החקיקה בישראל

חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995 חוק

93
סעיפים
6
פרקים
5
תוספות
17
הגדרות
76
הפניות פנימיות
154
הפניות חיצוניות
52
הערות עריכה
36
תיקונים
היסטוריית תיקונים36 רשומות
ס״ח תשנ״ה, 170חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאותPDF
תשנ״ו, 352חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)PDF
תשס״ג, 568תיקון מס׳ 2PDF
תשס״ה, 419חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ו, 167חוק הקרינה הבלתי מייננתPDF
תשס״ח, 146תיקון מס׳ 5PDF
218חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)PDF
594תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגותPDF
784חוק אוויר נקיPDF
תשס״ט, 205חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)PDF
תש״ע, 296תיקון מס׳ 9PDF
385תיקון מס׳ 104 לחוק העונשיןPDF
תשע״א, 726חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיקPDF
1067תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיוןPDF
תשע״ב, 26תיקון מס׳ 13PDF
170תיקון מס׳ 14PDF
תשע״ד, 593חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)PDF
תשע״ה, 79תיקון מס׳ 16PDF
תשע״ז, 520תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגותPDF
תשע״ח, 439חוק לצמצום השימוש במזומןPDF
684תיקון מס׳ 19 והוראת שעהPDF
תשע״ט, 40תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)PDF
224חוק שירותי תשלוםPDF
תש״ף, 14תיקון לחוק שירותי תשלוםPDF
תשפ״ב, 748תיקון מס׳ 69 לחוק ההוצאה לפועלPDF
888תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטלייםPDF
962תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)PDF
1010תיקון מס׳ 25PDF
תשפ״ג, 32תיקון מס׳ 19 והוראת שעה (תיקון)PDF
148, 152חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ד, 168תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדהPDF
426ת״טPDF
883חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)PDF
1350חוק הפרות תעבורה מינהליותPDF
תשפ״ה, 386חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)PDF
ק״ת תשפ״ג, 962צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה

