החקיקה בישראל

חוק הכנסת, התשנ״ד–1994 חוק

81
סעיפים
15
פרקים
2
תוספות
11
הגדרות
48
הפניות פנימיות
62
הפניות חיצוניות
30
הערות עריכה
62
תיקונים
היסטוריית תיקונים62 רשומות
ס״ח תשנ״ד, 140חוק הכנסת (מספר החברים בועדות)PDF
תשנ״ו, 234תיקון מס׳ 23 לחוק־יסוד: הכנסתPDF
372תיקון מס׳ 2PDF
תשנ״ח, 112תיקון מס׳ 3PDF
181תיקון מס׳ 4PDF
תשנ״ט, 74תיקון מס׳ 5PDF
תש״ס, 130תיקון מס׳ 6PDF
156תיקון מס׳ 7PDF
238תיקון מס׳ 8PDF
261תיקון מס׳ 9PDF
תשס״א, 28מספר חברי ועדות בתקופת כהונתה של הכנסת החמש־עשרהPDF
50תיקון מס׳ 10 (היועץ המשפטי לכנסת)PDF
78תיקון מס׳ 11PDF
114תיקון מס׳ 29 לחוק־יסוד: הכנסתPDF
170חוק הממשלהPDF
199תיקון מס׳ 14PDF
426תיקון מס׳ 15PDF
תשס״ב, 6חוק לתיקון דיני בחירות לכנסת (התאמה לחוק־יסוד: הממשלה)PDF
502תיקון מס׳ 17PDF
תשס״ד, 308תיקון מס׳ 18PDF
336מספר חברי ועדת הכספים בתקופת כהונתה של הכנסת השש־עשרהPDF
תשס״ה, 6תיקון מס׳ 4 לחוק הדגל והסמלPDF
707תיקון מס׳ 33 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהםPDF
948תיקון מס׳ 21PDF
תשס״ו, 304מספר חברי ועדת הכספים בתקופת כהונתה של הכנסת השבע־עשרהPDF
393תיקון מס׳ 22PDF
תשס״ח, 205תיקון מס׳ 23PDF
220תיקון מס׳ 24PDF
470תיקון מס׳ 25PDF
668מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת השבע־עשרהPDF
תשס״ט, 136מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת השמונה־עשרהPDF
316חוק התפלגות סיעה (תיקוני חקיקה)PDF
תש״ע, 567תיקון מס׳ 27PDF
609תיקון מס׳ 28PDF
תשע״א, 94תיקון מס׳ 29PDF
360תיקון מס׳ 30PDF
תשע״ב, 22תיקון מס׳ 31PDF
116תיקון מס׳ 32PDF
תשע״ג, 38תיקון מס׳ 25 לחוק הדייניםPDF
106תיקון מס׳ 34PDF
תשע״ד, 2מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת בתקופת כהונתה של הכנסת התשע־עשרהPDF
347תיקון מס׳ 62 לחוק הבחירות לכנסתPDF
554תיקון מס׳ 36PDF
תשע״ה, 251חוק הפסקת חברות בכנסת של חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
תשע״ו, 294תיקון מס׳ 38PDF
294תיקון מס׳ 39PDF
309תיקון מס׳ 40PDF
335תיקון מס׳ 41PDF
338תיקון מס׳ 42PDF
1087תיקון מס׳ 43PDF
תשע״ז, 1046חוק לעניין הרכב ועדות בכנסת (הוראות מיוחדות לכנסת העשרים)PDF
תשע״ח, 22תיקון מס׳ 44PDF
693תיקון מס׳ 45PDF
714תיקון מס׳ 36 לחוק מימון מפלגותPDF
תש״ף, 74תיקון מס׳ 47PDF
תשפ״א, 14תיקון מס׳ 48PDF
370תיקון מס׳ 49PDF
תשפ״ב, 4חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
תשפ״ג, 2תיקון מס׳ 51PDF
תשפ״ד, 1054תיקון מס׳ 52PDF
תשפ״ה, 440תיקון מס׳ 105 לחוק בתי המשפטPDF
תשפ״ו, 50תיקון מס׳ 44 לחוק מימון מפלגותPDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: פתיחת הכנסת

1ישיבת הפתיחה של הכנסתתיקונים: תשנ״ו, תשס״א־3, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ו־5

(א)הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים, ואם היה יום זה אחד מהימים המנויים בפסקה (2) – ביום שלאחר מכן שאינו אחד מאותם ימים.
(2)אלה הימים שבהם לא תתכנס הכנסת לישיבתה הראשונה: יום שישי, יום שבת, מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערביהם, חול המועד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערבו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערבו, יום העצמאות, ותשעה באב וערבו.
(3)יושב ראש הכנסת רשאי, בשל יום מנוחה, חג, מועד או יום זיכרון, שאינם מנויים בפסקה (2), ולפי פניה של מי שנבחר לכנסת הנכנסת –
(א)לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת ליום שלאחר היום שנקבע לפי פסקה (1), שאינו אחד מהימים המנויים בפסקה (2);
(ב)לשנות את שעת כינוס הכנסת האמורה בפסקה (1).
(א1)הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, והוא ימסור את הנהלת הישיבה ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הכנסת בפועל כאמור בסעיף 20(א) לחוק־יסוד: הכנסת; בהעדרו של נשיא המדינה, תיפתח הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל כאמור.
(א2)משפתח יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את ישיבתה הראשונה של הכנסת או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת.
(ב)משהצהיר יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה מזמור קכ״ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, המופיעים בתוספת.
(ג)יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר:
”מתחייב אני“.
(ד)ישיבת הפתיחה תינעל בשירת המנון המדינה ”התקווה“ בנוסח המובא בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
  • בסעיף 20(א) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 20
  • מזמור קכ״ב בתהלים → תהלים_קכב/ניקוד
  • ההכרזה על הקמת מדינת ישראל → מגילת העצמאות של מדינת ישראל
  • בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949 → חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה #תוספת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים, ואם היה יום זה אחד מהימים המנויים בפסקה (2) – ביום שלאחר מכן שאינו אחד מאותם ימים.
{{ח:תתת|(2)}} אלה הימים שבהם לא תתכנס הכנסת לישיבתה הראשונה: יום שישי, יום שבת, מועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם, חול המועד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה וערבו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וערבו, יום העצמאות, ותשעה באב וערבו.
{{ח:תתת|(3)}} יושב ראש הכנסת רשאי, בשל יום מנוחה, חג, מועד או יום זיכרון, שאינם מנויים בפסקה (2), ולפי פניה של מי שנבחר לכנסת הנכנסת –
{{ח:תתתת|(א)}} לדחות את ישיבתה הראשונה של הכנסת ליום שלאחר היום שנקבע לפי פסקה (1), שאינו אחד מהימים המנויים בפסקה (2);
{{ח:תתתת|(ב)}} לשנות את שעת כינוס הכנסת האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(א1)}} הכנסת תיפתח על ידי נשיא המדינה, והוא ימסור את הנהלת הישיבה ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הכנסת בפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 20|בסעיף 20(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}; בהעדרו של נשיא המדינה, תיפתח הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל כאמור.
{{ח:תת|(א2)}} משפתח יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את ישיבתה הראשונה של הכנסת או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} משהצהיר יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה {{ח:חיצוני|תהלים_קכב/ניקוד|מזמור קכ״ב בתהלים}} וקטעים מתוך {{ח:חיצוני|מגילת העצמאות של מדינת ישראל|ההכרזה על הקמת מדינת ישראל}}, המופיעים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הכנסת או יושב ראש הכנסת בפועל ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר:
{{ח:תתת}} ”מתחייב אני“.
{{ח:תת|(ד)}} ישיבת הפתיחה תינעל בשירת המנון המדינה ”התקווה“ בנוסח המובא {{ח:חיצוני|חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה#תוספת|בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש״ט–1949}}.

