החקיקה בישראל

חוק המילווה (חברות ביטוח), תשכ״ג–1962 חוק

16
סעיפים
0
פרקים
0
תוספות
7
הגדרות
2
הפניות פנימיות
3
הפניות חיצוניות
0
הערות עריכה
9
תיקונים
היסטוריית תיקונים9 רשומות
ס״ח תשכ״ג, 10חוק המילווה (חברות ביטוח)PDF
תשכ״ד, 6תיקוןPDF
תשכ״ט, 222תיקון מס׳ 2PDF
תשל״ו, 28תיקון מס׳ 3PDF
תשל״ח, 89תיקון מס׳ 4PDF
תש״ם, 166תיקון מס׳ 5PDF
תשמ״ו, 132תיקון מס׳ 6PDF
תש״ן, 144תיקון מס׳ 7PDF
תשע״ו, 1261חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)PDF

תוכן החוק

1הגדרותתיקונים: תשכ״ט, תשל״ו, תש״ם, תשמ״ו

בחוק זה –
”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה;
”מחיר הדולר“ – לגבי הזמן שבו קיימת הגבלה על פי דין על השימוש החפשי בדולרים בישראל – הסכום הגבוה ביותר במטבע ישראל שתושב ישראל יידרש לשלמו ביום הפרעון בעד דולר אצל מי שמורשה כדין לסחור בישראל בדולרים, בניכוי העמלה הבנקאית בעד עסקה כזו; ולגבי הזמן שבו לא תהיה הגבלה כאמור – שער הרכישה הגבוה ביותר של הדולר שיהיה קיים ביום הפרעון בבנק ישראל לגבי משיכות טלגרפיות בנקאיות על ניו־יורק;
”מדד יוקר המחיה“ או ”מדד“ – מדד המחירים, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי, ולרבות אותו מדד אף אם יתפרסם על ידי כל מוסד ממשלתי אחר וכן כל מדד רשמי שיבוא במקומו, בין אם יהיה בנוי על אותם נתונים שעליהם בנוי המדד הקיים ובין אם לאו; אם יבוא מדד אחר תקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי את היחס שבינו לבין המדד המוחלף;
”המדד היסודי“ –
(1)של איגרת חוב ”א“ כמשמעותה בסעיף 3(ב) – המדד שנתפרסם לאחרונה לפני התאריך הנקוב של האיגרת;
(2)של איגרות חוב ”ב“ ו־”ג“ כמשמעותן בסעיף 3(ב) – המדד שנתפרסם לחודש שבו התאריך הנקוב של האיגרת;
”המדד החדש“ –
(1)לענין פדיון איגרת חוב ”ב“ או איגרת חוב שיום רכישתה לפני ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) ולענין תשלום הריבית עליה – המדד שנתפרסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונו של כל סכום קרן או ריבית;
(1א)לענין פדיון איגרת חוב ”ג“ או תשלום הריבית עליה – המדד שהתפרסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונו של כל סכום קרן או ריבית, ובלבד שאם המדד שיפורסם אחרי המדד האמור יעלה עליו ביותר מ־5%, יהיה המדד החדש המדד האמור בתוספת שיעור העליה האמור באחוזים פחות 5;
(2)לענין רכישת איגרת חוב ”א“ שיום רכישתה ביום ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן, ולענין פדיונה או תשלום הריבית עליה בתקופה שבין 1 בינואר ל־30 ביוני של כל שנה – המדד שנתפרסם בדצמבר של השנה הקודמת; ובתקופה שבין 1 ביולי ל־31 בדצמבר של כל שנה – המדד שנתפרסם ביוני של אותה שנה;
(3)לענין רכישת איגרות חוב ”ב“ ו־”ג“, המדד שנתפרסם לחודש שבו יום הרכישה של איגרת החוב;
”יום הרכישה“, לענין איגרת חוב – היום שבו קיבלה הממשלה את התמורה בעד אותה איגרת, אף אם נתקבלה, לפי הסכם, לפני תחילתו של חוק זה;