בחוק זה –
”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”גובה“ – בעל תפקיד לפי סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
”גוף ציבורי“ – אחד מאלה –
(1)משרד ממשלתי;
(2)רשות מקומית;
(3)המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
(4)תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
”דמי פיגורים“, ”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית שקלית“ כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”המצאה“ – המצאה לפי פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018;
”המצאה“ – כל אחת מאלה:
(1)המצאה לפי פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018;
(2)המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים;
(3)המצאה בהתאם להוראות סעיף 5ד;
”הפרשי הצמדה וריבית“ –
”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –
(1)קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
(2)קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(3)קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
(4)קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
(5)קנס כמשמעותו בפקודת בזיון בית משפט;
(5א)התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי סעיף 76 לחוק האמור;
(5ב)ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי סעיף 87 לחוק העונשין, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(5ג)ערובה כהגדרתה בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
(6)פיצוי כמשמעותו –
(א)בסעיף 77 לחוק העונשין, ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים);
(ב)בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;
(ג)בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
(7)אגרה לפי –
(א)חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;
(ב)חוק ההוצאה לפועל;
(ג)חוק הדיינים, התשט״ו–1955;
(ד)חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962;
(ה)חוק הקאדים, התשכ״א–1961;
(ו)חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969;
(ז)חוק המנוי בתוספת הרביעית; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות פקודת המסים (גבייה) אף אם אותה פקודה חלה עליו;
(8)הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
(9)כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
(א)לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940;
(ב)לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961;
(ג)לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966;
(ד)לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984;
(ה)לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
לשם ביצוע צו מינהלי, לפי סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
(ו)לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005;
(ז)לשם ביצוע צווים לפי סעיפים 45, 46, ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
(ח)לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011;
(10)הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
(11)תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995;
(12)סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992;
(13)סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(14)מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
(15)סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
(16)קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(16א)קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024, וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי החוק האמור או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות פקודת המסים (גבייה); השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
(16ב)קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי בתוספת החמישית;
(17)כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018;
”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
”מידע“ – אחד מאלה –
(1)נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
(2)נתונים ממאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
(3)מקום עבודתו של החייב;
(4)פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
(5)לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
(6)נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו בסעיף 6א(א);
”תוספת פיגורים“ – קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ודמי פיגורים.
↗ חיצוניות: 56↺ פנימיות: 4📝 הערות: 43
הצג הערות עריכה
(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):
(נמחקה);
(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס״ד–2004 (ק״ת תשס״ד, 198), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו׳ בשבט התשס״ד (29 בינואר 2004).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ח–1998 (ק״ת תשנ״ח, 656), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ב–1992, תהיה ביום י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ט–1999 (ק״ת תשנ״ט, 656), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה), התשנ״ו–1995 ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ח–1998, תהיה ביום ט״ז באייר התשנ״ט (2 במאי 1999).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש״ס–1999 (ק״ת תש״ס, 3), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התש״ס–1999, תהיה ביום כ׳ בתשרי התש״ס (30 בספטמבר 1999).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 350), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות השיט), התשמ״ח–1988, תהיה ביום כ״ב באדר ב׳ התש״ס (29 במרס 2000).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 922), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אי תשלום שכר מינימום), התשנ״ב–1992, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 922), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ״ד–1994, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 1044), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1986, בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה בתקנות העבירות המינהליות {{מוקטן|([צ״ל: קנס מינהלי -]}} חיקוקי מסים), התשמ״ז–1987, תהיה ביום כ״ב בתשרי התשס״ב (9 באוקטובר 2001).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 851), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989, ולפי צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986, תהיה ביום כ״ז באלול התש״ס (27 בספטמבר 2000).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס״א–2001 (ק״ת תשס״א, 274), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, תהיה ביום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 1766; תשפ״ב, 3686), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, לעניין עבירות על תקנות 22(א), 69(א), (ג) ו־(ו), 69א, 71, 72(א) עד (ג), 73, 75, 76(ג) ו־516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ״ו בטבת התשע״ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2022, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז׳ באב התשפ״ב (4 באוגוסט 2022).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש״ס–2000 (ק״ת תש״ס, 806), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985, תהיה ביום ח׳ באלול התש״ס (8 בספטמבר 2000).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2003 (ק״ת תשס״ג, 820), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, תהיה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס״ד–2003 (ק״ת תשס״ד, 16), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה ”חוב“ או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו־(5ג) לאותה הגדרה, ביום א׳ בחשון התשס״ד (27 באוקטובר 2003).