החקיקה בישראל

חוק הנאמנות, תשל״ט–1979 חוק

46
סעיפים
6
פרקים
0
תוספות
0
הגדרות
24
הפניות פנימיות
7
הפניות חיצוניות
9
הערות עריכה
9
תיקונים
היסטוריית תיקונים9 רשומות
חא״י כרך א׳ פרק י״ד, עמ׳ 107פקודת ההקדשות לצרכי צדקהPDF
ס״ח תשי״ד, 38חוק לתיקון דיני החברות (הוראות שונות)PDF
תשל״ג, 262תיקון מס׳ 2PDF
חא״י כרך א׳ פרק ט״ו, 121פקודת עניני צדקה (הנאמן הצבורי)PDF
ס״ח תשל״ט, 128חוק הנאמנותPDF
תש״ם, 3ת״טPDF
64תיקוןPDF
218חוק העמותותPDF
תשס״ז, 349תיקון מס׳ 6 לחוק החברותPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות

1מהות הנאמנות

נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאמנות היא זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת.

2יצירה

נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש.

3נכסי הנאמנות

(א)פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות.
(ב)אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות.
(ג)הנאמן חייב להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פירותיהם ותמוריהם של נכסי הנאמנות יהיו אף הם לנכסי הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} אין לרדת לנכסי הנאמנות אלא בשל חובות המוטלים עליהם או הנובעים מפעולות הנאמנות.
{{ח:תת|(ג)}} הנאמן חייב להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים או בדרך המאפשרת להבחין ביניהם.

4רישום הערה

היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על־פי חוק, רשאי הנאמן להודיע על קיום הנאמנות לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה מתאימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה בנכסי הנאמנות נכס שפעולות בו טעונות רישום בפנקס המתנהל על־פי חוק, רשאי הנאמן להודיע על קיום הנאמנות לממונה על הפנקס, והממונה ירשום בו הערה מתאימה.

5כוחה של נאמנות כלפי צד שלישי

כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי סעיף 4 – כלפי כל העולם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כוחה של נאמנות יפה כלפי כל מי שידע או שהיה עליו לדעת עליה, ומשנרשמה הערה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} – כלפי כל העולם.

6כספי הנאמנות

כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים שבהן ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974.
פורסמו תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כספי הנאמנות שאינם דרושים לצרכיה השוטפים חייב הנאמן להחזיק או להשקיע כיעיל לשמירת הקרן ולעשיית פירות; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים שבהן ניתן להשקיע כספי נאמנות, והנאמן אינו נושא באחריות אם השקיע אותם בהתאם לתקנות אלה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004}}.}}

7חשבונות ודיווח

(א)הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות.
(ב)הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות נוספות לפי דרישתם הסבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאמן חייב לנהל חשבונות בכל עניני הנאמנות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני הנאמנות אחת לשנה ובגמר כהונתו, ולמסור להם ידיעות נוספות לפי דרישתם הסבירה.

8שכר והוצאותתיקונים: תשס״ז

(א)נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו כנאמן.
(ב)נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.
(ג)נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה.
(ד)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין שכר, גמול והחזר הוצאות שישולמו לפי סעיף זה לנאמן של הקדש ציבורי כהגדרתו בסעיף 26, לרבות הגבלות לענין תשלומים כאמור; הוראות כאמור בסעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגי הקדש ציבורי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו כנאמן.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין שכר, גמול והחזר הוצאות שישולמו לפי סעיף זה לנאמן של הקדש ציבורי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, לרבות הגבלות לענין תשלומים כאמור; הוראות כאמור בסעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגי הקדש ציבורי.

