תוכן החוק
1הגדרהתיקונים: תשנ״ה
בחוק זה,
”השכלה גבוהה“ – לרבות הוראה, מדע ומחקר;
”מכללה אקדמית“ – מוסד, שביקש להשתמש בכינוי זה, והוא אחד מאלה:
(1)מוסד להשכלה גבוהה, שאינו אוניברסיטה, שהוכר לפי סעיף 9 והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א;
(2)מקיים לפחות מסלול אחד ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה, המורשית, באישור המועצה, להעניק לבוגר המוסד תואר מוכר, ואשר תכנית הלימודים לתואר מתקיימת בו במלואה; מוסד כאמור רשאי לכלול בפעילותו גם מסלולים נוספים ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה כאמור, אם תכנית הלימודים המתקיימת במסלולים אלה היא בהיקף של 75% לפחות מתכנית הלימודים לתואר מוכר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה,
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכלה גבוהה“ – לרבות הוראה, מדע ומחקר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכללה אקדמית“ – מוסד, שביקש להשתמש בכינוי זה, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד להשכלה גבוהה, שאינו אוניברסיטה, שהוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} והוסמך להעניק לבוגריו תואר מוכר באחת או יותר מיחידותיו, או שניתנה לו תעודת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}};
{{ח:תתת|(2)}} מקיים לפחות מסלול אחד ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה, המורשית, באישור המועצה, להעניק לבוגר המוסד תואר מוכר, ואשר תכנית הלימודים לתואר מתקיימת בו במלואה; מוסד כאמור רשאי לכלול בפעילותו גם מסלולים נוספים ללימודים אקדמיים באחריות אוניברסיטה כאמור, אם תכנית הלימודים המתקיימת במסלולים אלה היא בהיקף של 75% לפחות מתכנית הלימודים לתואר מוכר.2מועצה להשכלה גבוהה
מוקמת בזה מועצה להשכלה גבוהה שחבריה יתמנו על ידי נשיא המדינה (להלן – המועצה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוקמת בזה מועצה להשכלה גבוהה שחבריה יתמנו על ידי נשיא המדינה (להלן – המועצה).3תפקידי המועצה
המועצה היא המוסד הממלכתי לעניני השכלה גבוהה במדינה, והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה היא המוסד הממלכתי לעניני השכלה גבוהה במדינה, והיא תמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי חוק זה.3אהמועצה תאגידתיקונים: תשל״ה
המועצה תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה תהא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.3בהמועצה גוף מבוקרתיקונים: תשל״ה
המועצה תהא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה תהא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.3גקבלת עובדים ותנאי עבודתםתיקונים: תשל״ה
קבלת עובדי המועצה ומינוים ייעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי המדינה, בתיאומים שייקבעו בתקנות; תנאי העבודה ושכרם של עובדי המועצה יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בעניין קבלת עובדים ומינוייהם), תשל״ו–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלת עובדי המועצה ומינוים ייעשו בידי המועצה ויהיו כשל עובדי המדינה, בתיאומים שייקבעו בתקנות; תנאי העבודה ושכרם של עובדי המועצה יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בעניין קבלת עובדים ומינוייהם)|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בעניין קבלת עובדים ומינוייהם), תשל״ו–1975}}.}}3דאיסור העברת נכסיםתיקונים: תשל״ה
המועצה לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למשכנו, להשכירו או להשאילו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור שר החינוך והתרבות; שכירות או שאילה לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות הן עולות על עשר שנים, טעונות אישור כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה לא תהא רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למשכנו, להשכירו או להשאילו לתקופה העולה על עשר שנים, אלא באישור שר החינוך והתרבות; שכירות או שאילה לתקופה נוספת שבצירופה לקודמות הן עולות על עשר שנים, טעונות אישור כאמור.3ההתקציבתיקונים: תשל״ה
הכנת התקציב ומסירתו לממשלה לאישור יהיו בדרכים שנקבעו בתקנות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב), תשל״ו–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנת התקציב ומסירתו לממשלה לאישור יהיו בדרכים שנקבעו בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב)|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב), תשל״ו–1975}}.}}3ודרכי פעולות התאגידתיקונים: תשל״ה
לענין סעיפים 3א, 3ג, ו־3ד רשאית המועצה לפעול באמצעות ועדה, מבין חבריה או בצירוף אנשים שאינם מבין חבריה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיפים 3א}}, {{ח:פנימי|סעיף 3ג|3ג}}, {{ח:פנימי|סעיף 3ד|ו־3ד}} רשאית המועצה לפעול באמצעות ועדה, מבין חבריה או בצירוף אנשים שאינם מבין חבריה.4מספר חברי המועצהתיקונים: תשכ״א, תשכ״ג
מספר חברי המועצה ייקבע מתקופה לתקופה על ידי הממשלה על פי המלצת שר החינוך והתרבות, ובלבד שהמספר לא יפחת מתשעה־עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מספר חברי המועצה ייקבע מתקופה לתקופה על ידי הממשלה על פי המלצת שר החינוך והתרבות, ובלבד שהמספר לא יפחת מתשעה־עשר ולא יעלה על עשרים וחמישה, ושר החינוך והתרבות ביניהם.4אהרכב המועצהתיקונים: תשכ״ג, תש״ן, תשנ״ה, תשס״ו, תשע״ו
(א)חברי המועצה יוצעו לנשיא המדינה על ידי הממשלה; לפחות שני שלישים מהם יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה ושני חברים נוספים יהיו האחד יושב ראש ארגון הסטודנטים היציג כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007 (בחוק זה – ארגון הסטודנטים היציג) והאחר נציג נוסף של הארגון שתבחר האסיפה הכללית של הארגון; במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה, שהוכרו לפי סעיף 9.
(ב)בהעדר ארגון סטודנטים יציג מוכר, יהיו חברים במועצה שני נציגים של ארגון הסטודנטים שאגודות הסטודנטים החברות בו מייצגות את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007 → חוק זכויות הסטודנט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חברי המועצה יוצעו לנשיא המדינה על ידי הממשלה; לפחות שני שלישים מהם יהיו בעלי מעמד בשדה ההשכלה הגבוהה, שהמליץ עליהם שר החינוך והתרבות לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה ושני חברים נוספים יהיו האחד יושב ראש ארגון הסטודנטים היציג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}} (בחוק זה – ארגון הסטודנטים היציג) והאחר נציג נוסף של הארגון שתבחר האסיפה הכללית של הארגון; במועצה יינתן ייצוג הולם לכל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה, שהוכרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר ארגון סטודנטים יציג מוכר, יהיו חברים במועצה שני נציגים של ארגון הסטודנטים שאגודות הסטודנטים החברות בו מייצגות את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.5חילופי גברי במועצהתיקונים: תשכ״ג, תשל״ו
(א)נתפנה מקומו של חבר המועצה תוך תקופת־כהונתה של מועצה, מחמת כל סיבה שהיא, יתמנה במקומו לתקופת־כהונתה של אותה מועצה חבר אחר בדרך שנקבעה למינוי של החבר שמקומו נתפנה.
(ב)נבצר מחבר המועצה לשמש בתפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי שר החינוך והתרבות להציע לנשיא המדינה למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של חבר המועצה תוך תקופת־כהונתה של מועצה, מחמת כל סיבה שהיא, יתמנה במקומו לתקופת־כהונתה של אותה מועצה חבר אחר בדרך שנקבעה למינוי של החבר שמקומו נתפנה.
