תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: מטרת החוק
1מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות תחילתם של חוקים ולבטל חוקים, וכן לקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, לבצע רפורמות מבניות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי, והכל במסגרת המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנת הכספים 2004.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות תחילתם של חוקים ולבטל חוקים, וכן לקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, לבצע רפורמות מבניות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי, והכל במסגרת המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנת הכספים 2004.פרק ב׳: תכנון ובניה
2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}3
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}4
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}פרק ג׳: הטלוויזיה הלימודית
5
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.}}6
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}.}}פרק ד׳: דואר
7תיקונים: תשס״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רשות הדואר|בחוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986}}.}}8
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.}}9
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}.}}10
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.}}11
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי|בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}.}}12ביטול חוק בנק הדואר
חוק בנק הדואר, התשי״א–1951 – בטל.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- חוק בנק הדואר, התשי״א–1951 → חוק בנק הדואר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|חוק בנק הדואר, התשי״א–1951}} – בטל.13
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}.}}14
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}15
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}16
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.}}17
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|בחוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}}.}}18
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המילוות (הוראות שונות), התשל״ח–1977.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המילוות (הוראות שונות)|בחוק המילוות (הוראות שונות), התשל״ח–1977}}.}}19
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}.}}20
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה)|בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי״ב–1952}}.}}21
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}.}}22
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}.}}22אתיקונים: תשס״ד־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}.}}23פרק ד׳: דואר – תחילה והוראות מעברתיקונים: תשס״ד־2, תשס״ו
(א)תחילתו של פרק זה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת, בצו (בסעיף זה – יום התחילה).
(א1)תחילתן של פסקאות (2) – לענין ההגדרות ”אמצעי שליטה“, ”בעל רישיון“, ”היתר“, ”השירותים הכספיים“, ”השרים“, ”רישיון“, ”רישיון כללי“, ”רישיון מיוחד“, ”שירותי דואר“, ”שירותי דואר בסיסיים“, ”שירותי דואר בתחום השמור“ ו”תיקון מס׳ 8“, (3), (17) – לענין ביטול סעיפים 49 ו־50, (66) ו־(74), שבסעיף 7 של פרק זה, ביום כ״ח באב התשס״ד (15 באוגוסט 2004).
(א2)צו לפי סעיף קטן (א) לא ייחתם לפני חתימת ההסכמים, ובלבד שאלו נחתמו עד יום י״ז בחשון התשס״ה (1 בנובמבר 2004); נחתם הצו בטרם נחתמו ההסכמים, יהיה הצו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לצורך כניסתו לתוקף; בסעיף קטן זה, ”ההסכמים“ – הסכם קיבוצי בין החברה לבין הסתדרות העובדים החדשה, לרבות בענין העברת עובדים כאמור בסעיף 111א לחוק הדואר, וההסכם שבין הממשלה לבין רשות הדואר בענין הסדרת תשלומי הגמלאות לעובדי הרשות הזכאים לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
(ב)ביום התחילה, הרשות כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, כנוסחו בפרק זה (בסעיף זה – חוק הדואר) – בטלה.
(ג)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החל ביום התחילה ועד שיינתן לחברה, כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – החברה), רישיון כללי לפי הוראות סעיף 5א(א) לחוק האמור, יחולו על החברה כל ההוראות שחלו לפי כל דין על הרשות כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה – הרשות) או על בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951, (בסעיף זה – חוק בנק הדואר) כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק הדואר), לפי הענין, בשינויים המחויבים מביטולם של הרשות ושל בנק הדואר והקמת החברה, והחברה תהיה מחויבת לפעול ולתת שירותים בהתאם להוראות האמורות כפי שניתנו ערב יום התחילה.
(ד)תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות הוראות וכללים שפורסמו במדריך הדואר כאמור בסעיף 120 לחוק הדואר כנוסחו כאמור ברישה, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין הרשות לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ה)תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות חוק בנק הדואר, כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות לענין הכנסות החברה בהגדרתן בסעיף 37א, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין בנק הדואר לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר או כל דין אחר, לפי הענין.
(ו)שירותי עזר כמשמעותם בחוק בנק הדואר, שניתנו על ידי בנק הדואר כדין ערב יום התחילה, רשאית החברה להמשיך לספקם, אלא אם כן קבעו השרים אחרת, באישור הועדה.
(ז)היתר שהעניק השר לפי הוראות סעיף 50 לחוק הדואר כנוסחו ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו וימשיך לחול, בשינויים המחויבים, כל עוד לא שונה או בוטל לפי הוראות חוק הדואר.
(ח)תקנות לפי סעיף 115ג לחוק הדואר כנוסחו בתיקון מס׳ 8 יותקנו בתוך 12 חודשים מיום העברת הפעילות והנכסים לחברה.
↗ חיצוניות: 20↺ פנימיות: 6📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
לפי צו המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (מועד תחילתו של פרק ד׳ לחוק), התשס״ו–2006 (ק״ת תשס״ו, 526), תחילתו של פרק ד׳, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום א׳ באדר התשס״ו (1 במרס 2006).
הצג הפניות חיצוניות
- ההגדרות ”אמצעי שליטה“, ”בעל רישיון“, ”היתר“, ”השירותים הכספיים“, ”השרים“, ”רישיון“, ”רישיון כללי“, ”רישיון מיוחד“, ”שירותי דואר“, ”שירותי דואר בסיסיים“, ”שירותי דואר בתחום השמור“ ו”תיקון מס׳ 8“ → חוק הדואר #סעיף 1
- סעיפים 49 → חוק הדואר #סעיף 49
- ו־50 → חוק הדואר #סעיף 50
- בסעיף 111א לחוק הדואר → חוק הדואר #סעיף 111א
- חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
- בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 → חוק הדואר
- בחוק הדואר → חוק הדואר
- סעיף 5א(א) לחוק האמור → חוק הדואר #סעיף 5א
- בחוק הדואר → חוק הדואר
- בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951 → חוק בנק הדואר
- חוק הדואר → חוק הדואר
- בסעיף 120 לחוק הדואר → חוק הדואר #סעיף 120
- חוק הדואר → חוק הדואר
- חוק בנק הדואר → חוק בנק הדואר
- בסעיף 37א → חוק הדואר #סעיף 37א
- חוק הדואר → חוק הדואר
- בחוק בנק הדואר → חוק בנק הדואר
- סעיף 50 לחוק הדואר → חוק הדואר #סעיף 50
- חוק הדואר → חוק הדואר
- סעיף 115ג לחוק הדואר → חוק הדואר #סעיף 115ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת, בצו (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (מועד תחילתו של פרק ד׳ לחוק), התשס״ו–2006 (ק״ת תשס״ו, 526), תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), ביום א׳ באדר התשס״ו (1 במרס 2006).}}
{{ח:תת|(א1)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 7|פסקאות (2)}} – לענין {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 1|ההגדרות ”אמצעי שליטה“, ”בעל רישיון“, ”היתר“, ”השירותים הכספיים“, ”השרים“, ”רישיון“, ”רישיון כללי“, ”רישיון מיוחד“, ”שירותי דואר“, ”שירותי דואר בסיסיים“, ”שירותי דואר בתחום השמור“ ו”תיקון מס׳ 8“}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|(3), (17)}} – לענין ביטול {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 50|ו־50}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|(66) ו־(74), שבסעיף 7}} של {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ביום כ״ח באב התשס״ד (15 באוגוסט 2004).
{{ח:תת|(א2)}} צו לפי סעיף קטן (א) לא ייחתם לפני חתימת ההסכמים, ובלבד שאלו נחתמו עד יום י״ז בחשון התשס״ה (1 בנובמבר 2004); נחתם הצו בטרם נחתמו ההסכמים, יהיה הצו טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת לצורך כניסתו לתוקף; בסעיף קטן זה, ”ההסכמים“ – הסכם קיבוצי בין החברה לבין הסתדרות העובדים החדשה, לרבות בענין העברת עובדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 111א|בסעיף 111א לחוק הדואר}}, וההסכם שבין הממשלה לבין רשות הדואר בענין הסדרת תשלומי הגמלאות לעובדי הרשות הזכאים לגמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ב)}} ביום התחילה, הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, כנוסחו {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} (בסעיף זה – חוק הדואר) – בטלה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה), החל ביום התחילה ועד שיינתן לחברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}} (בסעיף זה – החברה), רישיון כללי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 5א|סעיף 5א(א) לחוק האמור}}, יחולו על החברה כל ההוראות שחלו לפי כל דין על הרשות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר}} (בסעיף זה – הרשות) או על בנק הדואר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951}}, (בסעיף זה – חוק בנק הדואר) כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה – בנק הדואר), לפי הענין, בשינויים המחויבים מביטולם של הרשות ושל בנק הדואר והקמת החברה, והחברה תהיה מחויבת לפעול ולתת שירותים בהתאם להוראות האמורות כפי שניתנו ערב יום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}} כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות הוראות וכללים שפורסמו במדריך הדואר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 120|בסעיף 120 לחוק הדואר}} כנוסחו כאמור ברישה, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין הרשות לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}} או כל דין אחר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} תקנות וכללים שנקבעו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|חוק בנק הדואר}}, כנוסחו ערב יום התחילה, לרבות לענין הכנסות החברה בהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 37א|בסעיף 37א}}, וכן תקנות וכללים שנקבעו לענין בנק הדואר לפי כל דין אחר, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות ומהקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}} או כל דין אחר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} שירותי עזר כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|בחוק בנק הדואר}}, שניתנו על ידי בנק הדואר כדין ערב יום התחילה, רשאית החברה להמשיך לספקם, אלא אם כן קבעו השרים אחרת, באישור הועדה.
{{ח:תת|(ז)}} היתר שהעניק השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 50|סעיף 50 לחוק הדואר}} כנוסחו ערב יום התחילה, יעמוד בתוקפו וימשיך לחול, בשינויים המחויבים, כל עוד לא שונה או בוטל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר}}.
{{ח:תת|(ח)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 115ג|סעיף 115ג לחוק הדואר}} כנוסחו בתיקון מס׳ 8 יותקנו בתוך 12 חודשים מיום העברת הפעילות והנכסים לחברה.פרק ה׳: בריאות
24
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.}}25
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת בריאות העם, 1940.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.}}26חוק ביטוח בריאות ממלכתי – תחולה והוראות מעבר
סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 24(2) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) ואילך.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי → חוק ביטוח בריאות ממלכתי #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 14|סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(2) לחוק זה}}, יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) ואילך.פרק ו׳: ביטוח לאומי
27
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.}}28
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1 בפברואר 2004 עד יום 31 בדצמבר 2005.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה מיום 1 בפברואר 2004 עד יום 31 בדצמבר 2005.}}29
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.}}30חוק הביטוח הלאומי, חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה וחוק הבטחת הכנסה – תחולה וביטול הוראות
(א)סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(1) בחוק זה, יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום י״ב בתמוז התשס״ד (1 ביולי 2004) ואילך.
(ב)סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(2) בחוק זה, יחול על מי שהגיש תביעה לפי פרק ט׳ בחוק הביטוח הלאומי ביום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) (בסעיף זה – יום התחילה) ולאחריו.
(ג)סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(3) בחוק זה, יחול על בקשה לבדיקה מחדש שהוגשה ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ולאחריו.