9נאמנים אחדים

(א)בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד –
(1)יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו לפי הוראות בית המשפט;
(2)בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהם לפעול על דעת עצמו;
(3)הם אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד, פרט לנאמן שהתנגד לפעולה או לא ידע עליה;
(4)נתפנה מקומו של אחד מהם או שחדל לפעול, או שהוכרז פסול דין או פושט רגל, על הנותרים או הנותר לעשות מיד למילוי מקומו לפי סעיף 21 ולהמשיך במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל דיחוי.
(ב)פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב תהא בת־תוקף אף אם היתה סותרת הוראת סעיף קטן (א)(1).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנאמנות שיש בה יותר מנאמן אחד –
{{ח:תתת|(1)}} יפעלו הנאמנים ביחד; היו דעותיהם חלוקות, יפעלו לפי הוראות בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מהם לפעול על דעת עצמו;
{{ח:תתת|(3)}} הם אחראים לפעולותיהם יחד ולחוד, פרט לנאמן שהתנגד לפעולה או לא ידע עליה;
{{ח:תתת|(4)}} נתפנה מקומו של אחד מהם או שחדל לפעול, או שהוכרז פסול דין או פושט רגל, על הנותרים או הנותר לעשות מיד למילוי מקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} ולהמשיך במילוי תפקידיהם ככל שהדבר אינו סובל דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של אחד הנאמנים שנעשתה בתמורה כלפי אדם שפעל בתום לב תהא בת־תוקף אף אם היתה סותרת הוראת סעיף קטן (א)(1).

10חובות וסמכויות

(א)נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו.
(ב)במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות.
(ג)נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה שביניהן.
(ד)נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן חייב לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ב)}} במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה נוהג באותן נסיבות.
{{ח:תת|(ג)}} נאמן של כמה נאמנויות לא יפעל בפעולה שביניהן.
{{ח:תת|(ד)}} נאמן אינו רשאי לאצול מתפקידיו לזולתו; אין בכך כדי למנוע העסקת אדם כדרוש למטרות הנאמנות.

11כפיפות לתנאי הנאמנות

הוראות סעיפים 3(א) ו־(ג), 6, 7, 8, 9(א), 10(א), (ג) ו־(ד) ו־13 יחולו בכפוף לתנאי הנאמנות.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א), (ג) ו־(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} יחולו בכפוף לתנאי הנאמנות.

12אחריותתיקונים: תש״ם

(א)נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות חוק השומרים, תשכ״ז–1967; לענין זה יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנים כבעלי הנכסים.
(ב)בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו.
(ג)נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק השומרים, תשכ״ז–1967 → חוק השומרים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן; על אחריותו לאבדנם ולנזקם של נכסי הנאמנות המוחזקים בידו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השומרים|חוק השומרים, תשכ״ז–1967}}; לענין זה יראו את הנאמן כשומר ואת הנהנים כבעלי הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לפטור נאמן מאחריותו, כולה או מקצתה, אם פעל בתום לב ונתכוון למילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} נאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות, והוא אינו נושא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו.

13איסור טובת הנאה

(א)נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו.
(ב)”קרוב“ של נאמן, לענין סעיף זה –
(1)בן זוגו;
(2)הורה, הורה־הורה, צאצא, אח או אחות של הנאמן או של בן זוגו;
(3)בן זוג של אחד המנויים בפסקה (2);
(4)שותף של נאמן או של אחד המנויים בפסקאות (1) עד (3);
(5)תאגיד שבהונו, ברווחיו או בשליטתו יש לנאמן או למנויים בפסקאות (1) עד (3) חלק העולה על 5%.
(ג)בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן המנויות בסעיף קטן (א) אם ראה שהיא לטובת הנאמנות.
(ד)הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים.
(ה)פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי אישור בית המשפט – בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שאינו בין המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) ושפעל בתום לב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו.
{{ח:תת|(ב)}} ”קרוב“ של נאמן, לענין סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בן זוגו;
{{ח:תתת|(2)}} הורה, הורה־הורה, צאצא, אח או אחות של הנאמן או של בן זוגו;
{{ח:תתת|(3)}} בן זוג של אחד המנויים בפסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} שותף של נאמן או של אחד המנויים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שבהונו, ברווחיו או בשליטתו יש לנאמן או למנויים בפסקאות (1) עד (3) חלק העולה על 5%.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לאשר מראש פעולה מן המנויות בסעיף קטן (א) אם ראה שהיא לטובת הנאמנות.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לגרוע ממה שמגיע לנאמן או לקרובו מכוח היותם נהנים.
{{ח:תת|(ה)}} פעולה מן המנויות בסעיף זה שנעשתה בלי אישור בית המשפט – בטלה, זולת אם נעשתה בתמורה כלפי אדם שאינו בין המנויים בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) ושפעל בתום לב.

