החקיקה בישראל

חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976 חוק

59
סעיפים
11
פרקים
0
תוספות
0
הגדרות
39
הפניות פנימיות
23
הפניות חיצוניות
19
הערות עריכה
27
תיקונים
היסטוריית תיקונים27 רשומות
חא״י, כרך ב׳, פרק צ״ט, עמ׳ 1000פקודת הנוטריונים הצבוריים (מסמכים נכריים)PDF
ס״ח תש״י, 141חוק נוטריונים למסמכים יוצאי־חוץPDF
תשי״ב, 232תיקוןPDF
תשט״ז, 22תיקוןPDF
תשכ״ב, 18תיקון מס׳ 3PDF
תשכ״ג, 64תיקון מס׳ 4PDF
תשכ״ו, 40תיקון מס׳ 5PDF
תשל״ב, 110הוראת שעהPDF
תשל״ד, 134הוראת שעהPDF
תשל״ה, 126הוראת שעהPDF
ס״ח תשט״ז, 29חוק האגרות (נוטריון ציבורי)PDF
ס״ח תשל״ו, 196חוק הנוטריוניםPDF
תשל״ז, 4ת״טPDF
8ת״טPDF
XVIת״ט
תשל״ח, 92תיקוןPDF
תשל״ט, 148תיקון מס׳ 2PDF
תש״ם, 111תיקון מס׳ 13 לחוק לשכת עורכי הדיןPDF
תשמ״ט, 47תיקון מס׳ 4PDF
תשנ״ד, 24תיקון מס׳ 5 (אגרה שנתית)PDF
תשנ״ה, 136תיקון מס׳ 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוגPDF
תש״ס, 183חוק הסדרת פרסומת של בעלי מקצוע (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ב, 97חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)PDF
482תיקון מס׳ 8 והוראת שעהPDF
תשס״ח, 601תיקון מס׳ 32 לחוק לשכת עורכי הדיןPDF
תשפ״ה, 664תיקון מס׳ 11PDF
תשפ״ו, 280תיקון מס׳ 12PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: רישוי

1ועדת רשיונותתיקונים: תשל״ח

רשיון נוטריון יינתן מאת ועדת רשיונות של שבעה שימנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; היושב־ראש יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשיון נוטריון יינתן מאת ועדת רשיונות של שבעה שימנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; היושב־ראש יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.

2כשירותתיקונים: תשל״ט, תשס״ב, תשס״ב־2

(א)מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון:
(1)הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, ”תושב קבע בישראל“ – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
(2)הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה:
(א)עסק במקצוע של עורך־דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל;
(ב)
(ג)עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל;
(3)לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;
(4)לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק־דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
(5)ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4).
(ב)ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש.
(ג)ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נמחקה);
עד 31.10.2002 תנאי הכשירות לעניין זה היה עיסוק במקצוע של עריכת דין 15 שנים לפחות; בין תאריך 1.11.2002 לתאריך 31.10.2003 – עיסוק בעריכת דין 14 שנים, כאשר לפחות 7.5 מתוכן הוא בישראל; בין תאריך 1.11.2003 לתאריך 31.10.2005 – עיסוק בעריכת דין 12 שנים כאשר לפחות 6.5 שנים מתוכן הוא בישראל.
פורסמה קביעת הנוטריונים (השתלמות), התשס״ג–2003.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל
  • סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 78
  • חוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, ”תושב קבע בישראל“ – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עסק במקצוע של עורך־דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|(ג)}} עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|עד 31.10.2002 תנאי הכשירות לעניין זה היה עיסוק במקצוע של עריכת דין 15 שנים לפחות; בין תאריך 1.11.2002 לתאריך 31.10.2003 – עיסוק בעריכת דין 14 שנים, כאשר לפחות 7.5 מתוכן הוא בישראל; בין תאריך 1.11.2003 לתאריך 31.10.2005 – עיסוק בעריכת דין 12 שנים כאשר לפחות 6.5 שנים מתוכן הוא בישראל.}}
{{ח:תתת|(3)}} לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק־דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 78|סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961}} (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
{{ח:תתת|(5)}} ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק הלשכה}} או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4).
{{ח:תת|(ב)}} ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|קביעת הנוטריונים (השתלמות)|קביעת הנוטריונים (השתלמות), התשס״ג–2003}}.}}

3כהונות שדינן כדין עיסוק במקצוע עורך־דין

לענין האמור בסעיף 2(א)(2), דין תקופת כהונה כשופט, כחבר בית־דין דתי או בתפקיד משפטי אחר ששר המשפטים אישר אותו בצו לצורך סעיף זה, כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בישראל, ודין תקופת כהונה כשופט או כנוטריון בחוץ־לארץ כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בחוץ־לארץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)}}, דין תקופת כהונה כשופט, כחבר בית־דין דתי או בתפקיד משפטי אחר ששר המשפטים אישר אותו בצו לצורך סעיף זה, כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בישראל, ודין תקופת כהונה כשופט או כנוטריון בחוץ־לארץ כדין תקופת עיסוק במקצוע של עורך־דין בחוץ־לארץ.