{{ח:תת|(ב)}} נבצר מחבר המועצה לשמש בתפקידו בפועל תקופה קצובה, רשאי שר החינוך והתרבות להציע לנשיא המדינה למנות ממלא מקום לאותו חבר לתקופה כאמור.6יושב ראש המועצה וסגנו
שר החינוך והתרבות יהיה יושב־ראש המועצה והמועצה רשאית לבחור מבין חבריה סגן יושב־ראש המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החינוך והתרבות יהיה יושב־ראש המועצה והמועצה רשאית לבחור מבין חבריה סגן יושב־ראש המועצה.7תקופת כהונת המועצה
תקופת־כהונתה של כל מועצה תהיה חמש שנים מיום מינוי חבריה של אותה מועצה; ואולם המועצה הראשונה תכהן שנתיים בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת־כהונתה של כל מועצה תהיה חמש שנים מיום מינוי חבריה של אותה מועצה; ואולם המועצה הראשונה תכהן שנתיים בלבד.8נוהל
המועצה תקבע נוהל דיוניה, במידה שלא נקבע בחוק זה או בתקנות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
המועצה קבעה סדרי נוהל לדיוניה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה תקבע נוהל דיוניה, במידה שלא נקבע בחוק זה או בתקנות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|המועצה קבעה {{ח:חיצוני|http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/נוהל-ישיבות-המועצה-להשכלה-גבוהה.pdf|סדרי נוהל לדיוניה}}.}}8אגמול והחזר הוצאותתיקונים: תשע״א
שר החינוך, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה וועדותיה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה), התשע״ב–2012.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החינוך, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה וועדותיה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה)|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה), התשע״ב–2012}}.}}9חברה במוסדתיקונים: תשנ״ה
המועצה רשאית להכיר במוסד פלוני מוסד להשכלה גבוהה על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה במוסדות להשכלה גבוהה או בסוגים מהם, בנוסף לדרישת רמה מדעית נאותה (להלן – מוסד מוכר), ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), תשכ״ד–1964.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית להכיר במוסד פלוני מוסד להשכלה גבוהה על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה במוסדות להשכלה גבוהה או בסוגים מהם, בנוסף לדרישת רמה מדעית נאותה (להלן – מוסד מוכר), ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), תשכ״ד–1964}}.}}10אישור הממשלה
החלטת המועצה להכיר במוסד לפי סעיף 9 טעונה אישור הממשלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת המועצה להכיר במוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} טעונה אישור הממשלה.11סירוב להכירתיקונים: תשל״ב
ביקש מוסד להכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה והמועצה סירבה לעשות כן, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, להביא את בקשת ההכרה והחלטת המועצה לפני הממשלה, והיא רשאית להחזירה למועצה לדיון חוזר; החלטת המועצה בדיון החוזר תהא סופית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביקש מוסד להכיר בו כמוסד להשכלה גבוהה והמועצה סירבה לעשות כן, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, להביא את בקשת ההכרה והחלטת המועצה לפני הממשלה, והיא רשאית להחזירה למועצה לדיון חוזר; החלטת המועצה בדיון החוזר תהא סופית.12בקשה חוזרת לאחר סירוב
מוסד שהממשלה סירבה לבקשת־הכרה שלו, או שאישרה סירובה של המועצה בדיון חוזר לבקשת־הכרה שלו, רשאי כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת־הכרה, זולת אם קבעה הממשלה בהחלטתה תאריך מוקדם יותר לענין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד שהממשלה סירבה לבקשת־הכרה שלו, או שאישרה סירובה של המועצה בדיון חוזר לבקשת־הכרה שלו, רשאי כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת־הכרה, זולת אם קבעה הממשלה בהחלטתה תאריך מוקדם יותר לענין זה.13תעודת הכרה
מוסד שהוכר מוסד להשכלה גבוהה, יקבל תעודה על כך מאת נשיא המדינה; הודעה על מתן התעודה תפורסם ברשומות.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו הודעות בדבר מתן תעודה לגבי מוסדות ההשכלה הבאים: האוניברסיטה העברית בירושלים (י״פ תשכ״ב, 2200); הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל (י״פ תשכ״ב, 2200); מכון ויצמן למדע (י״פ תשכ״ב, 2200); אוניברסיטת בר־אילן (י״פ תש״ל, 602); אוניברסיטת תל־אביב (י״פ תש״ל, 602); בית ספר הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים, בחוגים פיזיקה, אלקטרו־אופטיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב (י״פ תשל״ז, 1612); מכללה לטכנולוגיה של אפנה וטקסטיל ע״ש שנקר, במגמות טכנולוגיה של טקסטיל וכימיה של טקסטיל (י״פ תשל״ז, 1612); אוניברסיטת חיפה, בפקולטות למדעי הרוח והחברה (י״פ תשמ״ט, 1740) ובפקולטה למשפטים (י״פ תשנ״א, 2716); מדרשת רופין, בחוג לרכזי משק (י״פ תשמ״א, 1830); מכללת בית ברל, במסלולים מסויימים (י״פ תשמ״ב, 854); אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בפקולטות למדעי הטבע והטכנולוגיה (י״פ תשמ״ט, 1746) ובפקולטה למדעי הבריאות (י״פ תש״ן, 1226); מכללה למינהל בתל אביב (י״פ תשמ״ט, 1764); מכללת ירושלים לבנות, בחוג למוסיקה (י״פ תשמ״ט, 1764); חינוך מוסיקלי לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים, חינוך מוסיקלי וריתמיקה לבית הספר היסודי ולגיל הרך (י״פ תשנ״א, 1087); מכללה האקדמית למורים לטכנולוגיה ”אורט“ ירושלים (י״פ תשנ״ב, 2617); בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (י״פ תשנ״ג, 1286); מכללה לחינוך ע״ש לוינסקי (י״פ תשנ״ג, 1842); מכללת גורדון לחינוך, מכללה הדתית להכשרת עובדי חינוך והוראה תלפיות, מכללה הערבית לחינוך בישראל, מכללת ארנים – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית (י״פ תשנ״ו, 4826); מכללת אפרתה להכשרת מורות וגננות, המכללה הדתית להכשרת מורים ”מורשת יעקב“ (י״פ תשס״א, 2100); מכון האקדמי טכנולוגי בחולון, המכללה האקדמית להנדסה בנגב (י״פ תשס״ג, 232).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד שהוכר מוסד להשכלה גבוהה, יקבל תעודה על כך מאת נשיא המדינה; הודעה על מתן התעודה תפורסם ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות בדבר מתן תעודה לגבי מוסדות ההשכלה הבאים: האוניברסיטה העברית בירושלים (י״פ תשכ״ב, 2200); הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל (י״פ תשכ״ב, 2200); מכון ויצמן למדע (י״פ תשכ״ב, 2200); אוניברסיטת בר־אילן (י״פ תש״ל, 602); אוניברסיטת תל־אביב (י״פ תש״ל, 602); בית ספר הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים, בחוגים פיזיקה, אלקטרו־אופטיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב (י״פ תשל״ז, 1612); מכללה לטכנולוגיה של אפנה וטקסטיל ע״ש שנקר, במגמות טכנולוגיה של טקסטיל וכימיה של טקסטיל (י״פ תשל״ז, 1612); אוניברסיטת חיפה, בפקולטות למדעי הרוח והחברה (י״פ תשמ״ט, 1740) ובפקולטה למשפטים (י״פ תשנ״א, 2716); מדרשת רופין, בחוג לרכזי משק (י״פ תשמ״א, 1830); מכללת בית ברל, במסלולים מסויימים (י״פ תשמ״ב, 854); אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בפקולטות למדעי הטבע והטכנולוגיה (י״פ תשמ״ט, 1746) ובפקולטה למדעי הבריאות (י״פ תש״ן, 1226); מכללה למינהל בתל אביב (י״פ תשמ״ט, 1764); מכללת ירושלים לבנות, בחוג למוסיקה (י״פ תשמ״ט, 1764); חינוך מוסיקלי לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים, חינוך מוסיקלי וריתמיקה לבית הספר היסודי ולגיל הרך (י״פ תשנ״א, 1087); מכללה האקדמית למורים לטכנולוגיה ”אורט“ ירושלים (י״פ תשנ״ב, 2617); בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (י״פ תשנ״ג, 1286); מכללה לחינוך ע״ש לוינסקי (י״פ תשנ״ג, 1842); מכללת גורדון לחינוך, מכללה הדתית להכשרת עובדי חינוך והוראה תלפיות, מכללה הערבית לחינוך בישראל, מכללת ארנים – בית הספר לחינוך של התנועה הקיבוצית (י״פ תשנ״ו, 4826); מכללת אפרתה להכשרת מורות וגננות, המכללה הדתית להכשרת מורים ”מורשת יעקב“ (י״פ תשס״א, 2100); מכון האקדמי טכנולוגי בחולון, המכללה האקדמית להנדסה בנגב (י״פ תשס״ג, 232).}}14מוסד מוכר – תאגיד
מוסד מוכר הוא תאגיד וכשר לתבוע ולהיתבע, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו, להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא־ומתן משפטי או אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד מוכר הוא תאגיד וכשר לתבוע ולהיתבע, לרכוש ולהחזיק נכסים ולהוציאם מרשותו, להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא־ומתן משפטי או אחר.15חופש פעולה
מוסד מוכר הוא בן־חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו.
