החקיקה בישראל

חוק המים, תשי״ט–1959 חוק

296
סעיפים
36
פרקים
3
תוספות
27
הגדרות
258
הפניות פנימיות
98
הפניות חיצוניות
126
הערות עריכה
40
תיקונים
היסטוריית תיקונים40 רשומות
ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4פקודת חקירת המים, 1938PDF
ס״ח תשי״ט, 169חוק המיםPDF
תש״ך, 10תיקוןPDF
תשכ״א, 175תיקון מס׳ 2PDF
193תיקון מס׳ 3PDF
תשכ״ה, 191תיקון מס׳ 4PDF
תשל״ב, 8תיקון מס׳ 5PDF
תשל״ו, 140תיקון מס׳ 6PDF
תשנ״א, 180תיקון מס׳ 7PDF
תשנ״ג, 16חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
תשנ״ד, 51חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
תשנ״ה, 362תיקון מס׳ 10PDF
תשנ״ט, 95חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)PDF
ק״ת תשנ״ט, 572תקנות שעת חירום (הפקת מים, הספקתם וצריכתם)PDF
ס״ח תש״ס, 74חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)PDF
172תיקון מס׳ 13PDF
תשס״א, 489חוק תאגידי מים וביובPDF
570ת״טPDF
תשס״ב, 417תיקון מס׳ 15PDF
תשס״ג, 119חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)PDF
197חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)PDF
תשס״ד, 141חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
436תיקון מס׳ 19PDF
518תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביובPDF
תשס״ה, 378חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ו, 331חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)PDF
תשס״ז, 67, 68, 77חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)PDF
תשס״ח, 860חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)PDF
תש״ע, 394תיקון מס׳ 26PDF
תשע״ז, 394תיקון מס׳ 27PDF
תשפ״ג, 193, 284חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)PDF
תשפ״ד, 154תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדהPDF
תשפ״ה, 500תיקון מס׳ 31PDF
תשפ״ו, 376חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)PDF
ק״ת תשנ״ז, 94צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)PDF
תשס״ג, 124צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)PDF
תש״ע, 949צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)PDF
ק״ת תשס״ח, 840שינוי התוספת השניה לחוקPDF
1120שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)PDF
תשע״ו, 1134שינוי התוספת השניה לחוקPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק ראשון: מבוא

1מקורות המים ויעודם

מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

2מקורות המים מה הם

מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

3זכות הפרט למים

כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

4הקשר בין הקרקע והמים

זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי סעיף 3.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

5אין לדלדל מקור מים

זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

6צמידות הזכות למטרהתיקונים: תשס״ד־2

כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
(1)צרכי בית;
(2)חקלאות;
(3)תעשיה;
(4)מלאכה, מסחר ושירותים;
(5)שירותים ציבוריים;
(6)שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

7תחולה

לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.
פרק שני: הסדר השימוש במים
סימן א׳: שמירה על המים

8הגדרותתיקונים: תשל״ב

בפרק זה –
”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
”זיהום מים“ –
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

9כללים לשמירת המיםתיקונים: תשל״ב, תשע״ז

(א)חייב אדם –
(1)לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
(2)להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
(3)להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
(4)למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
(ב)בלי לגרוע מהוראות חוק מדידת מים, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי סעיף 46 (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי פרק חמישי ב׳, סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955, או סעיף 10 לחוק מדידת מים, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מדידת מים, התשט״ו–1955 → חוק מדידת מים
  • סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955 → חוק הפיקוח על קידוחי מים #סעיף 10
  • סעיף 10 לחוק מדידת מים → חוק מדידת מים #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

9אהתקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבורייםתיקונים: תש״ע

(א)גוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
(2)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף לתוספת האמורה לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
(ב)הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}

9בתיקונים: תש״ע, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10תיקונים: תשל״ב

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

11סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המיםתיקונים: תשס״ו

נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי סעיף 124יט (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות סעיף 9, רשאי הוא –
(1)לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
(2)לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

12חיוב בהוצאותתיקונים: תשס״ו

הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי סעיף 11 רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות סעיף 9, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, שפקודת המסים (גביה), פרט לסעיף 12 שבה, חלה עליו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • שפקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • לסעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

13ערר

הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף 11 או על ידי הטלת הוצאות לפי סעיף 12, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי סעיף 140 (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי סעיף 12 אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

14שיעורן של רצועות מגןתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי סעיף 124טו (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

15קביעת רצועות מגןתיקונים: תשס״ו

ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

16עררתיקונים: תשס״ו

הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 15 או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

17תיקונים: ק״ת תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

18פיצוייםתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי סעיף 150יט, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

18אאירוע פגיעה במיםתיקונים: תשס״ו

(א)בסעיף זה –
”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
”תשתית מים“ – כהגדרתה בסעיף 35א(א).
(ב)מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
(ד)לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי סימן א1 ולפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.
(ו)אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023.
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • סעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
  • חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}}.}}

19מקור מים שנתדלדלתיקונים: תשס״ו

(א)נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
(ב)
(ג)לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • סעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

20מוביל מים בלתי מנוצלתיקונים: תשס״ו

נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.
סימן א1: מניעת זיהום מים

20אהגדרותתיקונים: תשל״ב, תשנ״א

בסימן זה –
”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
”מקור מים“ – כמשמעותו בסעיף 2, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
”סימן א1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
׳
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

20באיסור זיהום מיםתיקונים: תשל״ב

(א)חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
(ב)לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

20גמניעת זיהום מים במיתקני מיםתיקונים: תשל״ב

מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

20דתקנות למניעת זיהום מיםתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו

(א)למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
(1)מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(2)השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
(3)ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
(4)הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
(ב)תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות בסעיף 20ב ו־20ג.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 14
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים), תשל״ג–1973.
פורסמו תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים), תשל״ד–1974.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס), התשנ״א–1991.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ״א–1991.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ״ז–1997.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ״ח–1998.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006 וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010.
פורסמו תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים באגם הכנרת על ידי בעלי חיים), תשל״ג–1973}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים)|תקנות המים (איסור דטרגנטים קשים), תשל״ד–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שטיפת מיתקני ריסוס), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ״א–1991}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ״ז–1997}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (סילוק שפכים מכלי שיט), התשנ״ט–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