4התנגדות

(א)מצאה הוועדה שנתמלאו במבקש הרשיון תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 2(א), או החליטה שיש מקום להשתמש בסמכות לפי סעיף 2(ב), תפרסם את הבקשה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב)כל אדם רשאי להגיש לוועדת הרשיונות, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, התנגדות מנומקת להענקת הרשיון למבקש, אך לא תדחה הוועדה את הבקשה על סמך ההתנגדות לפני שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מצאה הוועדה שנתמלאו במבקש הרשיון תנאי הכשירות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, או החליטה שיש מקום להשתמש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, תפרסם את הבקשה במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי להגיש לוועדת הרשיונות, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, התנגדות מנומקת להענקת הרשיון למבקש, אך לא תדחה הוועדה את הבקשה על סמך ההתנגדות לפני שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו.

5פנקס הנוטריונים ואגרת רשיון

בטרם יתחיל נוטריון לכהן –
(1)יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;
(2)ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;
(3)ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטרם יתחיל נוטריון לכהן –
{{ח:תתת|(1)}} יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;
{{ח:תתת|(2)}} ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;
{{ח:תתת|(3)}} ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.

6אגרה שנתיתתיקונים: תשנ״ד, תשפ״ה

(א)בעל רשיון נוטריון ישלם, לא יאוחר מ־31 בינואר של כל שנה, אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות; לא שולמה האגרה כאמור, יווספו לה תוספות אלה:
(1)שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס – 10%;
(2)שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר – 50%;
(3)שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר – 100%;
(4)שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
(א1)לא שילם בעל רשיון נוטריון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש נוטריון כל עוד לא שילם את האגרה באותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).
(א2)נוטריון שרישיונו הותלה לפי סעיף 39(א)(4), 43א או 44, לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם.
(2)נוטריון שהודיע שהוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון כאמור בסעיף 44א(ב) ישלם, כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה, חלקי 12; לעניין זה, דין חלק מחודש כדין חודש שלם.
(ב)נוטריון שלא שילם אגרה שנתית לחמש שנים, יפקע תקפו של רשיונו.
(ג)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעור שונה של אגרה שנתית לבעל רשיון נוטריון שהוא בגיל שבעים שנה או יותר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון נוטריון ישלם, לא יאוחר מ־31 בינואר של כל שנה, אגרה שנתית ששיעורה נקבע בתקנות; לא שולמה האגרה כאמור, יווספו לה תוספות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס – 10%;
{{ח:תתת|(2)}} שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר – 50%;
{{ח:תתת|(3)}} שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר – 100%;
{{ח:תתת|(4)}} שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.
{{ח:תת|(א1)}} לא שילם בעל רשיון נוטריון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש נוטריון כל עוד לא שילם את האגרה באותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).
{{ח:תת|(א2)|(1)}} נוטריון שרישיונו הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43א|43א}} {{ח:פנימי|סעיף 44|או 44}}, לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם.
{{ח:תתת|(2)}} נוטריון שהודיע שהוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א(ב)}} ישלם, כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה, חלקי 12; לעניין זה, דין חלק מחודש כדין חודש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} נוטריון שלא שילם אגרה שנתית לחמש שנים, יפקע תקפו של רשיונו.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעור שונה של אגרה שנתית לבעל רשיון נוטריון שהוא בגיל שבעים שנה או יותר.
פרק ב׳: סמכויות הנוטריון