(ד)סעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(4) בחוק זה, יחול על תביעה או בקשה לבדיקה מחדש, לפי הענין, שהוגשו ביום י׳ בניסן התשס״ד (1 באפריל 2004) ולאחריו.
(ה)סעיפים 345ב, 355(א) ו־371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (5) עד (7) של סעיף 27 בחוק זה, יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ולאחריו.
(ו)לוח ד׳ בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(8) בחוק זה, יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
(ז)סעיף 28 בחוק זה יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום התחילה ועד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
(ח)הוראות שנקבעו לפי סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, לענין תשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, בטלות מיום התחילה ואילך, ואולם ההוראות האמורות יוסיפו לחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, המשתלמים אחרי יום התחילה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה; לענין זה –
”דמי ביטוח“ ו”דמי ביטוח בריאות“ – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, לפי הענין;
”פנסיה מוקדמת“ – כהגדרתה בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 27(5) בחוק זה.
(ט)סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 29 בחוק זה, יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ולאחריו.
↗ חיצוניות: 14↺ פנימיות: 9
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 68
- סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 208
- פרק ט׳ בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #פרק ט
- סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 214
- סעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 222א
- סעיפים 345ב → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345ב
- 355(א) → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 355
- ו־371 בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 371
- לוח ד׳ בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #לוח ד
- סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 371
- בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי
- ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 → חוק ביטוח בריאות ממלכתי
- בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 345ב
- סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 68|סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(1) בחוק זה}}, יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום י״ב בתמוז התשס״ד (1 ביולי 2004) ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 208|סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(2) בחוק זה}}, יחול על מי שהגיש תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|פרק ט׳ בחוק הביטוח הלאומי}} ביום ט׳ בשבט התשס״ד (1 בפברואר 2004) (בסעיף זה – יום התחילה) ולאחריו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 214|סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(3) בחוק זה}}, יחול על בקשה לבדיקה מחדש שהוגשה ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) ולאחריו.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 222א|סעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(4) בחוק זה}}, יחול על תביעה או בקשה לבדיקה מחדש, לפי הענין, שהוגשו ביום י׳ בניסן התשס״ד (1 באפריל 2004) ולאחריו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345ב|סעיפים 345ב}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 355|355(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 371|ו־371 בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 27|בפסקאות (5) עד (7) של סעיף 27 בחוק זה}}, יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ולאחריו.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח ד|לוח ד׳ בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(8) בחוק זה}}, יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28 בחוק זה}} יחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום התחילה ועד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005).
{{ח:תת|(ח)}} הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 371|סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, לענין תשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, בטלות מיום התחילה ואילך, ואולם ההוראות האמורות יוסיפו לחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, המשתלמים אחרי יום התחילה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה; לענין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ ו”דמי ביטוח בריאות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פנסיה מוקדמת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 345ב|בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(5) בחוק זה}}.
{{ח:תת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29 בחוק זה}}, יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ולאחריו.31
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס׳ 15), התשס״א–2001.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300321.pdf|בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס׳ 15), התשס״א–2001}}.}}32חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס׳ 15) – תחילה
תחילתו של תיקון מס׳ 15, כנוסחו בסעיף 31 בחוק זה, ביום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300321.pdf|תיקון מס׳ 15}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31 בחוק זה}}, ביום י״ד בתשרי התשס״ב (1 באוקטובר 2001).33
(א)
(ב)ביטול סעיף 14 בחוק ההסדרים 2001, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 14 בחוק ההסדרים 2001 → חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ביטול {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)#סעיף 14|סעיף 14 בחוק ההסדרים 2001}}, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).34
(א)
(ב)ביטול סעיף 28 בחוק ההסדרים 2002, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 28 בחוק ההסדרים 2002 → חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) #סעיף 28
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ביטול {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 28|סעיף 28 בחוק ההסדרים 2002}}, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום י״ז בטבת התשס״ב (1 בינואר 2002).35
(א)
(ב)ביטול סעיף 63 בחוק תכנית ההבראה, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003).
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 63 בחוק תכנית ההבראה → חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) #סעיף 63
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} ביטול {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)#סעיף 63|סעיף 63 בחוק תכנית ההבראה}}, כאמור בסעיף קטן (א), יחול מיום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003).פרק ז׳: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)
סימן א׳: פרשנות
36מטרה
פרק זה מטרתו לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} מטרתו לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.37הגדרות
בפרק זה –
”גמלה“ – לפי חוק הבטחת הכנסה;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;
”משתתף“ – תושב אזור שילוב שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות פרק זה;
”עבודה“ ו”עובד“ – במסגרת יחסי עובד ומעביד;
”עובד ציבור“ – עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, וכן עובד שהוראות החוק האמור, כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 באותו חוק;
”תושב אזור שילוב“ – כל אחד מאלה:
(1)מי שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות פרק זה, בצו, לפי הוראות סעיף 59;
(2)מי שהתגורר באזור כאמור בפסקה (1), בעת שהוחלו על האזור הוראות פרק זה כאמור באותה פסקה, ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו, ובלבד שבתקנות לפי סעיף 57(ב) נקבע כי הוראות פרק זה יחולו עליו, כולן או חלקן;
”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה
- חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 → חוק הבטחת הכנסה
- בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 → חוק שירות המדינה (משמעת)
- החוק האמור → חוק שירות המדינה (משמעת)
- סעיף 75 באותו חוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 75
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משתתף“ – תושב אזור שילוב שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודה“ ו”עובד“ – במסגרת יחסי עובד ומעביד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – עובד המדינה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, וכן עובד שהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}}, כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 75|סעיף 75 באותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תושב אזור שילוב“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בצו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}};
{{ח:תתת|(2)}} מי שהתגורר באזור כאמור בפסקה (1), בעת שהוחלו על האזור הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} כאמור באותה פסקה, ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו, ובלבד שבתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}} נקבע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו עליו, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.סימן ב׳: מרכזי תעסוקה
38מרכזי תעסוקה
(א)יוקמו מרכזי תעסוקה שתפקידם לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה.
(ב)מרכז תעסוקה יוקם ויופעל בידי תאגיד שהמדינה התקשרה עמו לשם כך; לענין זה, ”תאגיד“ – למעט תאגיד שהוקם בחוק, ולמעט גוף מתוקצב או גוף נתמך, כהגדרתם בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ג)תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], בכל ענין הקשור בביצועו של פרק זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב #סעיף 21
- בסעיף 9(6) בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יוקמו מרכזי תעסוקה שתפקידם לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה.
{{ח:תת|(ב)}} מרכז תעסוקה יוקם ויופעל בידי תאגיד שהמדינה התקשרה עמו לשם כך; לענין זה, ”תאגיד“ – למעט תאגיד שהוקם בחוק, ולמעט גוף מתוקצב או גוף נתמך, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ג)}} תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, בכל ענין הקשור בביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.39תקציב מרכז תעסוקה
תקציב מרכז תעסוקה יכלול סעיפי תקציב המיועדים למימון הוצאות שכר של עובדי מרכז התעסוקה, הוצאות התפעול השוטפות של מרכז התעסוקה וההוצאות בעבור סיוע, שמרכז תעסוקה רשאי להעניק למשתתפים לשם קידום שילובם בעבודה, לרבות סיוע בהשגחה על ילדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקציב מרכז תעסוקה יכלול סעיפי תקציב המיועדים למימון הוצאות שכר של עובדי מרכז התעסוקה, הוצאות התפעול השוטפות של מרכז התעסוקה וההוצאות בעבור סיוע, שמרכז תעסוקה רשאי להעניק למשתתפים לשם קידום שילובם בעבודה, לרבות סיוע בהשגחה על ילדים.40מתכנני יעדים תעסוקתייםתיקונים: תשס״ז־2
(א)בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים; מתכנן יעדים תעסוקתי יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו.
(ב)מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה עובד התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה כאמור בסעיף 38(ב), בעל כישורים כפי שיקבע השר, ושהשר אישר את מינויו כמתכנן יעדים תעסוקתי.
(ג)אישור כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה; השר רשאי להאריך את תוקף האישור מעת לעת, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שנה, אם נוכח השר שמתכנן היעדים התעסוקתי מילא את תפקידיו לפי פרק זה להנחת דעתו, בהתאם לכללים שיקבע.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים; מתכנן יעדים תעסוקתי יבצע את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לשם השגת מטרתו.
{{ח:תת|(ב)}} מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה עובד התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(ב)}}, בעל כישורים כפי שיקבע השר, ושהשר אישר את מינויו כמתכנן יעדים תעסוקתי.
{{ח:תת|(ג)}} אישור כאמור בסעיף קטן (ב) יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה; השר רשאי להאריך את תוקף האישור מעת לעת, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שנה, אם נוכח השר שמתכנן היעדים התעסוקתי מילא את תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} להנחת דעתו, בהתאם לכללים שיקבע.41השמה בעבודה
מתכנן יעדים תעסוקתי יפנה את המשתתף לעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתכנן יעדים תעסוקתי יפנה את המשתתף לעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.42תכנית אישית
(א)משתתף שאינו עובד או העובד בעבודה שההכנסה ממנה נמוכה, שלא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 41, ישתתף בתכנית אישית התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, במסגרת מרכז התעסוקה.
(ב)התכנית האישית למשתתף תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף; תכנית כאמור יכול שתכלול הכשרה, לרבות שירות בקהילה לפי הוראות סעיף 44, השתלמות, הסבה מקצועית, שיקום תעסוקתי, השלמת השכלה, וכן פעילות לחיפוש עבודה או להקניית כישורי עבודה, והכל במטרה לשלב את המשתתף בעבודה שתמצה את כושר השתכרותו.
(ג)בסעיף זה, ”עבודה שההכנסה ממנה נמוכה“ – עבודה שההכנסה ממנה פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם גמלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משתתף שאינו עובד או העובד בעבודה שההכנסה ממנה נמוכה, שלא הופנה לעבודה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, ישתתף בתכנית אישית התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, במסגרת מרכז התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} התכנית האישית למשתתף תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף; תכנית כאמור יכול שתכלול הכשרה, לרבות שירות בקהילה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}}, השתלמות, הסבה מקצועית, שיקום תעסוקתי, השלמת השכלה, וכן פעילות לחיפוש עבודה או להקניית כישורי עבודה, והכל במטרה לשלב את המשתתף בעבודה שתמצה את כושר השתכרותו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עבודה שההכנסה ממנה נמוכה“ – עבודה שההכנסה ממנה פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם גמלה.43תכנית אישית – היקף שעות
(א)תכנית אישית כאמור בסעיף 42 תהיה בהיקף של שלושים שעות שבועיות לפחות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי), ולא יותר מארבעים שעות שבועיות; לענין זה יובאו בחשבון, לגבי משתתף שהוא עובד – שעות עבודתו.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בוחן מקרים מיוחדים להקטין את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים עד לחמש עשרה שעות שבועיות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי המופחת), בהתקיים כל אלה:
(1)מתכנן היעדים התעסוקתי שהכין את התכנית האישית בעבור אותו משתתף או שאמור להכינה, קבע כי המשתתף עשה את מרב המאמצים לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו, ולבצע את התכנית האישית שהוכנה לו, ככל שהוכנה;
(2)בוחן המקרים המיוחדים נוכח כי בפני המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית האישית אשר יהיו;
(3)השר או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך אישר את הקטנת היקף השעות המזערי בעבור אותו משתתף.