20הסילוק שפכים מגורם זיהוםתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

(א)אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
(ב)נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
(ג)אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
(ד)אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה), חוץ מסעיף 12 שבה.
(ה)לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
(ו)מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
(ז)בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • מסעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

20והתנאת תנאים למניעת זיהום מיםתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו

השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957 → חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

20זתיקון המעוותתיקונים: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח

(א)נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
(ב)לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה) חוץ מסעיף 12 שבה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • מסעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

20חצו הפסקהתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

(א)מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות סימן זה, או הפר הוראה מהוראותיו של סימן זה או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
(ב)צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
(ג)היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

20טצו הפסקה במקרים מיוחדיםתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

20יסמכויות חירוםתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

20יאצו הרשאהתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

(א)שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
(1)כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
(2)כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
(ג)צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
(ד)מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
(ה)מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
(ו)רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

20יבהענקת סמכויותתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו

(א)השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי סימן זה או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
(ב)רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
(ג)הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
(ד)בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
(ה)הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

20יגהוראות בדבר איכות מיםתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו

(א)השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940.
(ב)תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
(ג)הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

20ידשמירת חובותתיקונים: תשל״ב

הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

20טוצווים כלליים ומיוחדיםתיקונים: תשל״ב

צו לפי סימן זה יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת בסימן זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

20טזשטח תחולהתיקונים: תשל״ב

תקנות וצווים לפי סימן זה יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

20יזפעולות הנוגעות למי שתיהתיקונים: תשל״ב

אין בהוראותיו של סימן זה כדי לגרוע מן האמור בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940, בכל הנוגע למי שתיה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם #חלק ה1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

20יחזכות עררתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו

(א)הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות סימן זה או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם בסעיף 20יב או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
(ב)הגשת ערר לפי סימן זה לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות סימן זה, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
(ג)אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור בסעיף 153.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

20יטתקופת מעברתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו

(א)בהפעלת סמכויותיהם על פי סימן זה, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום סימן זה.
(ב)תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת סימן זה לתקפו.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

20כחובת דיווחתיקונים: תשל״ב, תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

20כאעונשין לענין סימן א{{ח:הערה|׳}}1תיקונים: תשנ״א, תשס״ח, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]

(א)העובר על הוראה מהוראות סימן א{{ח:הערה|׳}}1, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
(ב)עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(ג)העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
(ד)בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(2)לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(3)אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 63
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

20כבאחריות נושאי משרה בתאגידתיקונים: תשנ״א

נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

20כגסמכויות בית־משפטתיקונים: תשנ״א

(א)קיים חשד שנעברה עבירה לפי סעיף 20כא, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
(ב)לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
(ג)תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
(ד)חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
(ה)חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
(ו)בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
(ז)בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
(ח)לענין סעיף זה –
”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
”תובע“ –
(1)כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;
(2)קובל כאמור בסעיף 20כה – לאחר שהגיש קובלנה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

20כדחיוב בהוצאות ובניקויתיקונים: תשנ״א

בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי סעיף 20כא רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
(1)בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
(2)לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
(א)להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
(ב)לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
(ג)להחזיר את המצב לקדמותו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

20כהקובלנהתיקונים: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז־2, תש״ע

(א)קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, על עבירה לפי סימן א{{ח:הערה|׳}}1, רשאי להגיש אחד מאלה:
(1)כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
(2)רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
(3)כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים בתוספת הראשונה א׳ – לגבי כל עבירה לפי סימן זה; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה א׳.
(ב)לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 → חוק סדר הדין הפלילי #סעיף 68
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

20כודין המדינהתיקונים: תשנ״א

דין המדינה לענין סימן א{{ח:הערה|׳}}1, כדין כל אדם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.
סימן ב׳: כללים לשימוש במים

21קביעת כלליםתיקונים: תשס״ו

(א)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
(ב)נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
📝 הערות: 15
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה), תשכ״א–1960.
פורסמו נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים), תשכ״א–1961.
פורסמו כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961.
פורסמו כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים), תשכ״ג–1963.
פורסמו כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964.
פורסמו כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים), תשכ״ו–1966.
פורסמו תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים), תשל״ב–1971.
פורסמו תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001.
פורסמו כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017.
פורסמו כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה)|כללי מים (שימוש במים בבריכת שחיה), תשכ״א–1960}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים)|נורמות מים (שימוש במים בבריכות דגים), תשכ״א–1961}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (שימוש במים בלולים)|כללי מים (שימוש במים בלולים), תשכ״ב–1961}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים)|כללי מים (צריכת מים בבריכות דגים), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה)|כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים)|כללי המים (שימוש במים בחנויות דגים), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים)|תקנות המים (ייעול השימוש במים במטעים), תשל״ב–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)|תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025}}.}}

22מי שנפגעה זכותו על ידי הכלליםתיקונים: תשס״ו

קביעת כללים כאמור בסעיף 21 לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.
סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים

22ארשיון הקמהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
(א1)מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955, וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
(ג)הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955 → חוק הפיקוח על קידוחי מים
  • וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957 → חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

23רשיון הפקה או הספקהתיקונים: תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ג

(א)לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
(ב)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה (בסימן זה – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
(ג)כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי־תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017.
פורסמו כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס׳ 2), התשפ״ד–2024.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ״ד–2024.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשפ״ד–2024.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי־תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אירוע פגיעה במים)|כללי המים (אירוע פגיעה במים), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס' 2)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (חרבות ברזל) (הוראת שעה מס׳ 2), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשפ״ד–2024}}.}}

24פרטי הרשיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014.
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

25תנאים ברשיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

25אאמות מידה להקצאת מים לחקלאותתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות), התשע״ח–2018.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות)|תקנות המים (אמות מידה להקצאת מים לחקלאות), התשע״ח–2018}}.}}

26הספקת מים קיימתתיקונים: תשס״ו

(א)מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
(ב)בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות סימן זה לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

27רישום רשיונותתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

(א)רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
(ב)כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
(ג)הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

28מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ״ג–2022.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו)|כללי המים (העברת רישיון ומגבלות על עיקול ושעבוד רישיון או חלק ממנו), התשפ״ג–2022}}.}}