7סמכויות הנוטריוןתיקונים: תשנ״ה

נוטריון מוסמך –
(1)לאמת חתימה על מסמך;
(2)לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
(3)לאשר נכונותו של העתק מסמך;
(4)לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
(5)לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
(6)לאשר שאדם פלוני חי;
(7)לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
(8)לערוך העדה של מסמך סחיר;
(9)לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
(10)להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
(11)לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון מוסמך –
{{ח:תת|(1)}} לאמת חתימה על מסמך;
{{ח:תת|(2)}} לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;
{{ח:תת|(3)}} לאשר נכונותו של העתק מסמך;
{{ח:תת|(4)}} לאשר נכונותו של תרגום מסמך;
{{ח:תת|(5)}} לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
{{ח:תת|(6)}} לאשר שאדם פלוני חי;
{{ח:תת|(7)}} לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
{{ח:תת|(8)}} לערוך העדה של מסמך סחיר;
{{ח:תת|(9)}} לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
{{ח:תת|(10)}} להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
{{ח:תת|(11)}} לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

8ייחוד פעולות

פעולה מן הפעולות המפורטות בסעיף 7(1), (3), (7), (8) ו־(9), כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, לא תיעשה אלא בידי נוטריון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולה מן הפעולות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(1), (3), (7), (8) ו־(9)}}, כשהמסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, לא תיעשה אלא בידי נוטריון.

9שמירת סמכויות

אין בהוראות פרק זה כדי למנוע עשיית פעולה בידי עובד ציבורי המוסמך לכך במילוי תפקידו, או בידי אדם אחר המוסמך לכך על פי חיקוק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי למנוע עשיית פעולה בידי עובד ציבורי המוסמך לכך במילוי תפקידו, או בידי אדם אחר המוסמך לכך על פי חיקוק.
פרק ג׳: דרכים ותנאים לביצוע פעולה נוטריונית

10איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים

(א)לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.
(ב)לענין סעיף זה, ”קרוב“ של הנוטריון –
(1)בן זוג;
(2)הורה, הורה הורה, הורה בן־זוג, צאצא, צאצא בן־זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;
(3)אח או אחות ובני זוגם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”קרוב“ של הנוטריון –
{{ח:תתת|(1)}} בן זוג;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורה הורה, הורה בן־זוג, צאצא, צאצא בן־זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;
{{ח:תתת|(3)}} אח או אחות ובני זוגם.

11אימות חתימה

לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.

12אישור העתק

לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר נוטריון שמסמך פלוני הוא העתק נכון מהמקור, אלא אם המקור הוצג לפניו והוא השווה זה אל זה ומצאם שווים.

13אישור נכונות של רשימת מצאי

לא יאשר נוטריון את נכונותה של רשימת מצאי אלא אם ערך אותה או נערכה בפניו והוא בקי בנושא המצאי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר נוטריון את נכונותה של רשימת מצאי אלא אם ערך אותה או נערכה בפניו והוא בקי בנושא המצאי.

14אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו

לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על־ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על־ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על־ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על־ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על־ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על־ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.

15אישור תרגום

לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר נוטריון נכונותו של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.

16אישור שאדם נמצא בחיים

לא יאשר נוטריון כי ביום פלוני היה אדם פלוני בחיים אלא אם עמד לפניו האדם באותו יום וזוהה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר נוטריון כי ביום פלוני היה אדם פלוני בחיים אלא אם עמד לפניו האדם באותו יום וזוהה.

17אי־ביול

לא ישתמש נוטריון בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבוייל כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש נוטריון בסמכותו לגבי מסמך שאינו מבוייל כדין.

18דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר –
(1)בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה;
(2)רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה;
{{ח:תת|(2)}} רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים|תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977}}.}}
פרק ד׳: התוצאות של פעולה נוטריונית

19כוחו של אישור

אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.

20יפוי־כוחתיקונים: תשל״ח, תשפ״ו

(א)יפוי־כוח כללי ויפוי־כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני־תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), ייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981, לביצוע עסקת משכנתה, לרבות ביטולה, העברתה, שינוי בתנאיה או כל פעולה אחרת הכרוכה ברישום העסקה, יהיה תקף אף אם לא ערך אותו נוטריון או אימת את החתימות שעליו.
(ב)סעיף זה אינו חל על יפוי־כוח שניתן בחוץ־לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • מסעיף 91 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 91
  • בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (שירות ללקוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יפוי־כוח כללי ויפוי־כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני־תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 91|מסעיף 91 לחוק הלשכה}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ייפוי כוח שניתן לתאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, לביצוע עסקת משכנתה, לרבות ביטולה, העברתה, שינוי בתנאיה או כל פעולה אחרת הכרוכה ברישום העסקה, יהיה תקף אף אם לא ערך אותו נוטריון או אימת את החתימות שעליו.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף זה אינו חל על יפוי־כוח שניתן בחוץ־לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.
פרק ה׳: אתיקה מקצועית

21שמירת כבוד המקצוע

נוטריון ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון ישמור על כבוד המקצוע ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

22חובת נאמנות

במילוי תפקידיו יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחר, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים ואין נפקא מינה מי מהם משלם את שכרו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחר, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים ואין נפקא מינה מי מהם משלם את שכרו.