(ג)בוחן מקרים מיוחדים לא יבחן לפי הוראות סעיף קטן (ב) את הקטנת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה על ידו או שהוא אמור להכינה.
(ד)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות, להפחית את היקף השעות המזערי ואת היקף השעות המזערי המופחת, דרך כלל או לסוגי משתתפים שיקבע, ורשאי הוא, בתקנות לפי סעיף קטן זה, לקבוע תנאים להפחתת היקף השעות כאמור; מנהל מרכז תעסוקה וכן ועדת ערר רשאים להמליץ בפני השר על הפחתת היקפי השעות כאמור בסעיף קטן זה לגבי סוגי משתתפים, בהסתמך על הניסיון המצטבר מיישום הוראות פרק זה במרכז התעסוקה.
(ה)בסעיף זה, ”בוחן מקרים מיוחדים“ – מתכנן יעדים תעסוקתי שמנהל מרכז התעסוקה הסמיכו לבחון את הצורך בהפחתת היקף השעות המזערי במקרים מיוחדים, לפי הוראות סעיף קטן (ב).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תכנית אישית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} תהיה בהיקף של שלושים שעות שבועיות לפחות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי), ולא יותר מארבעים שעות שבועיות; לענין זה יובאו בחשבון, לגבי משתתף שהוא עובד – שעות עבודתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בוחן מקרים מיוחדים להקטין את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים עד לחמש עשרה שעות שבועיות (בסעיף זה – היקף השעות המזערי המופחת), בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתכנן היעדים התעסוקתי שהכין את התכנית האישית בעבור אותו משתתף או שאמור להכינה, קבע כי המשתתף עשה את מרב המאמצים לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו, ולבצע את התכנית האישית שהוכנה לו, ככל שהוכנה;
{{ח:תתת|(2)}} בוחן המקרים המיוחדים נוכח כי בפני המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית האישית אשר יהיו;
{{ח:תתת|(3)}} השר או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך אישר את הקטנת היקף השעות המזערי בעבור אותו משתתף.
{{ח:תת|(ג)}} בוחן מקרים מיוחדים לא יבחן לפי הוראות סעיף קטן (ב) את הקטנת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה על ידו או שהוא אמור להכינה.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות, להפחית את היקף השעות המזערי ואת היקף השעות המזערי המופחת, דרך כלל או לסוגי משתתפים שיקבע, ורשאי הוא, בתקנות לפי סעיף קטן זה, לקבוע תנאים להפחתת היקף השעות כאמור; מנהל מרכז תעסוקה וכן ועדת ערר רשאים להמליץ בפני השר על הפחתת היקפי השעות כאמור בסעיף קטן זה לגבי סוגי משתתפים, בהסתמך על הניסיון המצטבר מיישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} במרכז התעסוקה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”בוחן מקרים מיוחדים“ – מתכנן יעדים תעסוקתי שמנהל מרכז התעסוקה הסמיכו לבחון את הצורך בהפחתת היקף השעות המזערי במקרים מיוחדים, לפי הוראות סעיף קטן (ב).44שירות בקהילהתיקונים: תשס״ז־2
(א)שירות בקהילה יהיה שירות שאינו עבודה, שמטרתו הקניית הרגלי עבודה למשתתף, ומתקיימים לגביו כל אלה:
(1)תקופת השירות והיקף השירות שיבצע משתתף אינם עולים על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, ובלבד שהתקופה המרבית שתיקבע לפי פסקה זו לא תעלה על ארבעה חודשים;
(2)מקום ביצוע השירות הוא מסוג המקומות שהשר קבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ניתן לבצע בהם את השירות;
(3)השירות המבוצע במקום ביצוע השירות על ידי סך כל המשתתפים, אינו עולה על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, לגבי מקום ביצוע השירות;
(4)הוכח להנחת דעתו של השר כי המשתתף בשירות מסייע לעובדים במקום ביצוע השירות, ואינו בא במקומם.
(ב)השר יפרסם ברשומות, מדי שנה, את רשימת המקומות שבהם התבצע שירות בקהילה באותה שנה, ואת מספר המשתתפים בשירות בכל אחד מן המקומות באותה שנה.
(ג)מעביד שבעסקו מבוצע שירות בקהילה, או שמיועד להיות מבוצע בו שירות בקהילה, לא יפטר עובד כדי שמשתתף המבצע שירות בקהילה יבוא במקומו; פיטר מעביד עובד כאמור – יחולו הוראות סעיף 10 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, בשינויים המחויבים.
(ד)מרכז תעסוקה לא יפנה משתתף לשירות בקהילה במקום פלוני, אם נוכח השר כי באותו מקום בוצע שירות בקהילה ומשתתף שביצע את אותו שירות בא במקומו של עובד אותו מקום, והשר הודיע על כך למרכז התעסוקה; התעורר חשד אצל מתכנן יעדים תעסוקתי כי במקום שבו מבוצע שירות בקהילה בא משתתף שביצע את אותו שירות, במקומו של עובד אותו מקום – יודיע על כך לשר בלא דיחוי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 10 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988 → חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שירות בקהילה יהיה שירות שאינו עבודה, שמטרתו הקניית הרגלי עבודה למשתתף, ומתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת השירות והיקף השירות שיבצע משתתף אינם עולים על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, ובלבד שהתקופה המרבית שתיקבע לפי פסקה זו לא תעלה על ארבעה חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ביצוע השירות הוא מסוג המקומות שהשר קבע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ניתן לבצע בהם את השירות;
{{ח:תתת|(3)}} השירות המבוצע במקום ביצוע השירות על ידי סך כל המשתתפים, אינו עולה על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, לגבי מקום ביצוע השירות;
{{ח:תתת|(4)}} הוכח להנחת דעתו של השר כי המשתתף בשירות מסייע לעובדים במקום ביצוע השירות, ואינו בא במקומם.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפרסם ברשומות, מדי שנה, את רשימת המקומות שבהם התבצע שירות בקהילה באותה שנה, ואת מספר המשתתפים בשירות בכל אחד מן המקומות באותה שנה.
{{ח:תת|(ג)}} מעביד שבעסקו מבוצע שירות בקהילה, או שמיועד להיות מבוצע בו שירות בקהילה, לא יפטר עובד כדי שמשתתף המבצע שירות בקהילה יבוא במקומו; פיטר מעביד עובד כאמור – יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה#סעיף 10|סעיף 10 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מרכז תעסוקה לא יפנה משתתף לשירות בקהילה במקום פלוני, אם נוכח השר כי באותו מקום בוצע שירות בקהילה ומשתתף שביצע את אותו שירות בא במקומו של עובד אותו מקום, והשר הודיע על כך למרכז התעסוקה; התעורר חשד אצל מתכנן יעדים תעסוקתי כי במקום שבו מבוצע שירות בקהילה בא משתתף שביצע את אותו שירות, במקומו של עובד אותו מקום – יודיע על כך לשר בלא דיחוי.סימן ג׳: אישור השתתפות
45אישור השתתפות
(א)בתום כל חודש יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי, באישור השתתפות שיערוך לגבי כל משתתף –
(1)אם הופנה המשתתף לעבודה כאמור בסעיף 41, ואם הופנה כאמור – אם סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה;
(2)אם ביצע המשתתף את התכנית האישית שנקבעה לו לאותו חודש, במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – את מספר הימים שבהם נעדר המשתתף מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית; לענין פסקה זו לא תובא בחשבון היעדרות שניתן לגביה אישור מאת מתכנן יעדים תעסוקתי על פי כללים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב)מתכנן יעדים תעסוקתי ימסור למוסד את אישור ההשתתפות שערך לפי הוראות סעיף זה, וכן ימסור מתכנן היעדים התעסוקתי העתק מהאישור כאמור למשתתף, בצירוף נימוקיו לקביעות שבאותו אישור.
(ג)השר, בהסכמת שר הרווחה, יקבע הוראות בדבר אופן עריכת אישור השתתפות לפי סעיף זה, וכן הדרכים והמועדים למסירתו למוסד ולמשתתף, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, שייכללו באישור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בתום כל חודש יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי, באישור השתתפות שיערוך לגבי כל משתתף –
{{ח:תתת|(1)}} אם הופנה המשתתף לעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, ואם הופנה כאמור – אם סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה;
{{ח:תתת|(2)}} אם ביצע המשתתף את התכנית האישית שנקבעה לו לאותו חודש, במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – את מספר הימים שבהם נעדר המשתתף מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית; לענין פסקה זו לא תובא בחשבון היעדרות שניתן לגביה אישור מאת מתכנן יעדים תעסוקתי על פי כללים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} מתכנן יעדים תעסוקתי ימסור למוסד את אישור ההשתתפות שערך לפי הוראות סעיף זה, וכן ימסור מתכנן היעדים התעסוקתי העתק מהאישור כאמור למשתתף, בצירוף נימוקיו לקביעות שבאותו אישור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הרווחה, יקבע הוראות בדבר אופן עריכת אישור השתתפות לפי סעיף זה, וכן הדרכים והמועדים למסירתו למוסד ולמשתתף, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, שייכללו באישור.סימן ד׳: ערר וערעור
46ערר
(א)הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מתכנן יעדים תעסוקתי, ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי הוראות סעיף 45, רשאי לערור על ההחלטה בפני ועדת ערר, לפי הוראות סעיף זה.
(ב)ועדת ערר תמונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר, ותהיה בת שלושה חברים, שניים מהם לפחות עובדי ציבור, ואלה הם:
(1)עובד ציבור שהוא מומחה בתחום התעסוקה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)עובד סוציאלי, כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, שימונה בהתייעצות עם שר הרווחה;
(3)איש משק וכלכלה.
(ג)ערר כאמור בסעיף קטן (א) יוגש בתוך עשרה ימים מן המועד שבו נודע לעורר על החלטת מתכנן היעדים התעסוקתי; הסכים מתכנן יעדים תעסוקתי, בכתב, כי תוארך התקופה להגשת הערר בתקופה נוספת שעליה הסכים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה), בניסיון להגיע לידי הסכמה ליישוב המחלוקת נושא הערר, ולא הושגה הסכמה כאמור בתקופת ההארכה, רשאי העורר להגיש את הערר בתוך עשרה ימים מתום תקופת ההארכה.
(ד)בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט הוראות סעיפים 5, 7 ו־45 בחוק האמור, ואולם –
(1)על אף הוראות סעיף 29 בחוק האמור, ועדת ערר תמנה מומחה מטעמה רק אם נוכחה כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי כאמור, ורשמה את נימוקיה; הוראות פסקה זו לא יחולו לענין מינוי מומחה רפואי לבדיקת מצב בריאותו וכושרו הגופני של המשתתף;
(2)על אף הוראות סעיף 39 בחוק האמור, ועדת ערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לבעל דין הוצאות.
(ה)נדחו שלושה עררים שהגיש משתתף, תותנה כל הגשת ערר נוסף על ידי אותו משתתף, בתשלום אגרה בסכום שיקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על ארבעים וחמישה שקלים חדשים; שולמה אגרה לפי סעיף קטן זה ונתקבל הערר – יוחזר לעורר סכום האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
(ו)הסכום הנקוב בסעיף קטן (ה) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי העליה במדד הידוע באותו מועד ביחס למדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ז)תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, בעל זיקה אליו ועובדיו, לא יעניקו לחברי ועדת הערר, לעובדיה ולמי שנותן לה שירות, כל הטבה או תגמול, בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.