29רישיון באזור קיצובתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי סעיף 36, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי סעיף 37.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

30ביטולו ושינויו של רישיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

31עררתיקונים: תשס״ו

(א)הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

32השהיית ביטול רשיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

(א)בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
(ב)ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

33המשך הספקה לאחר ביטול רישיוןתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

(א)בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי סעיף 30 וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
(ב)החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
(ג)מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

33אחובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארציתתיקונים: תשע״ז

(א)בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
(ב)מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיפים 111 ו־112 ובאופן שקבעה.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}

34חיוב לספק מיםתיקונים: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
(ב)תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

35המשך הספקת מים במקרים מיוחדיםתיקונים: תשס״ו

(א)היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
(ב)ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
(ג)מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
(ד)הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
(ה)תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

35אחובת רכישת מים ומתן שרותי תשתיתתיקונים: תשנ״ט, תש״ס, תשס״ד, תשס״ו

(א)בסעיף זה –
”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
(ב)לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
(1)להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
(2)להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
(3)הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
(ג)
(ד)מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ה)ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
(ו)מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
פורסמו כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}
סימן ד׳: אזורי קיצוב

36הכרזה על אזור קיצובתיקונים: תשס״ו

נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

37סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצובתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

(א)הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
(1)כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
(2)מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
(ב)המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
(ג)הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי סעיף 23.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976.
פורסמו כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ו–2026; ראו גם כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ב–2021, כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ג–2023, כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ד–2023 וכללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ה–2024.
פורסמו כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות), התשפ״ד–2023.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ו–2026}}; ראו גם {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2022)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ב–2021}}, {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2023)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ג–2023}}, {{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2024)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ד–2023}} ו{{ח:חיצוני|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב) (2025)|כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב) (הספקה נוספת למטרת חקלאות), התשפ״ד–2023}}.}}

38פרסום הצעת הסדרתיקונים: תשס״ו

ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

39התנגדות להצעת הסדרתיקונים: תשס״ו

כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

40החלטה על הסדרתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי סעיף 37 אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

41שינוי הסדר

הוראות הסעיפים 37–40 יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

42סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצובתיקונים: תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי סימן זה –
(1)לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
(2)להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

43עררתיקונים: תשס״ו

הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי סעיף 42, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

44פיצויים עקב קיצובתיקונים: תשס״ו

(א)ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי סימן זה, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 42(2), זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
(ב)
(ג)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
(ד)על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.
סימן ה׳: החדרת מים

44אהגדרהתיקונים: תשכ״ה

”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
בסימן זה,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}},}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

44באיסור על החדרת מים שלא ברשותתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות בסעיף 44ג ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

44גמטרות ההחדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

ואלה מטרות ההחדרה:
(1)מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
(2)אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
(3)כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות), תשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות)|תקנות המים (קביעת מטרות החדרה נוספות), תשכ״ח–1968}}.}}

44דהצעת תכנית החדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
(1)מטרת ההחדרה;
(2)מקום ההחדרה;
(3)גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
(4)כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
(5)אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
(6)תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
(7)תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
(8)אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
(ב)מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

44השמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
(ב)לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), תשכ״ו–1965.
פורסמו כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה)|תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), תשכ״ו–1965}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

44ושמירה על איכות המיםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

44זתכנו של רשיון החדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
(1)מטרת ההחדרה;
(2)כמויות המים המיועדים להחדרה;
(3)מערכות המים שמהן יילקחו המים;
(4)התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
(5)מקומות ההחדרה ומועדיה;
(6)איכות המים המוחדרים;
(7)אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
(ב)רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

44חפרסום רשיון החדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

44טעררתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

44יבדיקה תקופתיתתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
(ב)תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

44יאדרישה להפסקת ההחדרהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי סעיף 44י שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
(ב)אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

44יבשינויים בתכניתתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

הוראות הסעיפים 44ד ו־44ה יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי סעיף 44ה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

44יגהחדרה למטרת אגירהתיקונים: תשכ״ה

החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

44ידתיאומים ברשיון הפקהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז

(א)נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
(ב)ברישיון לפי סעיף 23 הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
(ג)כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
(ד)הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

44טוהזכות למים מוחדריםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

44טזרכישת מים מוחדריםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)גובה התשלום כאמור בסעיף 44טו ייקבע בתעריף על פי סעיף 112 ו־113(ב); כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
(ב)לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}}

44יזויתור על הזכות למים מוחדריםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז

ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי סעיף 23 ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

44יחתחילת הזכות לשימוש במים מוחדריםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

44יטחלוקת התשלומיםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
(ב)הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
(ג)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

44כמדידת מיםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
(ב)לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע״ה–2015}}.}}

44כאאמצעי חילופיןתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי סעיף 44ד הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
(1)הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
(2)השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
(ב)שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה בסימן זה – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות סימן זה על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור בסעיף 44א.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

44כבפיצוייםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה שבסעיף 44ג(1) או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי סימן זה, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
(ב)מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
(ג)באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
(ד)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

44כגמסירת דין וחשבוןתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום סימן זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.
פרק שלישי: מפעלי מים
סימן א׳: מפעלים ורשויות

45מפעלי מים

מפעל מים לענין פרק זה הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי פרק זה, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

46רשות המים הארציתתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

47זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיותתיקונים: תשס״ו

(א)בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
(ב)זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
(ג)תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