23הסדרת פרסומתתיקונים: תש״ס

נוטריון לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שהותקנו לפי סעיף 55 לחוק הלשכה; כן יחולו על נוטריון הכללים שהותקנו לפי הסעיף האמור, לענין ציון השם והמקצוע.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 55 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 55
  • הסעיף האמור → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 55
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 55|סעיף 55 לחוק הלשכה}}; כן יחולו על נוטריון הכללים שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 55|הסעיף האמור}}, לענין ציון השם והמקצוע.

24איסור שידול לשם השגת עבודה

לא ישדל נוטריון, בעצמו או על־ידי אחר, למסור לו עבודה מקצועית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישדל נוטריון, בעצמו או על־ידי אחר, למסור לו עבודה מקצועית.

25שימוש בתארים

לא ישתמש נוטריון לציון מקצועו אלא בתואר ”נוטריון“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בתקנות ובתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש נוטריון לציון מקצועו אלא בתואר ”נוטריון“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בתקנות ובתואר זה בלבד; אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

26הגבלות על שותפות

(א)נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו; אולם רשאי נוטריון לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ואת היתומים הקטינים של כל אחד מאלה:
(1)שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון;
(2)נוטריון שאת משרדו רכש.
(ב)נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר.
(ג)סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך־דין שהוא נוטריון לבין עורך־דין שאיננו נוטריון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוטריון לא יעסוק במקצועו בשותפות עם מי שאינו נוטריון, ולא ישתפו בהכנסותיו בתמורה לשירותים, לסיוע או לתועלת אחרת למקצועו; אולם רשאי נוטריון לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ואת היתומים הקטינים של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון;
{{ח:תתת|(2)}} נוטריון שאת משרדו רכש.
{{ח:תת|(ב)}} נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך־דין שהוא נוטריון לבין עורך־דין שאיננו נוטריון.

27איסור עיסוק כשכיר

במילוי תפקידו לא יעבוד הנוטריון כשכיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במילוי תפקידו לא יעבוד הנוטריון כשכיר.

28סוד מקצועי

(א)נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על־ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על פי דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.
(ב)העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.
(ג)נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.
(ד)סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית־משפט או בהליך משפטי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוטריון ישמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו על־ידי מי שנזקק לשירותיו שנעשו על פי דין, זולת אם נאמר אחרת בחיקוק או אם ויתר הלקוח בכתב על שמירת הסודיות.
{{ח:תת|(ב)}} העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.
{{ח:תת|(ג)}} נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית־משפט או בהליך משפטי.

29איסור השימוש בידיעה שנמסרה לנוטריון

לא ישתמש נוטריון בידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו ממי שנזקק לשירותו לכל מטרה זולת למען אותו אדם שנזקק לשירותו כאמור או ברשותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישתמש נוטריון בידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו ממי שנזקק לשירותו לכל מטרה זולת למען אותו אדם שנזקק לשירותו כאמור או ברשותו.
פרק ו׳: ניהול ושמירת מסמכים

30ארכיון מרכזי

שר המשפטים רשאי להקים ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים ולחייב נוטריונים לשלוח לארכיון זה, במועד שנקבע בתקנות, עותק ממסמכים או מסוגי מסמכים כפי שנקבע בתקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל״ז–1977.
פורסמו תקנות הנוטריונים (עתקים שייגנזו בארכיון המרכזי), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להקים ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים ולחייב נוטריונים לשלוח לארכיון זה, במועד שנקבע בתקנות, עותק ממסמכים או מסוגי מסמכים כפי שנקבע בתקנות באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי)|תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (עתקים שייגנזו בארכיון המרכזי)|תקנות הנוטריונים (עתקים שייגנזו בארכיון המרכזי), תשל״ז–1977}}.}}

31ניהול ספרים

נוטריון ינהל ספרים בקשר למילוי תפקידו, ובהם יירשמו פעולותיו בדרך שנקבעה בתקנות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון ינהל ספרים בקשר למילוי תפקידו, ובהם יירשמו פעולותיו בדרך שנקבעה בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים|תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977}}.}}