”קרן ביטוח“ – ערך התחייבויותיה של חברת ביטוח על פי פוליסות לביטוח חיים, בניכוי ערך התשלומים שחייבים לה המבוטחים כפרמיות שטרם הגיע מועד פרעונן או כהחזר הלוואות בשעבוד פוליסות, הכל לפי חישוב אקטוארי ליום המאזן של חברת הביטוח.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הדולר“ – לגבי הזמן שבו קיימת הגבלה על פי דין על השימוש החפשי בדולרים בישראל – הסכום הגבוה ביותר במטבע ישראל שתושב ישראל יידרש לשלמו ביום הפרעון בעד דולר אצל מי שמורשה כדין לסחור בישראל בדולרים, בניכוי העמלה הבנקאית בעד עסקה כזו; ולגבי הזמן שבו לא תהיה הגבלה כאמור – שער הרכישה הגבוה ביותר של הדולר שיהיה קיים ביום הפרעון בבנק ישראל לגבי משיכות טלגרפיות בנקאיות על ניו־יורק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד יוקר המחיה“ או ”מדד“ – מדד המחירים, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי, ולרבות אותו מדד אף אם יתפרסם על ידי כל מוסד ממשלתי אחר וכן כל מדד רשמי שיבוא במקומו, בין אם יהיה בנוי על אותם נתונים שעליהם בנוי המדד הקיים ובין אם לאו; אם יבוא מדד אחר תקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמחקר כלכלי את היחס שבינו לבין המדד המוחלף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ –
{{ח:תתת|(1)}} של איגרת חוב ”א“ כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} – המדד שנתפרסם לאחרונה לפני התאריך הנקוב של האיגרת;
{{ח:תתת|(2)}} של איגרות חוב ”ב“ ו־”ג“ כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} – המדד שנתפרסם לחודש שבו התאריך הנקוב של האיגרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ –
{{ח:תתת|(1)}} לענין פדיון איגרת חוב ”ב“ או איגרת חוב שיום רכישתה לפני ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) ולענין תשלום הריבית עליה – המדד שנתפרסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונו של כל סכום קרן או ריבית;
{{ח:תתת|(1א)}} לענין פדיון איגרת חוב ”ג“ או תשלום הריבית עליה – המדד שהתפרסם לאחרונה לפני הגיע זמן פרעונו של כל סכום קרן או ריבית, ובלבד שאם המדד שיפורסם אחרי המדד האמור יעלה עליו ביותר מ־5%, יהיה המדד החדש המדד האמור בתוספת שיעור העליה האמור באחוזים פחות 5;
{{ח:תתת|(2)}} לענין רכישת איגרת חוב ”א“ שיום רכישתה ביום ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן, ולענין פדיונה או תשלום הריבית עליה בתקופה שבין 1 בינואר ל־30 ביוני של כל שנה – המדד שנתפרסם בדצמבר של השנה הקודמת; ובתקופה שבין 1 ביולי ל־31 בדצמבר של כל שנה – המדד שנתפרסם ביוני של אותה שנה;
{{ח:תתת|(3)}} לענין רכישת איגרות חוב ”ב“ ו־”ג“, המדד שנתפרסם לחודש שבו יום הרכישה של איגרת החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הרכישה“, לענין איגרת חוב – היום שבו קיבלה הממשלה את התמורה בעד אותה איגרת, אף אם נתקבלה, לפי הסכם, לפני תחילתו של חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ביטוח“ – ערך התחייבויותיה של חברת ביטוח על פי פוליסות לביטוח חיים, בניכוי ערך התשלומים שחייבים לה המבוטחים כפרמיות שטרם הגיע מועד פרעונן או כהחזר הלוואות בשעבוד פוליסות, הכל לפי חישוב אקטוארי ליום המאזן של חברת הביטוח.