14ביטול פעולותתיקונים: תש״ם

פעולה שנעשתה בהפרת חובת הנאמנות והצד השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא תמורה, רשאי בית המשפט לבטלה ועל הצד השלישי יחולו אחריות וחובות כשל נאמן; ידיעה על קיום הנאמנות, אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת הנאמנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולה שנעשתה בהפרת חובת הנאמנות והצד השלישי ידע או היה עליו לדעת על ההפרה, או שנעשתה ללא תמורה, רשאי בית המשפט לבטלה ועל הצד השלישי יחולו אחריות וחובות כשל נאמן; ידיעה על קיום הנאמנות, אין בה בלבד משום ידיעה על הפרת חובת הנאמנות.

15דין ריווח אסור

ריווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב הנאמנות, דינו כחלק מנכסי הנאמנות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ריווח שהפיק נאמן שלא כדין עקב הנאמנות, דינו כחלק מנכסי הנאמנות.

16נכסי נאמנות שנתבטלה

נתבטלה נאמנות, רשאי בית המשפט לקבוע מה ייעשה בנכסיה, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתבטלה נאמנות, רשאי בית המשפט לקבוע מה ייעשה בנכסיה, והוא יורה על העברתם למטרות חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, סעד, בריאות או ספורט, הכל לפי תנאי הנאמנות ולפי אומד דעתו של יוצרה.
פרק ב׳: נאמנות על פי כתב הקדש

17יצירה ותחילה של הקדש

(א)הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן – הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה – כתב הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה:
(1)כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון;
(2)צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל־פה;
(3)הוראת תשלום לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965.
(ב)תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן.
(ג)נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965 → חוק הירושה #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן – הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה – כתב הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון;
{{ח:תתת|(2)}} צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל־פה;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת תשלום לענין {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 147|סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן.
{{ח:תת|(ג)}} נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו.

18שינוי וביטול של הקדש

(א)יוצר ההקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש.
(ב)אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפט.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של היוצר לחזור בו מיצירת ההקדש לפני תחילתו, מדיני ביטול צוואה או מדיני ביטול או שינוי של הוראה לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965 → חוק הירושה #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יוצר ההקדש וצד שלישי רשאים בכל עת להוסיף נכסים לנכסי ההקדש.
{{ח:תת|(ב)}} אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו, לגרוע מנכסיו או לבטלו, אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של היוצר לחזור בו מיצירת ההקדש לפני תחילתו, מדיני ביטול צוואה או מדיני ביטול או שינוי של הוראה לענין {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 147|סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ״ה–1965}}.

19הוראות בית־משפט

(א)בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו לניהול היעיל של ההקדש.
(ב)בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש, להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים החיוניים של נהנה או של התלויים בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי בכל עת לתת לנאמן הוראות בכל הנוגע למילוי תפקידיו וכל הוראה אחרת שתיראה לו לניהול היעיל של ההקדש.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, אף בסטיה מכתב ההקדש, להתיר לנאמן את השימוש בנכסי ההקדש לסיפוק הצרכים החיוניים של נהנה או של התלויים בו.