(2)דיוני ועדת הערר לא ייערכו במרכז התעסוקה או בחצרים של התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה או של בעל זיקה אליו.
(3)בסעיף קטן זה –
”בעל זיקה“ – מי שנשלט בידי התאגיד, בעל השליטה בתאגיד ותאגיד אחר שנשלט בידי בעל השליטה בתאגיד;
”שליטה“ – כמשמעותה בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 → חוק העובדים הסוציאליים
- חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992 → חוק בתי דין מינהליים
- סעיפים 5 → חוק בתי דין מינהליים #סעיף 5
- 7 → חוק בתי דין מינהליים #סעיף 7
- ו־45 בחוק האמור → חוק בתי דין מינהליים #סעיף 45
- סעיף 29 בחוק האמור → חוק בתי דין מינהליים #סעיף 29
- סעיף 39 בחוק האמור → חוק בתי דין מינהליים #סעיף 39
- בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 → חוק פסיקת ריבית והצמדה
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מתכנן יעדים תעסוקתי, ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, רשאי לערור על ההחלטה בפני ועדת ערר, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ערר תמונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר, ותהיה בת שלושה חברים, שניים מהם לפחות עובדי ציבור, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ציבור שהוא מומחה בתחום התעסוקה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} עובד סוציאלי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, שימונה בהתייעצות עם שר הרווחה;
{{ח:תתת|(3)}} איש משק וכלכלה.
{{ח:תת|(ג)}} ערר כאמור בסעיף קטן (א) יוגש בתוך עשרה ימים מן המועד שבו נודע לעורר על החלטת מתכנן היעדים התעסוקתי; הסכים מתכנן יעדים תעסוקתי, בכתב, כי תוארך התקופה להגשת הערר בתקופה נוספת שעליה הסכים כאמור (בסעיף קטן זה – תקופת ההארכה), בניסיון להגיע לידי הסכמה ליישוב המחלוקת נושא הערר, ולא הושגה הסכמה כאמור בתקופת ההארכה, רשאי העורר להגיש את הערר בתוך עשרה ימים מתום תקופת ההארכה.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על ועדת ערר הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, למעט הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 45|ו־45 בחוק האמור}}, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 29|סעיף 29 בחוק האמור}}, ועדת ערר תמנה מומחה מטעמה רק אם נוכחה כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי כאמור, ורשמה את נימוקיה; הוראות פסקה זו לא יחולו לענין מינוי מומחה רפואי לבדיקת מצב בריאותו וכושרו הגופני של המשתתף;
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים#סעיף 39|סעיף 39 בחוק האמור}}, ועדת ערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לבעל דין הוצאות.
{{ח:תת|(ה)}} נדחו שלושה עררים שהגיש משתתף, תותנה כל הגשת ערר נוסף על ידי אותו משתתף, בתשלום אגרה בסכום שיקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על ארבעים וחמישה שקלים חדשים; שולמה אגרה לפי סעיף קטן זה ונתקבל הערר – יוחזר לעורר סכום האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ו)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ה) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי העליה במדד הידוע באותו מועד ביחס למדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה, בעל זיקה אליו ועובדיו, לא יעניקו לחברי ועדת הערר, לעובדיה ולמי שנותן לה שירות, כל הטבה או תגמול, בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.
{{ח:תתת|(2)}} דיוני ועדת הערר לא ייערכו במרכז התעסוקה או בחצרים של התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה או של בעל זיקה אליו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – מי שנשלט בידי התאגיד, בעל השליטה בתאגיד ותאגיד אחר שנשלט בידי בעל השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.47ערעור
(א)החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור בפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
(ב)בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה.
(ג)ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שישים ימים מיום שנודע למערער על החלטת ועדת הערר.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 → חוק בית הדין לעבודה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור בפני בית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה.
{{ח:תת|(ג)}} ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שישים ימים מיום שנודע למערער על החלטת ועדת הערר.סימן ה׳: הוראות שונות
48אי־תחולהתיקונים: תשס״ז, תשס״ז־2
(א)הוראות פרק זה, למעט הוראות סימן ז׳ שבו, לא יחולו על תושב אזור שילוב שבעת שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בהגדרה ”משתתף“ או ביום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) עבד במסגרת שיקומית כהגדרתה בחוק הבטחת הכנסה או היה מצוי בהכשרה במסגרת שיקומית כאמור – כל עוד הוא עובד כאמור או מצוי בהכשרה כאמור.
(ב)השר רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה, למעט הוראות סימן ז׳ שבו, לא יחולו על תושבי אזור שילוב שמלאו להם 45 שנים, כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
(2)קבע השר צו לפי הוראות פסקה (1), לא יחול הצו, בתקופה הקובעת, על תושב אזור שילוב שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
(א)הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה ולא מתקיים בו האמור בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) ו־(8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה;
(ב)טרם מלאו לו 50 שנים;
(ג)במשך ששת החודשים שקדמו לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה, כאמור בפסקת משנה (א), כולם או חלקם, לא התקיים לגביו האמור בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה; התנאי לפי פסקת משנה זו נדרש רק לגבי מי שהיה תושב אזור שילוב בחודש שקדם לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה כאמור בפסקת משנה (א).
(3)הוציא השר צו לפי פסקה (1) רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל את הצו או לקבוע כי הצו האמור לא יחול עוד על תושבי אזור שילוב כאמור בפסקה (1), כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
(4)בסעיף קטן זה, ”התקופה הקובעת“ – תקופה של חודשיים שתחילתה באחד ממועדים אלה, לפי העניין –
(א)לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־1 בחודש מסוים עד ה־7 באותו חודש – ב־1 בחודש שבו נקבעה התכנית כאמור;
(ב)לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־8 בחודש מסוים עד סיומו של אותו חודש – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו נקבעה התכנית כאמור.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה
- בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) ו־(8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ שבו}}, לא יחולו על תושב אזור שילוב שבעת שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בהגדרה ”משתתף“ או ביום י׳ בטבת התשס״ז (31 בדצמבר 2006) עבד במסגרת שיקומית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה}} או היה מצוי בהכשרה במסגרת שיקומית כאמור – כל עוד הוא עובד כאמור או מצוי בהכשרה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ שבו}}, לא יחולו על תושבי אזור שילוב שמלאו להם 45 שנים, כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר צו לפי הוראות פסקה (1), לא יחול הצו, בתקופה הקובעת, על תושב אזור שילוב שמתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה ולא מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) ו־(8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} טרם מלאו לו 50 שנים;
{{ח:תתתת|(ג)}} במשך ששת החודשים שקדמו לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה, כאמור בפסקת משנה (א), כולם או חלקם, לא התקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה}}; התנאי לפי פסקת משנה זו נדרש רק לגבי מי שהיה תושב אזור שילוב בחודש שקדם לחודש שבו הוא תובע גמלה או משתלמת לו גמלה כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} הוציא השר צו לפי פסקה (1) רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל את הצו או לקבוע כי הצו האמור לא יחול עוד על תושבי אזור שילוב כאמור בפסקה (1), כולם או חלקם, לפי כללים ותנאים שיקבע.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה, ”התקופה הקובעת“ – תקופה של חודשיים שתחילתה באחד ממועדים אלה, לפי העניין –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־1 בחודש מסוים עד ה־7 באותו חודש – ב־1 בחודש שבו נקבעה התכנית כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי תושב אזור שילוב שנקבעה לו תכנית אישית ב־8 בחודש מסוים עד סיומו של אותו חודש – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו נקבעה התכנית כאמור.48אמשתתף מבחירהתיקונים: תשס״ז־2
(א)הוציא השר צו לפי הוראות סעיף 48(ב)(1), רשאי תושב אזור שילוב שהוראות פרק זה, למעט סימן ז׳ שבו, אינן חלות עליו בשל הצו האמור, אשר תובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושלא מתקיים לגביו האמור בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) או (8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה, לבחור כי הוראות פרק זה יחולו עליו, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; בחר כאמור, יראו אותו כמשתתף לענין פרק זה החל ב־1 בחודש שלאחר הגשת ההודעה (בסעיף זה – משתתף מבחירה), ואולם על אף ההוראות לפי סעיף 43, היקף השעות של התכנית האישית שתיקבע לו לראשונה לפי סעיף 42, יהיה חמש עשרה שעות שבועיות לפחות.
(ב)משתתף מבחירה רשאי לחזור בו מבחירתו לפי הוראות סעיף קטן (א), בכל עת, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; חזר בו מבחירתו כאמור, לא יהיה זכאי לבחור פעם נוספת, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהוראות פרק זה יחולו עליו.
(ג)התקיים במשתתף מבחירה תנאי מן התנאים המפורטים להלן, יחדל להיות משתתף מבחירה כאמור בסעיף זה, החל ב־1 בחודש שלאחר התקיימות התנאי:
(1)הוא חזר בו מבחירתו, בהודעה שהגיש לפי הוראות סעיף קטן (ב);
(2)היקף השעות של תכניתו האישית פחת מחמש עשרה שעות שבועיות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 8
הצג הפניות חיצוניות
- בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) או (8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוציא השר צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}, רשאי תושב אזור שילוב שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ שבו}}, אינן חלות עליו בשל הצו האמור, אשר תובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושלא מתקיים לגביו האמור {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|בפסקאות (1), (2א), (4), (5), (7) או (8) של סעיף 2(א) לחוק הבטחת הכנסה}}, לבחור כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו עליו, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; בחר כאמור, יראו אותו כמשתתף לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} החל ב־1 בחודש שלאחר הגשת ההודעה (בסעיף זה – משתתף מבחירה), ואולם על אף ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, היקף השעות של התכנית האישית שתיקבע לו לראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יהיה חמש עשרה שעות שבועיות לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} משתתף מבחירה רשאי לחזור בו מבחירתו לפי הוראות סעיף קטן (א), בכל עת, בהודעה בכתב, בטופס שאישר השר, שיגיש למוסד; חזר בו מבחירתו כאמור, לא יהיה זכאי לבחור פעם נוספת, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחולו עליו.
{{ח:תת|(ג)}} התקיים במשתתף מבחירה תנאי מן התנאים המפורטים להלן, יחדל להיות משתתף מבחירה כאמור בסעיף זה, החל ב־1 בחודש שלאחר התקיימות התנאי:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חזר בו מבחירתו, בהודעה שהגיש לפי הוראות סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} היקף השעות של תכניתו האישית פחת מחמש עשרה שעות שבועיות.49פיקוח השר
מרכזי התעסוקה יעמדו לפיקוחו של השר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרכזי התעסוקה יעמדו לפיקוחו של השר.50עובד ציבור מלווה
(א)נוכח השר כי מתכנן יעדים תעסוקתי אינו מבצע, להנחת דעתו של השר, את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו, רשאי הוא למנות, לתקופה שיקבע, עובד ציבור שיפקח על מתכנן היעדים התעסוקתי במילוי תפקידיו כאמור, כולם או חלקם (בסעיף זה – עובד ציבור מלווה).