2הרשאה ללוותתיקונים: תשכ״ד, תשכ״ט, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״ו, תש״ן

הממשלה מורשית בזה, בשם המדינה, לקבל מחברות ביטוח העוסקות בישראל בביטוח חיים צמוד, מילווה בסכום היתרה המוערכת של קרנות הביטוח הנובעות מחוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני א׳ בניסן התשנ״ה (1 באפריל 1995); שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את המועד האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הממשלה מורשית בזה, בשם המדינה, לקבל מחברות ביטוח העוסקות בישראל בביטוח חיים צמוד, מילווה בסכום היתרה המוערכת של קרנות הביטוח הנובעות מחוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני א׳ בניסן התשנ״ה (1 באפריל 1995); שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות בצו את המועד האמור.

3איגרות חובתיקונים: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״ו, תשע״ו

(א)שר האוצר רשאי להוציא לחברות המלוות איגרות חוב רשומות על שם, בסדרות שיורה עליהן; איגרות החוב לא יהיו ניתנות להעברה, למעט העברה על פי דין, ולמעט העברה שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 הנובעת מהעברת התחייבויות על פי פוליסות לביטוח חיים מחברת ביטוח אחת לחברת ביטוח אחרת.
(ב)איגרות החוב יוצאו בשלושה סוגים שיכונו ”א“, ”ב“ ו־”ג“, כלהלן:
(1)תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו לא לפני המועד שנועד לתשלומם בהתאם לתנאי החוזה, ועל פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני כ׳ בשבט התשל״ה (1 בפברואר 1975), יוצאו איגרות חוב ”א“;
(2)תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו לא לפני המועד שנועד לתשלומם בהתאם לתנאי החוזה, ועל פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983), יוצאו איגרות חוב ”ב“;
(3)תמורת כספים אחרים יוצאו איגרות חוב ”ג“.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 → חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי להוציא לחברות המלוות איגרות חוב רשומות על שם, בסדרות שיורה עליהן; איגרות החוב לא יהיו ניתנות להעברה, למעט העברה על פי דין, ולמעט העברה שאישר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} הנובעת מהעברת התחייבויות על פי פוליסות לביטוח חיים מחברת ביטוח אחת לחברת ביטוח אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} איגרות החוב יוצאו בשלושה סוגים שיכונו ”א“, ”ב“ ו־”ג“, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו לא לפני המועד שנועד לתשלומם בהתאם לתנאי החוזה, ועל פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני כ׳ בשבט התשל״ה (1 בפברואר 1975), יוצאו איגרות חוב ”א“;
{{ח:תתת|(2)}} תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו לא לפני המועד שנועד לתשלומם בהתאם לתנאי החוזה, ועל פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983), יוצאו איגרות חוב ”ב“;
{{ח:תתת|(3)}} תמורת כספים אחרים יוצאו איגרות חוב ”ג“.

4תשלום וערובה

הסכומים המשתלמים בעד איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכומים המשתלמים בעד איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.