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס״ז–2007 (ק״ת תשס״ז, 736), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי פרק ה׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, תהיה ביום ב׳ בסיון התשס״ז (18 במאי 2007).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 312), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י״ט בכסלו התשע״ב (15 בדצמבר 2011):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)), התשע״ב–2012 (ק״ת תשע״ב, 1152), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974, שלא ישולם במועד הקבוע כאמור בסעיף 4ט לחוק האמור, תהיה ביום כ״ו בסיון התשע״ב (16 ביוני 2012).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988), התשע״ב–2012, (ק״ת תשע״ב, 1658), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ז׳1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1998, שלא שולם במועד הקובע כאמור בסעיף 50י לחוק האמור, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ג (29 בספטמבר 2012).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 1460), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו בפרק י׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011; (2) עיצום כספי לפי סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963.
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969), התשע״ד–2014 (ק״ת תשע״ד, 1460), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע״ו–2015 (ק״ת תשע״ו, 160), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 130 בסימן ב׳ {{מוקטן|לפרק ט׳}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע״ו–2015 (ק״ת תשע״ו, 160), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 999), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ״ט–1999, ובכלל זה לפי סעיף 360 לחוק האמור, תהיה ביום ג׳ בניסן התשע״ו (11 באפריל 2016).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011), התשע״ו–2016 (ק״ת תשע״ו, 2223), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ב׳ לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ״ח בשבט התשע״ד (29 בינואר 2014).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע״ז–2016 (ק״ת תשע״ז, 54), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב׳ בחשוון התשע״ז (3 בנובמבר 2016):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע״ז–2016 (ק״ת תשע״ז, 298), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ג׳ לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע״ד–2014, ביום י״ג בכסלו התשע״ז (13 בדצמבר 2016).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1760), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק חמישי א׳ לחוק המים, התשי״ט–1959, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע״ז–2017 (ק״ת תשע״ז, 1760), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001), התשע״ט–2018 (ק״ת תשע״ט, 1334), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001, ביום י״א בכסלו התשע״ט (19 בנובמבר 2018).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש״ף–2020 (ק״ת תש״ף, 1986), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ח׳ לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984, תהיה ביום כ״ג באב התש״ף (13 באוגוסט 2020).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 68), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו בפרק ז׳ לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, ביום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).
(החל מיום 1.1.2027):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955), התשע״ח–2017 (ק״ת תשע״ח, 92), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, ששיעורה נקבע בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט״ז–1955, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ח (3 אוקטובר 2017).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 1914), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה, ששיעורה נקבע בחלק ג׳ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, שחייב נתחייב בו מיום כ״ו בניסן התשע״ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 4084), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975, שסכומה נקבע בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות), תהיה ביום כ״ג באלול התשפ״א (31 באוגוסט 2021).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 3115), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009, ולגבי תשלום כמשמעותו בתקנות האמורות, שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת ”חוב“, תהיה ביום ז׳ בתמוז התשפ״ב (6 ביולי 2022).
פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 3148), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, וסכומה נקבע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ״ח–1968, תהיה ביום ט׳ בסיוון התשפ״ב (8 ביוני 2022).
(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):
(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):
פורסם צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
  • בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
  • סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 5
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
  • בסעיפים 3ו → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ו
  • או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018 → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ז
  • פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 → תקנות סדר הדין האזרחי #פרק יט
  • בסעיפים 3ו → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ו
  • או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ז
  • בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 → חוק העבירות המינהליות
  • בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 228
  • בפקודת בזיון בית משפט → פקודת בזיון בית משפט
  • בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 72
  • סעיף 76 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 76
  • סעיף 87 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 87
  • בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 41
  • סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #פרק ב סימן ו
  • בסעיף 77 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 77
  • ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 38
  • בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) #סעיף 26
  • בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת המבחן #סעיף 11
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט
  • חוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל
  • חוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים
  • חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים
  • חוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים
  • חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית דין לעבודה
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • אותה פקודה → פקודת המסים (גבייה)
  • סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #סעיף 71ב
  • סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961 → חוק למניעת מפגעים #סעיף 11ב
  • סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966 → חוק הדרכים (שילוט) #סעיף 8
  • סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984 → חוק שמירת הניקיון #סעיף 13ב
  • סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 16א
  • סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 16א
  • סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005 → חוק הקרינה הבלתי מייננת #סעיף 15
  • סעיפים 45 → חוק אוויר נקי #סעיף 45
  • 46 → חוק אוויר נקי #סעיף 46
  • ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 → חוק אוויר נקי #סעיף 48
  • סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011 → חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק #סעיף 49
  • סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל #סעיף 13
  • סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995 → חוק הסניגוריה הציבורית #סעיף 23
  • סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992 → חוק המפלגות #סעיף 28כה2
  • ושפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • ושפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973 → חוק מימון מפלגות #סעיף 10ג
  • בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024 → חוק הפרות תעבורה מינהליות
  • החוק האמור → חוק הפרות תעבורה מינהליות
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018 → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים
  • בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
  • סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 67
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} משרד ממשלתי;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“, ”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית שקלית“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –
{{ח:תתת|(1)}} קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס״ד–2004 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6289.pdf|ק״ת תשס״ד, 198}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו׳ בשבט התשס״ד (29 בינואר 2004).}}
{{ח:תתת|(2)}} קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ח–1998 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5894.pdf|ק״ת תשנ״ח, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ט–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5966.pdf|ק״ת תשנ״ט, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה), התשנ״ו–1995}} {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה)|ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ח–1998}}, תהיה ביום ט״ז באייר התשנ״ט (2 במאי 1999).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש״ס–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5999.pdf|ק״ת תש״ס, 3}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התש״ס–1999}}, תהיה ביום כ׳ בתשרי התש״ס (30 בספטמבר 1999).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6021.pdf|ק״ת תש״ס, 350}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות השיט), התשמ״ח–1988}}, תהיה ביום כ״ב באדר ב׳ התש״ס (29 במרס 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אי תשלום שכר מינימום), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ״ד–1994}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6124.pdf|ק״ת תשס״א, 1044}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1986}}, בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות {{מוקטן|([צ״ל: קנס מינהלי -]}} חיקוקי מסים), התשמ״ז–1987}}, תהיה ביום כ״ב בתשרי התשס״ב (9 באוקטובר 2001).}}
{{ח:תתת|(3)}} קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6052.pdf|ק״ת תש״ס, 851}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס – הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986}}, תהיה ביום כ״ז באלול התש״ס (27 בספטמבר 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6077.pdf|ק״ת תשס״א, 274}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, תהיה ביום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8143.pdf|ק״ת תשע״ט, 1766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10287.pdf|תשפ״ב, 3686}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לעניין עבירות על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנות 22(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(א), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69א|69א}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|ו־516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ״ו בטבת התשע״ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2022}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז׳ באב התשפ״ב (4 באוגוסט 2022).}}
{{ח:תתת|(4)}} קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf|ק״ת תש״ס, 806}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, תהיה ביום ח׳ באלול התש״ס (8 בספטמבר 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6248.pdf|ק״ת תשס״ג, 820}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 40|סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, תהיה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).}}
{{ח:תתת|(5)}} קנס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|בפקודת בזיון בית משפט}};
{{ח:תתת|(5א)}} התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 76|סעיף 76 לחוק האמור}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס״ד–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6270.pdf|ק״ת תשס״ד, 16}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה ”חוב“ או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו־(5ג) לאותה הגדרה, ביום א׳ בחשון התשס״ד (27 באוקטובר 2003).}}
{{ח:תתת|(5ב)}} ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לחוק העונשין}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(5ג)}} ערובה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(6)}} פיצוי כמשמעותו –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק העונשין}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 38|ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 11|בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} אגרה לפי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק בית דין לעבודה|חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(ז)}} חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} אף אם {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|אותה פקודה}} חלה עליו;
{{ח:תתת|(8)}} הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס״ז–2007 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6580.pdf|ק״ת תשס״ז, 736}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, תהיה ביום ב׳ בסיון התשס״ז (18 במאי 2007).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968), התשע״ב–2011 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7061.pdf|ק״ת תשע״ב, 312}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י״ט בכסלו התשע״ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרקים ח׳3}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|ח׳4}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|ו־ט׳1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרקים ז׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ו|ו{{מוקטן|-}}ח׳1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|י׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|{{מוקטן|ו־}}י״א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011}} (להלן – חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}; (6) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרק י׳ לחוק השקעות משותפות}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)<nowiki/>), התשע״ב–2012 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|ק״ת תשע״ב, 1152}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}, שלא ישולם במועד הקבוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט לחוק האמור}}, תהיה ביום כ״ו בסיון התשע״ב (16 ביוני 2012).