(ב)מונה למתכנן יערים תעסוקתי עובר ציבור מלווה, לא יקבל מתכנן היעדים התעסוקתי, בתקופת המינוי, כל החלטה לפי הוראות פרק זה, במסגרת התפקידים שלגביהם מונה עובד הציבור המלווה, אלא באישורו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי מתכנן יעדים תעסוקתי אינו מבצע, להנחת דעתו של השר, את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לשם השגת מטרתו, רשאי הוא למנות, לתקופה שיקבע, עובד ציבור שיפקח על מתכנן היעדים התעסוקתי במילוי תפקידיו כאמור, כולם או חלקם (בסעיף זה – עובד ציבור מלווה).
{{ח:תת|(ב)}} מונה למתכנן יערים תעסוקתי עובר ציבור מלווה, לא יקבל מתכנן היעדים התעסוקתי, בתקופת המינוי, כל החלטה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, במסגרת התפקידים שלגביהם מונה עובד הציבור המלווה, אלא באישורו.51חובת נאמנות
בפעילותם לפי הוראות פרק זה יפעלו מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה בתום לב ולפי הוראות כל דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בפעילותם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יפעלו מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה בתום לב ולפי הוראות כל דין.52החלת דינים
דינם של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל עובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
(1)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1980;
(2)חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
(3)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1980 → חוק שירות הציבור (מתנות)
- חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969 → חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דינם של מתכנן יעדים תעסוקתי ושל עובד תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1980}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}.53חובות משתתף
(א)לצורך ביצוע הוראות פרק זה, חייב משתתף, לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי –
(1)למסור למתכנן היעדים התעסוקתי ידיעה או מסמך שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
(2)לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג מטעם מרכז התעסוקה הנערכת בידי מי שהשר אישר לענין פרק זה וכן לעמוד לבדיקה של מומחה תעסוקה או של מומחה אחר מטעם מרכז התעסוקה.
(ב)כל עוד לא קיים משתתף דרישה לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסירב להשתתף בתכנית האישית שנקבעה לו לחודש שבו לא קיים את אותה דרישה.
(ג)התייעצות עם רופא לענין מצבו הבריאותי של משתתף, ובכלל זה לענין בחינת תעודה רפואית שהציג המשתתף, תיעשה בידי רופא שאישר השר כאמור בסעיף קטן (א)(2).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, חייב משתתף, לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי –
{{ח:תתת|(1)}} למסור למתכנן היעדים התעסוקתי ידיעה או מסמך שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
{{ח:תתת|(2)}} לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג מטעם מרכז התעסוקה הנערכת בידי מי שהשר אישר לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} וכן לעמוד לבדיקה של מומחה תעסוקה או של מומחה אחר מטעם מרכז התעסוקה.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא קיים משתתף דרישה לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסירב להשתתף בתכנית האישית שנקבעה לו לחודש שבו לא קיים את אותה דרישה.
{{ח:תת|(ג)}} התייעצות עם רופא לענין מצבו הבריאותי של משתתף, ובכלל זה לענין בחינת תעודה רפואית שהציג המשתתף, תיעשה בידי רופא שאישר השר כאמור בסעיף קטן (א)(2).54הכרה בתעודה רפואית
השר יקבע כללים ותנאים לענין הכרה בתעודה רפואית שהמציא משתתף.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר יקבע כללים ותנאים לענין הכרה בתעודה רפואית שהמציא משתתף.55סודיות
(א)אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.
(ב)העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה.56מסירת מידע
(א)עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך רשאי למסור למתכנן יעדים תעסוקתי ולעובד אחר של מרכז התעסוקה שהשר הסמיך לענין זה, ידיעה או מסמך שבידי המוסד הנדרשים לשם ביצוע הוראות פרק זה.
(ב)מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד מרכז תעסוקה רשאים למסור למוסד ידיעה או מסמך שבידם לשם ביצוע הוראות חוק הבטחת הכנסה ולמילוי תפקידיו.
(ג)עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז תעסוקה שהשר הסמיכו לענין זה, רשאים להעביר ידיעה או מסמך שברשותם למי שעורך מחקר לענין מימוש מטרתו של פרק זה ואופן יישומו, ובלבד שהשר אישר כי ניתן להעביר לעורך המחקר מידע כאמור; המידע יועבר, ככל הניתן, בלא פרטים מזהים של המשתתפים, ופרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך רשאי למסור למתכנן יעדים תעסוקתי ולעובד אחר של מרכז התעסוקה שהשר הסמיך לענין זה, ידיעה או מסמך שבידי המוסד הנדרשים לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד מרכז תעסוקה רשאים למסור למוסד ידיעה או מסמך שבידם לשם ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} ולמילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז תעסוקה שהשר הסמיכו לענין זה, רשאים להעביר ידיעה או מסמך שברשותם למי שעורך מחקר לענין מימוש מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ואופן יישומו, ובלבד שהשר אישר כי ניתן להעביר לעורך המחקר מידע כאמור; המידע יועבר, ככל הניתן, בלא פרטים מזהים של המשתתפים, ופרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.57שינוי מקום מגוריםתיקונים: תשס״ז־2
(א)משתתף יודיע בכתב למתכנן יעדים תעסוקתי על שינוי במקום מגוריו, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
(ב)השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לענין משתתף ששינה את מקום מגוריו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו על משתתף כאמור, בשינויים כפי שיקבע, או לקבוע הוראות השונות מהוראות פרק זה שיחולו על אותו משתתף.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משתתף יודיע בכתב למתכנן יעדים תעסוקתי על שינוי במקום מגוריו, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות לענין משתתף ששינה את מקום מגוריו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו על משתתף כאמור, בשינויים כפי שיקבע, או לקבוע הוראות השונות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} שיחולו על אותו משתתף.58ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצועו של פרק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; תקנות לפי סימנים א׳ עד ה׳ בפרק זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו; תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ בפרק זה}} יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.סימן ו׳: החלת הוראות ומחקר
59קביעת אזורים והקמת מרכזי תעסוקה
(א)פרק זה יחול באזור שיקבע השר בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה; הודעה על קביעת אזור תפורסם ברשומות.
(ב)מספר האזורים לא יעלה על ארבעה והם ייקבעו מבין האזורים שעליהם תחליט ועדת מומחים שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (ו); בהחלטתה תתחשב ועדת המומחים, בין השאר, בייצוגן ההולם של מגוון קבוצות האוכלוסיה, במאפיינים שונים של שוק העבודה ובמעורבותה הצפויה של הרשות המקומית בפעילות לשם השגת מטרתו של פרק זה.
(ג)השר רשאי, בהסכמת שר האוצר בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) יותר מארבעה אזורים.
(ד)בכל אזור יוקם מרכז תעסוקה אחד בלבד.
(ה)השר יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), בצו, את המועד שהחל בו יחולו הוראות פרק זה באזור שהודעה לגביו פורסמה לפי הוראות סעיף קטן (א), ושמרכז תעסוקה יוקם בו לפי סעיף קטן (ד).
(ו)ועדת המומחים תוקם בידי השר בהסכמת שר הרווחה ושר האוצר ואלה חבריה:
(א)עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה המומחה בתחום התעסוקה;
(ב)עובד משרד האוצר האחראי על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות;
(ג)עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא מומחה לתכנון ולמחקר;
(ד)נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(ה)נציג ציבור שהוא מומחה לשוק העבודה.
(2)הועדה תקבע את סדרי עבודתה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יחול באזור שיקבע השר בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה; הודעה על קביעת אזור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר האזורים לא יעלה על ארבעה והם ייקבעו מבין האזורים שעליהם תחליט ועדת מומחים שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (ו); בהחלטתה תתחשב ועדת המומחים, בין השאר, בייצוגן ההולם של מגוון קבוצות האוכלוסיה, במאפיינים שונים של שוק העבודה ובמעורבותה הצפויה של הרשות המקומית בפעילות לשם השגת מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כאמור בסעיף קטן (ב) יותר מארבעה אזורים.
{{ח:תת|(ד)}} בכל אזור יוקם מרכז תעסוקה אחד בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע בדרך האמורה בסעיף קטן (א), בצו, את המועד שהחל בו יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} באזור שהודעה לגביו פורסמה לפי הוראות סעיף קטן (א), ושמרכז תעסוקה יוקם בו לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ועדת המומחים תוקם בידי השר בהסכמת שר הרווחה ושר האוצר ואלה חבריה:
{{ח:תתתת|(א)}} עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה המומחה בתחום התעסוקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עובד משרד האוצר האחראי על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות;
{{ח:תתתת|(ג)}} עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא מומחה לתכנון ולמחקר;
{{ח:תתתת|(ד)}} נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תתתת|(ה)}} נציג ציבור שהוא מומחה לשוק העבודה.
{{ח:תתת|(2)}} הועדה תקבע את סדרי עבודתה.60מחקר
(א)פעולות מרכזי התעסוקה בתקופת תוקפו של פרק זה ועל פי הוראותיו, באזורים שנקבעו לפי הוראות סעיף 59, ייעשו כתכנית התנסות.
(ב)תכנית ההתנסות תלווה בבקרה ובמחקר אשר יבחן, בין השאר, את הגשמת מטרתו של פרק זה.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פעולות מרכזי התעסוקה בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ועל פי הוראותיו, באזורים שנקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ייעשו כתכנית התנסות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית ההתנסות תלווה בבקרה ובמחקר אשר יבחן, בין השאר, את הגשמת מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.סימן ז׳: הוראות שעה
61תיקונים: תשס״ז־2
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 כהוראת שעה בתקופת תוקפו של פרק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}} כהוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.}}62
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופת תוקפו של פרק זה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} כהוראת שעה בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.}}63תחולה
(א)חוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 61 בחוק זה, יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת תוקפו של פרק זה.