בסעיף זה, ”ענינים אקדמיים ומינהליים“ – לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד מוכר הוא בן־חורין לכלכל עניניו האקדמיים והמינהליים, במסגרת תקציבו, כטוב בעיניו.
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”ענינים אקדמיים ומינהליים“ – לרבות קביעת תכנית מחקר והוראה, מינוי רשויות המוסד, מינוי מורים והעלאתם בדרגה, קביעת שיטות הוראה ולימוד, וכל פעולה מדעית, חינוכית או משקית אחרת.15אמבקרתיקונים: תשנ״ב
על המבקר של מוסד מוכר יחולו הוראות סעיפים 3, 4, 8 עד 10, 12, 14(ב) ו־(ג) ו־24(ג) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
↗ חיצוניות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 3 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 3
- 4 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 4
- 8 עד 10 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 8
- 12 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 12
- 14(ב) ו־(ג) → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 14
- ו־24(ג) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 → חוק הביקורת הפנימית #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על המבקר של מוסד מוכר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8 עד 10}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 14|14(ב) ו־(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 24|ו־24(ג) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.16הרחבת מוסדות ושיתוף פעולתם
המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים הנוגעים בדבר, להציע הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם ובדבר שיתוף־הפעולה בינם לבין עצמם; כן רשאית המועצה להציע הצעות בדבר קידום המחקר המדעי ובדבר הקמתם של מוסדות להשכלה גבוהה נוספים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם המוסדות המוכרים הנוגעים בדבר, להציע הצעות בדבר ביסוסם, הרחבתם ושכלולם ובדבר שיתוף־הפעולה בינם לבין עצמם; כן רשאית המועצה להציע הצעות בדבר קידום המחקר המדעי ובדבר הקמתם של מוסדות להשכלה גבוהה נוספים.17תקציבי המוסדות
המועצה רשאית להציע הצעות בדבר השתתפות המדינה בתקציבי המוסדות המוכרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית להציע הצעות בדבר השתתפות המדינה בתקציבי המוסדות המוכרים.17אאמות מידה לתקצובתיקונים: תשנ״ה
תקצוב המדינה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות האקדמיות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, יהיה על פי אמות מידה שוויוניות, שתיקבענה, בין היתר, בהתחשב בסוגי המוסדות ובתכניות הפיתוח, ההוראה והמחקר שאישרה המועצה, ועדה מועדותיה שהוסמכה לכך, או משרד החינוך, התרבות והספורט, הכל לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקצוב המדינה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות האקדמיות, שהמדינה משתתפת בתקציביהם, יהיה על פי אמות מידה שוויוניות, שתיקבענה, בין היתר, בהתחשב בסוגי המוסדות ובתכניות הפיתוח, ההוראה והמחקר שאישרה המועצה, ועדה מועדותיה שהוסמכה לכך, או משרד החינוך, התרבות והספורט, הכל לפי הענין.17בתשלומים נלוויםתיקונים: תשע״ו
(א)המועצה, לפי הצעה של הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א, לאחר התייעצות עם ארגון הסטודנטים היציג ועם המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם, תקבע כללים בדבר גובה התשלומים הנלווים במוסדות כאמור, וכן בדבר אופן עדכונם וגבייתם; לעניין זה, ”תשלומים נלווים“ – כל תשלום נוסף על שכר הלימוד ודמי הרישום שאינו בעד הוראה אקדמית, ובכלל זה דמי רווחה ודמי אבטחה.
(ב)בהעדר ארגון סטודנטים יציג מוכר, תהיה ההתייעצות לפי סעיף זה עם ארגון הסטודנטים שאגודות הסטודנטים החברות בו מייצגות את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה, לפי הצעה של הוועדה שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}, לאחר התייעצות עם ארגון הסטודנטים היציג ועם המוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבם, תקבע כללים בדבר גובה התשלומים הנלווים במוסדות כאמור, וכן בדבר אופן עדכונם וגבייתם; לעניין זה, ”תשלומים נלווים“ – כל תשלום נוסף על שכר הלימוד ודמי הרישום שאינו בעד הוראה אקדמית, ובכלל זה דמי רווחה ודמי אבטחה.
{{ח:תת|(ב)}} בהעדר ארגון סטודנטים יציג מוכר, תהיה ההתייעצות לפי סעיף זה עם ארגון הסטודנטים שאגודות הסטודנטים החברות בו מייצגות את המספר הגדול ביותר של סטודנטים מבין הסטודנטים הלומדים בכלל המוסדות להשכלה גבוהה.18ביטול הכרה
המועצה רשאית לבטל הכרתה במוסד מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה לביטול הכרה במוסד מוכר; ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר), התשמ״ח–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית לבטל הכרתה במוסד מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה לביטול הכרה במוסד מוכר; ובלבד שכללים אלה לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר), התשמ״ח–1988}}.}}19אישור הממשלה לביטול הכרה
החלטת המועצה לפי סעיף 18 טעונה אישור הממשלה, אך לא תאשר הממשלה החלטה זו, אלא לאחר שניתנה למוסד שהכרתו בוטלה, הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני שר החינוך והתרבות או מי שימנה לכך; הממשלה רשאית גם להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר, ואם החליטה כך יחולו הוראות סעיף 11, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטת המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} טעונה אישור הממשלה, אך לא תאשר הממשלה החלטה זו, אלא לאחר שניתנה למוסד שהכרתו בוטלה, הזדמנות סבירה לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני שר החינוך והתרבות או מי שימנה לכך; הממשלה רשאית גם להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר, ואם החליטה כך יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, בשינויים המחוייבים לפי הענין.20הודעה על ביטול הכרה
אישרה הממשלה את ביטול ההכרה של מוסד מוכר, תודיע על כך לנשיא המדינה ולאחר מכן תפרסם הודעה על כך ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישרה הממשלה את ביטול ההכרה של מוסד מוכר, תודיע על כך לנשיא המדינה ולאחר מכן תפרסם הודעה על כך ברשומות.21בקשה חוזרת לאחר ביטול
מוסד שבוטלה ההכרה בו רשאי, כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת־הכרה, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לביטול אינן קיימות עוד, זולת אם קבעה הממשלה באישור הביטול תאריך מוקדם יותר לענין זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד שבוטלה ההכרה בו רשאי, כעבור שתי שנים, לחזור ולהביא לפני המועצה בקשת־הכרה, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לביטול אינן קיימות עוד, זולת אם קבעה הממשלה באישור הביטול תאריך מוקדם יותר לענין זה.21אתעודת היתרתיקונים: תשל״ב, תשנ״ה
(א)לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד, ולא יפרסם פתיחתו או קיומו, אם המוסד לא הוכר לפי סעיף 9 והוא מעניק, או מבטיח להעניק, תואר אקדמי או נקודות זכות לקראת תואר אקדמי, אלא אם ניתנה למוסד תעודת היתר מאת המועצה (להלן – היתר).