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988), התשע״ב–2012, ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7160.pdf|ק״ת תשע״ב, 1658}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#פרק ז1|בפרק ז׳1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1998}}, שלא שולם במועד הקובע כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 50י|בסעיף 50י לחוק האמור}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ג (29 בספטמבר 2012).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק י|בפרק י׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011}}; (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 8א|סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 130|בסעיף 130 בסימן ב׳ {{מוקטן|לפרק ט׳}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה1|בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7645.pdf|ק״ת תשע״ו, 999}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 360|סעיף 360 לחוק האמור}}, תהיה ביום ג׳ בניסן התשע״ו (11 באפריל 2016).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7710.pdf|ק״ת תשע״ו, 2223}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ״ח בשבט התשע״ד (29 בינואר 2014).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf|ק״ת תשע״ז, 54}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב׳ בחשוון התשע״ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}}; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), התש״ס–2000}}; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001}}; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001}}; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002}}; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003}}; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמן משומש), התשס״ז–2006}}; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008}}; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}}; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 129|סעיף 129 לפקודת המכרות}}; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 14ה|סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} (להלן – חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 50|סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 58|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע״א–2011}} (להלן – החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 34|סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 46|סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}}; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים}}; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}}; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי}}; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7741.pdf|ק״ת תשע״ז, 298}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע״ד–2014}}, ביום י״ג בכסלו התשע״ז (13 בדצמבר 2016).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 5א|בפרק חמישי א׳ לחוק המים, התשי״ט–1959}}, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א|סעיף 92א לפרק ט׳1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 32|סעיף 32 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 34|סעיף 34 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 43|סעיף 43 לפרק ה׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 11ב|ו־11ב לפרק ג׳ בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001), התשע״ט–2018 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8107.pdf|ק״ת תשע״ט, 1334}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 14א|בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ביום י״א בכסלו התשע״ט (19 בנובמבר 2018).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש״ף–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8694.pdf|ק״ת תש״ף, 1986}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#פרק ח|בפרק ח׳ לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, תהיה ביום כ״ג באב התש״ף (13 באוגוסט 2020).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ״א–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8794.pdf|ק״ת תשפ״א, 68}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#פרק ז|בפרק ז׳ לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ביום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).}}
{{ח:תתת|(9)}} כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2027):}} לשם ביצוע צו מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתתת|(ח)}} לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(10)}} הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(11)}} תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית#סעיף 23|סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה2|סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(13)}} סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(14)}} מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955), התשע״ח–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7871.pdf|ק״ת תשע״ח, 92}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות רואי חשבון#סעיף 47|בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט״ז–1955}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ח (3 אוקטובר 2017).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8158.pdf|ק״ת תשע״ט, 1914}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שחייב נתחייב בו מיום כ״ו בניסן התשע״ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975), התשפ״א–2021 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9602.pdf|ק״ת תשפ״א, 4084}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 71|סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, שסכומה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום ואגרות)#תוספת 1 פרט 6|בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)}}, תהיה ביום כ״ג באלול התשפ״א (31 באוגוסט 2021).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10196.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3115}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}, ולגבי תשלום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|בתקנות האמורות}}, שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת ”חוב“, תהיה ביום ז׳ בתמוז התשפ״ב (6 ביולי 2022).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10201.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3148}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, וסכומה נקבע {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ״ח–1968}}, תהיה ביום ט׳ בסיוון התשפ״ב (8 ביוני 2022).}}
{{ח:תתת|(15)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10ג|סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(16)}} קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(16א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}, וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}} או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
{{ח:תתת|(16ב)}} קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(17)}} כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים ממאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} מקום עבודתו של החייב;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
{{ח:תתת|(5)}} לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
{{ח:תתת|(6)}} נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן)|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת פיגורים“ – קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ודמי פיגורים.

2המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאותתיקונים: תש״ע, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2

(א)שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
(ב)מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
(ב1)מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
(1)הסמכות למינוי גובה;
(2)הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“;
הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“;
(3)הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי סעיף 2ב;
(4)הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי סעיפים 5(ד), 7, 7א או 8;
(5)הסמכות לקבוע כללים לפי סעיף 5ב(ב);
(6)הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי סעיף 5(ג).
(ג)למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.
↺ פנימיות: 9📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
{{ח:תת|(ב1)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות למינוי גובה;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}};
{{ח:תתת|(5)}} הסמכות לקבוע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

2אריבית שקלית ודמי פיגוריםתיקונים: תשס״ג, תשפ״ד

באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים.

2בקבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומותיקונים: תשע״ח־2

(א)המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
(ב)מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
(ג)הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

3גביית חובתיקונים: תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט

(א)חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
(ב)חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה); לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
(ג)מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
(ד)חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
(ד1)על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
(ו)לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
(1)הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
(2)אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
(א)לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
(ב)מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
(ג)הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
(ז)קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
(ח)בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
(ט)חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
(י)בסעיף זה –
”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
”רכב באובדן“ – כהגדרתו בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • הפקודה האמורה → פקודת המסים (גביה)
  • סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 108ב
  • סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 108ב
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • בחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
  • בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) #סעיף 108ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
{{ח:תת|(ד)}} חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
{{ח:תת|(ו)}} לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
{{ח:תת|(ז)}} קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
{{ח:תת|(ח)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ט)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(י)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

3אפיצוי לניזוק מעבירהתיקונים: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4

(א)הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ לניזוק מעבירה המנויה בתוספת השלישית, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב)שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
(ג)שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –
(1)להוסיף עבירות לתוספת השלישית;
(2)להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} לניזוק מעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף עבירות {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

4הוצאות גבייה ותשלום החוב

(א)ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
(ב)כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
(ג)הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
{{ח:תת|(ב)}} כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}.

5דרישת תשלוםתיקונים: תשע״ח־2, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, תשפ״ה

(א)לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים – האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב).
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף 5ד או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
(ג)מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
(2)על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, אם התקיימו כל אלה:
(א)הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
(ב)לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
(ג)לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי סעיף 6.
(3)מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
(4)מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו־(3).
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
(א)קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
(ב)קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
(2)לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
(3)הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 3ו → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ו
  • או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ז
  • בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 → תקנות סדר הדין האזרחי #סעיף 164
  • בסעיפים 3ו → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ו
  • או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018 → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ז
  • בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018 → תקנות סדר הדין האזרחי #סעיף 164
  • בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים – האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב).
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}} או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל}}, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו־(3).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
{{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

5אהחלטה הטעונה הבהרהתיקונים: תשס״ג

(א)סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
(ב)התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

5בסמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חובתיקונים: תשס״ג, תשע״ח־2, תשפ״ד

(א)מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
(1)בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
(2)אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
(א1)פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
(ב)מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

5גסמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגוריםתיקונים: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2, תשפ״ד

מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה ”חוב“, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי סעיף 5ב או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

5דהמצאה בדרך של הזדהות דיגיטליתתיקונים: תשפ״ה

(א)אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו־(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, בשינויים המחויבים.
(ב)המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
(ד)אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
(ה)נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
(ו)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו־(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים → חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים #סעיף 3ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):}}
{{ח:תת|(א)}} אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ג|סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו־(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
{{ח:תת|(ה)}} נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

6מסירת מידעתיקונים: תשע״ח־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2

(א)מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
(ב)על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
(ב1)נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים בתוספת הראשונה למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת השנייה.
(ב2)מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק האמור, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
(2)מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
(3)שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
(4)אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי סעיף 5.
(ב3)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
(1)גורמים נוספים שייכללו בתוספת הראשונה;
(2)כתובות נוספות שייכללו בתוספת השנייה.
(ב4)מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי סעיף 3א, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
(ג)מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
  • בחוק האמור → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
{{ח:תת|(ב1)}} נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק האמור}}, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(4)}} אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב3)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב4)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

6ארשמים לענייני המרכזתיקונים: תשע״ב, תשע״ח־2

(א)שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
(ב)הוראות סעיפים 3א עד 3ד ו־73א לחוק ההוצאה לפועל יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
(ג)בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי סעיפים 7 ו־7א לחוק זה.
(ד)בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 3א עד 3ד → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 3א
  • ו־73א לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 73א
  • בחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל
  • סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 33
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3א|סעיפים 3א עד 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 73א|ו־73א לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

7מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכזתיקונים: תשע״ב

(א)מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
(ב)מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
(ג)בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות סעיף 7ה.
(ד)טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
(ה)על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות סעיפים 38 עד 42 ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים.
(ו)נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
(ז)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 38 עד 42 → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 38
  • ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיף 7ה}}.
{{ח:תת|(ד)}} טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|סעיפים 38 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

7אהטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכזתיקונים: תשע״ב, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2

(א)מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1)מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2)החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3)החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4)החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה ”חוב“ – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4).
(ג)שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1)הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי״ב–1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(2)עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3)הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981;
(4)מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור;
(ב)לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5)הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6)
(ד)לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
(ה)טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 10📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הדרכונים, התשי״ב–1952 → חוק הדרכונים
  • בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981 → חוק שיקים ללא כיסוי #סעיף 3ג
  • בחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל
  • בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 → חוק שירותי תשלום
  • סעיף 6(א)(1) לחוק האמור → חוק שירותי תשלום #סעיף 6
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
{{ח:תתת|(2)}} החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא הגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4).
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 3ג|בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תתת|(5)}} הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
{{ח:תת|(ה)}} טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.

7בסייג להגבלה על כרטיס חיובתיקונים: תשע״ב, תשע״ח

(א)הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק האמור, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1)גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2)גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב)חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 → חוק ההוצאה לפועל
  • בחוק האמור → חוק ההוצאה לפועל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק האמור}}, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

7גביטול הגבלותתיקונים: תשע״ב

(א)נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
(ג)בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
(2)הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
(3)חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
(ד)הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה)בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ד)}} או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
{{ח:תתת|(3)}} חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
{{ח:תת|(ד)}} הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

7דסמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגוריםתיקונים: תשע״ב

(א)הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור בסעיף 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 7ג(ג), הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיף 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
(ב)הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|או 7א}} וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(ג)}}, הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} {{ח:פנימי|סעיף 5ג|או 5ג}}, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

7הסדרי דין לפני הרשם לענייני המרכזתיקונים: תשע״ב

השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

7וערעור על החלטות הרשם לענייני המרכזתיקונים: תשע״ב

(א)החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.
(ב)הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל → חוק ההוצאה לפועל #סעיף 58
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}}, ניתנות לערעור בזכות.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

8עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייהתיקונים: תשע״ב, תשע״ח־2

(א)היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
(ב)הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
(ג)תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
(ד)היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

9סודיותתיקונים: תשע״ח־2

אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

10עונשין

מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
(1)סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
(2)גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות סעיפים 6(ג) או 9.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
{{ח:תת|(2)}} גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}.

11סייג לשימוש בסמכות

(א)קבלת מידע לפי סעיף 6 מאת רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
(ב)השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
(ג)השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
(ד)תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967 → חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מאת רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}}, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003}}.}}

12גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבוריתתיקונים: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג

(א)כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
(ב)כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
(ג)כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
(ד)
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(הנוסח הקבוע):
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

12גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבוריתתיקונים: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג

(א)כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור בסעיף 4, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
(ב)כספי חוב כהגדרתו בפסקה (11) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
(ג)כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
(ד)כספי חוב כהגדרתו בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

13ביצוע ותקנותתיקונים: תשפ״ג־2

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (13) ו־(14) להגדרה ”חוב“ שבסעיף 1, שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13) ו־(14) להגדרה ”חוב“ שבסעיף 1}}, שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

14תחילהתיקונים: תשס״ג

תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8) למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)}} למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, {{ח:פנימי|סעיף 1|ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.
תוספת ראשונה

(1)

גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;

(2)

בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996 → חוק משק החשמל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};

(3)תיקונים: תשפ״ב־3

בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (בתוספת זו – חוק התקשורת);
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – חוק התקשורת);