(ב)סעיף 287(9) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 62 בחוק זה, יחול על פגיעה שאירעה למשתתף בתקופת תוקפו של פרק זה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- חוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה
- סעיף 287(9) בחוק הביטוח הלאומי → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 287
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61 בחוק זה}}, יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 287|סעיף 287(9) בחוק הביטוח הלאומי}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62 בחוק זה}}, יחול על פגיעה שאירעה למשתתף בתקופת תוקפו של {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}.סימן ח׳: תחילה, תוקף והוראת מעבר
64תחילה
פרק זה ייכנס לתוקף במועד שנקבע בצו הראשון שניתן, לפי סעיף 59(ה) (בפרק זה – יום התחילה); הודעה על יום התחילה תפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ייכנס לתוקף במועד שנקבע בצו הראשון שניתן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(ה)}} ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – יום התחילה); הודעה על יום התחילה תפורסם ברשומות.65תוקףתיקונים: תשס״ז־2, תשס״ט
פרק זה יעמוד בתוקפו עד ליום ט״ו באייר התש״ע (29 באפריל 2010).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יעמוד בתוקפו עד ליום ט״ו באייר התש״ע (29 באפריל 2010).66הוראת מעבר
מי שערב היותו תושב אזור שילוב, החל בהכשרה כאמור בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 61(2) בחוק זה, יראו אותו, לענין סעיף 43(א) בחוק זה, וכן לענין פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 61(2) בחוק זה, כמי שעובד בעבודה בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
- בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
- פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה → חוק הבטחת הכנסה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שערב היותו תושב אזור שילוב, החל בהכשרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|בפסקה (3)(א) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(2) בחוק זה}}, יראו אותו, לענין {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(א) בחוק זה}}, וכן לענין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה}}, כנוסחה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(2) בחוק זה}}, כמי שעובד בעבודה בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר.פרק ח׳: מסים
67
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה (בפרק זה – הפקודה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – הפקודה).}}68
(א)
(ב)עלה המדד במועד כלשהו באחת משנות המס המנויות בסעיף קטן (א) ב־5% יותר לעומת המדד הידוע ב־1 בינואר 2004, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה עלה המדד כאמור (בסעיף זה – שנת העדכון), לא יקראו את סעיפים 33א ו־120ב(א) לפקודה כאמור בסעיף קטן (א); ואולם על אף האמור בסעיף 120ב(ב) לפקודה, תתואם נקודת הזיכוי לפי שיעור עליית המדד כפי שעלה מ־1 בינואר 2004 עד ל־1 בינואר בשנת העדכון.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לשנות המס 2005 עד 2008.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 33א → פקודת מס הכנסה #סעיף 33א
- ו־120ב(א) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 120ב
- בסעיף 120ב(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 120ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} כהוראת שעה לשנות המס 2005 עד 2008.}}
{{ח:תת|(ב)}} עלה המדד במועד כלשהו באחת משנות המס המנויות בסעיף קטן (א) ב־5% יותר לעומת המדד הידוע ב־1 בינואר 2004, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה עלה המדד כאמור (בסעיף זה – שנת העדכון), לא יקראו את {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 33א|סעיפים 33א}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|ו־120ב(א) לפקודה}} כאמור בסעיף קטן (א); ואולם על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 120ב|בסעיף 120ב(ב) לפקודה}}, תתואם נקודת הזיכוי לפי שיעור עליית המדד כפי שעלה מ־1 בינואר 2004 עד ל־1 בינואר בשנת העדכון.69
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס״א–2000.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300304.pdf|בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס״א–2000}}.}}70חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – תחילה
על אף האמור בסעיף 66(ה)(2)(ג) לפקודת מס הכנסה כנוסחו בסעיף 1 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה, ניתן יהיה למסור הודעה לפקיד שומה על תביעה כאמור בחוק האמור עד 30 ימים לאחר פרסומו של חוק זה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 66|בסעיף 66(ה)(2)(ג) לפקודת מס הכנסה}} כנוסחו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300304.pdf|בסעיף 1 לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה – הוראת שעה}}, ניתן יהיה למסור הודעה לפקיד שומה על תביעה כאמור {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300304.pdf|בחוק האמור}} עד 30 ימים לאחר פרסומו של חוק זה.71פקודת מס הכנסה – תחולה והוראת מעברתיקונים: תשס״ה־2
(א)בסעיף זה –
”חוק הגמלאות“ – אחד מאלה, לפי הענין:
(1)חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה גמלאות);
(2)חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק שירות הקבע גמלאות);
”חייל“ – מי שמשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע;
”לוחם“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
(1)הוא השלים חמש שנות שירות, ולענין חייל – חמש שנות שירות קבע, וקיבל בתקופה האמורה תוספת פעילות רמה א׳ או תוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
(2)ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
”לוחם שפרש מחמת נכות“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
(1)ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
(2)הוא פרש מחמת נכות שאירעה במהלך ועקב שירותו בתפקיד, שזיכה אותו בתוספת פעילות רמה א׳ או בתוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
”עובד שירותי הביטחון“ – עובד שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
”פורש זכאי“ – מי שהיה חייל, עובד שירותי הביטחון, שוטר או לוחם, שפרש לפני גיל פרישה, ושמתקיימים בו כל אלה:
(1)הוא פרש על פי חוק הגמלאות;
(2)הוא היוון לפי חוק הגמלאות את הקצבה המגיעה לו לפי החוק האמור בשנת המס שבה פרש או בשנת המס שלאחריה;
”פורש מחמת נכות“ – אחד מאלה, לפי הענין –
(1)לגבי חייל – פורש על פי סעיפים 10(א)(2) ו־10(א)(3) לחוק שירות הקבע גמלאות;
(2)לגבי שוטר – מי שקצבתו מחושבת על פי סעיף 78(ב) לחוק שירות המדינה גמלאות;
(3)לגבי עובד שירות הביטחון – מי שקצבתו מחושבת על פי סעיף 63ד לחוק שירות המדינה גמלאות;
”שוטר“ – לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל וכן סוהר בשירות בתי הסוהר.
(ב)סעיף 9א(א) ו־(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(1)(א) ו־(ב) לחוק זה, יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך.
(ג)הוראות סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שפרש עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) והיוון את הקצבה כאמור באותו סעיף עד למועד האמור, והכל לגבי סכום ששולם לו עקב היוון הקצבה לא יאוחר מ־60 ימים מיום התחילה.
(ד)על אף הוראות סעיף 9א(ה)(1) לפקודה, כנוסחו בפסקת משנה (ג) של סעיף 67(1) לחוק זה, פורש זכאי המפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, שהיוון קצבה, יהיה זכאי לפטור ממס לגבי הסכום המתקבל עקב ההיוון, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון הקצבה המוכרת, או מהיוון של שיעור מהקצבה המזכה כמפורט בפסקת משנה (ג) האמורה, לפי הנמוך מביניהם:
(1)פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד עד יום כ״ו בטבת התשכ״ה (31 בדצמבר 1964), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד עד יום כ״ז בטבת התשי״ז (31 בדצמבר 1956) – 35% מהקצבה המזכה;
(2)פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשכ״ה (1 בינואר 1965) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966), פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשי״ז (1 בינואר 1957) עד יום כ׳ בטבת התשי״ט (31 בדצמבר 1958), פורש זכאי שהיה לוחם או פורש שהיה לוחם שפרש מחמת נכות – 30% מהקצבה המזכה;
(3)פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום י״ט בטבת התשכ״ז (1 בינואר 1967) עד יום ג׳ בטבת התשל״א (31 בדצמבר 1970), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״א בטבת התשי״ט (1 בינואר 1959) עד יום ד׳ בטבת התשכ״ג (31 בדצמבר 1962) – 25% מהקצבה המזכה;
(4)פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום ד׳ בטבת התשל״א (1 בינואר 1971) עד יום י״ז בטבת התשל״ה (31 בדצמבר 1974), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשכ״ג (1 בינואר 1963) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966) – 14% מהקצבה המזכה.
(ה)לענין סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(ג) לחוק זה, יראו את הסכום הפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן 9א(ה) כקצבה החודשית הפטורה.
(ו)תחילתו של סעיף 57(ב), כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ביום תחילתו של סעיף 66(ה) לפקודה, והוא יעמוד בתוקפו בשנות המס שבהן חל הסעיף האמור, ואולם בשנות המס 2004 ו־2005 רשאי הקיבוץ לתבוע שייעשה חישוב נפרד על הכנסתו כאמור בסעיף 57(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ובלבד שחישוב כאמור ייעשה לגבי שנת המס 2004 על הכנסה שאינה עולה על 23,040 שקלים חדשים בשנת המס, ובשנת המס 2005 – על הכנסה שאינה עולה על 25,008 שקלים חדשים בשנת המס, לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ שמתקיימים בהם תנאי סעיף 57(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 67(2) לחוק זה, ולא יחולו הוראות סעיפים 38 ו־39 לפקודה.
↗ חיצוניות: 19↺ פנימיות: 7
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
- חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)
- סעיפים 10(א)(2) → חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) #סעיף 10
- ו־10(א)(3) לחוק שירות הקבע גמלאות → חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) #סעיף 10
- סעיף 78(ב) לחוק שירות המדינה גמלאות → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 78
- סעיף 63ד לחוק שירות המדינה גמלאות → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 63ד
- סעיף 9א(א) ו־(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- סעיף 9א(ה) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- באותו סעיף → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- סעיף 9א(ה)(1) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- סעיף 9א(ה) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- סעיף קטן 9א(ה) → פקודת מס הכנסה #סעיף 9א
- סעיף 57(ב) → פקודת מס הכנסה #סעיף 57
- סעיף 66(ה) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 66
- הסעיף האמור → פקודת מס הכנסה #סעיף 66
- בסעיף 57(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 57
- סעיף 57(ב) לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 57
- סעיפים 38 → פקודת מס הכנסה #סעיף 38
- ו־39 לפקודה → פקודת מס הכנסה #סעיף 39
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגמלאות“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (בסעיף זה – חוק שירות המדינה גמלאות);
{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – חוק שירות הקבע גמלאות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – מי שמשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוחם“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא השלים חמש שנות שירות, ולענין חייל – חמש שנות שירות קבע, וקיבל בתקופה האמורה תוספת פעילות רמה א׳ או תוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
{{ח:תתתת|(2)}} ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לוחם שפרש מחמת נכות“ – חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ביום י״ח באלול התשס״ג (15 בספטמבר 2003) הוא היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא פרש מחמת נכות שאירעה במהלך ועקב שירותו בתפקיד, שזיכה אותו בתוספת פעילות רמה א׳ או בתוספת אחרת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד שירותי הביטחון“ – עובד שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פורש זכאי“ – מי שהיה חייל, עובד שירותי הביטחון, שוטר או לוחם, שפרש לפני גיל פרישה, ושמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא פרש על פי חוק הגמלאות;
{{ח:תתתת|(2)}} הוא היוון לפי חוק הגמלאות את הקצבה המגיעה לו לפי החוק האמור בשנת המס שבה פרש או בשנת המס שלאחריה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פורש מחמת נכות“ – אחד מאלה, לפי הענין –
{{ח:תתתת|(1)}} לגבי חייל – פורש על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 10|סעיפים 10(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 10|ו־10(א)(3) לחוק שירות הקבע גמלאות}};
{{ח:תתתת|(2)}} לגבי שוטר – מי שקצבתו מחושבת על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 78|סעיף 78(ב) לחוק שירות המדינה גמלאות}};
{{ח:תתתת|(3)}} לגבי עובד שירות הביטחון – מי שקצבתו מחושבת על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ד|סעיף 63ד לחוק שירות המדינה גמלאות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל וכן סוהר בשירות בתי הסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|סעיף 9א(א) ו־(ב) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(1)(א) ו־(ב) לחוק זה}}, יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|סעיף 9א(ה) לפקודה}}, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שפרש עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) והיוון את הקצבה כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|באותו סעיף}} עד למועד האמור, והכל לגבי סכום ששולם לו עקב היוון הקצבה לא יאוחר מ־60 ימים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|סעיף 9א(ה)(1) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בפסקת משנה (ג) של סעיף 67(1) לחוק זה}}, פורש זכאי המפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, שהיוון קצבה, יהיה זכאי לפטור ממס לגבי הסכום המתקבל עקב ההיוון, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון הקצבה המוכרת, או מהיוון של שיעור מהקצבה המזכה כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 67|בפסקת משנה (ג) האמורה}}, לפי הנמוך מביניהם:
{{ח:תתת|(1)}} פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד עד יום כ״ו בטבת התשכ״ה (31 בדצמבר 1964), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד עד יום כ״ז בטבת התשי״ז (31 בדצמבר 1956) – 35% מהקצבה המזכה;
{{ח:תתת|(2)}} פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשכ״ה (1 בינואר 1965) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966), פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשי״ז (1 בינואר 1957) עד יום כ׳ בטבת התשי״ט (31 בדצמבר 1958), פורש זכאי שהיה לוחם או פורש שהיה לוחם שפרש מחמת נכות – 30% מהקצבה המזכה;
{{ח:תתת|(3)}} פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום י״ט בטבת התשכ״ז (1 בינואר 1967) עד יום ג׳ בטבת התשל״א (31 בדצמבר 1970), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ״א בטבת התשי״ט (1 בינואר 1959) עד יום ד׳ בטבת התשכ״ג (31 בדצמבר 1962) – 25% מהקצבה המזכה;
{{ח:תתת|(4)}} פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום ד׳ בטבת התשל״א (1 בינואר 1971) עד יום י״ז בטבת התשל״ה (31 בדצמבר 1974), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום ה׳ בטבת התשכ״ג (1 בינואר 1963) עד יום י״ח בטבת התשכ״ז (31 בדצמבר 1966) – 14% מהקצבה המזכה.