48רשות המים הארציתתיקונים: תשע״ז, תשפ״ה, תשפ״ו

(א)תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
(ב)רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
(1)תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי סעיף 112; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור בסעיף 33א(ב) ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו בסעיפים 111 ו־112 ובאופן שקבעה;
(2)תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
(3)תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
(ג)פקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, בשינויים אלה:
(1)בסעיף 4, במקום פסקה (1) יקראו:
”(1)הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
(2)בסעיף 5(1) ברישה, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
(3)בסעיף 7,
(א)בסעיף קטן (1), בסופו יקראו ”בסעיף קטן זה, ”נכס“ – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי״ט–1959, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור בסעיף 48(ג) לחוק האמור.“;
(ב)אחרי פסקה (1) יקראו: ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג),
(1)הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הדן בהליך להורות כי לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) ולא יינקטו פעולות לפי הפקודה האמורה, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור, ורשאי בית המשפט להתנות אי־נקיטת פעולות כאמור בהפקדת ערובה להבטחת התשלום לגבי הסכום האמור, להנחת דעתו של בית המשפט;
(2)לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, יחולו הוראות אלה:
(א)רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה), אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית;
(ב)אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי פקודת המסים (גבייה) לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית.
(ה)מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי סעיף 48א.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 8
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • סעיף 12 שבה → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 12
  • בסעיף 4 → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 4
  • בסעיף 5(1) ברישה → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 5
  • בסעיף 7 → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 7
  • בסעיף קטן (1) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 7
  • סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה) #סעיף 4
  • הפקודה האמורה → פקודת המסים (גבייה)
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה או הספקה, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}},
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (1), בסופו יקראו ”בסעיף קטן זה, ”נכס“ – למעט זכות לגביית תשלום בעד מים שסופקו למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(1) או (4) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בידי בעל רישיון הפקה או הספקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48(ג) לחוק האמור}}.“;
{{ח:תתתת|(ב)}} אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג),
{{ח:תתת|(1)}} הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הדן בהליך להורות כי לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור, ורשאי בית המשפט להתנות אי־נקיטת פעולות כאמור בהפקדת ערובה להבטחת התשלום לגבי הסכום האמור, להנחת דעתו של בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין גבייה מבעל רישיון הפקה או הספקה שהוא רשות מקומית מסוימת שאינה מפעילה את משק המים והביוב שלה באמצעות חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} רשות המים הארצית לא תחל להפעיל את סמכויותיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מהחשב הכללי במשרד האוצר (בפסקה זו – החשב הכללי) וממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן, בין השאר, את יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין על אף הפעלת הסמכויות כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} לא ניתן אישור החשב הכללי משום שסבר שהפעלת הסמכויות תפגע ביכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה כאמור בפסקת משנה (ב), יורה מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה (בפסקת משנה זו – משק המים הנפרד), ועל האופן והמועדים שבהם עליה לעשות כן, ורשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל את סמכויותיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} לעניין משק המים הנפרד; לא עמדה הרשות המקומית במועדים שנקבעו, תהיה רשות המים הארצית רשאית להפעיל את סמכויותיה כאמור כאילו ניתן אישור כאמור בפסקת משנה (א) לגבי אותה רשות מקומית.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

48אתיקון ליקויים וחובת דיווחתיקונים: תשע״ז

(א)נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
(ב)ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

48בפעולות בעל רישיון כרשות מים ארציתתיקונים: תשע״ז

ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף 48(ב), יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי סעיף 33א(ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

49רשות מים אזוריתתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

50תפקידי רשות מים אזורית

תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

51הסכמת הרשות הארצית למפעל אזוריתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

52הרשאת ביצועתיקונים: תשס״ו

רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

53תנאי למתן הרשאת ביצועתיקונים: תשס״ו

הרשאת ביצוע לפי סעיף 52 לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי פרק זה, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

54סייג למימוןתיקונים: תשס״ו

רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

55גוף מבוקר

רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

56סמכויות מנהל הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

57פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

58דו״ח לכנסתתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

59רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכהתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי סעיף 22א או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
(1)לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
(2)לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
(ב)ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
(1)לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
(2)לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
(3)לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

60סייג לגבי רשות המים הארציתתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי סעיף 59 גם לגבי רשות המים הארצית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

61ערר

הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי סעיף 59 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
סימן ב׳: תכנון מפעלי מים

62תכנית מפעל

תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
(1)תפקיד המפעל;
(2)שטח פעולתו של המפעל;
(3)העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
(4)אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
(5)המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
(6)המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
(7)רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור בסעיפים 84 ו־85;
(8)סקר משקי כלכלי על המפעל.
לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

63בדיקת הצעת תכנית

הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי סעיף 133 לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

64סמכויות לבדיקת תכניתתיקונים: תשס״ו

ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

65פרסום הצעת תכניתתיקונים: תשס״ו

המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

66ערר על תכניתתיקונים: תשס״ו

כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי סעיף 65 או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

67אישור תכניותתיקונים: תשס״ו

(א)כעבור התקופה האמורה בסעיף 66 תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
(ג)מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

68תיאום תכנית עם תכנית בנין עירתיקונים: תשס״ו

(א)לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
(ב)לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
(ג)לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
  • חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

69כוחה של תכנית מפעל

כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

70מקומות קדושיםתיקונים: תשס״ו

היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924 → דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

71מקומות היסטורייםתיקונים: תשס״ו

היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו בחוק העתיקות, התשל״ח–1978, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העתיקות, התשל״ח–1978 → חוק העתיקות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

72פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל

(א)הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה בסעיף 65.
(ב)העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

73שינויים בתכנית מפעל מיםתיקונים: תשס״ו

הוראות הסעיפים 62 עד 72 יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי סעיף 65.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

74מפעלים קיימיםתיקונים: תשס״ו

(א)מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין פרק זה.
(ב)הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
(ג)המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
(ד)לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
(ה)היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
(ו)הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

75ערר

ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי סעיף 74 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

76מפעלים שהוחל בהקמתם

הוראות הסעיפים 74 ו־75 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.
סימן ג׳: הקמת מפעלי מים

77סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולותיקונים: תשס״ו

(א)לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
(1)להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
(2)לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
(3)לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי סעיף 26.
(ב)הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

78סמכות לתת היתריםתיקונים: תשס״ו

היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 77 טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

79פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה

(א)מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
(ב)לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
ואולם –
(1)אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח החוק ההוא או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
(2)אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955 → חוק הגנת הדייר
  • החוק ההוא → חוק הגנת הדייר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

80רכישת מקרקעיןתיקונים: תשס״ו

מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי סימן ד׳ לפרק זה, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

81גישה חלופה סבירה

היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

82הספקת מים חלופהתיקונים: תשס״ו

על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

83ביצוע עבודות זמניות

(א)עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
(ב)לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

84הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיותיקונים: תשס״ו

(א)משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
(ב)”קו מים“, לענין סימן זה – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

85הגבלות זמניותתיקונים: תשס״ו

משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור בסעיף 65, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור בסעיף 84, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי סעיף 73 – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

86סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי הסעיפים 84 או 85 אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