(ב)לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם המוסד נפתח או קויים על ידי מוסד להשכלה גבוהה, אם כשלוחה או סניף או בדרך אחרת.
(ג)על אף האמור בסעיף זה, מוסד כאמור בפסקה (2) להגדרת ”מכללה אקדמית“, ייפתח או יתקיים באישור המועצה, על פי כללים שתקבע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד, ולא יפרסם פתיחתו או קיומו, אם המוסד לא הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} והוא מעניק, או מבטיח להעניק, תואר אקדמי או נקודות זכות לקראת תואר אקדמי, אלא אם ניתנה למוסד תעודת היתר מאת המועצה (להלן – היתר).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם המוסד נפתח או קויים על ידי מוסד להשכלה גבוהה, אם כשלוחה או סניף או בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, מוסד כאמור בפסקה (2) להגדרת ”מכללה אקדמית“, ייפתח או יתקיים באישור המועצה, על פי כללים שתקבע.21בכללים ותנאים להיתרתיקונים: תשל״ב, תשנ״ה
(א)המועצה, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, תקבע כללים למתן היתר למוסדות להשכלה גבוהה או לסוגים מהם; הכללים יפורסמו ברשומות.
(ב)המועצה רשאית להתנות מתן היתר בתנאים שהמוסד חייב למלאם בין קודם למתן ההיתר ובין לאחר שניתן לו ההיתר.
(ג)כללים ותנאים כאמור לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה), תשל״ג–1972.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, תקבע כללים למתן היתר למוסדות להשכלה גבוהה או לסוגים מהם; הכללים יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית להתנות מתן היתר בתנאים שהמוסד חייב למלאם בין קודם למתן ההיתר ובין לאחר שניתן לו ההיתר.
{{ח:תת|(ג)}} כללים ותנאים כאמור לא יגבילו חופש הדעה והמצפון.21גתקפו של היתרתיקונים: תשל״ב
תקפו של היתר הוא לארבע שנים; לא נפתח המוסד תוך ארבע שנים מיום מתן ההיתר, או לא הוכר לפי סעיף 9, הכרה מלאה, חלקית זמנית או מותנית, רשאית המועצה להאריך את תוקף ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על ארבע שנים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקפו של היתר הוא לארבע שנים; לא נפתח המוסד תוך ארבע שנים מיום מתן ההיתר, או לא הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הכרה מלאה, חלקית זמנית או מותנית, רשאית המועצה להאריך את תוקף ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על ארבע שנים.21דאישור הממשלהתיקונים: תשל״ב
(א)החליטה המועצה לתת היתר, תהיה החלטתה טעונה אישור הממשלה, והחלטת הממשלה בדבר ההיתר תהיה סופית.
(ב)המועצה תודיע למבקש על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שנה מיום הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החליטה המועצה לתת היתר, תהיה החלטתה טעונה אישור הממשלה, והחלטת הממשלה בדבר ההיתר תהיה סופית.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תודיע למבקש על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תוך שנה מיום הגשת הבקשה.21הביטול היתרתיקונים: תשל״ב
חדל להתקיים או הופר אחד הכללים או התנאים שעל יסודם ניתן ההיתר, רשאית המועצה, לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו, לבטל את ההיתר או להתלותו לתקופה שתקבע המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חדל להתקיים או הופר אחד הכללים או התנאים שעל יסודם ניתן ההיתר, רשאית המועצה, לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו, לבטל את ההיתר או להתלותו לתקופה שתקבע המועצה.21ועררתיקונים: תשל״ב
(א)מוסד שהמועצה סירבה לתת לו היתר או להאריך את תקפו של ההיתר, או ביטלה או התלתה אותו, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, לערור לפני הממשלה.
(ב)הממשלה רשאית לאשר את החלטת המועצה או להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר; החזירה הממשלה את הענין למועצה, תחזור המועצה ותדון בו מחדש, והחלטתה בדיון החוזר טעונה אישור הממשלה; החלטת הממשלה בדבר תהיה סופית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוסד שהמועצה סירבה לתת לו היתר או להאריך את תקפו של ההיתר, או ביטלה או התלתה אותו, רשאי שר החינוך והתרבות, או המוסד באמצעות שר החינוך והתרבות, לערור לפני הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה רשאית לאשר את החלטת המועצה או להחזיר את הענין למועצה לדיון חוזר; החזירה הממשלה את הענין למועצה, תחזור המועצה ותדון בו מחדש, והחלטתה בדיון החוזר טעונה אישור הממשלה; החלטת הממשלה בדבר תהיה סופית.21זצו סגירה מאת בית־המשפטתיקונים: תשל״ב, תשנ״ח
מוסד שנפתח או מתקיים ללא היתר כאמור בסעיף 21א, או ללא רשיון כאמור בסעיף 25ג, רשאי בית־המשפט המחוזי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על סגירתו במועד ובדרך שבית־המשפט יקבע, ובלבד שצו הסגירה לא ייכנס לתקפו לפני תום שלושים יום מתאריך הצו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד שנפתח או מתקיים ללא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}}, או ללא רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג}}, רשאי בית־המשפט המחוזי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על סגירתו במועד ובדרך שבית־המשפט יקבע, ובלבד שצו הסגירה לא ייכנס לתקפו לפני תום שלושים יום מתאריך הצו.21חכינויים הטעונים אישורתיקונים: תשל״ב, תשל״ז, תשנ״ה, תשנ״ח
(א)לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית־ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי סעיף 9, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה.
(ב)לא ישתמש מוסד חינוך בכינוי שיש בו כדי להצביע על היתר, הכרה או רשיון לפי חוק זה, אלא אם קיבל היתר, הוכר, או קיבל רשיון, לפי הענין.
(ג)המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים לאישור כינויים.
(ד)על אף הוראות סעיף זה, מוסד בעל רשיון, כאמור בסעיף 25ג, רשאי להשתמש באחד מן הכינויים המנויים בסעיף קטן (א), ובלבד שיקדים לו את הכינוי שלוחה או סניף.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש מוסד חינוך באחד הכינויים האלה – אוניברסיטה, טכניון, מכון טכנולוגי, פקולטה, אקדמיה, בית־ספר גבוה, מכללה אקדמית, השכלה גבוהה או חינוך גבוה – בין בנפרד ובין בסמיכות, ובין בצירופו, כשם או כתואר, לכינוי אחר, בין בעברית ובין בלועזית, אלא אם המוסד הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או שהכינוי ניתן לו בחוק או שקיבל עליו אישור מאת המועצה להשכלה גבוהה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש מוסד חינוך בכינוי שיש בו כדי להצביע על היתר, הכרה או רשיון לפי חוק זה, אלא אם קיבל היתר, הוכר, או קיבל רשיון, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים לאישור כינויים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף זה, מוסד בעל רשיון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג}}, רשאי להשתמש באחד מן הכינויים המנויים בסעיף קטן (א), ובלבד שיקדים לו את הכינוי שלוחה או סניף.22תארים מוכרים
המועצה רשאית להכיר בתואר אקדמי פלוני תואר מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה בתארים אקדמיים (להלן – תואר מוכר).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית להכיר בתואר אקדמי פלוני תואר מוכר, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להכרה בתארים אקדמיים (להלן – תואר מוכר).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}.}}23הענקת תארים מוכריםתיקונים: תשנ״ה
(א)המועצה רשאית להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר לפלוני או להעניק תארים מוכרים בדרך כלל, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להסמכת מוסדות מוכרים לענין סעיף זה, ורשאית היא לקבוע כללים בדבר בחינות ממלכתיות שייערכו כתנאי להענקת תואר מוכר פלוני על־ידי מוסד מוכר פלוני.