5ריביתתיקונים: תשכ״ט, תשל״ו, תש״ם

(א)איגרות החוב ישאו ריבית של 6% לשנה מיום רכישתן, ובלבד שאיגרות חוב אשר יום רכישתן הוא ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן ישאו ריבית של 5.8% מיום רכישתן, ואיגרות חוב אשר יום רכישתן הוא י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) או לאחר מכן ישאו ריבית של 6.2% מיום רכישתן או ריבית בשיעור אחר שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(ב)הריבית על איגרות חוב שיוצאו תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו על פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני כ״ב בטבת תשל״ח (1 בינואר 1978), לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי סעיף 161 לפקודת מס הכנסה, ושלא יעלה על 25%.
(ג)הריבית על איגרות חוב שיוצאו תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו על פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו או נכנסו לתקפם בכ״ב בטבת תשל״ח (1 בינואר 1978) או אחריו ונקשרו ונכנסו לתקפם לפני ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979), לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי סעיף 161 לפקודת מס הכנסה, ושלא יעלה על 35%.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 161 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 161
  • סעיף 161 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 161
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איגרות החוב ישאו ריבית של 6% לשנה מיום רכישתן, ובלבד שאיגרות חוב אשר יום רכישתן הוא ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן ישאו ריבית של 5.8% מיום רכישתן, ואיגרות חוב אשר יום רכישתן הוא י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) או לאחר מכן ישאו ריבית של 6.2% מיום רכישתן או ריבית בשיעור אחר שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} הריבית על איגרות חוב שיוצאו תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו על פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו ונכנסו לתקפם לפני כ״ב בטבת תשל״ח (1 בינואר 1978), לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 161|סעיף 161 לפקודת מס הכנסה}}, ושלא יעלה על 25%.
{{ח:תת|(ג)}} הריבית על איגרות חוב שיוצאו תמורת כספים שמקורם בפרמיות ששולמו על פי חוזים לביטוח חיים שנקשרו או נכנסו לתקפם בכ״ב בטבת תשל״ח (1 בינואר 1978) או אחריו ונקשרו ונכנסו לתקפם לפני ד׳ בניסן תשל״ט (1 באפריל 1979), לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 161|סעיף 161 לפקודת מס הכנסה}}, ושלא יעלה על 35%.

6צמידות

הקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות למדד יוקר המחיה, אולם שר האוצר רשאי להצמיד לשער הדולר קרן וריבית של איגרות חוב של אותו חלק מהמילווה שמקורו בכספים שנתקבלו כפרמיות על פי חוזים לביטוח חיים צמוד לשער הדולר שנכנסו לתקפם לפני יום כ״ז בניסן תשכ״ב (1 במאי 1962).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות למדד יוקר המחיה, אולם שר האוצר רשאי להצמיד לשער הדולר קרן וריבית של איגרות חוב של אותו חלק מהמילווה שמקורו בכספים שנתקבלו כפרמיות על פי חוזים לביטוח חיים צמוד לשער הדולר שנכנסו לתקפם לפני יום כ״ז בניסן תשכ״ב (1 במאי 1962).

7תנאי הצמידות לדולר

על פדיון הקרן ותשלום הריבית של איגרות חוב צמודות לשער הדולר תחול הוראה זו: אם ביום פרעונו של כל סכום קרן או ריבית יהיה מחיר הדולר גבוה ממחיר הדולר בתאריך הנקוב של האיגרת, ישולם לבעל איגרת החוב אותו סכום כשהוא מוגדל בשיעור שבו עלה מחיר הדולר ביום הפרעון לעומת מחירו בתאריך הנקוב של האיגרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פדיון הקרן ותשלום הריבית של איגרות חוב צמודות לשער הדולר תחול הוראה זו: אם ביום פרעונו של כל סכום קרן או ריבית יהיה מחיר הדולר גבוה ממחיר הדולר בתאריך הנקוב של האיגרת, ישולם לבעל איגרת החוב אותו סכום כשהוא מוגדל בשיעור שבו עלה מחיר הדולר ביום הפרעון לעומת מחירו בתאריך הנקוב של האיגרת.

8תנאי הצמידות למדדתיקונים: תשכ״ט

על פדיון הקרן ותשלום הריבית של איגרות חוב צמודות למדד יוקר המחיה תחול הוראה זו: אם ביום פרעונו של כל סכום קרן או ריבית יהיה המדד החדש גבוה מן המדד היסודי, ישולם לבעל איגרת החוב אותו סכום כשהוא מוגדל בשיעור שבו עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פדיון הקרן ותשלום הריבית של איגרות חוב צמודות למדד יוקר המחיה תחול הוראה זו: אם ביום פרעונו של כל סכום קרן או ריבית יהיה המדד החדש גבוה מן המדד היסודי, ישולם לבעל איגרת החוב אותו סכום כשהוא מוגדל בשיעור שבו עלה המדד החדש לעומת המדד היסודי.