20זכויות הנהנים

זכותו של נהנה על פי הקדש אינה ניתנת להמחאה, לשעבוד או לעיקול, זולת אם הותרו בכתב ההקדש או שבית המשפט התירם לסיפוק של מזונות או של מסים המגיעים מן הנהנה או – בנסיבות מיוחדות – לסיפוק חובות אחרים המגיעים ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של נהנה על פי הקדש אינה ניתנת להמחאה, לשעבוד או לעיקול, זולת אם הותרו בכתב ההקדש או שבית המשפט התירם לסיפוק של מזונות או של מסים המגיעים מן הנהנה או – בנסיבות מיוחדות – לסיפוק חובות אחרים המגיעים ממנו.

21מינוי נאמן

(א)נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו.
(ב)באין מינוי כאמור, וכשנבצר מנאמן למלא תפקידיו או שלא התחיל או חדל למלאם, רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שייראו לו.
(ג)לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו.
(ד)קטין, פסול דין, פושט רגל ותאגיד שניתן עליו צו פירוק אינם כשרים להיות נאמן של הקדש.
(ה)נהנה של הקדש אינו כשר להיות נאמן שלו, זולת אם הותר הדבר בכתב ההקדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} באין מינוי כאמור, וכשנבצר מנאמן למלא תפקידיו או שלא התחיל או חדל למלאם, רשאי בית המשפט למנות נאמן לתקופה ובתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם נאמן של הקדש אלא בהסכמתו.
{{ח:תת|(ד)}} קטין, פסול דין, פושט רגל ותאגיד שניתן עליו צו פירוק אינם כשרים להיות נאמן של הקדש.
{{ח:תת|(ה)}} נהנה של הקדש אינו כשר להיות נאמן שלו, זולת אם הותר הדבר בכתב ההקדש.

22פקיעת כהונתו של נאמן

(א)נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש, וכשישנם נאמנים אחדים – לנאמנים האחרים.
(ב)נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן יחיד, התפטרותו אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ג)בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן של הקדש רשאי להתפטר בהודעה בכתב למי שרשאי למנות נאמן לאותו הקדש, וכשישנם נאמנים אחדים – לנאמנים האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} נאמן שנתמנה בידי בית המשפט או שהיה נאמן יחיד, התפטרותו אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לפטר נאמן אם לא מילא תפקידיו כראוי או שראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.

23שינוי וביטול על פי בית המשפט

(א)בית המשפט רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות כתב ההקדש, אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש.
(ב)בית המשפט רשאי לבטל הקדש אם ראה שמטרותיו הושגו או שאינן ניתנות להגשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לשנות או לבטל הוראה מהוראות כתב ההקדש, אם מטעמים שיוצר ההקדש הביא לפניו ואם משום שראה כי חל שינוי של ממש בנסיבות המצדיק לעשות כן ושהדבר תואם את אומד דעתו של יוצר ההקדש.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לבטל הקדש אם ראה שמטרותיו הושגו או שאינן ניתנות להגשמה.

24אמצעי שמירה

הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאי הנאמן הציבורי לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים, כל עוד לא נתמנה נאמן לפי סעיף 21.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקדש שאין לו נאמן, או שהנאמן לא התחיל או חדל לפעול או שנבצר ממנו למלא תפקידיו, רשאי הנאמן הציבורי לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת נכסי ההקדש ולשמירת זכויות הנהנים, כל עוד לא נתמנה נאמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.
פרק ג׳: הקדש ציבורי

25מינוי רשםתיקונים: תשס״ז

שר המשפטים ימנה עובד המדינה, הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, להיות רשם ההקדשות (להלן – הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים ימנה עובד המדינה, הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום, להיות רשם ההקדשות (להלן – הרשם); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