2הצהרה לאחר ישיבת הפתיחהתיקונים: תשנ״ו

חבר הכנסת שלא נכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באזניו את נוסח ההצהרה, וחבר הכנסת יקום ויצהיר:
”מתחייב אני“.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר הכנסת שלא נכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באזניו את נוסח ההצהרה, וחבר הכנסת יקום ויצהיר:
{{ח:תתת}} ”מתחייב אני“.
פרק ב׳: ועדות

2אהועדה המסדרתתיקונים: תש״ס־4, תשס״ב, תש״ע

(א)הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.
(ב)הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.
(ג)הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.
(ד)לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת וכן סמכותה לפי סעיף 10.
(ה)עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב); יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.
{{ח:תת|(ד)}} לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת וכן סמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ה)}} עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}; יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.

3מספר החברים בועדות הכנסתתיקונים: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשע״ז, תשפ״ב

(א)מספר החברים בועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על חמישה־עשר.
(ב)מספר החברים בועדת החוץ והבטחון, בועדת החוקה, חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה־עשר.
(ג)מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת הכנסת רשאית לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על תשעה־עשר ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על עשרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מספר החברים בועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על חמישה־עשר.
{{ח:תת|(ב)}} מספר החברים בועדת החוץ והבטחון, בועדת החוקה, חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה־עשר.
{{ח:תת|(ג)}} מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ועדת הכנסת רשאית לקבוע, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה מספר החברים בוועדת החוץ והביטחון לא יעלה על תשעה־עשר ומספר החברים בוועדת הכספים לא יעלה על עשרים.

4תיקונים: תשנ״ו

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
הנוסח שולב בחוק־יסוד: הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת|בחוק־יסוד: הכנסת}}.}}

4אדיווח ראש המטה הכלליתיקונים: תשס״ה־3

ראש המטה הכללי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מעת לעת ולא פחות מאחת לחודשיים, על פעילות צבא הגנה לישראל, וכן יימסרו לוועדה דיווחים מיוחדים לפי בקשתה; סברה הוועדה ברוב חבריה כי מדובר בענין בעל דחיפות מיוחדת, ידווח עליו ראש המטה הכללי לועדה או לועדת משנה שלה, לפי קביעת הוועדה, בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שביקשה את הדיווח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראש המטה הכללי ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מעת לעת ולא פחות מאחת לחודשיים, על פעילות צבא הגנה לישראל, וכן יימסרו לוועדה דיווחים מיוחדים לפי בקשתה; סברה הוועדה ברוב חבריה כי מדובר בענין בעל דחיפות מיוחדת, ידווח עליו ראש המטה הכללי לועדה או לועדת משנה שלה, לפי קביעת הוועדה, בהקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מ־48 שעות מעת שביקשה את הדיווח.

5דיון בועדת משנהתיקונים: תשנ״ח, תש״ס־4, תש״ע־2

(א)בסעיף זה –
”אישור“ – לרבות הסכמה, החלטה, התייעצות ופעולה אחרת כיוצא באלה;
”ועדה“ – ועדה מוועדות הכנסת לרבות ועדה משותפת.
(ב)נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.
(ג)הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.
(ד)דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הוועדה.
(ה)ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.
(2)פרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בישיבותיה של ועדת המשנה אסור, אלא אם כן החליטה ועדת המשנה אחרת.
(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדת הכספים של הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של ועדת הכספים, אם שוכנע כי טעמים מיוחדים של חשש לפגיעה של ממש בעניין כלכלי משמעותי של המדינה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(2)ועדת הכספים של הכנסת תבחר את חברי ועדת המשנה כאמור בפסקה (1) עם תחילת כהונתה של כל כנסת; מספרם של חברי ועדת המשנה יהיה חמישה לפחות, וחלקם יהיו חברים בסיעות האופוזיציה, כהגדרתן בסעיף 11(ג).
(3)ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף קטן זה תהיינה חסויות לתקופה שתקבע ועדת המשנה, הקצרה ביותר המתחייבת מאופי העניין, ובתקופה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור“ – לרבות הסכמה, החלטה, התייעצות ופעולה אחרת כיוצא באלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה מוועדות הכנסת לרבות ועדה משותפת.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מוועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.
{{ח:תת|(ד)}} דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הוועדה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.
{{ח:תתת|(2)}} פרסומם של הדברים שנאמרו או שנמסרו בישיבותיה של ועדת המשנה אסור, אלא אם כן החליטה ועדת המשנה אחרת.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדת הכספים של הכנסת, רשאי יושב ראש הוועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת משנה של ועדת הכספים, אם שוכנע כי טעמים מיוחדים של חשש לפגיעה של ממש בעניין כלכלי משמעותי של המדינה מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד, ויחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הכספים של הכנסת תבחר את חברי ועדת המשנה כאמור בפסקה (1) עם תחילת כהונתה של כל כנסת; מספרם של חברי ועדת המשנה יהיה חמישה לפחות, וחלקם יהיו חברים בסיעות האופוזיציה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ג)}}.
{{ח:תתת|(3)}} ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף קטן זה תהיינה חסויות לתקופה שתקבע ועדת המשנה, הקצרה ביותר המתחייבת מאופי העניין, ובתקופה זו יחולו הוראות סעיף קטן (ה)(2).
פרק ג׳: בחירת נציגים

6בחירת נציגיםתיקונים: תשנ״ח־2, תשנ״ט, תשע״ג, תשפ״ה

(א)בסעיף זה –
”הליכים פליליים“ – כהגדרתם בסעיף 7(א);
”ועדה“ –
(1)הוועדה לבחירת דיינים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955;
(2)ועדת המינויים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961;
(3)ועדת המינויים שלפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962;
(4)הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה.
(ב)הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חברי הוועדה הנבחרים בכנסת, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
(ג)העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, ייבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, ייבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955 → חוק הדיינים #סעיף 6
  • סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961 → חוק הקאדים #סעיף 4
  • סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962 → חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים #סעיף 11
  • סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה → חוק-יסוד: השפיטה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הליכים פליליים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ –
{{ח:תתתת|(1)}} הוועדה לבחירת דיינים שלפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתתת|(2)}} ועדת המינויים שלפי {{ח:חיצוני|חוק הקאדים#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(3)}} ועדת המינויים שלפי {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתתת|(4)}} הועדה לבחירת שופטים שלפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק־יסוד: השפיטה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חברי הוועדה הנבחרים בכנסת, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
{{ח:תת|(ג)}} העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושש):}} העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, ייבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, ייבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
פרק ד׳: השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו

7השעיה וסייגים לכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – מחמת עבירהתיקונים: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א־2

(א)הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע סייגים לכהונתו, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951 או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים, וזאת בין אם קבעה הכנסת כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיפים 4 ו־13 לחוק האמור ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת.
(2)לענין סעיף זה, ”הליכים פליליים“ – החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:
(א)עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
(ב)עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
(ג)עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
(ב)
(ג)הכנסת לא תשעה מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד)ועדת הכנסת לא תציע להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ה)ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
(ו)הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
↗ חיצוניות: 7📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951 → חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם #סעיף 4
  • בסעיפים 4 → חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם #סעיף 4
  • ו־13 לחוק האמור → חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם #סעיף 13
  • סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ב
  • בסעיף 1 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 1
  • סעיף 64א לפקודה → פקודת התעבורה #סעיף 64א
  • בתקנון הכנסת → תקנון הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע סייגים לכהונתו, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגדו כאמור {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 4|בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951}} או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים, וזאת בין אם קבעה הכנסת כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי כאמור {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם#סעיף 13|ו־13 לחוק האמור}} ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ב|סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת}}.
{{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף זה, ”הליכים פליליים“ – החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א לפקודה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
{{ח:תתתת|(ג)}} עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הכנסת לא תשעה מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הכנסת לא תציע להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
{{ח:תת|(ה)}} ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
{{ח:תת|(ו)}} הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|בתקנון הכנסת}}.

8העברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – שלא מחמת עבירהתיקונים: תשנ״ט, תשע״א־2

(א)הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.
(ב)הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.
(ג)לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.
(ד)הוראות סעיף 7(ד) עד (ו) יחולו בהתאם.
(ה)
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.
{{ח:תת|(ב)}} הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד) עד (ו)}} יחולו בהתאם.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ד׳1: הפסקת חברות של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק־יסוד: הכנסת

8אהפסקת חברות של חבר הכנסת שהתקיים בו האמור בסעיף 7א(א)(2) או (3) לחוק־יסוד: הכנסתתיקונים: תשע״ו־6

(א)בקשה לפי סעיף 42א(ג) לחוק־יסוד: הכנסת, תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, והוא יעבירנה לוועדת הכנסת.
(ב)החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, תהיה החלטתה סופית.
(ג)ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין.
(ד)ועדת הכנסת לא תדון בהפסקת חברות של חבר הכנסת ולא תחליט על כך, אלא אם כן הודיעו לחבר הכנסת ולחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש.
(ה)הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת.
(ו)על סדרי הדיון בוועדת הכנסת יחולו הוראות תקנון הכנסת בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת.
(ז)ערעור לבית המשפט העליון כאמור בסעיף 42א(ג)(4) לחוק־יסוד: הכנסת, יוגש בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, ויחולו הוראות סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.
(ח)לעניין סעיף 42א(ג)(5) לחוק־יסוד: הכנסת, תקופת הבחירות תסתיים ביום כינוס הכנסת כאמור בסעיף 12 לחוק היסוד ותחל באחד מאלה, לפי העניין:
(1)היום ה־180 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת;
(2)בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת – היום שבו התקבל החוק בכנסת;
(3)בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות סעיפים 11(ב) או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה, או לפי הוראות סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת – היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 42א(ג) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42א
  • תקנון הכנסת → תקנון הכנסת
  • בסעיף 42א(ג)(4) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42א
  • סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 64
  • סעיף 42א(ג)(5) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42א
  • בסעיף 12 לחוק היסוד → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 12
  • סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 9
  • בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 34
  • סעיפים 11(ב) → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 11
  • או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 29
  • סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 36א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42א|סעיף 42א(ג) לחוק־יסוד: הכנסת}}, תוגש ליושב ראש הכנסת בכתב, בצירוף נימוקים והחומר שעליו היא מתבססת, והוא יעבירנה לוועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה ועדת הכנסת שלא להציע להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, תהיה החלטתה סופית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת הכנסת לא תציע והכנסת לא תחליט להפסיק את חברותו של חבר הכנסת, אלא לאחר שניתנה לאותו חבר הכנסת, ליועץ המשפטי לכנסת וליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברם; חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת הכנסת לא תדון בהפסקת חברות של חבר הכנסת ולא תחליט על כך, אלא אם כן הודיעו לחבר הכנסת ולחברי הוועדה על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש; הכנסת לא תדון כאמור אלא אם כן הודיע יושב ראש הכנסת לחברי הכנסת על קיום הדיון וההצבעה לפחות עשרה ימים מראש.
{{ח:תת|(ה)}} הדיון בוועדת הכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מהיום שהבקשה הגיעה לידיה, במועד שיקבע יושב ראש הוועדה; הדיון בכנסת יתקיים בתוך שלושה שבועות מיום החלטת ועדת הכנסת, במועד שיקבע יושב ראש הכנסת.
{{ח:תת|(ו)}} על סדרי הדיון בוועדת הכנסת יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנון הכנסת|תקנון הכנסת}} בעניין קביעת חסינות או נטילת זכות מחבר הכנסת.
{{ח:תת|(ז)}} ערעור לבית המשפט העליון כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42א|בסעיף 42א(ג)(4) לחוק־יסוד: הכנסת}}, יוגש בתוך יומיים מיום החלטת הכנסת, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 64|סעיף 64(ב1) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ח)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42א|סעיף 42א(ג)(5) לחוק־יסוד: הכנסת}}, תקופת הבחירות תסתיים ביום כינוס הכנסת כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק היסוד}} ותחל באחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} היום ה־180 שלפני יום הבחירות לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:תתת|(2)}} בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום שבו התקבל החוק בכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 11|סעיפים 11(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 29|או 29(ו) לחוק־יסוד: הממשלה}}, או לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א לחוק־יסוד: הכנסת}} – היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות.
פרק ה׳: הוראות שונות

9כינוס הכנסתתיקונים: תש״ס, תשס״א־4, תשס״א־7, תשס״ב, תשע״ח־2

(א)הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות; לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות כאמור, תתכנס ביום ב׳ של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי הענין, בשעה ארבע אחר הצהריים.
(2)בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת ובשנה שחל בה היום הקובע כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973, יכול שמספרם, מועד פתיחתם או משכם של הכנסים יהיה שונה מהקבוע בפסקה (1).
(ב)יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור בסעיף 31 לחוק־יסוד: הכנסת, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973 → חוק מימון מפלגות
  • בסעיף 31 לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 31
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות; לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות כאמור, תתכנס ביום ב׳ של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי הענין, בשעה ארבע אחר הצהריים.
{{ח:תתת|(2)}} בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת ובשנה שחל בה היום הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}}, יכול שמספרם, מועד פתיחתם או משכם של הכנסים יהיה שונה מהקבוע בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 31|בסעיף 31 לחוק־יסוד: הכנסת}}, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.

9אמועד הפסקת כהונה של חבר הכנסתתיקונים: תשע״ד־3, תשע״ה, תש״ף

הסתיימה התקופה המנויה בסעיפים 41 או 42ג(ב) או (ו) לחוק־יסוד: הכנסת ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה בשעה 10:00; לעניין זה, ”יום מנוחה“ – שבת או מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיפים 41 → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 41
  • או 42ג(ב) או (ו) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ג
  • בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתיימה התקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 41|בסעיפים 41}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|או 42ג(ב) או (ו) לחוק־יסוד: הכנסת}} ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה בשעה 10:00; לעניין זה, ”יום מנוחה“ – שבת או מועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}.

10נשיאות הכנסתתיקונים: תש״ס־2, תשס״ח־3, תש״ע, תשע״ח

יושב ראש הכנסת והסגנים ליושב ראש יהוו את נשיאות הכנסת; מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת לא יעלה על שבעה ואולם רשאית ועדת הכנסת, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה לא תחול מגבלה זו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת והסגנים ליושב ראש יהוו את נשיאות הכנסת; מספר הסגנים ליושב ראש הכנסת לא יעלה על שבעה ואולם רשאית ועדת הכנסת, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, לקבוע כי בתקופת כהונתה של הכנסת שבה מתקבלת ההחלטה לא תחול מגבלה זו.