{{ח:תת|(ה)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|סעיף 9א(ה) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(ג) לחוק זה}}, יראו את הסכום הפטור ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9א|סעיף קטן 9א(ה)}} כקצבה החודשית הפטורה.
{{ח:תת|(ו)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|סעיף 57(ב)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(2) לחוק זה}}, ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 66|סעיף 66(ה) לפקודה}}, והוא יעמוד בתוקפו בשנות המס שבהן חל {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 66|הסעיף האמור}}, ואולם בשנות המס 2004 ו־2005 רשאי הקיבוץ לתבוע שייעשה חישוב נפרד על הכנסתו כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|בסעיף 57(ב) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(2) לחוק זה}}, ובלבד שחישוב כאמור ייעשה לגבי שנת המס 2004 על הכנסה שאינה עולה על 23,040 שקלים חדשים בשנת המס, ובשנת המס 2005 – על הכנסה שאינה עולה על 25,008 שקלים חדשים בשנת המס, לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ שמתקיימים בהם תנאי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 57|סעיף 57(ב) לפקודה}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(2) לחוק זה}}, ולא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 39|ו־39 לפקודה}}.72תקנות בדבר זכאותו של פורש מחמת נכות
שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע תנאים בדבר זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס בשיעורים שייקבעו לגבי הקצבה המגיעה לפורש כאמור, לפי חוק הגמלאות, כהגדרתו בסעיף 71.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס״ו–2005.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע תנאים בדבר זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס בשיעורים שייקבעו לגבי הקצבה המגיעה לפורש כאמור, לפי חוק הגמלאות, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס)|תקנות המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (זכאותו של פורש מחמת נכות לפטור ממס), התשס״ו–2005}}.}}73
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המכס.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.}}פרק ט׳: רשויות מקומיות
74
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}75
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}76
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)|בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}}.}}77
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}.}}78
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}.}}79
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992}}.}}80
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)|בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל״ו–1976}}.}}81ארנונה – הוראת שעה לשנת הכספים 2004
(א)
(ב)על אף האמור בכל דין –
(1)החלטת מועצת רשות מקומית לענין הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, שהתקבלה לפני פרסום חוק זה, בהתאם לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה בשנת הכספים 2004;
(2)מועצת רשות מקומית רשאית לקבל או לתקן, ולפרסם החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א) עד יום ז׳ בשבט התשס״ד (30 בינואר 2004) תחילת תוקפה של החלטה או תיקון החלטה כאמור, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
(ג)החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, על אף האמור בכל דין, לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש״ס–2000 כהוראת שעה לשנת הכספים 2004.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000)|בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש״ס–2000}} כהוראת שעה לשנת הכספים 2004.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} החלטת מועצת רשות מקומית לענין הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, שהתקבלה לפני פרסום חוק זה, בהתאם לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה בשנת הכספים 2004;
{{ח:תתת|(2)}} מועצת רשות מקומית רשאית לקבל או לתקן, ולפרסם החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2004, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות, בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א) עד יום ז׳ בשבט התשס״ד (30 בינואר 2004) תחילת תוקפה של החלטה או תיקון החלטה כאמור, ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004).
{{ח:תת|(ג)}} החלטה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, על אף האמור בכל דין, לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).82
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות|בחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}.}}83
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי)|בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל״ו–1975}}.}}84
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק האזרחים הותיקים|בחוק האזרחים הותיקים, התש״ן–1989}}.}}85רשויות מקומיות – חובת התקנת תקנות ותחילה
(א)תקנות לפי סעיף 143א כנוסחן בסעיף 74(4)(ג) ותקנות לפי סעיף 38א כנוסחן בסעיף 75(4)(ג) יותקנו בתוך 75 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)תחילתן של הוראות סעיף 269 לפקודת העיריות, כנוסחן בסעיף 74(21) לחוק זה, ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
(ג)תחילתן של הוראות סעיפים 8(ב1) ו־8א לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, כנוסחם בסעיף 78(3)(א) ו־(4) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ד)תחילתן של הוראות סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955, כנוסחו בסעיף 78(5) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה צורך בכך, להאריך תקופה זו לגבי איגוד ערים מסוים, בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 143א → פקודת העיריות #סעיף 143א
- סעיף 38א → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 38א
- סעיף 269 לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 269
- סעיפים 8(ב1) → חוק איגודי ערים #סעיף 8
- ו־8א לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955 → חוק איגודי ערים #סעיף 8א
- סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955 → חוק איגודי ערים #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 143א|סעיף 143א}} כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(4)(ג)}} ותקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 38א|סעיף 38א}} כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(4)(ג)}} יותקנו בתוך 75 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתן של הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 269|סעיף 269 לפקודת העיריות}}, כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(21) לחוק זה}}, ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
{{ח:תת|(ג)}} תחילתן של הוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 8|סעיפים 8(ב1)}} {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 8א|ו־8א לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, כנוסחם {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(3)(א) ו־(4) לחוק זה}}, בתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של הוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78(5) לחוק זה}}, בתום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה צורך בכך, להאריך תקופה זו לגבי איגוד ערים מסוים, בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.86רשויות מקומיות תחולה והוראת מעבר
(א)רשות מקומית שביום התחילה לא מועסק בה גזבר, ימנה לה ראש הרשות המקומית גזבר, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי מועצת הרשות המקומית נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי.
(ב)לא מינתה מועצת הרשות המקומית גזבר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ידרוש שר הפנים מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף 167(ה) לפקודת העיריות כנוסחן בסעיף 74(7)(ב) לחוק זה, או לפי הוראות סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחן בסעיף 75(2) לחוק זה, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודת העיריות או לפי פקודת המועצות המקומיות, לפי הענין, החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 167(ה) לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 167
- סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות #סעיף 34א
- פקודת העיריות → פקודת העיריות
- פקודת המועצות המקומיות → פקודת המועצות המקומיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שביום התחילה לא מועסק בה גזבר, ימנה לה ראש הרשות המקומית גזבר, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי מועצת הרשות המקומית נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי.
{{ח:תת|(ב)}} לא מינתה מועצת הרשות המקומית גזבר בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ידרוש שר הפנים מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 167|סעיף 167(ה) לפקודת העיריות}} כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(7)(ב) לחוק זה}}, או לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34א|סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות}}, כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(2) לחוק זה}}, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, לפי הענין, החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.פרק י׳: פנסיה צוברת לכוחות הביטחון
87
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.}}88
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}.}}89חוק שירות המדינה (גמלאות) – הוראות מעבר
(א)כל עוד לא קבעה הממשלה, לפי הוראות סעיף 108ה(ג)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (בסעיף זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)), כנוסחו בסעיף 87(4) לחוק זה, את הרכיבים שיהוו את המשכורת המבוטחת של עובד חדש בשירותי הביטחון, תכלול המשכורת המבוטחת שלי העובד החדש בשירותי הביטחון את הרכיבים המשולמים לו והמקבילים לאלה שהיו מובאים בחשבון בפועל, ערב תחילתו של חוק זה, בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שירותי הביטחון שחוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליו.
(ב)כל עוד לא קבע שר האוצר, לפי סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87(4) לחוק זה, הוראות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, רשאי עובד הביטחון החדש לפרוש בגיל הפרישה שהיה חל עליו לפי הוראות פרק ה׳ בחוק שירות המדינה (גמלאות), אילו הוראות החוק האמור היו חלות עליו.
(ג)על אף הוראות סעיף 108ו לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87(4) בחוק זה, והוראות סעיף 67ה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק שירות הקבע) כנוסחו בסעיף 88(2) בחוק זה, ההודעה שיש למסור לעובד הביטחון החדש או לחייל החדש, שהתחיל בעבודתו או בשירותו, לפי הענין, לפני יום ט״ז בתשרי התשס״ה (1 באוקטובר 2004) תימסר לו מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר ממועד תחילת שירותו.
(ד)בשנת הכספים 2004 הסכומים המועברים לקרן פנסיה או לקופת הביטוח יועברו לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) או לפי חוק שירות הקבע כנוסחם בחוק זה; סכומים כאמור שלא שולמו בתוך 45 ימים ממועד תשלום המשכורת, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה ובתוספת ריבית צמודה למדד, בשיעור הריבית המשתלמת על איגרות חוב מסוג ”ערד“, מהמועד האמור ועד למועד שבו הועברו בפועל.
(ה)בסעיף זה –
”המשכורת המבוטחת“ – כהגדרתה בסעיף 108ה(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87 לחוק זה;
”המשכורת הקובעת“ – כמשמעותה בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות);
”עובד ביטחון חדש“, ”עובד חדש בשירותי הביטחון“ ו”עובד שירותי הביטחון“ – כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 87 לחוק זה.
↗ חיצוניות: 13↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 108ה(ג)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 108ה
- שחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות)
- סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 108ז
- בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004 → חוק גיל פרישה
- פרק ה׳ בחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #פרק ה
- החוק האמור → חוק שירות המדינה (גמלאות)
- סעיף 108ו לחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 108ו
- סעיף 67ה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) #סעיף 67ה
- חוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות)
- חוק שירות הקבע → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
- בסעיף 108ה(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 108ה
- בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 63א1
- בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גמלאות) → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 108ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא קבעה הממשלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ה|סעיף 108ה(ג)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (בסעיף זה – חוק שירות המדינה (גמלאות)), כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(4) לחוק זה}}, את הרכיבים שיהוו את המשכורת המבוטחת של עובד חדש בשירותי הביטחון, תכלול המשכורת המבוטחת שלי העובד החדש בשירותי הביטחון את הרכיבים המשולמים לו והמקבילים לאלה שהיו מובאים בחשבון בפועל, ערב תחילתו של חוק זה, בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שירותי הביטחון {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|שחוק שירות המדינה (גמלאות)}} חל עליו.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא קבע שר האוצר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ז|סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(4) לחוק זה}}, הוראות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, רשאי עובד הביטחון החדש לפרוש בגיל הפרישה שהיה חל עליו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#פרק ה|פרק ה׳ בחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, אילו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|החוק האמור}} היו חלות עליו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ו|סעיף 108ו לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87(4) בחוק זה}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)#סעיף 67ה|סעיף 67ה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}} (בסעיף זה – חוק שירות הקבע) כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 88|בסעיף 88(2) בחוק זה}}, ההודעה שיש למסור לעובד הביטחון החדש או לחייל החדש, שהתחיל בעבודתו או בשירותו, לפי הענין, לפני יום ט״ז בתשרי התשס״ה (1 באוקטובר 2004) תימסר לו מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר ממועד תחילת שירותו.