(ב)בבואה להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר, כאמור בסעיף קטן (א), לא תפלה המועצה בין מוסדות מוכרים מפאת סוגם.
בסעיף זה, ”תואר מוכר“ – לרבות צירופי התואר והקיצורים הנוהגים בו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר), תשכ״ד–1964.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר לפלוני או להעניק תארים מוכרים בדרך כלל, על יסוד כללים שנקבעו על ידיה להסמכת מוסדות מוכרים לענין סעיף זה, ורשאית היא לקבוע כללים בדבר בחינות ממלכתיות שייערכו כתנאי להענקת תואר מוכר פלוני על־ידי מוסד מוכר פלוני.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר), תשכ״ד–1964}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בבואה להסמיך מוסד מוכר להעניק תואר מוכר, כאמור בסעיף קטן (א), לא תפלה המועצה בין מוסדות מוכרים מפאת סוגם.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} בסעיף זה, ”תואר מוכר“ – לרבות צירופי התואר והקיצורים הנוהגים בו.24פיקוח על הענקת תארים
המועצה רשאית, בעצמה או על־ידי מי שתמנה לכך, לפקח על הענקת תארים מוכרים, והיא רשאית לקבוע כללים לפיקוח לפי סעיף זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית, בעצמה או על־ידי מי שתמנה לכך, לפקח על הענקת תארים מוכרים, והיא רשאית לקבוע כללים לפיקוח לפי סעיף זה.25הגנת תואר מוכר
תואר שהוכר לפי חוק זה יוכר לענין כל דין אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תואר שהוכר לפי חוק זה יוכר לענין כל דין אחר.25אשוויון תארים מוכריםתיקונים: תשנ״ה, תשס״ז
תארים מוכרים זהים המוענקים על ידי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה מסוגים שונים – דינם אחד, לרבות לענין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו ושכר ותנאי עבודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תארים מוכרים זהים המוענקים על ידי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה מסוגים שונים – דינם אחד, לרבות לענין קבלה לעבודה, דירוג העובד ודרגתו ושכר ותנאי עבודה.25בסיוע לתלמידיםתיקונים: תשנ״ה, תשע״ה, תשפ״ד
(א)במערך הסיוע שמקיימת המדינה לתלמידים במוסדות מוכרים, במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה, בין היתר, להעדפתם של תלמידים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה, של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במכללות אקדמיות, המצויים באזורים אלה, של תלמידים שהם חיילים משוחררים, של תלמידים המשרתים בשירות מילואים בתקופת הלימודים או של תלמידים ששירתו בשירות מילואים תקופה ממושכת בשנה שלפני מועד תחילת שנת הלימודים, והכול בהתחשב בסוג השירות הסדיר או שירות המילואים; בסעיף קטן זה –
”חייל משוחרר“ – כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994;
”שירות מילואים“ – כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008.
(א1)תלמיד שהוא יוצא צבא החייב להתייצב לשירות סדיר ולא התייצב, בלא צידוק מספיק, או עריק משירות סדיר, והכל כפי שנקבע בפקודות הצבא, לא יהיה זכאי לקבל סיוע לפי סעיף קטן (א) כל עוד מתקיים בו האמור; לעניין זה –
”פקודות הצבא“ – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1959;
”יוצא צבא“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם בחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986.
(ב)בסעיף זה, ”תלמידים במוסדות מוכרים“ – לרבות תלמידים הלומדים לקראת קבלת תואר שהוכר כאמור בסעיף 28א.
(ג)המועצה להשכלה גבוהה תפרסם את אמות המידה המעודכנות ואת דרכי הפנייה למערך הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלה לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד תחילת ההרשמה למלגה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994 → חוק קליטת חיילים משוחררים
- בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 → חוק שירות המילואים
- בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1959 → חוק השיפוט הצבאי
- בחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986 → חוק שירות הביטחון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במערך הסיוע שמקיימת המדינה לתלמידים במוסדות מוכרים, במסגרת חוק התקציב, ייקבעו אמות מידה, בין היתר, להעדפתם של תלמידים שהם תושבי קבע באזורי עדיפות לאומית שקבעה הממשלה, של תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה או במכללות אקדמיות, המצויים באזורים אלה, של תלמידים שהם חיילים משוחררים, של תלמידים המשרתים בשירות מילואים בתקופת הלימודים או של תלמידים ששירתו בשירות מילואים תקופה ממושכת בשנה שלפני מועד תחילת שנת הלימודים, והכול בהתחשב בסוג השירות הסדיר או שירות המילואים; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות מילואים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}.
{{ח:תת|(א1)}} תלמיד שהוא יוצא צבא החייב להתייצב לשירות סדיר ולא התייצב, בלא צידוק מספיק, או עריק משירות סדיר, והכל כפי שנקבע בפקודות הצבא, לא יהיה זכאי לקבל סיוע לפי סעיף קטן (א) כל עוד מתקיים בו האמור; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1959}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יוצא צבא“ ו”שירות סדיר“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון|בחוק שירות הביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”תלמידים במוסדות מוכרים“ – לרבות תלמידים הלומדים לקראת קבלת תואר שהוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה להשכלה גבוהה תפרסם את אמות המידה המעודכנות ואת דרכי הפנייה למערך הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) באתר האינטרנט שלה לא יאוחר מ־30 ימים לפני מועד תחילת ההרשמה למלגה.25גרשיון לפעולה של מוסד המבטיח תואר אקדמי פלוניתיקונים: תשנ״ח
לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד המעניק או המבטיח להעניק תואר אקדמי פלוני (להלן – תואר) או המקיים לימודים המקנים בסיומם תואר או נקודות זכות לקראת תואר, ולא יפרסם דבר פתיחתו או קיומו של מוסד כאמור, אם המוסד לא הוכר לפי סעיף 9 או שלא ניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א, אלא אם כן ניתן למוסד רשיון מאת המועצה (להלן – רשיון).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד המעניק או המבטיח להעניק תואר אקדמי פלוני (להלן – תואר) או המקיים לימודים המקנים בסיומם תואר או נקודות זכות לקראת תואר, ולא יפרסם דבר פתיחתו או קיומו של מוסד כאמור, אם המוסד לא הוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או שלא ניתנה לו תעודת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, אלא אם כן ניתן למוסד רשיון מאת המועצה (להלן – רשיון).25דכללים ותנאים לרשיוןתיקונים: תשנ״ח
(א)המועצה תיתן רשיון כאמור בסעיף 25ג למוסד (להלן – מוסד בישראל) שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת (להלן – מוסד־האם).