(4)תיקונים: תשפ״ב־3

ספק מורשה המספק לפי חוק התקשורת שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התקשורת → חוק התקשורת (בזק ושידורים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק מורשה המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.
תוספת שנייה
כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב

(1)

כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;

(2)

כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
תוספת שלישית

(1)

עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;

(2)

עבירה לפי סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין, ולפי סעיף 298 לחוק האמור כנוסחו ערב יום התחילה של חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|סעיף 298 לחוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}};

(3)

עבירה לפי סעיף 305 לחוק העונשין;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 305 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 305
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}};

(4)

עבירה לפי סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיפים 349 ו־352 לחוק האמור.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • סעיפים 349 → חוק העונשין #סעיף 349
  • ו־352 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 352
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיפים 349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|ו־352 לחוק האמור}}.
תוספת רביעית

(1)

פקודת המדידות;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המדידות → פקודת המדידות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};

(2)

פקודת המיילדות;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המיילדות → פקודת המיילדות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}};

(3)

פקודת המכס;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכס → פקודת המכס
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}};

(4)

פקודת המכרות;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכרות → פקודת המכרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}};

(5)

פקודת בריאות העם, 1940;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};

(6)

חוק הנפט, התשי״ב–1952
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנפט, התשי״ב–1952 → חוק הנפט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}}

(7)

חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955 → חוק הפיקוח על קידוחי מים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};

(8)

חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 → חוק רואי חשבון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};

(9)

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957 → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};

(10)

חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957 → חוק רישום ציוד הנדסי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};

(11)

חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958 → חוק הבלו על הדלק
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על הדלק|חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958}};

(12)

חוק המים, התשי״ט–1959;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};

(13)

חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960 → חוק הספנות (כלי שיט)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}};

(14)

פקודת התעבורה;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};

(15)

חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963 → חוק רישוי שירותי התעופה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};

(16)

חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967 → חוק הפטנטים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};

(17)

חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};

(18)

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969 → חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};

(19)

פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הנמלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};

(20)

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972 → חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};

(21)

חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973 → חוק הספנות (ימאים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}};

(22)

חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976 → חוק הנוטריונים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};

(23)

פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976 → פקודת הרופאים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};

(24)

חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 → חוק הפסיכולוגים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};

(25)

פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979 → פקודת רופאי השיניים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};

(26)

פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979 → פקודת היבוא והיצוא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};

(27)

פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981 → פקודת הרוקחים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

(28)

פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981 → פקודת ההסגר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

(29)

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};

(30)

חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984 → חוק השימוש בהיפנוזה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}};

(31)

פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985 → פקודת מחלות בעלי חיים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};

(32)

חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989 → חוק הגז (בטיחות ורישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}};

(33)

חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991 → חוק העיסוק באופטומטריה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}};

(34)

חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991 → חוק הרופאים הווטרינרים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};

(35)

חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};

(36)

חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996 → חוק המתווכים במקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};

(37)

חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997 → חוק שירותי הובלה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};

(38)

חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001 → חוק שמאי מקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};

(39)

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};

(40)

חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006 → חוק הקרינה הבלתי מייננת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};

(41)

חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008 → חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};

(42)

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 → חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};

(43)

חוק הפיקוח על שירותים {{ח:הערה|פיננסיים}} (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על שירותים {{ח:הערה|פיננסיים}} (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים {{ח:הערה|פיננסיים}} (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};

(44)

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016 → חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}};

(45)תיקונים: תשפ״ד־3

חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 → חוק אוויר נקי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.
תוספת חמישית

(1)

חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955 → חוק רואי חשבון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};

(2)

חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 → חוק המהנדסים והאדריכלים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};

(3)

חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972 → חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};

(4)

חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976 → חוק הנוטריונים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};

(5)

חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977 → חוק הפסיכולוגים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};

(6)

פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981 → פקודת הרוקחים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

(7)

חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996 → חוק המתווכים במקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};

(8)

חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001 → חוק שמאי מקרקעין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};

(9)

חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008 → חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.