10אפרסום ברשומותתיקונים: תשס״א־5, תשע״ה, תש״ף

על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן בחוק־יסוד: הכנסת או בחוק זה, תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:
(1)לא התקבל חוק התקציב במועד הקבוע בסעיף 36א לחוק היסוד;
(2)הפסקה וחידוש חברות של חבר הכנסת לפי סעיף 42ג לחוק היסוד;
(3)חילופים של חברי הכנסת לפי סעיף 43 לחוק היסוד.
(4)ההשתייכות הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן אחרי התפלגות סיעה לפי סעיף 62א לחוק זה.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת
  • בסעיף 36א לחוק היסוד → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 36א
  • סעיף 42ג לחוק היסוד → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ג
  • סעיף 43 לחוק היסוד → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 43
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת|בחוק־יסוד: הכנסת}} או בחוק זה, תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:
{{ח:תתת|(1)}} לא התקבל חוק התקציב במועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|בסעיף 36א לחוק היסוד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפסקה וחידוש חברות של חבר הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|סעיף 42ג לחוק היסוד}};
{{ח:תתת|(3)}} חילופים של חברי הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 43|סעיף 43 לחוק היסוד}}.
{{ח:תתת|(4)}} ההשתייכות הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן אחרי התפלגות סיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62א|סעיף 62א לחוק זה}}.

10במועדים שלא יובאו בחשבון לעניין התקופות לקבלת חוק תקציבתיקונים: תשפ״א־2

אלה המועדים שלא יובאו בחשבון במניין התקופות לפי סעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת: מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערביהם.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 36א
  • בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948 → פקודת סדרי השלטון והמשפט #סעיף 18א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אלה המועדים שלא יובאו בחשבון במניין התקופות לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 36א|סעיף 36א(ב) לחוק־יסוד: הכנסת}}: מועד ממועדי ישראל המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערביהם.
פרק ו׳: ראש האופוזיציה

11קביעת ראש האופוזיציהתיקונים: תש״ס־3, תשע״ג־2, תשע״ח־2

(א)ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
(ב)יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתוך 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק־יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו – סמוך לאחר הקביעה; נקבע ראש האופוזיציה בפגרת הכנסת – תימסר ההודעה לחברי הכנסת על ידי מזכיר הכנסת; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
(ג)בחוק זה, ”סיעות האופוזיציה“ – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 14 לחוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה #סעיף 14
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתוך 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 14|סעיף 14 לחוק־יסוד: הממשלה}}, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו – סמוך לאחר הקביעה; נקבע ראש האופוזיציה בפגרת הכנסת – תימסר ההודעה לחברי הכנסת על ידי מזכיר הכנסת; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} בחוק זה, ”סיעות האופוזיציה“ – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

12הפסקת כהונהתיקונים: תש״ס־3, תשע״ג־2

(א)ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:
(1)הוא נפטר או התפטר מכהונתו;
(2)הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;
(3)נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11;
(4)הוא חדל לכהן בסיעה מסיעות האופוזיציה.
(ב)הוראות סעיפים 7 ו־8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נפטר או התפטר מכהונתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(4)}} הוא חדל לכהן בסיעה מסיעות האופוזיציה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.

13דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציהתיקונים: תש״ס־3

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בעניני המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בעניני המדינה.

14מעמד ראש האופוזיציה בכנסתתיקונים: תש״ס־3

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בענין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בענין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

15מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתייםתיקונים: תש״ס־3

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

16שכר ותנאי עבודהתיקונים: תש״ס־3, תשס״ד

(א)ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט׳, ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
(ב)בסעיף זה, ”שכר“ – משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם {{ח:פנימי|פרק ט|לפרק ט׳}}, ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שכר“ – משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.
פרק ז׳: היועץ המשפטי לכנסת

17היועץ המשפטי לכנסת ותפקידיותיקונים: תשס״א־2, תשס״ח, תשע״ח־2

(א)לכנסת יהיה יועץ משפטי.
(ב)היועץ המשפטי לכנסת –
(1)ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;
(2)ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;
(3)ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;
(4)ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;
(5)ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.
(ג)ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
(ג1)ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו.
(ד)היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכנסת יהיה יועץ משפטי.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לכנסת –
{{ח:תתת|(1)}} ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;
{{ח:תתת|(2)}} ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;
{{ח:תתת|(3)}} ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;
{{ח:תתת|(4)}} ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;
{{ח:תתת|(5)}} ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
{{ח:תת|(ג1)}} ראה בית משפט בהליך שלפניו, כי נדרש לברר את שאלת תוקפו של חוק, יזמין את הכנסת להתייצב בהליך, והיא תהיה רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו.
{{ח:תת|(ד)}} היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.

18מינוי היועץ המשפטי לכנסתתיקונים: תשס״א־2

(א)היועץ המשפטי לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 20, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.
(ב)על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, בכפוף להוראות חוק זה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, בכפוף להוראות חוק זה.

19כשירותתיקונים: תשס״א־2

כשיר לכהן כיועץ משפטי לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ובלבד שבחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו, לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין סעיף זה, מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כשיר לכהן כיועץ משפטי לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ובלבד שבחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו, לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין סעיף זה, מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.

20הועדה הציבוריתתיקונים: תשס״א־2

(א)יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.
(ב)הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:
(1)שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;
(2)שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;
(3)נציב שירות המדינה או נציגו;
(4)ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;
(5)חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} נציב שירות המדינה או נציגו;
{{ח:תתת|(4)}} ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;
{{ח:תתת|(5)}} חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים; לענין זה, ”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.

21סדרי עבודת הועדה הציבוריתתיקונים: תשס״א־2

הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.

22מועד הבחירהתיקונים: תשס״א־2

(א)מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.
(ב)הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות.

23משך הכהונהתיקונים: תשס״א־2

תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופות כהונה נוספות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופות כהונה נוספות.

24הגבלת פעילותתיקונים: תשס״א־2

במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.

25שכר וגמלאותתיקונים: תשס״א־2, תשע״ח־2

(א)שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.
(ב)על אף האמור בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, לעניין חישוב קצבתו של היועץ המשפטי לכנסת שבשנה שקדמה למינויו חל עליו הסדר פנסיה תקציבית לפי חוק גמלאות, יחולו לגבי תקופת כהונתו בתפקיד האמור ההוראות החלות על נושא משרה שיפוטית לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, בהתאם לשכר שנקבע לפי סעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, ”חוק גמלאות“ – אחד מאלה: חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, או חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969.
(ג)יראו יועץ משפטי לכנסת שפקעה כהונתו בתום תקופת כהונתו לפי סעיף 26(1), או בהתפטרותו לפי סעיף 26(2) ובלבד שהשלים תקופת כהונה מלאה אחת לפחות, כמי שפוטר לפי סעיף 15(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת.
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
  • חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969 → חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
  • חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
  • חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 → חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
  • חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969 → חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
  • סעיף 15(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת|החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, לעניין חישוב קצבתו של היועץ המשפטי לכנסת שבשנה שקדמה למינויו חל עליו הסדר פנסיה תקציבית לפי חוק גמלאות, יחולו לגבי תקופת כהונתו בתפקיד האמור ההוראות החלות על נושא משרה שיפוטית לפי {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, בהתאם לשכר שנקבע לפי סעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, ”חוק גמלאות“ – אחד מאלה: {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}, או {{ח:חיצוני|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} יראו יועץ משפטי לכנסת שפקעה כהונתו בתום תקופת כהונתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(1)}}, או בהתפטרותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(2)}} ובלבד שהשלים תקופת כהונה מלאה אחת לפחות, כמי שפוטר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 15|סעיף 15(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.