(ב)שלוחה או סניף של מוסד־אם הוא מוסד שנתקיימו בו, להנחת דעתה של המועצה, כל אלה:
(1)המוסד בישראל נסמך על מוסדותיו האקדמיים של מוסד־האם ואינו מקיים ועדת מינויים משלו או מוסדות אקדמיים הקובעים מדיניות ותכנית לימודים;
(2)מוסד־האם מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל (להלן – ארץ־האם), ומוסמך על פי הדין האמור להעניק תארים אקדמיים ובכללם את התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל;
(3)המועצה הכירה בהליך מסוים של הסמכה להעניק תארים אקדמיים, המתקיים בארץ־האם ובגוף המסמיך את מוסד־האם;
(4)הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל מוכרים על ידי מוסד־האם, בהתאם לדין החל בארץ־האם, ומצויים תחת פיקוחו של מוסד־האם;
(5)כל הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל זהים, או שונים רק במקצת, מן הלימודים המתקיימים באותו תחום במוסד־האם בארץ־האם;
(6)המוסד בישראל מקיים את לימודיו על ידי מרצים שהם –
(א)כולם בעלי מינוי אקדמי כמוסד־האם;
(ב)לפחות 20% מהם, משרתם העיקרית היא במוסד האמור, או שהם מרצים בו באופן קבוע כמשך תקופה שלא תפחת מארבע שנים;
(7)תכנית הלימודים במוסד בישראל, בהיקף של 30% לפחות, מתקיימת על ידי מרצים שמשרתם העיקרית במוסד־האם;
(8)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה, או שווה־ערך, לתואר אקדמי ראשון מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר ראשון), לא יפחתו היקף הלימודים לתואר ומשך הלימודים, או יפחתו רק במקצת, מהיקף הלימודים ומשך הלימודים לתואר האקדמי הראשון המוכר האמור הנהוגים בישראל, ובלבד שלא יפחתו משישה סימסטרים אקדמיים מלאים הנהוגים בישראל;
(ב)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה או שווה־ערך לתואר אקדמי שני מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר שני), לא יפחת היקף הלימודים לתואר, או יפחת רק במקצת, מהיקף הלימודים לתואר האקדמי השני המוכר הנהוג בישראל;
(ג)לענין פסקה זו, ”היקף הלימודים“ ו”משך הלימודים“ – בין אם הלימודים האקדמיים נערכים כולם במוסד בישראל או במוסד בישראל ובמוסד־האם במצטבר;
(ד)על אף האמור בפסקה זו לענין היקף הלימודים ומשך הלימודים, רשאית המועצה, במליאתה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים והוראות לגבי הכרה בלימודים על־תיכוניים קודמים;
(9)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר ראשון, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות־ערך, ואולם רשאי המוסד בישראל, בהתאם לכללי המועצה הקבועים לגבי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לפטור תלמידים מדרישה זו;
(ב)אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר שני, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תואר אקדמי ראשון;
(10)התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל מוכר על פי הדין החל בארץ־האם וזהה, לכל דבר וענין, לתואר המוענק על ידי מוסד־האם לבוגריו באותה תכנית לימודים בארץ־האם;
(11)המוסד בישראל אינו מקיים תכנית לימודים לתואר שלישי ואינו מעניק או מבטיח כי יוענק תואר שלישי, אלא אם כן הוכר לענין זה כמוסד להשכלה גבוהה לפי סעיף 9;
(12)מוסד־האם מתחייב לראות בבוגרי המוסד בישראל כשירים ללימודים מתקדמים על פי אותם תנאים החלים על בוגרי מוסד־האם, ולקבל את תלמידי המוסד בישראל, אם זה פסק מלפעול, להמשך לימודי התואר שלקראתו למדו בישראל;
(13)המוסד בישראל מקיים את הלימודים במקום הולם בעל תנאים מתאימים, לרבות אמצעים הנדרשים להבטחת רמת לימודים נאותה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה תיתן רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג}} למוסד (להלן – מוסד בישראל) שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת (להלן – מוסד־האם).
{{ח:תת|(ב)}} שלוחה או סניף של מוסד־אם הוא מוסד שנתקיימו בו, להנחת דעתה של המועצה, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המוסד בישראל נסמך על מוסדותיו האקדמיים של מוסד־האם ואינו מקיים ועדת מינויים משלו או מוסדות אקדמיים הקובעים מדיניות ותכנית לימודים;
{{ח:תתת|(2)}} מוסד־האם מוכר כמוסד להשכלה גבוהה על פי הדין החל בארץ שבה הוא פועל (להלן – ארץ־האם), ומוסמך על פי הדין האמור להעניק תארים אקדמיים ובכללם את התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} המועצה הכירה בהליך מסוים של הסמכה להעניק תארים אקדמיים, המתקיים בארץ־האם ובגוף המסמיך את מוסד־האם;
{{ח:תתת|(4)}} הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל מוכרים על ידי מוסד־האם, בהתאם לדין החל בארץ־האם, ומצויים תחת פיקוחו של מוסד־האם;
{{ח:תתת|(5)}} כל הלימודים המתקיימים על ידי המוסד בישראל זהים, או שונים רק במקצת, מן הלימודים המתקיימים באותו תחום במוסד־האם בארץ־האם;
{{ח:תתת|(6)}} המוסד בישראל מקיים את לימודיו על ידי מרצים שהם –
{{ח:תתתת|(א)}} כולם בעלי מינוי אקדמי כמוסד־האם;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפחות 20% מהם, משרתם העיקרית היא במוסד האמור, או שהם מרצים בו באופן קבוע כמשך תקופה שלא תפחת מארבע שנים;
{{ח:תתת|(7)}} תכנית הלימודים במוסד בישראל, בהיקף של 30% לפחות, מתקיימת על ידי מרצים שמשרתם העיקרית במוסד־האם;
{{ח:תתת|(8)|(א)}} אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה, או שווה־ערך, לתואר אקדמי ראשון מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר ראשון), לא יפחתו היקף הלימודים לתואר ומשך הלימודים, או יפחתו רק במקצת, מהיקף הלימודים ומשך הלימודים לתואר האקדמי הראשון המוכר האמור הנהוגים בישראל, ובלבד שלא יפחתו משישה סימסטרים אקדמיים מלאים הנהוגים בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל זהה או שווה־ערך לתואר אקדמי שני מוכר הנהוג בישראל במוסדות מוכרים להשכלה גבוהה (להלן – תואר שני), לא יפחת היקף הלימודים לתואר, או יפחת רק במקצת, מהיקף הלימודים לתואר האקדמי השני המוכר הנהוג בישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} לענין פסקה זו, ”היקף הלימודים“ ו”משך הלימודים“ – בין אם הלימודים האקדמיים נערכים כולם במוסד בישראל או במוסד בישראל ובמוסד־האם במצטבר;
{{ח:תתתת|(ד)}} על אף האמור בפסקה זו לענין היקף הלימודים ומשך הלימודים, רשאית המועצה, במליאתה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, לקבוע כללים והוראות לגבי הכרה בלימודים על־תיכוניים קודמים;
{{ח:תתת|(9)|(א)}} אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר ראשון, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות־ערך, ואולם רשאי המוסד בישראל, בהתאם לכללי המועצה הקבועים לגבי מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לפטור תלמידים מדרישה זו;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל הוא תואר שני, לא יקבל המוסד בישראל תלמידים ללימודים אלא על יסוד תואר אקדמי ראשון;
{{ח:תתת|(10)}} התואר המובטח או המוענק לתלמידי המוסד בישראל מוכר על פי הדין החל בארץ־האם וזהה, לכל דבר וענין, לתואר המוענק על ידי מוסד־האם לבוגריו באותה תכנית לימודים בארץ־האם;
{{ח:תתת|(11)}} המוסד בישראל אינו מקיים תכנית לימודים לתואר שלישי ואינו מעניק או מבטיח כי יוענק תואר שלישי, אלא אם כן הוכר לענין זה כמוסד להשכלה גבוהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(12)}} מוסד־האם מתחייב לראות בבוגרי המוסד בישראל כשירים ללימודים מתקדמים על פי אותם תנאים החלים על בוגרי מוסד־האם, ולקבל את תלמידי המוסד בישראל, אם זה פסק מלפעול, להמשך לימודי התואר שלקראתו למדו בישראל;
{{ח:תתת|(13)}} המוסד בישראל מקיים את הלימודים במקום הולם בעל תנאים מתאימים, לרבות אמצעים הנדרשים להבטחת רמת לימודים נאותה.25השיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוההתיקונים: תשנ״ח
(א)מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם לא יפעל בשיתוף עם מוסד מוכר להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה, אלא אם כן אישרה זאת המועצה, ובתנאים שאישרה.