26רישום

(א)נאמן של נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא קידומו של ענין ציבורי (להלן – הקדש ציבורי) חייב, תוך שלושה חדשים מן היום שהיה לנאמן, להודיע לרשם על קיום ההקדש הציבורי ועל הפרטים המנויים להלן, זולת אם ניתנה עליהם הודעה לפני כן, והוא חייב להודיע לרשם על כל שינוי בפרטים אלה תוך שלושה חדשים מיום השינוי; להודעה על קיום הקדש ציבורי יש לצרף העתק מכתב ההקדש.
(ב)ואלה הפרטים:
(1)שמו ומענו של יוצר ההקדש;
(2)מועד תחילת ההקדש;
(3)מטרותיו;
(4)נכסיו;
(5)שמו ומענו של כל נאמן;
(6)פרטים אחרים שקבע שר המשפטים.
(ג)הרשם ינהל פנקס ההקדשות הציבוריים וירשום בו את הפרטים האמורים; הפנקס יהיה פתוח לעיון לכל; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על רישום הקדש.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן של נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא קידומו של ענין ציבורי (להלן – הקדש ציבורי) חייב, תוך שלושה חדשים מן היום שהיה לנאמן, להודיע לרשם על קיום ההקדש הציבורי ועל הפרטים המנויים להלן, זולת אם ניתנה עליהם הודעה לפני כן, והוא חייב להודיע לרשם על כל שינוי בפרטים אלה תוך שלושה חדשים מיום השינוי; להודעה על קיום הקדש ציבורי יש לצרף העתק מכתב ההקדש.
{{ח:תת|(ב)}} ואלה הפרטים:
{{ח:תתת|(1)}} שמו ומענו של יוצר ההקדש;
{{ח:תתת|(2)}} מועד תחילת ההקדש;
{{ח:תתת|(3)}} מטרותיו;
{{ח:תתת|(4)}} נכסיו;
{{ח:תתת|(5)}} שמו ומענו של כל נאמן;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים אחרים שקבע שר המשפטים.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם ינהל פנקס ההקדשות הציבוריים וירשום בו את הפרטים האמורים; הפנקס יהיה פתוח לעיון לכל; הרשם יפרסם ברשומות הודעה על רישום הקדש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974}}.}}

27חובת השקעה

שר המשפטים רשאי לקבוע, בתקנות לפי סעיף 6, דרכי השקעה שיהיו חובה על נאמן של הקדש ציבורי.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דרכי השקעה שיהיו חובה על נאמן של הקדש ציבורי.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי)|תקנות הנאמנות (דרכי השקעת כספי הקדש ציבורי), התשס״ד–2004}}.}}

28נאמן שהוא נהנה

על נאמן של הקדש ציבורי לא יחול סעיף 21(ה).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על נאמן של הקדש ציבורי לא יחול {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ה)}}.

29חובת דיווח ומתן מידע

(א)נאמן של הקדש ציבורי חייב להגיש לרשם דין וחשבון על עניני ההקדש במועד ובדרך שקבע שר המשפטים; הדין וחשבון יכיל את הפרטים שקבע השר, אם דרך כלל ואם לסוגים של הקדשות ציבוריים.
(ב)הנאמן חייב למסור לרשם, לפי דרישתו, מידע והעתקי מסמכים בכל הנוגע לעניני ההקדש.
(ג)סעיף 7(ב) לא יחול על הקדש ציבורי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאמן של הקדש ציבורי חייב להגיש לרשם דין וחשבון על עניני ההקדש במועד ובדרך שקבע שר המשפטים; הדין וחשבון יכיל את הפרטים שקבע השר, אם דרך כלל ואם לסוגים של הקדשות ציבוריים.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן חייב למסור לרשם, לפי דרישתו, מידע והעתקי מסמכים בכל הנוגע לעניני ההקדש.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}} לא יחול על הקדש ציבורי.