32תקנות בקשר לטיפול ועיון במסמכים

שר המשפטים יקבע בתקנות –
(1)את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי סעיף 54, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים;
(2)את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור בסעיף 31, אשר היו בידי נוטריון.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים יקבע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים;
{{ח:תת|(2)}} את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}, אשר היו בידי נוטריון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי)|תקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי), תשל״ז–1977}}.}}

33ביקורת

(א)נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים שעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך.
(ב)דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות.
(ג)מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים שעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת)|תקנות הנוטריונים (דרכי בקורת), תשל״ז–1977}}.}}
פרק ז׳: שיפוט משמעתי

34עבירות משמעת

נוטריון אשם בעבירת משמעת אם –
(1)עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה׳;
(2)לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(3)עשה במילוי תפקידיו כנוטריון פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק;
(4)נתן אישור שידע או היה חייב לדעת שהוא כוזב;
(5)גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה;
(6)הורשע, בישראל או מחוצה לה, בעבירה שיש בה משום קלון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון אשם בעבירת משמעת אם –
{{ח:תת|(1)}} עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}};
{{ח:תת|(2)}} לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
{{ח:תת|(3)}} עשה במילוי תפקידיו כנוטריון פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק;
{{ח:תת|(4)}} נתן אישור שידע או היה חייב לדעת שהוא כוזב;
{{ח:תת|(5)}} גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה;
{{ח:תת|(6)}} הורשע, בישראל או מחוצה לה, בעבירה שיש בה משום קלון.

35סמכות בית הדין של לשכת עורכי הדין

הדיון בעבירות משמעת לפי פרק זה יהא לפני בית הדין המשמעתי המחוזי שהוקם לפי חוק הלשכה (להלן – בית הדין) והרכבו לענין זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדיון בעבירות משמעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יהא לפני בית הדין המשמעתי המחוזי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק הלשכה}} (להלן – בית הדין) והרכבו לענין זה יכלול שני נוטריונים לפחות.

36קובל

היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים, בין ביוזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר, להגיש קובלנה לבית הדין בשל עבירת משמעת ולהתייצב ולטעון בכל הליך לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים, בין ביוזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר, להגיש קובלנה לבית הדין בשל עבירת משמעת ולהתייצב ולטעון בכל הליך לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

37תחולת חוק הלשכה

(א)הסמכויות של בית הדין וסדרי הדין בדיון לפי פרק זה יהיו כסמכויות וסדרי הדין בדיון לפי הפרק הששי לחוק הלשכה, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה או על פיו; כן יחולו סעיפים 64 ו־80 לחוק הלשכה בשינויים המחוייבים.
(ב)שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי פרק זה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • הפרק הששי לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #פרק 6
  • סעיפים 64 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 64
  • ו־80 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 80
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות של בית הדין וסדרי הדין בדיון לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יהיו כסמכויות וסדרי הדין בדיון לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#פרק 6|הפרק הששי לחוק הלשכה}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק זה או על פיו; כן יחולו {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 64|סעיפים 64}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 80|ו־80 לחוק הלשכה}} בשינויים המחוייבים.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.

38צו חיפוש

ראה בית הדין שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגה של תעודה או מסמך הדרושים לחקירה בעבירת משמעת או לדיון, רשאי הוא ליתן צו חיפוש; הצו יבוצע כדרך צו חיפוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969 → פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה בית הדין שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגה של תעודה או מסמך הדרושים לחקירה בעבירת משמעת או לדיון, רשאי הוא ליתן צו חיפוש; הצו יבוצע כדרך צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ״ט–1969}}.

39אמצעי משמעת

(א)ואלה הם אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל על הנוטריון:
(1)אזהרה;
(2)נזיפה;
(3)קנס בסכום שלא יעלה על 20,000 לירות לכל עבירה;
(4)התליית תקפו של הרשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(5)ביטול הרשיון.
(ב)קנס שהוטל לפי סעיף זה ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה הם אמצעי המשמעת שבית הדין מוסמך להטיל על הנוטריון:
{{ח:תתת|(1)}} אזהרה;
{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;
{{ח:תתת|(3)}} קנס בסכום שלא יעלה על 20,000 לירות לכל עבירה;
{{ח:תתת|(4)}} התליית תקפו של הרשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
{{ח:תתת|(5)}} ביטול הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} קנס שהוטל לפי סעיף זה ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.