26תום הכהונהתיקונים: תשס״א־2

כהונת היועץ המשפטי לכנסת פוקעת –
(1)בתום תקופתה;
(2)בפטירתו או בהתפטרותו;
(3)בהעברתו מכהונתו;
(4)בהגיעו לגיל 65.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כהונת היועץ המשפטי לכנסת פוקעת –
{{ח:תת|(1)}} בתום תקופתה;
{{ח:תת|(2)}} בפטירתו או בהתפטרותו;
{{ח:תת|(3)}} בהעברתו מכהונתו;
{{ח:תת|(4)}} בהגיעו לגיל 65.

27העברה מכהונהתיקונים: תשס״א־2

(א)יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(א)הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2);
(ב)עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
(ג)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(2)יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.
(ב)הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
(2)ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
{{ח:תתתת|(ג)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
{{ח:תתת|(2)}} יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

28השעיהתיקונים: תשס״א־2

(א)יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את היועץ המשפטי לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היועץ המשפטי לכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה יושב ראש הכנסת את היועץ המשפטי לכנסת לתקופה האמורה.
(ב)יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את היועץ המשפטי לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}} או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היועץ המשפטי לכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה יושב ראש הכנסת את היועץ המשפטי לכנסת לתקופה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.

29המשנה ליועץ המשפטי לכנסתתיקונים: תשס״א־2

(א)יושב ראש הכנסת ימנה, על פי הצעת היועץ המשפטי לכנסת, משנה ליועץ המשפטי לכנסת, מבין עובדי הלשכה המשפטית.
(ב)על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.
(ג)נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש הכנסת ימנה, על פי הצעת היועץ המשפטי לכנסת, משנה ליועץ המשפטי לכנסת, מבין עובדי הלשכה המשפטית.
{{ח:תת|(ב)}} על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.
פרק ח׳: נציב הדורות הבאים לכנסת

30תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

31תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

32תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

33תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

34תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

35תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

36תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

37תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

38תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

39תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

40תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

41תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

42תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

43תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

44תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

45תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

46תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

47תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

48תיקונים: תשס״א־6, תשע״א

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ט׳: שכר חברי הכנסת

49מטרת הפרקתיקונים: תשס״ב־2

פרק זה בא להקים ועדה ציבורית ולהפקיד בידיה סמכויות לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של תפקידיהם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} בא להקים ועדה ציבורית ולהפקיד בידיה סמכויות לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של תפקידיהם.

50הגדרותתיקונים: תשס״ב־2, תשע״ב

בפרק זה –
”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52;
”חבר הכנסת“ – לרבות מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת;
”שכר“ – שכר יסוד חודשי, לרבות תוספת יוקר ופיצוי התייקרות;
”תשלומים אחרים“ – הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים, כמפורט בסעיף 55(א)(2), המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר הכנסת“ – לרבות מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ב|סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר יסוד חודשי, לרבות תוספת יוקר ופיצוי התייקרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים אחרים“ – הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55(א)(2)}}, המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.

51שכר ותשלומים אחריםתיקונים: תשס״ב־2, תשע״ו־3

(א)לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה, חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו, ואולם חבר הכנסת רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
(ב)הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (א), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
(ג)חבר הכנסת שהודיע כאמור בסעיף קטן (ב) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, חובה על חבר הכנסת לקבל את שכרו, ואולם חבר הכנסת רשאי לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע חבר הכנסת לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (א), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הכנסת שהודיע כאמור בסעיף קטן (ב) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.

52הועדה הציבוריתתיקונים: תשס״ב־2, תשפ״א

(א)הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת ותמנה את יושב ראש הוועדה הציבורית מקרב חברי הוועדה.
(ב)בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.
(ג)לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה –
(1)מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;
(2)מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.
(ד)
(ה)יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.
(ו)תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.
(ז)חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.
(ח)חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2), תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 → חוק המועצה להשכלה גבוהה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת ותמנה את יושב ראש הוועדה הציבורית מקרב חברי הוועדה.
{{ח:תת|(ב)}} בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה –
{{ח:תתת|(1)}} מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.
{{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.
{{ח:תת|(ז)}} חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.
{{ח:תת|(ח)}} חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2)}}, תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.

53גמולתיקונים: תשס״ב־2

ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית וכן ליועצים ולעובדים מינהליים שיועסקו על ידי הועדה הציבורית באישור ועדת הכנסת, שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות) #סעיף 35
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית וכן ליועצים ולעובדים מינהליים שיועסקו על ידי הועדה הציבורית באישור ועדת הכנסת, שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 35|בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.

54סדרי עבודת הועדה הציבוריתתיקונים: תשס״ב־2

הועדה הציבורית, באישור ועדת הכנסת, תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בפרק זה, והם יפורסמו ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועדה הציבורית, באישור ועדת הכנסת, תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}}, והם יפורסמו ברשומות.

55המלצות הועדה הציבוריתתיקונים: תשס״ב־2, תשע״ו, תשע״ו־2

(א)הועדה הציבורית תגיש לועדת הכנסת את המלצותיה בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם; ההמלצות יונחו על שולחן הכנסת.
(2)במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית:
(א)מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח אדם, שירותי תקשורת, כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;
(ב)תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.
(ב)המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.
(ג)אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות מעמד של החלטה.
(2)דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.
(ד)על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.
(2)ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.
(ד1)התבקשה הוועדה הציבורית על ידי ועדת הכנסת להגיש המלצה לפי פרק זה, תגיש את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א)(1) בתוך 25 ימי עבודה ממועד הבקשה, והמלצה נוספת כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוחזרו ההמלצות; לא הגישה הוועדה הציבורית המלצה במועד מהמועדים האמורים, רשאית ועדת הכנסת לקבוע שהבקשה תקבל מעמד של החלטה.
(ה)המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
פורסמה החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987.
פורסמה החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001.
פורסמה החלטת שכר חברי הכנסת (שכר וגמלאות למי שחברותו בכנסת הושעתה), התשס״א–2001.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הועדה הציבורית תגיש לועדת הכנסת את המלצותיה בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם; ההמלצות יונחו על שולחן הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית:
{{ח:תתתת|(א)}} מימון הוצאות הקשורות לפעילות הפרלמנטרית, לרבות באמצעות כוח אדם, שירותי תקשורת, כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.
{{ח:תת|(ב)}} המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות מעמד של החלטה.
{{ח:תתת|(2)}} דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.
{{ח:תתת|(2)}} ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.
{{ח:תת|(ד1)}} התבקשה הוועדה הציבורית על ידי ועדת הכנסת להגיש המלצה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, תגיש את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א)(1) בתוך 25 ימי עבודה ממועד הבקשה, והמלצה נוספת כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – בתוך 15 ימי עבודה מיום שהוחזרו ההמלצות; לא הגישה הוועדה הציבורית המלצה במועד מהמועדים האמורים, רשאית ועדת הכנסת לקבוע שהבקשה תקבל מעמד של החלטה.
{{ח:תת|(ה)}} המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת|החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים)|החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת שכר חברי הכנסת (שכר וגמלאות למי שחברותו בכנסת הושעתה)|החלטת שכר חברי הכנסת (שכר וגמלאות למי שחברותו בכנסת הושעתה), התשס״א–2001}}.}}

56סייג לתחולהתיקונים: תשס״ב־2, תשע״ה, תשע״ו, תש״ף

הוראות פרק זה לא יחולו על ראש הממשלה, שר או סגן שר, ואולם רשאית ועדת הכנסת להחליט לפי הוראות פרק זה על תשלומים אחרים שישולמו לנושאי המשרה האמורים לכיסוי הוצאותיהם המיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם כחברי הכנסת או תפקידם הציבורי; ההחלטות לעניין תשלומים לשר או לסגן שר שהוא חבר הכנסת שנקבעו לפי פרק זה יחולו גם על שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי הוראות סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} לא יחולו על ראש הממשלה, שר או סגן שר, ואולם רשאית ועדת הכנסת להחליט לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} על תשלומים אחרים שישולמו לנושאי המשרה האמורים לכיסוי הוצאותיהם המיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם כחברי הכנסת או תפקידם הציבורי; ההחלטות לעניין תשלומים לשר או לסגן שר שהוא חבר הכנסת שנקבעו לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו גם על שר או סגן שר שחברותו בכנסת נפסקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|סעיף 42ג לחוק־יסוד: הכנסת}}.

