • 374א → חוק העונשין #סעיף 374א
  • או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 377א
  • בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962 → חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):
{{ח:תתת|(1)}} המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הקטין הובא בפני בית משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
{{ח:תתתת|(ד)}} דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
{{ח:תתתת|(ה)}} הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות, ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;
{{ח:תתתת|(ו)}} נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}, או מעשה טרור, או עד להם;
{{ח:תתתת|(ו1)}} הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 208|סעיפים 208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|345 עד 352}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|או 377א(5) עד (7) לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(ז)}} דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
{{ח:תתתת|(ח)}} דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
{{ח:תתתת|(ט)}} דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין;
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
{{ח:תת|(א1)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, הוא בישראל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחתו“ – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

24אפרסומים מותריםתיקונים: תשכ״ח, תש״ע

סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בפסקה (1) לסעיף 24(א)}} שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.

24בשמירת דיניםתיקונים: תשכ״ח

סעיפים 24 ו־24א באים להוסיף על איסורי פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 24א|ו־24א}} באים להוסיף על איסורי פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.

24גצילום קטין תוך פגיעה בפרטיותותיקונים: תש״ע

ההגנות המנויות בסעיף 18(2)(ב) ו־(ד) ו־(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות בסעיף 24(א)(1), תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה בסעיף 2(1) לחוק האמור, למעט צילום לפי סעיף 24א או צילום של התרחשות עבירה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 18(2)(ב) ו־(ד) ו־(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 18
  • בסעיף 2(1) לחוק האמור → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההגנות המנויות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 18|בסעיף 18(2)(ב) ו־(ד) ו־(3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לא יחולו על צילום קטין שנעשה בנסיבות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(א)(1)}}, תוך פגיעה בפרטיותו של הקטין כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 2|בסעיף 2(1) לחוק האמור}}, למעט צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 24א|סעיף 24א}} או צילום של התרחשות עבירה.

25הפרעה למילוי תפקידתיקונים: תשע״א

המפריע לרשות סעד, לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפריע לרשות סעד, לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

26אי־מילוי אחרי החלטת בית המשפט

מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, דינו – מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.

27חילוט ערובה

נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עליו עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתן הנאשם ערובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} והורשע באישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|הסעיפים 25}} {{ח:פנימי|סעיף 26|או 26}}, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עליו עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.

28

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת החוק הפלילי|בפקודת החוק הפלילי, 1936}}.}}

29ביטולים

בטלים –
(1)
(2)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העבריינים הצעירים, 1937;
הנוסח שולב בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העבריינים הצעירים|בפקודת העבריינים הצעירים, 1937}};}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}}.}}

30ביצוע, תקנות ומינוי עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)תיקונים: תשל״א־2, תשע״א

(א)שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי דין.
(ב)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לעניין חוק זה.
(ג)השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרי שמצא לנכון.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות), התשכ״ב–1962.
פורסמו תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), תשל״א–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי דין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לעניין חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרי שמצא לנכון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)|תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות), התשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין)|תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (סדרי דין), תשל״א–1970}}.}}