87פטור ממסים ותשלומים אחרים

הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח הסעיפים 84 או 85, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

88בניה ונטיעה שלא בהיתרתיקונים: תשס״ו

בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
  • סעיף 12 שבה → פקודת המסים (גביה) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

89עררתיקונים: תשס״ו

הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי סעיף 84 או 85 ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי סעיף 88, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.
סימן ד׳: פיצויים

90פיצויים מרשות מיםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
(1)הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
(2)מי שנגרם לו נזק על ידי –
(א)שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
(ב)שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
(ג)סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 85.
(ב)האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

91פיצויים בעין

הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

91אחישוב המועד לפיצוייםתיקונים: תשכ״ה

תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי סימן זה מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי סעיף 72, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי סעיף 79.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

92סייג לפיצויים

בחישוב הפיצויים לפי סימן זה לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי סעיפים 84 או 85.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

93כללים לחישוב הפיצוייםתיקונים: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו

(א)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי סימן זה, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
(ב)כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; לענין סעיף 12 לאותה פקודה יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי סעיף 65 כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961.
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 → פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)
  • סעיף 12 לאותה פקודה → פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) #סעיף 12
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב פיצויים)|כללי המים (חישוב פיצויים), תשכ״ב–1961}}.}}

94הכרעה בדבר הפיצוייםתיקונים: תשס״ו

באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם לסעיף 80.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

95התיישנות

רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי סימן זה, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.
סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים

96הספקה בשטח המפעל

רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

97הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעלתיקונים: תשס״ו

(א)רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
(ב)הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
(ג)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

98ערר

הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי סעיף 97, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

99הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל

הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו בסעיף 73.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

100הוראות כלליות להספקת מיםתיקונים: תשס״ו

רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
(1)מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
(2)תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
(3)אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
(4)סדרי הגביה של דמי המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

101התנגדות להוראות כלליותתיקונים: תשס״ו

לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי סעיף 100 לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

102כללים בדבר הפסקת הספקת מיםתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

103תיקונים: תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ו׳: העברת מפעלי מים

104העברת מפעלים מרשות לרשותתיקונים: תשס״ו

רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

105העברת מפעל לידי המדינהתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

106אישור הסכמים על ידי בית משפט

הסכמים שנערכו לפי סעיפים 104 ו־105 טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

107פרסום ותחילת תוקףתיקונים: תשס״ו

הודעה על הסכם מאושר כאמור בסעיפים 104 ו־105 תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

108כוחה של העברה

העברתו של מפעל מים לפי סימן זה מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.
סימן ז׳: סמכויות רשות המים הארצית הקשורות למקרקעין

108אסמכויות הקשורות למקרקעיןתיקונים: תשפ״ג־2

הסמכויות הנתונות לחברה למתן שירותי מים וביוב בהתאם להוראות סימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, יהיו נתונות לרשות המים הארצית, לשם ביצוע תפקידיה, ויחולו לעניין זה כל הוראות הסימן האמור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לממונה לפי הסימן האמור יהיו נתונות למנהל הרשות הממשלתית.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב #פרק ג סימן ד
  • הסימן האמור → חוק תאגידי מים וביוב #פרק ג סימן ד
  • הסימן האמור → חוק תאגידי מים וביוב #פרק ג סימן ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכויות הנתונות לחברה למתן שירותי מים וביוב בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|סימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, יהיו נתונות לרשות המים הארצית, לשם ביצוע תפקידיה, ויחולו לעניין זה כל הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|הסימן האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#פרק ג סימן ד|הסימן האמור}} יהיו נתונות למנהל הרשות הממשלתית.
פרק רביעי: דמי מים
סימן א׳: פיקוח על דמי מים

109הגדרהתיקונים: תשע״ז

”דמי מים“, לענין פרק זה הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

110מתן ידיעותתיקונים: תשס״ו, תשע״ז

מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}

111כללים לחישוב עלות המיםתיקונים: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ה

(א)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
(ב)עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן:
(1)בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940;
(2)בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור.
(ג)בסעיף זה, ”קולחים“ – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי סעיף 23, כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד״ן).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017.
פורסמו כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024.
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} עלות המים לפי סעיף קטן (א) למים שהם קולחים המסופקים לחקלאות תיקבע גם כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים עד לרמת איכות המאפשרת השקיה חקלאית בלא מגבלות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתת|(2)}} בלא התחשבות בעלויות הטיפול בשפכים אילו נדרש לפנותם לנחל או לים, לפי העניין, והם לא היו משמשים לחקלאות, ובכלל זה עלויות הזרמה לנחל או לים ועלויות טיפול נוסף בשפכים, אם נדרש לפי דין, והכול אם יש עלויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קולחים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ובכלל זה קולחים שנקבעו ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, כמים שמקורם במכון לטיפול בשפכי גוש דן (שפד״ן).

112קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגםתיקונים: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ה

(א)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור מסוים, לגבי סוג ספקים מסוים או לפי ההיצע של סוגי המים השונים באזור מסוים, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים ולתצרוכת המים לאותה מטרה, ובלבד שכל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר.
(א1)תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 111, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א.
(ג)תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
(ד)לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
(ה)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, רשות מקומית ורשות המים הארצית.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 9
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987.
פורסמו כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011.
פורסמו כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017.
פורסמו כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017.
פורסמו כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021.
פורסמו כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024.
פורסמו כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור מסוים, לגבי סוג ספקים מסוים או לפי ההיצע של סוגי המים השונים באזור מסוים, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים ולתצרוכת המים לאותה מטרה, ובלבד שכל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר.
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים)|כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)|כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025}}.}}