57ביטול חוק שכר חברי הכנסתתיקונים: תשס״ב־2

חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949 – בטל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949 – בטל.

58שמירת תוקףתיקונים: תשס״ב־2

החלטה לענין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, שהתקבלה לפי חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949, תעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה שנכנסה לתוקף לפי הוראות פרק זה או כל עוד לא שונתה בהחלטה כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה לענין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, שהתקבלה לפי חוק שכר חברי הכנסת, התש״ט–1949, תעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה שנכנסה לתוקף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או כל עוד לא שונתה בהחלטה כאמור.
פרק י׳: סיעות

59התפלגותתיקונים: תשס״ד, תשס״ט־2, תשע״ב־2, תשע״ד־2, תשע״ח־3, תשפ״א־2, תשפ״ג

רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
(1)ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות;
(2)ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור;
(3)ההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, ובלבד שחברי כל סיעה המתנגדים למיזוג עושים כן כסיעה אחת, אך רשאי כל חבר כנסת המתנגד למיזוג להצטרף לסיעה אחרת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 6א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רואים התפלגות של סיעה לענין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת}}, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות;
{{ח:תת|(2)}} ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור;
{{ח:תת|(3)}} ההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, ובלבד שחברי כל סיעה המתנגדים למיזוג עושים כן כסיעה אחת, אך רשאי כל חבר כנסת המתנגד למיזוג להצטרף לסיעה אחרת.

60אישור ועדת הכנסתתיקונים: תשס״ד, תשע״ד־2

(א)נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור בסעיף 59(1) או (2), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי.
(ב)נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חברי הסיעות המבקשים להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות יחד עם המיזוג.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(1) או (2)}}, או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חברי הסיעות המבקשים להתפלג לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(3)}}, תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות יחד עם המיזוג.

61פרישה מסיעהתיקונים: תשס״ד, תשפ״ד

(א)פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה.
(ב)לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת.
(ג)על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור.
(ד)חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 6א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק־יסוד: הכנסת}}.
{{ח:תת|(ג)}} על החלטת ועדת הכנסת על פי סעיף זה, רשאים חבר הכנסת שדבר פרישתו נדון בוועדה או סיעתו להגיש ערעור לבית המשפט העליון; הערעור יוגש בתוך 14 ימים מיום ההחלטה, ופסק הדין יינתן בהקדם האפשרי ולא יאוחר משלושים ימים מיום הגשת הערעור.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הכנסת שועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

62מספר חברי הסיעהתיקונים: תשס״ד

(א)סיעה שהתפלגה או התמזגה, רואים את מספר חברי הסיעות החדשות על פי ההרכב הסיעתי החדש, לאחר שאושר על ידי ועדת הכנסת.
(ב)סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סיעה שהתפלגה או התמזגה, רואים את מספר חברי הסיעות החדשות על פי ההרכב הסיעתי החדש, לאחר שאושר על ידי ועדת הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.

62אקביעת ההשתייכות הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן אחרי התפלגות סיעהתיקונים: תש״ף

(א)החל חבר הכנסת לכהן בכנסת לאחר שהסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו התפלגה לפי הוראות סעיף 59(1) או (3) – אף אם התפלגה קודם לכן או לאחר מכן גם לפי הוראות סעיף 59(2) – יודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה; לא הודיע כאמור יראו את חבר הכנסת כמשתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים שכללה את שמו, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים, יראו אותו כמשתייך לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ב)החל חבר הכנסת לכהן בכנסת לאחר שהסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו התפלגה לפי הוראות סעיף 59(2), יראו אותו כמשתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה ברשימת המועמדים המשותפת כאמור בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969, אולם הוא רשאי להודיע ליושב ראש הכנסת, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה אחרת שחבריה נמנו עם רשימת המועמדים שכללה את שמו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך מסרו ליושב ראש הכנסת, בכתב, את הסכמתן לבקשתו בפרק הזמן האמור.
(ג)הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על מי שחברותו בכנסת נתחדשה לפי הוראות סעיף 42ג(ג) לחוק־יסוד: הכנסת, ועל מי שחזר למלא את משרתו לאחר השעייתו לפי הוראות סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת הסתיימה, ובתקופה שבה הופסקה או הושעתה חברותו בכנסת, התפלגה סיעתו.
(ד)לעניין מועד מסירת הודעה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הודעה בדבר השייכותו הסיעתית של מי שאמור לבוא, לפי סעיף 42ג(א) לחוק היסוד, תימסר בתוך 24 שעות מהמועד שבו חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר הודיע על הפסקת חברותו בכנסת כאמור.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 57
  • סעיף 42ג(ג) לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ג
  • סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ב
  • סעיף 42ג(א) לחוק היסוד → חוק-יסוד: הכנסת #סעיף 42ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} החל חבר הכנסת לכהן בכנסת לאחר שהסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו התפלגה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(1) או (3)}} – אף אם התפלגה קודם לכן או לאחר מכן גם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(2)}} – יודיע חבר הכנסת ליושב ראש הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה; לא הודיע כאמור יראו את חבר הכנסת כמשתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים שכללה את שמו, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים, יראו אותו כמשתייך לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן או להימנות עם אותה סיעה – הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
{{ח:תת|(ב)}} החל חבר הכנסת לכהן בכנסת לאחר שהסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו התפלגה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59(2)}}, יראו אותו כמשתייך לסיעה המייצגת את המפלגה שהשתייכותו אליה צוינה ברשימת המועמדים המשותפת כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 57|בסעיף 57(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, אולם הוא רשאי להודיע ליושב ראש הכנסת, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, כי הוא מבקש להשתייך לסיעה אחרת שחבריה נמנו עם רשימת המועמדים שכללה את שמו, ובלבד שהן הסיעה שאליה היה אמור להשתייך והן הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך מסרו ליושב ראש הכנסת, בכתב, את הסכמתן לבקשתו בפרק הזמן האמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על מי שחברותו בכנסת נתחדשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|סעיף 42ג(ג) לחוק־יסוד: הכנסת}}, ועל מי שחזר למלא את משרתו לאחר השעייתו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ב|סעיף 42ב לחוק־יסוד: הכנסת}} הסתיימה, ובתקופה שבה הופסקה או הושעתה חברותו בכנסת, התפלגה סיעתו.
{{ח:תת|(ד)}} לעניין מועד מסירת הודעה, על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הודעה בדבר השייכותו הסיעתית של מי שאמור לבוא, לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 42ג|סעיף 42ג(א) לחוק היסוד}}, תימסר בתוך 24 שעות מהמועד שבו חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר הודיע על הפסקת חברותו בכנסת כאמור.