(ב)המועצה רשאית לאשר, בתנאים שתקבע, למוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם, להשתמש במבנים או באמצעי הוראה אחרים של מוסד מוכר להשכלה גבוהה או של מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם לא יפעל בשיתוף עם מוסד מוכר להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה, אלא אם כן אישרה זאת המועצה, ובתנאים שאישרה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר, בתנאים שתקבע, למוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם, להשתמש במבנים או באמצעי הוראה אחרים של מוסד מוכר להשכלה גבוהה או של מוסד שקיבל היתר לפי חוק זה.25והשתתפות בתקציבתיקונים: תשנ״ח
המדינה לא תשתתף בתקציבו של מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם אלא מנימוקים מיוחדים, באישור הממשלה, על פי הצעת המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המדינה לא תשתתף בתקציבו של מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד־אם אלא מנימוקים מיוחדים, באישור הממשלה, על פי הצעת המועצה.25זמידע וביקורתתיקונים: תשנ״ח
המוסד בישראל יציג בפני המועצה, בכל עת לפי דרישתה, פרטים בדבר מבנהו ופעילותו, וכל מידע אחר שתדרוש ממנו המועצה; המועצה, או מי מטעמה, רשאים לבקר במוסד בישראל לשם בדיקת התקיימותם של התנאים לרשיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסד בישראל יציג בפני המועצה, בכל עת לפי דרישתה, פרטים בדבר מבנהו ופעילותו, וכל מידע אחר שתדרוש ממנו המועצה; המועצה, או מי מטעמה, רשאים לבקר במוסד בישראל לשם בדיקת התקיימותם של התנאים לרשיון.25חקביעת תנאיםתיקונים: תשנ״ח
(א)המועצה רשאית להתנות מתן רשיון כאמור בסעיף 25ג בתנאים, לשם קיום הוראות סעיף 25ד, בין שהמוסד בישראל חייב למלאם קודם למתן הרשיון ובין לאחר שניתן לו.
(ב)אין בהוראות סעיף 25ד כדי למנוע ממוסד בישראל לקיים הוראה ובחינות בשפה העברית או בשפה הערבית, אלא אם כן סברה המועצה כי קיום הוראה ובחינות כאמור עלול לפגוע באפשרות של מוסד־האם לקיים פיקוח על המוסד בישראל לשם קיום הוראות הסעיף האמור.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להתנות מתן רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג}} בתנאים, לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ד|סעיף 25ד}}, בין שהמוסד בישראל חייב למלאם קודם למתן הרשיון ובין לאחר שניתן לו.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ד|סעיף 25ד}} כדי למנוע ממוסד בישראל לקיים הוראה ובחינות בשפה העברית או בשפה הערבית, אלא אם כן סברה המועצה כי קיום הוראה ובחינות כאמור עלול לפגוע באפשרות של מוסד־האם לקיים פיקוח על המוסד בישראל לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ד|הסעיף האמור}}.25טרשיון זמניתיקונים: תשנ״ח
המועצה רשאית ליתן רשיון זמני למוסד בישראל, לתקופה שתקבע ושלא תעלה על ארבע שנים, אף אם אינו מקיים תנאי מן התנאים המפורטים בסעיף 25ד, ורשאית היא להתנותו בתנאים כאמור בסעיף 25ח.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית ליתן רשיון זמני למוסד בישראל, לתקופה שתקבע ושלא תעלה על ארבע שנים, אף אם אינו מקיים תנאי מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 25ד|בסעיף 25ד}}, ורשאית היא להתנותו בתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ח|בסעיף 25ח}}.25יחובת גילוי בפרסוםתיקונים: תשנ״ח
מוסד בעל רשיון יציין, בכל פרסומיו לציבור, כי התואר שיוענק ללומדים בתום לימודיהם, הנו תואר אקדמי של מוסד־האם בחוץ־לארץ ואינו תואר אקדמי ישראלי ויציין את זהות ארץ־האם; אופן הציון כי למוסד רשיון מאת המועצה ייקבע בכללים על ידי המועצה, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון), התשנ״ט–1999.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד בעל רשיון יציין, בכל פרסומיו לציבור, כי התואר שיוענק ללומדים בתום לימודיהם, הנו תואר אקדמי של מוסד־האם בחוץ־לארץ ואינו תואר אקדמי ישראלי ויציין את זהות ארץ־האם; אופן הציון כי למוסד רשיון מאת המועצה ייקבע בכללים על ידי המועצה, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון)|כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון), התשנ״ט–1999}}.}}25יאביטול או התלייה של רשיוןתיקונים: תשנ״ח
לא קוים או פסק מלהתקיים תנאי מתנאי סעיף 25ד או תנאי מן התנאים למתן הרשיון לפי סעיפים 25ח או 25ט, או שהפר המוסד את הוראות סעיפים 25ה, 25ז או 25י, רשאית המועצה לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שתקבע; המועצה לא תחליט על ביטול הרשיון או על התלייתו אלא לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו וקבעה תקופה סבירה לתקן את הטעון תיקון לשם הבטחת קיום התנאים או ההוראות כאמור.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא קוים או פסק מלהתקיים תנאי מתנאי {{ח:פנימי|סעיף 25ד|סעיף 25ד}} או תנאי מן התנאים למתן הרשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ח|סעיפים 25ח}} {{ח:פנימי|סעיף 25ט|או 25ט}}, או שהפר המוסד את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ה|סעיפים 25ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 25ז|25ז}} {{ח:פנימי|סעיף 25י|או 25י}}, רשאית המועצה לבטל את הרשיון או להתלותו לתקופה שתקבע; המועצה לא תחליט על ביטול הרשיון או על התלייתו אלא לאחר שנתנה למוסד הזדמנות להשמיע דברו וקבעה תקופה סבירה לתקן את הטעון תיקון לשם הבטחת קיום התנאים או ההוראות כאמור.25יבמתן החלטהתיקונים: תשנ״ח
המועצה תודיע למבקש רשיון על החלטתה בבקשתו, תוך שנה מיום הגשת הבקשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה תודיע למבקש רשיון על החלטתה בבקשתו, תוך שנה מיום הגשת הבקשה.25יגבקשה חוזרת למתן רשיוןתיקונים: תשנ״ח
מוסד בישראל שסורבה בקשתו לרשיון או שבוטל הרשיון שניתן לו, רשאי כעבור שנה לחזור ולהביא לפני המועצה בקשה למתן רשיון, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לסירוב או לביטול אינן קיימות עוד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מוסד בישראל שסורבה בקשתו לרשיון או שבוטל הרשיון שניתן לו, רשאי כעבור שנה לחזור ולהביא לפני המועצה בקשה למתן רשיון, על יסוד ראיות שיביא כי העילות ששימשו לסירוב או לביטול אינן קיימות עוד.25ידהודעה על מתן רשיון, התלייתו או ביטולותיקונים: תשנ״ח
הודעה על מתן רשיון, התלייתו או ביטולו תפורסם ברשומות, ויצוין בה מועד מתן הרשיון, התלייתו או ביטולו, לפי הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה על מתן רשיון, התלייתו או ביטולו תפורסם ברשומות, ויצוין בה מועד מתן הרשיון, התלייתו או ביטולו, לפי הענין.25טוכללים לביצועתיקונים: תשנ״ח
המועצה רשאית לקבוע, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, כללים לביצוע סמכויותיה לפי סעיפים 25ד עד 25יג.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, כללים לביצוע סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ד|סעיפים 25ד עד 25יג}}.25טזדין תואר של מוסד בעל רשיוןתיקונים: תשנ״ח, תשס״ה