9השווי הנקוב והנוסח

שוויה הנקוב של כל איגרת חוב, וכן נוסחה של איגרת חוב יהיו לפי שיורה שר האוצר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שוויה הנקוב של כל איגרת חוב, וכן נוסחה של איגרת חוב יהיו לפי שיורה שר האוצר.

10פדיון

האיגרות ייפדו במועד שנקבע בהן או במועד אחר שיוסכם עליו בין שר האוצר ורוכש איגרת ושעליו תינתן הודעה לועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שכל איגרת חוב תיפדה לא יאוחר מ־40 שנה לאחר התאריך הנקוב בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} האיגרות ייפדו במועד שנקבע בהן או במועד אחר שיוסכם עליו בין שר האוצר ורוכש איגרת ושעליו תינתן הודעה לועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שכל איגרת חוב תיפדה לא יאוחר מ־40 שנה לאחר התאריך הנקוב בה.

11שינוי השוויתיקונים: תשל״ו

(א)שר האוצר רשאי במקום להוציא איגרת חוב חדשה, להגדיל את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה ודין השווי שהוגדל כדין איגרת חדשה; כן רשאי שר האוצר, במקרה של פדיון מוקדם, להקטין את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה, ודין הקטנת הסכום כדין פדיון.
(ב)שר האוצר רשאי לנהל רישום של איגרות חוב שרכשה חברה מלווה במקום להוציא איגרת חוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי במקום להוציא איגרת חוב חדשה, להגדיל את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה ודין השווי שהוגדל כדין איגרת חדשה; כן רשאי שר האוצר, במקרה של פדיון מוקדם, להקטין את השווי הנקוב של איגרת חוב שנרכשה, ודין הקטנת הסכום כדין פדיון.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לנהל רישום של איגרות חוב שרכשה חברה מלווה במקום להוציא איגרת חוב.

12מחיר האיגרותתיקונים: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״ו

(א)איגרות החוב יימכרו במחירן הנקוב בכפוף לעליה שחלה במחיר הדולר או במדד יוקר המחיה בין התאריך הנקוב של איגרות החוב לבין יום רכישתן, ובהנחה של אחוז אחד; ואולם איגרות חוב צמודות למדד יוקר המחיה שיום רכישתן הוא ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן, יימכרו במחירן הנקוב המתואם לפי השינוי שבין המדד היסודי לבין המדד החדש כפי שהוא ביום רכישתן ובהנחה של אחוז אחד.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), איגרות חוב אשר יום רכישתן הוא י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) או לאחר מכן יימכרו ללא הנחה, אך שר האוצר רשאי להתיר מכירתן של איגרות חוב בהנחה או בתוספת מחיר אשר לא יעלו על אחוז שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} איגרות החוב יימכרו במחירן הנקוב בכפוף לעליה שחלה במחיר הדולר או במדד יוקר המחיה בין התאריך הנקוב של איגרות החוב לבין יום רכישתן, ובהנחה של אחוז אחד; ואולם איגרות חוב צמודות למדד יוקר המחיה שיום רכישתן הוא ל׳ בכסלו תשכ״ח (1 בינואר 1968) או לאחר מכן, יימכרו במחירן הנקוב המתואם לפי השינוי שבין המדד היסודי לבין המדד החדש כפי שהוא ביום רכישתן ובהנחה של אחוז אחד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), איגרות חוב אשר יום רכישתן הוא י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) או לאחר מכן יימכרו ללא הנחה, אך שר האוצר רשאי להתיר מכירתן של איגרות חוב בהנחה או בתוספת מחיר אשר לא יעלו על אחוז שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.

13פנקס האיגרות

(א)בנק ישראל ינהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם של בעלי איגרות החוב, מעניהם הרשומים ופרטי האיגרות.
(ב)הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל ינהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם של בעלי איגרות החוב, מעניהם הרשומים ופרטי האיגרות.
{{ח:תת|(ב)}} הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.

14חתימה

איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.

15אצילת סמכויות

שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להוציא איגרות חוב.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, למעט הסמכות להוציא איגרות חוב.

16ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.