63ייצוג הסיעהתיקונים: תשס״ד

בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה; ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעמו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת – הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה; ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעמו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת – הבא אחריו באותה רשימת המועמדים.
פרק י״א: מרכז המחקר והמידע של הכנסת

64מסירת מידעתיקונים: תשס״ח־2

(א)מרכז המחקר והמידע של הכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], מידע, מסמכים ודוחות (בסעיף זה – מידע) שבתחום סמכותו של אותו גוף ושדרושים לכנסת, לוועדות הכנסת, לחברי הכנסת או למוסדות הכנסת, למילוי תפקידם; גוף כאמור ימסור למרכז המחקר והמידע את המידע המלא בלא דיחוי.
(ב)גוף כאמור בסעיף קטן (א) אינו חייב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט להלן, ואולם אם ניתן להעביר חלק מהמידע או אם ניתן להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים:
(1)מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה;
(2)מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד גוף כאמור;
(3)מידע מאת גוף כאמור בעל סמכות שפיטה, תביעה או חקירה על פי דין, בעניין תוכנו של הליך משפטי תלוי ועומד;
(4)מידע בדבר התייעצויות פנימיות, וכן טיוטות מידע.
(ג)החלטת גוף כאמור בסעיף קטן (א) שלא ניתן למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט בסעיף קטן (ב), או שמידע יימסר בחלקו או בתנאים, תימסר בידי השר הממונה על הגוף, ואם הגוף אינו כפוף לשר – בידי ראש הגוף, בכתב ובצירוף נימוקים.
(ד)לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולוועדותיה לפי חוק־יסוד: הכנסת ולפי חוק־יסוד: הממשלה.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] → חוק מבקר המדינה #סעיף 9
  • חוק־יסוד: הכנסת → חוק-יסוד: הכנסת
  • חוק־יסוד: הממשלה → חוק-יסוד: הממשלה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מרכז המחקר והמידע של הכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, מידע, מסמכים ודוחות (בסעיף זה – מידע) שבתחום סמכותו של אותו גוף ושדרושים לכנסת, לוועדות הכנסת, לחברי הכנסת או למוסדות הכנסת, למילוי תפקידם; גוף כאמור ימסור למרכז המחקר והמידע את המידע המלא בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} גוף כאמור בסעיף קטן (א) אינו חייב למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט להלן, ואולם אם ניתן להעביר חלק מהמידע או אם ניתן להעבירו בתנאים, יועבר המידע בחלקו או בתנאים:
{{ח:תתת|(1)}} מידע שמסירתו עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את יחסי החוץ שלה;
{{ח:תתת|(2)}} מידע שהכנתו מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה מצד גוף כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מידע מאת גוף כאמור בעל סמכות שפיטה, תביעה או חקירה על פי דין, בעניין תוכנו של הליך משפטי תלוי ועומד;
{{ח:תתת|(4)}} מידע בדבר התייעצויות פנימיות, וכן טיוטות מידע.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת גוף כאמור בסעיף קטן (א) שלא ניתן למסור למרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע כמפורט בסעיף קטן (ב), או שמידע יימסר בחלקו או בתנאים, תימסר בידי השר הממונה על הגוף, ואם הגוף אינו כפוף לשר – בידי ראש הגוף, בכתב ובצירוף נימוקים.
{{ח:תת|(ד)}} לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולוועדותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת|חוק־יסוד: הכנסת}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה|חוק־יסוד: הממשלה}}.
פרק י״ב: שדלנים

65הגדרותתיקונים: תשס״ח־3

בפרק זה –
”הוועדה“ – ועדה שחבריה הם יושב ראש הכנסת, והוא יהיה היושב ראש, ושני סגנים ליושב ראש, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, שתבחר נשיאות הכנסת; חל שינוי בהשתייכות סיעתו של חבר הוועדה לאותן סיעות, תבחר נשיאות הכנסת חבר אחר לוועדה כך שיישמר הרכב כאמור;
”טובת הנאה“ – לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות;
”שדלן“ – מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה:
(1)מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו;
(2)מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שבעבורו הוא פועל;
(3)מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדה שחבריה הם יושב ראש הכנסת, והוא יהיה היושב ראש, ושני סגנים ליושב ראש, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, שתבחר נשיאות הכנסת; חל שינוי בהשתייכות סיעתו של חבר הוועדה לאותן סיעות, תבחר נשיאות הכנסת חבר אחר לוועדה כך שיישמר הרכב כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות כסף, שווה כסף, נכס, מוצר או שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדלן“ – מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו, ולמעט אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שבמסגרת עבודתו נוקט פעולות כאמור למען מעבידו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שממלא תפקיד על פי חוק בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, אף אם אינו עובד, ונוקט פעולות כאמור במסגרת תפקידו ובקשר לסמכויות ולתפקידים של הגוף שבעבורו הוא פועל;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמייצג נושא משרה או ממלא תפקיד בהליך מעין שיפוטי בפני הכנסת או ועדה מוועדותיה.

66היתר לשדלןתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ו־4

(א)לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת
(ב)המבקש לפעול כשדלן בכנסת יגיש לוועדה בקשה שבה ייכללו כל אלה:
(1)פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד – סוג התאגיד, שמו ומספרו;
(2)שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת, באופן קבוע או חד־פעמי, ותחום עיסוקם, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת;
(3)אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה – את שם המפלגה; בפרק זה, ”גוף בוחר“ – גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, ושמספר בעלי זכות ההצבעה שבו אינו עולה על חמשת אלפים;
(4)הצהרת המבקש כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות פרק זה.
(ג)חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן או המבקש לפעול כשדלן בכנסת הודעה בכתב לוועדה מיד לאחר השינוי.
(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), הגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב ראש הכנסת לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות פרק זה בשינויים המחויבים.
(ה)יושב ראש הכנסת יורה על איסור או הגבלה של כניסה לשטחים מסוימים במשכן הכנסת לשדלנים שניתן להם היתר כניסה לפי חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968 → חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יפעל שדלן בכנסת אלא בהיתר מאת הוועדה; האמור יחול גם על ישיבת ועדה של הכנסת המתקיימת מחוץ למשכן הכנסת
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לפעול כשדלן בכנסת יגיש לוועדה בקשה שבה ייכללו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרטיו האישיים, ואם המבקש פועל במסגרת תאגיד – סוג התאגיד, שמו ומספרו;
{{ח:תתת|(2)}} שמות הלקוחות שהוא מבקש לייצג בכנסת, באופן קבוע או חד־פעמי, ותחום עיסוקם, וכן שמו ותחומי עיסוקו של כל גוף שנתן לו תשלום או טובת הנאה בקשר לעניין שלמענו השדלן מבקש לפעול בכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} אם המבקש חבר בגוף בוחר של מפלגה – את שם המפלגה; {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}}, ”גוף בוחר“ – גוף הבוחר מועמדים לכנסת או לכהונת ראש הממשלה או שר בממשלה, ושמספר בעלי זכות ההצבעה שבו אינו עולה על חמשת אלפים;
{{ח:תתת|(4)}} הצהרת המבקש כי הוא מתחייב לפעול לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), ימסור על כך השדלן או המבקש לפעול כשדלן בכנסת הודעה בכתב לוועדה מיד לאחר השינוי.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הגיש אדם בקשה לפעול כשדלן בכנסת, וטרם נענתה בקשתו, רשאי יושב ראש הכנסת לתת לו היתר זמני לפעול כשדלן בכנסת, עד להחלטת הוועדה, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} יושב ראש הכנסת יורה על איסור או הגבלה של כניסה לשטחים מסוימים במשכן הכנסת לשדלנים שניתן להם היתר כניסה לפי {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}.