112אעדכוןתיקונים: תשנ״ג, תשס״ו, תשפ״ה

(א)חלפו 12 חודשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף 112 או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע; ואולם, אם בחלוף שישה חודשים מיום קביעת התעריפים או מיום העדכון האחרון כאמור, שיעור השינוי של הסל הקובע הגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי סעיף 112 לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות הממשלתית אחרת בכללים לפי אותו סעיף; בסעיף זה –
”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
(1)35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
(2)15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
(3)50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף 112(א) או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
(ב)מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 4
הצג הערות עריכה
(כיום, 5%)
(כיום, 10%)
(כיום, 85%)
פורסם צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), התשע״ב–2011, לפיו היחס שבין מרכיבי שיעור השינוי האמורים בפסקאות (1) עד (3) הם 5%, 10% ו־85% בהתאמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חלפו 12 חודשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע; ואולם, אם בחלוף שישה חודשים מיום קביעת התעריפים או מיום העדכון האחרון כאמור, שיעור השינוי של הסל הקובע הגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אלא אם כן קבעה מועצת הרשות הממשלתית אחרת בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|אותו סעיף}}; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% {{ח:הערה|(כיום, 5%)}} משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% {{ח:הערה|(כיום, 10%)}} משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% {{ח:הערה|(כיום, 85%)}} משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע)|צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), התשע״ב–2011}}, לפיו היחס שבין מרכיבי שיעור השינוי האמורים בפסקאות (1) עד (3) הם 5%, 10% ו־85% בהתאמה.}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

112בהוראות מיוחדות לעניין תעריפי מים שפירים לחקלאותתיקונים: תשפ״ה

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 111 עד 112א, מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים את התעריפים לדמי מים שפירים המסופקים לחקלאות לפי העלות הממוצעת הארצית של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים (בסעיף זה – העלות הממוצעת), אולם בכל אזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות, וכל עוד אין חלופה כאמור, תקבע מועצת הרשות הממשלתית את התעריפים כאמור כשיעור מתוך העלות הממוצעת, בהתאם ליחס שבין היצע המים הנחותים באזור כאמור ובין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור בתקופה שקדמה לקביעת התעריף, והכול כפי שייקבע בכללים.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע, בתום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק המים (תיקון מס׳ 31), התשפ״ה–2025 , בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התעריפים באזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות כאמור בסעיף קטן (א), שלא כשיעור מתוך העלות הממוצעת או שלא בהתאם להיצע המים הנחותים באזור.
(ג)לעניין חוק זה, יראו תעריפים שנקבעו לפי סעיף זה, כתעריפים שנקבעו לפי סעיף 112.
(ד)בסעיף זה –
”מים נחותים“ – קולחים כהגדרתם בסעיף 111(ג) או מים מליחים;
”מים שפירים“ ו”מים מליחים“ – כהגדרתם בכללים לפי סעיף זה, ואם לא הוגדרו בכללים – כפי שנקבע ברישיון שניתן לפי סעיף 23.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 2.4.2025)
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111 עד 112א}}, מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים את התעריפים לדמי מים שפירים המסופקים לחקלאות לפי העלות הממוצעת הארצית של הפקה, ייצור והולכה של מים שפירים (בסעיף זה – העלות הממוצעת), אולם בכל אזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות, וכל עוד אין חלופה כאמור, תקבע מועצת הרשות הממשלתית את התעריפים כאמור כשיעור מתוך העלות הממוצעת, בהתאם ליחס שבין היצע המים הנחותים באזור כאמור ובין כלל צריכת המים לחקלאות באותו אזור בתקופה שקדמה לקביעת התעריף, והכול כפי שייקבע בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצת הרשות הממשלתית תהיה רשאית לקבוע, בתום שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191613.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 31), התשפ״ה–2025}} {{ח:הערה|(ביום 2.4.2025)}}, בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את התעריפים באזור שאין בו אפשרות לחלופה מלאה לשימוש במים שפירים לחקלאות כאמור בסעיף קטן (א), שלא כשיעור מתוך העלות הממוצעת או שלא בהתאם להיצע המים הנחותים באזור.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין חוק זה, יראו תעריפים שנקבעו לפי סעיף זה, כתעריפים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיף 111(ג)}} או מים מליחים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מים שפירים“ ו”מים מליחים“ – כהגדרתם בכללים לפי סעיף זה, ואם לא הוגדרו בכללים – כפי שנקבע ברישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.

113שמיעת טענות לפני קביעת תעריפיםתיקונים: תשנ״ג, תשס״ו

(א)לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
(ב)
📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(בוטל).
פורסמו תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים), תשל״ה–1974.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים), תשל״ה–1974}}.}}

114כוחו של תעריףתיקונים: תשס״ו

(א)קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
(ב)מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
(ג)נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

114אהפסקת שירות בשל חובתיקונים: תשס״ד־3

(א)ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 112(ג) ו־(ד).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

115תיקונים: תשנ״ג, תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים

116תיקונים: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־3, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

117תיקונים: תשכ״ה, תשנ״ט, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

118תיקונים: תשכ״ה, תשל״ו, תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

119תיקונים: תשנ״ט, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

120תיקונים: תשנ״ט, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

121תיקונים: תשנ״ג, תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

122תיקונים: תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

123תיקונים: תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

123אתיקונים: תשכ״ה, תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

123בתיקונים: תשכ״ה, תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

123גתיקונים: תשכ״ה, תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

124תיקונים: תשנ״ט

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
סימן ג׳: תשלום מיוחד

124אתיקונים: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124בתיקונים: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124גתיקונים: תשכ״א, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124דתיקונים: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124התיקונים: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124ותיקונים: תשכ״א, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

124זתיקונים: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית

124חהגדרותתיקונים: תשנ״ג

בסימן זה –
”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
(1)בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
(2)בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
(1)על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
(2)על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

124טתשלומי פיגוריםתיקונים: תשנ״ג, תשס״ג־2

(א)תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
(ב)דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי סעיף 124א וכן היטל הפקה לפי סעיף 116, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

124יהחזר תשלומי יתרתיקונים: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו

שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
פרק חמישי: ארגון
סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב

124יאהרשות הממשלתית למים ולביובתיקונים: תשס״ו

מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב (בפרק זה – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

124יבתקציב הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
  • החוק האמור → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

124יגעסקאות הרשותתיקונים: תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 4 → חוק נכסי המדינה #סעיף 4
  • ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951 → חוק נכסי המדינה #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

124ידעובדי הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.
סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית

124טומועצת הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

(א)לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
(1)מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2)המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(3)המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
(4)המנהל הכללי של משרד הפנים;
(5)המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
(6)הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(7)שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות סעיף 124טז.
(ב)כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

124טזנציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו, תשפ״ה

(א)הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות (בסימן זה – נציג הציבור).
(ב)כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
(ג)נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
(ד)נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
(2)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
(4)השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
(5)נתמנה כעובד המדינה;
(6)השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(ה)נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
(ו)הפסיק נציג הציבור לכהן במועצת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, תפעל הממשלה למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה, בהקדם האפשרי.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות #סעיף 24
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ו)}} הפסיק נציג הציבור לכהן במועצת הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף זה, תפעל הממשלה למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה, בהקדם האפשרי.