40אמצעי עזרתיקונים: תש״ם

לבית הדין יהיו בנוסף לאמור בסעיף 39 גם הסמכויות האמורות בסעיף 69 לחוק הלשכה; כן יחולו סעיפים 73 ו־74 לחוק הלשכה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 69 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 69
  • סעיפים 73 → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 73
  • ו־74 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 74
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לבית הדין יהיו בנוסף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} גם הסמכויות האמורות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 69|בסעיף 69 לחוק הלשכה}}; כן יחולו {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 73|סעיפים 73}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 74|ו־74 לחוק הלשכה}}.

41ערעורתיקונים: תשס״ח

(א)הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי חוק הלשכה, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי חוק הלשכה.
(ב)הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
(ג)על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי.
(ד)
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין
  • חוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק הלשכה}}, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק הלשכה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

42השעיית נוטריוןתיקונים: תשס״ח

(א)בית הדין רשאי להשעות נוטריון –
(1)שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;
(2)שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.
(ב)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.
(ג)השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.
(ד)
(ה)רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין רשאי להשעות נוטריון –
{{ח:תתת|(1)}} שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;
{{ח:תתת|(2)}} שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין – עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה – בטלה ההשעיה.
{{ח:תת|(ג)}} השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, {{ח:פנימי|סעיף 41|וסעיף 41}} יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.
פרק ח׳: סיום הכהונה והפסקתה

43ביטול הרשיון

רשיונו של נוטריון בטל אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)שר המשפטים ביטל את הרשיון על פי בקשת הנוטריון;
(2)הנוטריון חדל להיות אזרח ישראלי;
(3)חברותו של הנוטריון בלשכת עורכי הדין פקעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשיונו של נוטריון בטל אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שר המשפטים ביטל את הרשיון על פי בקשת הנוטריון;
{{ח:תת|(2)}} הנוטריון חדל להיות אזרח ישראלי;
{{ח:תת|(3)}} חברותו של הנוטריון בלשכת עורכי הדין פקעה.

43אהתליית רישיון מרצוןתיקונים: תשפ״ה

נוטריון המעוניין שלא לשמש נוטריון רשאי להודיע על כך בכתב לוועדת הרישיונות, ומשהודיע כאמור וכל עוד לא התקיים האמור בסעיף 44א(ב), יותלה רישיונו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון המעוניין שלא לשמש נוטריון רשאי להודיע על כך בכתב לוועדת הרישיונות, ומשהודיע כאמור וכל עוד לא התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א(ב)}}, יותלה רישיונו.

44הפסקת החברות בלשכת עורכי הדיןתיקונים: תשפ״ה

נוטריון שנתקיימה בו אחת מאלה:
(1)חברותו בלשכת עורכי הדין הופסקה מכוח האמור בסעיף 52א לחוק הלשכה;
(2)הגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין כאמור בסעיף 52ב לחוק הלשכה;
(3)חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, לפי סעיף 49 לחוק הלשכה;
(4)הושעה זמנית לפי סעיף 78 לחוק הלשכה;
יהא תוקף רשיונו מותלה כל עוד ההפסקה, הגבלת החברות או ההשעיה בעינן עומדות, וכל עוד לא התקיים האמור בסעיף 44א(ב).
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 52א לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 52א
  • בסעיף 52ב לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 52ב
  • סעיף 49 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 49
  • סעיף 78 לחוק הלשכה → חוק לשכת עורכי הדין #סעיף 78
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון שנתקיימה בו אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} חברותו בלשכת עורכי הדין הופסקה מכוח האמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 52א|בסעיף 52א לחוק הלשכה}};
{{ח:תת|(2)}} הגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 52ב|בסעיף 52ב לחוק הלשכה}};
{{ח:תת|(3)}} חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הלשכה}};
{{ח:תת|(4)}} הושעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 78|סעיף 78 לחוק הלשכה}};
{{ח:ת}} יהא תוקף רשיונו מותלה כל עוד ההפסקה, הגבלת החברות או ההשעיה בעינן עומדות, וכל עוד לא התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א(ב)}}.