{{ח:תת|(ד)}} בשנת הכספים 2004 הסכומים המועברים לקרן פנסיה או לקופת הביטוח יועברו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע}} כנוסחם בחוק זה; סכומים כאמור שלא שולמו בתוך 45 ימים ממועד תשלום המשכורת, ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה ובתוספת ריבית צמודה למדד, בשיעור הריבית המשתלמת על איגרות חוב מסוג ”ערד“, מהמועד האמור ועד למועד שבו הועברו בפועל.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת המבוטחת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ה|בסעיף 108ה(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87 לחוק זה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המשכורת הקובעת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א1|בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד ביטחון חדש“, ”עובד חדש בשירותי הביטחון“ ו”עובד שירותי הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גמלאות)}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 87|בסעיף 87 לחוק זה}}.פרק י״א: שונות
90
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה|בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997}}.}}91חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה – תחילה ואי תחולה
(א)תחילתו של סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך, כנוסחו בסעיף 90 לחוק זה, ביום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד.
(ב)על אף הוראות סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, הוראות החוק האמור לא יחולו בתקופה שמיום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד עד יום תחילתו של חוק זה; ואולם הוראות חוק יום חינוך ארוך יחולו ביישובים ובשכונות שקבע השר בצו לפי הסעיף האמור לפני יום תחילתו של חוק זה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך → חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה #סעיף 4
- סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך → חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה #סעיף 4
- החוק האמור → חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה
- חוק יום חינוך ארוך → חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה
- הסעיף האמור → חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90 לחוק זה}}, ביום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך}} כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה|החוק האמור}} לא יחולו בתקופה שמיום תחילתה של שנת הלימודים התשס״ד עד יום תחילתו של חוק זה; ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה|חוק יום חינוך ארוך}} יחולו ביישובים ובשכונות שקבע השר בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה#סעיף 4|הסעיף האמור}} לפני יום תחילתו של חוק זה.92
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.}}93תקנות לענין חוק החומרים המסוכנים – תחילה
תחילתן של תקנות לפי סעיף 14א לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, כנוסחו בסעיף 93 לחוק זה לא תהיה לפני יום פרסומו של חוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 14א לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 14א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 14א|סעיף 14א לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93 לחוק זה}} לא תהיה לפני יום פרסומו של חוק זה.94
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.}}95
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק הפחתת הגרעון, התשנ״ב–1992.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפחתת הגרעון|בחוק הפחתת הגרעון, התשנ״ב–1992}}.}}96
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס״א–2001}}.}}97
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)|בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001}}.}}98
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק המים, התשי״ט–1959.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}}99העברת סכומים מאבנר לקרנית ומקרנית לאוצר המדינה
(א)בסעיף זה –
”אבנר“ ו”הרשות“ – כהגדרתם בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות;
”התחייבויות אבנר“ – לרבות התחייבויות שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
”חוק תנאי תחרות“ – חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”נכסי אבנר“ – לרבות נכסים שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
”סכומי המס“ – סכומי מס שבהם יחוב אבנר בשנת המס 2004, וכן סכומי מס שבהם יחוב בשל העברת כספים לפי הוראת סעיף זה אף לאחר שנת המס האמורה;
”עודף אקטוארי“ – הפרש חיובי בין כלל נכסי אבנר לבין כלל התחייבויותיו;
”קרנית“ – כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות.
(ב)עד יום י״ז בכסלו התשס״ד (50 בנובמבר 2004) יעביר אבנר לקרנית סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס; ואולם אם עלה סכום העודף האקטוארי באבנר כפי שדווחה עליו הרשות לפי הוראת סעיף קטן (ג) על 1,200 מיליון שקלים חדשים, יעביר אבנר לקרנית עד המועד האמור את סכום העודף האקטוארי, אך לא יותר מ־1,600 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס.
(ג)לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) תדווח הרשות לשר האוצר על סכום העודף האקטוארי באבנר.
(ד)קרנית תעביר לאוצר המדינה את הסכום שקיבלה לפי הוראת סעיף קטן (א) סמוך לאחר קבלתו, ולא יאוחר מיום כ״ב בכסלו התשס״ה (5 בדצמבר 2004).
(ה)בוצעה העברה של נכסי אבנר ויתרת התחייבויותיו לפי סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות, ועלו התחייבויות אבנר על נכסיו באותו מועד, תעביר המדינה לקרנית את ההפרש שבין התחייבויות אבנר לנכסיו, אך לא יותר מגובה הסכום שהעבירה קרנית לאוצר המדינה, לפי הוראת סעיף קטן (ד) בתוספת הפרשי הצמדה, מן המדד הידוע במועד העברת הסכום כאמור לאוצר המדינה לעומת המדד הידוע במועד העברת הסכום לפי הוראות סעיף זה לקרנית, ובתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה.
(ו)העברת סכומים מאבנר לקרנית לפי סעיף זה לא תוכר כהוצאה לענין קביעת חבותו של אבנר במס לפי כל דין.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
- בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) #סעיף 2
- חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997 → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)
- בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) #סעיף 10א
- סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות → חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר) #סעיף 10ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אבנר“ ו”הרשות“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות אבנר“ – לרבות התחייבויות שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק תנאי תחרות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ״ז–1997}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסי אבנר“ – לרבות נכסים שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכומי המס“ – סכומי מס שבהם יחוב אבנר בשנת המס 2004, וכן סכומי מס שבהם יחוב בשל העברת כספים לפי הוראת סעיף זה אף לאחר שנת המס האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף אקטוארי“ – הפרש חיובי בין כלל נכסי אבנר לבין כלל התחייבויותיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרנית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)#סעיף 10א|בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} עד יום י״ז בכסלו התשס״ד (50 בנובמבר 2004) יעביר אבנר לקרנית סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס; ואולם אם עלה סכום העודף האקטוארי באבנר כפי שדווחה עליו הרשות לפי הוראת סעיף קטן (ג) על 1,200 מיליון שקלים חדשים, יעביר אבנר לקרנית עד המועד האמור את סכום העודף האקטוארי, אך לא יותר מ־1,600 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס.
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מיום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) תדווח הרשות לשר האוצר על סכום העודף האקטוארי באבנר.
{{ח:תת|(ד)}} קרנית תעביר לאוצר המדינה את הסכום שקיבלה לפי הוראת סעיף קטן (א) סמוך לאחר קבלתו, ולא יאוחר מיום כ״ב בכסלו התשס״ה (5 בדצמבר 2004).
{{ח:תת|(ה)}} בוצעה העברה של נכסי אבנר ויתרת התחייבויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר)#סעיף 10ה|סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות}}, ועלו התחייבויות אבנר על נכסיו באותו מועד, תעביר המדינה לקרנית את ההפרש שבין התחייבויות אבנר לנכסיו, אך לא יותר מגובה הסכום שהעבירה קרנית לאוצר המדינה, לפי הוראת סעיף קטן (ד) בתוספת הפרשי הצמדה, מן המדד הידוע במועד העברת הסכום כאמור לאוצר המדינה לעומת המדד הידוע במועד העברת הסכום לפי הוראות סעיף זה לקרנית, ובתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה.
{{ח:תת|(ו)}} העברת סכומים מאבנר לקרנית לפי סעיף זה לא תוכר כהוצאה לענין קביעת חבותו של אבנר במס לפי כל דין.100
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}.}}101חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – תחולה
סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, אשר נכנסו לתוקף לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975 → חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים #סעיף 17ב
- פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 → פקודת ביטוח רכב מנועי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 17ב|סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}} כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, אשר נכנסו לתוקף לא יאוחר מיום ז׳ באדר התשס״ד (29 בפברואר 2004).102
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}.}}103
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}.}}104חוק שירותי הדת היהודיים – הוראת שעה
על אף הוראת סעיף 6 לחוק שירותי הדת היהודיים כנוסחו בסעיף 103 לחוק זה, לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו בחירות כלליות לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 (בסעיף 103 ובסעיף זה – הבחירות הכלליות) ביום ב׳ בחשון התשס״ד (28 באוקטובר 2003), וכן לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו הבחירות הכלליות האחרונות לפני המועד האמור, ושעד יום תחילתו של חוק זה טרם חורש הרכב המועצה שבהן, יקראו את הוראת סעיף 6 כך: בסעיף קטן (א) שבו, במקום ”עד תום שישה חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית“ יקראו ”עד יום י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004)“.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 6 לחוק שירותי הדת היהודיים → חוק שירותי הדת היהודיים #סעיף 6
- חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות)
- סעיף 6 → חוק שירותי הדת היהודיים #סעיף 6
- בסעיף קטן (א) שבו → חוק שירותי הדת היהודיים #סעיף 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף הוראת {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק שירותי הדת היהודיים}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103 לחוק זה}}, לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו בחירות כלליות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} ({{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}} ובסעיף זה – הבחירות הכלליות) ביום ב׳ בחשון התשס״ד (28 באוקטובר 2003), וכן לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו הבחירות הכלליות האחרונות לפני המועד האמור, ושעד יום תחילתו של חוק זה טרם חורש הרכב המועצה שבהן, יקראו את הוראת {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|סעיף 6}} כך: {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 6|בסעיף קטן (א) שבו}}, במקום ”עד תום שישה חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית“ יקראו ”עד יום י״א באייר התשס״ד (2 במאי 2004)“.105
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}106
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים)|בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991}}.}}107
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}}108
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס׳ 9), התשס״ב–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס׳ 9), התשס״ב–2002}}.}}109
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין), התשל״ו–1976.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)|בחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין), התשל״ו–1976}}.}}110חוק עסקאות גופים ציבוריים – תחולה והוראת מעבר
(א)חוק עסקאות גופים ציבוריים כנוסחו בסעיף 109 בחוק זה, יחול על התקשרויות שנערכו ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בהוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו בסעיף 109 בחוק זה, כדי לגרוע מהחלטת ועדת מכרזים של גוף ציבורי שהתקבלה לפני יום התחילה לפי הוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו ערב יום התחילה.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- חוק עסקאות גופים ציבוריים → חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)
- חוק עסקאות גופים ציבוריים → חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)
- חוק עסקאות גופים ציבוריים → חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)|חוק עסקאות גופים ציבוריים}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109 בחוק זה}}, יחול על התקשרויות שנערכו ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) ואילך.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בהוראות {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)|חוק עסקאות גופים ציבוריים}}, כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109 בחוק זה}}, כדי לגרוע מהחלטת ועדת מכרזים של גוף ציבורי שהתקבלה לפני יום התחילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין)|חוק עסקאות גופים ציבוריים}}, כנוסחו ערב יום התחילה.111
(א)
(ב)על אף הוראות סעיף 6 לחוק המתקן, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם מיום ל׳ בסיון התשס״ג (30 ביוני 2003) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תבוא במנין לענין הוראות סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996.
↗ חיצוניות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש״ס–2000.
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 6 לחוק המתקן
- סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 → חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם #סעיף 12א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300240.pdf|סעיף 6 לחוק המתקן}}, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם מיום ל׳ בסיון התשס״ג (30 ביוני 2003) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תבוא במנין לענין הוראות {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 12א|סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.112
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ״ח–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ערי ואזורי פיתוח|בחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ״ח–1988}}.}}113
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988}}.}}114תיקונים: תשס״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)|בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003}}.}}115תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004), אלא אם כן נקבע בו אחרת.