תואר המוענק לבוגרי מוסד בעל רשיון כאמור בסעיף 25ג דינו, לכל דבר וענין למעט לענין קבלה לעבודה, לענין דירוג העובד ודרגתו ולענין שכר ותנאי עבודה, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד־האם בארץ־האם, ואין בהענקת הרשיון למוסד בישראל משום הכרה של המועצה במוסד בישראל כמוסד מוכר להשכלה גבוהה או משום הסמכתו של המוסד בישראל להעניק תארים מוכרים כמשמעותם בחוק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תואר המוענק לבוגרי מוסד בעל רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25ג|בסעיף 25ג}} דינו, לכל דבר וענין למעט לענין קבלה לעבודה, לענין דירוג העובד ודרגתו ולענין שכר ותנאי עבודה, כדין התואר הזהה המוענק על ידי מוסד־האם בארץ־האם, ואין בהענקת הרשיון למוסד בישראל משום הכרה של המועצה במוסד בישראל כמוסד מוכר להשכלה גבוהה או משום הסמכתו של המוסד בישראל להעניק תארים מוכרים כמשמעותם בחוק זה.26עבירותתיקונים: תשל״ב, תשנ״ח
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
(1)מוסר ידיעות למועצה או בשבילה בענין הנתון לסמכותה, והוא יודע שהן כוזבות;
(2)מעניק תואר מוכר או מסייע להענקתו ואין הוא מוסמך לכך לפי חוק זה;
(3)מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור;
(4)המפר הוראה מהוראות סעיף 21א או תקנה לפיו;
(5)המפר הוראה מההוראות האמורות בסעיף 21ח;
(6)המפר הוראה מהוראות סעיף 25ג;
(7)המפר הוראה מהוראות סעיף 25י.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:
{{ח:תת|(1)}} מוסר ידיעות למועצה או בשבילה בענין הנתון לסמכותה, והוא יודע שהן כוזבות;
{{ח:תת|(2)}} מעניק תואר מוכר או מסייע להענקתו ואין הוא מוסמך לכך לפי חוק זה;
{{ח:תת|(3)}} מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור;
{{ח:תת|(4)}} המפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}} או תקנה לפיו;
{{ח:תת|(5)}} המפר הוראה מההוראות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 21ח|בסעיף 21ח}};
{{ח:תת|(6)}} המפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25ג|סעיף 25ג}};
{{ח:תת|(7)}} המפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25י|סעיף 25י}}.26אסמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגןתיקונים: תשנ״ח, תשס״ו־2
מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 26, יראו עבירה לפי פסקאות (2) ו־(4) עד (7) לסעיף האמור גם כעבירה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי החוק האמור יהיו נתונות, לענין עבירות אלה, כל הסמכויות שיש לו לפי פרקים ה׳ ו־ו׳ לאותו חוק.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הצרכן
- החוק האמור → חוק הגנת הצרכן
- פרקים ה׳ → חוק הגנת הצרכן #פרק ה
- ו־ו׳ לאותו חוק → חוק הגנת הצרכן #פרק ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבלי לגרוע מן האמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, יראו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|פסקאות (2) ו־(4) עד (7) לסעיף האמור}} גם כעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|החוק האמור}} יהיו נתונות, לענין עבירות אלה, כל הסמכויות שיש לו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה|פרקים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ו|ו־ו׳ לאותו חוק}}.27דין המדינהתיקונים: תשל״ט, תשנ״ה
(א)הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה, אולם סעיפים 14, 15, 17 ו־17א לא יחולו על מוסד להכשרת עובדי חינוך שהיא מקיימת.
(ב)שר החינוך והתרבות רשאי, על פי הצעת המועצה או מיזמתו ובהסכמת המועצה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להתקין תקנות בדבר חופש פעולה של מוסד כאמור בסעיף קטן (א), בענינים המנויים בסעיף 15, כולם או מקצתם.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע״ח–2018.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה, אולם {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|ו־17א}} לא יחולו על מוסד להכשרת עובדי חינוך שהיא מקיימת.
{{ח:תת|(ב)}} שר החינוך והתרבות רשאי, על פי הצעת המועצה או מיזמתו ובהסכמת המועצה, ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להתקין תקנות בדבר חופש פעולה של מוסד כאמור בסעיף קטן (א), בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, כולם או מקצתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך)|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (חופש פעולה של מוסד להכשרת עובדי חינוך), התשע״ח–2018}}.}}28אי־תחולהתיקונים: תשל״ב, תשנ״ח
פקודת החינוך לא תחול על מוסד שהוכר, על מוסד שניתן לו היתר ועל מוסד שניתן לו רשיון לפי חוק זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- פקודת החינוך → פקודת החינוך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת החינוך|פקודת החינוך}} לא תחול על מוסד שהוכר, על מוסד שניתן לו היתר ועל מוסד שניתן לו רשיון לפי חוק זה.28אתחולה של סמכויות, זכויות וחובות באזורתיקונים: תשנ״ה, תשע״ח
המועצה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה כלפי ישראלים באזור, והזכויות והחובות לפי חוק זה יחולו עליהם; לעניין זה, ”אזור“ ו”ישראלי“ – כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויותיה לפי חוק זה כלפי ישראלים באזור, והזכויות והחובות לפי חוק זה יחולו עליהם; לעניין זה, ”אזור“ ו”ישראלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.29ביצוע
שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה והוא יביא לפני הממשלה החלטות המועצה הטעונות אישור והצעותיה, ולפני הנשיא – כל ענין שיש להביא לפניו לפי חוק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה והוא יביא לפני הממשלה החלטות המועצה הטעונות אישור והצעותיה, ולפני הנשיא – כל ענין שיש להביא לפניו לפי חוק זה.30תקנותתיקונים: תשנ״ח
שר החינוך והתרבות רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצוע חוק זה, ובין השאר, בדבר מועדים לטיפול, תוך זמן סביר, בבקשות למתן רשיון למוסדות ובבקשות הכרה של מוסדות – משעת הגשתן עד ההחלטה בהן, במועצה ובממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החינוך והתרבות רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, להתקין תקנות לביצוע חוק זה, ובין השאר, בדבר מועדים לטיפול, תוך זמן סביר, בבקשות למתן רשיון למוסדות ובבקשות הכרה של מוסדות – משעת הגשתן עד ההחלטה בהן, במועצה ובממשלה.31אגרותתיקונים: תשע״ב
שר החינוך, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד הגשת בקשות כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בשים לב לסוגים שונים של מוסדות להשכלה גבוהה:
(1)בקשה להכרה לפי סעיף 9;
(2)בקשה לתעודת היתר לפי סעיף 21א;
(3)בקשה להסמכה לפי סעיף 23;
(4)בקשה לרישיון לפי סעיף 25ג;
(5)בקשה להכרה בתארים לפי סעיף 28א.
↺ פנימיות: 5📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המועצה להשכלה גבוהה (אגרות), התשע״ב–2012.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר החינוך, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד הגשת בקשות כמפורט להלן, ורשאי הוא לקבוע אגרות שונות בשים לב לסוגים שונים של מוסדות להשכלה גבוהה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה להכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תת|(2)}} בקשה לתעודת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}};
{{ח:תת|(3)}} בקשה להסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:תת|(4)}} בקשה לרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 25ג|סעיף 25ג}};
{{ח:תת|(5)}} בקשה להכרה בתארים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28א|סעיף 28א}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (אגרות)|תקנות המועצה להשכלה גבוהה (אגרות), התשע״ב–2012}}.}}