44אתוצאות התליית רישיון וחידוש רישיון לאחר התליהתיקונים: תשפ״ה

(א)נוטריון שרישיונו הותלה לפי סעיף 39(א)(4), 43א או 44, יחולו לגביו הוראות חוק זה והוראות אלה:
(1)הוא לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג עצמו ככזה;
(2)הוא לא יעשה פעולות שנתייחדו לנוטריונים;
(3)הוא ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני בית הדין לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה;
(4)הוא אינו חייב באגרות המוטלות על נוטריונים, לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר תחילת תקופת ההתליה ועד לחידוש רישיונו.
(ב)רישיון נוטריון שהותלה לפי סעיף 43א או 44 יחודש אם התקיימו כל אלה:
(1)הנוטריון הודיע כי הוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון;
(2)הנוטריון שילם אגרה כאמור בסעיף 6(א2)(2);
(3)לא חדל להתקיים בנוטריון אחד מתנאי הכשירות המנויים בפסקאות שבסעיף 2(א) כמפורט להלן:
(א)פסקאות (1) עד (3), ואם חדל להתקיים התנאי בפסקה (3) – ועדת הרישיונות החליטה כאמור בסעיף 2(ב) רישה;
(ב)פסקה (5), ואולם המילים ”פרט לאלה האמורים בפסקה (4)“ – לא ייקראו.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוטריון שרישיונו הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43א|43א}} {{ח:פנימי|סעיף 44|או 44}}, יחולו לגביו הוראות חוק זה והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג עצמו ככזה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לא יעשה פעולות שנתייחדו לנוטריונים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני בית הדין לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה;
{{ח:תתת|(4)}} הוא אינו חייב באגרות המוטלות על נוטריונים, לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר תחילת תקופת ההתליה ועד לחידוש רישיונו.
{{ח:תת|(ב)}} רישיון נוטריון שהותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 43א|סעיף 43א}} {{ח:פנימי|סעיף 44|או 44}} יחודש אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנוטריון הודיע כי הוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון;
{{ח:תתת|(2)}} הנוטריון שילם אגרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א2)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא חדל להתקיים בנוטריון אחד מתנאי הכשירות המנויים בפסקאות {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2(א)}} כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} פסקאות (1) עד (3), ואם חדל להתקיים התנאי בפסקה (3) – ועדת הרישיונות החליטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב) רישה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} פסקה (5), ואולם המילים ”פרט לאלה האמורים בפסקה (4)“ – לא ייקראו.
פרק ט׳: אימות חתימת נוטריון

45הסמכות לאמתתיקונים: תשמ״ט

(א)חתימתו של נוטריון, בתוקף תפקידו לפי חוק זה והתקנות על פיו, על גבי מסמך הנועד לשימוש מחוץ לישראל, תאומת, על פי בקשת מעונין, בידי רשם בית־משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים.
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חתימתו של נוטריון, בתוקף תפקידו לפי חוק זה והתקנות על פיו, על גבי מסמך הנועד לשימוש מחוץ לישראל, תאומת, על פי בקשת מעונין, בידי רשם בית־משפט שלום או עובד מדינה שמונו לכך בידי שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק י׳: שונות

46תקנות בדבר שיעורי שכר ושירותים ואגרות

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
(1)את שיעור השכר שיקבל נוטריון בעד שירותיו לפי חוק זה ואת מקרי הפטור משכר;
(2)את האגרות שישולמו בעד שירותי הארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים (שכר שירותים נוטריוניים הניתנים בבית המשפט), תשל״ח–1977.
פורסמו תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ), התשס״ח–2008.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} את שיעור השכר שיקבל נוטריון בעד שירותיו לפי חוק זה ואת מקרי הפטור משכר;
{{ח:תת|(2)}} את האגרות שישולמו בעד שירותי הארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים נוטריוניים הניתנים בבית המשפט)|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים נוטריוניים הניתנים בבית המשפט), תשל״ח–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ)|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ), התשס״ח–2008}}.}}

47סיוע לעבירה

נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוטריון המשתמש בסמכותו לגבי מסמך ביודעו כי המסמך נועד לביצוע עבירה פלילית או שבעריכתו היה משום עבירה פלילית, דינו – מאסר שלוש שנים או כדינו של האשם באותה עבירה, הכל לפי העונש החמור יותר.

48התחזותתיקונים: תשפ״ה

מי שאינו מוסמך לכהן כנוטריון או שרישיונו הותלה לפי סעיפים 39(א)(4), 43א או 44 וטרם חודש, ומתחזה להיות נוטריון, דינו – מאסר שלוש שנים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שאינו מוסמך לכהן כנוטריון או שרישיונו הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43א|43א}} {{ח:פנימי|סעיף 44|או 44}} וטרם חודש, ומתחזה להיות נוטריון, דינו – מאסר שלוש שנים.