67סייג למתן היתרתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ה, תשע״ו־4, תשפ״ו

לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת בהתקיים אחד מאלה:
(1)הוא כיהן כחבר הכנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה למועד מתן ההיתר;
(2)הוא עובד של הכנסת, של חבר הכנסת או עובד סיעה כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;
(3)הוא היה עובד של חבר הכנסת בששת החודשים שקדמו למועד מתן ההיתר; הוראה זו תחול על מי שהיה עובד של חבר כנסת אחד או יותר במשך שנה רצופה לפחות בסמוך לפני התקופה האמורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973 → חוק מימון מפלגות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא כיהן כחבר הכנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה למועד מתן ההיתר;
{{ח:תת|(2)}} הוא עובד של הכנסת, של חבר הכנסת או עובד סיעה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|(3)}} הוא היה עובד של חבר הכנסת בששת החודשים שקדמו למועד מתן ההיתר; הוראה זו תחול על מי שהיה עובד של חבר כנסת אחד או יותר במשך שנה רצופה לפחות בסמוך לפני התקופה האמורה.

68הזדהותתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ו־4

(א)בעת שהותו במשכן הכנסת, יענוד שדלן, במקום גלוי על בגדיו, תג זיהוי ייחודי לשדלן שיקבל מן הכנסת, הנושא את שמו, ואם הוא פועל במסגרת תאגיד – גם את שם התאגיד.
(ב)בכל פנייה, בכתב או בעל פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, אדם המנוי בסעיף 67(2), וכן ועדה של הכנסת, כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שבעבורו הוא פועל, וכן מה האינטרס הישיר שהוא מבקש לקדם.
(ג)שדלן הנוכח בישיבת ועדה של הכנסת, במשכן הכנסת או מחוצה לו, יבקש לרשום בפרוטוקול הישיבה את שמו, את עובדת היותו שדלן, את שם התאגיד שהוא פועל במסגרתו ואת הלקוח שבעבורו הוא פועל באותה ישיבה, וכן לקוחות קבועים נוספים שלו או של התאגיד כאמור שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעת שהותו במשכן הכנסת, יענוד שדלן, במקום גלוי על בגדיו, תג זיהוי ייחודי לשדלן שיקבל מן הכנסת, הנושא את שמו, ואם הוא פועל במסגרת תאגיד – גם את שם התאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בכל פנייה, בכתב או בעל פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני חבר הכנסת, אדם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(2)}}, וכן ועדה של הכנסת, כי הוא פועל כשדלן בכנסת בהיתר ומיהו הלקוח שבעבורו הוא פועל, וכן מה האינטרס הישיר שהוא מבקש לקדם.
{{ח:תת|(ג)}} שדלן הנוכח בישיבת ועדה של הכנסת, במשכן הכנסת או מחוצה לו, יבקש לרשום בפרוטוקול הישיבה את שמו, את עובדת היותו שדלן, את שם התאגיד שהוא פועל במסגרתו ואת הלקוח שבעבורו הוא פועל באותה ישיבה, וכן לקוחות קבועים נוספים שלו או של התאגיד כאמור שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר.

69איסוריםתיקונים: תשס״ח־3, תשע״ו־4

(א)לא יעשה שדלן אחד מאלה:
(1)יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;
(2)יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;
(3)ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;
(4)יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;
(5)יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי בסעיף 67(2);
(6)יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;
(7)יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
(ב)הפר שדלן הוראה מההוראות לפי פרק זה או ננקטו כלפיו הליכי חקירה פלילית או העמדה לדין בקשר לפעילותו כשדלן, רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לו לפי פרק זה, לרבות שלילה על־תנאי, או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת לרבות איסור על תנאי, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים ואנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
(ג)פעל אדם כשדלן בכנסת בלא היתר לפי פרק זה, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
(ד)הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או למי שפעל כשדלן בלא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה שדלן אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} יציע או יעניק לחבר הכנסת טובת הנאה במסגרת מאמציו לקדם את ענייניהם של לקוחותיו;
{{ח:תתת|(2)}} יטעה את חבר הכנסת ביחס לעובדה מהותית כלשהי בקשר לפעילות הפרלמנטרית של חבר הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} ינקוט פעולות לשכנוע חבר הכנסת באמצעים פסולים, לרבות לחץ, איום, פיתוי או הבטחה לטובת הנאה;
{{ח:תתת|(4)}} יביא את חבר הכנסת להתחייב כלפי השדלן או לקוחותיו כי יצביע או יפעל בדרך מסוימת;
{{ח:תתת|(5)}} יפעל כאמור בפסקאות (1) עד (4) כלפי אדם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67(2)}};
{{ח:תת|(6)}} יפגע, בפעילותו כשדלן, פגיעה ממשית בכבוד הכנסת או חבריה;
{{ח:תת|(7)}} יפנה, בכתב או בכל פה, בקשר לפעילותו כשדלן, לעובד מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} הפר שדלן הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} או ננקטו כלפיו הליכי חקירה פלילית או העמדה לדין בקשר לפעילותו כשדלן, רשאית הוועדה לשלול את ההיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות שלילה על־תנאי, או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת לרבות איסור על תנאי, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל השדלן במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי שדלנים ואנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ג)}} פעל אדם כשדלן בכנסת בלא היתר לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, רשאית הוועדה להחליט שלא ליתן לו היתר כאמור או לאסור את כניסתו למשכן הכנסת, והכל לתקופה שתקבע, ואם פעל במסגרת תאגיד – רשאית הוועדה לפעול כאמור כלפי אנשים נוספים הפועלים במסגרת אותו תאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה לא תפעיל את סמכויותיה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) אלא לאחר שנתנה לשדלן או למי שפעל כשדלן בלא היתר הזדמנות לטעון את טענותיו.

70פרסום באתר האינטרנט של הכנסתתיקונים: תשס״ח־3

הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה –
(1)את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי פרק זה, ובכלל זה בעלי היתר זמני כאמור בסעיף 66(ד);
(2)את פרטי הלקוחות כאמור בסעיף 66(ב)(2);
(3)לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד – גם את פרטי התאגיד;
(4)לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה כאמור בסעיף 66(ב)(3).
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנסת תפרסם באתר האינטרנט שלה –
{{ח:תת|(1)}} את שמות השדלנים שקיבלו היתר לפעול בכנסת לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, ובכלל זה בעלי היתר זמני כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66(ד)}};
{{ח:תת|(2)}} את פרטי הלקוחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66(ב)(2)}};
{{ח:תת|(3)}} לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) הפועל במסגרת תאגיד – גם את פרטי התאגיד;
{{ח:תת|(4)}} לעניין שדלן כאמור בפסקה (1) שהוא חבר בגוף בוחר – גם את שם המפלגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66(ב)(3)}}.

71ביצוע ותקנות – פרק י״בתיקונים: תשס״ח־3

יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן להורות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשנ״ד–1994.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יושב ראש הכנסת ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} והוא רשאי, באישור ועדת הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו וכן להורות בנוגע לפעילותם של שדלנים במשכן הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים)|תקנות משכן הכנסת ורחבתו (הסדרת פעולתם של שדלנים), התשנ״ד–1994}}.}}
תוספת

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות.

אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.
התוספת השניה