30חקירהתיקונים: תשס״ז

(א)קיים יסוד סביר לחשש שלגבי הקדש ציבורי לא קויימה הוראה מהוראות חוק זה או מהוראות כתב ההקדש, או שפרטים או מסמכים שנמסרו לרשם אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הרשם, מיזמתו או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לחקור בענינו של אותו הקדש ציבורי, ויהיו לו לענין זה הסמכויות לפי סעיפים 9 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
(ב)לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חוקר; מונה חוקר כאמור יהיו נתונות לו סמכויות החקירה כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתנאי המינוי; החוקר ימסור לרשם דין וחשבון.
(ג)מונה חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם להטיל את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, על ההקדש הציבורי, על נאמנים בו, או על אדם שפנה לרשם בבקשה לפתוח בחקירה, ורשאי הוא לדרוש ממבקש החקירה ערובה להוצאותיה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 9 עד 11 → חוק ועדות חקירה #סעיף 9
  • ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968 → חוק ועדות חקירה #סעיף 27
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיים יסוד סביר לחשש שלגבי הקדש ציבורי לא קויימה הוראה מהוראות חוק זה או מהוראות כתב ההקדש, או שפרטים או מסמכים שנמסרו לרשם אינם מלאים או אינם נכונים, רשאי הרשם, מיזמתו או לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לחקור בענינו של אותו הקדש ציבורי, ויהיו לו לענין זה הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11}} {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 27|ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע חקירה כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הרשם למנות חוקר; מונה חוקר כאמור יהיו נתונות לו סמכויות החקירה כאמור בסעיף קטן (א), בכפוף לתנאי המינוי; החוקר ימסור לרשם דין וחשבון.
{{ח:תת|(ג)}} מונה חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם להטיל את הוצאות החקירה, כולן או חלקן, על ההקדש הציבורי, על נאמנים בו, או על אדם שפנה לרשם בבקשה לפתוח בחקירה, ורשאי הוא לדרוש ממבקש החקירה ערובה להוצאותיה.

31עונשין

נאמן של הקדש ציבורי שהפר חובה המוטלת עליו לפי סעיפים 26 או 27, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות, ואם עשה כן בכוונת מרמה – מאסר שנתיים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאמן של הקדש ציבורי שהפר חובה המוטלת עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, דינו – מאסר שנה או קנס 50,000 לירות, ואם עשה כן בכוונת מרמה – מאסר שנתיים.
פרק ד׳: חברות לתועלת הציבור

32תיקונים: תשס״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

33תיקונים: תשס״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

34תיקונים: תשס״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

35תיקונים: תש״ם־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ה׳: שונות

36הנאמן הציבורי

(א)שר המשפטים ימנה נאמן ציבורי; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב)הנאמן הציבורי יכול לשמש נאמן של נאמנויות, ומקום שבית המשפט ממנה נאמן, רשאי הוא למנות את הנאמן הציבורי כנאמן יחיד גם בנאמנות שלפי תנאיה יש בה יותר מנאמן אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ימנה נאמן ציבורי; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הנאמן הציבורי יכול לשמש נאמן של נאמנויות, ומקום שבית המשפט ממנה נאמן, רשאי הוא למנות את הנאמן הציבורי כנאמן יחיד גם בנאמנות שלפי תנאיה יש בה יותר מנאמן אחד.

37סמכות שיפוט

בית המשפט המוסמך לפי חוק זה – למעט הליכים לפי סעיף 31 – הוא בית המשפט המחוזי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט המוסמך לפי חוק זה – למעט הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}} – הוא בית המשפט המחוזי.

38ערעור

החלטות בית המשפט לפי סעיפים 8(א), 9(א)(1), 13(ג), 20, 21 ו־22 אינן ניתנות לערעור אלא ברשות לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי־המשפט, תשי״ז–1957.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19(ב) לחוק בתי־המשפט, תשי״ז–1957 → חוק בתי המשפט #סעיף 41
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטות בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} אינן ניתנות לערעור אלא ברשות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 41|סעיף 19(ב) לחוק בתי־המשפט, תשי״ז–1957}}.

39הרשאים לפנות לבית המשפט

בכל ענין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט כל נאמן, נהנה, יוצר הנאמנות או אדם אחר שמעונין בדבר; וכן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לפתוח בכל הליך לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בהליך כזה, בכל הנוגע לנאמנות ובכל דבר אחר שהוא סבור שיש בו ענין לציבור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט כל נאמן, נהנה, יוצר הנאמנות או אדם אחר שמעונין בדבר; וכן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לפתוח בכל הליך לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בהליך כזה, בכל הנוגע לנאמנות ובכל דבר אחר שהוא סבור שיש בו ענין לציבור.