49עשיית פעולה שיוחדה לנוטריוןתיקונים: תשפ״ה

(א)מי שעושה פעולה מן הפעולות שנתייחדו לפי סעיף 8 לנוטריון בלי להיות מוסמך לכך על פי דין או שרישיונו הותלה לפי סעיפים 39(א)(4), 43א או 44 וטרם חודש –
(1)דינו – קנס 10,000 לירות;
(2)אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר – יחזיר אותו למי ששילמו.
(ב)הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שעושה פעולה מן הפעולות שנתייחדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} לנוטריון בלי להיות מוסמך לכך על פי דין או שרישיונו הותלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39(א)(4)}}, {{ח:פנימי|סעיף 43א|43א}} {{ח:פנימי|סעיף 44|או 44}} וטרם חודש –
{{ח:תתת|(1)}} דינו – קנס 10,000 לירות;
{{ח:תתת|(2)}} אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר – יחזיר אותו למי ששילמו.
{{ח:תת|(ב)}} הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה.

50מילוי מקום נוטריון

בתחום של רשות מקומית שבו בית־משפט שלום ואין בו משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד המדינה הממלא תפקיד באותו בית־משפט להשתמש בסמכויות נוטריון, כולן או מקצתן, ודין פעולה שנעשתה בידי עובד המדינה מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחום של רשות מקומית שבו בית־משפט שלום ואין בו משרד נוטריון, רשאי שר המשפטים למנות עובד המדינה הממלא תפקיד באותו בית־משפט להשתמש בסמכויות נוטריון, כולן או מקצתן, ודין פעולה שנעשתה בידי עובד המדינה מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון.

50אסמכויות נציגי המדינהתיקונים: תשל״ח, תשס״ב־2

(א)נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, מוסמכים להשתמש בחוץ־לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. נציג כאמור לא ישתמש בסמכויות נוטריון, אלא לאחר שישתתף בהשתלמות קצרה, במתכונת שיקבע המנהל הכללי של משרד החוץ, או מי שהוא הסמיך לכך, בהתייעצות עם ועדת הרישיונות.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי סעיף 46(1); שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ), התשס״ח–2008.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 29|בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}, מוסמכים להשתמש בחוץ־לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. נציג כאמור לא ישתמש בסמכויות נוטריון, אלא לאחר שישתתף בהשתלמות קצרה, במתכונת שיקבע המנהל הכללי של משרד החוץ, או מי שהוא הסמיך לכך, בהתייעצות עם ועדת הרישיונות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(1)}}; שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ)|תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ), התשס״ח–2008}}.}}

51ביטולים

בטלים –
(1)החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913);
(2)
(3)חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
(4)חוק האגרות (נוטריון ציבורי), תשט״ז–1956;
(5)תקנות הנוטריון הציבורי מיום 4.7.1918;
אך אין בביטולם כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל״א–1971.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913);
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הרשמים|בפקודת הרשמים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.}}
{{ח:תת|(3)}} חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950;
{{ח:תת|(4)}} חוק האגרות (נוטריון ציבורי), תשט״ז–1956;
{{ח:תת|(5)}} תקנות הנוטריון הציבורי מיום 4.7.1918;
{{ח:ת}} אך אין בביטולם כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק זה.

52

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.}}

53

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הירושה, תשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הירושה|בחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}.}}

54הוראות מעברתיקונים: תשל״ז־2

(א)הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, תשט״ו–1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל יד בית משפט.
(ב)מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2.
(ג)מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.
(ד)חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט׳.
(ה)מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.
(ו)מיום ב׳ בסיון התשל״ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י״ז בסיון התשל״ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הארכיונים, תשט״ו–1955 → חוק הארכיונים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק הארכיונים|בחוק הארכיונים, תשט״ו–1955}}, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל יד בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.
{{ח:תת|(ד)}} חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} מיום ב׳ בסיון התשל״ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש״י–1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י״ז בסיון התשל״ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.

55ביצוע

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנוטריונים|תקנות הנוטריונים, תשל״ז–1977}}.}}

56תחילה

תחילתו של חוק זה בתום שנה אחת מיום פרסומו ברשומות, זולת סעיף 54(ו) שתחילתו ביום ב׳ בסיון תשל״ו (31 במאי 1976).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה בתום שנה אחת מיום פרסומו ברשומות, זולת {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54(ו)}} שתחילתו ביום ב׳ בסיון תשל״ו (31 במאי 1976).