124יזתפקידי מועצת הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

(א)תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
(1)הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
(2)ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
(3)קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
(4)קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
(5)קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
(6)קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
(7)פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
(8)סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
(ב)אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת בריאות העם, 1940 → פקודת בריאות העם
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

124יחסדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו, תשפ״ה

(א)מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
(ב)המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
(ג)החלטות מועצת הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
(ג1)קיום מועצת הרשות הממשלתית, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
(ד)מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
(ה)מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות מועצת הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג1)}} קיום מועצת הרשות הממשלתית, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחבריה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית

124יטמנהל הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

(א)הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

124ככשירותתיקונים: תשס״ו

כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
(1)הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(2)הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

124כאהפסקת כהונהתיקונים: תשס״ו

הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים) #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

124כבממלא מקום למנהל הרשות שהושעהתיקונים: תשס״ו

השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה בסעיף 124יט, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 124כ, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

124כגדוח מנהל הרשות הממשלתיתתיקונים: תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.
סימן א׳3: מועצת המים

125מועצת המיםתיקונים: תשס״ו

הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

126הרכב מועצת המיםתיקונים: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו

(א)מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
(ב)מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
(ג)בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002 → חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה) #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

127כהונת החבריםתיקונים: תשס״ו

(א)חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
(ב)פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

128כינוסי המועצהתיקונים: תשס״ו

(א)שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
(ב)שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

129סדרי עבודה

מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

130תיקונים: תשנ״ט, תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

131ועדות אזוריותתיקונים: תשס״ו

מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

132ועדות אספקהתיקונים: תשס״ו

מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

133ועדת תכנוןתיקונים: תשכ״ה, תשס״ו

(א)שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
(ב)ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
(ג)פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

134נציגות צרכנים בפני רשות מיםתיקונים: תשס״ו

(א)שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
(ב)נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

135נציגות צרכנים בפני ועדה אזוריתתיקונים: תשס״ו

הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם לסעיף 131, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

136הרכב נציגות הצרכניםתיקונים: תשס״ו

נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

137הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכניםתיקונים: תשס״ו

הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.
סימן ב׳: נציב המים

138תיקונים: תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

139תיקונים: תשס״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳: בית דין לעניני מים

140הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו

(א)שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
(ב)בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
לפי צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959 (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957 → חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

141הרכב בית הדיןתיקונים: תשס״ו

(א)בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
(ב)נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
(ג)השופט הוא אב בית הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

142סמכות אב בית הדין

(א)בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
(ב)אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

143סמכות בית הדין

בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

144ראיות

בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

145החלטות בית הדין

בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

146ערעור והוצאה לפועל

פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

147תקנות בית הדין

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}
סימן ד׳: פנקס המים

148הנהלת פנקס המיםתיקונים: תשס״ו

(א)מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
(ב)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (רישום בפנקס המים), תשכ״ב–1962.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (רישום בפנקס המים)|תקנות המים (רישום בפנקס המים), תשכ״ב–1962}}.}}

149הפנקס ראיה לכאורה

הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

150עיון בפנקס

פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

150אדיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוףתיקונים: תשס״ד־2, תשס״ו

מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי סעיף 6(6); חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.
פרק חמישי א׳: עיצום כספי

150בעיצום כספיתיקונים: תשע״ז

(א)הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
(1)הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(2)סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א).
(ב)הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
(1)מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 9(ב), בניגוד להוראות הסעיף האמור;
(2)בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות סעיף 33א(א);
(3)בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות סעיף 33א(א).
(ג)הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
(1)הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(2)סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(3)לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 48(ב)(1); לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי הסעיף האמור;
(4)לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות סעיף 48(ב)(2);
(5)לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות סעיף 48(ב)(3);
(6)הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות סעיף 48א(א);
(7)לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי סעיף 150יט(2).
↺ פנימיות: 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

150גהודעה על כוונת חיובתיקונים: תשע״ז

(א)היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 150ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
(1)המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף 150ד;
(4)הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 150ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

150דזכות טיעוןתיקונים: תשע״ז

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 150ג רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

150ההחלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלוםתיקונים: תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 150ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 150ז.
(ב)החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
(ד)לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 150ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

150והפרה נמשכת והפרה חוזרתתיקונים: תשע״ז

(א)בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
(ב)בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 150ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

150זסכומים מופחתיםתיקונים: תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה, ובשיעורים שתקבע.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ד–2023.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|כללי המים (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ד–2023}}.}}

150חסכום מעודכן של העיצום הכספיתיקונים: תשע״ז

(א)העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 150ה(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 150יג, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 150ב יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

150טהמועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומותיקונים: תשע״ז

(א)המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 150ה.
(ב)מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ג)התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 150י.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

150יריבית שקלית ודמי פיגוריםתיקונים: תשע״ז, תשפ״ד

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה –
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • בחוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים; {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

150יאגבייהתיקונים: תשע״ז

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גבייה) → פקודת המסים (גבייה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

150יבעיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחרתיקונים: תשע״ז

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 150ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

150יגערעורתיקונים: תשע״ז, תשפ״ד

(א)על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
(ב)אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

150ידפרסוםתיקונים: תשע״ז

(א)הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
(5)פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
(ב)הוגש ערעור לפי סעיף 150יג, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ו)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 → חוק חופש המידע #סעיף 9
  • סעיף 9(ב) לחוק האמור → חוק חופש המידע #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

150טושמירת אחריות פליליתתיקונים: תשע״ז, תשפ״ד

(א)תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 150ב, המהווה עבירה.
(ב)שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ג)הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק פסיקת ריבית והצמדה → חוק פסיקת ריבית והצמדה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

150טזכלליםתיקונים: תשע״ז

מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.
פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח

150יזמינוי מפקחים של הרשות הממשלתיתתיקונים: תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בפרק זה – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי פרק זה תפורסם ברשומות.
(ב)לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי פרק זה.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