40ייצוג נהנה

נהנה שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי רוחני או גופני אינו יכול לעמוד על זכויותיו, רשאי הנאמן הציבורי לייצגו כלפי הנאמן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נהנה שמחמת גילו, מצב בריאותו או ליקוי רוחני או גופני אינו יכול לעמוד על זכויותיו, רשאי הנאמן הציבורי לייצגו כלפי הנאמן.

41אי־תחולה

(א)לגבי הקדש דתי שנוסד בפני בית דין דתי על פי הדין הדתי רשאי בית הדין הדתי להורות שהוראות חוק זה בענין יצירת הקדש ובענין ניהולו הפנימי לא יחולו עליו.
(ב)שר המשפטים רשאי להורות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על הקדש שיצרו או נטלו חלק ביצירתו הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית או הנהלת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, כמשמעותן בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, תשי״ג–1952, לרבות קרן קיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, תשי״ג–1952 → חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לגבי הקדש דתי שנוסד בפני בית דין דתי על פי הדין הדתי רשאי בית הדין הדתי להורות שהוראות חוק זה בענין יצירת הקדש ובענין ניהולו הפנימי לא יחולו עליו.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להורות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו על הקדש שיצרו או נטלו חלק ביצירתו הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית או הנהלת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל|בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, תשי״ג–1952}}, לרבות קרן קיימת לישראל וקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל.

42סייג לתחולה

הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון.

43ביצוע ותקנותתיקונים: תשס״ז

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ורשאי הוא לפטור מתשלום אגרה או לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים, לסוגי הקדש ציבורי, לפי אמות מידה שיקבע.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה|תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סכומי אגרת רישום, אגרה שנתית, וכן אגרות ותשלומים אחרים שיש לשלמם בשל פעולות ושירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ורשאי הוא לפטור מתשלום אגרה או לקבוע סכומי אגרות ותשלומים שונים, לסוגי הקדש ציבורי, לפי אמות מידה שיקבע.

44הוראות מעבר

(א)הקדש שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה לפי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה יראוהו כהקדש ציבורי ויחולו עליו הוראות חוק זה מתחילת חוק זה; התאגדו נאמניו של הקדש כזה לפי סעיף 36 לאותה פקודה, ימשיכו להוות תאגיד כאמור שם.
(ב)מי שכיהן ערב תחילת חוק זה כמפקח על ההקדשות, יראוהו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה, ופנקס ההקדשות ופנקס החברות לתועלת הציבור שהתנהלו ערב תחילת חוק זה יראום כמתנהלים לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הקדש שהיה קיים ערב תחילתו של חוק זה לפי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה יראוהו כהקדש ציבורי ויחולו עליו הוראות חוק זה מתחילת חוק זה; התאגדו נאמניו של הקדש כזה לפי סעיף 36 לאותה פקודה, ימשיכו להוות תאגיד כאמור שם.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן ערב תחילת חוק זה כמפקח על ההקדשות, יראוהו כאילו נתמנה רשם לפי חוק זה, ופנקס ההקדשות ופנקס החברות לתועלת הציבור שהתנהלו ערב תחילת חוק זה יראום כמתנהלים לפי חוק זה.

45ביטולים

בטלות –
(1)פקודת ההקדשות לצרכי צדקה;
(2)פקודת עניני צדקה (הנאמן הציבורי).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלות –
{{ח:תת|(1)}} פקודת ההקדשות לצרכי צדקה;
{{ח:תת|(2)}} פקודת עניני צדקה (הנאמן הציבורי).

46תחילהתיקונים: תש״ם־2

תחילתו של חוק זה תהיה ששה חדשים לאחר פרסומו ברשומות, למעט סעיף 35 שתחילתו תהיה ביום כ״ט בשבט תשמ״א (3 בפברואר 1981).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה תהיה ששה חדשים לאחר פרסומו ברשומות, למעט {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} שתחילתו תהיה ביום כ״ט בשבט תשמ״א (3 בפברואר 1981).