150יחתנאים למינויתיקונים: תשע״ז

לא ימונה מפקח לפי סעיף 150יז, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
(2)הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

150יטסמכויות פיקוחתיקונים: תשע״ז

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
(5)לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
(6)להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(7)לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

150כזיהוי מפקחתיקונים: תשע״ז

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

150כאהרשאה לביצוע פעולותתיקונים: תשע״ז

פעולות כאמור בסעיף 150יט(7), למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי סעיף 150יט(4), לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
(2)מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

150כבהסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיהתיקונים: תשע״ז

(א)מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי פרק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
(ג)בסעיף זה –
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2)צבא הגנה לישראל;
(3)יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(4)מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
(5)משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002 → חוק שירות הביטחון הכללי #סעיף 15
  • בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998 → חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

150כגסמכויות לשמירה על המיםתיקונים: תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור בסעיף 150יט(4) עד (7):
(1)עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
(2)עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
(3)עובד של רשות כמשמעותה בסעיף 20יב ועובד של רשות המים הארצית לפי סעיף 46 – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
(ב)הוראות סעיף 150יח, לעניין תנאים למינוי והוראות סעיפים 150כ ו־150כב יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
(ג)על עובד של רשות כמשמעותה בסעיף 20יב ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)בלי לגרוע מהוראות סעיף 17 לחוק המשמעת, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
(2)הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
(3)הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות בפרק השישי של חוק המשמעת, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים באותו החוק בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
(א)סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
(ב)אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
(ג)הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
(4)דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו בסעיף 14 לחוק המשמעת שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
(5)אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי חוק המשמעת, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות חוק המשמעת יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי החוק האמור יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
(6)כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 → חוק שירות המדינה (משמעת)
  • סעיף 17 לחוק המשמעת → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 17
  • בפרק השישי של חוק המשמעת → חוק שירות המדינה (משמעת) #פרק 6
  • באותו החוק → חוק שירות המדינה (משמעת)
  • בסעיף 14 לחוק המשמעת → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 14
  • חוק המשמעת → חוק שירות המדינה (משמעת)
  • חוק המשמעת → חוק שירות המדינה (משמעת)
  • החוק האמור → חוק שירות המדינה (משמעת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.
פרק ששי: הוראות שונות

151מים לשתיה וכדומה

הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

152שמירת הוראות חוק הנפט

אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952 → חוק הנפט #סעיף 45
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

153השהיית פעולות

כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

154מסירת הודעותתיקונים: תשס״ו

מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

154אפרסוםתיקונים: תשס״ו

מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור בסעיף 124כג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

155קביעת אזוריםתיקונים: תשס״ו

קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

155אערבויות של בעל רישיוןתיקונים: תשע״ז

(א)מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
(ג)ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

156עונשיןתיקונים: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ב, תשס״ו, תש״ע, תשפ״ג

(א)אדם שעשה אחד מאלה:
(1)עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 9, 9א, 15 ו־21 לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
(2)עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי סעיף 100 לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
(3)עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 84, 85, 96, 110, 114(א) ו־122;
(4)עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
(5)הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
(6)
דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב)הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג)אדם שהפיק או סיפק מים או התפיל מי־ים בלי שקיבל רישיון לפי סעיף 23(א), או שעבר על הוראה מהוראות סעיף 35, ועל תקנות לפי סעיף 37, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ד)קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.
↺ פנימיות: 14📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה),
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שהפיק או סיפק מים או התפיל מי־ים בלי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}, או שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

157ביטולתיקונים: תש״ך

בטלים –
(1)הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
(2)
(3)פקודת חקירת המים, 1938.
(4)
(5)
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הקרקעות העותומני.
הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.
הנוסח שולב בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

158תיקונים

(א)לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
(ב)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

159ביצוע ותקנותתיקונים: תשס״ו, תשס״ז

(א)שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
(ב)מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המים (שלטים), תשכ״ג–1963.
פורסמו תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967 וצו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ״ח–1968.
פורסמו תקנות המים (אגרות עבור רשיונות), התשמ״ח–1988.
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המסים (גביה) → פקודת המסים (גביה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (שלטים)|תקנות המים (שלטים), תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת)|תקנות המים (ויסות מפלס הכנרת), תשכ״ח–1967}} ו{{ח:חיצוני|צו המים (קביעת המפלס המותר)|צו המים (קביעת המפלס המותר), תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (אגרות עבור רשיונות)|תקנות המים (אגרות עבור רשיונות), התשמ״ח–1988}}.}}

160הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזוןתיקונים: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]

(א)קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב׳ לפרק רביעי כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
(2)סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
(3)על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
(4)שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
(ב)מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
(1)הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
(2)השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
(3)תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
(ג)עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות סימן ב׳ לפרק רביעי, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
(1)מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק ;
(2)מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק ;
(3)מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק ;
עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי סעיף 112א, בשינויים המחויבים לפי הענין.
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
(נכון ליום 1.2.2000)
(נכון ליום 1.2.2000)
(נכון ליום 1.2.2000)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

161דיווח לכנסתתיקונים: תשע״ז

מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
(1)בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017 (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם לסעיפים 111 ו־112, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
(2)לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ביום 3.4.2017)
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} {{ח:הערה|(ביום 3.4.2017)}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.
תוספת ראשונה
גוף ציבורי

1

משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

2

הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנסת.

3

צבא הגנה לישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

4

משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

5

רשות מקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית.

6

תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 249א לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 249א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

7

חברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 → חוק תאגידי מים וביוב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

8

תאגיד שהוקם בחוק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

9

חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 → חוק החברות הממשלתיות
  • בחוק האמור → חוק החברות הממשלתיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

10

קופת חולים כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

11

מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק האמור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 9
  • סעיף 21א לחוק האמור → חוק המועצה להשכלה גבוהה #סעיף 21א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

12

מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949 → חוק לימוד חובה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

13

ההסתדרות הציונית העולמית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

14

הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
תוספת ראשונה א׳

המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

רשות הגנים הלאומיים;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

רשות שמורות הטבע;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

החברה להגנת הטבע;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

המועצה לארץ ישראל יפה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.
תוספת שניה